מימי חפר רוטשטיין, בתו של חיים חפר, מתארת את אביה כאדם שידע לשמור על יציבות במיוחד בתקופות משבר, ולכן בזמני מלחמה היא מתגעגעת אליו במיוחד. "הוא לא היה נכנס להיסטריה מדברים," סיפרה, "הוא היה שומר על ביטחון שיהיה בסדר". היא הוסיפה שקשה לנחש מה אביה היה אומר על המצב הנוכחי במדינה, מכיוון שהיה "אדם עם חשיבה מקורית ועצמאית, אי אפשר באמת לצפות מה הוא היה אומר".
האזינו לשיחה המלאה עם מימי חפר רוטשטיין>
חפר רוטשטיין סיפקה הצצה לתהליך עבודתו של אביה על הטור השבועי המפורסם שלו ב'ידיעות אחרונות', אותו כתב במשך 40 שנה. "הוא היה מקבל את כל העיתונים האפשריים לדלת שלו בחמש בבוקר וקורא את כולם במיטה", סיפרה. לדבריה, אביה מעולם לא השתמש במכונת כתיבה וכתב הכל בכתב יד. "היה לו כתב חרטומים, והייתה רק מזכירה אחת במערכת של 'ידיעות אחרונות' שידעה לפענח את הכתב שלו".
לצד שגרת העבודה, היו גם מפגשים יוצאי דופן. חפר רוטשטיין סיפרה כי אביה התיידד עם לאונרד כהן, ככל הנראה כשהזמר הגיע להופיע בארץ במלחמת יום הכיפורים. "בתור נערה יצאתי מהבית, ופתאום ראיתי את לאונרד כהן יוצא מהמעלית ונכנס אלינו הביתה. ברוב טיפשותי פשוט המשכתי ללכת".
לסיום, כשנשאלה איזה שיר של אביה רלוונטי במיוחד היום, אמרה כי הוא עצמו היה כנראה בוחר ב'הן אפשר', "שיר השלום הראשון" שנכתב עוד במלחמת העצמאות, וייצג את יכולתו "לתת מילים לכאב אבל גם להחזיק תקווה". באשר לשיר שהיא עצמה הכי אוהבת, אמרה חפר רוטשטיין: "אני בוחרת את השיר 'הכל זהב', זה שיר מלא אופטימיות שמדבר על כך שאפשר באמת לשמוח ולראות את הטוב והאור למרות הכל".
