בצל ההפגנה הסוערת בי-ם: הקרב בהנהגת 'הפלג' - נחשף

מפגיני 'הפלג הירושלמי' הצליחו לחסום אתמול (שלישי) את צומת הרחובות יפו - שרי ישראל לירושלים, כאשר יצאו באופן מאורגן למחאות בעקבות מעצרו של הבחור דניאל כיטוב מישיבת 'מאירת שמועה' באשדוד, שדבר מעצרו פורסם לראשונה ב'כיכר השבת'. 

אך מאחורי הקלעים, קרב ההנהגה, נמשך בשיאו. בחודשים האחרונים דווח ב'כיכר השבת' על המחלוקת שפרצה בהנהגת 'הפלג הירושלמי' בעיקר בכל הנוגע להנהלת תלמודי התורה בהם לומדים ילדי 'הפלג', אלא שמתברר כי הפילוג בפנימי רחב הרבה יותר, והחל הרבה לפני המאבק על תלמודי התורה.

שורשי הסכסוך החריף החלו מיד לאחר פטירת ראש הישיבה הגר"ש אוירבך זצ"ל, אז הוקמה בקול רעש גדול 'מועצת גדולי עולם התורה', בכינוס הראשון והאחרון של המועצת השתתפו 'חברי המועצת', הגאונים רבי צבי פרידמן, רבי ברוך שמואל דויטש, רבי ישראל יצחק קלמנוביץ', רבי עזריאל אוירבך, רבי שמואל מרקוביץ', רבי אשר דויטש, רבי יהושע ארנברג, רבי צבי רוטברג, רבי זבולון שוב, רבי אהרון דב זלזניק, רבי צבי שינקר, רבי בן ציון בורדיאנסקי ורבי משה שמידע.

בהודעה שפורסמה לאחר הכינוס אמרו ב'פלג' כי "מטרת הכינוס היא להמשיך את מורשתו ודרכו של מרן ראש הישיבה הגר"ש אוירבך זצ"ל זאת בביסוס 'מועצת' בת 12 חברים שתתכנס מדי תקופה לשם קבלת הכרעות בנושאי ציבור ומוסדות החינוך".

בפועל המועצת לא התכנסה ולו פעם אחת מאז ההתכנסות הראשונה בשכונת שערי חסד, גם החלטות בכתב בחתימתם לא פורסמו מאז - מלבד פעמים בודדות, או בתוספת רבנים נוספים זוטרים יותר, שאינם חברים במועצת כדי לנטרל את המשמעות של המועצת.

מועצת רבני 'הפלג'. ארכיון (באדיבות המצלם)

אחד מרבני 'הפלג' המוכרים אומר בשיחה עם 'כיכר השבת' כי "כבר בחייו של רבי שמואל היה מי שדחק את דעתם של ראשי הישיבות בכל נושא, אחרי הקמת המועצת התברר שאין לעסקנים אשראי פתוח להחליט החלטות כי רוב חברי המועצת הם ראשי הישיבות הרב מרקוביץ, הרב ארנברג, הרב בורדיאנסקי וכדומה שדנו בכובד ראש בכל עניין, ממילא החלו בפעולות לגמד את המועצת, צירפו לחתימות רבני שכונות ומשגיחים שכבודם במקומם מונח אבל אינם חברים במועצת, וזאת כאמור כדי להפוך את הגוף ללא רלוונטי ולגוף לא קיים".

חילוקי הדעות המשיכו, כך מתברר, גם בימי הבחירות לרשויות המקומיות אך נשמרו בתוך הבית פנימה, "העסקנים החליטו במהלך תמוה ביותר לתמוך בזאב אלקין לראשות העיר ירושלים, איזה רב נתן את ההחלטה? אף אחד לא יודע", אומר הרב.

הרב מוסיף ואומר: "שתקנו תקופה ארוכה. אבל המחלוקת היא עקרונית, האם העסקנים הם המחליטים בהכל וגדולי הדור הם חותמת גומי, או יש באמת מועצת שמתכנסת ומקבלת החלטות לפי רוב דעות. כאשר ראש הישיבה זצ"ל היה חי, מטבע הדברים ברור שהוא היה המחליט, אבל מה קורה מאז? מתברר כי הרבה החלטות פורסמו דרך עיתון 'הפלס' בלי להתייעץ כלל, החלטות בנושא הבחירות נקבעו על ידי העסקנים בלבד בניגוד לרוב חברי המועצת". 

מועצת רבני 'הפלג'. ארכיון (באדיבות המצלם)

הגדלה

מועצת רבני 'הפלג'. ארכיון (באדיבות המצלם)

הגדלה

בירור קצר מעלה כי בקרב חברי המועצת, לא היה רוב למשל להקמת תלמודי התורה החדשים. רבי צבי פרידמן צידד נגד, רבי ברוך שמואל דויטש נמנע מלהתערב, רבי ישראל יצחק קלמנוביץ' צידד נגד, רבי עזריאל אוירבך צידד בעד, רבי שמואל מרקוביץ' התנגד, רבי אשר דויטש הוביל את המהלך של ההפרדה, רבי יהושע ארנברג התנגד, רבי צבי רוטברג התנגד, רבי זבולון שוב התנגד, רבי אהרון דב זלזניק התנגד, רבי צבי שינקר התנגד, רבי בן ציון בורדיאנסקי ורבי משה שמידע גם הם התנגדו.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

התומכים העיקריים במהלכים של הקמת תלמודי התורה החדשים הם הגאונים רבי אשר דויטש ורבי עזריאל אוירבך, כאשר המוביל העיקרי של המהלכים הוא הגר"א דויטש.

"המהלך של הקמת המוסדות החדשים הצליח מאוד - רוב הציבור עבר למוסדות החדשים", אומר לנו עסקן בפלג, "אבל השאלה היא האם היה שווה לצאת להתפלגות רשמית של ציבור בני התורה שהיה מאוחד וכעת התפורר לפירורים. שאלת הכוח האלקטורלי שלנו שעמד למבחן בבחירות המקומיות בהם השגנו 22,000 אלף קולות בחמש ערים בארץ, נמצאת שוב בספק כי במקרה של בחירות נוספות, ברור שההחלטה לא תתקבל בצורה מאוחדת כגוש אחד".

היו שניסו להגדיר את המחלוקת הקשה בין הרבנים וראשי הישיבות כ"פשרנים" מצד אחד ו"קיצונים יותר" מנגד, אולם שיחות שערכנו מגלות כי המחלוקת איננה אידאולוגית-השקפתית, אלא בעיקר על כבודם של ראשי הישיבות החברים רשמית במועצת שהוקמה, ובפועל דעתם לא נשמעה.

במקביל, הפילוג הפנימי בא לידי ביטוי גם בשורת קווי החדשות שמתופעלים בתוך 'הפלג', כך שבמקום שיהיה קו אחד מרכזי שיעביר את כל העדכונים וההתרחשויות, פועלים מספר קווים המנהלים ביניהם מאבקים ובכך מעצימים את הפילוג הפנימי.