יש שני סוגים של פוקוס בכל אינטראקציה שלנו עם החיים, הסוג הראשון זה פוקוס על פרטים ונתונים, והפוקוס השני זה הפוקוס על ההרגשה והדיבור הפנימי שלנו במהלך האינטרקציה עם הסיטואציה שבה אנחנו נמצאים. בהתעסקות יתר בפוקוס הראשון אנחנו נוטים לשכוח את הפוקוס היותר חשוב. כי אנחנו יכולים לסמן וי על יעדים מספריים ולשפר אותם, אך לא עשינו בזה כלום אם התעסקנו רק בשיפור המספרים ושכחנו לשפר את עצמינו בתהליך. ואנחנו משפרים את עצמינו כשאנחנו מודעים לתגובות האוטומטיות שלנו לכל מיני סיטואציות, בוחני...ם אותן, מבינים מה עובד טוב עבורינו ומה לא, מה הטריגרים שמורידים אותנו למטה, ומה גורם לנו להתעלות על עצמינו. את זה המספרים לא יכולים לומר לנו. זה דורש פוקוס על עצמינו בזמן ביצוע הפעולות, בזמן אינטראקציה עם החיים, זה דורש את הפוקוס השני. וכשאנחנו מפענחים באמצעות הפוקוס השני איך להגיב אחרת, איך להשתמש בטריגרים שגורמים לנו לפעול טוב יותר, ואיך לשפר את עצמינו מסיטואציה לסיטואציה, אנחנו גדלים, אנחנו מתקדמים לרמה גבוהה יותר, וכתוצאה מכך גם הנתונים המספריים משתפרים. תדעו את הנתונים, אך אל תשאירו את הפוקוס שלכם שם, תהיו בפוקוס על ההרגשה שלכם, מה נותן לכם דרייב, מה מוריד לכם את הדרייב ובאיזה מצבים, ככה יהיו לכם נתונים חשובים יותר, נתונים של שיפור עצמי בהתמדה.