טרום הקדמה. גילוי נאות.

היום, ה-04.06.2024 הסטודיו [לא] חוגג, אבל כן מציין יומולדת 16.

היום לפני שנה אמור היה לעלות כאן פוסט יומולדת 15 לסטודיו. שהיה אמור להיות סוג של חגיגה, או לפחות קצת תעופה עצמית מותרת ומומלצת בנסיבות ההן. בחיים הקודמים של לפני ה-7 באוקטובר.

העניין הוא שהפוסט לא עלה כי החיים היו עבורי באופן אישי מורכבים גם בתאריך הזה לפני שנה ולמרות שהוא היה כתוב וכבר הועלה לטיוטות והתמונות היו מוכנות והופעל עלי לחץ [לא] מתון מצד הצוות שיאללה ונו תעלי כבר, למה את מחכה? ומומנטום ותתני לעצמך חופש רגע מכל מה שמטריף אותך.

הוא לא עלה.

לא הצלחתי להתנתק.

אמרתי לעצמי, עוד יהיה מועד מתאים. פוסט יומולדת אפשר להעלות גם רטרואקטיבית. כל עוד את זוכרת שיש רטרו ואת אקטיבית ומחליטה ללחוץ על הכפתור. בנתיים האקטיבית הזאת היתה צריכה לעשות ״וי״ על כמה משימות קודמות. וכך התמסמס לו פוסט ויומולדת והאקטיבית ההיא. שהיא אני. אז ועדיין עסוקה במקביל לניהול מפעל חיי בנסיון לתקן עוולות עולם ולשקם חלקים אחרים מחיי שקרסו להם [יום אחד אאסוף את עצמי לספר גם על זה אני מניחה] ולא הצלחתי לבצע את הפעולה הפשוטה של פאבליש פוסט.

טו מייק אה לונג סטורי שורט [אני בסדר עם סטורי. פחות טובה בשורט ;)]

שכחתי מקיומו של זה וכתבתי פוסט חדש ליומולדת שש עשרה החל היום. ונתקעתי. כמו בכל נסיון כתיבה כמעט מאז השבת ההיא. כדי לנסות לצאת ממחסום הכתיבה, פשפשתי בכל 80 אלף הפוסטים הנון פאבליש שבאמתחתי במחשבה שבטח אמצא משהו שכתבתי עלינו בעבר שייתן לי איזה בסיס או התחלה.

כמה טקסטים קפצו לי ועזרו לי להתחיל ודווקא כשנכנסתי לשוונג. נכנס טלפון דחוף ונאלצתי להתפנות למשימה מטרידה שלא אפשרה לי להמשיך בכתיבה.

סיימתי פגישה אחרונה להיום. בשעון 23:06 וחשבתי לעצמי. לא שוב. אין מצב שלא יעלה פוסט גם השנה. אני אכנס לעורך. אשפוך את מה שיש וזה מה שיעלה. עם תמונות. בלי תמונות. חייבת לשבור את המחסום שלי מעצמי.

אני אדם חרוץ וממלאת משימות ידועה. דד ליין עבורי עד כמה שניתן הוא עניין קדוש. לכן עשיתי את הדבר המתבקש. הקשבתי לעצמי ונכנסתי לעורך.

איך לומר זאת בעדינות? היי ונעים מאוד פוסט מוכן מלפני שנה ששכחתי שכתבתי והעלתי רק לא פיבלשתי. שרק מחכה לרגע שאזכר בו ואלחץ ש-ג-ר-י. פאבלשי. שלחי. הפיצי לכל עבר.

קראתי את מה שכתבתי לפני שנה. לראות עד כמה מנותק הוא ביחס למה שאני מרגישה.

אז כן. הוא מנותק בזה שהוא קצת מנותק ויש בו שמח ואני עצובה. הוא מנותק בזה שהוא לא יודע מה עומד להתרחש עוד ארבעה חודשים ואיך הכל השתנה מאז שנכתב. אבל מצד שני הוא קרלי בלקי. הוא לא מתיימר להיות מישהו אחר. הוא קצת מספר. קצת מרגש. קצת אישי. קצת של כל מי שליווה אותי ואותנו כל השנים האלה שהן כבר חתיכת תקופה של חיים.

החלטתי שמגיע לו ולי ולנו שהוא יהיה בחוץ. עם העצוב והשמח. ככה כמו שהוא. נעשו בו שינויים קלים כמו לשנות ליומולדת 16. ונוספה לו הקדמה [מיד] שהיא העכשיו שלי שלנו ואי אפשר בלי. בלי זה לא עובר לי בגרון.

בואו לצלול פנימה.

הקדמה.

אופטימיות.

היא תכונה שקשה לשמר בימים אלה. ימים שהפכו לשבועות וחודשים. השביעי באוקטובר לקח מאיתנו את התמימות. את הביטחון הבסיסי. האישי. הלאומי. ההורי. הכלכלי. את תחושת המוגנות. את האמון. את תחושת הוודאות. את היכולת לראות קדימה מספיק בשביל להתנהל ולקבל החלטות מושכלות כמעט בכל תחום.

אופטימיות.

אופטימיות היא כנראה איזו תכונה או יכולת בסיסית מוטמעת פנימית להתמיד עם מחשבה שקיימת תקווה. איפשהו. אי שם. היום. מחר. בהמשך השבוע. בחודש הבא.

אופטימיות.

אופטימיות היא אמונה. אמונה שכל אחד או אחת מחזיקים בפנים. בצורה ובכמות שכנראה קשורה גם בגנטיקה. באופי. בחוזק ובחוסן האישי. וגם בנסיון העבר והשפעות הסביבה.

אופטימיות.

אופטימיות מצריכה יכולת התמדה. יכולת לפתוח חלון כשנסגרת דלת. לראות חריץ של אור כשהחושך יורד ומכסה על הכל. להמציא את עצמנו מחדש כל פעם שנדמה כי הדרך חסומה או שכשלה איזו תוכנית מקורית.

אופטימיות.

אופטימיות היא יכולת לכוון ולראות מטרה רחוקה ולפעמים עמומה או על גבול הבלתי אפשרית ולא לוותר. למצוא את המסלול. לסמן דרכים עוקפות חלופיות. לדעת לעצור לחשב מחדש. להפעיל קשרים. לדעת לא להתאהב בתוכניות ולא להקשר לדרך אחת. לדעת לזרוק לפח את מה שלא הולך או לא הלך. ולא להתייאש.

אופטימיות.

אופטימיות היא חבל דק ושביר שמצריך אימון ותרגול יומיומי להחזיק פיסות של תקווה. להאמין כל הזמן שיש בשביל מה. אופטימיות יכולה להתערער בקלות כשכל תחושות הקיום הבסיסיות נעלמות. והן נעלמו. בבת אחת ובלי הודעה מוקדמת. פתאום העולם או לפחות החלק הזה של הכדור שבו קיימנו חיים ושגרה יחסית. עמד מלכת. איבדנו הרבה כל כך.

הזמן שעבר מאז השבת ההיא מתעתע וזורע שאלות. מתעתע ומפרק אמונות. תקוות. חלומות. כשאלה חולפים כמו עונות השנה. עלי שלכת נושרים. מתפזרים. כמו מבשרים. כמו זועקים את זעקת החברות והחברים. שנשארו בסתיו ההוא ולא ידעו לעולם. כמה בכינו אותם.

עלי שלכת שבורים. מחוררים. מבלאי לא מכדורים. מתערבבים ברוחות סוף העולם לצד רוחות של תקווה. נאספים לערימה בצבעי צהוב כתום ואדמה. שמשב קליל של אחר הצהריים אקראי מפזר על המדרכה. עלים מיוסרים מתייבשים. ההולכים דורכים עליהם בלי משים. כשהם מתלחששים בינם לבין עצמם עם רוח שורקת ושיר. שמועות על חילופי מזג האוויר. עלי שלכת הותשו ויבשו על כביש אספלט זקן שיודע את כל הסודות. של מי שישנם. של מי שהלוואי. אך הם אינם. עלי שלכת יודעים מתי מצופה מהם לעצור. ומתי תפקידם לנשור. הם לא מחכים להוראה מגבוה או לעלה ראשון שיגיד ״אחרי״ ויקפוץ בלי פחד אל הלא נודע.

עלי שלכת עייפים מסתיו אדום. לוהט וחרוך. מתערבבים באדמה הלחה הרטובה. שמביא איתו הגשם הראשון. מספר שהוא נציג החורף ודרכו דרכי שלום. חורף תמים. הופך לסופת רעמים. ברקים ודמעות. עננים צפופים כבדים מנשוא בשמים. והרבה יותר בלב. מבול זלעפות מצליף וכואב. השעון מתקתק בלי הפסקה. מחוגיו ממשיכים להסתובב.

רקיע מעל מתבהר. מבשר. אביב קרב. עוד לא הספיק להבין מה קורה פה. להשתלב. להתערב. למלא חורים בלב.

גם האביב מתנצל הזמן מורה לו לסגת. מחליפה אותו שמש יוקדת. סליחה? אפשר לעצור? אני רוצה לרדת.

היי את לא יכולה. את אופטימית. על מי את עובדת? חצות היום. שלל שרב. קיץ בא. שש אלי קרב. אופטימיות מחייבת להמציא תקווה ותפילה יומיומית. בבקשה שלא ככה נגיע לסתיו.

מכאן והלאה. זהו הפוסט המקורי [להוציא שינוי השנים ההכרחי]:

השלושים וחמישה במאי הוא היום בו קורים ניסים ונפלאות. וגם דברים מוזרים מאוד.

היום לפני חמש עשרה שנים בדיוק. בשלושים וחמישה במאי קרה דבר. נס נפלא ומוזר. גם פתחתי תיק במס הכנסה וגם עליתי על מטוס לניכר. חמש עשרה שנים חוגג היום ילדי בכורי. סטודיו קרלי בלק. השחרחר והמתולתל שלי.

מה זה לעזאזל Curly Black? קרלי בלק? מה זה השם הזה? שואלים אותי גם היום במקרה הטוב. ובמקרה הפחות מתקשרים להזמין המבוגר או תספורת. ומתפלאים. רגע. מה קרה? זו לא מספרה? או. מה זה לא בלק? הבורגר? לרוב אני עונה שזו טעות. לעיתים כשנחה עלי הרוח ובצד השני של הקו אני מזהה יכולת להתמודד. אני לוקחת הזמנה או שלעיתים הם מתעקשים לא לסגור ולהתעניין. טוב בסדר. אז מה זה כן? וכדי שלא יצאו בידיים ריקות. אני מקבילה בין הבחירה בהמבורגר. לשייק ירוק. או סלט ירקות. או בקיצור. איך הכל קשור. באנשים. נשים. קהל. מותגים. ובלספר סיפור.

אז חלק או מתולתל?

שאני פותחת דלת ונכנסת לאיזו פגישה. לפעמים עדיין יש איזה רגע של השתאות. הרמת גבה. החלפת מבטים. אני כבר מכירה את התחושה. הישירים יספרו שהם ציפו שתיכנס איזו אחת עם אפרו לראשה. הנבוכים יספרו איזו בדיחה נדושה. ואני והקרלי בלק שלי שכבר חמש עשרה שנה רגילים. נחייך בלי מילים. לפעמים נדלג ונעבור ישר לעיקר. את המתעקשים נשאל אם מעדיפים את ההסבר הארוך או הקצר. התשובה לרוב תהיה "את שניהם". וכדי לא להפליג לאלף לילה ולילה. אני אשלוף את הנאום המוכן המסכם. על הקו הזה. הראשוני. הטהור. התמים. המסולסל. המקורזל. המתולתל. שמתחיל את דרכו בעולם כסבך קווים מסורבל. המקביל לקשקוש במחברת. בליל רעיונות לא מגובש. נחוש ונרגש. כל פרוייקט. כל לקוח. כל אתגר מחדש. למצוא את הצורה. הצבע. השפה. הקו האחד. הייחודי והמיוחד. הנכון. שמחבר בין מסר ורעיון בין ערכים. אישיות וקהל. לטקסט. למילים לויזואל. ופתאום הוא כבר לא סבוך ולא מפותל. הוא הופך לקו נקי ובהיר וברור. יש לו אחריות על הכתפיים לברוא שפה ולספר סיפור.

אמסטרדם מסלסלת לפני שש עשרה שנים. באותו שלושים וחמישה במאי. עליתי על מטוס לאמסטרדם. משאירה מאחוריי. את כל מי שאמרו זה לא בשבילך. את עוד צעירה. להיות עצמאית במדינת ישראל זה נורא. אבל אני לא אוהבת שאומרים לי. ולא שמורידים לי. והרוח במפרשים רק התגברה והתחזקה. ארזתי לי מזוודה קטנה והנחתי בה בעדינות אומץ. התמדה. עקביות. ומלאי של תשוקה. הסתכלתי לרגע במראה ואמרתי לדמות שהביטה בי חזרה. היי את. את יכולה ואת חזקה. זה המסע שלך עכשיו. את דגה שיודעת לשחות בכל מצב.

אמסטרדם היתה טובה אלי. היה לה תפקיד. הסברתי לה שהיא צריכה לעזור לי להפריד. בין הקו המסולסל ההוא שעוד היה אז רעיון בתולי שהתגבש. בלי יסודות. בלי גב. בלי איזו תוכנית או מסלול מחושב. טסתי לאמסטרדם כדי לחשוב. כדי לקבל השראה. כדי לחפש. או למצוא נקודת התחלה ברורה. טסתי כי ידעתי שכך אוכל להשקיט את הקולות הלוחשים סביבי. משוגעת. את טועה בבחירה. את תצטערי ולא תהיה דרך חזרה. די. תפסיקו. יש לי מספיק שדים ופחדים משלי. אין ברירה. זה חזק ממני. אני טסה כדי לחזור עם קווים ומטרה.

מערכות מורכבות. יחסים פתוחים. באותו שלושים וחמישה במאי. התחייבתי לעצמי. שלא משנה מה. לא משנה מתי. ניסים ונפלאות. דברים מוזרים. חוויות. הצלחות. משברים. הראש ישאר מורם. החדרים בלב ימשיכו להזרים דם. ושהקרלי בלק הזה ואני זה לא עוד איזה סטוץ או סתם. זו מערכת יחסים לעולם.

קרלי בלק ידע ימים יפים יותר. וכאלה שפחות. משברים לא חסר. לא כל הדלתות פתוחות.

דרוש כישרון. כן. ברור. זה בשביל המוצר. התוצר. בלעדיו היינו כלום ושומדבר. אבל כישרון לבד. אין לו סיכוי. לא ישאר לו זמן פנוי. לכל השאר.

הקרליז והסלסולים קרלי בלק הוא כבר מזמן הרבה יותר ממני. יש לו מהגנים שלי וחינוך בסך הכל טוב בהתחשב בכך שהוא ילד ראשון. יש לו זרועות משלו ואופי וויב שרוב הזמן ברור ומגובש. הוא כבר מזמן לא אותו קו מבולבל ומקושקש. קרלי בלק הוא סטודיו עם קול ומנגינה. לחלקנו. בלי שמות. נרשם לעיתים חוסר בשעות שינה. הוא כבר לא נבוך. לא מסתתר בפינה. חמש עשרה שנים שהוא מרחב. מתפתח ורחב. שמורכב. מצוות משובח שכל כולו כישרון. דמיון. תשוקה לעיצוב וכוח רצון. אנחנו מפה פרוסה בה רואים רחוק. טווים חוטים. נועצים בה מסלולים ושבילים. יעדים ומטרות. לעצמנו וללקוחות. חוקרים ומנקים אבק מפינות חשוכות. שהופכות מוארות. יחד אנחנו הולכים. יוצרים מהלכים. הרמוניה בקשת של צבעים וצורות. הגילים פה נעים על ציר זמן של עשרים שנים.

יש לנו את הקול השקול. המבוגר. האחראי. ויש לנו קול צעיר ושובב ופראי. שאגב לא קשורים דווקא לגיל הביולוגי. וזה מה שחפה כל כך בשילוב המשובח. הקרלי הזה מוביל אותנו להיות. לגלות. לעשות. הוא חד ושנון. מקפץ. מתפזר. משתעמם. חייב גיוון. וגם. יודע לאסוף. לנשום. לשבת במקום ולא לקום עד שיש תשובה לשאלה. עד שיש הסכמה על נקודת התחלה. עד שנוצר לנו אוסף של דברים. לא בהכרח קשורים. שאנחנו לאט לאט מפצחים ומחברים. עד שנוצרת שפה ייחודית ומשותפת. עולם תוכן עשיר. חוויה מרגשת.

אנחנו יודעים לזהות אם ה"בוקר טוב" בבוקר הוא אמיתי או רק בכאילו. אם מספיק שוט של קפה כדי להתעורר. ולאוורר. או שהמצב רציני ומדאיג. ומצריך דווקא שוט של וויסקי. או משלוח שוקולד חריג.

יש לנו גינה עם פרחים של אביב רוב השנה. צמחי תה ותבלין. וכמה חתולי רחוב שמצאו את הדרך הקלה להשמין.

שבגדול מנהלים איתנו מערכת יחסים מורכבת ומפותלת. במיוחד מאז שלמדו לפתוח לבד את הדלת.

מגלים סודות.

כמו עליסה בארץ הפלאות. גם לנו יש מין דלת סתרים שכזאת. מלאה בפתקים עם אמרות ומשפטי עידוד שכתבו לנו לקוחות. על פרוייקט או משימה. וגם כמה כאלה שגרמו לנו למעט קשיי נשימה. יחד אנחנו הרבה יותר מלחוד. מאחדים מוחות וכוחות. לא עושים לעצמנו הנחות. מרימים ללקוחות. מגשימים חלומות. הופכים רעיונות למותגים. חיים. נושמים. מעוררי רגשות וחושים. תרים אחר פרונות. עולמות חדשים. חיבורים. ברורים מאליהם וגם משוגעים ולא סבירים. עפים על אתגרים. לא מוותרים. עומדים בדד ליינים קשוחים. סוגרים פערים.

בכל שנה. אנחנו משתדלים לציין ולחגוג. תוך כדי מעלים ונזכרים. חמש עשרה שנים של זכרונות וסיפורים. קצוות חוטים שמתחברים. לקוחות. ספקים. מכרים. אין ספק שכאן. גם כשלא וודאי לאן. מה ההיקף. או כמה זמן. ברביעי ביוני. שהוא גם השלושים וחמישה במאי. ולמען האמת. גם בימים אחרים. קורים. ניסים ונפלאות. וגם. מלא דברים מוזרים.

מזל טוב. לנו ולכל מי שאיתנו. אנחנו מוכנים לבאות. הלב מתרחב.

Sweet sixteen לא תאכזב

לשיתוף יש ללחוץ על האייקונים מטה, או פשוט להעתיק את הלינק ולשלוח לאן שבא :)

תגובות פה למטה ישמחו אותי ואותנו, אפשר גם לשלוח למייל: hagar@curlyblack.com

לקבלת פוסטים חדשים, טריים משולחן הסטודיו הקולח, הרשמו והשארו מעודכנים

לקבלת הצעות מחיר, תיאום ייעוץ, שאלות ובקשות ספציפיות,

אפשר לכתוב הודעת וואטסאפ למספר - 0508821028

או למייל - shelli@curlyblack.com

ואנחנו נדע לקחת את זה משם.

היתה בי תקוה כי בשלושים וחמישה במאי שנת 2024 נהיה במקום אחר ויחזרו אלינו החטופים כולם.

הם עדיין לא כאן. צער צער העולם.

תודה על הזמן. שום דבר לא מובן מאליו. בשבילי זהו לא רק בלוג. זוהי מערכת יחסים.

שיבואו עלינו ימים טובים. אמן.

ניפגש בפוסט הבא :)

הגר

פוסט לא פוליטי על תפקידו של מיתוג פוליטי

ואיך הוא משפיע על בחירות ובחירת הקהל

מיתוג, בידול, זהות מותגית, עקביות והתמדה. אילו בחירות שעשו המועמדים והמועמדות השפיעו על הבחירות - בחירות לראשות המועצה בנימינה גבעת עדה | קייס סטאדי

הקדמה להקדמה.

אני לא בנימינית מקורית. לא נולדתי כאן. לא גדלתי כאן. אפשר להגיד שנחתתי כאן באופן לא מאוד מתוכנן. לבנימינה העברתי את הסטודיו שלי כמעט בן לילה ברוח סערה, תרתי משמע, לפני שבע שנים בדיוק, בראשון באפריל 2017.

בקיץ אותה שנה כבר עברנו גם המשפחה. היו לי ציפיות גדולות וחלומות. הגעתי עם תשוקה ואופטימיות של נערה מאוהבת לבנימינה הזאת, שהכרתי מהשירים והטיולים בשבילים ובמדרכות בלילות בזמן החיפושים.

בנימינה, שהקדשתי לה אז פוסט אהבה, מורכבת לי, מערכת היחסים בנינו ידעה ויודעת עליות, מורדות ולא מעט אכזבות, אך לא על אלה נכתב הפוסט הנוכחי ;)

הקדמה.

הפוסט הזה יעסוק במושבות בנימינה גבעת עדה בוחרות את ראש המועצה הבא > הזווית המיתוגית.

על אף שהמיקוד הוא בנימינה גבעת עדה, על קהל בוחריה, מועמדיה, מועמדותיה והבחירות המיתוגיות שעשו [או לא עשו] בתהליך המקדים ובמהלך הקמפיין, זהו גם פוסט על מיתוג ועל מיתוג פוליטי במיוחד.

הפוסט הזה הוא על בחירות שנעשו במהלך תקופת הקמפיין, איך תוקשרו ויזואלית ואיך הן משפיעות על דעת הקהל ועל הפתק שיגיע ביום הדין לקלפי.

הצהרת כוונות.

זה לא פוסט פוליטי. אין בו צדדים. גם לא דעות אישיות. זה לא פוסט שבא לרצות, לשבח, לפסול, לפגוע או לקטול. זה לא פוסט שעושה הנחות. אולי כמה אנחות. מבקשת מראש לקרוא בלב חפץ ובפתיחות, גם לביקורת, לזכור שתמיד קיימת האפשרות לא להסכים :) נשבעת שהכל נכתב באהבה ומתוך רצון לתת ערך. זה כן פוסט שבא להראות זווית מותגית מקצועית. זה כן פוסט על המודע, הלא מודע ועל כוחו של עיצוב וויז׳ואל ליצור אינטראקציה עם קהל וכמה חשובים הפרטים הקטנים.

גילוי נאות.

אין :)

אני לא מכירה אף אחד מהמועמדים אישית, לא את הרשימות, לא את אנשי סודם, או העומדים מאחוריהם ולצידם. אין לי מידע פנימי, אני לא יודעת או מכירה את מי שאחראים על הויז׳ואליה, המסרים התקשורת או על החלטות כאלה ואחרות. אני לא תושבת בנימינה במקור, גם לא בכנף. פגשתי שלושה מתוך חמשת המועמדים במפגשי בית ונכחתי בפאנל בו השתתפו כל החמישה בפאנל משותף.

נתחיל מהתחלה. מה זה בכלל מותג?

BRAND | מותג

המילה מותג מגיעה מלטינית, מקור המילה BRAND באנגלית, במילה BURN [לשרוף].

ה-BRAND היתה חותמת לוהטת בה השתמשו בעלי חוות ומשקים כדי לצרוב ולסמן את בעלי החיים בעדר. פעולת ההחתמה קיעקעה בצריבה מספר או סימון על גב החיה וכך אפשר היה להבדיל ולקטלג למשל פרות, לפי תפוקת חלב, בריאות, פוריות או גיל. סימון פרות ״מוצלחות״ ו״פחות״ מוצלחות, אפשר לטייב את התוצרת משמעותית.

בשנים מאוחרות יותר [וגם היום] הוחלפה הצריבה בסימון מספר על האוזן [בדומה לחורים לעגילים של בני אדם] או ריסוס צבע על הפרווה. הצורך בבידול וזיהוי הבידול נשארו כמובן.

עד המאה ה-19, היו רוב משקי הבית מייצרים את מה שהם צורכים, מזון, בגדים, כלים וכדומה. סחורות שכן נמכרו בשווקים, היו ברובן מגיעות בתפזורת ולא ניתן היה לדעת או לזהות את מקורן. במאה ה-19, עם המהפיכה התעשייתית, הפך הייצור הביתי, לתעשייה המונית. תהליך גלובליזציה החל, סחורות שונעו ממקום למקום ומארץ לארץ ונולד צורך בפתרונות אריזה ושילוח שהוליד צורך ב״סימון״ התוצרת, כדי לדעת מאיפה הגיעה ולאן פניה, ומה הם הפרטים שחשוב שהקהל ידע, כמו תאריך ייצור, צורת אחסון, למעשה, כל מה שהיום הוא תקן מחייב.

סחורות ״מסומנות״ נחשבו בטוחות יותר וקיבלו מאין ״תו תקן״ בקרב הקהל.

המילה ״מותג״ בעברית היא הלחם בסיסים [מושג שהתחבב עלי כבר בכיתה ז׳ בזכות המורה ללשון הכי טוב בארץ בפער, עוזי לושי מקיבוץ עין השופט] מילה [חדשה] המורכבת משתי המילים - מוצר + תג. מי שהגו אותה, הם פרופ׳ דב יזרעאלי ופרופ׳ מיכאל פרי. המשמעות דומה, מוצר מייצג אובייקט [חומר/שירות] ו״תג״, מייצג סימון ותיוג תכונות וערכים הבונים את תפיסת הקהל לגביו, נכסי המותג, אם תרצו.

אחד המשפטים המפורסמים המסבירים מה היא משמעותו של מותג, הוא המשפט של ג׳ף בזוס, מייסד אמזון, "המותג שלך הוא מה שאנשים אומרים עליך כשאתה לא בחדר."

מותג כבר מזמן לא מיוחס רק לחברות וארגונים גדולים, הוא יכול להיות מוצר, חברה, ארגון, אדם, ואפילו רעיון.

גם דמויות ציבוריות, בינהן, מועמדים ומועמדות לתפקידים ציבוריים, הן מותג לכל דבר וחשוב להתייחס לפעולות ולבחירות המיתוגיות בכובד ראש, שכן, השפעתן יכולה להיות עצומה על התוצאה הסופית.

מועמדות. מועמדים. בחירות. ומעשים

רעיון-הנהגה-קהל 

פוליטיקה, ארצית, מקומית, או אפילו מחאתית, היא פוליטיקה. יש בה רעיון, יש בה הנהגה, יש בה קהל וכמו חברה או מוצר מסחרי, קיומה תלוי בקהל. אחד החוטים הדומיננטיים הקושרים בין רעיון, הנהגה וקהל הוא מיתוג.

מיתוג לא מתחיל ונגמר בלוגו או צבע או פונט. מיתוג זו דרך חיים, תפיסה, אסטרטגיה, קול, שפה, ויז׳ואל, ארגז כלים שלם שכל האלמנטים בו, יחד ולחוד יוצרים אחידות מסרים ואינטראקציה עם הקהל.

מועמדי ומועמדות ראשות מועצת בנימינה גבעת עדה > קייס סטאדי מיתוגי.

סקירת הקמפיינים והבחירות המותגיות שנעשו עבור כל קמפיין, תעשה כאן בפוסט, על פי פרמטרים ונקודות המשפיעות על מבחן התוצאה, גם אם המדידה בשלב זה, לא יכולה לתת תוצאה מדויקת מה מידת ההשפעה מתוך סך ההשפעות שכוללות רכיבים נוספים מעבר להחלטות מותגיות.

נקודות מבחן:

1. בידול. ייחודיות. זיהוי [זכירות] - האם הקמפיין מאופיין ומבודל מאחרים, כך שהשיוך והזיהוי ברורים? האם יש בו אלמנטים, צבעים, מסרים מילוליים ייחודיים בנוף, המאופיינים ומזוהים בעיניי הקהל?

2. מיקוד ובהירות מסרים - האם ברור מהקמפיין מה המסר והאם הוא מדגיש את התוכניות, היתרונות והעמדות של המועמד/ת?

3. היררכיית מסרים - האם ברור סדר העדיפויות במסרים המתוקשרים לקהל? האם הקמפיין תומך בהיררכיה ומעביר אותה באופן יעיל?

4. שפת מותג | עקביות והתמדה - שפה של מותג היא סך הרכיבים וחומרי הגלם, המרכיבים את התוצרים המיתוגיים שצגיעים לקהל דרך פלטפורמות דיגיטליות ופרונטליות. קיום השפה, עקביות ושמירה על גריד וחוקיות, הם בסיס ליצירת אמון, הטמעת עמדות ויצירת מערכת יחסים לטווח ארוך. האם במהלך הקמפיין נשמרות אחידות ועקביות במסרים עצמם ובדרך התקשור שלהם [צבעים, פונט, תוכן, אלמנטים גרפים, תמונות, פילטרים וכדומה]?

5. נקודת בונוס - ME TOO vs One of a Kind הזווית הויזואלית.

בידול. ייחודיות. זיהוי [זכירות]

ככלל, כשניגשים לבחירות עיצוביות לקמפיין בחירות, חשוב להבין את הזירה כולה, מקומית, ארצית, עולמית. מחקר ויזואלי כמו חיפוש בגוגל, ברשתות החברתיות, בפינטרסט, יביא תוצאות שאפשר ללמוד מהן על שימוש בצבעים, פונטים, מסרים, שימוש בתמונות וכדומה.

ההבדל בין קול יותר או פחות, עשוי לשנות גורלות. לתכנון, להחלטות ולבחירות המותגיות והעיצוביות יש כוח עצום. מותג שלא עובר את מבחן הזהות והזיהוי, מומלץ שיחזור לשולחן העבודה לארגן ולהמציא עצמו מחדש.

מיכל אורון עזני -

מיכל בחרה שילוב צבעים כחול אדום, בחירה ״בטוחה״ ומוכרת בקמפיינים פוליטיים. מספיק לעשות גוגל, ולהחשף להסטוריית הכחולים הפוליטים, בשילובי לבן, כחול אחר, אדום. זו החלטה שהולכת על ״בטוח״ ומצד שני לוקחת סיכון שהגנריות תגרום לאיבוד הקול הויזואלי הייחודי.

נגישות. שילוב הכחול הספציפי והאדום הספציפי בקמפיין אינו נגיש ויוצרים קושי בקריאות. עוד לפני שיח על בידול וזהות, ראוי בשנת 2024 לעשות מאמץ לפחות איפה שיש אפשרות בחירה, לבחור בתקשורת נגישה, זו בחירה בעייתית, גם אם נעשתה בתום לב. יש מספיק כלי בדיקה שאפשר להשתמש בהם.

ציר הזמן מגלה, שלאחר ה-7 באוקטובר נעלמו האדום והבז׳, התחזקו הכחול, הלבן וצץ דגל ישראל. במצב רגיל, הבחירה נראית משעממת ותמוהה, אבל נוצר משבר אמון עצום, אדום נלקח לקמפיין החזרת החטופים וקיים הגיון בהחלטה ובנטרול טריגרים [שאולי היו בצבע האדום]. מה שלא נעשה [אלא אם פספסתי], זה תיקשור השינוי לקהל. ללא שיקוף ותיווך מהלכים, רמת הזיהוי והאמון יורדות. שינוי זו הזדמנות לתקשורת ואינטראקציה.

שינוי נוסף שנעשה לאחר סבב הבחירות הראשון ולקראת הסבב שני מול גיל חנניה, הוא הפיכת הכחול לכחול-סגול והכנסת הצבע הורוד. על השינוי הזה ארחיב בהמשך כי הוא דרמטי בעיניי והוא אחת הסיבות לכתיבת הפוסט הזה.

מיכל יודעת להתלבש. אולי יש לה יתרון בגלל העסק, אבל זה יותר מזה, לדעת לחבר בין לבוש למסר ולשמור עליו לאורך זמן, זו החלטה שמצריכה לשים את זה בתודעה וזה בהחלט משהו מבדל שמייצר תשומת לב וחיוך.

לא מצאתי בקמפיין של מיכל אלמנטים ייחודיים או מסרים יצירתיים שגרמו לי לעצור.

שורה תחתונה - המיתוג ״בסדר״, שומר על מסגרת וכללים, חי בשלום בסביבות השונות, המשפט המוביל ״לשנות כיוון״ ״משנים כיוון״ לא נותן מספיק אינפורמציה או מענה לשאלה ״לאיזה כיוון משנים״ וזה פספוס שתכנון נכון היה יכול להיות פיצוח לקמפיין כולו. אין פריצות דרך, לפחות לא בבחירות הויזואליות או במסרים יצירתיים במיוחד. הזיהוי והזכירות קיימים, אך במרחק הזמן, ספק משהו מכאן ישאר כחותם. שינויים שנעשו במהלך הקמפיין סביר שהחלישו את הזהות והזכירות.

שלומי פרץ -

היחיד מהחמישיה שיצר מערך טיפוגרפי שאפשר לקרוא לו לוגו, הכולל שם, סלוגן ״האדם למושבות״ ואת השורה ״לראשות מועצת בנימינה גבעת עדה״. הסיבה שזו נקודה לחיוב, היא שהמוח יודע לזהות צורות וסמלים בצורה מהירה יותר ולזכור אותן לאורך זמן רב יותר.

נגישות. הבחירות הצבעוניות תמוהות בעיניי ואני די בטוחה שהן לא עשו חסד עם הקמפיין. אני מנחשת שהאדום חום קשור לקרבה לאדמה, לשדות, לשטחים המופלאים שסביב והכחול מייצג מים, שמיים, אולי ממלכתיות, יציבות. בין הכחול-אדמדם חום של שלומי פרץ, לכחול-אדום של מיכל אורון עזני, אפשר לראות דמיון רב, רק שהצבעים של שלומי, דהו כאלו הם מהקמפיין של לפני חמש שנים. ההבדל בין שני צמדי הצבעים האלה של מיכל מול שלומי, הוא ששלומי מקפיד לא לשים טקסטים ואלמנטים חשובים בלבן על הצבע והקונטרסט מספיק כדי להיות נגיש

אין צבע בולט, אין קונטרסטים חדים בין צבעים והאמת, אני לא מצליחה למצוא צידוק לבחירה הזו. קמפיין בחירות שזוכרים הוא לא קמפיין שבוחרים בו צבעים של בערך.

נוסף ללוגו שמייחד את הקמפיין, יש כאן שימוש בתמונות נוף ושדות שמתחבר להיסטוריה ושימור וטבע והקפדה גדולה בשלטי החוצות להופיע בפרסומים כשלצידו הרשימה שלו. התחושה היא של תמיכה, יחד, יש אחרי מי ללכת, אלה תמונות שמראות על מנהיגות שלוקחת בחשבון את הסביבה, את התומכים ולא מתיימרת להיות רק בפרונט, אלא נותנת במה לשותפים לדרך.

שורה תחתונה - בפעם הבאה צבעים אחרים :)

שלומי סלמה -

קמפיין שמאופיין בלא להיות מאופיין. שימוש לא מבוקר בצבעים, ריבוי פונטים בלי סיבה נראית לעין, מסרים ואמירות המופיעים ללא חוט המחבר ומאחד בינהם. אחד הדברים שפוגעים בזיהוי, זה בלבול מסרים ודבר נוסף הוא מסרים שליליים. מטיול בנכסים הדיגיטלים של שלומי, נראה כי המסרים גדושים מרירות, טרוניות ונסיון לייצר אמפתיה על חשבון מסר או רעיון שמביא בשורה. אילו זה היה נקודתי, זה היה יכול לעבור, אבל ההיקף מטריד, עד כדי שתשומת הלב זולגת למיקוד הקהל בשליליות במקום ברעיון ובעמדות שלכבודן קיים הקמפיין.

שורה תחתונה - ראיה חיובית בשלב התכנון היתה לבטח יכולה לעזור. שנית סדר, ארגון, חשיבה ותכנון מקדימים מבלי להסתכל מה יש לאחרים, אלא מה יש לי ואיך הדרך הנכונה, לרגש, לסחוף, לעורר בצורה ייחודית מרגיש מהצד שהקמפיין יצא לאור עם סקיצות מבלי לחכות לפיצוח רעיוני ועיצובי וזה ניכר כמעט בכל פרמטר.

אם היתה הזדמנות, הייתי חוזרת לשולחן העבודה.

ענת חולי -

אני חוזרת בי. גם לענת, כמו לשלומי פרץ, יש מערך טיפוגרפי המשמש לוגו. אני אמביוולנטית לגבי הקו הטרפזי מתחת לשם. מרגיש לי מיותר ואני לא מוצאת סיבה להדגשה. הוא יכול לעבוד מצויין בפרסומים עצמם, כחלק משפה.

על פניו הבחירה בפלטה צבעים סגול חציל, לצד טורכיז ירקרק כצבעים מובילים וצהוב, אפור לבן כמשניים, לא טריוויאלית לפוליטיקה. בפועל, שילוב חציל-צהוב/לבן עובדים טוב כמשלימים. שאר השילובים פחות ורובם לא יעברו את מבחן הנגישות. הפוטנציאל נמצא בצבעים שנותנים קונטרה וכך גם הבלטת מסרים. כאן נבחרו שני צבעים מובילים שנמצאים על אותו מקום בסקלה מבחינת כהות, לכן יחד אחד על השני, הם לא נגישים וחבל.

יש מבנה החוזר על עצמו, ששיוכו לענת ברור. בחלק מהקמפיין, הבחירות נראות ״קישוטיות ואגביות״ונראה כי חוקיות קשוחה יותר היתה מהדקת מסרים. יש ריבוי אלמנטים, לא כולם זהים באופי ובקו, מה שמקשה על הזיהוי והשיוך. פעם זו בועת דיבור, פעם עיגול שהוא מסגרת לתמונה, מלבנים מסגרות, לבבות, תשבץ [רעיון חמוד מאוד, למרות שראיתי אותו בעוד מקומות].

שורה תחתונה - יש פה אלמנטים עם פוטנציאל, שבחלקו מומש. יש פה הרבה אלמנטים ובחירות שנראה כי נעשו נקודתית לכל עיצוב או מודעה ולא בהסתכלות זום אאוט על מכלול הרכיבים ונראות המותג.

גיל חנניה -

זה שווה סיפור. ערב אחד חזרתי הביתה מהסטודיו. הבחנתי בשלט תלוי על אחת מגדרות הבתים בדרכי. ברור היה שזהו שלט בחירות. מה שלא היה ברור, זה מי האמיץ בורוד. פוליטיקה בורוד זה חלום עיצובי בלתי מושג. לא ידעתי אז מי המתמודדים ומתוקף חוסר האמון הפרטי שלי בכל מה שמערכתי פה, המשכתי לעבור לידו ולהתעלם. שבוע או שבועיים לאחר מכן, בפגישה עם אנשים מעורבים יותר ממני, התנהל שיח ערני על הבחירות והמועמדים. מישהו זרק לחלל האוויר משהו על כחול וורוד וגיל חנניה ושהסלוגן שלו "מוביל בביטחון". המחושים שלי התרוממו.

יש לי זיכרון צילומי ותאי זיכרון ויזואלי חדים ביותר, יש הקוראים לזה עין מילימטרית. לא אמרתי כלום, אני לא נוהגת להגיד דברים שאני לא בטוחה בהם ונבדקו לעומק. זה לא הסלוגן ניקרה בי מחשבה. אני ראיתי משהו אחר. חוזרת לנסיעה ההיא, מדפדפת לרגע בו ראיתי את השלט לראשונה. כחול. ורוד. תמונה. שם "מוביל בחינוך". אחוז הטעויות שלי נמוך, אבל אני אוהבת לבדוק את עצמי ולכן, עדיין לא אמרתי כלום, למקרה שבכל זאת כמה תאים נדפקו. בדרך חזרה נסעתי לאט, על הגדר ההיא עדיין התנוסס השלט. ידעתי. חשבתי לעצמי. גיל חנניה מוביל בחינוך. הלכתי לישון בידיעה שלפחות נכון להיום, אני עדיין חדה. למחרת היתה לי פגישת המשך עם אותם אנשים ושוב גיל. זה שמוביל. רק שהיום הוא כבר הוביל בכל מיני דברים. בחינוך. בביטחון. בסביבה. כל מיני דברים, בעיקר, מוביל בשיח ובדיבורים. 

וזה. בידול. זו ייחודיות. זה זיהוי.

זה ליצור שיח פנימי של קמפיין, שיוצר שיח מחוצה לו, דרך סקרנות, עניין ומסרים שמדברים בעד עצמם.

וזה לפני שהזכרתי את הצבע הורוד. בחירה אמיצה, מפתיעה, מרתקת, חכמה, במינון נכון ומדויק, בשילוב שעובד מעולה עם כחול ספציפי מאוד. איך אומרים בשפה הגילית? נראה לי, בחירה מובילה.  

שורה תחתונה - נראה שהיתה פה מחשבה עמוקה תכנון מקדים ופיצוח משולב של תוכן טקסטואלי וויזואלי, עם ייחס ארוך טווח, שמהרגע הראשון יצר זיהוי מובהק, דרך צבע, מינונים, מסרים מתחלפים שעובדים על פי חוקיות זהה. עבודה מרשימה ויוצאת דופן בנוף קמפיינים של בחירות.

לסיכום -

קמפיין בחירות, כמו כל קמפיין מותגי, זקוק לעולם תוכן ויזואלי שאפשר לזהות ולשייך. בין אם הבחירות גנריות או אם מביאות בשורה חדשנית, חשוב שהתוכן יהיה ייחודי מספיק ומחובר לערכים של מי שמאחורי הקמפיין, לצד ואורך רוח עיצובי, פתרונות מסקרנים ומעניינים לתחזק קהל ולייצר אינטראקציות, חיבורים ולהשאר בתודעת הקהל.

קמפיינים המביאים רוח חדשה כמו צבעים לא טריוויאלים, אלמנטים מפתיעים, חווית משתמש שמייצרת אינטראקציה כמו השתתפות בפעילות או אפשרות לתקשר עם המועמדים דרך פלטפורמות שונות, מגדילים את הסיכויים לעורר תשומת לב ולהגדיל את רמת הזכירות והזהות בקרב הקהל.

מיקוד. בהירות מסרים

אם היו שואלים אותך היום, מה הדבר הכי חשוב שהבטיחו כל אחד ואחת מהמועמדים של בנימינה גבעת עדה לראשות המועצה, מה היתה התשובה? מבחן המיקוד עוסק בשאלת הבנת והגעת המסר/ים אל הקהל. גם כאשר יש המון מה להגיד [וכדאי שיהיה בתור ראש או ראשת מועצה לעתיד], החוכמה היא למפות ולהחליט מה נמצא בפרונט.

מיכל אורון עזני -

מיכל חייכנית, נעימה, יודעת לעמוד מול קהל, סוחפת ומעניינת כשיושבים מולה. אני ישבתי מולה בפאנל שנערך בגבעת עדה והתרשמתי מאוד. לעומת זאת, הבטחתי לעצמי להיות ישיר בלי לא נעים ולא נוח, אני מאמינה שהדברים הנכתבים כאן יכולים לתת ערך רב, למי שיגיעו לקרוא אותם בראש פתוח מזווית ראייה ביקורתית ובונה.

המסרים של מיכל בעיניים שלי לא ברורים ובהירים דיים ולעיתים אפילו סותרים. גם ״חייבים לשנות כיוון״, גם ״אשמור על אופיין הייחודי של המושבות שלנו״, או ״אנחנו חושבים אחרת, אנחנו משנים כיוון״ אלה מסרים שמזכירים לי סלוגנים של כל מיני עסקים שמחפשים משהו מקורי להגיד ובסוף בוחרים משפט בסגנון ״ברמה אחרת״ ״בסגנון אחר״ ודומיהם. ואני שואלת, אחר ממה? למה להגיד מה לא, אם המטרה היא להגיד מה כן?

מיתוג פוליטי מחייב מיקוד מהיר ושימת דגשים על היתרונות, הייחודיות ומה שמזוהה עם הדמות שבפרונט. ״חייבים״ זו מילה קשה שמכלילה גם את מי שלא מרגישים שהם חייבים ו״שינוי״ זו מילה שבלי הפירוט מה הוא השינוי, חלשה מדי בשביל להחזיק קמפיין שלם [מזכירה שאני בוחנת את המיתוג הויזואלי.

שינויים שנעשו במהלך הקמפיין, גם אם היו בחלקם נכונים, פגעו בחדות המסרים ואולי אף בילבלו יותר.

שורה תחתונה - להמשיך לקרוא לפחות עד נקודה מספר 4, שמדברת על עקביות והתמדה.

שלומי פרץ -

האדם הנכון למושבות הוא להבנתי, מסר המרכזי, כאשר מצטרפים אליו לחילופין התחומים בהם הוא נכון למושבות - ״גם בחינוך״, ״גם בספורט״, ״גם בבלתי פורמלי״ וכו. בהיר וברור. אני מחבבת את החיבור עם האדם הנכון, כי יש בשילוב המילים משהו אנושי, אדם, בן אדם, קצת חסר מאלה לאחרונה וזה נחמד לראות את המשפט המבטיח הזה. הייתי מורידה את המילה ״גם״ אין בה צורך והיא מכבידה על המסר.

בחומרים הפרסומיים המיועדים להעברת המסר בלבד, בלי כל מיני תוספות, הוא עובר בסך הכל טוב.

פרסומים כמו הצגת הרשימה, הזמנות למפגשים וכל מיני באנרים שאין להם תפקיד ייעודי, מכילים ריבוי מסרים, מרוב עצים לא רואים את היער ואפשר ללכת איבוד. הייתי מחפשת איך ״לנקות״ עומס, כדי לזקק ולחדד מסרים.

שורה תחתונה - Less is More. כל פורמט הוא נדל״ן, כמו שלא נשים בסלון הבית יותר ריהוט ממה שהשטח יכול להכיל ולהיות נוח, כך גם בעיצוב. כדי שיהיה נעים ומובן, מומלצים מרחבי נשימה ודילול מסרים.

שלומי סלמה -

המיקוד השולט לתחושתי בקמפיין זה הוא חוסר מיקוד. מופיעות בו מילים דומות לאלו המופיעות בקמפיינים אחרים, כמו ״ביטחון״, ״חינוך״ ״נקיון״ כשהן מופיעות ללא הקשר. סתם מילים, ביטחון. נקיון. מה עם הביטחון והנקיון?

חיפשתי לראות אם אני מצליחה לדלות בכל זאת מסר אחד שהוא יותר חד, יותר מרכזי, חוזר על עצמו או לפחות מוביל איזו אמירה שאפשר להאחז בה. לא מצאתי.

שורה תחתונה - אני אנסה לעשות סדר בנקודה הבאה שתתייחס להיררכיית המסרים. בואו.

ענת חולי -

שומרת על האתמול דואגת למחר הוא מסר מרכזי, שנשמר לדעתי במהלך כל הקמפיין ומכיל בתוכו את ההבטחה לעתיד טוב יותר ואת הכבוד לדברים הטובים שהיו פה ושווה לשמר. כמסר מרכזי, המשפט מעט ארוך, אך נסלח, גם מי שלא יזכרו את הניסוח המדויק, יזכרו את אתמול ואת מחר וזה מה שחשוב.

דגשים ומסרי משנה דומים לאלה של המועמדים האחרים, מזכירים את החינוך, הנוער, הדאגה מהרס המושבות. ענת מפרטת עם משפט תיאור מעבר למילת הכותרת. כשהיא כותבת ״חינוך״ ומסבירה ״נלחמת על כל אחד/ת״ היא נוגעת במקומות הנכונים, הוספת השורה הזו, יוצרת חיבור ואמון, זו לא עוד מילה שנזרקה, חינוך זה המון דברים, אבל ״נלחמת על כל אחת/ת״ עוטף את הכל.

מסר משנה נוסף, הוא ״בואו ניפגש״ שעובר בצורה של שיח בינאישי מקרב לבבות. פניה אישית, שפה של שיחה חמה וחברית ולא של הזמנה במודעה.

יש בפרסומים מאין חלוקה לקטגוריות [פוליטי, מקצועי, חברתי וכו] אבל השימוש בארגז הכלים, בצבעים, בכותרות, באלמנטים לא תמיד עקבי, מה שמעט גורע מהמראה הכללי ובהתאמה מבהירות המסרים. מצטרפות לחוסר ההתאמות גם התמונות, שברובן אינן מקצועיות ולא בטוח שמשרתות את המסר, או שנעשתה חשיבה על שילובן בחומרים ואיך עובדות יחד במרחב הציבורי.

שורה תחתונה - יש מסרים ברורים, ענת מביאה קול שמעורר סקרנות ופותחת הרחבות קטנות במקומות הנכונים ולא מסתמכת רק על כותרות. עם זאת ה״חוקיות״ וחוסר ההחלטות הברורות בחלק מהמקומות, לטווח הארוך, כאשר הקמפיין מתרחב ויש הרבה מוצרי תדמית ופרסום, מורגש בלאגן שאפשר היה לסדר ולחדד מסרים.

גיל חנניה -

גם כאן גיל גורף את רוב הג׳יטונים על השולחן. חייבת להגיד שלא בגלל שיש מסר אחד חד וברור. אלא בזכות זה שבשלל המסרים המועברים יחדיו, בצורה חכמה, מאורגנת ועם שפה שברור איך לקרוא אותה ולדבר בה, המיקוד הוא להוביל את הכל. מוביל בכל המכלול.

הקמפיין של גיל בנוי כך שהנושאים והמסרים העולים לסדר היום יכולים לעלות בקצרנות או באריכות עם הסבר. נדמה כי גם אם הקמפיין היה ממשיך עוד חודשים, היינו זוכים לעוד ועוד פנינים.

שורה תחתונה - קמפיין שמעלה את הרף.

לסיכום -

קמפיין ממוקד ויעיל יכול להעלות את ההכרה והאמינות של המועמד או המועמדת, להגדיל ולשפר אחוזי תמיכה.

מסר מהודק, לא משתנה שהועבר בכלים ויזואלים נכונים והותאם לפלטפורמות שונות, מחזק את המותג ותומך בפיתוח הזהות והקשר עם הקהל.

היררכיית מסרים

בהמשך למיקוד ובהירות המסרים, נקודה זו תעסוק במיפוי המסרים והיררכיה, מה הכי חשוב, מה פחות, מה נמצא בפרונט ומה עובר לרקע או נעלם בכלל.

לפני כמה שנים, היה לנו לקוח שבכל בוקר השאיר לנו 3-4 מיילים עם משימות להתייחסות וטיפול. לכל כותרת משימה במייל, הוצמדה אחת מהמילים - ״דחוף״ ״בהול״, ״היסטרי״, ועוד צירופים מפנקים. מי שידע את התשובה עם מה מתחילם יזכה בחולצה ותקליט.

בקמפיין לעומת זאת, אפשר לתכנן, למפות וליצור היררכיות וארגון מידע. למשל, ״מסרים מרכזיים״, ״מסרים מקצועיים״, ״מסרים חברתיים פוליטיים״. כשיש סדר מובן, התכנון קל יותר והעברת המסר לקהל יעילה ומובנת.

אתר אינטרנט הוא כלי שיווקי שמאפשר קבלת החלטות תדמיתיות, שיווקיות ולרכז תחת מטריה אחת את כל החומרים הרלוונטים שהקהל עשוי לחפש. אתר אינטרנט הוא בית ולמרות שהמסרים פזורים ברחבי הרשת, הרחובות, השבילים וחוגי הבית, כאן יש שליטה מלאה מה בפרונט, מה מוצנע ומה היא דרך הצגת המסרים.

מיכל אורון עזני -

ראשית - גם בכתיבת השם המלא של מיכל וגם בכתיבת השם + צירופים הקשורים לבחירות לראשות המועצה, האתר לא עולה בחיפוש. כדי להגיע אליו, נכנסתי לעמוד המועמדות של מיכל בפייסבוק ורק דרך שם הצלחתי להגיע ישירות לאתר.

האתר עצמו מעוצב ברוח הכחול לבן חוץ מאיזכור קטן בלינקים, שהם אדומים. האתר פותח בתמונתה של מיכל על רקע סרטון איטי ונעים של מבט על על בנימינה, חלקו לפחות צולם באירועי 100 שנה לבנימינה, מה שמכניס הילה של חג מייצר רגש, בטח עבור מי שהיה שם. המשפט הפותח ״המושבות מחכות למיכל״ שונה מזה המוביל ברשתות החברתיות ״חייבים לשנות כיוון״.

התוכן ממשיך בסיפור מאחורי ההחלטה להתמודד על ראשות המועצה, סקירה של מי היא מיכל ותיאור פועלה ועשייתה. מהסקשן הבא ומטה, האתר מונה בצורה מיידעית, מסודרת וטקסטואלית בלבד, את כל המטרות, היעדים, המסרים והתוכניות. תחת כל כותרת, רשומות בזו אחר זו עשרות של נקודות.

המסרים מבחינת סדר, מבנה וארגון קיימים והמידע זמין. היררכית, חלוקות נכונות

חווית הקריאה דומה בכמויות התוכן ובהעלמת כל מה שאינו טקסט לקריאת ספר או עיתון. הגלישה מתישה, מקשה על הקריאה, כמות הטקסט עצומה ומחולקת לא נכון, ללא הפסקות נשימה, ללא תמונות, סרטונים, משפטי השראה, או כל דבר שהיה הופך את עומס המידע לאפשרי לקריאה ונעים.

האתר כולו מיכל. הרשימה שאיתה רצה לאורך הקמפיין לא מוזכרת ולא קיימת. לא יודעת, אני מתבאסת בשבילם.

דבר אחרון - אין התייחסות לנגישות, גם לא ברמה הבסיסית. כמי שמתמודדת על התפקיד הכי חשוב במועצה ובמושבות, הדבר הראשון הוא לפנות לכלל התושבים והתושבות. זה לא מה שקורה באתר וזה עצוב.

שורה תחתונה - נדמה כי תפקיד האתר הוא אך ורק ריכוז מידע ותוכן והוא חסר את ה״קול״ התדמיתי שנבנה במדיות האחרות. אני לא הצלחתי להגיע עד הסוף.

שלומי פרץ -

שלומי מזכיר ונותן במה כבר בפתיח לרשימה שלו, שכבר למדנו במקומות אחרים שהמסרים כוללים אותם בצורה רחבה ונראה ששלומי מעריך מאוד את פועלם. הם גם מקבלים עמוד נפרד וכל אחד ואחת זוכים לבמה עם תמונה וטקסט כדי שנכיר. ראוי לציון.

שלומי משתמש באתר גם כבית שאפשר לרכז ולאסוף בו את כל המידע הרלוונטי, למי שרוצה להעמיק.

את הנושאים אותם הוא מביא הוא מגדיר כתוכנית עבודה והם נמצאים בעמוד נפרד. בעמוד התוכנית נעשה שימוש בפיצ׳ר שאלות ותשובות, מה שמאפשר להסתכל על כל נושא ככותרת ובלחיצה על הנושא, נפתח אזור תוכן מורחב, פתרון חכם לבעיית כמות תוכן.

המידע בעמוד הראשי כולל ניווט למפגשים קרובים המתעדכנים גם הם בעמוד נפרד [שאפשר היה לשפר, אך יכולה להבין את הבחירה בלהשאיר את זה ככה, פשוט. בנוסף, אפשר להגיע להופעות בתקשורת, שהן הוכחה חברתית חשובה שיש לה השפעה רבה על דעת קהל. אזור יצירת קשר מכיל מסר אישי והזמנה לאינטראקציה בדמות חוג בית, הצטרפות לפעילים או מפגש אישי.

האתר מונגש חלקית, אך עצם ההתייחסות היא התחלה טובה וחשובה.

מה חסר - ניווט חזרה לעמוד הבית מהעמודים הפנימיים [חוויה מבאסת לחזור אחורה דרך החץ וזה פתיר בקלות]. חסר לי באזור יצירת הקשר בפניה האישית [שאני מחבבת] את ״צועדים עם שלומי״, זה משהו שליווה את הקמפיין, אני לא יודעת בוודאות אם וכמה החזיק מעמד וכמה באמת באו לצעוד, אבל יש בעצם הרעיון הזה משהו שחבוי בו פוטנציאל אדיר והוא ראוי למקום באתר [לדעתי אפילו יותר מרק בצרו קשר, אבל לפחות שם]. יש עוד כל מיני פאקים קטנים ומעצבנים שאני מניחה שפתירים ואני אהיה נחמדה ולא אציק עליהם.

שורה תחתונה - שלומי יודע להעריך את אלה שהולכים איתו, חשוב לו להיות בסדר עם הקהל ולתת את התוכן ראוי, מאורגן ומסודר וחשוב לו הבית. מורגש שנעשתה חשיבה על חלוקת התוכן. [רק הצבעים.. מזה אני לא נרגעת ;)]

שלומי סלמה -

חיפשתי חיפשתי בדרכים שונות [ואני אחת שיודעת למצוא] ואו שאין לשלומי סלמה אתר, או שאני פישלתי בגדול. בכל אופן, אם אין אתר, אז השורה התחתונה - בחירה לא טובה. לא תדמיתית, לא מותגית, לא מבחינת העברת המסרים וריכוז התכנים, לא מבחינת תיעוד לשנים הבאות אם וכאשר ירצה לרוץ שוב או לחילופין להיות בעמדה ציבורית אחרת. קמפיין בחירות בשנת 2024 ועוד בשנה כל כך מורכבת וקשה, זה משהו שנשגב מבינתי.

הבטחתי קודם לעשות סדר ואנצל את המקום לקיים, מתוך החומרים האחרים של שלומי סלמה ברשת ובחוצות:

מסרים שאספתי:

1. מוכיח במעשים לרווחת התושבים!!!

2. למען הבית

3. כולנו יחד ״למען הבית״

4. בנימינה גבעת עדה לפני הכל

5. יחד נוביל לשינוי

6. היחיד שזמין גם מחר

7. כשניהול ונסיון נפגשים

8. יש על מי לסמוך

כמות הצבעים המתחלפים ומשולבים בקמפיין דומה, כך גם כמות הפונטים וכמות המידות השונות של הפרסומים, שאינם תואמים לאף אחת מהמידות המומלצות לשימוש בפלטפורמות בהן עלו.

מהצד, למי שלא ישאלו שאלות וגם למי שלא מתפרנסים מזה כמוני ולא בהכרח יסתכלו בעין ביקורתית, המכלול נראה כמו גיבוב של החלטות שטרם הוחלט לגביהן. לרוב אני מתנגדת להנחיות של עשה ואל תעשה, כי יש דברים שיכולים ליפול לקטגוריית אל תעשה, שבאומץ ובדרכים יצירתיות יכולים להפוך להיות מה שיפרוץ את הגבולות ולעשות מהפכות. זה לא המצב כאן. אם יש ״עשה״ ו״אל תעשה״ זה יהיה דומה מאוד למה שקרה כאן בקמפיין.

עודף מסרים, עודף צבעים, עודף פונטים, קומפוזיציות. כל אלה עושים פעולה הפוכה מסדר וארגון, בידול וזכירות, והיררכיית המסרים הופכת להיות תוהו ובוהו. אם היתה אפשרות לתיקון - ההמלצה שלי היתה לבחור מסר אחד חזק, צבע או שניים חזקים, מנוגדים ובולטים, לקרוא קצת על מידות לפוסטים בסושיאל ואיך מומלץ להתייחס לפרסומים, התייחסות לא נכונה [כמו עודף טקסטים למשל] באופן אוטומטי מוריד את החשיפה. האלגוריתם של פייסבוק ידע לזהות עודף טקסטים ולרוב יזהה תמונה כזו כמכירתית ויסגור את השלטר עד לבירור בעניין.

עודף מסרים יכול לעבוד, אך כדי שזה יקרה, צריכה להיות סיבה מאוד טובה, מסרים שיכולים לעבוד יחד ויש בינהם קשר וששאר האלמנטים בקמפיין יתנו תשתית ויזואלית אחידה שמאפשרת קיום של מספר מסרים יחד.

ענת חולי -

הדבר הראשון ששמתי לב אליו, למרות שהוא שולי ולא מאוד מורגש, הוא שפתאום נוסף צבע אפרסק שלא היה שם קודם, הוא מופיע כשעוברים מעל כפתורים. אני די בטוחה שהצבע נשאר שם בטעות, אבל לי זה צרם.

הפתיח כולל תמונה של ענת, משפט השראה שמפרק את המסר המוביל ועוטף אותו מחדש [שזה בסדר, לא עקבי, אבל מספיק מחובר ולכן ההקשר נעשה אוטומטית].

מה חסר בהאדר הפותח? השם של ענת ומה זה האתר הזה.

הדבר הראשון, שגולשים רוצים לדעת כשהם מגיעים לאתר כלשהו זה - לאן הגעתי ומה מקבלים פה. אם אני פותחת את האתר על הלפטופ או על הטאבלט ולא על מסך הענק שלי בסטודיו, אני אראה דמות אשה חייכנית ונעימה, על רקע אפור המספרת שהיא מאמינה בשימור, בהתפתחות, במבט אל המחר ולפני הכל באנשים. אבל היא לא מספרת איך קוראים לה, גם לא מה היא עושה פה ולא למה לי [הקהל] כדאי להשאר פה. אני, נכנסתי באופן יזום בשביל הפוסט, אבל יש מספיק שיגיעו במקרה, עם המלצה, עם לינק שנשלח בקבוצה כזו או אחרת.

כשאני גוללת מטה, אני עוברת דרך משפט שמדבר על המושבות [לפני השורה הבאה שמספרת מה זה העמוד הזה]

ואז שורה עם השם של ענת והסיבה לשמה התכנסנו - לראשות מועצת בנימינה גבעת עדה.

בהמשך ענת מספרת על עצמה ועל המקום עבורה.

גלילה נוספת מביאה לשישה יעדים המוגדרים מרכזיים, שלא הופיעו בצורה דומה ברשתות או בפרסומי חוצות. לפחות לא ויזואלית, מופיעים פה אייקונים בשפה שונה מזו המפורסמת בפייסבוק [חלק מהם מופיעים באינסטגרם, אך לא ברור לי בדיוק מקומם בהיררכיה.

את המצע המלא אפשר לקבל בלחיצה על כפתור ייעודי המנווט אותי לקובץ פי.די.אף, שאפשר להוריד למחשב. והופ, הנה הלוגו, למטה, בסוף, מיועד רק לאמיצים שעשו את כל הדרך.

גם האתר של ענת לא נותן התייחסות לנושא הנגישות וזה מבאס מאוד.

יצאתי מבולבלת.

שורה תחתונה - כדאי להתחיל מהשורה העליונה.

גיל חנניה -

פה, בגלל שאני הולכת לשבח, אני מזכירה שהפוסט כולו מתחילתו ועד סופו, הוא לא פוסט פוליטי, אין קשר בין מה שאני כותבת מקצועית, לבין דעותיי ובחירותיי.

לא קראתי הכל, מודה. לשמחתי אני עוסקת בצד הויזואלי ולכן גם אם כתובות פה שטויות, זה סבבה מבחינתי.

גיל עושה [כמעט] הכל נכון. עצם זה שלא קראתי הרבה, זה אומר שהוויזואליה עובדת מספיק חזק בעד עצמה.

האתר של גיל מינימליסטי, פשוט, מתוחכם במידה הנכונה. שומר על התדמית, שומר על מינוני הצבעים. התוכן מוגש בצורה מעניינת, מסקרנת, נותנת ערך, מעלה חיוך, באמת מסכם קמפיין מרגש שייזכר לדעתי עוד הרבה קדימה וישפיע על הקמפיינים הבאים בבנימינה גבעת עדה.

מה בכל זאת [כי אני חייבת] - עמוד הצהרת הנגישות [עצמו] לא נגיש, הטקסט שם כתוב [לדעתי בטעות] בצבע שלא קשור לתדמית וגם לא עובד על הכחול. המילים בורוד שהן כותרת לתוכן ה-א׳ב׳ לא נגישות, כדי להשאיר אותן בגודל הזה בורוד, הן צריכות לקבל את הפלח הורוד כמו שיש במעבר עכבר של האותיות מעלה. רעיון מהמם אגב [אני מקווה שתמי הגיעה לקרוא את ו׳]

שורה תחתונה - גם כשהקמפיין מעולה, אלוהים נמצא בפרטים הקטנים ובפיין טיונינג.

עקביות והתמדה

הקמפיין מוכן לצאת לדרך. גובשה אסטרטגיה, נבחרו הצבעים, נוסחו המסר המרכזי וכל שאר המסרים, גוייסו תולי המודעות, התקוות ומחזיקי האצבעות. המשימה החשובה שממשיכה את התכנון המקדים, היא שמירה על עקביות והתמדה. עקביות היא אחד הגורמים העיקריים והמשפיעים ביותר על יכולת זיהוי וחיזוק זהות מותגית.

מיכל אורון עזני -

בסיכומו של קמפיין בראיה רחבה, אפשר לראות איך קמפיין מתחיל, מה עובר עליו באמצע ואיך הוא נראה עם סיומו. בפרשנות שלי, מתוך המקום המקצועי שבונה מותגים ומלווה אותם מראשיתם ושנים קדימה, הקמפיין של מיכל התחיל מעולה, בהיר, לא מאוד ייחודי וחזק במסרים, אבל כן נוכח, עם פוטנציאל לפיתוח.

אולי זה השביעי באוקטובר, אולי זה המתמודדים והמתמודדת האחרים, לא ברורה לי הסיבה, אך אפשר לראות נקודת ציון די מובהקת, בה לפחות ברמה המיתוגית והויזואלית, התחילו מה שאני קוראת ״עבירות על החוק״, כשהכוונה כמובן היא לחוקיות המותג.

חוקיות מותג נועדה לתת לו מסגרת ולשמור עליו, כדי שהוא ייטמע בתודעת הקהל, יהפוך מזוהה ובתקווה גם נחשק ויוכל להמשיך לצמוח ולהתפתח בזירה התחרותית כשהיתרונות שלו ברורים, חזקים ונמצאים בפרונט.

שפת מותג יכולה ״להשבר״ מבלי לפגוע במותג, בדרך כלל אחרי מספיק זמן של נוכחות בשטח. שזה אומר לא בקמפיין בחירות. קמפיין בחירות הוא קצר מועד ומחייב מיקוד ודיוק שיא. כל גמגום וכל סטייה מהדרך, מהשפה וממה שכבר יצא החוצה לקהל, הוא מתכון לבלבול, חוסר בהירות לגבי מסרים, איבוד אמון וקולות.

אני מזהה שלושה ואולי אפילו ארבעה מקומות בהם נעשו שינויים, שגם אם הם לא מרחיקי לכת, בראייה של ציר זמן כל כך קצר, זה סיכון שאם אין סיבה ממש טובה, לא מומלץ לקחת.

שורה תחתונה - ברמת קריאייטיב וחדשנות, הקמפיין של מיכל לא עף, הוא ״בסדר״. בשפה מיתוגית, ״בסדר״ אומר שרכיבי ובניית המותג נעשו בצורה נכונה, המותג עצמו, בכוונה או שלא, לא מביא בשורה חדשה לעולם, לא מייצר אינטראקציה ייחודית, לא חושף אידיאולוגיות או מסרים שטרם נשמעו וגם לא משתמש בצורה מסקרנת להעביר אותם. השפה הולכת על בטוח. צבעוניות מוכרת שעבדה לאחרים, מסרים שכבר שמענו והבטחות שמידת היכולת של הקהל להשוות בינהן לבין הבטחות האחרים, די נמוכה.

למרות ועל אף, הקהל הצביע ברגליים ונתן למיכל את המקום השני המכובד, על זה אי אפשר להתווכח.

האם החלטות עיצוביות, התרופפות חוקיות ושינויים שנעשו בדרך היכולת להטות את הכף לכאן או לכאן? אפשר רק לנחש. מה שבטוח שאפשר לנתח את הנתונים היבשים, על ציר הזמן, מה השינויים שנעשו ומתי והאם בנקודות הזמן האלה, היו תגובות, שאלות, אינטראקציות יותר מהרגיל וסביב מה, בנוסף אפשר לנתח את ההתפתחות מזויות נוספות [לא רק ויזואליות] וללמוד המון.

שלומי פרץ -

שפת המותג של שלומי פרץ מאופיינת ומאובחנת מבחינת הרכיבים שנמצאים בארגז הכלים. בחירת הצבעים ברורה, אם כי כמו שכתבתי מעלה, היא בחירה תמוהה שלא משתמשת באף צבע בולט ובאף שילוב קונטרסטי, אלא נשארת ברמה של צבעים שטוחים ועכורים שלא עושים חסד לקמפיין. לוגו וסלוגן שמשרתים את המסר המרכזי ותומכים בתשתית הקמפיין, מסרים משניים נוספים שבאים לרוב לצד הלוגו ונותנים ערך מוסף ומשלים. תצוגת התמונות שמכל המתמודדים שמה דגש על נוכחות הרשימה שעומדת מאחורי שלומי ומקבלת במה נרחבת, גם בחוצות וגם באתר, מה שלא קורה אצל המתמודדים והמתמודדות האחרות. 

הנקודות החלשות בקמפיין, מעבר לצבעים שלטעמי היו יכולים להרים אותו פלאים, הן שימוש עודף ברכיבים ויז׳ואלים וריבוי מסרים תחת נדל"ן שיווקי בודד. 

אילו המסרים היו מחולקים ומוצגים בנפרד ולא כולם יחד, היה אפשר לייצר בהירות רבה יותר לכל מסר ומסר. 

כאשר מופיעים באותו מקום מספר מסרים, בהיררכיה שנותנת חשיבות דומה לכל מסר, נוצר מצב שהעין קופצת ממקום למקום והחלק במוח האחראי על הקלט ועל ארגון המידע מתבלבל ולא יודע מה מהמסרים לקטלג בזיכרון. 

שורה תחתונה - שתי אפשרויות לשיפור קמפיין כזה שיש בו ריבוי מסרים תחת קורת גג אחת. 

אפשרות אחת היא, למפות את המסרים ולחלק אותם, בידיעה שלא בכל פרסום, יופיעו כולם, אבל כל אחד יקבל במה גדולה יותר שאפשר לנצל לטובת בהירות וערך נוסף באותו נושא. 

אפשרות שניה, להשאיר את כל המסרים תחת קורת גג אחת ולהגדיל את רמות ההיררכיה. אפשר לעשות זאת על ידי מערך גדלים לפי חשיבות. לדוגמה כמו על גבי אריזת מוצר, בה מופיעים גם שם המוצר והתיאור שלו, גם לוגו החברה וגם טקסטים נילווים כמו תועלות המוצר, יצרן, יבואן וכו. לפעמים יהיה לוגו החברה החשוב יותר ושם המוצר שני בהיררכיה ולפעמים שם המוצר יהיה החשוב ביותר ולוגו החברה יופיע בקטן לאיזכור  ושיוך מותגי.

שלומי סלמה -

שפת המותג פה עוד לא מגובשת דיה, כדי להיקרא שפת מותג וכדי להיות מזוהה. מה שאפשר לעשות במקרה כזה, במידה ויש רצון לייעל את חומרי הגלם לכדי מערך מותגי שאפשר לעבוד איתו, זה לקחת את כל הרכיבים ולסנן. מי לארכיון ומי לפנתיאון. מצד שני, אני לא מוצאת פה רכיב מאוד חזק או רעיון שמחזיק כדי ללכת לפנתיאון ולכן צריך לבסס מתוך הרכיבים משהו ולפתח אותו. זה יכול להיות צבע חזק ומוביל. משפט אחד מוביל. פונט אחד. ולהתחיל לבנות מערך עיצוב מאורגן שברור מה מטרותיו ואיך הוא נראה במדיות השונות. 

אין שורה תחתונה.

ענת חולי -

שפת המותג של ענת חולי מכילה את כל הרכיבים הנכונים, צבעוניות שונה בנוף, מסר מרכזי חזק, אנושי ונוגע לאלה שחשוב להם לשמר ולאלה שחשוב להן איך יראה העתיד. ענת מגיעה לקמפיין נטולת מסיכות ומילים גדולות. אותנטיות היא יתרון וחיסרון, יתרון כי היא בגובה העיניים, לא נתפסת כפוליטיקאית והתדמית תומכת בתפיסה, התמונות יומיומיות, לא מתיימרות, לא מעונבות, השטח מדבר בשמה והיא נטמעת בו בהתאמה. החיסרון הוא אותנטיות יתר, בה נגלים מקומות של גיבוב תמונות מוצגות יחד ומדגישותאת חוסר הקשר, שאפילו מאמץ קטן לאחד בפילטר או צבע כדי להתאים לשפה, מבלי לפגוע באמת ובמקור, לא נעשה. הצגת חברי הרשימה, בתמונות שהביאו מהבית ואין בינהן קשר, כאשר הן צרובות מהרקע ברישול, שלא הולם קמפיין בחירות משום סוג, לצד שימוש לא עקבי באלמנטים כמו נקודה צהובה, בועות דיבור, אותיות מודגשות במילות המסרים.

בשלב מסוים, נראה כי עין בוחנת החלה לייצר סדר בחדר, ״לנקות״ רעשי רקע וליצור מחדש חומרים מקצועיים יותר, כמו הצגת הרשימה על רקע חדש, צילומים וצריבות תמונות מקצועי יותר, שימוש חדש בהיילייטס,בעיגולים הצהובים שסוף סוף מצאו דרכם אל הצבע הסגול חציל. אם הייתי אני זו שמחליטה, אלה היו שני הצבעים המובילים והטורכיז ירקרק היה נשאר על רצפת העריכה, או יורד מנכסיו באחוזים גבוהים. סגול וצהוב הם צבעים כמעט משלימים [המשלים של סגול הוא כתום] בגלגל הצבעים ולכן, הם שילוב גוונים שמספק תוצאה קונטרסטיתבולטת וחזקה

ככלל, נראה שיש חוקיות, יש חזרתיות שעוזרת לזהות ולזכור מחד, מאידך, לא תמיד החוקיות נשמרת. הפרטים הקטנים לעיתים מוזנחים ומקבלים תפקידים בלי סיבה ברורה או מענה במקום אחר.

זום אאוט לדיגיטל חושף מעטפת מותג מזוהה, אך בפנים יש אלמנטים שנמצאים שלא תואמים בין הפלטפורמות. אלה דברים שיוצרים עמימות, מעלים שאלות, מורידים ומחלישים את כוחו של המותג ואת בהירות המסרים לקהל.

גם כאן, בדומה לשינויים שנעשו אצל מיכל, עולה השאלה למה, אך פה יותר ברורה לי התשובה, כי השינויים קטנים ומשאירים את הקמפיין שמור וצומח.

גיל חנניה -

״זה לא קמפיין, זו שפה״ מצוטט מהשפה של הקמפיין של גיל, שהוא לא קמפיין, אלא שפה.

מבולבלים?

גם אנחנו.

אבל לא בהקשר לקמפיין, אהה סליחה, לשפה.

בקמפיין הכל ברור. ברורים ה״למה״, ה״מה״ ובהחלט ברור ה״איך״, התשובה היא השאלה - השפה. השפה המובילה.

קמפיין מעורר השראה, ברור, עקבי, עמוד שדרה חזק שלא ניזון מהסביבה, אלא מזין אותה בעצמו, מינון נכון בין צבעים, ריווחים, אלמנטים, חלוקת ״נדל״ן״ ומתיחת פנים כוללת למושג קמפיין בחירות לראשות המועצה.

בכל נקודות ההשקה עם הקהל, פרונטלי ודיגיטלי, ישנו גיל וישנה השפה הגילית, שעשתה בדיוק מה שמותגים גדולים עושים, מטמיעים שפה ומטמיעים מותג.

מה שמעניין אותי אחרי שהקמפיין של גיל העלה את הרף, איך יראו בעוד חמש שנים הקמפיינים החדשים.

נחכה ונראה.

מזל טוב ובהצלחה לגיל חנניה על זכייתו.

אמן שיצליח לגרום לבנימינה הזו לצמצם את הפער בין איך שהיא נראית מבחוץ לבין איך שהיא מבפנים באמת. הלוואי.

כל הכבוד למיכל על המקום השני, המכובד ולשלומי פרץ, ענת חולי ושלומי סלמה על ההתמודדות ועל העשיה הרבה והרצון לתרום ולעשות פה טוב במושבות.

מילת סיכום חלקית כי יהיה בשבוע הקרוב פוסט המשך על נקודת הבונוס, יהיה מעניין, תבואו..

למיתוג ככלל ומיתוג פוליטי בפרט, השפעה עצומה על תפיסת הקהל את הדמות הנשקפת מהפוסטרים. בחירות מיתוגיות הן חלק ממסע הקמפיין לאורכו ולרוחבו. החלטות מיתוגיות ועיצוביות יכולות לשנות עולמות, לסחוף קהלים, להרשים, לאכזב, לעורר סקרנות. מיתוג זו מעטפת וכלי ליצירת זהות, הכרה והעלאת רמת החיבור עם הקהל.

בעולם בו תחרות היא חלק בלתי נפרד ממסע בחירות, מיתוג ואסטרטגיה יכולים להיות הבדל בין הפסד לניצחון.

אין אמת אחת שנכונה לכלל המועמדים והמועמדות. האמת היא אינדיבידואלית. החשוב והמשותף בתהליך מיתוג פוליטי, הוא לחבר בין עמדות ואג׳נדה לבין בחירות והחלטות מיתוגיות, כמו צבע, מסר מרכזי, מסרים משניים, חשוב להגדיר מי הוא הקהל, מי הם המתחרים ומה היא הזירה בה מתקיים הקמפיין ולקחת בחשבון את הנתונים.

חיוביות, לזכור ששפה שלילית מרחיקה ומבלבלת את הקהל. כדי לסחוף ולעבות את הקהל, חשוב למפות אותו ולמצוא את הדרכים הפרונטליות, הוירטואליות והשיווקיות להגיע אליו, לקשור קשרים ולהמשיך לדבוק במסרים.

לא פוליטית ולא במקרה

אם לסכם במשפט, מיתוג פוליטי הוא מיתוג לכל דבר, תהליך חיוני המשמש ליצירת זהות מבודלת, חזקה וזכירה.

היה לי מרתק לעקוב אחר כל אחד ואחת מהמועמדים וההתפתחויות במהלך קמפיין הבחירות לראשות מועצת בנימינה גבעת עדה. קצת התבאסתי מכמה עקיצות והתנגחויות בסיבוב השני, אבל סך הכל לא היו דרמות, ראיתי גם פרגון הדדי ולא רק גיצים.

לא סתם בחרתי בכותרת ״בחירות [משפיעות על] בחירות״, בחירות והחלטות מותגיות הן מרכיב משמעותי, שיכול להביא לשינויים ומהפכים בתוצאות הבחירות ובמערכת הפוליטית כולה.

עבורי, מיתוג הוא לא עבודה, אלא דרך חיים, פילטר דרכו אני רואה את העולם. הבוקר בסטודיו נפתח עם פיצוח קונספט גרפי לצד הקפה ובארוחת צהריים כבר מתווכחים על צבע וקומפוזיציה. המומחיות שלנו, היא מיתוג, עיצוב אריזות ועיצוב חווית משתמש, אפשר לפנות אלינו לפרוייקט או ייעוץ בכל נקודה על ציר ההתפתחות העסקית.

כמו תמיד, אשמח לתגובות ושיתופים. שתפו, העבירו, שלחו למי שפוסט זה יכול להועיל. לשיתוף יש ללחוץ על האייקונים מטה, או פשוט להעתיק את הלינק ולשלוח.

תגובות פה למטה ישמחו אותי ואותנו, אפשר גם לשלוח למייל: hagar@curlyblack.com

לקבלת פוסטים חדשים, טריים משולחן הסטודיו הקולח, הרשמו מטה והשארו לעדכונים.

לקבלת הצעות מחיר, תיאום ייעוץ, שאלות ובקשות ספציפיות, אפשר לכתוב הודעת וואטסאפ למספר - 0508821028 או למייל - shelli@curlyblack.com .

תודה על הזמן, שום דבר לא מובן מאליו, בשבילי זהו לא רק בלוג, זוהי מערכת יחסים.

ניפגש בפוסט המשך, שייצא בלי נדר בימים הקרובים :)

הגר

הכותבת היא מעצבת גרפית, בוגרת שנקר ובעלת סטודיו CURLY BLACK למיתוג, עיצוב אריזות, ועיצוב חווית משתמש. בנוסף, מרצה באקדמיה ובקורסים פרטיים ומשמשת יועצת לחברות, מותגים ובתי סטודיו לעיצוב.

מהי תקשורת חזותית?

או איך לדבר בשפה גרפית.

תקשורת חזותית. הגדרה.

אומנות הבחירה וארגון אלמנטים ויזואלים כמו טיפוגרפיה, תמונות, סמלים וצבע לכדי העברת מסר לקהל.

תקשורת. יצורים אנושיים מתקשרים בינהם ומעבירים מסרים דרך כל החושים. ראיה. שמיעה. ריח. מישוש. טעם.

* יש גם טענות האומרות כי קיימות רגישויות שהן מעבר לחושים אצל חלק מהאוכלוסיה (ואצל בעלי החיים). חוש שישי אם תרצו, יכולת להרגיש מעבר למה שנתפס באופן הרגיל בחושים.

חזותית

כל מה שאפשר לראות

אז מה היא לעזאזל שפה גרפית?

את המושג "שפה גרפית" שמעתי לראשונה בלימודי תקשורת חזותית שנה ג’ בשנקר. היה לנו קורס בשם "שפה גרפית”. איך שנכנסתי לשיעור הראשון, שאלתי את המרצה מה אומר המושג ״שפה גרפית״ והתשובה שלו היתה שיש לי סימסטר שלם להבין ולענות על השאלה הזו בעצמי. אחרי 4 תרגילים ולקראת סוף אותו סימסטר נפלו לי האסימונים [שמסגירים את גילי, מה אין תחליף למשפט האלמותי הזה עם האסימונים?].

שפה גרפית, בדיוק כמו עברית, רוסית, ערבית, אנגלית, או כל שפה אחרת, היא שפה שיש בה סממנים הניתנים לזיהוי.

אפשר להגדיר שפה גרפית כאשר יש בה מערכת חוקים וכללים.

איך מדברים בשפה גרפית? שפה גרפית היא האמצעי דרכו מועבר מסר. לא מדברים בשפה גרפית. היא מדברת בשבילנו. יכול להיות בה טקסט, אבל המסר בה עובר בדרכים שאינן מילוליות.

שתי דוגמאות יומיומיות לשימוש בתקשורת חזותית:

תמרורים.

לדוגמא, בכביש, כל נהג או הולך רגל, מכיר את הכללים ויודע את החוקים. לכללים והחוקים האלה יש סימנים מוסכמים וברובם בינלאומיים. סימנים אלה הם תמרורים. כשיש תמרור עצור, נדע שעלינו לעצור. כשיש תמרור האט ותן זכות קדימה, אנחנו יודעים מה עלינו לעשות.

חוקיות התמרורים באה לידי ביטוי בחלוקה לקטגוריות כאשר כל קטגוריה מבודלת על ידי צורת התמרור והצבע שלו. תמרורי אזהרה והתראה כמו ״כביש משובש״, יהיו משולש אדום. תמרורי איסורים והגבלות כמו ״אסורה הפניה שמאלה״, יהיו עיגול אדום. תמרורי תחבורה ציבורית כמו ״תחנת אוטובוס ציבורי״, יהיו מרובע או מלבן צהוב. תמרורי מידע והדרכה כמו ״כביש חד סיטרי״, יהיו מלבן ירוק או כחול. לוח התמרורים בישראל מסתמך על תקן בינלאומי, כאשר יש בו שינויים קטנים הנובעים ברובם משפה טקסטואלית, למשל במקום האות ״P״ לשלט חניה, בישראל יסומן התמרור באות “ח״, תמרור ״עצור״ ישראלי מסתמך על הדוגמה הבינלאומית ומופיעה בו כף יד לבנה, אך הוא אינו מכיל טקסט כמקובל בארצות אחרות. יש עוד מספר תמרורים ייחודיים לישראל, כמו תמרור שלט ״כביש אגרה״, בו מופיע בנוסף לכיתוב, הסמל ₪.

את שפת הסימנים בכביש אנחנו לומדים מגיל צעיר תוך כדי פעולות יום יום כמו חציית כביש וככל שאנחנו מתבגרים, נחשף ליותר ויותר חלקים בשפה שהיא אינה מילולית, אך היא מנחה ומעבירה מסר ברור כמו הכוונה, הורייה, איסור וכדומה.

ממשקים דיגיטלים.

גם כאן, נראה כי יש סימנים מובהקים בינלאומיים שהם חלק מהיום יום שלנו. למשל סימני תפעול קול, הקלטה, וידאו מלווים אותנו משחר ילדותינו, משולש אופקי מכוון ימינה, מסמן ״נגן״ או ״Play״. עצירה תסומן על ידי ריבוע שחור. העברה קידמה תסומן על ידי שני משולשים מכוונים ימינה וצמודים זה לזה. אותו דבר עם סמלים ברשתות החברתיות, באפליקציות ובממשקים בהם יש פעולות שחוזרות על עצמן, כמו ״להזמין חברים״, ״אהבתי״, פרופיל אישי״, ״מסך בית״, ״טופס מילוי פרטים״, ״קבלת הודעה״, ״מיקום״, ״חיפוש״ ועוד ועוד.

ההבדל בין תמרורים לבין סימנים מוסכמים בממשקים דיגיטלים, הוא שבממשקים דיגיטלים, קיימת אפשרות לקחת סימן מוסכם ולעשות לו התאמה אישית, או התאמה מותגית, כלומר, להשאיר את הסימן מזוהה, אך להתאים לו את צבעי המותג, סגנון השפה כמו סוג קו, פונט, או כל מה שיקרב אותו ויאחד אותו עם שאר הרכיבים הגרפים של המותג.

פיתוח שפה גרפית. איך עושים את זה?

שפה ויזואלית יכולה להשען על סימנים מוכרים וידועים והיא יכולה להיות מומצאת מיסודה.

אנחנו מתייחסים למותגים כאל ישויות אנושיות ולכן כשאנחנו באים לדבר על שפה גרפית ואחר כך ליצור אותה, חשוב שנבין לעומק מי הוא או היא המותג. כדי להסיק מסקנות ותובנות שיובילו ליצירת שפה גרפית, נאפיין את האסטרטגיה והמסרים המבוקשים, דרך בחינת החזון, קהל היעד, ערכי המותג, האני מאמין, הבטחת המותג, צורת התקשורת וטון הדיבור שלו עם הקהל הרלוונטי. בנוסף, נסתכל על המתחרים, נגדיר את האתגר המיתוגי, את הפלוסים והמינוסים הקיימים ונצא למחקר ויזואלי ולעיצוב.

מה שיוביל את שלב העיצוב הוא האפיון. הוא ינחה את החשיבה והפיתוח של הרכיבים הויזואלים. לכל רכיב יש סיבה, רעיון ומסר אותם הוא מייצג. תפקידינו כמעצבים, הוא ליצור הרמוניה וחיבור נכון בין טקסט, לצבע, לקומפוזיציה, לשילוב תמונה וליצירת חוקיות ברורה המשלבת את כולם לכדי שפה אחת, מבודלת וייחודית, ששיוכה למותג ברור.

לסיכום

תקשורת חזותית היא העברת מסר או מסרים על ידי ביטוי הנראה לעין.

תקשורת חזותית משתמשת בחוש הראיה ויוצרת אינטראקציה בין המסר למי שיקבלו אותו.

ביטוי נרחב לתקשורת חזותית היא יצירת שפה הנקראת במונח המקצועי ״שפה גרפית״, או ״שפה ויזואלית״, כאשר, כמו לשפות מילוליות המשתמשות באוצר מילים, מרכיבות משפטים ומאפשרות אינטראקציה והעברת מסר, כך גם שפה גרפית מורכבת מאוצר סממנים וחוקיות המארגנת את רכיביה והיא שפה לכל דבר.

בניגוד לדוגמאות שהזכרתי קודם של תמרורים וממשקים דיגיטלים, בהן, העקרונות בינלאומיים ובניגוד לשפה מילולית, בה יש הסכמה לאומית על הסממנים, שפה גרפית ניזונה מפסיכולוגיה, דעות קדומות, טרנדים, השפעות סביבתיות והיא עובדת על העברת וקבלת מסר שיש בהם פרשנות. היא יכולה להיות מתומצתת או עשירה ומגוונת, תלוי במותג אותו היא משרתת, בצרכים ובמורכבות שלו. יש בה חוקים והיא נועדה לארגן ולהנגיש מידע ומסר על ידי שימוש ברכיבים ויזואלים, סמלים, צבע, אלמנטים טיפוגרפים, פונטים, איור, צילום, קומפוזיציה, איפוגרפיקה.

שפה גרפית עוזרת למותגים להיות נוכחים, מבודלים, מזוהים וזכירים. שפה גרפית היא דו שיח ומערכת יחסים של המותג עם עצמו ועם הקהל שלו.

בואו נדבר ויזואלית

כשאנחנו פותחים עיניים בבוקר, עם הקפה והמאפה (כן כן גביניות זה הלהיט פה), אנחנו מתחילים את היום עם פיצוח שפה גרפית. כאלה אנחנו, אוהבים לחשוב ולפתח עולמות ויזואלים תוך כדי תנועה.

המומחיות שלנו, היא להעביר מסר. מה שנאמר במילים, אנחנו יודעים להעביר דרך בחירה, יצירה ועיצוב שפה המאופיינת ומותאמת לכל מותג ומותג.

בואו לגלות ולתת לנו ליצור עולמות ויזואלים ושפה גרפית ייחודית למותג One of a Kind שלכם ושלכן.

כמו תמיד, אשמח שתשתפו אותי, ספרו לי האם נשארו שאלות פתוחות. אשמח לתגובות ושיתופים. שתפו, העבירו, שלחו למי שפוסט זה ייתן לו או לה כלים לעבוד נכון יותר. לשיתוף יש ללחוץ על האייקונים מטה, או פשוט להעתיק את הלינק ולשלוח לאן שבא :) תגובות פה למטה ישמחו אותי ואותנו, אפשר גם לשלוח למייל: hagar@curlyblack.com לקבלת פוסטים חדשים, טריים משולחן הסטודיו הקולח, הרשמו מטה והשארו לעדכונים

לקבלת הצעות מחיר, תיאום ייעוץ, שאלות ובקשות ספציפיות, אפשר לכתוב הודעת וואטסאפ למספר - 0508821028 או למייל - shelli@curlyblack.com ואנחנו נדע לקחת את זה משם. תודה על הזמן, שום דבר לא מובן מאליו, בשבילי זהו לא רק בלוג, זוהי מערכת יחסים. ניפגש בפוסט הבא :) הגר

איך לעצב עמוד נחיתה התומך במסר ובמותג.

עמוד נחיתה הוא כלי שיווקי וכמו כל כלי שיווקי הוא מנהל מערכת יחסים שלמה בין המותג לקהל.

דף נחיתה הוא כלי שיווקי שהרשת מלאה בטיפים, המלצות והנחיות איך לעשות אותו נכון. הסיבה שהחלטתי להקדיש לו פוסט אצלנו בבלוג, היא כדי לתת ערך ומקום לפן העיצובי ולההקשר המיתוגי בנושא. אחד הדברים שלעיתים נזנחים בבואנו לשווק מוצר או שירות, הוא המותג עצמו. אסביר למה הכוונה. חוזק של מותג נמדד בין היתר בהיותו מזוהה על ידי הקהל שלו. כדי להגיע למצב בו מותג מזוהה, חשוב לשמור לאורך כל הדרך ובכל נקודות המפגש עם הקהל, על נוכחות, חוקיות ועקביות. מותג חזק, הוא מותג שיש לו שפה משלו, המורכבת מנראות ויזואלית ושפה מילולית, או טון דיבור אם תרצו. אלה הולכים יד ביד ומייצגים אותו נאמנה בכל הופעותיו. מותג חזק הוא מותג שאפשר לזהות את הסממנים הויזואלים והמילוליים שלו, מבלי להתאמץ. יהיו אלה המילים, הניסוח, הטון, אורך הטקסט, כמו גם הצבעוניות, המינון, ההיררכיה, השימוש באלמנטים גרפים, בשפה צילומית ובכל מה שעושה את המותג ייחודי ומבודל. איך אפשר להביא לידי ביטוי את השפה הויזואלית בדף נחיתה ולמה זה חשוב בכלל? קודם בכמה מילים אדגיש מה זה בכלל דף נחיתה, למה הוא נחוץ ומתי מומלץ להשתמש בו.

מה זה דף נחיתה?

עמוד או דף נחיתה, הוא עמוד אינטרנטי בודד, המתפקד עצמאית (כלומר לא בתוך אתר). תפקידו של עמוד נחיתה, לנתב את הקהל לבצע פעולה אחת מסויימת. לרוב תהיה פעולה זו, הרשמה או מילוי טופס פרטים להתקשרות. פרטים אלו הם ״ליד״, כלומר פרטי קשר המועברים לרשימה ייעודית במטרה להמיר את הנרשמים בה ללקוחות או להמשך התקשרות. דף נחיתה הוא כלי שיווקי שלרוב יהיה רכיב אחד, מתוך שרשרת פעולות שיווקיות או במונח המקצועי ״קמפיין שיווקי״, שרשרת כזו יכולה לפעול במקביל ולהיות ניזונה מכל רכיביה.

מה ההבדל בין אתר לדף נחיתה? אתר אינטרנט לרוב משמש את המותג לאורך זמן ולטווך ארוך. לכן, לרוב המטרות בו יהיו שלובות תדמית ומכירה ולא יתמקדו במוצר או בשירות בודד, גם לא בפעולה בודדת. אתר מאפשר להציג את המוצרים או השירותים של העסק בצורה רוחבית ומפורטת ומאפשר יצירת קשר או במידה וקיים מנגנון רכישה, לבצע רכישה ישירה. אתר יכול להיות עמוד בודד, או מספר עמודים, כאשר לכל עמוד תפקיד משלו. עמוד נחיתה לעומת אתר, הוא בהכרח עמוד בודד. עמוד נחיתה הוא כלי ממוקד המכוון את הקהל לביצוע פעולה אחת ויחידה. העמוד יכיל מידע ממוקד על מוצר או שירות מסויים ויוביל את הקהל תוך חשיפת הפרטים הרלוונטים לביצוע אותה פעולה מבוקשת, למשל הרשמה לקורס, הרשמה לקבלת פרטים על קורס/הרצאה/סדנה/שיטה, הרשמה להטבה, הרשמה להתעניינות בנושא מסויים ובקשה ליצירת קשר חוזר, הרשמה לרשימת תפוצה, רכישה מיידית של כרטיס להרצאה/מוצר. הבדל נוסף הוא, שלרוב אתר יהיה על זמני (גם אם ישתנה תוך כדי תנועה) ודף נחיתה יהיה בעל תוקף לזמן שיווק המוצר/השירות, עד להשגת המטרה.

למה לי דף נחיתה ומתי כדאי ליצור כזה? דף נחיתה מומלץ ליצור כאשר יש לנו מטרה לקדם מוצר או שירות ספציפי מתוך סל השירותים שלנו. חיזוק נוסף יהיה כאשר למוצר או השירות שנרצה לקדם יש תוקף. דף הנחיתה הוא כלי עזר שיווקי נוסף לאתר ולא בא להחליפו. אין הגבלה או משמעות למספר המוצרים שנקדם בעמודי נחיתה. תיאורטית, אפשר להחזיק באוויר אינסוף עמודי נחיתה. מעשית, מומלץ להתמקד במספר עמודי נחיתה המאפשרים לנו שליטה וניהול כעסק ולא להתפזר לכל עבר.

מה חשוב לדעת כשניגשים ליצור דף נחיתה - מטרה. קהל. מסר כמו בכל מוצר או יישום שמטרתו להוביל את העסק לנקודה מסויימת, גם פה נשאל את עצמינו שלוש שאלות: 1. WHAT 2. WHO 3. WHY 1. WHAT.

שאלת ה-מה > מה המטרה שלנו בדף הנחיתה? מה אני מוכרת? התשובה לשאלת ה-"מה” חשוב שתהיה מיידית - בראש העמוד - נחתתי כאן ואני רוצה לדעת לאן מהגעתי ומה אני מקבלת פה. ספקו כותרת ברורה. הוסיפו ויזואל מושך שתומך בכותרת מחד ומזוהה עם הסגנון העיצובי של המותג מאידך [למשל בצבע, סוג פילטר על תמונה, תמונה עם זוית צילום מסויימת שאפשר לזהות דרכה את המותג, אלמנט גרפי מזוהה]

.WHO .2

שאלת ה-מי > מי הקהל שלי?

אני בדרך כלל לא נחרצת ולרוב מאמינה שיש הרבה זויות ודרכים לראות פיתוח של מותג ושימוש בכלים שיווקיים. בעניין חידוד ודיוק קהל היעד אני כן נחרצת.

בתשעים ותשעה אחוז מהמקרים, לא יהיה מצב שהקהל הוא כולם!!

ככל שתדעו למקד, לחדד ולדייק את הקהל להצעה בדף הנחיתה, כך יהיה קל יותר וברור יותר איך להוביל אותו אל עבר המטרה.

צמצמו את הקהל.

למי המוצר או השירות המוצע מיועד? לנשים? לגברים? לישראלים? למשפחות ברילוקיישן? להורים? לאנשי ונשות מקצוע בתחום מקצועי כלשהו?

כל צמצום כזה יעזור לדייק את המסרים.

הוא כאמור ממוקד למוצר/שירות/מטרה. כדי להצליח להביא לדף את הקהל הנכון ולכוון את האמצעים והערוצים השיווקיים בצורה יעילה, עלי להגדיר בצורה הכי מדוייקת ומצומצמת מי הוא אותו קהל אליו הדף מכוון. הגדרת הקהל של דף נחיתה תהיה לרוב מצומצמת אף יותר מזו של המותג עצמו וכל צמצום כזה, יעזור למקד הן את המסרים והן את ההפצה.

.WHY .3

שאלת ה-למה > למה דווקא אצלי? למה שיבחרו דווקא בשירות או במוצר שלי?

באוקינוס יש הרבה דגים. ברור שכל דג שונה מחבריו, אבל במבט חטוף נראה שרובם שוחים בצורה דומה וההבדלים אינם רבים. כך גם ברשת. העומס עצום. כדי לבלוט, לגרום למסר להיות זכיר, כזה שיזמין המשך גלילה וביצוע פעולה, חשוב להגדיר קודם כל לעצמנו, "למה" כדאי לקהל שהגדרנו לבחור דווקא בנו. מה מיוחד אצלנו? מה הערך המוסף שהמותג שלי מביא?

ברגע שתגדירו את ה-"למה” נסחו את התשובה וכיתבו אותה בדף הנחיתה. ה"למה” תעזור לקהל להשתכנע שההצעה שלנו מתאימה לו, לקבל החלטה ולבחור בנו.

עכשיו, אחרי שהבנו מה אנחנו רוצים להציג/לקדם, למי מיועדת ההצעה שלנו ומה הערך המוסף שאנחנו מביאים לקהל שלנו, נשתמש בתשובות שענינו לעצמנו כדי לתכנן מה יהיה בדף נחיתה, מה היררכיית המסרים [סדר הופעת המסרים] הטקסטואלים והויזואלים שיובילו את הקהל להרשם בטופס ההרשמה (או לבצע את הפעולה אותה הגדרנו כמטרה).

זה הזמן לחדד עפרונות (או להשחיז אותיות במקלדת) ולכתוב תוכן מעולה וברור ולהכין ויזואלים תואמים שמדברים עם התוכן ומקשרים לנראות הכללית של המותג.

מה כדאי לכלול בדף הנחיתה שלי? כדי להוביל את הקהל למטרה לשמה התכנסנו, מומלץ ורצוי לכלול בדף הנחיתה מספר רכיבים: > איזור פתיח. נחיתה רכה וברורה בראש עמוד הנחיתה.

הפתיח הוא למעשה הרגע בו המטוס [הקהל] נוחת על מסלול הנחיתה [ראש העמוד].

כאן חשוב שיהיה ברור “מה זה העמוד הזה ומה מקבלים כאן?״. זהו האיזור החשוב ביותר בדף הנחיתה. בשפה המקצועית הוא נקרא - Above the fold, זהו האיזור שנחשף ראשון ויוצר את הרושם הראשוני, שכאמור - אין הזדמנות שניה לרושם ראשוני. תהיו ברורים ומזמינים. באיזור הפתיח חשוב לכלול שלושה מרכיבים: 1. כותרת - משפט שיווקי הכולל בתוכו את המטרה [ה-״מה״] שהעמוד כולו קיים עבורה. 2. ויזואל - מושך, מסקרן, חזק, מבודל, תומך במסר ומזוהה עם המותג. 3. הנעה לפעולה - או במונח המקצועי CTA > Call To Action כלומר הצעה מיידית וישירה לפעולה, המיועדת למהירי החלטה. מטרת העל שלנו היא, שמי שינחתו ויגיעו לדף יבינו מייד במה מדובר ומה אנחנו מציעים. מהירי ההחלטה (יש כאלה) יקבלו את האפשרות ללחוץ ישר על כפתור הרשמה/רכישה/שליחת פרטים ולא ״יאלצו״ לגלול עוד או לחפש איפה טופס מילוי הפרטים. לשאר באי ובאות העמוד שיתעניינו, אך יזדקקו לפרטים נוספים כדי לקבל החלטה, שמורה תמיד אפשרות הגלילה והמשך הקריאה.

> איזור התועלות. כאן נציג את יתרונות המוצר/השירות, או למה כדאי להצטרף ולרכוש אותו. המטרה בשורה התחתונה היא להמיר לקוחות פוטנצייאלים ללקוחות משלמים. התמקדות בלקוחות עצמם ובנקודת מבטם ופחות במוצר, תעזור ליצור אינטראקציה חיובית.

כדי לעשות זאת, נמליץ לכל עסק או מותג לשאול את עצמו מספר שאלות השאלות לפני כתיבת התוכן:

״על איזה צורך המוצר עונה לקוחותיל? [למה שישקיעו בו?]״ ״מה יוצא ללקוח מזה?״ ״כיצד מוצר זה עשוי להועיל ללקוח שלי?״ ״מה הרווח שיקבלו מי שירכשו את המוצר שלי?״ ״מה החוויה שיחוו, שתשאר להם?״ ״איזה סיפוק יחושו מזה?״ ״מה הערך המוסף שיקבלו?״

תועלות אינן באות לענות על תכונות מוצר. הן באות לספר איך הוא יעשה טוב יותר. תועלות נועדו כדי להבטיח ללקוחות כי המוצר או השירות באים לתת לו מענה לצורך, לבעיה, לרצון.

דוגמה > איך להציג תועלות: - הזמינו עכשיו והפעילו טיימר על רבע שעה עד שנצלצל בדלת - מגש הפיצה מגיע עם זמן איכות משפחתי - עשרים וארבע שעות ביממה, כל סוגי הפיצה לכל סוג רעב או מטרה - היום לא תשטפו כלים ;)

דוגמה > איך לא מומלץ להציג תועלות: - הפיצה הגדולה בישראל - פיצה משפחתית מדהימה מהמטבח האיטלקי - מובילים בענף הפיצות מומלץ לכתוב את התועלות בנקודות תמציתיות וברורות. חיזוק התועלות בויזואל או באלמנטים גרפים כמו בולטים, אייקונים, תמונות [תלוי שפה ויזואלית מותגית קיימת] יסקרנו מספיק וירמזו על התוכן גם בלי קריאתו ולרוב, יעזרו בהעברת המסר.

> איזור עם הצעה ייחודית. זה המקום לתחום את ההצעה ולהדגיש את הייחודיות בה ואת התוקף שלה.

עמוד נחיתה נועד לרוב, לקדם שירות, מוצר, הרצאה, קורס, סדנה וכדומה, שני כלים שיעזרו ביצירת תנועה, תגובה וקבלת החלטות הם: - תוקף [לתחום את ההצעה בזמן, מהדורה מוגבלת, מס מקומות] - הטבה [בהרשמה/רכישה תקבלו גם.. או מבצע/הטבה כספית]. אלה נתונים שחשוב להבליט ולהדגיש, כדי ליצור אינטראקציה מיידית ועזרה בהנעה לפעולה. כאשר ברור שלהצעה יש תוקף ואם נתמהמה, אנחנו עשויים לפספס, הסיכוי שנתקדם לביצוע הפעולה עולה. הצעות ייחודיות יכולות להיות: - הטבה כספית או הנחה - תוספת לשירות ללא עלות נוספת - כניסה לקהילה/קליקה/קבוצה נחשקת - הצעה במהדורה מוגבלת - הצעה שמספר המשתתפים/ות מוגבל - הצעה שיש לה תוקף והיא מוגבלת בזמן

> איזור הנעה לפעולה. לשם כך התכנסנו, כאן נשים טופס. כפתור. אלמנט המחייב פעולה יזומה של הקהל.

איזור זה, הוא המקום בו הסקרנות הופכת לאינטראקציה פעילה. אחרי חשיפה לכל איזורי המידע על המוצר והערך שהוא מביא, נצפה, כי הקהל בשל ומשוכנע כי ההצעה שלנו קוסמת לו ונזמין אותו להרשם.

כאן המקום להיות קצרים, מזמינים ופרקטים:

- משפט מזמין לביצוע הפעולה [״הגיע הזמן לעשות משהו עבורך״, ״הצטרפו לקהילה ש...״, ״השאירו פרטים אנחנו נעשה את כל השאר״]

- טופס עם שדות ברורים להשארת פרטים ומילוי פרטי התקשרות.

טיפ - Less is More - טופס פרטים מינימלי הכולל רק שדות הכרחיים ורלוונטים להשלמת ההצעה. אם אפשר להסתפק רק במייל או במייל וטלפון, מעולה, אם יש פרטים נוספים שם חובה כדי להתקדם, אז להוסיף שדה. אל תבקשו פרטים מיותרים ואל תוסיפו שדות שאינם הכרחיים.

> איזור אודות. מי עומד/ת מאחורי ההצעה. מי שם? של מי ההצעה הזאת? ספרו מי אתם ומי אתן. אינטראקציה טובה, אישית ואנושית יותר תהיה כאשר יווצר אמון. אמון ותחושת ביטחון יווצרו, כשהדמויות מאחורי הקלעים ייעשו אמיתיות. תנו לקהל להכיר אתכם או אתכן. ספרו מי נמצא או נמצאת מאחורי ההצעה, רקע, מומחיות, חיבורים. תנו מידע שיעזור לקוראים והקוראות לסמוך על ההצעה ולרצות אותה יותר. גם כאן, טוב מראה עיניים :). שימו תמונה. צילום טוב, עדיפות לצילום פנים או חלק עליון, מבט ישיר, תמיד אפשר לשתול רמזים עדינים למותג, אם זה בלבוש, בצבעוניות, באלמנט מקשר, בעיבוד תמונה הבאה עם פילטר מסויים שחוזר על עצמו ומוכר למי שכבר נתקלו במותג במקומות אחרים.

> איזור הוכחות חברתיות. המלצות של מי שהתנסו במוצר או בשירות מעלות את תחושת הביטחון והאמון. זכרו כי העוקבים והעוקבות שהגיעו לכאן ושוקלים את ההצעה בחיוב, ירגישו הרבה יותר טוב לדעת, שיש מי שכבר התנסו וחוו חוויות טובות. צרפו מילים טובות של לקוחות. גם כאן, אפשר [ורצוי] להשתמש במוטיבים ויזואלים עקביים, כמו צבע, אלמנט מייצג החוזר על עצמו, כותרות קבועות, מבנה קבוע, אורך של עד פסקה להמלצה [המלצות ארוכות ששלחו לכן פשוט תקצרו].

> איזור הנעה לפעולה נוסף בסוף העמוד.

טופס הרשמה בסוף העמוד נועד לעשות חיים קלים.

מיטיבי הלכת שאכן הגיעו עד לסוף העמוד, לא ירצו לחזור את כל הדרך חזרה ולחפש איפה היה מקום להרשם.

בסוף העמוד מומלץ לשים שוב טופס הרשמה [נוסף] בליווי משפט מזמין וכפתור מניע לפעולה.

> כללי. יצירת קשר.

סוג יצירת הקשר זה עניין של אג׳נדה.

יש שיעדיפו להשאיר מקום ליצירת קשר טלפוני ומספר טלפון ויש שיעדיפו לעשות הכל, רק לא לענות לטלפון. לשם ההגינות, אני בעד אפשרויות תקשורת פתוחות, אך עם זאת, ברור לי שטלפון הוא פתח לבזבוז זמן ובעמוד נחיתה, גם עשוי להיות נקודת יציאה מההובלה לביצוע הפעולה.

ההמלצה שלי > חשוב שתהיה שיחה ישירה - בקשו מספר טלפון והתקשרו באופן יזום למי שהשאיר כזה.

בנוסף, השאירו מקום בסוף עם כתובת מייל. באם מדובר בשירות או במוצר יקרים, מחיר של ארבע ספרות ומעלה לצורך העניין, כן ממליצה להשאיר אפשרות ליצירת קשר ישיר גם טלפוני, אבל זו בהחלט גישה ולא הכרח.

ויזואליה - כלים לעיצוב.

עמוד נחיתה הוא במה מותגית לכל דבר. כמו סושיאל, אתר, פרינט, הרצאה. פלטפורמה המציגה תוכן מילולי וויזואלי, שהם חלק נכבד מזהות העסק. זוהי נקודה שלעיתים נשכחת ומפספסת.

כל נושא הויזואל הולך יד ביד עם המסר המילולי. כל הופעה ויזואלית היא מקום לחזק את המותג ולהשתמש בחוקיות ובארגז הכלים הגרפי. אפרט את הדגשים שאני מאמינה שיכולים לעזור בתכנון ובעיצוב העמוד, בהעברת המסר ובחיזוק המותג:

> היררכיה - ככלי עיצובי לארגון מידע טקסטואלי וויזואלי.

היו ברורים בחלוקת התוכן ובסדר בו תרצו שיופיע. מבנה העמוד וחלוקת האינפורמיצה בו לאיזורי תוכן ברורים, יעזרו לקריאות ולקבלת המסרים בסדר הנכון. זיכרו כי קריאה בעמודי אינטרנט, אינה קריאה במסמך או בספר. לטובת חווית גלילה טובה, מומלץ ליצור בין איזורי התוכן הפרדות ויזואליות. לדוגמה [כמובן בהתאמה ולא הכל יחד] על ידיי:

+ ריווח בין איזורי תוכן

+ תיחום איזורי תוכן [רקע, קו מפריד, אלמנט גרפי]

+ תמונה

+ כותרות גדולות

+ אלמנט גרפי כמו אייקון, איור, אלמנט טיפוגרפי

> צבעוניות - השתמשו בצבעי המותג.

כמו בכל מדיה, גם עמוד הנחיתה הוא ייצוג של המותג. חשוב לשמור על צבעי המותג, המינון וחוקיות השימוש בהם. בחרו תמונות וויזואלים עם הקשר לצבעוניות המותג ולאימג׳ים המזוהים איתו. השתמשו בתבונה בבחירת צבעים לתפקידים שונים כמו: רקע שעליו טקסט, להפרדה בין איזורים, כותרות, דגשים. הקפידו על שימוש עקבי לצבע שיש לו תפקיד במדיה אחרת כמו קטגוריה באתר או סושיאל.

* טיפ למותג או עסק שאין לו פלטה צבעונית מובהקת - בחרו צבע אחד ראשי שיוביל את העיצוב, השתמשו בו בתמונות שתבחרו, בכותרות ובמקומות שתרצו להדגיש. בחרו עוד 1-2 צבעים נוספים שיהיו צבעי משנה והשתמשו בהם באותה צורה (שילוב בתמונות או אלמנטים גרפים אם יש לכם כאלה) במינון נמוך יותר. דאגו שהשילוב בין שלושת הצבעים יעבוד לכם בעין וישרת את המסרים והערכים שחשובים לכם.

> חוקיות ועקביות - כדי לשמור על בהירות, סדר וארגון מחד ועל זיהוי המותג עד כמה שניתן מאידך, חשוב שנעצב את העמוד לפי חוקיות ברורה, בין אם קיימת כזו ובין אם עלינו ליצור אותה במיוחד. השתמשו באופן עקבי בפונטים, צבע, היררכיית טקסט, אלמנטים גרפים, תמונות לפי הגיון, היררכיית מסרים והחלטות שתקבעו וינחו את העיצוב:

+ איך נראית כותרת > גודל, צבע

+ איך נראית כותרת משנה > גודל, צבע

+ איך נראה טקסט רץ > גודל, צבע

+ איך נראה טקסט משני שמופיע מעט [למשל - קרדיט לתמונות, לינק, היילייט, ציטוט] > לכל סוג טקסט - גודל, צבע

+ תמונות - עם/בלי פילטר, קשר לצבעי המותג, זוית צילומית אחידה, נושא אחיד וכדומה.

* טיפ למותג או עסק שאין לו מסמך חוקיות מובהקת - לא כל מותג מחזיק ספר מותג עב כרס המספר בדיוק ולפרטי פרטים איך פועל המותג על כל רכיביו בכל מדיה. ברוב המקרים, מספיק מסמך חוקיות מתומצת, בו מצויינים הרכיבים הגרפים ושימושם. גם מסמך כזה לא תמיד בנמצא.

כדי לעבוד נכון עיצובית בעמוד נחיתה [ובכלל] - החליטו והקפידו על גדלים של טקסטים לפי ההיררכיה, בחרו צבעים ומינון כמצויין אחיד, מצאו 2-4 תמונות רלוונטיות, אחידות בנראותן והקפידו על עקביות לאורך עיצוב כל העמוד.

> בחירת תמונות/אלמנטים גרפים - בחרו תמונות שההקשר שלהן למותג ברור. עיבוד כמו פילטר החוזר על עצמו, צבע בולט, סגנון צילומי, זווית צילומית ייחודית, כל אלה הם אלמנטים מיתוגיים מחזקים, שיעזרו למותג להעביר מסר.

* טיפ למותג או עסק שאין לו תמונות או אלמנטים גרפים מובילים - בחרו 2-3 תמונות שעובדות יחד ועונות למסר. עדיפות תהיה לתמונות בצבעוניות דומה לזו שהוגדרה.

מה *לא כדאי* לכלול בדף הנחיתה שלי? לא מומלץ לכלול לינקים שיוציאו את הקהל אל מחוץ לעמוד הנחיתה. גם לא לינקים לאתר המותג. המטרה שלנו היא להוביל לביצוע פעולה אחת בתוך העמוד וכל יציאה ממנו מסיתה את תשומת הלב ומקטינה את הסיכויים להשלמת המטרה. לא מומלץ לקדם בעמוד נחיתה מספר מוצרים - עמוד נחיתה הוא כלי עזר למיקוד הקהל בהצעה אחת. לגבי אורך עמוד הנחיתה, הדעות חלוקות ובאופן אישי אני חושבת שעמודי נחיתה צריכים להיות עקביים לאופי המותג ולכן, מותג שבמקומות אחרים נוהג באריכות, גם כאן יכול להאריך במקומות מסויימים ומותג שנוהג בקצרנות, ראוי שגם כאן, לא יאריך מעבר למה שצריך. ככלל - מאמינה שכל מה שיש לו סיבה צריך להשאר וכל מה שאין לו סיבה ברורה, צריך לרדת.

דף הנחיתה שלי מוכן. מה עכשיו?

בלי להכנס לאיפה עולה דף נחיתה [או דרך אחסון עצמאי, או בפלטפורמות המיועדות לכך], דף נחיתה זקוק שידעו על קיומו. העליתם דף נחיתה? הפיצו אותו. ספרו עליו לעולם. אפשר לעשות זאת דרך הרשתות החברתיות, ניוזלטרים ורשימות תפוצה, פרסום בגוגל, הפניות מתוך אתר העסק, הפניות דרך אתרים של עסקים או משפיעני/משפיעניות דעת קהל בתחום הרלוונטי. כן זה עולה כסף ומצריך מחשבה ותכנון נכון, אך הפצה נכונה ורחבה לקהל נכון ורלוונטי יעשו פלאים לאחוזי ההמרה של העמוד.

לסיכום. ובהצלחה בהמראה.

לא, לא התבלבלתי. דף נחיתה הוא אמצעי להמראה.

דף נחיתה עשוי טוב, כתוב טוב ומעוצב טוב, עוזר לעסקים ומותגים להמריא :)

דף נחיתה נועד לקדם אירוע, שירות, מוצר ספציפי על ידי תמיכה בהצעה שיווקית, חשיפת קהל ייעודי לתוכן ממוקד ורלוונטי, משכנע ומניע לפעולה.

יתרונותיו לעומת כל כלי שיווקי אחר, הם מיקוד, מיידיות המסר, יצירת ועידוד אינטראקציה ספציפית, חיזוק האמון במותג ובמוצר דרך הצעה רלוונטית לקהל רלוונטי.

השקיעו בתכנון, בכתיבת המסרים ובעיצוב נכון. הפיצו את הבשורה. ובהצלחה בהמראה.

שמחה שהגעתם עד כאן, מקווה שקיבלתם כלים ואנרגיה להמראות של אחרי החגים.

כמו תמיד, אשמח שתשתפו אותי, ספרו לי מה עניין והאם נשארו שאלות פתוחות.

אשמח לתגובות ושיתופים.

שתפו, העבירו, שלחו למי שפוסט זה ייתן לו או לה כלים לעבוד נכון יותר.

לשיתוף יש ללחוץ על האייקונים מטה, או פשוט להעתיק את הלינק ולשלוח לאן שבא :)

תגובות פה למטה ישמחו אותי ואותנו, אפשר גם לשלוח למייל: hagar@curlyblack.com

לקבלת פוסטים חדשים, טריים משולחן הסטודיו הקולח, הרשמו והשארו מעודכנים

לקבלת הצעות מחיר, תיאום ייעוץ, שאלות ובקשות ספציפיות,

אפשר לכתוב הודעת וואטסאפ למספר - 0508821028

או למייל - shelli@curlyblack.com

ואנחנו נדע לקחת את זה משם.

תודה על הזמן, שום דבר לא מובן מאליו, בשבילי זהו לא רק בלוג, זוהי מערכת יחסים.

ניפגש בפוסט הבא :)

הגר