Публикации

"הדתה" היא מילה חדשה וטרייה, חסרת כל הקשרים היסטוריים.
זה הופך אותה לבחירה אידיאלית לתיאור תהליך היסטורי שמתהווה בשנים האחרונות, ואין לו שורשים מוקדמים יותר. זהו תהליך שלא הכרנו בעבר.
בראשית כולם היו דתיים באופן כזה או אחר, פחות או יותר . אחר כך החלו תהליכי השכלה וחילון, ובהמשך היתה החברה החילונית חזקה מספיק כדי להתמודד עם תופעות דתיות שהתחילו לכרסם בה . רק כשנחלשו יסודות החברה החילונית מחד גיסא, והתחזקה החברה הדתית מאידך גיסא, החל עידן ההדתה. בכל תהליך ישנן נקודות אמצע שבהן ניתן לחוש בהצלחה. במאבק שמוביל הפורום החילוני כנגד תופעת ההדתה בחברה הישראלית בכלל ובמערכת החינוך הממלכתית בפרט, היו שתי נקודות כאלה. הראשונה: כ"ט בנובמבר 2016 - תאריך שבו בחרנו במתכוון לערוך את כנס היסוד הרשמי של הפורום. כל אירוע כזה מלווה בחשש מכישלון, וגם אנחנו נערכנו לגרוע מכול. בכל זאת, היה זה יום חורפי ופקוק במיוחד. אהבנו את הרעיון שבאולם ישנן קוליסות שמאפשרות
לצמצם את גודלו. כך, גם אם לא נמלא את כל 300 המקומות, נוכל לסגור חלקים ממנו ולתת לנוכחים תחושה של אולם מלא . תרגיל מוכר וידוע.
מה שקרה לבסוף הִתעלה על חלומותינו הוורודים ביותר. גם לאחר שכל המעברים מולאו עד אפס מקום באנשים שישבו על הרצפה, לא יכולנו להכניס את כל 500 האנשים שהגיעו לאירוע . רק אז הבנו שנגענו בעצב רגיש אצל חילונים כה רבים.
מכאן ואילך, במשך חצי שנה, זכינו לחשיפה הולכת וגוברת ששיאה בחשיפת פרויקט ניטור ספרי הלימוד שערכנו : קבוצה של כ ‑ 30 הורים מתנדבים ישבו וקראו עשרות ספרי לימוד במקצועות השונים ודיווחו על מופעי ההדתה בהם. התפוצצות סיפור ההדתה במערכת החינוך הממלכתית היתה תוצר של עבודה קשה, כמעט סיזיפית, שנמשכה קרוב לשנתיים. שנתיים של ניסיונות
בלתי ‑ פוסקים להציב את הנושא בסדר היום התקשורתי. בראשית הדרך, התייעצנו עם כמה מומחים למאבקים חברתיים חוות הדעת של כולם היתה זהה : אין סיכוי להגיע לתקשורת עם מאבק חינוכי . העיתונות, ובעיקר ערוצי הטלוויזיה, לא מוצאים עניין בנושא ולעולם לא יקדמו אותו, התריעו בפנינו. הקשבנו, אך לא ויתרנו והמשכנו צעד אחר צעד להעביר את המסרים שלנו. עד שפתאום כל הכוכבים הסתדרו בשורה אחת
***
מתוך ספרו של רם פרומן - הדרך החילונית.
מתחת לפני השטח מתנהל בשנים האחרונות בישראל פרויקט מתוחכם: הדתה. במערכת החינוך, בצבא, במרחב הציבורי. הפעם המטרה אינה החזרה בתשובה, אלא קירוב למסורת, ללאומיות ולאומנות. לפרויקט הזה יש הורים שהגו אותו בסתר, יש שרים שנותנים תקציב ויש חיילים נאמנים. במתק שפתיים, הם החליטו שמה שהיה לא יהיה עוד ואנחנו, החילונים, שותקים ומפסידים בקרב. "הדרך החילונית" נועד להוציא לאור את מה שמתנהל במחשכים ולהראות כיצד פועלת ההדתה, מי מפעיל אותה וחשוב יותר - כיצד ניתן לעמוד מולה ערכית, אידיאולוגית ופיזית. כדי לנצח בקרב חייבת החברה החילונית לגבש את עמדותיה בנושאים כמו דת, יהדות, ישראליות וממלכתיות. זהו קרב משמעותי על דמותה של מדינת ישראל, וכדי לקחת בו חלק יש צורך להכיר את הדמויות, השיטות וגם את האלטרנטיבה הערכית.
***
גם את הספר הזה תוכלו לקרוא מיידית ומכל מקום בכותר הספריה העיונית הגדולה בישראל. שתפו אם אהבתם, או עם אנשים שעשויים למצוא בזה עניין. עשו לנו לייק וקבלו מ #כותר_עיון מדי יום ביומו מידע בדוק מהספרים.
https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx…

Ещё
kotar.cet.ac.il
ספר דיגיטלי באתר כותר. מתחת לפני השטח מתנהל בשנים האחרונות בישראל פרויקט מתוחכם: הדתה. במערכת החינוך, בצבא, במרחב הציבורי. הפעם המטרה אינה החזרה בתשובה, אלא קירוב למס....

ישראל נולדה כמדינה יהודית, שביקשה לשחרר את עם ישראל משעבוד מלכויות ומשלטון הגויים . זו היתה מטרתה ואלה תכליתה וייעודה. היא נולדה כמקלט ליהודים, ואכן קלטה מיליוני עולים והיא תמיד פתוחה לעוד. אך מראשית ימי הציונות היו גם הבנה או יומרה, שלריבונות הישראלית תהיה שליחות מוסרית
והיסטורית שהיא מעבר להקמת ארץ מקלט . בדיון הפנים ‑ הישראלי ובשיח בקרב יהודי העולם שואלים מאז הקמת המדינה איך ראוי לבנות את המודל הישראלי או מה צריך להיות הבסיס התרבותי והפילוסופי של המדינה. עד כמה המדינה צרי…

Читать дальше
kotar.cet.ac.il
ספר דיגיטלי באתר כותר. המאה הישראלית היא יצירה פורצת דרך במחשבה על עתיד העם היהודי, שתהדהד בארץ ובעולם.<BR>אנו חיים במאה הישראלית, מאה שבה ריבונות מדינת ישראל מעצבת את ...
Рекомендуют 2 человека
ספרים מוצלחים ביותר. אך לא ברור מדוע אני כמורה צריכה לרכוש את הספרים בעצמי במקום לקבל אותם...
אתר מעולה :)
Видео
מבחינתו של גדול משוררי התקופה, טשרניחובסקי, נועד לאישה תפקיד ברור, כפי שהוא הביעו בשניים מן הידועים שבשירי הזמן. השירים חוברו בימים שלאחר הינצלותו בנס של המשורר מירי ערבי אל עבר אוטובוס שבו נסע ליד בית דגון (בית דגן). בקורטוב מאופק של קורת רוח תואר בדבר כיצד עבר הכדור שנורה בין פני המשורר לבין גיליון העיתון שבו קרא. ב‏18 במאי נדפס בדבר שירו, "במשמר", שמסתיים כך: "גם הלילה הזה נותר על שנה! תישן חברה ללא פחד בעינה, לב חרד לאישה על קרחת הבר, איש עקש, מתפס כאותו הצבר, במשמר - ובכף כל הבא אל הכף - בשל בית תינוקות ואשר בו - הטף". כעבור שבוע נדפס בעיתון "שיר ערש" הנפתח במילים: "ילד, ילד לי נתן, חבלתיו אל קול התן, ילדתיו אל קול פצצה - בן חלוץ וחלוצה". בשני השירים נשמר לאישה התפקיד המסורתי משכבר הימים, ללדת ילדים ולהמתין בתקווה מהולה בחשש לשובו של יקירה משדה המערכה. התפקידים הללו שהועיד טשרניחובסקי לאישה החלוצה, נותרו בעינם גם בהתמשך המרד הערבי. למשל שירו שנכתב ב‏30 באוגוסט 1938 נפתח במילים: "ובצריף אל החלון יושבת אלמנת צעיר גפיר בעמק". במאמר המערכת שפורסם בדבר לאחר שטשרניחובסקי ניצל, נאמר: "עצי פרי חדשים, יפים יותר [מאלה שכלו בלהבות המורדים], יגדלו בתל יוסף ובמשמר העמק, שדות תבואה חדשים, עשירים יותר, יקומו בעין חרוד ובהרצליה. שאול טשרניחובסקי נשמר לנו, והשירה העברית תתגדל ותתקדש לשריקת הזדון של הכדור המתנקש". ואולם, שיריו של טשרניחובסקי כשלו בהענקת ביטוי ומענה לתסיסה הנשית המתגעשת באותה שעה בחוגי החלוצות. אחרת הוא דינו של המשמעותי שבשירי התקופה על נשים; השיר "אני הבת" של פניה ברגשטיין מקיבוץ גבת, שחובר בשנת 1936.שירה היטיב להכריז על בואה של "האישה העברית בגלויה החדש": "אני הבת לדורות של יהודים כפופים, כורעים תחת על משא ימים כבדים, אני אחות לכל אשר יוצא יום יום לקראת המות אני האם. לכל הילדים הקטנטנים האלה, אשר לא תדרש מהם לא הגבורה לסלח, לא הגבורה לשתק וגם לא הגבורה למות. מתוך הספר ״מהפכת הענוות : אישה ורובה בארץ ישראל, 1945-1907״ מאת מאיר חזן. היום לפני 75 שנה נפטר שאול טשרניחובסקי. גם את הספר הזה תוכלו לקרוא ישירות ומכל מקום באמצעות כותר הספריה העיונית הגדולה בישראל. תייגו את מי שהמידע רלוונטי לו, שתפו אם אהבתם, עשו לנו לייק וקבלו מ #כותר_עיון מדי יום ביומו מידע בדוק מהספרים
11
פיספסתם את ההדרכה בשבוע שעבר? יש לכם הזדמנות נוספת להכנס להדרכה סינכרונית היום ב13:30 ולשאול שאלות ולקבל תשובות במקום. http://bit.ly/1K3JGG8
9
חדש בספריית כותר: המאבקים החברתיים שפרצו ביוזמת מזרחים ואלה שהתאפיינו בשיעור גבוה של מזרחים תופסים מקום חשוב בתולדות המאבקים העממיים בארץ. ספר זה עוסק בפרק בהיסטוריה החברתית שטרם נחקר לעומק: מערכות של מזרחים בהן השתלבה המפלגה הקומוניסטית הישראלית. פרקי הספר מראים כיצד פעילים מטפחים במאבקים עממיים קונקרטיים אחדות מעמדית של כלל המנוצלים, המדוכאים והמודרים, ללא הבדל מוצא, ובו בזמן מתגייסים ומגייסים למאבקים נבדלים וייחודיים של קבוצות שונות הסובלות מאפליה. מורשת זו שומטת את הקרקע מתחת לטיעוני הזרמים המכונים פוסט־קולוניאליים ופוסט־מודרניים, אשר מקדמים "שיח זהויות" והפרדה על פי זהות לאומית, עדתית, מגדרית וכו'. ספר זה מציג לראשונה מפרספקטיבה רחבה את המערכה העממית של תושבי המעברות בשנות החמישים, בהנהגת קומוניסטים שעלו מעיראק, ואת העימותים עם הממסד המדכא של מפא"י ועם מפלגת חרות; את המערכה הציבורית שניהלו תושבי שכונות העוני בתל־אביב־יפו בשנות השישים בתביעה "דירה תמורת דירה"; את החיבור בין הפנתרים השחורים ומאבקיהם ובין מק"י, ואת השתלבות הפנתרים בחזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון (חד"ש), שנוסדה בשנת 1977. בספר זה ממשיכה המחברת את הדיון במציאות החברתית והפוליטית בפלשתינה ובישראל שניהלה בספריה הקודמים: "בין נישול לניצול: שכירים ערבים – מצבם ומאבקיהם" (פרדס, 2014); "לחם עבודה: מעמד הפועלים הישראלי – מבט עכשווי והיסטורי" (פרדס, 2013); "קום התנערה! אליהו גוז'נסקי – כתביו ועליו" (פרדס, 2009 ,עורכת); "בעד הנגד!" (2009 , עורכת, עם אנגליקה טים); "התפתחות הקפיטליזם בפלשתינה" (1986); "עצמאות כלכלית כיצד?" (1969) גם את הספר הזה, תוכלו לקרוא ישירות ומכל מקום באמצעות כותר הספריה העיונית הגדולה בישראל. תייגו את מי שהמידע רלוונטי לו, שתפו אם אהבתם, עשו לנו לייק וקבלו מ #כותר_עיון מדי יום ביומו מידע בדוק מהספרים.
8
1
Фото