את חנוכה נחגוג בקהילה שלנו בגישה הייחודית לנו - שילוב של מסורת (קהילתית) עם חידוש.

המשפט הזה ממלא אותי בנחת. זהו חג החנוכה השנים עשר של הקהילה. כן. כבר הגענו לבת מצווה:) לפני 12 שנים התקיימה בחנוכה קבלת השבת הראשונה, 3 חודשים אחרי ההתכנסות הראשונה EVER לתפילות יום כיפור שוויוניות.  המפגש בחנוכה טמן בחובו הצהרה והבטחה: ברצוננו ובכוונתנו להקים קהילה רפורמית בקיסריה.

בתריסר השנים מאז עוצבו כמה מסורות הקשורות לחנוכה - ערב של הדלקת נרות עם מוזיקה חיה ועוד ערב המתקיים באולם של המרכז הקהילתי, בשיתוף פעולה עם מקהלת קיסריה.

השילוב הזה ממחיש את ההתכוונות שלנו לבטא ולחגוג את הזהות היהודית שלנו בשילוב התרבות הישראלית והכללית (מוצרט הולך נהדר עם חנוכה!).

וגם את הרצון להנגיש את היהדות שלנו לציבור הרחב, זה שלא ידרוך בשום בית כנסת, אבל נהנה מן היתרונות של יהדות ליברלית, רפורמית.

לכן, לאחר קבלת השבת והפלייר שלה, אשים כאן את ההזמנות לשני אירועי החג.

את קבלת השבת תלווה לצידי קרן סימן טוב ויחד נביא מכל טוב שירי השבת, עוד שיר געגוע לקורין אלאל ואמירות על פרשת וישב המרתקת.

והרי הזמנות לחנוכה:

פרטים: ביום חמישי הבא ניפגש להדלקת נר שני. גם הפעם נאזין לנגינה המצוינת של שלישית סמואלס (גילוי נאות...) אבל השנה נגוון ונוסיף:

דניאלה פייאני, שהצטרפה אלינו עם בן זוגה בר ובנה התינוק איתן, היא זמרת מקצועית והפעם נוכל לפגוש את הצד הזה בחייה.

את סתיו מישורי העליתי לתורה לפני זמן מה. נהנינו לשמוע אותו שר בתפילת ראש השנה והזמנתי אותו, עם אביו ואחיו, לשיר לנו שוב.

לנה רובנוביץ המוכרת לנו תלווה בפסנתר את שירי החנוכה.

בקיצור, מכל טוב הקהילה והתרבות.

שימו לב- מספר המקומות מוגבל ולכן חשוב להירשם לאירוע בקישור הזה.

בשישי הבא לא ניפגש לקבלת שבת.

אבל ביום ראשון נתכנס במרכז הקהילתי קיסריה (מעבר לכביש מבית הקהילה) לערב של שירת מקהלה והדלקת נר חמישי שיש בה תודה ושמחה:

 חנוכה בקיסריה

יהיה ערב מקסים ואני מקווה שתבואו!

אוסיף אספר שביום ראשון אחר הצהרים, לפני האירוע במרכז קיסריה, נתכנס בבית הקהילה למפגש זכרון לחברתנו ורדה שגיב עליה השלום.

מי שרוצה- מוזמן ומוזמנת להצטרף. הנה הפרטים:

בחיי קהילה יש מסורת וחידוש; יש שמחה ועצב; יש שגרה וחג. יש חיים.

בברכה לשבת שלום ,

ובתקווה לראות מחר, מחרתיים, או ממש ממש בקרוב את החטופות וחטופים כולם, חזרה בבית. כך נוכל לשמוח בכל הלב בחנוכה.

אילה

שבת דינה? אבל אנחנו בפרשת וַיִּשְׁלַח!! אני שומעת את יודעי החן בין קוראי בתגובה של זעזוע. 

למי שרחוק מעולם בית הכנסת ולוח פרשות השבוע, אסביר שנהוג לקרוא לשבת על שם הפרשה הנקראת בה. כך, לפני שבוע זו היתה פרשת ויצא, המספרת על יציאתו - בריחתו של יעקב מארץ כנען לחרן. השבוע הפרשה נקראת וישלח ומספרת על כניסתו חזרה לארץ, עם משפחה גדולה ועדרים רבים של צאן ובקר. הוא חושש מאד מנקמה מאוחרת של עשיו אחיו, ושולח את הרכוש, האנשים, 4 הנשים שילדו לו ילדים ואת הילדים עצמם בשתי שיירות נפרדות, לפני שהוא עצמו נכנס לארץ. זה אירוע חשוב ומרתק בסיפור הגדול של האומה. 

ןבכל זאת, אני מצטרפת לעוד רבות ורבנים שבחרנו לקרוא לשבת הזאת שבת דינה על שם הסיפור הנורא המופיע בהמשך הפרשה. אנו פוגשים שם לראשונה ולרגע קצר את דינה, בתם של לאה ויעקב. היא יוצאת מן המאהל, נתפשת על ידי בחור מקומי בעל מעמד וַיַּרְא אֹתָהּ שְׁכֶם בֶּן־חֲמוֹר הַחִוִּי נְשִׂיא הָאָרֶץ וַיִּקַּח אֹתָהּ וַיִּשְׁכַּב אֹתָהּ וַיְעַנֶּהָ׃ לאחר שתקף אותה, שכם מתאהב בדינה ורוצה לשאת אותה לאשה. הבחור ואביו מנהלים משא ומתן עם יעקב ועם אחיה של דינה על התנאים לנישואים. האחים דורשים שכל אנשי עירו יעברו מילה ואז וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים וַיִּקְחוּ שְׁנֵי־בְנֵי־יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִינָה אִישׁ חַרְבּוֹ וַיָּבֹאוּ עַל־הָעִיר בֶּטַח וַיַּהַרְגוּ כׇּל־זָכָר׃ שמעון ולוי טובחים בבני העיר, חוטפים את הנשים והילדים ובוזזים את העיר. 

התורה מאריכה בתיאור המשא ומתן בין הצדדים, הטבח ותוצאותיו. 

היא מקצרת מאד בתיאור ההתקפה על דינה ולא חוזרת להזכיר אותה בהמשך. קולה של דינה לא נשמע ואין לנו מושג אם העדיפה להנשא לשכם, או שמחה בנקמת אחיה. הוא נאלמת ונעלמת מן הסיפור הציבורי, כמו רבבות קורבנות של תקיפה מינית מאז ועד היום.

איך נשפיע על מציאות בה נשים מותקפות כל הזמן על ידי בני זוג, בני משפחה, או סתם גברים שרואים בהן חפץ ולא אדם? 

איך ניתן קול לנאנסת בחברה בה עד היום תקיפות מיניות ואלימות נגד נשים הן תופעות רווחות אבל לא מדברים עליהן בבתי הספר, לא בתנועות הנוער, לא בצבא ולא בבתי הכנסת? 

פשוט, על ידי זה שנדבר עליהן. 

לכן זו שבת דינה. לכן אדבר על השתקת הנושא בזהירות אבל בבהירות. כי אור השמש עוזר לרפא וגם למנוע את המשך האלימות הזאת. 

ולפני שנגיד קדיש בסיום התפילה, נזכיר גם את קורבנות האלימות המגדרית בשנת 2024.

הצטרפו אלי ואל חי מגדל בקבלת השבת: 

בברכה לשבת שלום,

אילה

בתחילת השבוע שבתי הביתה, עם עמי אישי, מחודש שבתון.

יצאנו מן הקלחת הרותחת של החברה הישראלית וישבנו חודש שלם בעיר זרה, יפה ונעימה.

מוזר היה לראות תיירים ממלאים את הרחובות ואנשים חיים את חייהם ללא אזעקות, ללא חרדות מעבר לאלה של החיים עצמם, הרגילים, החשובים.

המרחק מאפשר נקודת ראות אחרת, גם אם זמנית, על הבית.

חשבתי על האומץ האדיר של החברה הישראלית המתמודדת כבר 14 חודשים עם אובדן הביטחון האישי והמדיני ואובדן אמון בהנהגתה.

כמה כוחות חיים! כמה נכונות להיאבק על המדינה ועל ערכיה - בשדה הקרב ובעורף, בהפגנות ובעיקר בנחישות להישאר בה כאזרחים אכפתיים ופעילים!

מרחוק הערצתי עוד יותר את משפחות החטופים שלא מוותרות ונאבקות נגד הזרם על יקיריהן ועל האפשרות של כולנו להמשיך להאמין שחיי אדם יקרים למדינת ישראל. הידעתם שעינב צינגאוקר נבחרה על ידי ה- CNN כאחת ממאה הנשים המשפיעות בעולם בשנת 24? איזו אישה מדהימה!

עמי ואני קראנו ידיעות מן הארץ בדאגה עצומה לגורל הדמוקרטיה הישראלית ולחוסן החברה כאן. אבל אז יצאנו לטיול ערב ולבית קפה. נזכרנו כמה החיים חזקים. ושמתי לב שאני לא חשה אשמה שטוב לי, שנרגעתי, שאני מבלה. כי אלה החיים שעליהם שווה להיאבק. מגיע לנו שיהיו לנו חיים טובים בישראל. מגיע לנו לחזור לשגרה, לביטחון ולאמון בהנהגה שלנו. זה הסטנדרט שעליו אסור לנו לוותר.

גם בקהילה חשוב שנמשיך ונפתח שגרה ברוכה של לימוד, של תפילה ושל עשיה.

אחרי חודש בו ירון זיו, מרב שטרן ושירלי ויזר הובילו קבלות שבת, אני שמחה לחזור לתפקידי בהובלת קבלות שבת. גם מתלהבת לחזור וללמד בבית המדרש שלנו, לאחר סדרה מוצלחת מאד של שיעורים עם דר' בת שבע ברוש. הפרטים בפוסטר

השבת הראשונה של כסלו מביאה את סיפור יעקב היוצא את הארץ ופוגש את רחל ולאה, גם את בלהה וזלפה. ארבע נשים שילדו ויגדלו בת אחת ואחד עשר בנים, מהם יתפתחו שנים עשר שבטים.

קבלת השבת שלנו תהדהד את הסיפורים בכוונות, בדרשה ובשירים אהובים. 

בבית המדרש של תפילת האדם נפתח השבוע סדרה של 4 שיעורים על פרשות השבוע של החודש הקרוב.

נעסוק בכניסתו של יעקב לארץ שתיקרא מעתה ישראל. נתהה על האתגרים, ההצלחות והכישלונות של ההתיישבות בה.

נכיר את יוסף הצעיר ונעקוב אחרי מסלול חייו המפותל עד שיעמוד כשליט כל יכול מול אחיו הבוגרים ויוריד את השבט כולו מצריימה.

מעניין? צרו קשר. ההשתתפות בסדרה הזאת ללא עלות.

בברכה לשבת שלום ומנוחה,

אילה

אמרה ידועה מצביעה בגיחוך על המקום בו נמצאים האנשים שחשבו שלא ניתן להסתדר בלעדיהם. אני גאה לומר שכבר עכשיו ברור שאפשר להסתדר בלעדי. זה כנראה הסימן החזק ביותר שקהילת תפילת האדם משגשגת. 

מחר אצא לחודש שבתון, שאני מקווה שיהיה ראשון מתוך חמישה. הקהילה שלנו תמשיך לפעול כמעט ללא שינוי. 

• את הובלת קבלות השבת לקחו על עצמם שירלי וייזר, מרב שטרן וירון זיו. הקהילה תמשיך ותגיע כי זה נעים ומעניין ומכניס שבת ללב.

• את בית המדרש תוביל דר' בת-שבע ברוש (פרטים בהמשך). 

• השיווק יוחזק כתמיד על ידי מתנדבות הצוות. 

• רק את שיעורי כיתת הגיור ושיעורי בר המצווה אני לוקחת על עצמי ואלמד מרחוק. 

• הכל יתוקתק למופת בניצוחן של בת שבע ויסנודל, רכזת הקהילה ואם הבית סוניה נוביק. 

     אלה מעידים על כוחה של הקהילה.  

כמה מילים על קהילה: 

בימים הקשים כל כך של תחילת שנה שניה למלחמה; כאשר כל יום מביא שכול וכאב למשפחות רבות כל כך; כאשר נשמתה של האומה רועדת ושאלות קיומיות מעיבות על כולנו- בימים אלה קהילה יכולה להעניק מעגל שייכות, נחמה ותקווה. 

הצעד הראשון פנימה מהוסס, לרוב. אני יודעת שיש בין קוראי המייל כאלה שהתכוונו, שרצו, שתכננו להגיע אבל... אני מזמינה אותך ואותך לחרוג מן המשבצת של השגרה ולהגיע. לנסות. להתנסות. להיחשף ולהיפתח למשהו חדש ולהרגיש חלק ממעגל שנכון לערכים ולסגנון שלך. רבים מאיתנו יודעים ויודעות לומר מה לא טוב היום. מה התקלקל בישראליות וביהדות הישראלית. אצלנו תמצאו את הטוב והמטיב שביהדות הישראלית. צריך רק להגיע, להתרשם ולחזק יחד איתנו את גרעין הטוב הזה. 

את קבלת השבת תוביל השבוע מרב שטרן ולצידה חי מגדל. שימו לב- עם הזזת השעון והתקצרות היום, קבלות השבת יחלו בשעה 16:30.

כתמיד, אם תקדימו תמצאו כוס תה חם וכיבוד להנעים את המפגש והחברה.

ביום שני הקרוב תיפתח סדרה של 4 שיעורים בבית המדרש שלנו: 

סדרת מפגשים בנושא: בריאת העולם – בספר בראשית.

שתי אידיאולוגיות בסיפור בריאת העולם וההתמודדות עם מיתולוגיות במזרח הקדום.

נתכנס לקריאה צמודה בסיפורי הבריאה (בראשית א-ג) ולימוד בהובלת ד"ר בת-שבע ברוש.

יחד נחקור ונדון בסוגיות:

1. כמה פעמים נברא העולם?

2. חשיפת הקשרים לתרבות המזרח הקדום והרקע האידיאולוגי להיווצרותם.

3. למה נבראו הצמחים לפי השמש?

4. למה מוזכרים דווקא התנינים מבין כל העופות וחיות המים?

5. מתי נברא המין האנושי, ראשון או אחרון?

6. האם נבראו הזכר והנקבה יחדיו?

7. איזו השקפת עולם מסתתרת בכל גרסה?

8. מי המציא את יום השבת?

9. למה הנחש מפתה את האישה?

10. האם הנחש שיקר?

11. למה יש רוע בעולמו של האל הטוב?

הסדרה כוללת 4 מפגשים,

בימי שני בנובמבר - בבית קהילת תפילת האדם.

מתחילים ב 4.11.2024

בשעה 19:00

לפרטים והרשמה – 050-3866300 בת שבע ויסנודל, תפילת האדם.

עקב יציאתי לשבתון, לא אשלח מיילים במהלך נובמבר. לקבלת עדכונים ולמעקב אחר הקורה בקהילה הכנסו לדף הפייסבוק של הקהילה או כתבו לי, ואצרף אתכם לקבוצת ההודעות שלנו.

בברכה,

אילה

המועד הקרוי שִׂמְחַתּ תּוֹרָה הוא צעיר יחסית, בן כאלף שבע מאות שנים בלבד. התורה לא מכירה אותו וגם לא הנביאים. הוא יצירה של האמוראים, אותם חז"לינו שישבו בבבל לאחר חורבן בית המקדש ועיצבו מחדש את הדרך בה יהודים התפללו, חגגו, חיו וגם התאבלו. 

הם לקחו את היום שלאחר שבעת ימי הסוכות, שהתורה קוראת לו שְּׁמִינִי עֲצֶרֶתּ, והכניסו לתוכו את סיום קריאת התורה השנתית. עם השנים, זה הפך לחגיגה הנפתחת בבוקר החג בקריאה בסיום ספר דברים ובתחילת ספר בראשית ובהקפות של שמחה עם ספר התורה. המנהג של "הקפות שניות" עונה על הרצון לשמוח בליווי נגינה גם בקהילות בהן לא מקובל לנגן במהלך השבת והחג. 

האסון והטבח הנורא של השבעה באוקטובר הכתים גם את שמחת תורה. ברור שמחר ובשנים הקרובות, הכתם הזה מחתים את החג במובן הביולוגי- החתמה סביבתית שהופכת לחלק מן הדבר עצמו, כאילו היתה גנטית.

ובכל זאת, אל לנו לוותר על החג הזה. כמו שהיה קשה לחוג את פורים ואת יום העצמאות, כמו שתהינו איך נעשה כיפור במציאות שבה הדימויים הקשים של הפיוט וּנְתַנֶּה תֹּקֶף הפכו לממשיים, כך נחוג גם מחר. קודם כל בעצירה ובעצרת- לא נסתפק בשבתון וארוחות חגיגיות. ניפגש. נהיה יחד. 

נשיר את השירים שיבטאו מדויק ככל האפשר את הרגשות, החששות והתקוות שבלב. נפתח את ספר התורה ונקרא את פסוקיו האחרונים וגם את הראשונים.  לכך נוסיף לימוד ושיחה על משמעות ועל התחברות או ניתוק וניכור. 

מחר, חמישי, בשעה 9:00 בבוקר: 

למחרת החג נפגש לקבלת שבת ראשונה של אחרי החגים. חי מגדל יהיה לצידי על הפסנתר ויחד נביא את הטוב של השבת- את השלווה, את הנשימה העמוקה, את הנחמה והנעימות שנוצר במעגל הקהילתי המיוחד שלנו.

בברכה למועד שיביא שמחה ורגיעה 

ולשבת של מנוחה ושלום,

אילה

"וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ... וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ" היא מצווה מהתורה.

השכל שואל האם אפשר להתנתק מהמציאות ולשמוח? אך הנפש, אותה חלק מסתורי באדם, מדהימה אותנו פעם אחר פעם ביכולתה להתרחב ולכלול שני הקצוות. יותר מזה, היא יכולה להתמלא ברגעי שמחה ושלווה כדי להתמודד טוב יותר בעת עצב, לחץ ודאגה.

הבוקר עמי עסוק בקישוט הסוכה והכנתה לאירוחי החג, ובהם האירוח המסורתי של הקהילה לערב שירה ואושפיזין.

אני מסיימת את הפרטים האחרונים לקבלת השבת עם קרן סימן טוב, מתייעצת עם הרב קובי וייס על השילוב המושלם של שירים, טקסטים ודיאלוג לבוקר שמחת תורה. ובמהלך עבודה על דרשה ורשימת קניות אחרונה, בין טיגון בצל לחיתוך רימונים, אני מתחילה להרגיש את שמחת החג מפעפעת ועולה בי.

אני מקווה בכל ליבי שכל אחד ואחת מקוראי המייל הזה יחגגו, יבקרו בסוכה, ישמחו בה וירגעו.

כקהילה נתכנס לקבלת שבת סוכות, לערב שירה ואושפיזין, לשירה וללימוד בשמחת תורה ולאחר מכן לקבלת השבת הראשונה של "אחרי החגים".

הפרטים מופיעים בפליירים, וזהו הזמן להודות לצוות השיווק המצוין של הקהילה על המחשבה, העיצוב וההפצה של כל הטוב הזה. תודה לתמר נוה קורן שמובילה את הצוות, למרב שטרן, למאשה ליפשיץ שמעדכנת את האתרים ולבת שבע ויסנודל שתמיד פעילה ועושה. תבורכו!

מה יום כיפור בשבילך?מה עושה את היום הזה למשמעותי?

האם תחושת רוממות וחשש לקראת היום הקדוש היא התגובה הראשונית שלך לכיפור? או חמימות של מסורת? אולי נוסטלגיה למשהו שהכרת ואהבת פעם ואבד עם השנים?

או אולי ניכור, אפילו טינה?

הדרך שלי אל יום כיפור החלה בהיותי בת 20 ועברה מאז פיתולים רבים. בפעם הראשונה שצמתי, ישב לידי אחי וביקש שרק אשתה כוס נס-קפה עם עוגייה. הרעיון שאחזור בתשובה הבהיל אותו והוא רצה להציל אותי.

התפילות כפי שעיצבנו אותם בקהילה שלנו בארבע עשרה השנים האחרונות הן בדיוק מה שאני אוהבת. יותר נכון, מה שגיליתי שאני אוהבת, בעזרת שותפות ושותפים לעיצוב החג. עמי אישי פותח את כל נדרי עם נגינה של קטע מתוך יצירה לצ'לו ותזמורת שכתב מקס ברוך, הכוללת את הלחן המקובל של כל נדרי. קולו העמוק והחם של הצ'לו מוביל אותי לתוך מהות המסורת של המועד- בלבוש מחודש.

דוד דישון, החזן שלנו מזה 7 שנים העלה את החוויה הקהילתית לגבהים חדשים כי לא היה מוכן לשיר לקהל. הוא דרש מאיתנו להיות קהילה ולהצטרף אליו, לענות לו, אפילו לבקש סולם נמוך יותר, כדי שנוכל לעשות זאת:)

שילבנו שירים ישראלים כמו "אסיף" ו"לו יהי", ושירים שכתבו יהודה עמיחי, רבקה מרים וחנה סנש.

הוספנו בתוך הערבית הזמנה לשיחה במעגל של קשב ושיתוף.

לזה אני מזמינה אותך, אם המרחק מאפשר, להצטרף אלינו.

אם אין באפשרותך להצטרף לתפילות, בגלל המרחק הפיזי או הרגשי, אני מזמינה אותך להצטרף לשיעור מקוון בבוקר כיפור.

פעם לא הייתי מעלה בדעתי לפתוח מחשב וללמד דיגיטלי באמצע היום הקדוש.

ואז באה הקורונה ולימדה אותנו שהזום הוא כלי לקצר מרחקים ולאפשר שיחה כשאנחנו לא יחד.

בשעה 10:30 בבוקר אפתח זום ואביא שאלות וטקסטים שיאפשרו לנו לתהות על היחס שלנו ליום כיפור, להרחיב ולהעשיר את החשיבה שלנו עליו.

להצטרפות: Join Zoom Meetinghttps://us02web.zoom.us/j/84854947643

אשלח קישור בוואטסאפ למי שיבקשו ממני.

נאחל שהחג (כן, חג!) הזה יעבור עלינו בשלום ובשקט

שתהיה לנו שבת כיפור חגיגית ומשמעותית  

שנזכה לשנה טובה ולחתימה טובה ✍   

אילה

אמש נודע לי ששתי אחייניות שלי הרות. התמלאתי שמחה והתרגשות. לכאורה, עניין משפחתי פנימי. אבל העובדה שצרויה וגידי, אילון ושחר, וכמוהם עוד נשים וגברים ברחבי המדינה בחרו להביא ילד לעולם יש בה הבטחה ותקווה לכולנו.

מטבע הלשון  תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ הלקוח מפיוט עתיק לראש השנה והוא שגור גם בפי מי שלא האזינו מעולם לפיוט עצמו. בתום שנה כואבת וקשה כל כך אנו מייחלים ביתר שאת שיגיע סוף לקללות שנפלו עלינו כיחידים, כמדינה וכעם.

ובכל זאת, אל לנו לשכוח את הברכות שזכינו להן בשנת תשפ"ד: תינוקות שנולדו וגדלו, שלמדו ללכת או לקרוא; בתים שנחנכו; אהבות חדשות; תואר שהושג בעמל והביא גאווה ועוד ועוד שמחות קטנות וגדולות. גם כחברה וכעם ראינו רוב ברכה השנה, לצד ולמרות הקשיים הגדולים.

הרב מיכאל מרמור, מורי, לימד שהמילה תקוה מכילה בתוכה את הקו. זה הקו הנמתח ומתמשך לעתיד טוב יותר. זה גם הקו המחבר בינינו ועוטף אותנו ויוצר מעגל של יחד (גם אם לא אחדות) מעגל של שייכות ואכפתיות ושותפות גורל.

בספר יהושע מסופר על המרגלים שהגיעו לביתה של רחב ומבינים שנחשפו ועוד רגע ייתפשו על ידי שוטרי העיר. רחב מצילה אותם והם מבטיחים לה שיזכרו ויבואו להצילה כשיכבשו את יריחו ואומרים:

הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָאִים בָּאָרֶץ, אֶת־תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי הַזֶּה תִּקְשְׁרִי בַּחַלּוֹן אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּנוּ בוֹ וְאֶת־אָבִיךְ וְאֶת־אִמֵּךְ וְאֶת־אַחַיִךְ וְאֵת כָּל־בֵּית אָבִיךְ

 תַּאַסְפִי אֵלַיִךְ הַבָּיְתָה: 

הבה נזכור את תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי ונאחז בה. נייחל, נקווה ונתפלל לברכה ולטובה.

הצטרפו אלי לתפילה יפה ומרגשת בבוקרו של החג הראשון ומובטחת לכם התחלה מרחיבת לב לשנת תשפ"ה.

בשישי אחר הצהרים ניפגש לאירוע תשליך על שפת היום ושם נוכל להשליך מעלינו, סמלית לפחות, את הקללות ולהזמין את הברכות.

הפרטים כאן:

שלכם,

בתקווה לחג שמח ורגוע

ולשנה שהברכות יגברו בה על הקשיים והכאבים,

אילה

שבת אחרונה באלול, וכאילו לא ברור שהגיע הזמן לראש השנה. איך נתחיל מחדש כשכל כך הרבה לא נגמר?!

 המשמעות המסורתית של ראש השנה היא שזהו יום הדין, יום בו נשקלים מעשינו ומתחילים עשרה הימים בהם עדיין אפשר להטות את גזר הדין, עד יום כיפור שבו מתקבלת ההחלטה. לכן נקראים אלה "ימים נוראים". 

לקראת תום שנה לטבח ולמלחמה ועם החרפת המלחמה בצפון, אי אפשר שלא לחוש שאלה אכן ימים נוראים.  

גולדה מאיר מצוטטת כמי שאמרה "ליהודי אין את הלוקסוס להיות פסימי."   לי, כישראלית, אין רשות לשקוע בייאוש. מותר לכעוס ולפחד, אפשר לכאוב; אבל לא ליפול לייאוש. השנה הבנתי שהעבודה החיונית שאני עושה היא  עבודת התקווה. 

החצבים הבוקעים ועולים אל השמיים, קרירות הבוקר וכן, גם החגים המתקרבים, כל אלה מעוררים את התקווה והתפילה שתהיה לנו שנה טובה יותר. 

הערב, חמישי, ניפגש לשיחה בה נוכל להרהר, לשתף ולשאול איך נגיע ליום השנה לשבעה באוקטובר. 

פרופ' לפסיכולוגיה ירון זיו ושירלי רוזנבלום קרסו פסיכודרמטיסטית ופסיכותרפיסטית יובילו הערב, בשעה 19:00 שיחה קהילתית. בואו ונהיה יחד בהתלבטות ובהתכוננות הרגשית. 

את קבלת השבת מחר תיכננו לעשות בנמל קיסריה. 

שמחנו לשתף שוב פעולה עם בית תפילה ישראלי וליהנות מקרירות רוח הערב והמוזיקה הנהדרת. 

לצערנו האירוע בוטל בהנחיית פיקוד העורף. 

אבל,

אם לצטט את שירו של יהורם גאון "לא מנצחים אותי כל כך מהר".

ניפגש לקבלת שבת מקוצרת בזום.

נשמע שופר, נכוון את הלב לקראת חג במלחמה, נברך  ונתפלל לטוב. 

  שישי בשעה 17:00 בקישור זה: 

Join Zoom Meeting

https://us02web.zoom.us/j/82342381721

בברכה להפוגה ורגיעה

ולשבת שלום,

אילה

בשבוע שעבר התחדשנו בקהילה במנהג שלא הכרנו. יש קהילות בהן נהוג לתקוע בשופר לפני תחילת התפילה בערב שבת לאורך חודש אלול. 

על המנהג הזה סיפרה לי סוניה נוביק, שהצטרפה לצוות הקהילה כאם הבית שלנו.  סוניה עלתה לפני שנתיים מארגנטינה, שם הובילה קהילה יהודית ליברלית ושמחה לגלות שגם בישראל יש יהדות ליברלית משגשגת. כמה טוב ללמוד מסוניה על התפוצה בדרום אמריקה ולהעשיר את הדרכים בהן אנו כאן חיים כיהודים! 

התקיעה בשופר לאורך אלול מזכירה לנו שלפי המסורת, ראש השנה וכיפור אינם עומדים בפני עצמם, אלא הם שיאו של תהליך המתחיל בראש חודש אלול. המסורת הזו מזמינה אותנו לנצל את חודש אלול להתבוננות פנימה, על חיינו ועל הבחירות שלנו ובעיקר על המעשים שעשינו, או נמנענו לעשות, לאורך השנה. חשבון נפש אינו דבר קל! 

אציע כאן, שהשנה חלק מן האתגר הוא דווקא לראות נקודות אור. למצוא סיבה לגאווה בעצמנו כפרטים, כקהילה וכחברה. ולו בגלל שהעצב, חוסר האונים והכעס מציפים אותנו שוב ושוב ולפעמים קשה להירגע ולמצוא כוחות להמשיך לחיות. השנה צריך לברר היטב ולמצוא בתוכנו לא רק על מה לבקש סליחה מאחרים, אלא גם על מה לסלוח לעצמנו. 

בקולו הצרוד של השופר, בצלילים השבורים וְהַמְּיַלְּלִים שלו, אפשר לשמוע את הצער וגם את התפילה והתקווה שיהיה טוב יותר. שֶׁיּוּקַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ. 

בהתכנסויות התפילה שלנו יש מקום לזה וגם לזה- לצער ולתקווה. היחד שלנו מאפשר לחלוק את זה וגם את זה ונותן כוח לחזור לשגרה. 

בשבת הקרובה נתכנס פעמיים. בערב שבת ניפגש לקבלת שבת. חי מגדל יוביל את השירה וילווה אותה בנגינה בפסנתר. מרב שטרן תביא דבר תורה ואני אהיה שם איתם בהובלת התפילה.

במוצאי שבת ניפגש שוב להבדלה קהילתית. הדובר הפעם יהיה עמי אישי, שיספר על איסלנד כפי שלמד אותה וחווה אותה ב 18 יום של טיול מרתק, שונה מכל טיול אחר. 

בעצם, יש כאן הזמנה לשעה של התפעלות, של השתאות ושל התרחקות מן המציאות שלנו. שעה של חופשה, אם תרצו. 

יהיה ממש נחמד! בואו:)

בברכה לשבת של שלום ומנוחה, 

אילה

היום החל חודש אלול. נהוג לברך שיהיה חודש טוב. לפני 4 ימים החל חודש ספטמבר ובבתי הספר והגנים ברכו בשנה טובה. הלוואי ויכולנו פשוט להיות בתחושת הברכה ובציפייה שיהיה טוב.

אך אחרי 11 חודשים כואבים גילינו שהלב הקולקטיבי שלנו יכול שוב להישבר וקולו של השבר נשמע לאורכה ולרוחבה של המדינה. השילוב בין החלטת ממשלה שלא לחתום על עסקה לשחרור החטופים עם גילוי גופותיהם של 6 מהם היה בלתי נסבל. המדינה הוצפה באבל וזעם.

פסוקי הפתיחה של מגילת איכה כמו הפכו לתיאור חי ונושם: אֵיכָה  יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם, הָיְתָה כְּאַלְמָנָה רַבָּתִי בַגּוֹיִם, שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת הָיְתָה לָמַס. בָּכוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ. אֵין־לָהּ מְנַחֵם מִכׇּל־אֹהֲבֶיהָ. כׇּל־רֵעֶיהָ בָּגְדוּ בָהּ הָיוּ לָהּ לְאֹיְבִים.

בשיר שכמו נכתב היום, שואלת רחל שפירא מאין כוחות לשאוב? וממשיכה: מי שחווה את בערת הקיץ  /ליבו לבית  /ופני הנוף ראי לחרדותיו / את מי ישביע  /את מי ירגיע  /ועל מה יתפלל עד סתיו.

אני שואבת כוחות מן היחד שלנו. מן האבל המשותף ומן הזעקה המשותפת. מחיבוק ומשיחה. מחיפוש הדרך לחזק את העם והמדינה למרות המנהיגות ערלת הלב שלנו.

לכן חוזרת ומזמינה אתכם לבוא, להצטרף, להיות בפעולות הקהילה המביאות רגיעה לנפש, כוחות וריפוי.

את קבלות השבת של אלול נפתח בתקיעת שופר. קול השופר יש בו קריאה להשכמה, לחשבון נפש ולתשומת לב לפעולה שלי בעולם. ויש בו גם מן הזעקה. נקשיב ונשמע ואז נכנס לקבלת השבת.

בהמשך, תראו הזמנה לסיור ותפילה בעוטף עזה, לקראת יום השנה לטבח הנורא.

וגם, כמנהגי לקראת החגים, הזמנה לתרום למשפחות מוחלשות ולמשפחות של מפונים, דרך קרן בכבוד של התנועה הרפורמית.

אני תרמתי.

בברכה לשבת של נחמה ושלום,

קרן 'בכבוד'

לתרומה לחצו כאן

קרן 'בכבוד' בשיתוף מתנדבים/ות וחברי/ות התנועה נמצאים בשטח, עבור אלפי משפחות מהצפון ומהדרום שנמצאות, עדיין, בבתי המלון ברחבי הארץ וביישובים בקו העימות. כמה חשוב לזכור שהן ממשיכות להתמודד עם מציאות קשה ביותר של חוסר וודאות ומצב בטחוני בלתי נתפס. אנחנו כאן עבורן להחזיק להן את התקווה והאור - יחד איתכם ואיתכן.

המלון הוא הבית היחיד כרגע עבורן, ואנחנו מנסות ככל שניתן לתמוך בהן ובילדיהן.

שכן לא נראה שיש אופק …האתגר המרכזי העומד בפנינו בעת הזו הוא לייצר שיגרת חיים עבור הגיל השלישי שנותר ללא תעסוקה, ולבני ובנות הנוער שאיבדו את המסגרות הבלתי פורמליות ואת הגרעין החברתי שלהם/הן. האור הגדול בימים אלה הם המנחות והמנחים המקצועיים מתחומי הטיפול והתרבות, מתנדבות/בים מהקהילות ומוסדות התנועה והתרבות שיחד איתנו מצליחים/ות בכל יום מחדש להפעיל תוכניות תרבות, פנאי, סיורים והרצאות בשלל נושאים, סדנאות, אירועי מוסיקה ותיאטרון.

במהלך החודשים האחרונים, בנינו מערך של חוגים וסדנאות, שהתקיימו על בסיס שבועי וקבוע במלונות. מפגשים לפיתוח חוסן אישי וקהילתי וליצירת מרחב שקט ובטוח. פוטותרפיה, בוסתנאות טיפולית, הגנה עצמית לילדים, מנדלות ויצירה. 15 נשים מכפר עזה שנפגשות אחת לשבוע בשפיים, לסדנת מנדלות מדיטטיבית.

כתבה לי המנחה: "עמדתי בראש השולחן וראיתי את כולנו סביבו, קצת צובעות, מדברות, מחבקות. עלו לי דמעות, זה לא מובן מאליו, שלמרות האובדן, הצלחנו לחזור ולפתוח את השולחן שלנו כמו בכפר עזה. כולנו בהודיה, ברגע של שקט, אנחנו ממשיכות ובוחרות בחיים. תודה שאתן דואגות לנו, מעריכה".

שרונה יקותיאל

מנהלת קרן בכבוד

לתמיכה ותרומה לחצו על הקישור:

 https://secure.cardcom.solutions/EA/EA5/LSJaXfeSOkGwemZZDFNEgA/Intro

כמה טוב שבאתי הביתה. המילים הפשוטות בהשראת שירו של אריק איינשטיין התנגנו בי השבוע, כשחזרנו ארצה מחופשה ארוכה.

היציאה מן הארץ מביאה איתה הרבה טוב- רגיעה, שקט ובעיקר התרחקות מן המציאות הישראלית הסוערת והמטלטלת. זה לוקסוס ענק לקום ולנסוע ואני מלאה בהודיה שיכולתי לעשות זאת, עם עמי אישי האהוב.

החופשה הייתה נפלאה אבל שמחנו לחזור. כאן ביתנו. זה המקום שלנו.

אני מתרגשת לקראת קבלת שבת ראשונה מזה חודש וחצי עם הקהילה המקסימה שלנו. בואו להיפגש ולחבק, לשיר עם קרן ולעשות לעצמכם שעה של רווחה ללב. יהיה טוב.

ביום ראשון תיפתח רשמית שנת הלימודים. הלוואי וכל מסגרות החינוך יפתחו ויתפקדו בצורה מיטבית עד סוף יוני .

גם בקהילה שלנו נחזור ונפתח את שנת הלימוד בחברותא, בימי שני בערב. החלטנו לפתוח בסדרה מיוחדת והנה הפרטים:

היחס של המסורת היהודית לנשים הוא נושא מורכב העובר שינויים לאורך ההיסטוריה ומושפע מתהליכים פנימיים וחיצוניים.

באלול, חודש חשבון הנפש של עם ישראל, נפנה את תשומת ליבנו ליחס של המסורת היהודית לנשים.

הצטרפו אלינו לסדרת לימוד:

צְאֶנָה וּרְאֶינָה: השינויים בתפיסת מעמד האישה ביהדות

נעלה שאלות מהותיות וננסה להבין את הגישות השונות לסוגיות ידועות כמו:

?   האם זה רעיון טוב ללמד את הבנות תורה?

?   האם מותר לנשים להתעטף בטלית?

?   מדוע נשים לא מחויבות להתפלל כמו גברים?

?   ממתי הקוד של "צניעות" משמש להגבלה והדרה של נשים?

בשיעורים נחקור מקורות עתיקים וחדשים ונשוחח עליהם ועל החברה שלנו היום.

הצטרפו אלינו לחברותא!

5 שיעורים  |  ספטמבר  |  ימי שני בשעה 19:00

לסיום, אחזור ואזכיר שבימים אלו אנו עוברים למערכת דיוור חדשה ועדכנית שתאפשר לנו לפרסם את פעילותינו בצורה נוחה ורעננה יותר, 

וגם תחבר מקרוב ותחזק את כולנו כקהילה.

אם ברצונך להמשיך ולקבל ממני את המייל השבועי עליך להירשם לפורמט החדש בקישור זה: https://lp.vp4.me/thab

בברכה לשבת של שלום, לשנת לימודים רגועה וטובה, לבשורות טובות

אילה

שלום, 

מחר בלילה אצא עם עמי אישי לחופש גדול. 

ממש גדול: 5 שבועות! זה אפשרי כיון שבחמש השנים האחרונות כמעט ולא ניצלתי ימי חופשה. 

אלה היו שנים מאתגרות בקהילה שלנו: ההיערכות לקבלת בית הכנסת שלנו, השיפוץ וגיוס הכספים שמימנו אותו. וגם השנתיים (בקרוב) של כניסה והתבססות בבית החדש.

כל זה התרחש על רקע מגפת הקורונה, המאבק בניסיון להפיכה המשטרית וכמובן המלחמה הנוראה שעדיין נמשכת. 

למי היה זמן לנצל ימי חופשה???

ואיך אני מרשה לעצמי לצאת כעת לחופשה ארוכה, כאילו הכל בסדר??? 

אודה שהשאלה האחרונה מנקרת בי מדי פעם. אבל בו בזמן ברי לי שאני זקוקה לחופשה, להתאווררות אמיתית, למנוחה ולמילוי סוללות הנפש. 

לאושרי הרב, הקהילה תמשיך בשגרת חייה, כזו של יולי אוגוסט: קבלות השבת  ושיעורי הגיור ימשכו בהיעדרי. זה יתאפשר הודות לכוחות הפנימיים שלנו- שירלי וייזר, ירון זיו ומרב שטרן יובילו קבלות שבת. מרב לקחה על עצמה גם את קורס הגיור באנגלית. סוניה ובת שבע יתנו את הגיבוי הנדרש בשטח וצוות השיווק ימשיך לעצב, לתמלל ולפרסם את הפעילות. תודה לכל העושות והעושים למען הקהילה שלנו!

 כמעט בכל שבוע תיפגש הקהילה לשעה של שירה, תפילה ומילים טובות. לצד ירון, מרב ושירלי יהיו המוזיקאים שלנו- קרן וחי. 

המייל השבועי ייצא לחופשה יחד איתי. אם תרצו לדעת מה ומי- התחברו לקבוצות הוואטסצאפ של הקהילה או בדקו את דף הפייסבוק הקהילתי. 

אפרופו קבוצות וואטסצאפ של הקהילה, אם ברצונך לקבל הודעות והזמנות, יש לנו קבוצה שקטה שבה רק בת שבע ואני מפרסמות. יש קבוצה נוספת, משוחחת, שבה מתאפשר להעלות תגובות והזמנות, או שאלות והצעות. הקבוצה הזאת מתנהלת על מי מנוחות ללא עודף "תנועה" ושיתופים. 

רוצה להצטרף לאחת הקבוצות או לשתיהן? נא לכתוב לי מייל חוזר ואשמח לעשות זאת. 

*השבוע לא תתקיים קבלת שבת. בשישי הבא מרב וקרן יקבלו את פני האנשים ואת השבת כמיטב השגרה שלנו. 

שמה כאן שוב מה שכתבתי לפני שבוע ומעודדת אותך להירשם לניוזלטר שיחודש בספטמבר:

שימו ,

 בכוונתי לשנות בקרוב את הפורמט של המייל השבועי. זה שאני שולחת בו הזמנות והגיגים כהודעת מייל רגילה אישית. 

בסוף הקיץ נעבור לדיוור מקצועי וברור יותר. אני מזמינה את מכותבי המייל (גם אותך!) להירשם למערכת הדיוור החדשה ולנסות אותה. 

אחד היתרונות במערכת כזו הוא האפשרות להסיר את עצמנו ממנה, בלי אי נעימות ובקלות רבה. 

הכנסו לקישור הזה והירשמו, אם תרצו להמשיך ולקבל ממני הודעות- בפורמט יפה ועשיר יותר. תמיד תוכלו לפרוש ממנה. 

נפרדת עד סוף אוגוסט בתקווה ובתפילה לקיץ שקט יותר, לשיבת החטופות והחטופים הביתה ולסיום המלחמה.

להתראות,

אילה

החברה הישראלית כולה נמצאת על גשר צר המחבר את השגרה למצב החירום של המלחמה.

לפעמים אנחנו עם שתי רגלים בשגרה, עסוקים בעבודה, בקניות, במטלות וסידורים. אך יש זמנים בהם השגרה נראית כמו כוכב אחר ואנחנו שרויים בחרדה ובהישרדות. רוב הזמן, רובנו במצב של רגל פה רגל שם, עוטפים את עצמנו במסך עשן, כמילות השיר.

לעיתים נדמה שמסך העשן הזה עוזר לנו להישאר שפויים. אבל יש מקום לחשוש שהוא גם מעמעם את הרגש ומסתיר מעצמנו את הנפש שלנו.

נפש נסתרת, קשה לגעת בה, בלתי אפשרי לנחם ולרפא אותה. 

המחשבות האלה עלו בי השבוע כשקראתי דברים שכתב חבר הקהילה, ירון זיו. פרופסור ירון זיו, פסיכולוג קליני בשיטת הגשטאלט, עוסק מאז השבעה באוקטובר בטיפול בניצולי הנובה ושורדים אחרים. בחודשים האחרונים הוא מוביל סדנאות טיפוליות לחיילים היוצאים או נכנסים לעזה, או יושבים על הגבול הצפוני. ירון חווה את המלחמה בצד האנושי הסובל שלה ומנסה להביא לה מזור.

ירון שיתף אותנו בטקסט שחיבר בכותרת "תשעה חודשים של כאוס" ובו הוא נוגע בעצבים החשופים, בכאב הנורא, באבל הפרטי והלאומי. אבל בהיותו  מטפל טוב הוא אינו נשאר שם, אלא לוקח אותנו גם למחוזות של תקווה. 

אני מזמינה אתכם לפתוח את המסמך המצורף למייל ולהניח לעצמכם לשקוע בו לכמה דקות. יש בו משום פיזור מסך העשן וחיזוק היציבות שלנו על אותו גשר המפריד והמחבר בין החיים לבין המלחמה.

בשישי הקרוב תיפגש הקהילה לקבלת שבת בהובלת מרב שטרן ובליווי המוזיקלי הנפלא של קרן סימן טוב. 

כדאי לפנות שעה ולבוא להטעין את מצבר הנפש:)

שימו  

 בכוונתי לשנות בקרוב את הפורמט של המייל השבועי. זה שאני שולחת בו הזמנות והגיגים כהודעת מייל רגילה אישית. 

בסוף הקיץ נעבור לדיוור מקצועי וברור יותר. אני מזמינה את מכותבי המייל (גם אותך!) להירשם למערכת הדיוור החדשה ולנסות אותה. 

אחד היתרונות במערכת כזו הוא האפשרות להסיר את עצמנו ממנה, בלי אי נעימות ובקלות רבה. 

הכנסו לקישור הזה והירשמו, אם תרצו להמשיך ולקבל ממני הודעות- בפורמט יפה ועשיר יותר. תמיד תוכלו לפרוש ממנה.

בתקווה לבשורות טובות 

ובברכה לשבת של מנוחה ושלום,

אילה 

27.6.28

שלום, 

הַאֻמְנָם עוֹד יָבוֹאוּ יָמִים בִּסְלִיחָה וּבְחֶסֶד? כך שואלת לאה גולדברג ומעזה לדמיין ימים טובים יותר, בהם יהיו הדברים פְשׁוּטִים וְחַיִּים, וּמֻתָּר יהיה בָּם לִנְגֹּעַ, וּמֻתָּר, וּמֻתָּר לֶאֱהֹב. השיר שנכתב לפני 81 שנה פורט על הרגש כאילו נכתב עבורנו אתמול.

מותר ואפילו חובה לאהוב. מותר והכרח לשמוח. הנפש מחפשת שמחות כמו היו איים לנוח עליהם לשעה קלה, לפני שנשוב וניכנס לזרם הגועש של המציאות. לכו לחתונות. ברכו את הזוג הצעיר והרשו לעצמכם להתפעל מן האומץ הנדרש להתחיל משפחה, ועוד בזמן כזה. היענו להזמנות לימי הולדת, למפגשי חברים או לטיול. כולנו זקוקים להטענת הסוללות של הרוח והגוף, להיזכר בטעם החיים, בסיבות להיאבק למענם.בקבלת השבת לפני שבוע הפתענו את ראובן ותמי חוור וחגגנו להם יובל שנות נישואים. בשבוע הבא נחגוג את השלמת הגיור של קארין מצקו.אם תרצו לחגוג איתנו, לקבל ברכה ולהרגיש את החיבוק של קהילה- זה קל מאד. שתפו אותי או את בת שבע ונשמח להעשיר את השמחה שלכם.

מחר נצטרף לקבלת השבת בנמל קיסריה.אני אהיה לצידה של הרבה ריבי ואביא מפרשת שְׁלַח־לְךָ, המספרת על כשלונם הגדול של המרגלים ששלח משה לארץ כנען.אדבר על הקושי העצום לאזן בין הפחד לתקווה, בין הייאוש לבין הנחישות להמשיך, לבנות ולחזק את החברה הישראלית- בימי הנדודים במדבר וגם היום.

שימו לב- קבלת השבת תחל רבע שעה מאוחר יותר מן הזמן המופיע בפרסום- בשעה 18:15

בברכה לסוף שבוע רגוע ולשבת של שלום, 

אילה

שלום, 

בחג השבועות שמענו את החזן דוד דישון שר את מגילת רות בטעמים. המגילה היא מן הספרים שכתיבתם משובחת במיוחד! אפשר לקרוא אותו כרומן היסטורי שמביא מניחוחות ראשית הקיץ הישראלי הקדום ומדגים איזו חברת רווחה מצווים אותנו חוקי התורה ליצור. לא כולם בבית לחם הקדומה ששים לקיים את המצוות החברתיות של דאגה לאלמנות, שאחת מהן נכריה בת מואב. אבל בֹּעַז מקיים את החובות המוטלות על חקלאים, מגן על הצעירה העניה שבאה ללקט שיבולים בשדהו ובסופו של דבר גואל את אדמת נעמי ולוקח את רות לאשה. 

דוק, האהבה במגילת רות אינה בין איש לאשה, אם כי יש בה פיתוי מיני. האהבה היא בין כלה לחמותה. היחסים בין רות לנעמי הם שהופכים את סיפור המגילה לעוצמתי ולכזה שמהדהד אלפי שנים לאחר שנכתב.

אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ, וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין, עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי.

זה נאום הגיור הנפלא של רות, המחליטה להישאר לצידה של נעמי חמותה ולשוב איתה לבית לחם. גיור של חסד, של אהבה ושל מחויבות. 

גם היום יש נשים וגברים שירצו להצטרף לעם ישראל מתוך אהבה, מתוך מחויבות ומתוך חסד. 

איך לעשות זאת? 

אם לא מתאים להן ולהם לעבור גיור ממלכתי ולהפוך ליהודים אורתודוקסים, יש חלופה מצוינת- הגיור הרפורמי, המוכר על ידי המדינה. 

בקהילה שלנו נפתח בימים אלה קורס הכנה לגיור באנגלית. שלוש נשים צעירות יתחילו את הדרך אל שַׁעַר עַמִּי . באי קבלות השבת שלנו יכירו אותן היטב בשנה הקרובה. וכאשר ישלימו אותו בשעה טובה, נהיה שם כולנו לחגוג איתן ולברכך אותן "אחיותנו אתן". 

רוצים לדעת על זה עוד? לבדוק אם מתאים למישהו שאתם מכירים? כתבו לי! 

את השבת נקבל השבוע בבית הקהילה שלנו, במיזוג ובנוחיות שהוא מציע.  אלה שהצטרפו בשבוע שעבר לקבלת השבת בנמל יבינו מדוע כתבתי זאת:) 

חי מגדל יהיה לצידי על הפסנתר ויחד נשאף ליצור שעה של ברכה ונכניס שבת ללב. 

בתקווה לפריצת דרך במו"מ להחזרת החטופות והחטופים שלנו ולסיום המלחמה

 ובברכה לשבת שקטה ורגועה,

אילה

גאווה מחברת את הגיוון האנושי לעולם היהודי ושמחה בו.

️‍

בתוך הטלטלות העוברות על החברה הישראלית, השנה וחצי האחרונות היו קשות במיוחד לקהילה של הלהט"ב.

חשוב לנו לחזק את הלגיטימיות ולהדגיש את היופי שלה ולכן ניפגש ונחבק בשירה, בהקשבה ובאהבה.

הדלת היתה פתוחה, התכנסנו ויחד קידשנו, נהנו מיין איכותי וגבינות טובות.

התנועה הרפורמית בישראל מובילה את השיח הדתי לקבלת חברי הקהילה הגאה כחברים שווים בחיי החברה בישראל, ובחיי הדת בקהילותינו. התורה לימדה שכל אדם נברא בצלם אלוהים וזה אחד הערכים היהודיים החשובים ביותר. הזמנה כנה של חברי הקהילה הגאה לקהילת תפילת האדם משמעותה ההכרה בערך, בייחודיות, ובסיפור החיים של חברי הקהילה הגאה, ובתרומה שמשפחות גאות תורמות לקהילתנו. 

לכן נציע את השירותים הבאים: 

חופה- כרבה, זו זכות מיוחדת לערוך את החופה וקידושין של זוגות חד-מיניים, ולהציע בכך תיקון לעוולות וליחס המפלה שהם מנת חלקם במפגשים עם נציגים אחרים של היהדות.  התהליך כולל היכרות מראש, לימוד קצר על הטקס ומשמעותו ועיצוב הפרטים שלו, כך שהתוצאה הסופית תהיה מדויקת ונכונה לערכים ולסגנון של הזוג.

הכנה וסיוע בגיור של ילדים לזוגות חד מיניים- השירות הזה רלוונטי למי שאימצו ילד מחו"ל, בין אם הילד נולד בסיוע פונדקאית או אימוץ רגיל. בית הדין הרפורמי מגייר ילדים כאלה והגיור מוכר על ידי המדינה. בתפילת האדם נקבל את פני המשפחה בברכה, נהיה מעגל נוסף של תמיכה וקבלה ונסייע בטיפוח זהות ואורח חיים יהודי ליברלי.

קבלת פנים לעם ישראל לתינוקות- נשמח לשלב את טקס ברית המילה או ברית בת (מה שנקרא גם זבד הבת) בחגיגה משפחתית מרגשת ברוח המסורת המתחדשת.

נתכנן עם ההורים המאושרים את החגיגה בטקס שיהיו בו שירה ישראלית עתיקה ומודרנית המשולבת ברוח המסורת, ברכות לדור החדש ומקום כל המשפחה.

​

עליות לתורה של ילדים וילדות של זוגות חד מיניים וכן ילדים בשלבים של שינוי מגדרי. אבא ואבא, אמא ואמא, ההורים הגאים יעמדו לצד הילד או הילדה שיקראו בתורה ויחוו את השייכות לעם ישראל.

שלום 

לעת ערב אני נוהגת לצאת לצעידה קלה בשבילי היישוב, פוגשת זרים ומכרים. מחליפים כמה מילים: 

מה שלומך? 

אני צועד.  אני בריאה.  אני מקווה לטוב.התשובות הקצרות האלה עושות לי טוב. אני אוספת מבטים ישירים.  אוספת חיוכים. אוספת אמירות חיוביות. 

242 ימים למלחמה, עוד ימים ספורים חג השבועות והטנא הישראלי מרגיש ריק מדי השנה. 

יש שעות שבהן אני מודעת בעיקר לחוסר האונים, לייאוש ולתחושת הכשלון. שלי. שלנו. של מדינת ישראל. 

ואז נזכרת מה מלמד השולחן ערוך:

יִתְגַּבֵּר כַּאֲרִי לַעֲמֹד בַּבֹּקֶר לַעֲבוֹדַת בּוֹרְאוֹ, שֶׁיְּהֵא הוּא מְעוֹרֵר הַשַּׁחַר.

והמלאכה שאני מכוונת אליה בימים אלה (מְכַוֶּנֶת וּמְכֻוֶּנֶת, בשתי האפשרויות) היא מלאכת התקווה. 

במיוחד בבוקר, כשאין מנוס וצריך להתעדכן במוראות החדשות, אזי הכרחי לעשות את ההתגברות ולעבוד במלאכת חיזוק הנפש, הבאת התקווה וכל זה כדי לעורר ולהביא את השחר לחברה הישראלית.

איך נמלא את הטנא? בעשיה מיטיבה!

יוני הוא חודש הגאווה. בתוך הטלטלות העוברות על החברה הישראלית, השנה וחצי האחרונות היו קשות במיוחד לקהילה של הלהט"ב. חשוב לנו לחזק את הלגיטימיות של בני אדם לבחור איך לחיות את חייהם, להיות מי שנכון להם ולהן ולבחור בזוגיות המתאימה להן ולהם. קבלת שבת גאווה מחברת את הגיוון האנושי לעולם היהודי ושמחה בו. 

הודות לשיתוף הפעולה עם המועצה האזורית המוזיקה תהיה יפה מתמיד והקידוש יהיה חגיגי מתמיד. אבל החשוב הוא שהקהילה תגיע, כתמיד

 כך נמלא את הטנא המשותף שלנו, לקראת חג הביכורים 😀.

ועוד לטנא שלנו:

נחגוג את שבועות בקהילה בתפילת שחרית, גם תפילה שמחה גם תפילה חרישית.

מזמינים אתכם באהבה לבנה, לקבל את התורה ולחגוג על מה שיש, בהובלה שלי יחד עם המוזיקאי בעז שטרנברג

וכמובן כיבוד ברוח החג.

מחר ומחרתיים נציין את ראש חודש סיון. מי יתן ויהיה זה חודש של טוב. של סיום לחימה. של שיבה גדולה. של שקט. 

שלכם, 

אילה

שלום, 

הימים קשים והמועקה כבדה. כל יום מביא את החדשות הרעות שלו וכל יום שעובר בלי חדשות טובות על אנשינו/נשינו, שבשבי החמאס, מעמיק את הדאגה והחשש לגורלם. 

בתוך זה, חיוני לאסוף רגעים טובים, שעות של חסד, מתנות קטנות.

השבוע השלמנו כמעט את הסדרה הארוכה של חגי האביב. מי שהצטרפו אלינו  זכו למתנות כאלה: מופע מרגש והרמת כוסית לפני חג הפסח, סדר שיר השירים בחול המועד, זיכרון בסלון עם רוז'ה מזל-טוב, הבדלה של תקווה בין זיכרון לעצמאות והשבוע- אירוע יצירתי וחדשני לכבוד ל"ג בעומר. בדף הפייסבוק של הקהילה מופיעות תמונות מכל אלה.

מועדי ישראל זימנו לנו הזדמנויות להיפגש, להרחיב את הנפש ולחמם את הלב. ראינו שוב ושוב איך הקהילה שלנו שמחה לקחת חלק פעיל באירועים, נהנית להקשיב לחברות ולחברים, יודעת להתרגש ואוהבת לצחוק.

בשבועיים הקרובים יהיו לנו עוד 2 אירועים מיוחדים, לפני שנעבור לשגרת הקיץ. 

בשישי הבא נקיים קבלת שבת גאווה. 

בחג השבועות נקיים את תפילת השחרית המוזיקלית הקהילתית. נפתח את ספר התורה ונשמע חברות וחברי קהילה שיקראו את הקריאה המיוחדת לחג- תיאור מתן תורה על הר סיני. נשמע את דוד דישון קורא את מגילת רות ונשלב שירה ותפילה בליווי בעז שטרנברג.

תכננו להצטרף אלינו כדי לעשות שעה של שקט ונחת לנשמה.

בשישי הזה עורכת התנועה הרפורמית התכנסות חגיגית בירושלים. אני, יחד עם חברות וחברים, נהיה שם. 

אם לא תיסעו לירושלים, אני ממליצה להגיע לנמל קיסריה, לקבלת השבת שם:

בתקווה לבשורות טובות

ולסוף שבוע שקט 

שלכם,

אילה

שלום,

בספרה של דליה מרקס בזמן מצאתי את המשפט הזה: "בשונה משבועות, ל"ג בעומר אינו חג של מילים, אלא חג של מעשים, טעמים, ריחות והרבה בגדים מלוכלכים". 

הטעמים הם כאלה של תפוחי אדמה מפוחמים וסלט מתובל בחול ועשן. אבל מי לא מתגעגע לקומזיץ סביב המדורה ובמיוחד כזו שעל חוף הים. 

ובכל זאת בשנים האחרונות ירד קרנן של מדורות הענק בל"ג בעומר מסיבות רבות. השנה בוטלו בקיסריה המדורות המאורגנות לילדים, אם בגלל המלחמה, או בגלל שערב החג הוא במוצאי שבת, או פשוט אין מספיק רצון לקיים אותן. ואולי גם צילו הענק של האסון על המירון הוסיף להסתייגות הגוברת מן המנהג ה... איך לומר? די פגני הזה. הידיעה שהשנה תותר גישה למירון לעשרות בלבד תחת אבטחה שתעלה 10 מיליון ש"ח שוחקת גם היא את הילת המועד. 

אז מה, נוותר על המועד? נתעלם ממנו? 

מרב שטרן, חברת ועד הקהילה ותלמידת רבנות, הציעה לחגוג אותו בדרך חדשה ויצירתית. כזו ההולמת את רוחה ונוהגה של קהילת תפילת האדם:

נפגש בסוף היום (ראשון בשעה 19:00) לערב שיוקדש לאש. מרב ושירלי יביאו שירים על אש ויספרו עליהם, נשמע צ'יזבטים מפי יוסי דבש ויפה הרוני, נוסיף מכאן ומשם וכמובן נספור את הימים, כשיכנס ערבו של ל"ד בעומר.  וכל זה סביב מדורה סמלית, כלומר סביב נרות, בתוך בית הקהילה. 

בשישי הקרוב נצטרף שוב כקהילה לקבלת השבת בנמל. נשב יחד, ננשנש על פירות, נשיר ואולי אפילו נקום לרקוד:)

כדאי לבוא עם משפחה וחברים!

אם הגעתם עד לכאן, אוסיף ואודיע שעד חג השבועות אני מלמדת בבית המדרש שלנו סדרה קצרה על החג.

נושא השיעור הקרוב יהיה "סלינו על כתפינו- טנא מלא מסרים" ונדלג בו בין ראשית המאה ה 20 למשנה וחזרה. 

בואו גם אם החמצתם את השיעור הקודם. הדלת פתוחה ונעשה מקום סביב השולחן. יהיה מעניין! 

ימי שני בשעה 19:00.

בברכה לסוף שבוע רגוע ובשורות טובות

אילה