היסטוריה גדולה, בקטנה / הבלוג של היסטוריה גדולה, בקטנה

הכיבוש היפני בסין לפני ובמהלך מלחמת העולם השנייה היה אכזרי במיוחד. ליפנים היה כוח מוחלט והם ניצלו אותו לרעה: האוכלוסיה המקומית נאנסה, נבזזה, עונתה ונרצחה בדם קר. לכך הצטרף נדבך נוסף של התעללות - לוחמה ביולוגית. היפנים, שהיו מודעים לעיסוק של צבאות המערב בנושא, שאפו להדביק את הפערים. לשם כך הוקמו יחידות צבאיות ספציפיות שתפקידן היה מחקר ופיתוח התחום.

היחידה הגדולה ביותר מבין אלה שהוקמו היתה "יחידה 731" תחת פיקודו של שירו אישיאי, רופא צבאי ומיקרוביולוג שנודע גם בכינוי "ד"ר מנגלה היפני". שירו היה הראשון לפעול למען הקמת יחידת לוחמה ביולוגית בצבא היפני ופעילותו בנושא תרמה רבות לקידומו המקצועי. ב-1937 הגיע הרעיון למימושו הסופי - בסיסה הקבוע של היחידה הוקם בפינגפאנג, סמוך לעיר חרבין בצפון-מזרח סין. המיקום נבחר בשל שתי סיבות עיקריות: הוא היה מרוחק מספיק בכדי להסתיר את הנעשה בו, אך קרוב מספיק לאוכלוסיה המקומית.

דור סער-מן

בתודעה היהודית, פרעות הן אמנם דבר שקורה מעת לעת, אבל אפילו בהיסטוריה שנתפשת כעקובה מדם, שמור מקום מיוחד לפרעות ת"ח-ת"ט שביצעו האוקראינים בהנהגתו של בוגדן חמלניצקי. הפרעות נקראו על שם השנים העבריות בהן הן חלו והתרחשו במשך שנתיים, בשנים 1649-1648. במהלך השנתיים הללו נפגעה קשות קהילת יהודי פולין. המספרים לא ברורים, אך נראה שאלפי יהודים (ואולי עשרות אלפים) נרצחו בתקופה זו באופן אכזרי.

מיטל כהן

במהלך חודש מאי 1476 החלו עשרות אלפי עולי רגל לעשות דרכם לעיירה הקטנה ניקְלָאסהַאוּזֶן שבמרכז גרמניה. הם לא הגיעו לשם כדי לחזות בדמות כנסייתית חשובה או בשרידיו של קדוש כלשהו, אלא כדי לשמוע את דרשותיו של צעיר בשם הַנָּס בּוֹהְם, רועה צאן ומתופף, שהתפרנס בעבר מהופעות בפונדקי האזור.

רוני אגסי

הכל התחיל כאשר בחור ארמני בשם אבדיס הבין שיש לו סטרט-אפ. אבדיס היה אלכימאי חביב שחי בעיר איסטנבול בתחילת המאה ה-17 וחיפש דרך להפוך את המקצוע שלו לרווחי. בשנת 1618 הוא הגיע לפריצת דרך: הוא יצר סגסוגת חדשה שאפשרה לראשונה יצירת מצילות ממתכת חזקה ועמידה. מי שהתלהב מהגילוי המרעיש של אבדיס היה לא אחר מהסולטאן העות'מאני, עות'מאן השני. הוא ביקש מאבדיס לבוא לעבוד בשבילו בחצר בייצור כלי נגינה, ואפילו העניק לאבדיס שם משפחה חדש, זילדג’יאן, שמשמעותו "בנו של מייצר המצילות".

דור סער-מן

לא מעט מתושבי ישראל מנצלים את חול המועד סוכות לא רק כדי לבנות סוכה משלהם, אלא גם לבקר בסוכות של בני העדה השומרונית הידועות ביופי יוצא הדופן שלהן, ובעובדה שבניגוד לסוכה היהודית, חלקן נמצאות בתוך בתים. לפעמים יש נטיה לחשוב שהשומרונים הם עוד קבוצה בתוך העם היהודי, אבל ההיסטוריה שלהם שונה, ולמעשה כמו במקרה הנוצרי - מדובר על שתי קבוצות שהתבדלו והלכו עם הזמן.

רוני אגסי

אוסמאן המדי ביי נולד ב-1842 וכבר בצעירותו קיבל חינוך מעולה הודות לאביו, שהתחנך במערב והפך למדינאי עות'מאני חשוב. בשל כך, אוסמאן המדי הצעיר החל ללמוד משפטים באיסטנבול וב-1860 נסע להמשיך את לימודיו בפריז. אלא שאז קרה דבר שאף אחד לא צפה: הוא הבין שהוא בכלל לא רוצה להיות משפטן – הוא רוצה ללמוד לצייר. הוא החל להתלמד אצל שניים מהציירים הצרפתים הבולטים של התקופה: ז'אן-לאון ז'רום וגוסטב בולנגר. שני הציירים השתייכו לזרם ה"אוריינטליזם" שבמסגרתו אמנים מערביים ציירו את האוריינט, המזרח. אף על פי שהדמויות והנופים שצוירו היו די ריאליסטיים, לרוב הם לא שיקפו את המציאות אלא את הדרך שבה אותם אמנים ראו את המזרח. כך לדוגמא במקרים רבים הם ציירו נשים ערומות, דבר שכמובן במציאות אף גבר לא היה יכול לראות.

מיטל כהן

במהלך הימים האחרונים של נובמבר והשבועיים הראשונים של דצמבר 1950, כחמישה-עשר אלף נחתים אמריקאים מצאו עצמם מכותרים על ידי עשרות אלפי חיילים סינים באזור מאגר המים צ'וסין בצפון קוריאה. ברקע התחוללה מלחמת קוריאה בין חיילי סין וצפון קוריאה, שנתמכו על ידי ברה"מ הקומוניסטית, לבין קוריאה הדרומית, שזכתה לסיוע מידי כוחות האו"ם וצבא ארה"ב. מצבם של הנחתים הלכודים היה קשה: השטח היה הררי, בלילות הטמפרטורה צנחה למינוס 25 מעלות, והמזון והציוד הרפואי קפאו. בגלל הקור העז, מנועי הג'יפים וחלק מכלי נשק לא תפקדו ומלאי התחמושת השמישה אזל במהירות.

דור סער-מן

התרגום הראשון של ספרי המקרא היהודים, שגם נחשב לאחד התרגומים המפורסמים ביותר בעולם, נקרא כיום "תרגום השבעים" - על שם 70 או 72 החכמים היהודים, שלפי המסופר במסורות שונות עמלו על התרגום מעברית ליוונית. אולם למרות שמדובר על תרגום מפורסם שהשתמר בשלושה כתבי יד שלמים והשפעתו ההיסטורית היייתה עצומה, מקורותיו עדיין לא ברורים.

שרה פריד-כץ

בבוקר ה-27 במאי 1991 הגיבו שני שוטרים במשטרת מילווקי לשיחת טלפון של שלוש נשים שדיווחה להם על נער אסייתי ערום, מדמם מבולבל ובוכה. בזמן שחיכו הנשים עם הנער למשטרה, הצטרף למקום גבר לבן נאה בן כ-30. כשהגיעו השוטרים הסביר להם הגבר כי הנער המבולבל הוא למעשה מאהבו השיכור בן ה-19 וכי השניים רבו. חרף מחאות הנשים, נקבע כי מדובר ב"סכסוך משפחתי", והנער הוחזר לחזקתו של האיש המבוגר. שמו של הנער בן ה-14 היה קונראק סינסומפון, בן למשפחת מהגרים מלאוס. אם היו השוטרים עורכים בדיקה מעמיקה יותר, היו מגלים כי ג'פרי דאהמר, האיש הנאה עם השיעור הבלונדיני והעיניים הכחולות, הוא למעשה עבריין מין, שהורשע כמה שנים קודם לכן בתקיפה מינית של אחיו הגדול של קונראק. אך מחרידות ככל שיהיו, תקיפות מיניות היו אך מעט ממעשיו המבעיתים.

מיטל כהן

עוד לפני שהואשמה בכישוף ב-1324, ליידי אליס קייטלר מהעיר קילקני שבאירלנד כבר הספיקה לצבור מוניטין של "אלמנה שחורה", שהתחתנה והתאלמנה כמה פעמים באופן מעורר חשד.

דור סער-מן

המאה ה-17 היתה סוערת מאד בעולם היהודי. התרחשו בה אינספור תופעות, שלעתים השלימו אחת את השניה ולעתים סתרו אחת את השניה, ודווקא אז - יצרו תוצאות מעניינות במיוחד. אחת הדוגמאות המרתקות לכך מגולמת בדמותו של אברהם מיכאל קארדוזו שנולד בשנת 1627, שתחנות חייו מרתקות ויוצאות דופן.

שרה פריד-כץ

בסימן ובמזל טוב יצרו נישואיה של המלכה ויקטוריה במאה ה-19 לנסיך אלברט, בנו של הדוכס קובורג מגרמניה, שושלת חדשה - סקסה-קובורג-גותה. ב-1910 ירש את הכס מאביו נכדה של ויקטוריה, ג'ורג' החמישי. שנות מלכותו הראשונות התאפיינו בכל מה שניתן לדמיין מהעולם הישן של המאה ה-19, עולם שבו מונרכיות נראו חסינות לכל, ונישואים פוליטיים של בני ובנות מלוכה ברחבי היבשת אמורים להבטיח שלום יציב בין המדינות.

ניל בר

"הו ליבי, ליבי, אשר ממנו נבראתי", היה על הנשמה של מצרי בשם אֲני לדקלם, "אל נא תעמוד כנגדי ביום משפטי". הייתה לנשמה סיבה טובה להתפלל שליבה יעיד לטובתה - לאחר שאני מת וירד אל עולם הנשמות, הוא לווה על ידי אנוביס אל היכלי הצדק, שם פגש 42 שופטי אמת שגזרו את דינו על פי הצהרות שהצהיר. אם נמצא כי צדיק, אני המשיך אל מושבו של אל השאול הנורא, אוסיריס, שהציב את ליבו על מאזניים כנגד נוצה. אם הלב נמצא קל יותר מהנוצה, ולפיכך נקי מחטאים, נשמתו הייתה ממשיכה אל חיי הנצח שבין הכוכבים, ואם לא - היא הייתה נאכלת על ידי מפלצת וחדלה מלהתקיים.

מיטל כהן

בוקר אביבי אחד ב-1897 טייל המחזאי ג'יימס מתיו ברי בגני קנזינגטון שבלונדון ופגש במקרה את שלושת ילדי משפחת לואלין-דייויס הקטנים: ג'ורג' בן הארבע, ג'ון בן השלוש והתינוק פיטר. המפגש הוליד חברות ארוכה ביניהם, ונתן השראה ל"פיטר פן" – אחד מספרי הילדים המפורסמים ביותר של תחילת המאה ה-20.

שרה פריד-כץ

כשאנחנו חושבים על חג ההודיה האמריקאי (Thanksgiving) עולות לראש תמונות של פוטבול, מצעד מייסי'ז בניו יורק, פאי דלעת ותרנגול הודו ענקי. כל הסרטים והסדרות שהכירו לנו את החג דואגים גם לספר את סיפור הרקע, לפיו החלוצים שהקימו את מושבת פלימות' שבמסצ'וסטס נעזרו בילידים כדי לצוד תרנגולי הודו ולשתול תירס, וכאשר היבול נקצר הם ציינו את המאורע המשמח בארוחת הודיה משותפת שהאמריקאים מציינים מאז.

רותם ליפשטיין

כשאתם חושבים על עיר תוססת ושוקקת חיים, אין ספק שהמקום הראשון שעולה לכם לראש הוא אסטנה, בירת קזחסטן. אבל למעשה, למשך שנים רבות היא היתה פריפריאלית למדי - לא רק בברית המועצות כולה, אלא אפילו בתוך קזחסטן עצמה.

בימים אלו התקשורת בבריטניה סוערת בעקבות גירושם הצפוי של עשרות אלפי בני אדם המכונים "בני דור הווינדראש" – אנשים ממוצא אפריקאי או קריבי, שהגיעו לבריטניה בתור ילדים בשנות ה-50, ה-60 וה-70. עקב החמרת מדיניות ההגירה של בריטניה בשנים האחרונות, הם ייאלצו לשוב לארצות מוצאם מכיוון שאין ברשותם מסמכים המעידים על כניסתם החוקית למדינה, בה הם חיים כבר עשרות שנים. מי הם אותם מהגרים וכיצד הגיעו לבריטניה?

הכל החל בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה. מותם של מאות אלפי גברים צעירים בשדה הקרב יצר צורך בידיים עובדות, שיבנו מחדש את הבניינים שניזוקו בהפצצות על ערי בריטניה. באופן טבעי, פנתה ממשלת בריטניה למדינות "חבר העמים הבריטי" – רובן באסיה, אפריקה, ומרכז ודרום אמריקה. ב-1948 הוענקה לתושביהן אזרחות בריטית והותר להם להתיישב ולעבוד בבריטניה.

דור סער-מן

אחד הנושאים שהעסיקו בני אדם מאז ומעולם היה כמובן קיום יחסי מין, וגם כשזה נגע ליהודים, היו לא מעט התייחסויות לעניין. עניין יחסי המין העמיד קושי מסוים להוגים במשך השנים. מצד אחד ישנה המצווה הידועה של פרו ורבו, ואף פיתוח של הרעיון שחלק ממימוש חיי הנישואים של הגבר והאישה חייב להיות מגולם בקיום יחסי מין. מהצד השני - יש צורך לפקח ולמשטר ולראות שלא תהיה חריגה מהעניין.

מיטל כהן

כאשר מת'יו הופקינס הגיע לאזור סאפוק במזרח אנגליה ב-1645, כבר היה לו מוניטין של צייד מכשפות מיומן. הצעיר בן ה-25 היה בעל פונדק, אך זה לא מנע ממנו מלהציג את עצמו כמומחה לאיתור מכשפות – תואר שניתן לו, לטענתו, מהפרלמנט האנגלי. יחד עם שותפו, עבר הופקינס מעיירה לעיירה ובכל מקום אליו הגיע הצליח להביא להרשעתם של נשים וגברים רבים בכישוף. בשלוש שנות פעילותם, היו השניים אחראים להוצאתם להורג של יותר מ-150 בני אדם.

שרה פריד-כץ

חג המולד של 1848 היה שמח במיוחד עבור אלן וויליאם קראפט. הם הצליחו לעשות מה שעבדים רבים ניסו לפניהם ולא תמיד בהצלחה – לברוח צפונה. אבל מה שהיה מיוחד מאוד בבריחה שלהם הוא הדרך שבה נמלטו – לעיני כל, במסע שנמשך ארבעה ימים ובמרכזו תחבולה מתוחכמת מאוד.

רותם ליפשטיין

נהוג לייחס לסטלין את הציטוט "מוות פותר את כל הבעיות: אין אנשים, אין בעיות". למרות שכיום אנו יודעים שמשפט זה לא באמת נאמר על ידו, אין ספק שהוא מתאר היטב את דרך ההתמודדות של הרודן עם איומיים פוטנציאליים, אמיתיים או דמיוניים. היד הקלה של סטלין על ההדק (ולמעשה על רשימות האנשים שעתידים להיות מוצאים להורג) לא הפלתה בין אזרחים פשוטים, בכירי ממשלה או אפילו קרובי משפחתו. וכפי שלמד לאון טרוצקי, גם בצד השני של העולם היו כאלה שהסכימו להרוג בשביל איש הפלדה.

דור סער-מן

אחד האתגרים הגדולים שהנצרות העמידה ליהדות היה דווקא ביסוד המשותף שלהן, שהוא כידוע האמונה המשותפת בתנ"ך. אולם עוד בברית החדשה, וכן בכתבים של כל אבות הכנסיה, ההתמודדות עם התנ"ך הייתה בדרך חדשה לחלוטין - הם לקחו את הפסוקים השונים ודרשו אותם במסורת כריסטולוגית. כלומר, הפסוקים השונים פורשו מחדש כמדברים על בואו של ישו, על כך שהנוצרים הם בני ישראל האמיתיים, ועוד ועוד.

מיטל כהן

אחרי מותו של הנרי השמיני ב-1547 נלקחה אליזבת בת ה-13, בתו מאַן בוליין, תחת חסותה של אשתו השישית והאחרונה קתרין פַּאר. זמן קצר לאחר מכן, נישאה קתרין בשנית לאציל בשם תומאס סימור והוא עבר להתגורר עם השתיים. במהרה התברר לקתרין שהיחסים בין בעלה החדש לבת-חסותה הצעירה אינם תמימים כפי שחשבה.

רותם ליפשטיין

ב-15 באפריל 1945 הגיע יום השחרור המיוחל של אסירי ברגן בלזן. כוחות הצבא הבריטי, ששיחררו את המחנה, נתקלו במראות נוראיים – ערימות של גופות, אסירים חיים הנראים כמו שלדים, וכמובן המוני אסירים החולים בטיפוס, ששכבו בכל מקום אפשרי ולא זכו לטיפול רפואי. השמחה עקב השחרור התערבבה בעצב נוראי, ורבים מהאסירים המשוחררים לא שרדו את תהליך השחרור ומתו בימים הבאים. כתבי התקשורת הבריטית שהצטרפו לכוחות הצבא, תיעדו רגע מרגש במיוחד – הזמרת הצרפתייה פניה פנלון, אסירת המחנה, שרה בשארית כוחותיה את "אלוהים נצור את המלכה" ואת ה"אינטרנציונל" למאזיני הרדיו.

רוני אגסי

סוף המאה ה-15 לא הייתה תקופה טובה ליהודים ולמוסלמים בחצי האי האיברי: צבאם של פרדיננד ואיזבלה, המלכים הקתולים, החל להשתלט על השטחים בהם חיו, ורבים מהם ברחו או גורשו מחצי האי. אחד מהמקומות אליהם הגיעו המוסלמים והיהודים הללו היה מרוקו, שם התיישבו בערים ובמבצרים. בין אלה הייתה גם משפחתה של סעידה אל-חורה, או כפי שככל הנראה נודעה בילדותה, עאישה.

דור סער-מן

התלמוד הבבלי הוא אחת היצירות המורכבות וגם הארוכות ביותר של העם היהודי, וכאשר דנים באורכו יוצא הדופן אי אפשר להתעלם מהנסיבות בהן חובר. הדבר בולט במיוחד בהשוואה לתלמוד הירושלמי שקצר ממנו פי כמה - בין השאר משום שתנאי המחיה של אמוראי ארץ ישראל תחת השלטון הנוצרי-ביזנטי היה מאתגר למדי. אבל מה זה אומר על השלטון שהיה בבבל? 

רותם ליפשטיין

שנת 1672 לא הייתה מוצלחת במיוחד ליוהאן דה-ויט. בריטניה וצרפת פלשו לרפובליקה של שבע ארצות השפלה המאוחדות (או הולנד מכאן והילך, על שמו של המחוז החשוב ביותר), אותה הנהיג דה-פקטו ב-20 השנים האחרונות, הוא נאלץ להתפטר מתפקידו ונדקר על ידי מתנקש. יתרה מכך, כשהלך לבקר את אחיו הכלוא בבית המאסר, נקלעו השניים למארב, נורו ועברו עינויים בידי ההמון הזועם. מה עלה בגורל גופותיהם? ובכן, לפי חלק מעדי הראייה, חלקים פנימיים שונים נלקחו מהן ונאכלו על ידי ההמון.

דור סער-מן

באמצע המאה ה-13, עם התמסדות השלטון הצלבני בעכו אחרי מסע הצלב השלישי, נכתבו לפתע לא מעט תקנות שבאו להסדיר את ישיבת היהודים בעיר. הדבר המעניין הוא, שמי שחתומים על התעודות האלה הם לא אישים כמו מלך ירושלים או ריצ'רד לב הארי, אלא דווקא השליטים של העיר המפורסמת ונציה.

מיטל כהן

בכל משפחה יש מתחים ומחלוקות, אך אלו שהתגלעו במשפחתו של הרוזן מקָסְטֶלְהֶייבֵן ב-1630 הפכו לסקנדל שהתפרסם באנגליה כולה.

מיטל כהן

ב-21 במאי 1990 התכנסו המוני אנשים בקתדרלה בעיר ניו-יורק על מנת לערוך אזכרה לג'ים הנסון, יוצר הבובות המפורסם שאחראי לסדרות כמו "החבובות" ו"סיפורי עמים", וכן לחלק מהדמויות ב"רחוב סומסום". הנסון מת שבוע קודם לכן באופן פתאומי לאחר שנדבק בחיידק הסטרפטוקוקוס, והוא בן 53 בלבד. בהתאם לבקשתו, החליטו אשתו, חמשת ילדיו וחבריו הרבים לערוך עבורו אזכרה מעט אחרת – כזו שיש בה גם שירים וחיוכים, ולא רק עצב.