הלוחשת לרוקדים- שרה לוי תנאי

מעטים מאלה ששרו השבוע ליד נרות החנוכה את "באנו חושך לגרש" יודעים שאת השיר חיברה שרה לוי תנאי. את לוי תנאי (1910-2005) זוכרים בעיקר ככוריאוגרפית וכמלחינה, מייסדת להקת המחול "ענבל", וכלת פרס ישראל למחול 1973. אולם שרה לוי תנאי הייתה גם יוצרת מוכשרת , סופרת משובחת שיצרה את ריקוגיה על פי סיפורים שספרה וכתבה ומשוררת שרבים משיריה אהובים ומבוצעים עד היום - "ליצן קטן שלי", "אור חבצלות", "ענבלים" (רונו, רונו חלילים), "נסדר מעגל גדול", "פרי גני הנה הבאתי",... "חג אסיף".
שרה לוי תנאי נולדה בירושלים, להורים שעלו מתימן בסוף המאה ה-19, וגדלה ביפו. במלחמת העולם הראשונה גורשה המשפחה למחנה פליטים בכפר-סבא. בגיל צעיר התייתמה מאמה ואביה עבר עמה לצפת. לאחר לימודיה במכללת לוינסקי בתל אביב, נרשמה ללימודי גננות ועבדה כגננת בגן ילדים בשכונת שפירא בתל אביב. במקביל החלה ליצור, להלחין ולביים טקסים ומסכתות לקיבוצים ולמושבים. ב-1949 החלה לעבוד עם קבוצת נערים ונערות מיוצאי תימן – ומכאן קצרה הדרך ועד לייסוד תיאטרון המחול "ענבל", שכונתה בהתחלה "הלהקה המזרחית של שרה לוי".
.במכתבים וכתבי יד שלה שנשתמרו בארכון גנזים היא מספרת על ילדותה," מגיל שש גדלתי בבתי-יתומים. אמי מתה עלי בהיותי תינוקת, ולאבי, שנשאר ערירי, קשה היה לטפל בילדה קטנה. חייתי בבית יתומים בצפת, בחברתם של ששים ילדים. מחנכי היו מיוצאי רוסיה שהביאו עמם תרבות עשירה ועליה גדלתי. מיום שאני זוכרת את עצמי לא הייתי מסוגלת לשבת בשקט. אהבתי לספר סיפורים, לארגן הצגות".
מארכיונה של שרה לוי תנאי ב"גנזים" אגודת הסופרים אביא קטע מתוך "גמלים וענבלים" – ובו כתבה על חייה ועל הקמת "ענבל".
שרה לוי תנאי, גמלים וענבלים:
"נעורי עברו בתל אביב של סוף שנות העשרים ושנות השלושים. אני זוכרת את קצב הבניין שעליו שר שלונסקי והלחינו זעירא וסמבורסקי, את העליצות של העיר הצעירה – אהובתו של אלתרמן הצעיר, את ה"עדלאידע" המרהיב של אגדתי.
"
"איזו תל-אביב! יכולתי לכתוב על עיר-הנעורים הלבנה, הפרועה והמאוהבת, תלי-תלים של דפים. לא הזכרתי את הגמלים שהיו חלק מן הנוף ומן הצלילים של ישראל הקטנה. בגן שרתי עם הילדים על הגמלים המובילים תפוחי-זהב מן הפרדסים לאניות (עוד לא הייתה קיימת המלה תפוזים). אין כל ספק בעיני, כי בבחירת השם לתיאטרון 'ענבל' – השתתפו אותם דנדונים של פעמוני הגמלים שנשמעו ברחובות תל-אביב ביום ובלילה, מקרוב וממרחק.
"גם בחיפושי אחרי התנועה 'שלי' הלכתי בעקבות הגמלים ודריכות רגליהם בחולות. לימים בניתי על זה תיאוריה משלי, אשר הנחתה אותי בעבודתי ככוריאוגרפית. הריקוד התימני, שהוא הבסיס העיקרי ללשון שלי, בא לאחר רשמי מתל-אביב ומקצב חייה ובניינה. בדרך שלא הספקתי עוד לנתח אותה – התמזגו בעבודתי רשמי ילדותי ונעורי כנערה ישראלית, ורשמי המפגש שלי עם בני-עדתי התימנים".

מעות חנוכה בגנזך של גנזים
שם, בין האוצרות הרבים מצאנו את כתב היד המקורי של השיר "כד קטן" מאת אהרון אשמןץ הנהו לפניכם.
חג שמח יקרים,
שיהיה לכם חג של אור גדול
הכנסו לאתר שלנו ותגלו תערוכה מיוחדת מאוצרות גנזים שהעלינו לכבוד החנוכה ......
הצג עוד