שניים מצופי ערוץ 14, בהם פעיל הליכוד יגאל מלכה, הגישו בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד בנק לאומי בשל החלטת הבנק שלא לפרסם בערוץ בבעלות המיליארדר יצחק מירילשוילי, הנוהג לשדר הסתה, שקרים ותיאוריות קונספירציות שקריות.

בנק לאומי, כשאר הבנקים הגדולים בישראל וכמו מפרסמים גדולים אחרים, אינו מפרסם בערוץ שמשרת פוליטית את ראש הממשלה בנימין נתניהו. בחודשים האחרונים פצחו כוכבי ערוץ 14, ובראשם מגיש "הפטריוטים" ינון מגל, בקמפיין נגד הבנק כדי שייאלץ להעביר נתח מתקציב הפרסום שלו לערוץ. הקמפיין עודד את צופי ערוץ 14 לנטוש את הבנק ולהעביר את כספם לבנקים אחרים.

בנספחים המצורפים לבקשת התביעה, נחשף כי לקמפיין הציבורי שנועד לסחוט את הבנק להעביר תקציבי פרסום לערוץ, קדם מסע שכנוע של בכירי הערוץ ישירות מול מנכ"ל הבנק, חנן פרידמן, שכלל גם איומים כי יפגעו בפרופיל הציבורי של הבנק ויגרמו לו כתוצאה מכך נזקים כלכליים.

כבר בחודש אוקטובר 2023, אחרי שבנק לאומי לא כלל את ערוץ 14 בקמפיין פרסום (הנושא אז היה נכונות הבנק לדחות החזרי משכנתא והלוואות לאור פרוץ המלחמה בעזה), פנה מנכ"ל ערוץ 14 אריאל אדרי אל המנכ"ל פרידמן במכתב.

יצחק מירילשוילי, הבעלים של ערוץ 14 (צילום: רונן גולדמן, רישיון CC BY-SA 3.0)

"נדהמנו לגלות כי החלטתם לא להעלות את הקמפיין בכלל הערוצים, ולהדיר את צופי ערוץ 14 מהמסרים החשובים הללו", כתב אדרי לפרידמן. "אני רוצה להאמין ולקוות כי מדובר בשגגה. הרי לא יתכן כי חיילי המילואים ותשובי הדרום, שצופים בערוץ 14 - אינם זכאים להטבות של הבנק ומנועים מקבלת מידע קריטי כל כך למצבם בתחום הפיננסי. לא יתכן כי בהחלטות פריסת מדיה בזמן מלחמה מופעלים שיקולים פוליטיים".

לטענת ערוץ 14, מכתב זה לא נענה ובחודש נובמבר שב ופנה אדרי לפרידמן וכתב: "תמוה מאוד מדוע הבנק מסרב להעביר את מסריו לצופי ערוץ 14 [...] בשבועות האחרונים אנו מוצפים בפניות רבות של צופים המבקשים להבין מדוע הבנק מסרב לפרסם בערוץ".

בחודש יולי האחרון פנה כוכב הערוץ ינון מגל ישירות אל מנכ"ל הבנק פרידמן. בהתכתבות ווטסאפ, שצורפה לבקשה לאישור התביעה הייצוגית, תהה מגל מדוע הבנק לא העלה בערוץ את הקמפיין האחרון שלו.

"הצופים שלנו לא חשובים לכם?", שאל מגיש ה"פטריוטים" את מנכ"ל הבנק.

פרידמן הפנה אותו אל סמנכ"לית השיווק בבנק.

"אדבר איתה", הודיע מגל, "למרות שזו לגמרי אחריות שלך".

"ינון יקר", השיב לו פרידמן, "אני מחליט מה באחריותי. לא אתה".

בהמשך כתב מגל לפרידמן כי אם לא ישנה את מדיניות הפרסום של הבנק, הוא יבטל את חשבונו שם, והוסיף איום: "לא יודע אם זה מעניין אותך, אבל במצב דברים לא ראוי שכזה אאלץ לעזוב את הבנק אחרי עשרות שנים. ואעשה זאת כדרכי בפרופיל גבוה".

ינון מגל לפני ראיון עם רה"מ בנימין נתניהו בתוכנית "הפטריוטים" בערוץ 14, 14.4.23 (צילום מסך)

"אין לקוח שלא מעניין אותי בוודאי לקוח מכובד שכמוך שאני מכיר אישית מגיל 21", השיב לו פרידמן.

לטענת ערוץ 14, אחרי שמגל לא הצליח ליצור קשר עם סמנכ"לית השיווק שב וכתב לפרידמן: "עליתם בקמפיין. שאפו. כל הכבוד. אבל לפני שאני עולה בקמפיין משלי אני רק בודק האם אתה מתכוון לשנות את ההחלטה שלכם להחרים את צופי ערוץ 14?".

"יקירי", השיב לו פרידמן, "אני מכבד אותך מאוד אולם אני לא בקיא בנושא ויש לי אנשים מקצועיים שאני סומך עליהם שמנהלים את הנושא בצורה מיטבית. בכל מקרה אני לא אכנע לאיומים כאלה שלפי מה שנמסר לי הם גם מוזרים שכן אף בנק לא פרסם בערוץ 14, דבר שמעיד על שיקולים מקצועיים. אגב, המפרסם הגדול ביותר בתוכניתך ברדיו הוא בנק לאומי. עוד הוכחה ששום דבר לא אישי".

"אתה מוביל חרם כלכלי בריוני עלינו מתוך נסיון פוליטי לסתום לנו את הפה", כתב מגל למנכ"ל הבנק. "אני לא בטוח שזו זכותך ומניח שהדברים עוד יבדקו משפטית, אבל זו לגמרי זכותי לאאבק בזה [כך במקור], לחשוף את זה, ולומר לציבור את האמת".

"אני דוחה את הטענה על הסף", השיב פרידמן, ובהמשך הוסיף "מאחר שאתה מרשה לעצמך להפיץ טענות מופרכות חסרות של קשר למציאות [כך במקור] - אין לי כוונה להמשיך ולענות לך".

"אין בעיה", כתב מגל בסיום, "היו ימים שגם שי באבד לא ענה לי". בכך כיוון מגל למנכ"ל שטראוס, שכבר בקיץ 2023 עמד במוקד קמפיין דומה של מגל וערוץ 14 בשל טענות לחרם מודעות על הערוץ

"אין בעיה", כתב מגל בסיום, "היו ימים שגם שי באבד לא ענה לי". בכך כיוון מגל למנכ"ל שטראוס, שכבר בקיץ 2023 עמד במוקד קמפיין דומה של מגל וערוץ 14 בשל טענות לחרם מודעות על הערוץ.

מגל, לטענתו, אכן העביר בסופו של דבר את כספו מבנק לאומי לאחד משני הבנקים הקטנים שכן מפרסמים בערוץ, בנק יהב. מגל כנראה לא היה מודע לכך שבנק יהב נמצא בבעלותו של בנק מזרחי, הנשלט על-ידי דודי ורטהיים, שהוא הבעלים של ערוץ 12, אותו מכנה מגל "ערוץ תבהלה" ומשווה את השידורים בו לשידוריהם של אויבי ישראל.

בחודש שעבר הגיע הקמפיין של מגל לכנסת. ועדת הכלכלה של הכנסת בראשות היו"ר דוד ביטן (הליכוד) הודיעה כי תכנס דיון בנוגע ל"החלטת מפרסמים להימנע מלפרסם בערוץ 14", בדומה לדיון שערכה בשנה שעברה בניסיון לסייע לקמפיין האיומים של ערוץ 14 נגד שטראוס, ובו רמז ח"כ שלום דנינו (הליכוד), על הכוונה לחוקק חוק שיחייב מפרסמים לפרסם בערוץ 14.

הדיון נדחה שוב ושוב, כנראה בגלל שאף גוף ממשלתי או מקצועי לא הסכים להתייצב. כאן ב"עין השביעית" חשף שבי גטניו את חוות הדעת של רשות התחרות, לפיה אין מקום להתערבות כלשהי של הרשות בהחלטת מפרסמים להימנע מפרסום בערוץ 14.

במכתבה כתבה הרשות: "ניכר כי הרקע והמניעים להפסקת הפרסום מצויים בתחום הפוליטי-אידיאולוגי ולא בתחום העסקי-מסחרי", ועל כן אין זה ממקומה להתערב.

תחושת קבס

כעת, משכל הדרכים האחרות לא הובילו את בנק לאומי לפרסם בערוץ 14, פועלים תומכי הערוץ באפיק נוסף, משפטי.

חגי ספוקויני, בעל חשבון בבנק לאומי הצופה בערוץ 14, ופעיל הליכוד מלכה שאין לו חשבון בבנק, הגישו בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד הבנק, המנכ"ל חנן פרידמן, יו"ר הדירקטוריון שמואל בן-צבי ויתר חברי הדירקטוריון.

בקשת התביעה היא לכאורה לא מטעם הערוץ, אולם החומרים הפנימיים של הערוץ ובכיריו המצורפים לבקשה, מעידים כי אם היא לא יוזמה ישירה של הערוץ, הרי שהיא לפחות נעשית בשיתוף פעולה הדוק איתו.

בבסיס הבקשה לאישור תביעה ייצוגית, שהוגשה באמצעות עורכי-הדין איתן לירז ופרופ' יעד רותם, עומדת הטענה כי בנק לאומי מדיר את צופי ערוץ 14 מלקבל מידע ותוכן אודות שירותי הבנק דרך פרסומיו, וזאת בשל השקפת עולמם הערכית.

"החלטת בנק לאומי שלא להקצות, מתוך תקציב פרסום טלוויזיוני של מיליוני ש"ח, אפילו שקל בודד לפרסום בערוץ 1, אשר 65% מצופיו (כ-233 אלף צופים מדי ערב בימי חול) הם צופים ייחודיים, שאינם צופים בערוץ טלוויזיה מסחרי אחר בשעות צפיית השיא (!!); ובמקביל להמשיך ולפרסם בערוץ 13 - ערוץ אשר נתוני המדרוג (רייטינג) הרלוונטיים שלו נמוכים (!) במקרים רבים מאלו של ערוץ 14 (וכן בערוץ 11, שגם נתוני המדרוג שלו נמוכים ככלל מאלו של ערוץ 14) - משוללת כל היגיון מקצועי-פרסומי או מסחרי-עסקי", נטען בבקשה.

עוד מצטטים בבקשה סקר שערכו ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר ואינה אורלי ספוז'ניקוב עבור המכון הישראלי לדמוקרטיה, לפיו 85% מקרב צופי הערוץ נותנים בו אמון.

עם זאת, מגישי הבקשה לא מציינים את הנתונים האחרים בסקר, לפיהם: "בכלל המדגם השיעור הגבוה ביותר נותנים אמון בערוץ 11 (60%), אחריו ערוץ 12 (54%) וערוץ 13 (46%). כשליש בלבד מכלל היהודים נותנים אמון בערוץ". עוד לפי הסקר, "ערוץ 12 עדיין מוביל עם כמעט שלושה רבעים מכלל הצופים בטלוויזיה שמציינים אותו [כמקור העיקרי או השני לצריכת חדשות], שעה שערוץ 14 נמצא מתחת לערוצים 13 ו-11".

את צופי ערוץ 14 מגדירים מגישי הבקשה כמי ש"אוחזים בהשקפת עולם ערכית (לאומית), פוליטית, או בהשתייכות מפלגתית מסוימת", או לפחות כמי שמזוהים כך בציבור. על סמך נתוני סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה מציינים עוד המבקשים כי הצופים בערוצים 12 ו-13, לעומת זאת, נחשבים דומים אלה לאלה.

דווקא כשהרייטינג של הערוץ היה נמוך בהרבה מהיום, כך נטען, בנק לאומי נהג לפרסם בו. משנת 2023, עם תחילת ניסיון ההפיכה המשטרית ובהמשך פרוץ המלחמה בעזה, עלה הרייטינג של ערוץ 14 באופן משמעותי וכיום הוא הערוץ השני הכי נצפה בישראל. אולם דווקא בתקופה זו החליטו בבנק להפסיק את הפרסום בערוץ באופן מוחלט.

יש לציין כי בנק לאומי אינו יוצא דופן בכך שהוא אינו מפרסם בערוץ 14, שגם שאר הבנקים נמנעים מלפרסם בו. גם הבנקים הקטנים יהב וירושלים, שפירסמו בערוץ, עשו זאת בקמפיינים קטנים ונקודתיים.

"הימנעות בנק לאומי מלפרסם בערוץ 14 אינה עניינית אלא הפליה אסורה: היא
מנוגדת לכל היגיון מקצועי-פרסומי", טוענים המבקשים.

לצורך מתן תוקף לעמדה זו מצרפים ספוקויני ומלכה חוות דעת מומחה מאת פרופ' חזי אופיר מביה"ס למינהל עסקים באוניברסיטה העברית. פרופ' אופיר קובע כי "לא ניתן להסביר את הימנעותו המוחלטת של בנק לאומי מפרסום בערוץ 14 בטעמים שיווקיים, פרסומיים או כלכליים". חוות דעת נפרדת, מאת שיר שבדרון, המוצג כבעל ניסיון של עשרות שנים בתחום הפרסום, קובעת כי "אין כל היגיון מקצועי-פרסומי-כלכלי שלא לעלות בערוץ 14 כלל".

ספוקויני ומלכה טוענים כי "נחרדו והזדעזעו" כשגילו את דבר "ההפליה וההדרה". השניים חשו ב"התנשאות של הבנק" וטוענים כי הפליה זו יש בה "השפלה שלהם באופן אישי ופגיעה קשה בכבודם, בזכותם לשוויון, בחופש הביטוי ובחופש המצפון שלהם, ובזכותם לבחור ולאחוז בכל השקפת עולם שהם מאמינים בה".

לטענתם, הפלייתם לרעה על ידי הבנק בשל השקפתם לפיה "תפקיד כלי-תקשורת בעת מלחמה אינו רק לבקר את השלטון אלא גם לתרום לחיזוק הסולידריות והמורל הלאומי", גרמה להם "לתחושה כאילו ספגו סטירת לחי עד כדי תחושת קֶבֶס ממש: הכיצד רצונו של אדם בחיזוק מדינתו בשעת מלחמה מוביל להפלייתו לרעה בידי תאגיד מסחרי, ועוד כזה שהוא 'סוכנות חברתית' ונהנה ממעמד מיוחד שנתנה לו המדינה!?".

לפיכך מבקשים ספוקויני ומלכה מבית-המשפט להוציא צו שיורה לבנק לאומי לחדול לאלתר מאפלייתם, וכן, בין היתר, לפצות פיצוי כספי בסך 1,000 שקלים לכל חבר בקבוצה הנפגעת. השניים מגדירים את הקבוצה כ"כל צופי ערוץ 14, אשר צפו בערוץ החל מיום 6.8.2023 ועד למועד הגשת התובענה הייצוגית".

להערכתם מדובר ב-369 אלף צופים, כך שבפועל דורשים השניים מבנק לאומי שישלם פיצוי בסך 369 מיליון שקלים.

טרם הוגשה תשובת הבנק ובכיריו.

45026-08-24