חאלב, שנפלה לא מזמן בידי אנשיו של אסד אחרי התנגדות קשה ולחימה עזה, מככבת בימים אלו בכמעט כל מהדורת חדשות בעולם: דיווחים על רצח המוני, טבח, פשעי מלחמה וטיהור. גם מי שנשארו איכשהו בחיים נאלצים להתמודד עם בתי חולים מוצפים בחולים, מחסור בתרופות ומזון, אונס וסוגים אחרים של התעללות קשה.
30 אלף בני אדם כבר מתו בעיר מאז התחילו הקרבות, לפני ארבע שנים וחצי. כדי להבין את ממדי הזוועה לא חייבים להקשיב לדיווחים במהדורות או להסתכל על צילומים של גופות מוטלות ופצועים צועקים. את הסיפור של מה שקרה בעיר הזאת, פעם עיר חיה ומוקד תיירות משגשג עם המון אתרים היסטוריים (חלקם מהמאה השמינית), מבנים יפים, שווקים ומקומות בילוי – מספרים הרחובות עצמם. והאמת היא שכבר לא בטוח שאפשר עוד לקרוא להם רחובות, או לחאלב עיר. עיי חורבות יהיה מינוח קצת יותר מדויק.
אז הנה הסיפור של חאלב, אחרי יותר מארבע שנות מלחמה וטבח. מצד אחד, תמונות של העיר התוססת לפני המלחמה ולצדן, תמונות של אותם מקומות, הרוסים ומחוקים. חלקם, אגב, אתרים היסטוריים בעלי חשיבות וערך רבים.
תרומות לציוד רפואי ומזון לתושבי חאלב אפשר להעביר כאן או כאן.
באמצעות: boredpanda
