בדברי הפתיחה של גלאון היא הביעה דאגה שיו"ר הוועדה דוד רותם יקבור גם את הבקשה הזו בקבורת חמור. למרבה התדהמה, תגובתו הייתה ברורה: "אל תדאגי זה ככה יהיה. אני אקבע את הדיון הרבה אחרי פסח". לאחר מכן, בפרץ של גילוי לב, הוא גם נידב את הסיבה: "אני יודע שהחטיבה להתיישבות עוסקת בבנייה מעבר לקו הירוק, מה שאתם קוראים השטחים הכבושים, ואני רוצה למנוע את האפשרות שאתם תוכלו לקבל מהם מידע ולהגיש בג"צים".

זוהי חברות וחברים, הדמוקרטיה על פי רותם וחבריו מהימין, שבסופו של דבר נתלו בבקשה להתייעצות סיעתית ב-"בית היהודי", כאילו חבריה לא ידעו על מה אמור להתקיים הדיון באותו היום, כדי להתחמק מלספר לנו מה הם עושים עם הכסף שלנו. כמו שמעיד רותם על עצמו בקטע המצוין הזה - "אין לי קומון סנס. אני בנאדם בלי סנס בכלל".

בסוף הדיון, הוציאה ח"כ זהבה גלאון עוד מרצע מן השק כשאילצה את רותם להודות שבתור עורך דין ייצג בעבר את החטיבה להתיישבות. בדמוקרטיה על פי ישראל ביתנו, הבית היהודי, וממשלת ישראל שחושבת שהיא יכולה לשרוף את כספי משלם המיסים בשטחים בלי לתת על כך דין וחשבון, לא מפתיע שרותם לא חשב שהעובדה הזו מונעת ממנו לעסוק בחטיבה.

יש לנו חדשות בשביל רותם וחבריו: לא לעולם חוסן. זהבה גלאון פנתה עם ח"כ מיקי רוזנטל וחברי כנסת נוספים ליועץ המשפטי של הכנסת על מנת לפסול את ח"כ דוד רותם מלדון בסוגיה ולא משנה כמה סלטות יעשו באוויר, כמה סעיפים תקנוניים ישלפו וכמה תירוצים הם יוציאו מהארסנל, תקציבי החטיבה להתיישבות ייחשפו לבסוף לציבור, ולפי מאמצי ההסתרה בהם אנחנו נתקלים, יש שם הרבה מה להסתיר.

אז מה הפלא שאחרי שנים של קמפיין ימין להורדת ראש כנועה ועיוורת ואיסור מוחלט על ביקורת מול מדינתה האהובה היא בטוחה שציונות זה רק צייתנות.

איש לא לימד אותה שרצוי ומותר להיות ביקורתי. איש לא לימד אותה שאהבת מולדת אמיתית כוללת חקירה ושאלה בדמותה של המולדת, ואולי בעיקר ביקורת של מוקדי הכח שלה כמו הצבא. איש לא לימד אותה אתה שמחשבה ביקורתית על מוסדות המדינה היא רצויה ומבורכת ומוכיחה יותר מהכל אכפתיות, מעורבות ודאגה אמתית לשלומה של מדינתה ואזרחיה. איש לא לימד אותה זאת, איש חוץ מאדם ורטה אבל הוא הרי שמאלני.

אז ספיר, יקירתי, קחי מנהיג לדוגמא, מנחם בגין. לא בדיוק שמלאני, אבל ממש לא חוסך בביקרות וממש לא רוצה ללמד רק צייתנות עיוורת. איש ימין אמיתי, מכובד, מרשים. אה והוא גם ציוני לא קטן.
עכשיו תסתכלי מי היום עומדים לימינך. מבאס לא?

כרזה שניה בסדרת "דברים שציונים אומרים". תרגישו חופשי לשתף.

בכל פעם שתראו מפגין ימני עטוף בדגל המדינה תזכרו שבעצם הוא מעדיף את האדמה על פני המדינה. את גבעות השטחים על פני אחיו האזרחים. עוד תקציבים להתנחלויות במקום להציל בית חולים קורס למשל.

כל פעם שתראו את בנט, מירי רגב או דני דנון מדברים על גבולות אושוויץ וזכר השואה תזכרו שהאנשים האלה יעדיפו עוד מלחמה והרוגים על פני פשרה שתאפשר בית לאומי בטוח ליהודים.

כל פעם שתראו עוד אירגון ימין מתהדר בנוצות הציונות וסמלי הלאום תזכרו שהמדינה הזאת שהם מדברים בשמה הוקמה רגע אחרי שראש הממשלה הראשון הסכים לחלוקת הארץ. כי הוא הבין מה שכל מנהיג ציוני אמיתי מבין- חיי האזרחים חשובים מן האדמה. עדיפה המדינה על פני הארץ.

כרזה ראשונה בסדרה. תרגישו חופשי לשתף.