מי שהזדמן לו להיקלע אל מתחת ללהקת זרזירים במעופה, יודע להעיד כי זו אחת התופעות המדהימות והמפליאות בטבע. מאות אלפי ציפורים מתקבצות למבנה אווירי ועפות כאורגניזם אחד. סימן ההיכר של הלהקות הללו הוא שינויי הכיוון המפתיעים והצורות המסוגננות שהן יוצרות. את הצילומים שתראו בווידאו הזה, מביאה לנו חברת ALPACA MEDIA אשר תפסה את הלהקה הגדולה בעיר אוטרכט שבהולנד.

הזרזירים יוצרים במעופם תבניות אמורפיות משתנות, שבמשק כנפיים אחד יכולות להפוך לצורות מוכרות - כמעט מכוונות - בדומה לכתמי רורשאך או לעננים. לעתים נדמה כי הציפורים יודעות שמביטים בהן והן פוצחות במופע אקסטטי במיוחד עבור הקהל המהופנט.

כמו כל אדם הצופה בתופעה, גם מדענים וחוקרים מגלים פליאה לאור מבנה התעופה הבלתי שגרתי של הזרזירים. מחקר שפורסם באתר Phys Org מגלה כי סודם של הזרזירים טמון בתקשורת פנים-להקה. הפניות החדות והשינויים הפתאומיים שמבצעים מאות אלפי פרטים בסנכרון מושלם, מתחילים בהינף כנף, תנועה של פרט אחד. מרגע שציפור אחת מבצעת תנועה לכיוון אחר, הציפורים שעפות סמוך אליה מחקות את תנועתה והמסר מתפשט בלהקה במהירות של 20-40 מטר בשנייה. המסר הזה עובר במהירות אחידה, מה שיוצר זרימה בתנועה, הנראית כמתוכננת על ידי מוח אחד.

אחד הממצאים המפתיעים שהתגלו במחקר, הוא שהחישובים המתמטיים שאפשרו להבין את תנועת הציפורים, מיושמים גם על ידי פיזיקאים בבואם לתאר את היסוד הליום במצב צבירה סופר-נוזלי. "החוקרים מאמינים שזה לא צירוף מקרים" נכתב ב- Phys Org , "כיוון שיש דוגמאות רבות של עקרונות פיזיקליים ומתמטיים שקיימים בעולם הטבע". זו לא הפעם הראשונה שאנו נתקלים בדמיון התנהגותי בין יצורים חיים לבין יסודות טבעיים – ראינו בעבר כיצד רקדנים נעים בדפוסים של מולקולות גז.

מעופם של הזרזירים הוא לא רק מחזה מעורר השתאות, הוא גם המחשה חיה לדרך בה פעולה אישית של פרט בודד יכולה להשפיע על קבוצה גדולה -  ובה בעת הפרט הוא חלק בלתי נפרד מהקבוצה, שמתקיימת כישות אחידה. ציפורי השיר גם מזכירות לנו כי לטבע יש פרוטוקול מתמטי שקובע את סדרי הדברים, ואנו כנראה עדיין רק מגרדים את פני השטח של הידע הזה.