הסיפור עם העוגיות האלה הוא הדיכוטומיה התמידית שקיימת אצלנו. אנחנו רוצים בריא ורוצים טעים. אבל זה לא תמיד עובד ביחד.

העוגיות האלה נולדו כבר לפני עשור וחצי במטרה לענות על שני העולמות, כי עוגיות גרנולה זה נחמד. אבל עוגיות שוקולד צ׳יפ זה עוד יותר נחמד.

אז מתכון לבערך 50 עוגיות (שאפשר גם לעשות ממנו חצי):

100 גרם שיבולת שועל

160 גרם סוכר חום בהיר

90 גרם קמח מלא

25 גרם אבקת קקאו

80 גרם אגוזי מלך קצוצים או כל אגוז או תערובת שאתם אוהבים

100 גרם חמאה בטמפרטורת החדר

1/2 כפית אבקת אפיה

1/2 כפית סודה לשתיה

1/4 כפית מלח דק

ביצה אחת

150 גרם שוקולד צ׳יפ או שוקולד מריר קצוץ בסכין

ואופן ההכנה:

מערבבים ביחד את כל החומרים היבשים

מוסיפים את הביצה והחמאה

לשים הכל ביחד ביד או במיקסר עד שהתערובת אחידה

מגלגלים לכדורים בגודל של פינג פונג

מניחים על תבנית עם נייר אפיה ומשטחים עם היד כל עוגיה לצורת דיסקית

אופים בתנור שחומם מראש ל-170 מעלות במשך 10 דקות בדיוק ולא שניה אחת יותר!

תנו לעוגיות להתקרר לפני שאתם מחסלים אותם, אנא מכם.

פה באמת מדובר באחד הקינוחים הכי קלים לאפיה, שהרבה אנשים נרתעים ממנו, במיוחד בגלל הצורך לעשות השוואת טמפרטורות או עניין שריפת הסוכר מלמעלה אבל גם לזה יש פתרונות קלים. אז קבלו את המתכון שלי שהוא הכי פשוט בעולם וכל מה שאתם צריכים לזכור זה שאם רוצים להכפיל כמויות - חלמון אחד לכל 100 מ"ל שמנת וכפית סוכר ותכינו כמה ברולה שבא לכם

מרכיבים:

• 500 מ"ל שמנת להקצפה 38%

• 5 חלמונים

• 2 כפות גדושות סוכר + 2 כפות סוכר לשריפה של הלמעלה

• מקל וניל או כף תמצית וניל איכותית

אופן ההכנה:

1. שמים את 2 כפות הסוכר, הוניל והשמנת המתוקה בסיר קטן ומביאים לרתיחה, כשהשמנת מתחילה לרתוח מכבים את האש.

2. טורפים את החלמונים ועושים השוואת טמפרטורות, זה נשמע מושג קשוח אבל כל מה שאנחנו רוצים זה להשקות את החלמונים שלנו בקצת מהשמנת מבלי שהיא תבשל אותם מהחום הרב, ולכן כל פעם מוזגים מעט שמנת על החלמונים תוך כדי ערבוב. נגיד מוזגים רבע כוס, מערבבים, ואז מוזגים עוד רבע כוס ומערבבים, ואז חצי כוס וכן הלאה. וככה עד שכל השמנת והביצים מעורבבים. המהדרין יעבירו את התערובת דרך מסננת לוודא שאין חתיכות חלמון שנקרש.

3. מוזגים את התערובת לכלי שטוח ועמיד בחום, ואופים בתנור על 100 מעלות למשך כ-50 דקות עד שעה, כשהקרם מתייצב הוא מוכן, אין צורך לאפות בתוך תבנית עם מים, היא מיועדת לטמפרטורות גבוהות יותר, ברגע שאנחנו מקפדים על טמפרטורה נמוכה, הקרם שלנו ישאר יציב גם ללא אמבט המים החמים.

4. מוציאים מהתנור ומעבירים למקרר ללפחות 3 שעות עד שהקרם קר לגמרי.

5. ממש לפני ההגשה, יוצקים את שארית הסוכר מלמעלה ומנערים כך שכל פני הברולה יכוסו בסוכר, מדליקים את הברנר ושורפים את הסוכר, תוך הקפדה שלא שורפים אותו יותר מידי (שלא יהיה שחור, אלא קרמלי בגוון) ושהוא שרוף מכל צדדיו. למי שאין ברנר (ואני ממליץ בחום לקנות אחד, זאת הוצאה חד פעמית של 100 שח אבל אפקט הוואו כשאתם שולפים אותו הרושם שיתקבל ישאר אתכם לנצח) אפשר לחמם א הסוכר בסיר קטן עד שהוא מתקרמל ואז לשפוך על גבי הברולה הקר ולהטות את הכלי כך שהקרמל יצפה את הסוכר מכל צדדיו. ואז כמובן לתת לו להתקרר טיפה לפני שאתם צוללים פנימה.

זאת כל התורה, זה באמת לא מסובך, וכל בשלן אמיץ יכול לעשות זאת בבית שלו (אני רק אציין שלי אין תנור בבית אלא טוסטר אובן וככה נראה הברולה שיוצא ממנו לפני השריפה של הסוכר

באינסטגרם ובטיקטוק שלי יש כמובן גם סרטון הדגמה, ואם מעניין אתכם ללמוד על שמנת, האזנו לפרק שהקדשנו כולו לנוזל האלים הלבן לבן הזה:

כל מה שעומד מאחורי גבינות ביתיות זה תמיד חלב וחומצה. החומצה יכולה להיות משלל מקורות: מיץ לימון, ובעצם כל פרי הדר (נסו פעם לעשות ריקוטה עם מיץ תפוזים), או חומץ (כל סוג חומץ יעבוד). זה כלל האצבע.

מחממים את החלב לטמפרטורה שהורגים את החיידקים שאולי נמצאים בו, וכשהם מתים אפשר להוסיף את החומצה שעוזרת להפריד בין מוצקי החלב לבין המים שבו, המוצקים (זה הגבן) נפרדים ומתגבשים לכדי גושי גבינה קטנים ומתוקים והמים (שהם עשירים בחומרים מזינים אף הם) ניתן להשתמש בהם להשקות את העציצים, או להכין דברים נוספים.

אה מה מה, בגלל התהליך בו הגבן נפרד לגושים קטנים (גודל הגושים אגב תלוי במהירות הבחישה שלכם בעת הוספת החומצה, ככל שתבחשו יותר לאט יהיו גושים יותר גדולים. בחישה מהירה תניב פירורים שלפעמים אפילו יהיה קשה לאסוף אותם לכדי "גבינה". הגושים האלה, אינם חלקים בטקסטורה שלהם, מי שהכין ריקוטה ביתית יודע, הגבינה קצת גרגירית, היא לא חלקה למשעי. ולכן אנחנו עושים הפרדה בינה לבין גבינה לבנה כפי שאנחנו מכירים מהסופר, וכאן בא הבלנדר לתמונה.

כל מה שצריך לעשות כדי לקבל גבינה חלקה מאוד הוא לטחון אותה בבלנדר עוצמתי. הוא כבר יסדר את הגבינה לקרם חלק ונעים.

עוד אופציה היא להעשיר את הגבינה בשומן, כדי להפוך אותה ליותר חלקה ונעימה על הלשון. איזה שומן? חמאה כמובן, שהיא בעצם השומן של החלב שהפרידו מבעוד מועד. אז אנחנו פשוט נחזיר אותה פנימה.

רכות הגבינה תלויה מאוד בכמה נוזלים סחטתתם החוצה מהגבן, וכמה נוזלים הוספתם פנימה בתהליך הטחינה. כמה שפחות נוזלים = גבן יבש יותר = גבינה יותר מוצקה.

אז מה צריך לבערך 400 גרם גבינה לבנה?

1 ליטר חלב (ממנו נשמור כף אחת של חלב - 15 מ"ל - בצד לשלב הטחינה)

4 כפות (60 מ"ל) חומץ סינטטי 5% (אפשר גם כמובן חומץ יותר איכותי או לימון אבל חבל על המאמץ, הטעם כמעט ולא ישאר או יורגש)

2 כפות (30 גרם) חמאה חתוכה לקוביות קטנות

קורט מלח

וככה מכינים:

1. מתחילים בלחמם את החלב בסיר למינימום 85 מעלות. מה זה אוומר ? סף רתיחה, אבל במקרה שלנו גם אם החלב מתחיל לרתוח ולגלוש זה בסדר גמור, מכבים את האש וממשיכים לשלב הבא

2. מוסיפים לסיר את החומץ ומתחילים לבחוש בעדינות ובאיטיות (!) את החלב עד שהוא מתחיל להתפרק לגבן ומים, בחישה אמיצה של כשתיים שלוש דקות כדי שהחומץ יתערבב היטב עם החלב. בשלב הזה אנחנו כבר אמורים לראות גושים גדולים של גבינה צפים לנו בנוזל העכור והלבנבן שהינו מי החלב.

3. כדי לקבל גבינה כמה שיותר מוצקה (סטייל גבינת שמנת) אפשר להשאיר את הסיר לעמוד כחצי שעה כדי למצות מקסימום של גיבון של מוצקי החלב.

4. מסננים את התערובת דרך מסננת דקה או בד סינון (חיתול או מגבת נקייה ומורתחת) ונותנים לה לעמוד לסינון כמה שיותר, לפחות חצי שעה, כשהמטרה שלנו להפתר מכמה שיותר נוזלים. לא ממליץ ללחוץ את הגבינה כדי לנקז ממנה נוזלים כך חתיכות של גבינה יכולים לצאת דרך המסננת ונאבד אותם וחבל. למעשה אם נוסיף חלב תגרגירים המסתננים הללו נקבל קוטג' (יש מתכון מסודר פה באתר - ראו למטה) אבל אנחנו רוצים גבינה קרמית וחלקה ולכן נמשיך לשלב הבא.

5. נעביר את כל מוצקי החלב לבלנדר עוצמתי, אפשר גם מעבד מזון אבל אז נדרש לטחינה ארוכה יותר, נוסיף את כף החלב ששמרנו בצד ואת החמאה והמלח, ונפעיל את הבלנדר על המהירות המקסימלית למשך כדקה

6. אחרי טחינה הגונה נקבל גבינה לבנה חלקה שמכילה בערך 7%-8% שומן, תלוי בכמה חמאה הוספנו לתערובת, אם רוצים גבינה דלה יותר אפשר להקטין את כמות החמאה בהתאמה או לוותר עליה לגמרי אבל חבל, שומן זה בריא וטעים.

7. מעבירים לכלי מחוטא (נגיד צנצנת שהרתחנו למשך 5 דקות) ושומרים במקרר עד שבוע.

אם נרצה גבינה מוצקה יותר שתי אופציות עומדות לפנינו - הראשונה היא להגדיל את כמות החמאה במתכון, ככל שיהיה יותר חמאה הגבינה תהיה יותר מוצקה. והאפשרות השניה היא שאחרי כל תהליך הטחינה המדובר נעביר את הגבינה שוב לבד הסינון ונמשיך לסנן אותה עד שיצאו נוזלים נוספים והגבינה תתמצק עוד יותר.

בתאבון חברים שלי. וכרגיל - הכנתם ? תייגו אותי באינסטגרם אחרת זה לא קרה!

אז כרוב ממולא יש לי כבר באתר, אחד שאני מכין מידי פעם וכל פעם מאלתר מחדש במילוי, תמיד יהיה בו אורז, לפעמים אגוזים, לפעמים אוכמניות, לפעמים ירקות מכל מיני סוגים ותמיד עשבי תיבול אבל התחשק לי פעם אחת ללמוד איך עושים באמת כרוב ממולא עם כל הטיפים והטריקים.

אז הלכתי לחברתי האהובה עד כאב רותם ליברזון, בשלנית העל וכוהנת המטבח הפרסי, ללמוד איך היא מכינה את הכרוב הממולא שלה, ולמרות שבאתי מגבוה ואמרתי בטח ההבדלים מינורים וקשורים רק למה היא שמה בפנים ומה אני שם בפנים וסה"כ אני סבבה, התבדתי.

כי רותם היא בשלנית על חלל והטיפים שלקחתי ממנה ימשיכו איתי לכל החיים. סוף סוף למדתי איך מכינים כרוב ממולא כמו שצריך, עדין, דק, שנותן מקום גם למילוי אבל גם לכרוב, עשיר בטעם ונמס בפה.

וככה, רותם מכינה אותו.

המרכיבים:

• ראש כרוב גדול אחד

למילוי

• 1 כוס אורז עגול (חייבים עגול) שטוף היטב

• 2 עגבניות קטנות קצוצות דק

• 1 בצל לבן בינוני קצוץ דק

• 3 כפות של זרשק (מדובר בדומדומיות המיובשות הפרסיות הנפלאות שאפשר להשיג בחנויות תבלינים, ואפשר גם להחליף בחמוציות מיובשות קטנות וחמצמצות)

• אופציונלי - 1/2 כוס דובדבנים מגולענים

• 6 שיני שום כתושות

• 1/2 חבילת כוסברה קצוצה

• 1/2 חבילת פטרוזיליה קצוצה

• 1/2 חבילת עלי נענע קצוצים

• מיץ וקליפה מגורדת מלימון אחד שלם

• 4 כפות שמן זית

• מלח ופלפל שחור גרוס

• חצי כפית כורכום

• ואפשר גם 1/8 כפית קינמון

• 2 כפות גדושות ויפות של רכז רימונים (זה חלק גדול מסוד הקסם, הטיפ הראשון הוא שלרותם יש רכז מיוחד שהיא קונה בשוק לווינסקי שאין להשיג במקומות אחרים אבל אני השובב, משתמש בבית משתמש ברכז תמרהינדי שהטעמים שלהם חמצמצים ודי דומים, אבל בהחלט אחפש את הרכז הזה כשאבקר בשוק בפעם הבאה)

לרוטב איתו מבשלים את הכל

• 2 עגבניות חתוכות גס

• 1 פלפל ירוק חריף חתוך גס

• כל שאריות הכרוב שחתכנו כשעיצבנו את

• 1 כוס זרשק

• מיץ מלימון שלם

• 2 כפות גדושות של הרכז רימונים

• 4 כפות שמן זית

• 2 כוסות מים או ציר ירקות

וככה מכינים:

1. חותכים את השורש/גזע של הכרוב ומוציאים אותו ומבשלים את הכרוב בסיר עם מים רותחים עד שכל העלים נפתחים ונפרדים, מוציאים ומסננים ומקררים

2. מערבבים ביחד את כל מרכיבי המלית

3. פורסים (וכאן בא הטיפ השני של רותם, את כל העלים שאפשר על משטח העבודה שלנו כך שנוכל לעבוד בשיטת הסרט הנע. במרכז כל עלה מניחים כף של המלית ומקפלים את הצדדים למרכז ואז מגלגלים את המרכז (כמו מעטפה) שימו לב בתמונות ליחס של כמות המילוי אל עלה הכרוב ותבינו את סוד הקסם, המילוי הוא רק תיבול.

4. טיפ שלישי ומעולה של רותם, כשהעלה ממולא ומגולגל, רותם סוחטת את העלה ממולא חזק באצבעותיה כך שכל המיצים נוזלים החוצה, ככה הממולא מתהדק, מי הבישול של הכרוב יוצאים ממנו והוא שומר יותר טוב על צורה ולא נפתח בסיר בזמן הבישול. ואל דאגה, את המיצים שאנחנו אוספים לא נזרוק אלא נוסיף לנוזלי הבישול של הממולאים.

5. בסיר גדול מניחים בתחתית את העגבניות החתוכות גס ואת שאריות הכרוב שנשארו לנו ומעליהם מסדרים את הכרוב הממולא צפוף צפוף ומעל הכל מפזרים את הזרשק והפלפל החריף

6. מחממים את המים או הציר עם מיץ הלימון של נוזלי הבישול וממיסים בתוכם את רכז הרימונים ביחד עם שאר המרכיבים. מוסיפים את כל הנוזלים החמים לסיר עם הממולאים ומניחים צלחת הפוכה מעליהם כדי ליצור לחץ

7. מביאים לרתיחה ומבשלים במשך שעה על אש נמוכה, ובודקים מידי פעם שלא התאדו הנוזלים יותר מידי

וזהו, אלה הממולאים האגדיים של רותם ליברזון, ממליץ בחום להכין כמות גדולה!

ואם בא לכם להכין אז תעלו בבקשה תמונה לסטורי, תייגו את רותם ואותי כדי שנוכל לראות איך יצא לכם.

רוצים ללמוד עוד על כרוב? האזינו לפרק הכרוב הוותיק שלנו:

קבלו את המתכון שמככב על שולחן החג שלנו כבר שנים רבות, והפך למסורת של חג שמוודאים איתי שאכן אני מכין אותו בערב ראש השנה ואני בטוח שהוא ישאר במשפחה שלנו עוד דורות רבים, כי גם הילדים הכי צעירים במשפחה דורשים אותו

ומה יכול להיות יותר מרשים מדג שלם אפוי במלח, מנה שביחס הפוך לכמה שהיא קלה להכנה (היא לוקחת פחות מ-10 דקות התעסקות) ככה גדול אפקט הוואו שמתקבל בשולחן כששוברים את המלח שהתגבש כמעטפת חיצונית על הדג.

המלח יוצר קרום אטום שמחמם את הדג לחום גבוה מאוד, אבל אוטם את האדים בפנים כך שהדג נשאר עסיסי וטעים. ולמרות שהוא אפוי בתוך קילוגרמים של מלח, הוא ממש לא מלוח, ולהפך, הטעמים עדינים, מורכבים ונפלאים.

השתמשו בדגים ישראלים טריים(!) בלבד, איכותיים ובריאים, בגודל של כ-600 עד 800 גרם לכל זוג סועדים וככלל אצבע - חלבון אחד לכל קילוגרם של מלח גס ופשוט תכפילו את הכמויות לפי כמות הסועדים.

מרכיבים:

• 2 דגי שלמים במשקל של 600-800 גרם לדג

• 3 ק״ג מלח גס

• 3 חלבונים

• צרור טימין

• צרור רוזמרין

• 2 שיני שום

• כמה פלחי תפוז

• כמה פלחי לימון

ולרוטב:

• 50 גרם חמאה

• 7 עלי מרווה

• שן שום כתושה

• מיץ מחצי לימון

• קורט מלח

אופן ההכנה:

1. מערבבים את החלבונים ביחד עם המלח עד שנוצר מרקם של חול ים רטוב

2. מחממים תנור ל-250 מעלות

3. ממלאים את בטן הדגים בעשבים, שום והדרים

4. מסדרים מחצית מכמות המלח על מגש אפיה

5. מניחים את הדגים על גבי המלח ומכסים אותם בשארית המלח

6. מקפידים שהמלח יכסה את הדג מכל עבר ומהדקים את המלח על גבי הדגים

אופים בין 35-40 דקות עד שהמלח משחים בחלקו החיצוני

7. מוציאים ונותנים לתבנית כמה דקות להתקרר

8. בסיר קטן, מטגנים במעט חמאה את השום והמרווה כ-30 שניות, מוסיפים את מיץ הלימון ואת שארית החמאה.

9. מכבים את האש ומערבבים את החמאה עד שהיא נמסה.

10. שוברים את המלח בעזרת פטיש, חושפים את הדגים ומסירים את העור וזוללים מיד

אין.שיטה.טעימה.יותר.להכין.דג.נקודה!

את פרק המלח הכפול שלנו כבר שמעתם ?

אז כן, אם נחשוב על זה לעומק, הסויה, ממנה לרוב מכינים את הטופו היא קטניה, ממש כמו אחיותיה החומוס, העדשים, האפונים, השעועיות ושאר המשפחה. וככזאת, אין בעיה להכין באותה הטכניקה "טופו" שעשוי מקטניה אחרת. כל מה שזה דורש מאיתנו זה להשרות ולטחון קטניות ואז לבשל אותן. זה באמת כזה פשוט.

אנחנו מתחילים בהשריה כיוון שהיא עוזרת לרכך את הקטניה ולכן אפשר גם לטחון אותה יותר בקלות (ניתן גם להשתמש בקמח עדשים למשל במקום). לאחר הטחינה אפשר לדלל את המסה שנוצרה במים לפי רצוננו ולבשל אותה על סיר קטן במשך כמה דקות עד שהמסה מתגבשת. כמות המים שנוסיף בטחינה ולסיר תשפיע על המרקם של ה-"טופו" שלנו, ככל שנוסיף יותר מים הטופו יהיה יותר רך, ככל שנוסיף פחות מים הטופו יהיה יותר קשה ויציב. לשיקולכם.

לאחר שנבשל את הטופו עד שהחלבונים והעמילנים שבקטניות יתחילו להתגבש ולהתפס ביחד נקבל עיסה יציבה יותר שאותה נעביר לכלי אחסון, ולאחר קירור הוגן נקבל "טופו" שעשוי מהקטניה שבחרנו שאיתו אפשר לעשות כל מתכון שרק תרצו.

אז מתכון יותר מסודר:

• כוס קטניה אהובה (עדשים כתומות / ירוקות / שחורות, חומוס, שעועיות למינהן, אפונה ירוקה יבשה וכו')

• מים להשריה ולבישול

• מלח ותבלינים נוספים שאוהבים (לא חובה)

וככה מכינים:

1. מתחילים בלהשרות את הקטניות שלנו בהרבה מים למשך לפחות לילה בקירור.

2. למחרת מסננים את הקטניות ומעבירים לבלנדר חזק (אפשר גם להשתמש במעבד מזון, בסופו של דבר זה ישפיע על כמה חלק יצא לנו הטופו...)

3. מוסיפים מעט מים לבלנדר, בשביל טופו יציב נוסיף כרבע כוס מים או רק את כמות המים הדרושה כדי שהמכונה תצליח לטחון היטב את הקטניות שלנו. בשביל טופו רך יותר נוסיף מים עד כיסוי גובה הקטניות (כחצי כוס) + עוד כחצי ס"מ מים מעל גובה הקטניות. ובשביל טופו רך מאוד (מה שנקרא משי) נוסיף כוס שלמה של מים כך שגובה המים בכלי יהיו לפחות 1 ס"מ מעל גובה הקטניות (פחות מומלץ)

4. טוחנים היטב את המסה עד שמתקבלת מסה חלקה, במידה ורוצים לתבל (אין חובה) מוסיפים מלח / תבלינים אהובים כגון - אבקת שום / בצל, פפריקה, כמון וכו' - תעשו כראות עיניכם.

5. כשהמסה אחידה מעבירים אותה לסיר בינוני ומדליקים אש בינונית/קטנה. מבשלים את הקטניות תוך כדי ערבוב עד שהמסה מתיצבת ומתחילה להתגבש. גם פה, ככל שנבשל יותר ונאדה יותר נוזלים נקבל מוצר סופי יותר מוצק וקשה. בדרך כלל הבישול יהיה כשלוש דקות, תלוי בעוצמת הגז שלכם.

ברגע שהמסה קשה ובועות אוויר מתחילות לצאת מתחת למסה אפשר להעביר את כל המסה לכלי אחסון (רצוי מרובע לחיתוך קל) שאותו נשים במקרר למספר שעות עד שהמסה שלנו תתקרר

6. ברגע שהמסה קרה אפשר כבר להוציא אותה מהכלי ולחתוך אותה לקוביות או לכל צורה אחרת שנרצה.

את המנה היפה שאתם רוצים בתמונה הזאת הכנתי ביחד עם רותם ליברזון הבלוגרית האהובה עלי כל כך שלצורך הרוטב השתמשנו פשוט בשמן צ'ילי המתובל שלה, אחד הפטנטים העשירים בטעם והטוב ביותר שהומצא במטבח האסייתי.

וסרטון הכנה מחכה לכם באינסטגרם שלי

אם אתם מעוניינים ללמוד עוד על טופו - הקשיבו לפרק הסויה הכפול שלנו:

אז כן, לי יש מסבחה שאני מלמד באירועים וסדנאות כבר המון שנים להכין, אני מת עליה, המתיקות של הבטטה והמליחות של הטחינה הגולמית, ביחד שילוב מהמם.

וכל מה שצריך זה בטטה אחת גדולה טחינה ואת כל "תבליני החומוס" האהובים עליכם.

כל שינוי אפשרי וכל משחק מנצח.

המרכיבים:

• 1 בטטה גדולה

• 1/3 כוס טחינה גולמית

• 1 שן שום

• 1/2 כפית כמון

• 1 כפית מלח דק

• אופציונלי לאוהבי הז'אנר - 3 כפות מיץ לימון

אופן ההכנה:

1. צולים את הבטטה עם הקליפה שלה בתנור שחומם מראש ל-250 מעלות למשך שעה עד שהיא מקורמלת ורכה היטב

2. נותנים לבטטה להתקרר לגמרי, מקלפים מהקליפה ומועכים עם מזלג

3. מוסיפים את שאר מרכיבי התיבול ומערבבים היטב

4. להרכבת מנה מנצחת אפשר להוסיף טחינה מוכנה, קצת פטרוזיליה, ביצה קשה, סלט עדשים רענן או כל דבר אחר שהייתם שמחים לקבל עם החומוס שלכם

5. זה באמת כזה פשוט

סרטון הכנה מחכה לכם באינסטגרם שלי

ואם אתם רוצים לשמוע עוד על בטטה:

אז כן... עשבי תיבול כבושים הם שוס נהדר ו-וואו פאקטור לכל ארוחה שרוצים להרשים בה אורחים.

זעתר כבוש, שמגיע מלבנון, וכבש אותנו בסערה במתכון של נוף עתאמנה מופיע כבר בכל מיני גרסאות בכל מיני אתרים, אבל לי היה בבית מרווה. ובדיוק הקלטנו פרק על מרווה.

ועל כן... טרחתי וכבשתי את המרווה בדיוק באותה טכניקה שמאפשרת לקבל ירק עם טעמים מותססים עדינים שיכול לשבח כל צלחת של גבינות או נקניקים או אפילו לשדרג מנת רוטב פסטה פלאים עם כפית אחת בלבד ממנו.

אז מתכון שיעבוד לכם עם מרבית העשבים הבשרניים בעצם:

• 2 צרורות של מרווה טרייה ששטפנו וייבשנו היטב

• 1 כף גדושה במלח דק

• 8 שיני שום (אפשר פחות ואפשר יותר) חתוכות לצ'אנקים גדולים

• אופציונלי - פלפל צ'ילי ירוק חתוך לטבעות גסות

• אופציונלי 2 - לימון, שעלול לעיתים להוסיף מרירות וחמיצות שלא כולם אוהבים

• שמן זית למילוי הצנצנת עד המכסה

וככה מכינים:

1. מתחילים בלעקר צנצנת זכוכית במים רותחים (אפשר גם לשים אותה במיקרו ל--2 דקות ולתת לה להתקרר לגמרי

2. לתוך הצנצנת נדחוף שכבה של כ-2 כפות של עלי מרווה ונדחוס אותם כלפי מטה

3. על המרווה נפזר חלק מהמלח וכמה חתיכות של שום (ולימון או פלפל חריף או שניהם)

4. שמים עוד שכבה של עלי מרווה, עם מלח ושום וצ'ילי וחוזר חלילה עד שכל הצנצנת שלנו מלאה.

5. מכסים את המרווה בשמן זית (הקפידו שהשמן יחלחל עד למטה ואכן ימלא את כל הצנצנצת, אפשר לדפוק אותה על גבי מגבת להוצאת בועות אוויר מיותרות)

6. סוגרים היטב את המכסה, ונותנים לצנצנת לעמוד שלושה שבועות (20 יום) לפחות במקום סגור (רצוי ארון)

7. מוציאים ואוכלים

וזהו. זאת כל התורה, נסו את המתכון הזה עם זעתר או בזיליקום ודווחו לי איך יצא

עוקבים אחרי באינסטגרם ?

אם אתם אוהבים מרווה ורוצים ללמוד עליה עוד - תוכלו להקשיב לפרק המרווה ממש כאן:

אז, כן זעתר... אחד התבלינים הכי מקומיים שיש, כולו שלנו. אנחנו אוהבים אותו על לאבנה, על פיתה שרופה על האש, על ירקות, על עוף על בייגלה ירושלמי. על כל דבר בעצם.

ולמה לא? יש לו טעם ממכר והוא מקפיץ ומרים טעמים במליחות עדינה וארומה עשבונית נפלאה.

אז התהליך האמיתי הוא לקנות עלי זעתר אצל הירקן, לשטוף אותם, ליבש היטב, ואז לתלות לייבוש במשך כשבועיים שלושה עד שהם יבשים לגמרי ורק אז לפורר אותם מהגבעול בקיצור - קריעת ים סוף. אבל אני? אני אין לי סבלנות לדברים שלוקחים ים זמן (בדרך כלל) וכל מה שאפשר לקצר לו תהליכים - אני מעדיף. אז את הייבוש של העלים של הזעתר שלוקחים בדרך כלל שלושה שבועות, אני עושה במיקרו בשלוש דקות. וזה יוצא מ ו ש ל ם. מבטיח.

והתבלין שיצא לכם מהמתכון הזה יהיה כל כך מושלם, כי השתמשתם בזעתר שעד לפני חמש דקות היה טרי לגמרי וריחני, ארומטי ומלא עזוז. תקצרו מחמאות.

אז מה צריך:

• צרור ענפי זעתר טריים, שטופים ומיובשים

• 1 כף שומשום

• 1/2 כפית סומאק

• 1/2 כפית מלח

• 1/2 - 1 כפית שמן זית איכותי

ואיך מכינים:

1. מורידים את העלים מהגבעול, הדרך הכי טובה היא בניגוד לכיוון הצמיחה שלהם

2. מעבירים לצלחת עמידה במיקרו ומכניסים למיקרו ומפעילים אותו לדקה אחת על עוצמה מקסימלית.

3. פותחים את הדלת וסוגרים ומפעילים את המיקרו שוב לדקה נוספת, פותחים סוגרים ושוב מפעילים לדקה שלישית.

4. בשלב הזה העלים אמורים להיות יבשים ברמה כזאת שכשנוגעים בהם הם מתפוררים. במידה ולא אפשר לייבש דקה נוספת, אם כן עוברים לשלב הבא.

5. לוקחים מסננת קטנה ומעבירים דרכה את העלים, לתוך קערה, תוך כדי שמשפשפים אותם בדפנות המסננת, כך הם יתפרקו לחלקיקים קטנים אבל חלקים של הגבעול ישארו אסופים במסננת.

6. מוסיפים לזעתר המסונן את השמן, שימו לב, תתחילו בכמות קטנה יותר ואם צריך תוסיפים, תוך כדי שאתם ממוללים את הזעתר הטחון עם השמן בעזרת האצבעות שלכם, הזעתר יעמיק בצבעו ויקבל לחות שומנית (כמו פפריקה מרוקאית בשמן)

7. מוסיפים את שאר המרכיבים, מערבבים ואתם מסודרים. צריך רק בייגלה ירושלמי וגם לו יש לי מתכון

אם יוצא לכם להכין את הקסם הזה, אל תתבישו, צלמו, העלו לסטורי ותייגו את סחבק, שאראה איך יצא לכם.

סרטון הכנה באינסטגרם שלי -

רוצים ללמוד עוד על זעתר? לחצו פה:

"הלעיטני נא״ אמר עשו ליעקב, ובמחיר בכורתו שינה את מסלול היהדות לדורות. לא עוד אברהם יצחק ועשו אלא אברהם יצחק ויעקב.

חורף ולא היה יותר ראוי מלהקליט פרק שלם על עדשים בפודקאסט שלנו "לדבר זה לא משמין" שגם לימד אותנו את כל מה שלא ידענו וגם עשה לי דודא מאין כמוה לנזיד עדשים.

ועל כן, עם הקורונה שמכאיבה בפרקים, עמדתי אתמול בלילה במטבח והכנתי את נזיד העדשים הנפלא הזה שכל כך שימח אותי, אז קבלו מתכון של השמחות...

אז מתכון:

• כמה כפות שמן זית לטיגון

• 1 בצל גדול קצוץ

• 1 בטטה חתוכה לקוביות

• 1 גזר פרוס לפרוסות דקות

• 6 שיני שום כתושות

• 1/2 כפית שאטה

• 1/2 כף כורכום

• 1 כף גדושה חוואג׳ למרק

• 1/2 כוס עדשים ירוקות

• 1/2 כוס עדשים שחורות

• 1/2 כוס שעועית מש

• 1/2 כוס עדשים כתומות כולן שטופות היטב

• 3 ליטר מים

• 1 כוס עלי כוסברה

• 1 כוס עלי פטרוזיליה

• 2 כוסות עלי תרד (השתמשתי ב-3 קוביות של עלי תרד קפואים)

• מלח בשפע, אבל רק. בסיום הבישול ואפשר גם קופסת שמנת חמוצה ממנה נמזוג כף לכל צלחת.

1. מתחילים בטיגון הירקות בשמן זית עד שעולה ריח נפלא מהסיר ואז מוסיפים את השום והתבלינים. ערבוב זריז ואת המים ומביאים לרתיחה

2. מוסיף עדשים ירוקות ומבשל 15 דקות.

3. מוסיף עדשים שחורות ומש ומערבב ומבשל 15 דקות נוספות.

4. מוסיף את העדשים הכתומות ומבשל 10 דקות נוספות.

5. זה הסדר.

6. כשכל העדשים רכות אפשר להוסיף את התרד, עשבי התיבול והמלח.

7. מבשלים עוד כמה דקות עד שעלי התרד נמסים לתוך התבשיל, טועמים ומתקנים תיבול אם צריך ועוד קצת מים לסמיכות הראויה אם צריך, וגומעים כל עוד נפשכם בידכם. בריאות מובטחת.

עוקבים אחרי באינסטגרם?

ועכשיו כשהבטן שלכם מלאה, לחצו פליי ופרק העדשים ישנה את חייכם מן הקצה אל הקצה

אז פסח בא וכמעט הלך, אבל קינוח לערב חג הייתי צריך להכין, ואז חשבתי לי - מה יותר קל מאשר לקחת את העוגה הזאת שהיא העוגת גבינה הכי טעימה בעולם (נקודה, אל תתווכחו איתי) ולכשל"פ אותה. אין, אין דבר קל יותר.

כי זאת עוגה עם כל כך מעט מרכיבים, שלא דורשת התעסקות חוץ מלערבב הכל יחד ולהכניס לתנור, לא להקציף ולא להפריד ולא נעליים. ויש בה כמות קורנפלור מעטה ולפסח זה הכי אידיאלי בעולם.

אז זה המתכון, יש עוד מליון גרסאות ממנו ברשת, אבל תכלס - כולם אותו דבר.

היא יקרה, כן, יש בה מעט מרכיבים אבל הכמויות שלהם והמחיר של כל מרכיב הוא גבוה, אבל זאת עוגה עם אפקט הוואו, ותשקיעו פעם אחת מה יש!?

ואה.. אל תקשיבו לאלה שמחליפים גבינת שמנת בגבינה לבנה מסוננת או שטות אחרת. העוגה הזאת צריכה שומן, אחרת היא סתם עוגת גבינה יבשה ומשעממת. אל תשנו את גבינת השמנת לגבינה אחרת, הדבר היחיד שלא חשוב הוא איזה סוג של גבינת שמנת קונים, כל עוד היא מעל 25%.

אז לצורך המתכון שלי ערבבתי בכל הגבינות שנשארו בסופר. וזה היה לא מעט סוגים, בכל זאת צריך 1.5 ק"ג גבינת שמנת...

ולפני שתראו את המתכון ותתחילו לצקצק, אני יודע, היא מלאת סוכר שומן אבל היי - חיים פעם אחת ולפחות אין בה טיפת גלוטן נהדרת :)

מרכיבים:

• 1.5 ק"ג גבינת שמנת (25% שומן ומעלה, וכמה שיותר הרי זה משובח, לצורך הפינוק החלפתי 1/3 מכמות הגבינה במסקרפונה שהיא בכלל 40% וטעימה נורא)

• 500 גרם סוכר (זאת איננה טעות. חצי קילו)

• 750 מ"ל שמנת מתוקה להקצפה 38%

• 10 ביצים L

• 50 גרם קורנפלור

• קורט מלח למביני עניין

אופן ההכנה:

1. מתחילים בלתת לגבינת שמנת לשבת לפחות שעה מחוץ למקרר כדי שהיא תתרכך בטמפרטות החדר

2. אפשר לטרוף את העוגה עם מטרפה, מזלג או במיקסר, בגלל הכמות העצומה של חומרי הגלם אני מעדיף את המיקסר, אז שמים במיקסר את גבינות השמנת ביחד עם הסוכר ומערבבים דקה עד שהכל נטמע

3. מוסיפים את הביצים אחת אחת כל פעם מחכים שהביצה הקודמת תטמע בבלילה

4. מוסיפים את הקורנפלור והמלח ואת השמנת המתוקה ומערבבים ערבוב אחרון.

5. אל תפחדו אם התערובת מגיעה כמעט עד קצה המיקסר, פשוט תעבדו איתו לאט ושום דבר לא ישפך (ראו תמונה למטה)

6. תשתמשו בלקלקן ותראו שבאמת אין גושים או חתיכות של גבינה שצנחו כמו זלזל לתחתית הקערה ולא התערבבבו טוב, ואפשר גם לסנן את כל הכבודה הזאת דרך מסננת דקה ליתר בטחון (אני עצלן אז לא מסנן רק מערבב טוב)

7. מעבירים לתבנית אפייה 26" מרופדת היטב בניירות אפייה כמו בתמונה למטה כי אחרת העוגה תעלה בתנור ותשפך

8. מעבירים לתנור שחומם מראש ל-200 מעלות ואופים 45 דקות (או עד שהחלק העליון של העוגה נראה חרוך לגמרי. המרכז של העוגה עדיין וובלי וובלי (רוטט כמו שמנת)

9. מוציאים מהתנור ונותנים לעוגה להתקרר לטמפרטורת החדר. ואז אפשר לאכול אותה והמהדרין אף ישימו אותה במקרר לילה להתמצקות נוספת, מה שכן, במקרה של קירור צריך להוציא אותה שעתיים לפני מהמקרר כי היא במטבה בטמפרטורת החדר.

סיימנו חברה, כרגיל, אם הכנתם ולא צילמתם ותייגתם, כאילו לא הכנתם מעולם

רוצים לשמוע פרק שלם שהקלטנו על שמנת ?

מי שעוקב אחרי תקופה יודע כמה אני אוהב את המטבחים האסייתים, תאילנד, וייטנאם, סין, לכולם מטבחים דומים אבל כל כך שונים והיום כבר יש מסעדות מעולות בעולם וגם בישראל שיודעות להכין המנות הכי משגעות של המטבחים האלה. אבל לפעמים מה שמתחשק לי זה את האוכל שאני זוכר בתור ״אוכל סיני״ משנות השמונים שהוא ממש לא אוכל סיני אבל הכי טעים בעולם. כי האוכל הכי טעים זה אוכל של זכרון.

אז התלבטתי בין שתי מנות שרציתי להכין בגרסה טבעונית: מנה בשם גנרל צאו צ׳יקן או מנת ביף סצ’ואן, שתיהן גרסאות אמריקאיות של מסעדות יעני ״סיניות״. שאלתי בסטורי מה עדיף, בחרו במנה של גנרל צ׳או (או צאו או פאו, תלוי באיזה מסעדה אתם…) ותכננתי להכין אבל לפתע גיליתי שאין לי בכלל מספיק שמן לטיגון עמוק, רק להקפצה. ומה שכן היה לי זה את הפלפלים של הבקר סצ׳ואן, בקיצור, במקום לצאת קרח מכאן ומכאן פשוט ערבבתי בין שני המתכונים ויצאה מנה לפנים.

15 דקות עבודה על השעון, בדיוק בזמן שלוקח לאורז להתבשל ויש מנה נ ה ד ר ת, לארוחת צהריים.

מוקפץ סיני זריז לארבעה סועדים

מרינדה:

• 400 גרם טופו או פרגית או בקר להקפצה (תתייעצו עם הקצב)

• 2 כפות קורנפלור

• 1 כפית ג’ינג’ר טחון

• 1 כפית שום קצוץ

• 2 כפות שמן חמניות

ירקות:

• 2 כפות שמן חמניות

• 1/2 פלפל אדום חתוך לרצועות

• 1/2 פלפל צהוב חתוך לרצועות

• 1 בצל יבש חתוך לרצועות עבות

• 1 גזר חתוך לרצועות (לא חובה)

• 8 פטריות שמפיניון טריות פרוסות גס

• 2 בצלים ירוקים חתוכים לחתיכות של כ-2 ס״מ

• 3 שיני שום קצוצות (בנוסף לאלו ממקודם)

• 3 כפיות שורש ג’ינג’ר קצוץ

לרוטב:

• 2 כפות שמן צילי ביתי קונים בחנויות אסייתיות או משתמשים במתכון הנפלא של רותם ליברזון - כאן (שתמיד שווה שיהיה בבית) או תחליפו בכפית שאטה עם כפית פפריקה מתוקה ו-2 כפות שמן חמניות

• 3 כפות סויה בהירה

• 1 כף סויה כהה

• 2 כפות מירין או יין לבן

• 1 כף חומץ אורז או חומץ לבן

• 3 כפות סוכר (אפשר פחות תלוי בכם)

• 3/4 כוס מים קרים + 1 כף קורנפלור

וככה מכינים:

1. חותכים את הטופו או הבשר לקוביות גסות ומעבירים לקערה ביחד עם הקורנפלור, הג׳ינג׳ר והשום ומערבבים היטב עד שהקורנפלור מצפה את הטופו (או העוף או מה שלא תשימו שם)

2. מחממים שמן בווק או מחבת גדולה ומטגנים את הירקות מלבד הבצל ירוק, השום והג׳ינג׳ר על האש הכי גבוהה כחמש דקות, הם לא צריכים להיות רכים רק לקבל צריבה הגונה מכל הצדדים ושישאר בהם ״בּייט״. מוסיפים את הג׳ינג׳ר והשום ברגע האחרון, מערבבים ומבשלים דקה נוספת.

3. מוציאים את הירקות מהמחבת, מוסיפים את שארית השמן ומטגנים את קוביות הטופו (או הבשר) עד שהם משחימות מכל הצדדים.

4. מוסיפים את הג׳ינג׳ר והשום, מקפיצים ומיד מוסיפים את שמן הצ׳ילי וכל מרכיבי הרוטב מלבד הקורנפלור.

5. מביאים לרתיחה ואז מערבבים את המים עם הקורנפלור ומוזגים לתוך המחבת, מביאים לרתיחה על מנת שהקורנפלור יסמיך את הרוטב.

6. מחזירים את הירקות לווק ומערבבים ביחד ומכבים את האש.

7. מקשטים עם הבצל הירוק, מערבבים ומוזגים לצלחות הגשה.

הערות:

למנה יותר פריכה ומשמחת אפשר לטגן את הטופו או הבשר בטיגון חצי עמוק. שוב רק עד שהוא משחים מכל הצדדים ואז מסננים. אופציה דלת שומן היא שבמקום טיגון בשמן חצי עמוק אפשר להעביר את הטופו לתבנית אפייה ולרסס בספרי שמן, ולאפות ב-200 מעלות למשך 20-30 דקות עד שהוא מקבל צבע.

וכמובן שאת הירקות אפשר להחליף באיזה ירקות שאתם אוהבים, רק שמרו על הכמויות האלה פחות או יותר

והגישו עם אורז לבן.

סרטון הכנה מחכה לכם באינסטגרם שלי -

מי שמכיר אותי יודע כמה אני אוהב אוכל מהמזרח הרחוק, מטבחים שלרוב יש בהם הרבה קיצוצים וחיתוכים אבל ממש מעט זמן בישול על האש וככה אפשר להכין מנה מושלמת בעשר דקות עבודה.

אז בקר בברוקולי מנה קלאסית ואהובה ובהחלט אפשר להחליף את הבקר בפרגית או בטופו למי שרוצה גיוון.

מרכיבים ל-2 מנות

• 2 כפות שמן צמחי לבחירתכם (אני אוהב חמניות)

• 300 גרם בשר בקר להקפצה (השתמשתי בוייסברטן, גם שייטל יעבוד ובכלל כל מה שימליץ לכם הקצב יהיה טוב) חתוך לרצועות

• 1/2 כוס סויה

• 1 כף קורנפלור

• חבילת ברוקולי (400 גרם) אל תשמשו בקפוא, למה זה טוב?

• 2 סמ ג’ינג’ר קצוץ

• 4 שיני שום כתושות

• 10 פטריות שמפניון חתוכות גס

• 1 בצל סגול קצוץ גס

• כף סוכר חום

• חצי כפית פלפל צילי גרוס יבש (אפשר גם צ׳ילי טרי אם יש)

• 1 כוס מים

• 2 גבעולי בצל ירוק קצוצים גס

• כף שומשום קלוי

וככה מכינים:

1. משרים את הבשר בקערה ביחד עם הקורנפלור והסויה למשך 10 דקות עד חצי שעה. הקורנפלור מרכך את הבשר בזמן הזה אל תוותרו על השלב הזה.

2. את כל הירקות קוצצים גס אבל את הברוקולי מפרידים לפרחים ולגבעולים. את הגבעולים קוצצים דק יחסית.

3. מחממים כף שמן במחבת כבדה או ווק

4. כשהשמן חם מטגנים בזריזות את הבשר (בלי המרינדה) עד שהוא משחים, מוציאים מהמחבת ומחזירים למרינדה

5. באותו המחבת מוסיפים עוד מעט שמן ומטגנים את הבצל, הפטריות וגבעולי הברוקולי על אש גבוהה במשך 3-4 דקות עד שהבצל הופך שקוף.

6. מוסיפים את הג׳ינג׳ר והשום ומקפיצים כדקה.

7. מוסיפים את הפרחים של הברוקולי ואת הזוכר החום והצ׳ילי.

8. מערבבים ומוסיפים את הבשר ביחד עם המרינדה

9. מוסיפים את המים ומערבבים על אש גבוהה במשך כדקה עד שהרוטב מסמיך

10. מוסיפים את הבצל הירוק ומערבבים בפעם האחרונה

11. מעבירים לצלחת הגשה ומקשטים עם השומשום מלמעלה.

אוכל סיני זה החיים עצמם

וסרטון הכנה מחכה לכם באינסטגרם שלי

לכבוד פרק לומברדיה בפודקאסט קבלו מתכון הכי קל בעולם להכין גבינת מסקרפונה בבית.

לא תאמינו כמה זה פשוט.

מרכיבים

• 500 גרם שמנת מתוקה (מעל 32% בבקשה)

• 3 כפות מיץ לימון טרי

אופן ההכנה

1. מביאים 500 מ״ל שמנת מתוקה הכי שמנה שיש (אם תצליחו להשיג יש מחלבות שעושות גם שמנת 42%) לסף רתיחה ומבשלים 3 דקות

2. מוסיפים את מיץ הלימון

3. מבשלים על סף רתיחה במשך 10 דקות ומקפידים לערבב כדי שלא תישרף התחתית

4. מכבים את האש ועוזבים את הסיר לנוח שעה

5. מעבירים לצנצנת ו למקרר למשך 24 שעות, שמבהלכן הגבינה תתמצק.

בקירור היא תחזיק כשבועיים לפחות ובתנאי שתשמשו בכלים נקיים בכל פעם שאתם לוקחים ממנה

אם רוצים אותה יותר סמיכה - אפשר לסנן אותה בבד סינון במקום ישירות לשים בצנצנת.

אזהרה - זה טעים וממכר

לראות סרטון באינסטגרם שלי של אופן ההכנה לחצו - כאן

ולהאזנה לפרק לומברדיה בו אנחנו מדברים גם על המסקפרונה המהוללת

כשהייתי ילד הייתי נוסע באוטובוס לקניון איילון, הו כמה אהבתי אותו, ושם היה במרכז הקניון את שדרת האוכל, מה שנקרא פוד קורט בשפת המיניונים. ובין היתר, היה שם דוכן סיני שהגיש אוכל סיני דביק, מתוק ונפלא של האייטיז, כזה שהיום כל אחד שחש את עצמו יעקם פרצוף כשיטעם אותו ויסנן איזה "בסין היו הורגים אותך עם מתכון כזה" אבל לי לא אכפת, כי אני מת על טעמי הילדות שלי, הזכרונות המתוקים והנפלאים של האוכל של ילדותי.

ובינהם גם הכנפיים הדביקות האלה, ברוטב טריאקי מתקתק.

אז זאת הגירסה הסופר סופר פשוטה לרוטב הזה, והכנפיים- ממש לא חייבות להיות כנפיים, יעבוד עם פרגית, יעבוד עם חזה, ואפילו עם כל פילה של דג לבן.

המרכיבים:

• 10 כנפיים חצויות ונקיות

• כפית שום מגורר

• כפית שורש ג'ינג'ר מגורר

• 1/2 כוס מים

• 2 כפות סוכר חום (אפשר פחות ואפשר יותר, המתיקות תלויה בכם)

• 1/4 כוס רוטב סויה איכותי

• וכפית גדושה קורנפלור (ביחד עם עוד 1/4 כוס מים קרים להמסה של הקורנפלור)

• להגשה כפית שומשום קלוי וכף בצל ירוק קצוץ

וככה מכינים:

1. את הכנפיים מכינים איך שאוהבים, אפשר לטגן אותם במחבת, לאפות בתנור, אני בכלל שמתי אותם באייר פרייר ל-15 דקות על 220 מעלות. העיקר שיהיו מוכנות לגמרי.

2. במחבת רחבה שמים את השום, הג'ינג'ר, הסויה, חצי כוס המים והסוכר ומביאים לרתיחה ומערבבים עד שהסוכר נמס

3. מערבבים את הקורנפלור ב-1/4 כוס המים הנותרים, ושופכים לתערובת המבעבעת במחבת

4. מבשלים דקה על אש גבוהה עד שהרוטב מסמיך

5. מעבירים את הכנפיים לרוטב ומקפיצים ומערבבים אותם בתוך הרוטב במשך כדקה עד שהם מצופים למשעי, מבריקים ודורשים אצבעות לליקוק.

6. מעבירים לצלחת הגשה, מקשטים בשומשום ובבצל הירוק ושלום על ישראל.

מופלא

הכנתם ויצא לכם טעים? חסר לכם שאתם לא מעלים תמונה לסטורי ומתייגים אותי!

סרטון הכנה מחכה לכם ממש פה

אין מה להכביר במילים, העברתי את יום השישי של הסיבסטר לבשל ארוחה שלמה ולהעלות לאינסטגרם את כללל שלבי ההכנה, מה שלקח שעות, ואיתי היו אלפי אנשים שצפו ושימחו.

הארוחה היתה עם לא מעט מנות, אבל המנה שעליה היה לי ממש עליהום בפרטי, היתה ללא ספק המרק תירס הזה, שכמה שהוא פשוט להכנה, ככה הוא טעים.

הסוד הוא בחמאה החומה, בעצם חמאה שאנחנו "שורפים" עד שהיא מקבלת צבע ענברי וטעם אגוזי משגע.

הגשתי אותו עם פופקורן שגם לו ארשום מתכון למרות שזה מרגיש לי מיותר, לא? אתם צריכים? נו שויין שיהיה.

מרכיבים לארבעה מנות:

למרק:

• כף חמאה

• 1 בצל יבש קצוץ גס

• 2 שיני שום קצוצות גס

• 2 פחיות שימורים תירס (השתמשתי בללא תוספת סוכר ועדיף כך) וכמובן שאם יש תירס טרי אז עוד יותר טוב, גלחו אותו מהגרעינים ופשוט תוסיפו לו עוד כוס מים לכל 3 תירסים מגולחים. אז סה"כ 6 תירסים

• 2 כפיות מלח

• 1/2 כוס חלב

לפופקורן:

• כף שמן זית

• כף גדושה גרעיני תירס לפופקורן יבשים

• 1/2 כפית מלח

• 1/2 כפית אבקת שום

• 1/2 כפית פפריקה מעושנת

להגשה:

שמן זית

בצל ירוק קצוץ

וכך מכינים:

מסננים את השימורים מהנוזלים, אבל שומרים את הנוזלים בצד.

בסיר בגודל בינוני שמים את החמאה ומבשלים על אש בינונית עד שהחמאה מתחילה להשרף ולקבל צבע ענברי ועולים ריחות משגעים

מוסיפים את הבצל ומערבבים ומטגנים כדקה עד שהבצל הופך שקוף

מוסיפים את השום ומטגנים עוד דקה

מוסיפים את התירס ומערבבים היטב, מבשלים במשך כחמש דקות, תוך ערבוב שלא ישרף, כך שהחמאה תעטוף את כל התירס.

מוסיפים את המלח, את נוזלי התירס שסיננו מהשימורים ואת החלב

מביאים לרתיחה, ומבשלים במשך כ-20 דקות עד שהתירס מתרכך קלות

מכבים את האש ונותנים למרק להתקרר לפני שטוחנים אותו (אסור!!!! לטחון בבלנדר נוזלים חמים, נוצר לחץ והוא עלול להתפוצץ)

טוחנים את המרק בבלנדר, או מעבד מזון, אפשר לסנן במסננת דקה אם אתם פנסי שמנסי כמוני או פשוט לטחון עד שאתם מרוצים מהמרקם.

מכינים את הפופקורן - שמים בסיר כבד את השמן עם המלח, ואת גרעיני הפופקורן

מדליקים אש גבוהה ומכסים את הסיר, מבשלים כ-5 דקות עד שכל הפופקורן מתפוצץ, מידי פעם הרימו את הסיר ונערו אותו כדי שגרעינים שלא הספיקו להתפוצץ יוכלו להגיע לתחתית הסיר החמה ולקבל את הטיפול המגיע להם.

כשרעש הפצפוצים מפסיק- מכבים את האש ומחכים חצי דקה, ואז פותחים את המכסה ושופכים פנימה את התבלינים (אתם יכולים לשים מה שבא לכם, זה פשוט התבלינים שהיו לי באותו רגע) סוגרים שוב את המכסה ומנערים את הסיר כך שהתירס יצופה כולו בתערובת התבלינים.

מחממים את המרק לפני ההגשה ומגישים ביחד עם הפופוקורן, בצל ירוק קצוץ דק, ושליכטה של שמן זית כי אתם יכולים.

וזאת כל התורה!

הכנתם ויצא לכם טעים? חסר לכם שאתם לא מעלים תמונה לסטורי ומתייגים אותי!

את פרק התירס הפילוסופי שלנו כבר שמעתם ?

יום הטבעונות מגיע ממש בשבוע הבא (1 בנובמבר) וכבית שממעט מאוד באכילת בשר ובלוג שכמעט 70% מהמתכונים בו טבעונים, שמחתי כשפנו אלי מקוואקר לאתגר "טיבעון המנות הכי אהובות" שלהם. לכבוד יום הטבעונות, קוואקר ביקשו ממני ומעוד כמה קולגות למצוא מתכון מפורסם ואהוב מאוד של מסעדה ולטבען אותו.

בחרתי בפאי הלימון ופיסטוקים של מגזינו כי הרי אני כל כך אוהב קרם לימון (לראיה המתכון של "קרם לימון בחמש דקות במיקרו" שלי) וסיפור האהבה שלי עם פיסטוקים אפילו עוד יותר חזק ונראה לי אתגר כיפי ביותר.

אז אני שמח לבשר לכם שהמתכון הוכתר כ"יותר טוב מהמקור" על ידי מבקר קשוח (בעלי) והעובדה שהוא כל כך דומה למקור וכל כך מרשים ביופיו היא רק בונוס, (ואם תשתמשו בקוואקר ללא גלוטן אז בכלל יש לכם מתכון מנצח שעונה על כל סעיף תזונתי אפשרי)

עכשיו כדרכו של פאי שמורכב משלושה מרכיבים שונים, יש פה מעט עבודה והתעסקות אבל תאמינו לי - שווה את זה לגמרי.

לצורך המתכון נצטרך מחית פיסטוקים - שאפשר להכין בקלות בבית ואת המרכיבים הבאים:

לתחתית קוואקר ופיסטוק -

• 100 גרם (כוס וכף) קוואקר - שיבולת שועל להכנה מהירה

• 150 גרם (1/2 כוס) מחית פיסטוק

• 100 גרם (1/2 כוס) פיסטוקים קצוצים דק

• 100 גרם (1/2 כוס) אבקת סוכר

• 3 גרם מלח

לקרם הלימון -

• 400 מ"ל (1 פחית) קרם קוקוס (לפחות 18% שומן)

• 150 גרם (3/4 כוס) סוכר לבן

• 100 גרם (1/2 כוס) מיץ לימון (בערך 2 לימונים)

• קליפת לימון מגוררת מלימון אחד

• 30 גרם (1/3 כוס) קורנפלור

• 1/4 כפית אבקת כורכום (אפשר להתחיל בפחות ולראות כמה צבע אתם רוצים)

למרנג הטבעוני -

• 150 מ"ל (3/4 כוס) אקווה פאבה (מדובר במי הבישול של החומוס למי שלא מכיר, ובהחלט אפשר להשתמש במים מפחית שימורים של חומוס, אבל חפשו אורגנית)

• 200 גרם (1 כוס) סוכר לבן

אופן ההכנה:

מתחילים עם התחתית, מערבבים בקערה ביחד את כל המרכיבים עד שהם מתאחדים לבצק, מעבירים לתבנית פאי עגולה (בקוטר של 22 ס"מ) ומשטחים את המסה על גבי התחתית ליצירת שכבה בעובי של כ-3 מ"מ ומושכים את המסה גם לשוליים כך שיווצר לנו ממש תחתית מאגר שבה הקרם יוכל לנוח

מכניסים את התחתית למקרר למשך שעה להתייצבות ובינתיים מכינים את הקרם - שמים את כל המרכיבים בסיר ומבשלים על אש בינונית תוך כדי בחישה מתמדת עד שהקרם מתחיל לבעבע והוא מסמיך. מבשלים במשך דקה נוספת ומכבים את האש. שימו לב שצבע הקרם תלוי בכמות הכורכום שמוסיפים, אז מומלץ להתחיל ממש עם קורט ולהגדיל במידה ורוצים יותר צבע (או להשתמש בצבע מאכל טבעי)

אפשר לבדוק שהקרם מוכן על ידי כך שאם נתבול כף בקרם ונעביר פס עם האצבע במרכז הכף הקרם ישאר יציב משני צידי הפס ולא ינזל ויכסה את הפס.

מעבירים את הקרם לתחתית ומחזירים למקרר למשך שעה נוספת לקירור והתייצבות.

מכינים את המרנג הטבעוני, מניחים את האקווה פאבה בקערה ומתחילים להקציף (עם מיקסר ידני או מיקסר רגיל) עד שמתחיל להווצר קצף לבן.

מוסיפים את הסוכר בשלבים, כל פעם כף או שתיים עד שמסיימים להוסיף את כל הסוכר

בהתחלה תיווצר לנו תערובת לבנה ולא תפוחה בעליל אבל אל יאוש, לאחר כ-10-15 דקות של הקצפה נקבל מרנג יציב ובוהק ממש כאילו היה עשוי מחלבונים של תרנגולת, כזה שאפשר להתגאות בו שלא נופל מהקערה אם הופכים אותה מעל הראש

מורחים המרנג על גבי קרם הלימון, תרגישו חופשי להתפרע בעיצוב הצורה, אפשר גם לזלף עם שקית זילוף עם צנתר יפה ושורפים בעזרת ברנר את השכבה החיצונית של המרנג

דגשים:

שומרים את העוגה בקירור, אבל גם המרנג הזה (כמו מרנג רגיל) מתחיל להיתפרק ולאבד את נפחו לאחר יום, ועל כן מומלץ לאכול את העוגה באותו יום או למחרת, מעבר לכך המרנג לא יחזיק.

המתכון מפורסם בשיתוף קוואקר

סרטון ההכנה מופיע לכם באינסטגרם שלי, כך שאם אתם מכינים מהרו לתייג אותי שאוכל לראות

רוצים ללמוד עוד על קוואקר? האזינו לפרק הכי פופולארי בפודקאסט שלנו

הרומן שלי עם פיסטוק הוא ארוך וידוע. באמת ידוע, כתבו עליו שירים, פואמות וגם מחזה אחד שרץ בברודווי כבר 20 שנה. עכשיו אחרי שעפתי על עצמי בשקרים מפה ועד הודעה חדשה אפשר להתקדם למתכון עצמו.

הקטע עם מחית פיסטוק כמו כל מחית (או חמאת) אגוזים אחרים - חמאת בוטנים, חמאת שקדים, קשיו או לוז, היא שמדובר פשוט באגוז עצמו טחון. זה הכל. ממש כמו שומשום שעושים ממנו טחינה רק על ידי טחינה שלו, כך גם חמאת בוטנים, ומחית פיסטוק, אותו הדבר.

מרבית האגוזים מכילים באיזור ה-50% שומן ולכן ברגע ששוברים להם את התאים וטוחנים אותם, השומן משתחרר והעיסה הופכת לנוזלית, ואז אפשר להשתמש בה לכל דבר ועניין.

כמו למשל לטחינת פיסטוק נהדרת, או באבאגנוש פיסטוק או גלידת הפיסטוק המושלמת הזאת.

בקיצור "מתכון" -

• 200 גרם פיסטוק

• 2 כפות שמן צמחי

זהו.

ועכשיו הדגשים -

דבר ראשון הפיסטוקים שלנו טבעיים, מה זה אומר? שהם לא קלויים ומומלחים, טבעיים קולפו מהקליפה ולא עברו שום תהליך. אם תשתמשו בפיסטוקים קלויים המחית לא תהיה ירוקה אלא יותר לכיוון החאקי כהה / חום והטעם הרבה יותר אגוזי ופחות פיסטוקי.

צריך כמובן גם מעבד מזון חזק, עדיף בלנדר. אבל גם מג'ימיקס יעשה את העבודה.

כדי לקצר תהליכים ולעזור למעבד המזון אני מוסיף שמן, קצת נוזל לשחרר את הלהבים, כל שמן צמחי יעבוד ואני הרבה פעמים משתמש בשמן זית כי למה לא ? הוא משתלב נהדר עם פיסטוק

היחס הוא ככף אחת של שמן ל-100 גרם של אגוז, אבל אם מעבד המזון שלכם ממש ישן או עייף אפשר להכפיל את כמות השמן. המחית פשוט תהיה יותר נוזלית ותזכרו זאת כדי שתוכלו להתחשב בכמות השומן שאתם מוסיפים למאפים למשל שמשתמשים במחית הזאת.

זמן הטחינה הוא ארוך ויכול להמשך גם 5 דקות של עבודה, והמכשיר עלול להתחמם תוך כדי ולכן אפשר לעבוד בכמה שלבים, טוחנים דקה, נותנים למכשיר לנוח חמש דקות וחוזרים וטוחנים שוב, ככה עד שיש מחית חלקה.

עוד פטנט שאני אוהב לעשות אם אני מתעצל לעבוד עם הנינג'ה שלי שהוא חזק ומתאים במיוחד (יש לי גם מטחנת קפה קטנה שאני לפעמים עושה איתה כמויות קטנות) זה להקפיא את הפיסטוק, ככה הוא נכנס למעבד המזון קר ושומר עליו.

עבודה בסיבה קרה חשובה גם לטעם ולאורך חיי המדף של המחית. ככל שמחממים שמן, חיי המדף שלו מתקצרים וזה נכון גם לגבי השמן של האגוזים, כך שמחית פיסטוק שנעשתה בחום רב תתעפש הרבה יותר מהר ותקבל טעמים לא נעימים אחרי זמן קצר.

כמובן שבדיוק אותה שיטה תעבוד לכם עם בוטנים כדי לעשות חמאת בוטנים, או אגוזי מלך, שקדים, לוז, כל אגוז בעצם.

חשוב לשים את המחית המוכנה בכלי מעוקר, צנצנת מורתחת או משהו דומה כדי שלא יתפתחו עובשים מיותרים וכמשתמשים במחית תמיד להשתמש בכלים נקיים.

הקפדה על כל הדגשים האלה יבטיחו לכם מחית ירוקה, חלקה ונעימה שיכולה להשמר בקירור חודשים רבים

וזהו, זה כל מה שיש לי להגיד בנושא

ועכשיו - סרטון קטן כדי להמחיש את הפעולה

אתם כבר עוקבים אחרי באינסטגרם ?

הרעיון שעומד מאוחרי המתכון הזה הוא "פשוט פשוט פשוט" (והכי רך וטעים שאפשר) לא הרבה יודעים שלא חייבים ללוש בשביל לפתח גלוטן, גלוטן מתחיל להתפתח בלחם מרגע שמרטיבים את הקמח, זה בעצם הרעיון שעומד מאחורי לחמי מחמצת, הרבה פעמים לא לשים אותם, רק מקפלים ונותנים להם זמן. הזמן יודע לעשות את שלו ולפתח את הגלוטן בלחם. ואמנם אפשר להחליף את הקמח בקמח רגיל, נאבד גלוטן ולכן גם התפיחה תהיה יותר נמוכה, אבל הלחם עדיין יצא מצויין. החלב והחמאה יוצרים מרקם רך רך רך ונעים. שומן הוא מה שגורם ללחם להיות רך מאוד וגם שומר עליו טרי לאורך זמן יותר מלחם נטול שומן.

כדי להפוך את המתכון הזה לפרווה, אפשר להחליף את החלב והחמאה במים ושמן (השתמשו רק ב-50 גרם או רבע כוס של כל שמן צמחי שאתם אוהבים) אבל הדבר ישפיע על הרכות שלו ועל הטעם. ולכן לא מומלץ יש מתכונים מדויקים לזה ברשת, חפשו. בכל אופן, נחזור למתכון:

מרכיבים:

• 900 גרם (6.5 כוסות) קמח לחם (עם אחוז גלוטן גבוה)

• 500-550 מ"ל (2 כוסות גדולות) חלב פושר בטמפרטורת החדר

• 20 גרם (2 כפות) שמרים יבשים

• 20 גרם (כף גדושה) מלח דק

• 40 גרם (2 כפות) דבש

• 60 גרם (3 כפות) חמאה רכה

• 2 ביצים M

וככה מכינים:

1. שמים את כל המרכיבים בקערה גדולה ומערבבים עם כף עץ או מטרפה עד שכל הקמח נספג בנוזלים ונוצר בצק דביק ולח, לא לפחד. אין צורך ללוש אותו רק לאחד את המרכיבים עד שאין קמח יבש בקערה

2. מכסים את הבצק ונותנים לו לתפוח במשך שעה עד שעה וחצי בטמפרטורת החדר, אם קריר אצלכם והלחם עדיין לא תפח והכפיל את עצמו אז תוציאו לו את האוויר ותנו לו שוב לתפוח עד שיכפיל את עצמו. אל תפחדו, חייבים פה זמן. ורק אחרי שתפח כפול מגודלו הראשוני עוברים לשלב 3

3. מוציאים את האוויר מהבצק ומעבירים אותו למשטח עבודה.

4. פותחים את הבצק לדף רחב בעזרת ידיים מקומחות היטב, ומקפלים אותו לצורת גליל או רולדה, משל הייתם מכינים סינבון, וכשהוא גליל אז מקפלים את שתי הצדדים שלו לכיוון המרכז כאילו היינו סוגרים קופסת קרטון. (ראו סרטון באינסטגרם שלי שמדגים)

5. מעבירים לתבנית אפייה (משומנת/מקומחת/טפלון) ומתפיחים במשך שעה נוספת מכוסה בטמפרטורת החדר

6. מחממים תנור ל-180 מעלות

7. אופים את הלחם במשך 50 דקות, אם הוא משחים בצידו העליון בשלב מוקדם של האפייה (נגיד אחרי 20 דקות) אז אפשר לכסות את חלקו העליון בנייר כסף כדי שלא יקבל יותר צבע.

8. מוציאים מהתבנית ומקררים היטב

9. טורפים עם המון חמאה, כי אתם יכולים

אני משתמש לאפיה בתבנית הזאת שקניתי באליאקספרס שהגודל שלה 34 ס"מ (על 13 על 12) ומתאימה לבצק של עד 1 ק"ג קמח, והיא מושלמת לסנדוויצ'ים שלנו.

לחם מושלם לסנדוויצ'ים וכמו שאמרתי - מתכון שעובד מצויין גם עם חלה או לחמניות.

זמן האפייה ישתנה בהתאם לגודל, כך שאם אתם מחלקים את הבצק לשניים אז תאפו בערך 25-30 דקות.

ובלחמניות לא יותר מ-12 דקות אני מעריך.

כמה רך?

ככה רך:

הכנתם? תהיו חברים ותעלו לאינסטגרם תמונה ותתייגו אותי שאוכל לראות איך יצא

ותזכו למצוות

רוצים ללמוד עוד על קמח ומה הסיפור של הגלוטן ?

יותר מידי אין לי מה לספר על המנה הזאת. רק שהיא מה שנהגתי להכין לעצמי כשהייתי צעיר ורציתי להתפנק ולא היה לי יותר מידי דברים בבית. אבל קולה תמיד היה.

כן, כן… קולה זה רעל, זה סוכר. אבל מה לעשות זה טעים. ואפשר להשתמש בסוכר הזה (ובכל שאר התבלינים שיש בקולה) לייצר אחלה רוטב מפתיע וטעים לכנפיים בעשר דקות עבודה

מרכיבים

• חצי קילו כנפיים מופרדות ונקיות

• 3 כפות שמן

• 1 כף ג’ינג’ר קצוץ

• 3 שיני שום קצוצות

• 2 כפות סויה

• 1 כף יין לבן לבישול (לא חובה)

• 1 כוס גדולה 330 מל קוקה קולה

• ולמי שלא שומר על כשרות או על הכולסטרול שלו - כף (20 גרם) חמאה קרה

• בצל ירוק לקישוט

אופן הכנה

1. מטגנים את הכנפיים בשמן עד שהן משחימות

2. מוציאים ובאותו שמן מטגנים את השום והג׳ינג’ר דקה

3. מוסיפים את היין והסויה ואת הקולה

4. מביאים לרתיחה מחזירים את הכנפיים ומבשלים על אש בינונית עד שכל הנוזלים מתאדים והרוטב נהיה סירופ. ואם התפרעתם עם חמאה, עכשיו זה הזמן לכבות את האש, להוסיף את החמאה ולערבב במחבת עד שהיא נמסה לגמרי

5. מספרנקלים את הבצל מלמעלה ובתאבון