במחצית הראשונה של 2024 הואצה מאוד מגמת הירידה בשיעור הדוברים הערבים בתקשורת המשודרת בישראל, שהגיע לשפל חסר תקדים של 1.5%, כך עולה מנתוני מדד הייצוג שפורסמו לאחרונה ב"עין השביעית". כעת, נתונים נוספים מלמדים על המגמות הפרטניות בתוכניות החדשות והאקטואליה המובילות בתקשורת הישראלית בכל הקשור לייצוג החברה הערבית בישראל - והדרתה.

הנתון הבולט במדד התוכניות הוא הציונים הנמוכים שמקבלות תוכניות החדשות והאקטואליה הנצפות ביותר במדינה, אלה שמשודרות בערוץ קשת 12. למעט מהדורת החדשות המרכזית של קשת 12, כל יתר תוכניות החדשות והאקטואליה של הערוץ הגיעו לשיעור ייצוג נמוך מהממוצע (הנמוך, כאמור, באופן חסר תקדים).

בכל שלושת המקומות האחרונים בטבלה השתבצו תוכניות של קשת 12, כשהתוכנית שבמקום האחרון הציגה נתון של אפס דוברים מהחברה הערבית בכל ששת החודשים הראשונים של השנה.

מעילה בתפקיד

המדד, מיזם מתמשך בשיתוף עמותת סיכוי-אופוק ויחד עם חברת יפעת מחקרי מדיה, בודק באופן קבוע את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל. המדד בוחן את כל תוכניות החדשות והאקטואליה בערוצי הטלוויזיה כאן 11, קשת 12 ורשת 13 וכן ברשתות הרדיו כאן ב' וגלי-צה"ל (ערוץ 14 נמדד אף הוא אך לא נכלל בפרסום המדד הרשמי כיוון שלא מדובר בערוץ חדשות אלא בכלי תעמולה פוליטי).

מתן ייצוג הולם לחברה הערבית, המונה כ-18% מאזרחי ישראל, אינו רק הצעד ההוגן והמקצועי עבור מערכת עיתונאית המעוניינת לשקף את המציאות הישראלית כהווייתה. ייצוג כזה תורם גם ללכידות החברתית, להורדת מפלס האיבה והקיטוב ולחיזוק הדמוקרטיה בישראל.

מבט ממוקד על תוכניות האקטואליה המובילות מעלה כי חלה אצל רובן ירידה בשיעור הייצוג שהעניקו לחברה הערבית בישראל. הצניחה החדה ביותר בשיעור הייצוג חלה ב"סדר יום", שמאז השקת המדד ב-2016 היתה לתוכנית הבולטת במתן ייצוג לחברה הערבית בישראל.

את 2023 סיימה "סדר יום" במקום הראשון בטבלת התוכניות עם עם שיעור ייצוג של 6.4%. בששת החודשים הראשונים של 2024 הגיעה התוכנית, שמגישה קרן נויבך ועורכת רוית לוי-דמסקי, לשיעור ייצוג של 1.1% בלבד, פחות אף מממוצע התוכניות שנכללות במדד הייצוג. מתוך קרוב ל-900 דוברים שהופיעו ב"סדר יום" לאורך החציון הראשון של 2024 רק עשרה היו מהחברה הערבית.

בראש טבלת התוכניות למחצית הראשונה של 2024 ניצבת "רינו צרור", התוכנית שמגיש צרור בגלי-צה"ל, עם שיעור ייצוג של 3.8%. מתוך כ-700 דוברים שהופיעו לאורך מחצית השנה הראשונה, 26 היו מהחברה הערבית בישראל. גם עבור צרור מדובר בירידה לעומת שיעור הייצוג ב-2023, שעמד על 5.8%, אולם ביחס להדרה החריפה שנרשמה במרבית התוכניות המרכזיות של התקשורת הישראלית, תוכניתו של צרור בולטת לטובה.

התוכנית של צרור חריגה לטובה ביחס לתוכניות אחרות בגלי-צה"ל, ומגיעה לשיעור ייצוג של יותר מפי 3 מהתוכנית הבאה של גל"צ בטבלה. לפער הזה משמעות: מערכת עיתונאית של תוכנית בודדת יכולה לקבוע לעצמה סדר עדיפויות שמקדם ייצוג של החברה הערבית גם אם הדבר אינו חלק מהתרבות הארגונית של גוף השידור. כל שצריך הוא להחליט על כך, ולהקדיש למשימה את המאמץ הנדרש.

יחד עם "רינו צרור", במקום הראשון בטבלת התוכניות ניצבת גם "מהדורת השבת" של חדשות 13 עם שיעור ייצוג של 3.8% אף היא (17 דוברים ערבים מתוך כ-450). במחצית הראשונה של השנה הגישה את מהדורת השבת תמר איש-שלום וערכה גילי ברוש.

עם זאת, בשונה מתוכנית אקטואליה יומית ברדיו כמו "רינו צרור", שם בכל אייטם משתתף מרואיין אחד או שניים, תוכנית מגזין טלוויזיונית כמו "חדשות השבת" מתאפיינת בכתבות מרובות מרואיינים. בשל כך, ניתן להעלות את שיעור הייצוג גם עם פחות אייטמים. ואמנם, תשעה מתוך הדוברים מהחברה הערבית שנמצאו ב"מהדורת השבת" של חדשות 13 הופיעו כולם בכתבה אחת, מאת יוסי אלי, על העיר הבדואית רהט.

במקום השלישי בטבלת התוכניות ניצבת "הבוקר הזה", תוכנית האקטואליה הוותיקה של כאן ב' בהגשת אריה גולן. בששת החודשים הראשונים של 2024 כ-2.9% מכלל המרואיינים ב"הבוקר הזה" היו מהחברה הערבית בישראל, ירידה לעומת 4.9% בשנת 2023 ובכל זאת הרבה יותר מהממוצע בשנה הנוכחית.

אם מתמקדים בתוכניות הרדיו בלבד ניתן לראות כי מרבית התוכניות הגיעו לשיעור ייצוג נמוך מהממוצע, וזאת בשונה מהדפוס שנקבע לאורך רוב שנות המדד כשמרבית תוכניות הרדיו הפגינו הישגים נאים יחסית בייצוג החברה הערבית.

אחרי "רינו צרור" (3.8%) ו"הבוקר הזה" (2.9%) מגיעה "קלמן ליברמן" של כאן ב', בהגשת קלמן ליבסקינד ואסף ליברמן, שהשיגה במחצית הראשונה של השנה 1.6%, ירידה משמעותית לעומת 3.3% בשנת 2023. כל יתר תוכניות הרדיו הגיעו לנתונים נמוכים מהממוצע.

"ספי עובדיה ויניר קוזין" של גלי-צה"ל הגיעה ל-1.1%, "סדר יום", כאמור, הסתפקה נתון דומה. "חמש בערב" של גל"צ הגיעה ל-0.7%, "בנימיני וגואטה" של כאן ב', בהגשת רן בנימיני ויגאל גואטה, השיגה 0.6% ואילו "נכון להבוקר" של גלי-צה"ל, שמשודרת אחת לשבוע בהגשת אילנה דיין, הסתפקה ב-0.3% בלבד. מתוך כ-180 דוברים שהופיעו בתוכנית של דיין, רק שניים היו מהחברה הערבית בישראל.

תוכנית החדשות הנצפית והמשפיעה ביותר בכל אחד מהערוצים היא מהדורת החדשות המרכזית המשודרת בשעה שמונה מדי ערב. בדיקת חברת יפעת מחקרי מדיה העלתה כי גם במחצית הראשונה של 2024 הובילה "חדשות הערב" של כאן 11 על פני שתי המהדורות בערוצים המסחריים, ולמעשה השיגה נתון גבוה יותר מסכום הייצוג בשתי הרצועות המסחריות גם יחד.

"חדשות הערב", אותה הגישו מיכל רבינוביץ' וטלי מורנו וערך עילי לוין, סיימה את ששת החודשים הראשונים של 2024 עם שיעור ייצוג ממוצע של 2.8%, מעט יותר ממחצית שיעור הייצוג שהשיגה ב-2023 - 5.2%. את שיעור הייצוג הגבוה יחסית לשתי המהדורות המתחרות חבה "חדשות הערב" בין היתר לעיתונאי ערן זינגר, שאחראי על סיקור החברה הערבית בישראל. בסך הכל, מתוך כמעט 4,000 דוברים שהופיעו במהדורה לאורך מחצית השנה הראשונה, רק 113 היו מהחברה הערבית בישראל.

המהדורה המרכזית של חדשות 12, בהגשת יונית לוי ובעריכת גיא סודרי, סיימה את המחצית הראשונה של 2024 עם שיעור ייצוג של 1.6% בלבד. מתוך כ-3,600 דוברים שהופיעו במהדורה רק 56 היו מהחברה הערבית בישראל.

קשה להפריז בחשיבות הנתון הנמוך של מהדורת חדשות 12. תוכנית הדגל של חברת החדשות הפופולרית במדינה היא באופן קבוע תוכנית החדשות הנצפית בישראל. למעשה, מהדורת החדשות המרכזית של חדשות 12 היא אחת התוכניות הנצפות בכלל, גם בהשוואה לתכניות בידור, בוודאי בתקופת מלחמה. ערב אחר ערב מתקבצים מאות אלפי ישראלים לצפות במהדורה של חדשות 12, וערב אחרי ערב המהדורה מעלימה מהקיום כמעט לחלוטין כחמישית מאזרחי המדינה.

יונית לוי מגישה את המהדורה המרכזית של חדשות 12 (צילום מסך)

האחראים העיקריים לנתונים הנמוכים במיוחד הם המגישה לוי והעורך סודרי, להם היכולת הישירה להשפיע על התכנים במהדורה. אולם את השינוי יש לדרוש גם ממנכ"ל חברת החדשות אבי וייס ומנכ"ל קשת 12 אבי ניר.

זהו אינו רק כישלון ערכי, אלא גם מקצועי. לא יתכן שבחברה שבה כחמישית מהאוכלוסייה ערבית, מהדורת חדשות מרכזית ששואפת לספק לצופיה תמונת עולם מלאה של המקום בו הם חיים, תצליח במשימה עם תת-ייצוג מחפיר שכזה.

למרבה הבושה, מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 13, בהגשת אודי סגל והילה קורח ובעריכת הדר שיפר וניר נוימן, סיימה את המחצית הראשונה של 2024 עם נתון נמוך עוד יותר של 0.9% בלבד. מתוך כ-4,100 דוברים שהופיעו במהדורה לאורך ששת החודשים הראשונים של השנה, רק 36 היו מהחברה הערבית, זאת במהדורת החדשות הנחשבת לליברלית מבין המהדורות המסחריות.

מבין תוכניות הפרה-פריים בטלוויזיה הגיעה "שבע עם אילה חסון" של כאן 11, בעריכת יונתן אוחיון ומוטי פרנג'י, למקום הראשון בייצוג החברה העברית בישראל. עם זאת, מערכת התוכנית העניקה קול בעיקר לערבים התומכים במדיניות הממשלה הנוכחית, זאת למרות שמרבית אזרחי ישראל הערבים מצביעים למפלגות שמתנגדות לה.

מתוך 35 הופעות של נציגי החברה הערבית בישראל בתוכנית של חסון, 14 היו של פעיל ההסברה יוסף חדאד. יתר ההופעות של נציגי החברה הערבית בישראל התחלקו בעיקר בין גיבורי צה"ל (בני משפחת סא"ל אחמד אבו-לטיף שנפל ברצועה, לדוגמה) לבין סינקים של מי שהוצגו בתוכנית כמשתפי פעולה עם האויב (ראזי עיסא ופרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן).

"אזור מלחמה" של רשת 13 בהגשת רביב דרוקר סיימה את ששת החודשים הראשונים של 2024 עם שיעור ייצוג אפסי של 0.7%, "שש עם עודד בן עמי" של חדשות 12 סיימה עם 0.4%, ואילו "חמש עם רפי רשף" ו"המהדורה המוקדמת" של חדשות 12 סיימו שתיהן עם 0.2% בלבד. במילים אחרות, הצופים של שתי התוכניות הללו, שפעמים רבות מגיעות למקומות הראשונים בטבלת הרייטינג היומית ועוקפות את מהדורות החדשות המרכזיות של הערוצים המתחרים, לא נתקלו כמעט כלל בנציג כלשהו של כחמישית מאזרחי המדינה.

ובכל זאת יש תוכנית אחת שהצליחה להדיר את החברה הערבית עוד יותר מ"חמש עם רפי רשף" ו"מהדורה מוקדמת" של חדשות 12. גם תוכנית זו מופקת בחדשות 12. מדובר בתוכנית הדגל המגזינית של הערוץ - "אולפן שישי", בהגשת דני קושמרו ובעריכת רון ירון.

רק לאחרונה ציין המגיש קושמרו כי לעורך ירון שמורה פינה חמה בלב לחדשות ידוענים ורכילות. מתוצאות "מדד הייצוג" עולה כי הנעשה בחברה הערבית בישראל אינו מעסיק במידה דומה את עורך "אולפן שישי".

"אולפן שישי" השיגה בשנים עברו נתוני ייצוג נאים, בין היתר הודות לכך שהיא משדרת כתבות מגזין, בהן פשוט יותר להשיג אחוזי ייצוג גבוהים. ובכל זאת, למרות היתרון המבני, "רינו צרור" ניצבת בראש הטבלה ואילו "אולפן שישי" הצליחה לקבוע שיא שלילי שלא ניתן יהיה לשבור בקלות: מתוך כ-650 דוברים  שהופיעו בתוכנית בששת החודשים הראשונים של 2024, אפס היו מהחברה הערבית בישראל. לא ח"כ, לא מומחית, לא עובר אורח, לא קרובת משפחה של חטוף, אפילו לא פעיל הסברה ציוני - רק אפס גדול ועגול.

* * *

פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף עמותת סיכוי-אופוק ויפעת מחקרי מדיה​​​​​​​​