לצד שלל תיאוריות כלכליות מודרניות, מעניין לראות כיצד תורה רוחנית עתיקה כמו הבודהיזם מלמדת גישה נכונה להתנהלות פיננסית. בשנת 1973 פרסם ארנסט פרידריך שומאכר את הספר Small Is Beautiful: Economics as if People Mattered. שומאכר, כלכלן, הוגה ומחבר, סוקר בספרו את הגישה הבודהיסטית לכלכלה מתוך ראייה רציונלית שנועדה להיטיב עם הפרט ועם החברה.
הנה חמישה רעיונות שמציגים את גישת הכלכלה המודרנית לעומת הכלכלה הבודהיסטית, כפי שפורסמו בבלוג Brain pickings. הם מסבירים בצורה לוגית ומעשית מדוע ראוי להציב את רווחתו הרוחנית של האדם בראש סדר העדיפויות של המערכת הפיננסית.
1. עבודה ופנאי חיוניים אחד לקיומו של השני
תרבות המערב נוטה להפריד בצורה מובהקת בין עבודה ופנאי. עבודה היא האמצעי שלנו לממן את שעות הפנאי, ושני החלקים בחיינו עומדים בדרך כלל עומדת בסתירה: עבודה היא מתישה ומייגעת - ואילו הפנאי הוא תמצית האושר. על פי התפיסה הבודהיסטית, לעבודה יש שלוש מטרות עיקריות: לאפשר לאדם ליישם ולפתח את כישוריו, לסייע לו להתחבר עם אנשים אחרים מתוך מטרה משותפת, ולקדם את הסחורות ואת השירותים החיוניים לקיום.
התפיסה המערבית לגבי עבודה מתמקדת במוצרים. העבודה צריכה להיות כמה שיותר יעילה כדי שהתפוקה תהיה כמה שיותר גבוהה, גם אם זה בא על חשבון רווחתו של העובד. ואילו התפיסה הבודהיסטית שמה דגש על האדם והחברה. הבודהיזם רואה בעבודה ובפנאי שני היבטים משלימים של החיים - בלעדי האחד לא יתקיים השני. "לא ניתן להפריד [בין עבודה לפנאי] מבלי להרוס את השמחה שבעבודה ואת הברכה שבפנאי", אומר שומאכר. כלומר, כדי שנוכל להעריך את שעות הפנאי אנו זקוקים לעבודה, ולהיפך.
2. רוח האדם משפרת את התוצרת
הכלכלה החומרנית המודרנית רואה בציביליזציה בריכה של רצונות שצריך לספק. האדם הוא אוסף של מאוויים, והעבודה נועדה לייצר כמה שיותר מוצרים ושירותים שיענו על כמה שיותר מאוויים ורצונות.
אחד מעקרונות הבודהיזם מדבר על כך שמטרת הציביליזציה היא טוהרה של האופי האנושי. על פי השקפת עולם זו, האופי האנושי מתעצב בעיקר באמצעות עבודה - ולכן תנאים הומניים של עבודה הכרחיים כדי לשפר את האופי האנושי. התהליך הזה בסופו של דבר משליך גם על תוצרת העבודה או השירותים. עובד מרוצה, שנמצא בסביבה חיובית של צמיחה אישית וחברתית, ייצוק את התמצית הזו גם לתוצר כפיו. לכן, מנקודת מבט רציונלית, תנאי עבודה נאותים הם הדרך היעילה ביותר לייצר מוצרים ושירותים טובים.
מטה גוגל בקליפורניה – שמים דגש על סביבת העבודה. באדיבות: Wikimedia.
3. חומריות היא לא מילה גסה, השאלה מה הגישה כלפיה
הגישה החומרנית מעוניינת בטובין ורואה בעושר וברכוש מהות הכול. ואילו הגישה הבודהיסטית שואפת לשחרור הרוח. יחד עם זאת, הבודהיזם אינו מתנער מהעולם החומרי ומכיר בחשיבותו עבור העולם הרוחני. הפרספקטיבה כלפי החומר היא שעושה את ההבדל. לא החומר מפריע לשחרור הרוח, אלא ההיקשרות לחומר. לא העונג עצמו חוסם את שחרור הרוח, אלא ההשתוקקות לעונג.
כלומר, הכלכלה הבודהיסטית אינה מסתייגת מתענוגות חומריות וסיפוק צרכים פיזיים. היא כן מסתייגת מהפיכתם למטרת-העל של הקיום האנושי. אין צורך בניהול אורח חיים סגפני כדי לצמוח רוחנית. אבל די במעט מאוד סיפוק חומרי כדי לשחרר את הנפש.
4. מקסימום רווחה במינימום צרכנות
התפיסה הכלכלית המודרנית רואה בצרכנות כמיטיבה עם האדם: ככל שהוא צורך יותר – כך הוא מאושר יותר. כאמור, סיפוק כמה שיותר מאוויים באמצעות כמה שיותר מוצרים. לכן העושר מקודש ולכן הצלחה נמדדת על פי הונו ובהתאם לרכושו של אדם.
הכלכלה על פי הבודהיזם מתייחסת לחשיבה זו כאל בלתי רציונלית. מדוע? באופן כללי קיים בבודהיזם קו מנחה – להגיע לכל מטרה תוך שימוש במינימום האפשרי של אמצעים. ההיגיון הבודהיסטי אומר שאם צרכנות היא הדרך להשיג אושר, אזי על האדם לשאוף להשיג כמה שיותר אושר בכמה שפחות צריכה. ההסבר ללוגיקה הזו טמון בסעיף הקודם, ולפיו די במעט מאוד סיפוק חומרי כדי לשחרר את האדם.
כתוצאה מכך, ניתן ואף הכרחי לצמצם משמעותית את עומס העבודה ואת כמות הסחורה המיוצרת. שכן מרבית המאמץ והחומר המושקעים אינם הכרחיים כדי להשיג את המטרה.
5. קיימות והסתמכות על כלכלה מקומית
לבודהיזם יש סיבה טובה נוספת לצמצום הצריכה. משאבים חומריים הם מוגבלים ולכן מסגרת אנושית שיודעת להפיק מקסימום אושר במינימום צריכה יכולה לקיים את הרווחה של חבריה למשך זמן רב יותר ולהימנע מחיכוכים סביב גישה למשאבים. בכך אנו מסייעים להסיר את המתח המובנה בחיים שלנו.
אנשים שהישרדותם נתונה לחסדי גורמים עלומים מעבר לים מועדים לסכסוכים, כיוון שהשליטה בגורלם אינה נמצאת בידיהם וזהו אחד מהפחדים האנושיים הבסיסיים ביותר. ולכן, הסתמכות על כלכלה מקומית מצמצמת את התלות במערכת המסחר הגלובלית ומעניקה שקט נפשי ושליטה רבה יותר בחיים.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
7 חוקי הטבע להצלחה על פי דוקטור דיפאק צ'ופרה
האיש שנטע במו ידיו יער גדול יותר מסנטרל פארק
16 העקרונות של חשיבת ה-``אקשה`` לחיים מלאים ולשגשוג אוניברסלי
