"עיר צריכה רק מעט מכוניות כדי לעבוד"
העיר פונטוודרה בצפון ספרד עברה מהפכה עירונית - מאז 1999 הצליחה העיר להוריד את מספר הנסיעות של מכוניות במרכז העיר ב 97% ואת מספר הנסיעות בכל העיר ב 50% .
התוצאות הן מאז שנת 2011 לא היה בעיר אף הרוג בתאונות דרכים, איכות האוויר השתפרה. ילדים יכולים לשחק ברחוב, ומבוגרים מתניידים בקלות. רוב הרכבים שכן נוסעים בעיר - הם בעיקר רכבים מסחריים של שליחויות והם נוסעים לאט ובזהירות.
...ראש העירייה שיזם זאת - מיגל לורס - נבחר לתפקידו ב-3 יולי 1999 - עד ה-6 באוגוסט המרכז ההיסטורי כבר הפך לאזור להולכי רגל. לורס נבחר שוב במשך 5 פעמים והוא מכהן במשך 18 שנים ברציפות.
סוד ההצלחה של העיר הוא לא תיאור פשטני של "מלחמה על מכוניות" אלא מתן מענה למכלול נושאים כמו נגישות, בטחון וזיהום על ידי תוכנית אינטגרלית. לורנס וחבריו עשו לולאות שמנעו גישה למרכז העיר עם מכוניות - אם נכנסת מצד דרום גם יצאת מצד דרום.
מטרת תוכנית זו, שגובתה גם בהגבלות משמעותיות על החנייה בכל מרכז העיר, היתה להיפטר מ"תנועה לא הכרחית" כמו תנועת מכוניות דרך מרכז העיר במקום להקיף אותה, או תנועה של נהגים שמחפשים חניה.
חניה לכמה שעות אסורה בכל מרכז העיר אבל יש מספר מקומות שבהם ניתן להשאיר את המכוניות בחינם למשך זמן של עד 15 דקות. קיימים מגרשי חניה רחבים בפאתי העיר כדי לעודד אורחים להשאיר את המכוניות שלהם שם במרחק הליכה של 5-10 דקות ממרכז העיר.
באופן שנראה מוזר גם מצבם של הנהגים השתפר - מי שצריך להיכנס למרכז העיר עם מכוניות, לדוגמה כדי להעביר חבילה או להסיע אדם מבוגר, לא תקוע בפקקי תנועה ויכול לעשות זאת בקלות.
החלק השמח הוא שראש העיר של ניו יורק החל בשנים האחרונות לקדם "חזון אפס" ולהוריד את כמות ההרוגים בתאונות בדרכים בעיר.
החלק העצוב הוא שנדרשה תאונה מזעזעת של ילד כדי שזה יקרה.
החלק העצוב באמת הוא שבישראל אף ראש עיר לא נוקט יוזמה דומה, והילדים והמבוגרים שלנו ממשיכים למות. במעט אף אחד בישראל לא שמע על "חזון אפס". ומעטים מדברים על זה. כנראה שישראל לא כזו מתקדמת כמו שנוטים לחשוב.
http://www.businessinsider.com/vision-zero-traffic-fataliti…
יוצאים מהפקק - תחבורה בת קיימא שיתף/שיתפה את הפוסט של Maoz Inon.
על הצורך בשקיפות ובשיתוף ציבור ברכבת ישראל. כל הכבוד!
ערב טוב,
אתמול נפגשתי עם מנכ"ל רכבת ישראל - שחר איילון. כן, גם הוא קורא את בארכבת ולכן הזמין אותי למשרדו לשמוע מה יש לי להגיד ולהציע.
מיד אחרי שהודיתי לו על הפג...ישה וההזדמנות להביע את דבריי, אמרתי לו שהרכבת צריכה לעבור שני תהליכים משמעותיים על מנת להביא לשיפור השירות ולפתור בעיות ותקלות.
1. הפנמת השקיפות כערך וכצורת התנהלות.
2. תהליך אמיתי וכן של שיתוף הציבור.
וכמובן שנתתי דוגמאות:
1. שקיפות -
עידכון הנוסעים על מועדי סיום עבודות, מועדי כניסת קרונות חדשים לעבודה, ידוע על עומסים כבדים שצפויים.
בעניין זה, כמה בשורות ממנכ"ל רכבת ישראל:
*יבוצע ניסוי של קרונות עמידה בקווים העמוסים
*היציאה הצפונית בתחנת בנימינה תפתח מחדש
*יורחב רציף העלאת והורדת נוסעים בתחנת בנימינה על חשבון חניית עובדי הרכבת!
*היציאה הנוספת מסבידור מרכז צפויה להיפתח עוד כמה חודשים
*תחנת האוניברסיטה תסבול מעומסים כבדים בעתיד הנראה לעין
מתברר שהמנכ"ל מסייר בתחנות ומוציא רשימת תיקונים ושיפורים - הצעתי לו לשתף את הציבור לאחר כל סיור כזה ולחלוק איתנו הנוסעים את המסקנות - יכול להיות שמשהו נשכח, ייתכן ותיקון מסויים יגרום רק נזק ובכלל בקרב הנוסעים יש אנשים אכפתיים ובעלי ידע אשר ישמחו לקחת חלק בתהליכי השיפור והייעול של הרכבת.
2. שיתוף ציבור -
- הקמת "מועצת נוסעים": גוף אשר יורכב מבכירי הרכבת, מפורום נוסעים מומחים לתחבורה ציבורית ומפעילי תחבורה ציבורית; גוף זה יוכל להשפיע על תהליכים ולסייע ב"חוכמת המונים" על מנת לפתור תקלות וליקויים ברכבת
- האקתונים לפתרון בעיות אקוטיות: יש בעיות רבות שלדעתי ניתן לפתור באמצעות האקתונים מובנים: צפיפות, אופניים חשמליים, מסתננים ונוכלים, סדרי עדיפות, בניית תהליכי שיתוף ציבור ושקיפות בפני הנוסעים.
- עידוד הנוסעים לדווח על תקלות וליקויים באמצעות קמפיין #אכפתברכבת - כלומר, הרכבת תעודד נוסעים לדווח על קופאיות חסרות, קור קיצוני בקרונות, עמדות מכירה חסרות, זיהום חריג ועוד. כמובן שהדבר מצריך מערך מתאים לטיפול מידי ויעיל בתקלות.
מעבר לכך הדגשתי את נושא מחסומי התיקוף המיותרים ושערי הברזל המסתובבים וציינתי שהם מיצרים הרגשה שמתייחסים לנוסעים כעדר בקר. כן, יש לאכוף ולטפל בחומרה במסתננים ונוכלים אך כרגע כלל הציבור משלם את המחיר ואין לכך הצדקה. אני מתכוון להמשיך ולפעול על מנת לבטל את השיטה הזאת אשר אינה מתאימה לא למערכת הסעת המונים ולא לציבור הגון ונאמן.
זה כבר פוסט באורך הגלות אז אמשיך בנימה אישית... אני מאמין שהשינוי מתחיל בנו: אם זה ברכבת, בשכונה בה אנו גרים או במדינה כולה. אנחנו יכולים להפוך את ההווה והעתיד לטובים יותר עבורנו ועבור כלל הציבור. כל אחד מאיתנו צריך לעשות כמיטב יכולתו בנושאים הקרובים לליבו. המערכת (רכבת ישראל במקרה זה) היא לא טחנת רוח שנלחמים בה אלא גוף שרוצה, צריך ומוכרח לעבור את השינוי, והתפקיד שלנו הוא להשגיח, להתריע ולכוון - ללא פחד, בושה או מעצורים.
רכבת ישראל Online
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
15 דקות15 דקות - ארגון צרכני תחבורה ציבורית בישראל
יהיה בסדר בגלצ
יוצאים מהפקק - תחבורה בת קיימא
רכבת ישראל - שירות ציבורי
רכבת מהירה לישובי הדרום - 50 דקות
תחבורה בדרך שלנו - Public Transport Users Association in Israel
המחיר הגבוה של החניה - זמן אבוד
הנה סיפורה של ל' שנסעה היום בשעה 11 בבוקר לפגישת עבודה בבילינסון. מדוע 11 בבוקר? כי לקבוע בשעות הבוקר או אחה"צ פרושו לעמוד בפקקים ארוכים ומייאשים אל בית החולים או ממנו.
ל' אמרה לעצמה שהפעם היא תתחכם ותגיע לפגישה במכונית - בקלי קלות. לא כמו בפעם שעברה שבה אוטובוסים לא אמינים הפכו נסיעה של כמה קילומטרים לחווית נסיעה של שעה וחצי.
...יש חניה היא שאלה? אין בעיה ענו לה - יש חניון תת קרקעי ענק ,של 4 קומות. ואכן אחרי 20 דקות נסיעה היא הגיעה ליעד. או שכך היא חשבה. בתוך החניון החל הפקק האמיתי. זחילה של 4 קומות לתוך האדמה בקצב צב. לאחר מאמצים רבים (לחכות לאנשים שיצאו מהמעלית) הצליחה ל' לחנות - התענוג לקח 22 דקות.
בינתיים המתינו ל ל' עוד 4 רופאים וחוקרים. הנה כך מורידים את התפוקה במשק - מחכים לאנשים שתקועים בפקק בכביש או בחניה.
מסקנות:
א. המחיר הנמוך של החניה (חניה "חינם" או חניה ב"20 ש"ח") הוא אשליה. המחיר האמיתי של החניה הזאת היה הרבה מעל 100 ש"ח - זמן אבוד של ל' ושל עוד 4 אנשים. אם אתם מסתובבים רבע שעה בכל יום כדי לחפש חניה "חינם" בדרך מהעבודה - אתם שורפים זמן כלומר שורפים כסף . לאדם עם שכר ממוצע זה יוצא שחניה "חינם" כזו עולה 300 ש"ח בחודש.
ב. באופן נקודתי - עדיף לייקר את החניה ולא לגבות עליה מחיר של 20 ש"ח בלבד. הכלל לפי פרופסור דונלאד שופ הוא שבחניה טובה לפחות 10% מהחניות הן חופשיות. (ואכן בבית החולים איכילוב החניה יקרה בהרבה ועולה לפי שעה - דבר שמרתיע את ל' מהלגיע לשם במכונית)
ג. הביקוש לחניונים במרכזים מטרופוליניים מוצלחים עולה בקצב מהיר הרבה יותר מאשר ההיצע. כאשר בונים חניוני "ענק" זה מעודד עוד אנשים להגיע במכונית ולכן יוצר "ביקוש מושרה" . לכן גם כאשר יש חניון ענקי במרכז העיר הוא מתמלא מהר. הדרך הקלה והזולה לצאת מהפלונטר היא לייקר את החניה, לשפר את התחבורה הציבורית ותחבורת האופניים לאזור ואף לעודד עובדים להגיע לא במכונית.
ד. כאשר משרד התחבורה, גורמי תכנון מחשבים את מהירות התחבורה, את הנזקים של פקקים ועוד מודלים - עליהם להכניס פנימה את הזמן שלוקח למצוא חניה.
ה. חניה היא למעשה סבסוד של דיור ציבורי למכוניות. בכסף שנשפך עליה הוא כסף שלא הולך לדיור או לשירותי רפואה או דברים אחרים. כאשר הממשלה מנסה ביד אחד להוריד מחירי דיור ומוצרים אחרים ויד שניה היא מעלה את מספר המכוניות ואת הביקוש לחניות - היא לא מתקדמת לשום מקום.
בשבועות הבאים רוכבי אופניים רבים הולכים לרדת מהמדרכה לכביש.
אבל איך רוכבים בצורה בטוחה? עצות מנהגים ושוטרים לא תמיד עוזרות.
לדוגמה נהגים יגידו לרוכבי אופניים שתמיד צריך לשמור על הימין. אבל זה לא תמיד נכון.
...כאשר רוכבים ליד מכוניות חונות כדאי לשמור מהן מרחק של מטר אחד לפחות, שכן דלת שנפתחת בהפתעה יכולה לגרום לך להתנגש בה בעוצמה. חמור מכך - היא עלולה לגרום לך ליפול לכביש או לסטות בפתאומיות שמאלה ולהיפגע על ידי מכונית שמגיעה מאחור.
שמירה על הימין אינה רצויה גם במקרה של כניסה למעגל תנועה בגלל זווית ראיה לא טובה של נהגים שמגיעים לכיכר מהצד ויתקשו להבחין בכם, או במקרה של כביש צר שבו נהגים לא זהירים יתפתו לעקוף אתכם במרחק של פחות ממטר אחד.
מדריך הרכיבה הבא לא יגיד לכם שחשוב ללבוש קסדה, אלא יתן לכם כלים כיצד להתמודד עם דילמות עירוניות ברכיבה - מה עושים כשמתקרבים לצומת, דרך איזה רחוב כדאי לרכוב, מה מסוכן ומה פחות. גם רוכבים עם וותק של עשרות שנים מצאו אותו מועיל מאד. בהצלחה.
יוצאים מהפקק - תחבורה בת קיימא שיתף/שיתפה את הסרטון של mako
מדוייק. כדי לרכוב על אופניים בצורה חוקית בישראל בעצם צריך ללכת ברגל.
יצאנו לשבילי האופניים בתל אביב כדי לנסות ולהבין אם אפשר לחמוק מהקנסות הגבוהים שהמשטרה מטילה על הרוכבים
יוצאים מהפקק - תחבורה בת קיימא שיתף/שיתפה את האירוע של תנועת אופניים.
שימו לב! כמו שהובטח הפעילות שלנו למען תשתית אופניים בטוחה ורציפה באזור כיכר הבימה (ובכל העיר) עוברת לדף יעודי - תנועת אופניים! עקבו אחרינו שם 
מומזנים להצטרף להמשך המחאה בעוד שבוע:
#בלגן_בהבימה
יוצאים מהפקק - תחבורה בת קיימא שיתף/שיתפה את הפוסט של תנועת אופניים.
תחבורת אופניים זה לא משחק ילדים. הגיעה הזמן שגם עירית תל אביב תפסיק לחפף בפתרונות ותקח את חיי הרוכבים והולכי הרגל ביתר רצינות.
ביום שבת האחרון נדרס פעוט בן שנתיים וחצי ע"י רוכב-אופניים חשמליים בחוף מציצים מחוץ לגן המשחקים במקום.
אמו של הפעוט עצרה בידה את איבוד הדם מראשו עד שהגיע אמבולנ...ס והבהיל אותו לבית החולים.
הדורס, גבר בשנות העשרים לחייו עמד בוכה, מתייפח, ובהלם.
לשמחתנו הרבה הפעוט מחלים אבל תאונות רבות שמתרחשות בחוף מציצים נגמרות פחות טוב.
אז איך קרה שהחוף הפך לזירת תאונות? פשוט - שביל הטיילת נגמר בפתאומיות בכניסה לחוף, ללא שילוט המורה לרוכבים לאן להמשיך וללא הבהרה שהרכיבה בטיילת החוף אסורה. פקחי החוף מדווחים לעירייה שוב ושוב על הכאוס המסוכן הזה שנמשך כבר שנים ולמרות זאת העירייה לא עשתה דבר כדי להפריד בין הולכי הרגל לרוכבי אופניים.
לפי מפת האופניים של העירייה קיים שביל שעוקף את חוף מציצים וממשיך צפונה עד שפך הירקון. בפועל, המפה משקרת! יש שביל ברחוב הנמל אך אין אליו הכוונה, הוא קצר מאד, עמוס מכשולים ונגמר בפתאומיות. 'שביל נטוש' שאיש אינו רוכב עליו.
אנחנו, תנועת אופניים, החלטנו לקחת את היוזמה לידיים, בנינו תוכנית שלבים לפתרון הבעיה והעברנו אותה לעירייה:
1) לגדר את גינת השעשועים הפתוחה
2) להציב מחסומים בכניסות לחוף
3) להכווין את הרוכבים לשביל העוקף
4) לשפץ את השביל העוקף ולסמן המשך צפונה שיחבר אותו עם שפך הירקון.
בנוסף, סיפרנו לעירייה על המקרה האחרון, שיתפנו את אמו של הפעוט וביחד ביקשנו טיפול מהיר כדי למנוע את המקרה הבא.
בעיריה 'בוחנים את התכנית' כבר כמה ימים ואנחנו ממתינים לטיפולם.
נעדכן בקרוב!
יוצאים מהפקק - תחבורה בת קיימא הוסיף/הוסיפה 3 תמונות חדשות.
השבוע המשכנו את הפעילות שלנו למען עצירת החיכוך המסוכן והמיותר בכיכר הבימה.
הגענו למאות חתימות של תושבים שאומרים בקול ברור - די לבלגן וההזנחה מצד הרשויות!
על הדרך הוספנו כמה קישוטים בכיכר
אנחנו נחושים להמשיך ובקרוב נעלה דף יעודי עבור פעילותינו למען תשתית בטוחה ורציפה לאופניים....
הפעילות הבאה כבר בתכנון אז נעדכן ונתראה עוד מעט!
יוצאים מהפקק - תחבורה בת קיימא הוסיף/הוסיפה אירוע.
*די לבלגן בכיכר הבימה!*
כיכר הבימה היא מקום מפגש ל-3 שבילי אופניים ראשיים ופופולריים; אבל דווקא בכיכר, העירייה לא דאגה לחיבור רציף ביניהם.
ומה התוצאה? אף אחד לא מרוצה - יש חיכוך מסוכן בין רוכבי אופניים להולכי רגל, ילדים נפגעים, ורוכבים נורמטיביים נקנסים בהעדר אלטרנטיבה ברורה. איפה התשתיות לאופניים?
העירייה מכירה את הבעיה כבר שנים אך שלפה פתרון מהיר ולא אפקטיבי - חלוקת קנסות בדיוק באזור שאליו מובילים השבילים.
... הגיע הזמן לעשות סדר!
***
הצטרפו אלינו ביום שני הקרוב ה29/5 בשעה 17:30 מול שדרות ח"ן למחאה בכיכר הבימה!
באזור 18:30 נעבור לשביל האופניים החסום ושם נזמין אתכם להשתתף בפעילות כיפית ויצירתית שתעזור לנו להשאיר את חותמנו בכיכר
***
לא נפסיק לדרוש פתרונות עד שהעירייה תטפל במצב הבלתי אפשרי הזה! #בלגן_בהבימה
די לבלגן בכיכר הבימה! אתמול יצאנו להחתים רוכבי אופניים והולכי רגל על עצומה הקוראת להפסיק את החיכוך המסוכן בכיכר.
עוברי האורח הסכימו פה אחד שהמצב לא הגיוני ודורש טיפול.
כאוס? יש! קנסות? יש! נפגעים? יש! הדבר היחיד ששכחו בעירייה - תשתית בטוחה המאפשרת לחצות את אזור הכיכר באופניים בצורה בטוחה ומתחשבת.
...אנחנו קבוצה של רוכבי אופניים והולכי רגל. ביום שני, 29.5 17:30 נהיה שם שוב . נמשיך לפעול עד שתהיינה תשתיות הולמות!!
יוצאים מהפקק - תחבורה בת קיימא מרגיש/ה מרוצה.
יש לנו ילדים, אנחנו חייבים מכונית ! או שלא....תכירו את אקסטרה-סייקל.
"ניידות היא זכות אדם יסודית . אף אחד לא צריך לסכן את חייו כדי להגיע לעבודה או לקניות. " - נראה לכם הגיוני ?
מוזמנים להכיר ולהפיץ את חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים - בטיחות מערכתית.
ככה נראה #קומוניזם_למכוניות
1. - כמעט כל המרחב הציבור ניתן למכוניות הפרטיות (חניון גדול + שני מסלולים),
2. הולכי הרגל מקבלים שארית עלובה, ללא עצים וללא צל,
3 רוכבי האופניים לא מקבלים אפילו את זה זה
4. המכוניות מקבלות דיור ציבורי מסובסד או חינמי....
5. מאד חשוב שברחוב נתנאל לורך שנמצא 170 מטר משדרות בגין בירושלים יהיו שני מסלולים. (אורך הרחוב - 350 מטר - חשוב שמכוניות יוכלו לפתח מהירות מספיק גדולה במרחק עצום כזה).
זהו ניצול מיטבי של השטח - ככה מבזבזים מקסימום שטח ונותנים אותו לאמצעי הכי אלים , הכי יקר והכי בזבזני שיש, וגם דואגים לשמור את מחירי הדיור גבוהים. מי אמר שהקומוניזם מת ? הוא חי וקיים בכל הנוגע לתעדוף המכוניות.
דו"ח אפס הרוגים בתאונות דרכים מאת הOECD.
הדו"ח הזה מתאר שינוי פרדיגמה במדיניות של בטיחות בדרכים, תהליך שמובל על ידי מספר מדינות בודדות, לפי העקרונות של
מערכת בטוחה.
"מערכת בטוחה" מבוססת על ההנחה שתאונות דרכים הן צפויות וברות - מניעה, וכי ניתן להתקדם לכיוון של אפס הרוגים ואפס פצועים קשה מתאונות דרכים. עם זאת , דבר כזה דורש חשיבה מחדש יסודית על מדיניות הבטיחות בדרכים.
בכל שנה תאונות דרכים הורגות 1.25 מיליון אנשים ברחבי העולם ועוד כ 50 מיליון אנשים נפצעים בצורה קשה. במדינות רבות, המחיר הכלכלי מוערך ב 2-5% מכלל התוצר של המשק.
הדו"ח זה נכתב על ידי קבוצה של מומחים בינלאומיים בבטיחות ומספק נקודת התחלה לכיוון של מערכת בטוחה עבור מנהיגים בממשל, בפקידות, בעסקים ובאקדמיה.
בישראל מתים בכל שנה 350 אנשים , נפצעים קשה 5000 אנשים - חלקם הופכים לנכים לכל ימי חייהם. המחיר הכלכלי הוא לפחות 15 מיליארד ש"ח בכל שנה. השאלה כמה זמן המצב הזה ימשך תלוי בידע ובנחישות שיש למנהיגות של החברה האזרחית,העיתונות והממשל לשנות את הפרדיגמה
קישור לדוח- בתגובה הראשונה.
ככה נראית מדינה שלא ממש אכפת לה מהולכי הרגל שלה:
מצד אחד - קנס מגוחך על עבירה מסוכנת.
מצד שני - המדינה לא מקדמת תשתיות להאטת הרכבים לפני מעברי חציה
- למרות שתשתיות כאלה קיימות בכל העולם כדרך קלה זולה ומוכחת להקטין את כמות הנפגעים.
...הפקידים והפוליטיקאים אדישים, ובינתיים הילדים שלנו מתים ברחובות.
מבין המדינות המפותחות ישראל אחת המדינות הגבוהות בהיפגעות הולכי רגל. אחד מכל שלושה הרוגים בתאונת דרכים בישראל הוא הולך רגל, מעל 100 אנשים בשנה! אם רוצים לשנות את זה צריך להפסיק לשחק משחקים ולמרוח את הציבור. אלו החיים של כולנו. שתפו והטרידו את מי ששנתו צריכה להיות מוטרדת.
