ויש גם את יהודית!
חג החנוכה הוא חג מרכזי במסורת היהודית שאינו נזכר בתנ"ך. ככזה, ישנם מספר פירושים שונים לסיבה לקיום החג ומספר סיפורים רלוונטיים. הסיפור המוכר לנו על מרד המכבים ונס פך השמן, הוא רק חלק מהתמונה המלאה סביב נס החנוכה וחג האורים, שלו משמעות רוחנית עמוקה ומסועפת. אחד הסיפורים הכרוכים בחג שזוכים לקצת פחות הכרה הוא סיפורה של יהודית, שאמנם לא מופיע בתנ"ך או בספרות חז"ל, אך נזכר בדברי הגאונים ומקובל לציינו במנהגים שונים במסורת היהודית. הסיפור הוא כזה:
בימי החשמונאים, שר... הצבא של נבוכדנצר, הולופרנס, הגיע במסע הכיבושים שלו לארץ ישראל. כשהגיע לשומרון, התנגדו לו תושבי העיר בתוליה והוא בתמורה - כיתר את העיר, ניתק את אספקת המים וצר עליה. המצור של הצבא האשורי החל להיות מסוכן, תושבי העיר החלו לאבד תקווה ולהרהר באפשרות של כניעה. אחת מתושבות העיר – אלמנה אמיצה ויפה בשם יהודית, פחות התחברה לגישה הזאת והחליטה לעשות מעשה שיחזיר לעם את העוז ורוח ההתנגדות. היא יצאה יחד עם שפחתה מהעיר הנצורה וסיפרה לאנשי הצבא שיש לה הודעה חשובה למסור להולופרנס. יהודית העמידה פנים שהיא עברה צד, שהיא רוצה לסייע למוטט את העיר ושיש בידיה מידע חשוב שיוכל לסייע בכך. אחרי שקנתה את אמונו והצליחה להישאר איתו ביחידות, היא השקתה אותו בחלב שהפך אותו למנומנם (ועל פי גרסא אחרת נתנה לו לאכול גבינות מלוחות ומצמיאות שגרמו לו לשתות הרבה יין). יהודית ניצלה את שעת הכושר, ערפה את ראשו, ארזה אותו בתרמיל וחזרה אל העיר הנצורה. ראשו של הולופרנס שהוצב על חומות העיר גרם לבלבול רב בקרב לוחמיו ונתן זריקת אומץ משמעותית לתושבי העיר בתוליה שפרצו את המצור וסילקו את צבא האוייב.
לאישה האמיצה הזו היה חלק חשוב בהתמרדות ויש המחשיבים אותה לאחת מגיבורות המרד לצד יהודה המכבי ומתתיהו. על פי מסורות יהודיות שונות, נהוג לאכול בחנוכה מאכלי חלב לזכר גבורתה של יהודית, סיפורה של יהודית ומנהג מאכלי החלב בחנוכה נפוץ בקרב הציבור החרדי בו נשים מקבלות מקום של כבוד סביב כל החגים - ככתוב: "בזכות נשים צדקניות נגאלו ובזכות נשים עתידים להיגאל". בנוסף, יש הקושרים את סיפור יהודית עם מנהג חג הבנות "עיד אל בנאת" המצוין בחנוכה ביהדות צפון אפריקה.
יש לכם עוד מנהגים מיוחדים לחנוכה? שתפו אותנו בתגובות ותייגו נשים גיבורות 😉
בתמונה: יהודית לפי הצייר הצרפתי ז'ולס קלוד סיגלר, 1847

מה גורם למאות אלפי אנשים להגיע להלווייתו של אדם אחד שנפטר בשיבה טובה?
הרב אהרון שטיינמן שהלך הבוקר לעולמו היה מנהיג הזרם הליטאי, נחשב לגדול הדור וגאון אדיר. אך אם הייתם אומרים באזניו את הדברים הללו הוא היה מתרעם.
הוא היה איש צנוע בצורה יוצאת דופן, למדן שהקדיש כ-20 שעות ביום ללמידה ופוסק שדבק במשפט "מעולם לא ראיתי מוותר מפסיד".
הרב שטיינמן האמין שדווקא דרך הפיוס והוויתור מגיעים להישגים, שצדק לא עושים במלחמות. הוא חתר לאחווה ואהבת חינם בעם והתנגד לרגשות גאווה וקנאות בין הזרמ...ים השונים. הוא התעקש כל זמן שמעמדו אפשר זאת לפתוח את דלתו לכל אדם ובכל ויכוח תמיד ביקש לשמוע את כל הצדדים המעורבים. הוא לא אהב שבחים ומחמאות, על אף שהיה ראוי להם מאוד. הוא דיבר בפשטות גם בסוגיות מורכבות, הקפיד על ישירות ונגישות של דבריו לכל אדם. הוא היה דמות אב רוחני ופעל לפייס ולחבר בין כל קצוות העם. הרב שטיינמן זצ"ל היה איש שלום, איש פיוס, איש חיבור. ועל כן האבלות הגדולה כל כך עם לכתו.
תודה לרב חיים הורביץ על הסרטון מההלוויה בבני ברק.

#נקודת_מבט: נעה אלפנט Noa Elefant , שותפה במיזם דיבור אחר מודה ל Yonatan Razel - יונתן רזאל, מי שיקשיב למוזיקה שלו באמת ולא יסתפק בתמונה שרצה ברשת יבין שהרבה יותר משהוא סוגר את העיניים, הוא פותח את הלב:
"למה אני מודה ליונתן רזאל?
בימים האחרונים מתמלא הפיד שלי בדיווחים דרמטיים על בחירתו של "הזמר החרדי" לכסות את עיניו במהלך שיר. לצד הדיווחים, אנשים יקרים לי יותר ופחות נסערים, נעלבים, מגחכים. כמה נוח למצוא חיזוק לכל פחדינו, לכל סטראוטיפ שמרחיק אותנו ממי ששונה מאיתנו. מול הנוחות ...הזו אני מבקשת להגיד תודה ליונתן רזאל, האדם, האמן, והחרדי. קודם כל על ההזדמנות לייצר דיבור אחר. חשוב מזה, על יצירתו. תודה יונתן רזאל שיש בך את האדיבות לחלוק את הכישרון שלך ואת הלב שלך עם העולם. עם נשים וגברים שונים ממך בתפיסת עולמם אך דומים לך בכאביהם, בשמחותיהם, בדאגותיהם. כשאתה שר שאתה פותח לב לשינוי, גם הלב שלי נפתח. זו מתנה אדירה וכל מחווה אחרת, גם אם לא נוח לי איתה, מתגמדת מולה. ההופעות של יונתן רזאל הן רקמה אנושית אחת חיה. וגם בעיניים עצומות אפשר לראות פנימה. חברי פיד יקרים שלי, תסכימו גם אתם להקשיב למילים ולראות פנימה? תיקחו את הסיכון הזה?"