לפני כשבועיים מצאתי גורת חתולים, על רחוב יפת, עם בעיית עיניים חמורה (זה לפחות מה שאני חשבתי) היא הייתה חמודה ומלאת שמחת חיים אבל העיניים כמו יצאו מארובותיהן. התקשרתי למוקד 106 ומשהגיעו לאסוף אותה ביקשתי שאחרי הטיפול יחזירו אותה אלי. זו לא פעם ראשונה שאני נעזרת במוקד כל מי שמטפל בחתולי רחוב מכיר את היעילות של הווטרינר העירוני. עוד באותו היום קיבלתי טלפון והוטרינר ישראל הולצמן בישר לי כי הגורה סובלת ממחלת עיניים והיא לא תשוב לראות. יש לי חתול פוזל, אחר עם עין אחת אבל עיוור לחלו...טין לא. ביקשתי מדוקטור הולצמן שיעשה מה שאפשר העיקר שהחתולה תישאר בחיים. כמה ימים אחרי הוא עמד איתי בקשר ולבסוף החתולה חזרה ועם כל החששות וההכנות המוקדמות היא הסתגלה במהירות, היא מלאת חיים ושובבה, משחקת ומוצאת את האוכל, החול והמים ומתחילה לשחק עם החתולים האחרים, גם אם היא חוטפת קצת. כנראה מה שרציתי לומר זה קודם כל תודה לדוקטור ישראל הולצמן ששם את טובת החיות לנגד עיניו ולא הזכיר את האפשרות להמתת חסד וגם לומר שחתול עיוור הוא ככל חתול אחר, אולי קצת יותר מחבק ולא צריך לחשוש. זהו.