המרחק הקטן ביותר מכדור הארץ שאליו הגיע מאדים ב-60,000 השנים האחרונות הוא 55,758,006 ק"מ. מן הסתם, מרחק שמתחיל במספר 55 מיליון אינו ניתן לתפיסה בקנה מידה אנושית. המוח האנושי פשוט לא מסוגל לעבד את המידה הזו וליצור עבורה ייצוג מנטלי. במילים אחרות, בשבילנו זה סתם מספר.
כדי להבין את המרחק מכדור הארץ למאדים דרוש צמצום משמעותי של יחידת המדידה. דיויד פאליוודה וג'סי וויליאמס הם שני מעצבים גרפיים מלונדון שלקחו על עצמם את המשימה לתרגם את הפער שבין שני הכוכבים מקילומטרים לפיקסלים. יחידת המידה של העולם הדיגיטלי נמצאת כלואה בתוך מסכי המחשבים או הסמארטפונים, ופאליוודה וויליאמס החליטו לשחרר אותה לחופשי, אל החלל החיצון.
הם יצרו אינפוגרפיקה אינטראקטיבית הממחישה כיצד היה נראה המרחק בינינו לבין מאדים, כוכב הלכת הקרוב אלינו ביותר, אילו קוטרו של כדור הארץ היה 100 פיקסלים. וויליאמס ופאליוודה צמצמו את קנה המידה ביחס לכדור הארץ בהתאם לנוסחה הבאה: כל 12,756 ק"מ = 100 פיקסלים.
הקלקה על החץ שמתחת לכדור הארץ - ואנו מתחילים במסע בחלל. על פי המשוואה, התחנה הראשונה בדרך היא הירח, במרחק של 3,000 פיקסלים. קוטרו המקורי הוא 3,474 ק"מ, במקרה שלנו, 27 פיקסלים. התחנה הבאה – מאדים.
מה מסתתר אי שם מעבר לירח - מרחב אינסופי מנוכר או חלק בלתי נפרד מהקיום שלנו?
ממשיכים במסע ומאיצים למהירות של 7,000 פיקסלים בשנייה, בערך פי 3 ממהירות האור. אם היינו עוברים את המרחק הזה במציאות, בטכנולוגיית החלל הנוכחית היה לוקח לנו 150 ימים בטרם היינו נוחתים על הכוכב. נכון להיום, משימה מאוישת למאדים מתוכננת ל-2030 במשוער. כעבור 428,000 פיקסלים אנו סוף-סוף מגיעים ליעד. הכוכב האדום מופיע בקוטר של 53 פיקסלים, כמו כפתור ממוצע במכנסיים. במציאות, קוטרו הוא 6,778 ק"מ. המסע הושלם ועתה החלל שאנו צפים בתוכו מקבל קנה מידה קצת יותר ברור. אך בל נשכח, זהו רק הכוכב הראשון במרחקו מכדור הארץ.
גרסה קטנה של היקום בתוכנו
אתר נוסף שממחיש את מרחבי החלל העצומים נקרא: If the Moon Were Only 1 Pixel. כאן תוכלו לגלול את דרככם בחלל לרוחב המסך, ביקום בו הירח הוא בגודל פיקסל אחד בלבד. כל שאר הכוכבים והמרחקים ביניהם מופיעים ביחס מציאותי לקנה המידה של הירח. לאורך המסע שלכם בחלל תמצאו עובדות מסקרנות על היקום ותקבלו מושג נוסף על הסביבה הקוסמית שלנו.
יוצר האתר, שהכין גרסה שלו גם בעברית (ניתן לשנות בצד שמאל למעלה), משאיר אותנו עם הרהורים קיומיים על מרחבי היקום והמקום שלנו בתוכו, כיוון שמשהו בנצחיות הקוסמוס מעורר אצלנו תגובה רגשית עמוקה: "אנו מסתובבים עם גרסאות מיניאטוריות ורגשיות של היקום בתוכנו".
מצד אחד, שני האתרים הללו מגמדים את הקיום שלנו ומציגים את כדור הארץ והמין האנושי בפרט, כחלקיק זעיר וחסר חשיבות ביקום אינסופי. אך מצד שני, מדהים לחשוב שכל המרחב העצום הזה אינו כל כך זר ומנוכר. להיפך - הוא הסביבה שבתוכה נוצרו התנאים לשגשוג הפינה הקטנה שאנו קוראים לה בית.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
להכיר את השכנים: בואו לטייל בין 100,000 כוכבים בשביל החלב
