לא משנה מה מצבנו האמיתי בחיים, אנחנו תמיד מנסים להיראות אחראיים ועצמאיים בעיני ההורים שלנו.
לפעמים כל מה שבא לנו זה לחזור להיות ילדים קטנים ולו לכמה רגעים
לא משנה באיזה גיל אנחנו, זה תמיד סופר מביך לראות סצנות רומנטיות בסרטים ביחד עם ההורים שלנו
אנחנו תמיד כל כך רוצים שהם יהיו גאים בנו, גם אחרי שחצינו את גיל 30
שקרים לבנים הם תמיד דבר לגיטימי, העיקר שהם לא יכעסו עלינו
אנחנו יודעים שאין כזה דבר פיית השיניים, אליהו הנביא או סנטה קלאוס, ושהדודה מאמריקה לא באמת שלחה לנו כסף במתנה, אבל אנחנו לגמרי זורמים עם העניין
אנחנו תמיד נבוכים לדבר איתם על רגשות
ולפעמים אנחנו מסתירים מהם דברים רק כדי שלא נאכזב אותם
הכובע "המהמם" ההוא שקניתם לנו ליום ההולדת? חבשנו אותו על הראש 3 דקות במצטבר בשנה האחרונה, וגם זה קרה בתוך הבית.
תמיד קשה לנו מאוד להודות ששוב הם צדקו ואנחנו טעינו
אנחנו ממש מתגעגעים אליהם אבל נורא קשה לנו להודות בזה
באמצעות: Bright Side
