אלי ציפורי ואבי וייס, הנאשמים בהטרדת העדה הדס קליין, הגישו לבית-המשפט רשימה של מקרים שנועדה לבסס את הגנתם לאכיפה בררנית של הפרקליטות. הפרקליטות, מנגד, השיבה בהודעה משלה המבקשת לשכנע את בית-המשפט כי בין המקרה של וייס וציפורי למקרים שהציגו ישנם הבדלים מהותיים ועל כן אין כל בררנות במדיניות האכיפה.

המשותף למקרים השונים שמביאים וייס וציפורי על מנת לתקף את טענתם ל"אכיפה בררנית", הוא כי מדובר בפרסומים עיתונאיים הנוגעים למשפט נתניהו או לאישים הקשורים אליו. לפי וייס וציפורי, הפרקליטות היתה צריכה להגיש כתבי אישום נגד עיתונאים המסקרים את המשפט בביקורתיות משום שהדבר גרם לטרדה אצל עדים או עדים בפוטנציה.

בפרקליטות השיבו באופן פרטני לגבי כל אחד מהמקרים ובאופן כללי כי כל אחד מהפרסומים אותם מביאים וייס וציפורי כדוגמה, הם בגדר פרסומים עיתונאיים לגיטימיים, זאת בעוד הפרסום של וייס וציפורי בגינו הוגש כתב אישום נועד על מנת לאיים על העדה קליין ולהפחיד אותה, ונגד פרסומים רבים אחרים שלהם שתקפו עדים לא הוגשו כתבי אישום.

קליין היתה העוזרת האישית של שניים מהמיליארדרים שהמטירו על בני הזוג בנימין ושרה נתניהו טובות הנאה לאורך השנים. במסגרת משפט המו"לים הפכה קליין לעדת מפתח ותיארה לאורך שבועות את מסלול טובות ההנאה מבעלי ההון למי שמחזיק בשלטון. מיד עם תחילת עדותה החלה לסבול ממסע השמצות, הכפשות והטרדה של תומכי נתניהו.

וייס וציפורי הם חלק מקאדר של אנשי תקשורת העוסקים בקידום ענייניו של נתניהו. וייס, גמלאי של משטרת ישראל, מפעיל בלוג בשם "טלקום ניוז" העוסק במשרד התקשורת. בשנים האחרונות מקדיש עצמו וייס להדהוד דפי המסרים של נתניהו בקשר לחקירותיו הפליליות, ואף מפיץ חדשות כזב בהתאם להודאתו שלו. ציפורי הוא עיתונאי לשעבר, שפוטר מ"גלובס" ו"מעריב", ועוסק גם הוא בשנים האחרונות בהגנה על נתניהו ובקידום קונספירציית "תפירת התיקים" בבלוג שלו וברשתות החברתיות.

ציפורי נאשם בהטרדת העדה קליין בשל מסר שפירסם בחשבונות הטוויטר, הפייסבוק והטלגרם שלו ב-7 ליולי 2022: "תראו תראו את הצביעות של הגברת: הדס קליין שהתקרבנה בעדותה שהיא 'נושאת בעול המשפחתי' ו'היתה בסיכון לפיטורים' מתגוררת בוילה בהרצליה המוערכת בשווי של 10 מיליון שקל, שאותה רכשה כבר ב-2013. בעדותה סיפרה על שיפוצים שעשתה ואירוח של מיליארדרים כמו פאקר ומילצ'ן. תודה לאבי וייס".

אבי וייס נאשם בהטרדת העדה קליין משום ששיתף את המסר של ציפורי בחשבון הטוויטר שלו ובבלוג שלו, ומשום שבתגובה לציוץ של ציפורי בטוויטר פירסם צילום מסך מאתר 144 של פרטי כתובתה של קליין.

מה מטריד אותך

בדיון באישום שנערך ב-15.10, בתגובה לטענת הנאשמים כי כתב האישום נגדם מהווה "אכיפה בררנית", קבע השופט ירון גת כי עליהם לספק תשתית ראייתית לטענה. וייס וציפורי הגישו, באמצעות עורכי-הדין ציון אמיר וינון סרטל, רשימה ובה שבעה מקרים שבהם הוטרדו לכאורה עדים, ומקרה נוסף שבו הוטרד לכאורה נאשם מספר 1 ראש הממשלה בנימין נתניהו, בלא שננקטה כל פעולה נגד המטרידים לכאורה.

המקרה הראשון אותו מציינים וייס וציפורי נוגע בעד ארנון מילצ'ן, אחד משני המיליארדרים שסיפקו טובות הנאה בשווי מאות אלפי שקלים לנתניהו ולמשפחתו.  לטענתם, מילצ'ן הוטרד מפרסום עיתונאי בעניינו.

לפני תחילת עדותו של מילצ'ן פרסם כתב המשפט של חדשות 13 אביעד גליקמן ציוץ שבו כתב: "המבחן הגדול של המיליארדר ארנון מילצ'ן בעדותו בשבוע הבא באולם שבברייטון יהיה עניין כמויות הסיגרים והשמפניות. לאחר שהעיד במשטרה ובחקירתו הראשית בבית המשפט כי המאסה העיקרית של הסיגרים והשמפניות הלכו לבני הזוג נתניהו.

"בפרקליטות יודעים כי התמסרות להגנה ושינוי גרסה בעניין הכמויות הוא עניין מהותי שאי אפשר לעבור עליו לסדר היום, ולכן במקרה כזה בחקירתו החוזרת יתעמתו עימו וישקלו להגיש את הודאותיו במשטרה ולבקש מבית המשפט להכריז עליו עד עוין". הציוץ בא בעקבות דיווח בחדשות 13 שבו אמר גליקמן דברים דומים.

וייס וציפורי מוסיפים כי במסגרת חקירתו הנגדית אמר מילצ'ן כי הדברים האמורים גרמו לו לטרדה, וכי למרות זאת לא ננקטו צעדים כלפי גליקמן.

במענה לטענה זו השיבה הפרקליטות, באמצעות עו"ד אלכסנדרה קרא, כי "לא ניתן לגזור גזירה שווה מהפרסום של גליקמן לבין הפרסום מושא כתב האישום". לטענת הפרקליטות, גליקמן פרסם הסבר של המצב המשפטי על פי הבנתו, ותיאר את ההשלכות במקרה שעד סותר את גרסתו. בפרקליטות מציינים כי בדומה לגליקמן גם וייס וציפורי סיפקו לאורך המשפט תיאורים והערכות לגבי עדים שונים, ובגין פרסומים אלה לא יוחסה להם כל עבירה.

בפרקליטות אף מציינים כבר בפתח תגובתם כי בתלונתה כללה קליין שלל פרסומים של וייס וציפורי אולם "התקבלה החלטה לחקור ולהעמיד לדין", אך ורק בגין הפרסומים המצוינים בכתב האישום וזאת משום שאלו "חצו את רף ההטרדה וגילמו פן של תחושת נרדפות או מאוימות פיזית אצל העדה", כך לפי הפרקליטות.

כשפילבר שיקר

מקרה נוסף שמביאים וייס וציפורי נוגע גם הוא לפרסום של גליקמן, הפעם בנוגע לעד המדינה שלמה פילבר.

לפני תחילת עדותו של פילבר צייץ גליקמן: "במידה ופילבר יתמסר לנתניהו (כפי שהתמסר לפרקליטו של אלוביץ, ז'ק חן, במספר מקרים) ולשנות מעדותו במשטרה, וכפי שניסה לעיתים לעשות בחקירתו הראשית (ולכן ביקשה התובעת תירוש להכריז עליו עד עויין) בנוגע לפגישת ההנחיה ומשום מה יטען כי לא קיבל הנחיה כזו או ינסה מאוד לטשטש אותה, בפרקליטות צפויים להגיש נגדו כתב אישום (במידה וזה יקרה הוא יפר את הסכם עד המדינה), ולכן פילבר יצטרך לחשוב טוב טוב אם הוא מתמסר לנתניהו ובכך בעצם מודה כי שיקר לאורך כל הדרך ויסתכן מאוד בהגשת כתב אישום, או שיגיד את האמת כפי שאמר במשטרה בבית המשפט, ויעיד על כך שנתניהו אכן הנחה אותו להיטיב עם בזק".

ואמנם, לאחר סיום עדותו של פילבר, שהתאפיינה בהתחמקויות רבות וסתירות מהותיות, הודיעה הפרקליטות כי היא נסוגה מהסכם עד המדינה שנחתם עימו ומתכוונת להעמידו לדין, בכפוף לשימוע.

פילבר עצמו התייחס לציוץ של גליקמן במהלך עדותו. "כתב משפט, יכול להיות שגם יושב פה, שמקורותיו מוכרים וידועים שטרח היום בבוקר להגיד מה אני צריך להגיד בעדות, מה אני לא צריך להגיד בעדות ומה יקרה לי אם חס וחלילה אני לא אגיד דברים מסוימים", אמר פילבר. " [...] אפשר להגיד שזה היה סוג של הטרדה ואולי אפילו איום".

בעקבות הדברים הגיש וייס תלונה למשטרה, וכמוהו גם ח"כ טלי גוטליב, ח"כ שלמה קרעי ועו"ד כנרת בראשי, כמו גם יועציו של נתניהו, יונתן אוריך ועופר גולן. דבר לא נעשה בתלונות הללו, טוענים הנאשמים.

בפרקליטות משיבים כי כמו במקרה של מילצ'ן, גם כאן גליקמן עסק בניתוח המצב המשפטי של פילבר. להבדיל, כך נטען, "הפרסום מושא כתב האישום שהוגש נגד המבקשים עניינו ביציאה מ'כותלי בית - המשפט' והצבעה על ביתה הפרטי של העדה, דבר שפגע בתחושת המוגנות האישית שלה". בנוסף מצביעים בפרקליטות על כך שפילבר עצמו נמנע מלהגיש תלונה למשטרה.

איום צד שלישי

העד השלישי שלפי וייס וציפורי הוטרד היה עד המדינה ארי הרו, הפעם בשל פרסום עיתונאי שכלל לא עסק בו.

זמן קצר לפני תום עדותו של הרו פרסם פרשן חדשות 13 ברוך קרא ידיעה בדבר כוונת הפרקליטות להגיש כתב אישום נגד פילבר, בשל הסתירות הרבות שבין עדותו במשטרה לעדותו בבית-המשפט. הרו אמר בעדותו כי כשראה פרסומים לפיהם הידיעה של קרא נועדה לשמש מסר כלפיו, עברה בראשו המחשבה כי אכן כך.

בפרקליטות מדגישים בתגובה כי הידיעה של קרא עסקה בפילבר, לא בהרו, וכי מקריאת פרוטוקול הדיון עולה שהטענה כאילו מדובר במסר שנועד לו "הונחה בפניו" במסגרת חקירתו הנגדית.

העד הרביעי שלפי וייס וציפורי הוטרד בלא שהפרקליטות פעלה בעניין הוא דוד שרן, שאת יום עדותו השני פתח כך: "בעקבות העדות האחרונה שלי, אז כמובן חטפתי מיד באמצעי התקשורת, כולל הערות לכאורה גם גזעניות, אבל גם על תוכן העדות שלי, כשיודעים שאני אמור עדיין למסור פה עדות היום". שרן הוסיף כי העביר את הפרסום לפרקליטות והתלונן עליו.

הפרסום המדובר הוא מונולוג שנשא עיתונאי חדשות 13 רביב דרוקר בפתח תוכניתו "אזור בחירה". דרוקר כינה את שרן "האיש הכי חסר בושה בארץ, אולי בעולם". לטענת דרוקר, אדם שמואשם בקבלת שוחד בפרשה ביטחונית רגישה כמו פרשת הצוללות היה "מסתתר בבית, יוצא רק בחושך ושוקל ניתוח פלסטי", אולם שרן "בחוצפה שאין לתאר" התמודד כבר פעמיים על מקום בכנסת, מטיף מוסר ברשתות החברתיות, מתראיין לתקשורת ואף מציג את עצמו כעת בבית-המשפט כקורבן. "העולם באמת השתגע", סיכם דרוקר את המונולוג, "שחור זה לבן, שרן זה שחור".

בפרקליטות מסרו בתגובה לביהמ"ש כי "מדובר בסיקור עיתונאי של דרוקר, המספק פרשנות משלו על מהלך עדותו" של שרן ועל "מהימנותו", כפי שגם וייס וציפורי עשו לא אחת מבלי שיואשמו בפלילים.

עוד טוענים וייס וציפורי כי שרן הוטרד גם על ידי העיתונאית העצמאית אור-לי ברלב, שפגשה אותו במסדרון בית המשפט ו"המטירה" עליו שאלות הקשורות בתיק 3000. גם לעניין זה נדרש שרן בעדותו וטען כי ברלב שאלה אותו שאלות "כדי שאני אזכור איפה אני".

לגבי ברלב טוענים בפרקליטות כי פנייתה לשרן לא נגעה לתיק שבו העיד נגד נתניהו. "יוזכר כי אחד מיסודות עבירת הטרדת עד הוא כי תהיה זיקה בין מעשה ההטרדה לעדות", מציינים בפרקליטות.

תחת הכפשות

גם העדה ד"ר יפעת בן חי שגב הוטרדה בלא שהפרקליטות פעלה בעניין, טוענים וייס וציפורי, וזאת לפי עדותה שלה. ביום עדותה השלישי אמרה: "מאז עדותי שמנתה יומיים אני מוצאת את עצמי תחת הכפשות ותחת הדלפות חסרות שחר שכל תכליתן זה להפחיד אותי מלומר את האמת". במענה לשאלת השופטים הוסיפה בן חי שגב כי "מדובר פה גם באמצעי תקשורת המדיה המרכזיים וגם ברשתות החברתיות".

וייס וציפורי מביאים כדוגמה ציוץ מאת בן כספית שבו כתב: "היא גם התהפכה בעדות שלה בתיק 4000. הייתי בין אלה ששמעו את דעתה האמיתית על כל זה, הרבה לפני כתבי האישום. אבל בחייאת, גם היא צריכה להתפרנס".

גם כאן משיבה הפרקליטות כי ה"הטרדה" לכאורה אינה אלא סיקור עיתונאי, ביקורתי, בדומה למעשיהם של וייס וציפורי, בגינם לא נחשדו בפלילים.

עד נוסף שלפי וייס וציפורי הוטרד הוא חיים גרון המנוח, שהוזמן להשתתף בתוכנית "המקור" של רביב דרוקר אשר הוקדשה לפרשה המכונה "תיק 4000". דרוקר הציג לגרון ראיות שגרמו לו לשנות את דעתו ולקבוע כי בניגוד למה שחשב קודם לכן, בזק קיבלה ממשרד התקשורת יחס חריג לטובה.

לאחר שידור התוכנית עם גרון טען יואב יצחק באתרו News1 כי גרון מסר לו שדרוקר יצר "רושם מוטעה ומטעה" בתוכניתו, שכן נטל תשובה שהתייחסה לחלק אחד בפרשה והצמיד אותה לשאלה בנושא אחר.

בפרקליטות טוענים כי גרון הגיע מרצונו לראיון אצל דרוקר והשיב לשאלות שהופנו אליו כך שאין כאן כל "פן של הטרדה".

איומים בשידור חי

גם שר המשפטים יריב לוין הוטרד, טוענים וייס וציפורי.

לפני שמונה לשר המשפטים, אמר עיתונאי חדשות 12 אמנון אברמוביץ' בשידור: "יריב לוין לא מבקר את מערכת המשפט, הוא ממש מגדף אותה, תראו את הדברים שאמר בערב כניסתה של אסתר חיות לתפקיד. יש נקודה נוספת. מאוגוסט 2018 אני מחכה לתגובתו של יריב לוין שלא הגיעה עד הערב: האם אמרת לא אמת בעדותך בתיק 2000? ועוד דבר בצחוק אבל ממש בצחוק, יריב לוין שר משפטים זה עוד שנת מאסר לנתניהו".

לפי וייס וציפורי, אברמוביץ' קשר בין עדותו של לוין לבין מינויו לתפקיד שר המשפטים, באופן שמעלה חשד לביצוע עבירה של הטרדת עד, שלא לדבר על סחיטה באיומים והדחה בעדות. לוין אף העיד כי קיבל "איומים בשידור חי" בנוגע לעדותו.

בנוסף, מציינים וייס וציפורי, ב"הארץ" פורסם לפני מינויו של לוין לתפקיד שר המשפטים מאמר מאת גידי וייץ שכלל חלקים מעדותו של לוין במשטרה ומתח עליו ביקורת קשה, בדומה לאברמוביץ'.

בפרקליטות טוענים בתשובה כי לוין אמנם טען שקיבל איומים בשידור חי אך לא פירט מי לכאורה איים עליו וכיצד הדברים קשורים לעדותו. דברי אברמוביץ' כמו גם אלה של וייץ, מוסיפים בפרקליטות, "הם בגדר הערכה של עדות לוין וניתוח דבריו", כמו מעשי וייס וציפורי שבגינם לא הואשמו בדבר.

השכן של נתניהו

העד האחרון שלפי וייס וציפורי הוטרד בלא שהפרקליטות פעלה בעניין הוא המיליארדר ג'יימס פאקר, שגם בשירותו עבדה הדס קליין.

ההטרדה בוצעה, כך לפי הנאשמים, באמצעות כתבה שפרסם אברמוביץ' בחדשות 12 על תוכן עדותה של הדס קליין במשטרה.

במסגרת הכתבה פורסמו תצלומים של ביתו של פאקר בקיסריה ואף צוינה כתובתו המדויקת, כשכנו לביתם הפרטי של ראש הממשלה ורעייתו. בעקבות הכתבה של אברמוביץ' פורסמה ידיעת המשך באתר "וואלה" שגם בה צוינה כתובת ביתו של פאקר בשכנות לבית נתניהו. לפי עדותה של קליין, בני הזוג נתניהו נהגו לבקר בביתו של פאקר, גם כשלא שהה שם, ליהנות ממתקני הבית וממשרתיו, ולקחת לביתם טובין ומאכלים.

ציפורי מוסיף ומציין כי שלוש שנים לאחר שידור הכתבה של אברמוביץ' הוא עצמו הגיש תלונה במשטרה בטענה לעבירת איומים. התלונה לא הבשילה לכתב אישום נגד אברמוביץ'.

גם רביב דרוקר פרסם צילומים של בית פאקר, במסגרת תוכניתו "המקור", וזאת באמצעות צילום מרחפן שלדברי וייס וציפורי אסור בשימוש ליד ביתו של נתניהו.

לטענת וייס וציפורי יש טעם לפגם גם בעצם פרסום תמונת ביתו של הנאשם מספר 1 במשפט, בנימין נתניהו, שאמור לעלות בקרוב ולהעיד בפתח פרשת ההגנה. התצלום של בית נתניהו פורסם הן בידי דרוקר והן בפרסום נפרד של אורי משגב ב"הארץ" ושל דניאל עמרם ברשתות החברתיות. עוד הם מוסיפים כי תלונות הוגשו למשטרה.

בפרקליטות משיבים לגבי פאקר כי "אין המדובר במקרה דומה לאירוע שבענייננו". לפי הפרקליטות, צילום ביתו של פאקר לא עומד במוקד הכתבה של אברמוביץ' וההתייחסות אליו היא במסגרת סקירת עדותה של קליין על הקשר בין ראש הממשלה למיליארדר. "ההתייחסות לביתו של פאקר, לרבות כתובת הבית, הייתה רלוונטית לכתבה שנערכה על ידי אברמוביץ' ונגעה, מבחינה עניינית, לשכנות בין ביתו של פאקר לביתו של רה"מ", טוענת הפרקליטות.

אשר לפרסום תמונת ביתו של ראש הממשלה, הפרקליטות מציינת כי "לא הרי נבחר ציבור כאדם פרטי ולא הרי פרסום תמונת ביתו של נבחר ציבור במסגרת תחקיר עיתונאי בנוגע לתיק פלילי המתנהל נגד אותו איש ציבור, ואשר ביתו מאוזכר בכתב האישום, כהרי פרסום תמונת וכתובת ביתה של עדה, אדם פרטי, בתיק פלילי".

"המקרים הרבים אשר מפורטים בבקשה זו חמורים לאין שיעור מהמעשה המיוחס למבקשים בתיק דנן ואף מהעבירה המיוחסת להם", טוענים באי-כוחם של וייס וציפורי. "בכל אותם מקרים שפרטנו בבקשה זו, המדובר היה בעיתונאים אשר פעלו על מנת להטריד עדים בתיק האלפים ובמקרים רבים אף בניסיון להדיחם ולשבש את ההליך המשפטי. ההבדל היחיד בין עניינם של אלה לעניינם של המבקשים הנו, שהם מסקרים את המשפט באופן המתיישב עם תזת הפרקליטות בכתב האישום. עובדה זו, שכולה שיקול זר, מר ונמהר, היא הסיבה היחידה בגינה שפר גורלם של עיתונאים מטרידי עדים אלה על פני עניינם הפעוט של המבקשים".

בפרקליטות, מנגד, משיבים כי "די ולו בעיון ראשוני במקרים שהובאו לבית המשפט כדי ללמד כי קיים שוני מהותי בין המקרים המבוקשים לבין עניינם של המבקשים ולמעשה לא הוצגה ראשית ראיה לטענת אכיפה פסולה".

27233-12-23