עד לאחרונה הזהירה את המטופלים שלה  קלי מק'גוניגל, פסיכולוגית בריאותית בוגרת סטנפורד, מפני השלכותיו של מתח נפשי. אולם לאחר שנתקלה בכמה מחקרים מפתיעים, היא שינתה את תפיסתה ועתה היא אומרת: אמצו את המתח, הפכו אותו לחבר – יש בכך יתרונות חיוביים רבים. היא גילתה שמתח נפשי מתון וזמני (לא כרוני) יכול לפגוע בנו רק אם אנו מאמינים שהוא שלילי. לכן, במקום לפחד מהמתח, היא ממליצה להסתכל עליו כתחושה חיובית. הנה 7 מחקרים שתומכים בטענה שלה.

1. מתח נפשי מתון מעיד על סיכוי נמוך למוות פתאומי

חוקרים מאוניברסיטת וויסקונסין ביצעו סקר שבחן רמות מתח נפשי בשנת 1998. הם חזרו אל הנשאלים בשנת 2006 וגילו כי אלה שדיווחו על מתח רב וציינו כי הוא מהווה סיכון לבריאותם, היו בעלי סיכון הגבוה ב- 43% למוות פתאומי. לעומתם, הנבדקים שדיווחו על מתח נפשי רב אך לא תפסו אותו כגורם סיכון לבריאותם, היו בעלי הסיכון הנמוך ביותר למוות פתאומי, נמוך אף יותר מאנשים שדיווחו על מתח נפשי נמוך מאוד.

2. מתח מגביר ייצור נוירונים המשפרים ביצועים

מתח עשוי לדחוף אותנו קדימה ולהכין אותנו להתמודדות עם אתגרים, כך נמצא במחקר שנערך באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה. במהלך הניסוי ביצעו המדענים מניפולציה של מתח על חולדות וגילו כי היא הביאה להפיכתם של תאי גזע לנוירונים. אחרי שבועיים החולדות עברו מבחני למידה וגילו שיפור ניכר ביכולותיהן. החוקרת המובילה משערת כי סיטואציות של מתח מגבירות את ערנות המוח ודוחפות אותנו לביצועים גבוהים יותר.

3. מתח משפר את תפקוד מערכת החיסון

מחקר שנערך באוניברסיטת סטנפורד גילה כי מתח לטווח קצר משמש כטריגר להכנסת מערכת החיסון לכוננות. מתח נפשי מעורר את בלוטת יותרת הכליה לשחרר הורמונים, אשר מוציאים תאים של מערכת החיסון ממצב מנוחה ומציבים אותם ב'עמדות קרב'. התהליך הזה מתרחש עוד בטרם חלו פציעה או זיהום.

סוריקטות על המשמר - מתח מחזיק אותנו דרוכים וערניים. 

4. מתח משמש כזרז חברתי

חוויה שגורמת למתח מסייעת לשפר את הקשרים החברתיים שלנו, כפי שגילו חוקרים מאוניברסיטת פרייבורג. הם חילקו סטודנטים לשתי קבוצות: הראשונה עברה חוויה מותחת והשנייה שימשה כקבוצת בקרה. לאחר המניפולציה שבוצעה על הנבדקים, חברי 2 הקבוצות התבקשו להשתתף במשחק. החוקרים גילו כי הנבדקים שעברו את החוויה המותחת הפגינו נטיות גבוהות יותר להתנהגות שיתופית ולביטחון בחבריהם.

5. מתח משפר יכולות למידה

כישורי למידה מוגברים לאחר מתח הופגנו הן אצל בני אדם והן אצל בעלי חיים. מחקר מאוניברסיטת אדינבורו מצא כי הזכרים של ציפורים ממשפחת הסוכיים הצליחו ללמוד צלילים חדשים מהר יותר תחת מצב מתח. לצד זאת, המכון הלאומי לבריאות הנפש של ארה"ב ערך מחקר בו גברים עברו מניפולציה למצב של מתח (קבוצה נוספת לא עברה מניפולציה ושימשה לבקרה). לאחר מכן הם עברו שני מבחנים לבדיקת כושר הלמידה. הגברים שעברו את המניפולציה גילו יכולות גבוהות בהרבה מאשר הגברים בקבוצת הבקרה.

6. מתח מסייע לשפר את הזיכרון

מחקר באוניברסיטת ניו מקסיקו בחן את יכולת הזיכרון של סטודנטים לאחר מצב לחץ. החוקרים יצרו בקרב חלק מהנבדקים סיטואציה שגרמה לשחרור מוגבר של קורטיזול – הורמון המתח. לאחר מכן הם עברו מבחני זיכרון עבודה והסטודנטים שהיו תחת תנאי מתח קודם לכן,  הפגינו זיכרון טוב יותר מעמיתיהם לניסוי בקבוצת הבקרה.

7. מתח משפר את הקשר עם האינסטינקטים שלנו

עמידה מול חבר שופטים היא סיטואציה מלחיצה שמשחררת קורטיזול בגוף האדם. את העובדה הזו ניצלו חוקרים מאוניברסיטת מיין כדי לבחון באיזה אופן משפיע המתח על התפקוד. הם העבירו את הנבדקים סדרה של משימות מול חבר שופטים, (שאומנו לשמור על פניהם חתומות לאורך כל המשימות). לאחר מכן הנבדקים עברו מבחנים על מחשבים, ללא שופטים או השגחה, אשר נועדו לבדוק את האינסטינקטים שלהם. אלה שדיווחו על רמת המתח הגבוה ביותר גם הצליחו יותר במבחני האינסטינקטים.

תמונת כותרת: RFarrarons / Shutterstock.com