הביאנלה לאמנות בוונציה היא אחת הבמות היוקרתיות בעולם, אשר הצגה בה אינה רק גאווה לאמן - אלא גם למדינה אותה הוא מייצג. לפני כשנה, בחרה רות פתיר, נציגת ישראל בביאנלה, לסגור את הביתן הישראלי עד אשר יחזרו החטופים ותיגמר המלחמה. שר התרבות מיקי זוהר התייחס לצעד, שלדבריו יצר נזק בינלאומי: "אנחנו עושים את ההתאמות לשנה הבאה," אמר לגואל פינטו ב'גם כן תרבות' בדצמבר 2024, והבטיח, "דבר כזה לא יקרה שוב. לא נוכל לאפשר את זה."
האזינו לשיחה המלאה על החוזה החדש של המדינה עם נציגות ישראל לביאנלה לאמנות בוונציה בתכנית 'גם כן תרבות' >
השר זוהר קיים את הבטחתו, והבוקר (ד') נחשף בתכנית 'גם כן תרבות' החוזה החדש שעליו משרד התרבות יחתים את האמן שייצג את ישראל בביאנלה בוונציה - חוזה שכולל סעיפים שמסמנים שינוי דרמטי במערכת היחסים בין האמן למדינה.
על פי החוזה החדש, האמן מתחייב להשאיר את הביתן פתוח במשך כל תקופת הביאנלה, ללא אפשרות למחאה באמצעות סגירה או השבתה. אם התערוכה לא תישאר פתוחה, יחוייב האמן להחזיר את מלוא הסכום שהמדינה השקיעה בתערוכה.
הקולות בעולם התרבות סוערים, ויש מי שדווקא מסכים עם השר זוהר: "אנחנו לא מדברים פה על אמנות, אלא על הגישה של עולם האמנות," מסבירה האוצרת וחוקרת האמנות ד"ר סמדר שפי לגואל פינטו ב'גם כן תרבות', "בעיניי, יש איזושהי גישה מאוד מתפנקת, של רצון לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה."
שפי טוענת כי גישה זו אינה ייחודית לתקופה הנוכחית, ומזכירה כדוגמא את האמן משה גרשוני ז"ל, שקיבל את פרס ישראל בשנת 2003: "הוא רצה לקבל את הכסף, אבל לא ללחוץ את היד לאריאל שרון, שהיה אז ראש הממשלה". מנגד, היא מתארת גישה שונה של אמנים מול מדינת ישראל, ומביאה כדוגמא דווקא אמן שאינו ממחוזות האמנות החזותית: "שלמה ארצי ויתר על פרס ישראל, על הכסף והכבוד," היא נזכרת, "זה לא נהפך לדרמה גדולה, אבל בעיניי - זה היה צעד של עמוד שדרה."
