זהו סרטון שבו שריל סנדברג, סמנכ"ל התפעול של פייסבוק, מסבירה למה יש מעט מידי נשים מנהיגות בעולם של היום, בין אם זה בפוליטקה, בחברות ובארגונים לא-ממשלתיים.למעשה, היא מסבירה למה רוב הנשים לא מצליחות להגיע לפסגה ומאיפה זה נובע.
דבר נוסף שהיא מתייחסת אליו הוא נושא השכר ומסבירה למה נשים מקבלות שכר יותר נמוך ביחס לגברים ומדוע זה קורה. ההסבר שלה מפתיע – היא לא מדברת על כך שנשים מופלות אלא על סיבות אחרות.
לבסוף, ישנן גם 3 עצות פרקטיות לגבי כיצד נשים יכולות להגיע למשרה ניהולית רבת עוצמה.
אני מאוד נהניתי מההרצאה שלה ואין לי ספק שהאישה הזו מבריקה ושהיא הגיעה לאן שהיא הגיעה בקריירה שלה בזכות ולא בחסד. את ההרצאה הזו העבירה שריל במסגרת הכנס של TED , מומלץ לראות!!!
לאחרונה הייתה כתבה בדה-מרקר שכותרתה "במשרות הבכירות במגזר העסקי, גברים משתכרים 32% יותר מנשים". הכותרת של אותה כתבה באינטרנט – "גם כשאת מרוויחה 15 מיליון שקל – יש גבר שמרוויח הרבה יותר"
מתוך הכתבה הארוכה ישנה נקודה מרכזית שאני רוצה להתייחס אליה שאותה ביטאה פרופ' דליה מור, דקאן בית הספר למדעי ההתנהגות במסלול האקדמי המכללה למנהל –
"בכמה מחקרים שערכתי מצאתי שההכנסה הקיימת מהווה אמת מידה (yardstick) לדרישות עתידיות, כך שמי שמרוויח פחות מצפה לקבל פחות בעתיד, ולכן גם דורש פחות במשא ומתן".
כאשר עובד מחפש עבודה ומתנהל מו"מ בינו לבין המעסיק הפוטנציאלי שלו, הוא צריך לקחת בחשבון שהתוצאות של המשאים ומתנים העתידיים ייקבעו על פי הצלחת המו"מ הראשוני.
טעות במו"מ של עובד על חוזה ההעסקה תשפיע עליו לשנים רבות קדימה.
השכר והתנאים יהיו פחות טובים לעומת מה שהוא יכול היה להשיג אם הוא היה מנהל מו"מ בצורה נכונה. מו"מ לא מוצלח, זה מו"מ שבו העובד לא מצליח למקסם את השכר שלו אצל אותו מעסיק, הוא מקבל את המינימום למישהו בתפקיד וניסיון כמו שלו.
מי שחושב שאין מקום למו"מ, טועה טעות מרה! הרי באותם תפקידים אנשים מרוויחים משכורות שונות ומקבלים תנאים שונים. כמו שישנם פערים בין גברים לנשים, ישנם פערים בין גברים לגברים באותו התפקיד ובין נשים לנשים באותו התפקיד. לא מדובר פה בפערים קטנים, מדובר פה בפערים של עשרות אחוזים ובמילים אחרות אלפי שקלים בחודש ועשרות אלפי שקלים בשנה.
גם במגזר הציבורי צריך לדעת לנהל מו"מ על שכר
מי שחושב שמו"מ על שכר ותנאים מנהלים רק במגזר הפרטי כי שם זה "שוק חופשי" ואילו במגזר הציבורי, ההתנהלות שונה, שוב טועה טעות מרה. מוזמן להציץ בכתבה הזו – "אשה? במגזר הציבורי תרוויחי 36% פחות"
וגם כאן ניתן לראות את ההשפעה שיש למשא ומתן הראשוני מול המעסיק:
"עם זאת, מרגע ההצטרפות למגזר הציבורי – מסלול הקידום והעלייה בדרגות השכר הם דומים. המשמעות היא שהמשתנה העיקרי שמשפיע הוא רמת השכר והתנאים שבהם התקבלו העובד או העובדת
."
.
מה המחיר של טעויות במו"מ על השכר?
הגעת לשלב מתקדם בתהליך הגיוס שבו שואלים אותך : "מה ציפיות השכר שלך?"
או שאולי אתם נמצאים שנייה לפני שהמעסיק שולח לכם הסכם שכר.
למו"מ על שכר ותנאים חייבים להגיע מוכנים ולעשות "שיעורי בית" כי מה שייסגר עכשיו ביניכם לבין המעסיק, יקבע את השכר שלכם לעוד שנים רבות.
לדוגמא:
אם סיכמת עם המעסיק על שכר של 12,000 אך אתה לא יודע שהמעביד היה מסכים לשלם גם 14,000 . הפסדת שכר ברוטו של לפחות 30,000 שקל ברוטו לשנה כי הפסדת גם כל הסוציאליות שיהיו מחושבות לפי 12,000 ולא לפי 14,000 (פנסיה, קרן השתלמות, קופת גמל וכו').
שנה לאחר מכן אתה תתחיל לנהל מו"מ מהנקודה של 12,000 ולא מנקודה של 14,000 ולכן הטעות היא טעות נגררת. נניח שהמעסיק מעלה שכר ב- 5% לעובדים כל שנה. שכרך יעמוד על 12,600 ₪ ולא על 14,700 ₪ כפי שיכול היית להשיג. בכל שנה הפער יגדל ואתה תפסיד יותר ויותר כסף.
הכי גרוע זה שמאוד קשה לתקן את הטעות הזו. המעסיק לא יעלה לך שכר מ- 12,000 ל- 14,700 תוך שנה, למרות שזה מה שהוא היה גם ככה מוכן לשלם, אם רק אתה היית יודע איך לבקש.
אצל בכירים הטעויות עולות יותר ביוקר
פעם ייעצתי למועמד בכיר שהיה בתהליך בחברה גדולה וידועה. הוא חשב לבקש שכר של 30,000 ואני אמרתי לו שאני יודעת בוודאות שהשכר במחלקה שאליה הוא מתמיין, עומד על 36,000 שקל בלי בעיה. מדובר פה בהפסד שכר ברוטו של לפחות 80,000 בשנה כי באותה חברה גם נהוג לתת משכורת בונוס אחת לפחות. בעקבות הייעוץ שלי, אותו מועמד ביקש 36,000 ₪ וגם קיבל את מבוקשו.
לכל משא ומתן משוואה שונה
יכול להיות שאתה מבקש שכר שהוא לא ריאלי, שכר שהוא גבוה מידי ובגלל זה אתה מפסיד את העבודות שאליהן אתה מתראיין.
אם אתה מובטל, בכל חודש שאתה לא עובד, אתה מפסיד הרבה מאוד כסף. לא רק שאתה מפסיד שכר עבודה, אתה גם שורף את החסכונות שלך. לפעמים עדיף להרוויח קצת פחות ממה שהיית רוצה אבל להרוויח! אתה רוצה שכר של 21,000 ₪ ומציעים לך 18,000 ₪. אל תשכח שאתה בינתיים מקבל או דמי אבטלה או הבטחת הכנסה או חי אך ורק על החסכונות שלך. שכר של 18,000 ₪ יהיה הרבה יותר ממה שאתה מקבל כיום.
יכול להיות גם שאתה מבקש שכר נמוך מידי כי אתה כבר לא מאמין בעצמך והשכר שאתה מבקש מעלה תהיות אצל המעסיק שחושב שאולי אתה לא מספיק טוב כמו שאר המועמדים. גם שכר נמוך מידי שאתה עלול לנקוב בו יכול לגרום לך להפסיד את העבודה.
מזמינה אותך להתייעץ איתי לפני ובמהלך המו"מ על השכר והתנאים שלך כדי שתוכל למקסם את פוטנציאל ההשתכרות שלך ולא תפסיד את הכסף להרוויח.
ניתן להתייעץ בנוגע לסעיפים הבאים:
איך לנהל את המו"מ מול המעסיק –
שכר – כמה שכר לבקש? האם כדאי להתמקח על השכר המוצע? האם ניתן לשפר?
אופציות – כמה אופציות לבקש? מה תקופת ה- Vesting ה"מקובלת"? ועוד…
תנאים סוציאליים – ימי חופשה, ימי מחלה ועוד…
תנאים אחרים – מה לגבי בונוסים? מה לגבי פלאפון מהעבודה? מחשב? ועוד…
לאחרונה פורסם סקר של חברת Jobvite בנוגע לגיוס ברשתות חברתיות. הסקר נערך בקרב 1,000 אנשי גיוס ומשאבי אנוש מסביב לעולם. נכון שהסקר הזה לא נעשה בקרב מגייסים ישראלים אך גם אם אנחנו בפיגור אחרי המדינות המובילות בעולם המפותח, בסופו של דבר גם אנחנו נדביק את הפער. להלן הממצאים מתוך הסקר:
92% מגייסים או מתכוונים לגייס בעזרת רשתות חברתיות כאשר לינקדאין היא הרשת העדיפה עליהם
הסקר מצא שרוב המגייסים מעדיפים לגייס עובדים בעזרת לינקדאין הרבה יותר מאשר בעזרת פייסבוק וטוויטר. הנה כמה סיבות שלדעתי מסבירות את הממצא הזה:
לינקדאין נועדה בראש ובראשונה לגיוס עובדים ואנשים רושמים שם את קורות החיים שלהם ולכן המעסיקים מקבלים מידע תעסוקתי ומקצועי מקיף יותר על המועמד לעומת רשתות חברתיות אחרות.
ללינקדאין יש ממשק חיפוש מפותח שמאפשר לבצע חיפושים מורכבים, מה שכרגע זה די מוגבל ברשתות החברתיות האחרות. במילים אחרות, בלינקדאין מגייסים יכולים לא רק לפרסם מודעות דרושים אלא אפילו לצוד מועמדים בגלל הממשק חיפוש שלה.
לינקדאין זורשת חברתית שבה מרוכזים המקצוענים והטאלנטים, המועמדים שכל חברה חפצה ביקרם ולכן אנשי גיוס משקיעים את מירב המאמצים שלהם שם.
מכל הסיבות הנ"ל, לינקדאין היא הרבה יותר אפקטיבית מכל שאר הרשתות ומפני שהיא מוכיחה את עצמה, מגייסים מעדיפים אותה.
73% מהמגייסים גייסו מועמדים דרך רשתות חברתיות כאשר לינקדאין מובילה בהפרש ניכר בכמות הגיוסים.
זאת אומרת, שלא רק שמגייסים מחפשים ברשתות החברתיות מועמדים אלא הם אכן מוצאים אותם שם.
נמצא גם שלינקדאין היא הרשת המובילה לא רק מבחינת העדפות המגייסים אלא גם מבחינת התוצאות שהיא מביאה בפועל.
89% מהמגייסים גייסו מועמדים דרך לינקדאין לעומת 26% דרך פייסבוק ורק 15% דרך טוויטר.
לינקדאין מובילה בפער ניכר לעומת שאר הרשתות החברתיות. אז מה הפלא שהמגייסים מעדיפים את לינקדאין?!
כ- 86% מהמגייסים מסתכלים בפרופילים של מועמדים ברשתות החברתיות.
הפרופילים שלכם ברשתות החברתיות הם למעשה כרטיסי הביקור שלכם Online ש"עובדים" 24 שעות ביממה, 365 ימים בשנה. הם משפיעים על התדמית שלכם ועל איך שאתם נתפסים בין אם אתם מודעים לכך או לא. הם גם משפיעים על הסיכויים שמגייסים יפנו אליכם.
על מה מסתכלים המגייסים בפרופילים שלכם ברשתות החברתיות
78% מהמגייסים מתייחסים באופן שלילי לאזכורים של סמים בלתי חוקיים
66% מהמגייסים מתייחסים באופן שלילי למועמדים שמעלים פוסטים או טווטים בעלי היבטים מיניים.
61% מהמגייסים אמרו שהיחס שלהם הוא שלילי כלפי מועמדים שנמצא שהם מדברים בשפה לא יפה ברשת (קללות, דיבורים פוגעניים וכו').
54% מהמגייסים מתייחסים באופן שלילי למועמד שמפרסם טוויטים או פוסטים עם שגיאות כתיב.
47% מתייחסים באופן שלילי למועמד במידה והם יראו שהוא צורך אלכוהול.
לעומת זאת:
80% מהמגייסים מתייחסים באופן חיובי למועמדים שחברים בארגון מקצועי
66% מהמגייסים מתייחסים באופן חיובי למועמדים שמתנדבים או תורמים לצדקה.
ניהול רושם ברשתות החברתיות
כמובן שהמגייסים מתרשמים מהרושם שנוצר מתוך הכרטיסים של המועמד ולא מהמועמד עצמו. נניח לרגע שאתה רווק בן 30 שעובד בתור מהנדס בחברת הייטק ואתה יוצא פעם בשבוע לבלות עם החברים שלך בפאב. לרוב, אנשים מעלים תמונות בפייסבוק מאירועים חברתיים. אם אתה והחברים שלך תעלו כל שבוע אפילו רק תמונה אחת מהבילוי השבועי שלכם, ייצא שלאחר שנה יהיו לך עשרות תמונות שבהן אתה מופיע מבלה בפאב ובחלק מהתמונות תהיה מונחת לידך כוס בירה ובחלקן אפילו תחזיק את כוס הבירה ביד. הרושם שמגייסים עשויים לקבל זה שאתה בליין ו/או שתיין למרות שזה ממש רחוק מהאמת.
בארץ אין כמעט מודעות לנושא של ניהול רושם ובמיוחד כאשר זה קשור לרשתות החברתיות. בין אם אתם מודעים לזה או לא, אתם כל הזמן יוצרים רושם אצל אנשים אחרים. אתם חייבים לשדר רושם שיעזור לכם להתקדם בעולם העבודה ובחיים. זכרו שמה שמופיע ברשתות החברתיות נשאר לנצח. מגייסים יכולים להסתכל על תמונות שלכם מלפני 5 שנים ועל מה שכתבתם לפני חודשים ושנים.
מעסיקים ומגייסים אוהבים לגייס מועמדים פאסיביים
מעסיקים ומגייסים משיגים יתרון תחרותי בגיוס מועמדים בעיקר באמצעות גיוס מועמדים פאסיביים. מכמה סיבות:
הרי יש יותר היצע ומבחר של אנשים עובדים מאשר מובטלים.
עבור מגייסים מחברות השמה יש סיכוי הרבה יותר גבוה להצליח בהשמה עם מועמדים פאסיביים כי המעסיק לא קיבל את קורות החיים שלהם ממקור אחר.
מועמדים שעובדים נתפסים כמועמדים טובים יותר – ידיד טוב שלי תמיד אומר שמעסיקים אוהבים "לגנוב" מועמדים ממעסיקים אחרים. אני הייתי אומרת שמעסיקים חושבים שמועמדים טובים אף פעם לא מובטלים וגם אם הם מובטלים אז מדובר בתקופה קצרה.
לינקדאין זו הזירה המובילה לגיוס מועמדים פאסיביים. אתם חייבים להיות בלינקדאין כדי שההזדמנויות יגיעו אליכם גם אם אתם לא מחפשים עבודה או מחפשים עבודה בצורה דיסקרטית. הרי כולם נמצאים שם וכולם רושמים שם את קורות החיים שלהם ואי אפשר לדעת מי מחפש עבודה ומי לא. בלינקדאין אתם לא צריכים לשלוח קורות חיים (מה שעלול לגלות שאתם מחפשים עבודה) הפרופיל שלכם חשוף לעיני כל.
אם יהיה לכם פרופיל לינקדאין ותדעו לעבוד איתו נכון תוכלו לקצר את זמני חיפוש העבודה שלכם בצורה משמעותית. רוב המועמדים לא יודעים להשתמש עם לינקדאין ולא מנצלים את הכלי הזה. לכן, מי שיידע להשתמש בלינקדאין כבר עכשיו ישיג לעצמו יתרון תחרותי בחיפוש העבודה.
***סדנת לינקדאין לחיפוש ומציאת עבודה שתעזור לכם להשיג יתרון תחרותי מול יתר המועמדים. הסדנה מיועדת גם לאנשים שמחפשים עבודה בצורה דיסקרטית. מהרו!!! לנרשמים עד מחר תינתן 10% הנחה על הרשמה מוקדמת. לחצו עכשיו להרשמה לסדנת לינקדאין.***
רוב מחפשי העבודה עובדים "בשיטות סטנדרטיות" לחיפוש עבודה. רובם שולחים את קורות החיים שלהם לחברות השמה ומחפשים משרות בלוחות דרושים. יש הרבה פחות מחפשי עבודה שמפעילים את הנטוורקינג שלהם בשביל למצוא עבודה (למרות שזה האפיק הכי יעיל). ישנם עוד פחות מחפשי עבודה שמחפשים עבודה בדרכים יצירתיות ומעזים להיות "פרה סגולה". המונח "פרה סגולה" הומצא ע"י סת' גודין ומטרתו להצביע על משהו חדשני, יוצא דופן, יצירתי, חשיבה מחוץ לקופסה.
מתי ראיתם לאחרונה פרה סגולה? אני מניחה שאם הייתם רואים פרה סגולה, הייתם זוכרים אותה לכל החיים כי זו היתה הפרה הסגולה היחידה שהייתם רואים בכל ימי חייכם. כדי לבלוט בתהליך חיפוש העבודה שלכם ושמגייסים יזכרו אתכם עליכם להיות "פרה סגולה". הנה שתי דוגמאות לכיצד שני מחפשי עבודה נקטו בגישת ה"פרה הסגולה"….
הנה כמה דרכים יצירתיות לחיפוש עבודה של מועמדים בישראל:
דוגמא מספר 1 לחיפוש עבודה בדרכים יצירתיות:
תכירו, אבישי סם ביטון, בחור בן 23 בסה"כ שמחפש תפקיד שיווקי. לאבישי יש תואר ראשון במנהל עסקים שאותו הוא למד תוך כדי שירותו הצבאי וכיום הוא לומד לתואר שני בהתנהגות ופיתוח ארגוני.
עד כאן אין פה שום דבר מיוחד אלא מדובר בעוד "מישהו" שמחפש עבודה.
אבישי עשה דבר שהוא די מיוחד בנוף חיפוש העבודה הישראלי ובכך הפך ל"פרה סגולה". אבישי הוכיח את היצירתיות השיווקית שלו דרך שני קמפיינים שהוא הקים.
קמפיין ראשון:
Nirit Cohen – Hire Avishai Bitton
מי שלא מכיר, נירית כהן היא מנהלת משאבי אנוש של אינטל ישראל.
באתרים הללו ניתן למצוא המלצות על אבישי, תעודות הסמכה והצטיינות, קורות חיים ודברים נוספים שממחישים את הכישורים המקצועיים, היצירתיות והמוטיבציה שלו להשתלב בארגון, כגון:
תרשים זרימה – איך אני יכול לעזור לכם
סרטון אנימציה - See who is considering hiring Avishai Bitton
סרטון וידאו- אבישי יוצא לחפש עבודה
קמפיין שני:
לפני שאבישי הרים קמפיין לאינטל, הוא הרים קמפיין לגוגל.
ראיינתי את אבישי בנוגע לפעילות חיפוש העבודה שלו ושאלתי אותו למה הוא עשה את מה שעשה…
אבישי: הקמתי את הקמפיינים האלו כי בעבר התראיינתי וראיתי שיש למראיין על השולחן ערימות של קורות חיים. התמריץ שלי להקמת הקמפיינים היה כדי "לא להיות עוד אחד בערימה ושם זה נגמר". לדברי אבישי, בשוק העבודה של היום מועמדים לא מקבלים תשובות והוא רצה להימנע מהמצב הזה.
נורית: כמה זמן לקח לך להקים אתר כמו האתרים שהקמת?
אבישי: לוקח כמה שעות בסה"כ להרים אתר כזה אבל לוקח הרבה יותר זמן לחשוב מה לרשום וכיצד להביא את הקול הייחודי שלי שייצג אותי בצורה הכי טובה. הקופירייטינג זה מה שדורש חשיבה ומאמץ. חשוב לי היה להראות כמה אני באמת רוצה לעבוד במקומות הללו ושקורות החיים שלי לא יהיו עוד קורות חיים.
אבישי לא התקבל לאינטל או לגוגל אך קרו הרבה דברים מעניינים.
אז מה יצא לאבישי מזה?
אבישי קיבל מנירית כהן תגובה אישית דרך לינקדאין. נירית כתבה לאבישי שהיא ומרינה קיבלו את הפנייה שלו דרך האתר ושכרגע אין לאינטל משרות רלוונטיות עבורו אך במידה ויהיו, הם ישמחו לפנות אליו.בעידן שבו מועמדים לא מקבלים בכלל תגובה בנוגע למועמדותם, לקבל תגובה אישית למייל ממנהלת משאבי אנוש של אינטל ישראל, זה הישג
כרטיס אורח לראיון עבודה בגוגל
אבישי השיג פגישה אישית של כ- 45 דקות עם אפרת דגן, מובילת גיוס בגוגל ישראל
עובדים מאינטל ישראל ועובדים מגוגל ועובדים ממקומות נוספים, הפכו להיות סוכנים של אבישי, הם שלחו לו הפניות למשרות המתפרסמות אצלם בחברה.
אנשים הגיבו לקמפיין הזה בקבוצות ברשתות החברתיות ומנהלי מ"א הגיבו גם כן. נרשמו תגובות כגון: "אל תחכו שנירית תיקח אותו, תפנו אליו אתם"
אבישי קיבל הרבה הודעות למייל האישי שלו
קיבל פניות ממעסיקים שהתרשמו מהקמפיין שלו
דוגמא מספר 2 לחיפוש עבודה בדרכים יצירתיות:
The Candidate for the Pijama
"המיליונר בפיג'מה" (יגאל פינס), מומחה לשיווק תוכניות שותפים באינטרנט ובלוגר, חיפש עובד מתחיל לקידום אתרים שאותו הוא ילמד ויכשיר. הוא נתקל במודעה ממומנת בפייסבוק בשבילו שהובילה לוידאו ממועמד שמאוד רוצה לעבוד אצלו.
חשוב לי שתשימו לתגובה של המעסיק שמתלהב מהיצירתיות של המועמד שפנה וגם הודיע שהוא ישלח מייל למועמד ויתקדם איתו. לא בדקתי אם המיליונר בפיג'מה לקחת את אותו מועמד לעבודה אך אין זה משנה. מה שמשנה זה שהמועמד הצליח להיות "פרה סגולה" ולייצר מהפנייה שלו הזמנה לריאיון עבודה.
לסיכומו של דבר
אין זה משנה אם המועמדים היצירתיים הללו, מועמדי "פרה סגולה" התקבלו לעבודה אצל המעסיק הספציפי שאליו הם פנו, מה שחשוב זה שהמעסיקים שאליהם הם פנו, חזרו אליהם ומה שעוד יותר חשוב זה שהמיזמים שלהם ייצרו להם הזדמנויות נוספות אצל מעסיקים אחרים.
מועמדים אלו העזו להיות "פרה סגולה", העזו להיות שונים, העזו להתבלט בחיפוש העבודה שלהם ולנקוט בשיטות לא שגרתיות ויצירתיות. כאשר נוקטים בשיטות יוצאות דופן, תתקבלנה תוצאות יוצאות דופן – חוזרים אליהם, פונים אליהם, הדלתות נפתחות ויותר אפשרויות נחשפות בפניהם.
במילים אחרות, הם הצליחו להעלות את ה"רייטינג" שלהם בצורה נכרת בתקופה שבה רוב המועמדים פשוט שולחים קורות חיים והם "עוד אחד בערמה". מי שמעלה את הרייטינג שלו, מצליח לתפוס את תשומת הלב של המגייסים בצורה הרבה יותר טובה ממסמך קורות חיים סטנדרטי. זו הרי המטרה של קורות החיים – לתפוס תוך מספר שניות בודדות את תשומת הלב של המגייס.
הוזמנתם לריאיון עבודה בחברת סטרט-אפ ואתם מתלבטים מה ללבוש. הלבוש שלנו משפיע על הרושם הראשוני שנשאיר על המראיין. לפי מחקרים, לוקח למראיין 2 שניות לגבש את הרושם הראשוני שלו כלפיכם. במילים אחרות, המראיין מגבש את הרושם הראשוני שלו מכם בשתי שניות הראשונות ובשאר הזמן של הריאיון הוא מנסה להצדיק את הרושם הראשוני. זה ידוע שמראיינים לא חפים מהטיות ואוהבים לקבל לעבודה מישהו שדומה להם ומזכיר להם את עצמם – אם במראה החיצוני ואם בלבוש!
תנסו להיזכר בחברות שבהן עבדתם ואני כמעט בטוחה שתמצאו מכנה משותף בין המראה של העובדים ואו הלבוש שלהם. ישנם ארגונים המודעים לתופעה הזו ומנסים לגוון את השורות אצלם ע"י העדפה מתקנת בקבלה של אנשים "שונים" מהשטנץ שעובד בארגון
לבוש כמו הרבה דברים בחיים, בחברה של היום הוא סממן ומהווה אמירה.
דוגמאות:
1. הזרמים השונים בקרב החרדים יודעים להבדיל ביניהם עפ"י הלבוש (הלבוש מעיד על זרם, אמונה דתית)
2. ישנם בעלי מקצוע שיש להם לבוש ייחודי משלהם כגון אחיות, רופאים, טבחים ועוד… (לבוש ייחודי לתפקיד – חלוק, כובע)
3. בהרבה ארגונים יש קוד לבוש – כדוגמת פקידי בנק (הלבוש נקבע עפ"י התרבות הארגונית)
4. לבוש עפ"י עיסוק – לעורכי דין יש "קוד לבוש" מעצם העיסוק המקצועי שלהם. הלבוש אמור לשדר יוקרה ורשמיות.
מי לא שמע את המשפט "הבגד עושה את האדם"
למי שלא מבין את החשיבות של הלבוש בחיים בתחום המקצועי ובמיוחד במעמד של ריאיון עבודה, אני רוצה לספר על מעשה שקרה.
כאשר עסקתי בהשמת עובדים קיבלתי דרישה לאיוש משרה מחברת הייטק. המשרה – תפקיד של איש רכש. שלחתי מועמד שנראה מתאים על פי קורות החיים שלו. לאחר שהוא התראיין אצל מנהלת הגיוס בחברה, התקשרתי אליה לקבל ממנה פידבק. היא אמרה לי שהיא לא יכולה לקבל אותו לעבודה בגלל הלבוש שלו. הוא הגיע לריאיון עם מכנס שמגיע עד החזה.
הבגד אולי לא באמת עושה את האדם אבל הוא כן קובע את הרושם הראשוני של האנשים והחברה כלפינו.
ריאיון זה מקום שבו חייבים לעשות רושם ראשוני טוב והלבוש הוא אחד הפרמטרים הקובעים
הרושם הראשוני הטוב שנעשה בריאיון עבודה לא ישיג לנו את העבודה אך הוא ייתן לנו סיכוי להשיג את העבודה. במידה ונעשה רושם ראשוני לא טוב, אנחנו בחוץ. רושם ראשוני טוב הוא תנאי סף אך לא מספיק. כאשר נעשה רושם ראשוני טוב, יש לנו פתח להצדיק בפני המראיין את הרושם הראשוני הטוב שהוא כבר גיבש לגבינו. יש לנו פתח להצליח בריאיון העבודה.
הרבה מידי זה לא תמיד טוב
אל תחשבו שאם תתלבשו בצורה מהודרת, זה תמיד טוב. ישנן סיטואציות שבהם מועמדים מתלבשים לריאיון עבודה בלבוש שהם לא רגילים אליו וזה גורם להם לחוסר נוחות במהלך ריאיון העבודה.
נשים במיוחד עשויות לשים תכשיטים כגון טבעות ושרשראות שהן לא רגילות ללכת איתם ביומיום וזה עשוי להפריע להן במהלך ריאיון העבודה. לדוגמא – באמצע הריאיון מתוך לחץ המרואיינת עשויה להתחיל לשחק עם הצמיד שיש לה על היד או עם הטבעת. משחק עם אביזרים במהלך ריאיון עבודה, משדר חוסר נינוחות של המרואיין.
בושם – ההמלצה לגברים ונשים היא לא לשים בושם חזק מידי. בחו"ל ישנם מקומות שאוסרים על העובדים לשים על עצמם בושם כי זה פוגע בסביבת העבודה.
לבוש מהודר מידי עלול לפסול אתכם לתפקיד. אני מכירה מנכ"ל צעיר של חברת הייטק קטנה והוא בעצמו לא אוהב להתלבש באופן רשמי ומגיע עם גינס רחב וגופיה עם שרוולים. מתכנת שיגיע אליו לריאיון עבודה ויתלבש בהידור יתר, ייתכן ויפסל על הסף.
אז מה ללבוש כדי לעשות רושם ראשוני טוב?
כפי שכבר הסברתי הלבוש תלוי בכמה פרמטרים – בתפקיד שאליו מתראיינים, בקוד הלבוש שיש בארגון ובתרבות הארגונית שלו.
אם הזמינו אותי לתפקיד של פקיד בנק, אני אתלבש כבר כמו פקיד בנק (לפי קוד הלבוש של התפקיד / הארגון). התפקיד דורש לבוש מחויט אך הארגון יכול לדרוש קוד לבוש ספציפי בתוך המחויט. בבנק הפועלים יש קוד לבוש ברור.
ההמלצה שלי היא לבדוק את התרבות הארגונית בארגון שאליו הוזמנתם לריאיון עבודה. תבדקו האם יש מישהו שאתם מכירים ועובד כיום בארגון שאליו הוזמנתם או שאולי הוא עבד שם עד לפני שנה-שנתיים. באם אין ברירה ניתן לפנות גם למישהו שעבד באותו ארגון לפני 5 שנים ולברר אך רק אם אין אלטרנטיבה אחרת. 5 שנים זה הרבה זמן גם במונחי זמן של ארגונים. יכול להיות שהחבר שלכם עבד באותו ארגון לפני 5 שנים כאשר הוא היה סטרט-אפ עם 10 עובדים וכיום מדובר בארגון עם 150 עובדים שהוא כבר רחוק מלהיות סטרט-אפ. מדובר בארגון יציב שעבר תהליך של התבגרות כולל הוספת נהלים ובירוקרטיות. במהלך אותן השנים הארגון השתנה – התרבות הארגונית שלו השתנתה וכך גם הלבוש של העובדים. תשאלו את המכר שלכם מה נהוג ללבוש באותו ארגון ומה בפרט קוד הלבוש במחלקה שבה תתראיינו. לפעמים קוד הלבוש יכול להיות שונה בתוך הארגון עצמו בין המחלקות השונות.
ישנם ארגונים שבהם יש קוד לבוש כל השבוע למעט יום אחד בשבוע שבו לעובדים מותר ללבוש מה שמתחשק להם. לכן, גם אם בארגון יש קוד לבוש מחויט אך הוזמנתם לריאיון דווקא ביום שבו קוד לבוש, יכול להיות שתרגישו שאתם לבושים יותר מידי רשמי לעומת המראיין שלובש ג'ינס. זה לא אמור לפגוע בסיכויים שלכם כי בסופו של דבר יבחנו אתכם לעומת "קוד הלבוש" הרגיל. חוץ מזה, כדאי להיות קצת יותר מאשר קצת פחות.
ניתן לבדוק את אתר האינטרנט של החברה ולראות האם יש תמונות של מנהלים ועובדים של הארגון. כך תוכלו לבדוק מהו הלבוש המקובל. תוכלו אולי אפילו לראות איך המנהל שיראיין אתכם נראה ומה הוא לובש.
- בדקו תמונות של עובדים מהארגון בלינקדאין. לינקדאין זו רשת חברתית עסקית. לינקדאין היא רשת לחיפוש עבודה ולעסקים. אנשים לרוב שמים שם תמונת פרופיל עם לבוש שאמור לשדר את התדמית המקצועית שלהם במקום העבודה בו הם עובדים. בצעו חיפוש בלינקדאין על עובדי החברה ובדקו מה לובשים העובדים שעובדים בתפקיד שאליו אתם מתראיינים. בדקו את התמונה של המראיין שלכם בלינקדאין שלו. אתם יכולים להסתכל על פרופילים של עובדים אחרים מהארגון ולקבל רושם כללי יותר.
לסיכום
-בעידן של היום, אין שום סיבה שלא תצליחו לברר מהו אופי הלבוש במקום שאליו אתם מתראיינים בכלל ומה לובש המראיין שלכם בפרט.
-לבשו לבוש שמתאים לתפקיד ולתחום העיסוק שאליו אתם מועמדים
- אל תלבשו לבוש שאתם ממש לא רגילים ללבוש ושלא תרגישו איתו נוח (אל תשים עניבה אם אתה לא רגיל ללכת עם עניבה. חולצה מכופתרת עם צווארון מספיק רשמית במדינת ישראל לרוב התפקידים, כולל תפקידי מנכ"ל).
-לא יודעים עדיין מה ללבוש? לבשו לבוש שהוא "חצי מחויט" . גברים: מכנס אלגנט וחולצת פולו או שמכנס ג'ינס חלק וחולצה מכופתרת עם צווארון. נשים: מכנס חלק וחולצה מכופתרת או מכנס מחויט וחולצה נאה. מידת האמצע תמיד תגרום לכם להרגיש נוח ולא תגרום לכך שיהיו פערים גדולים ביניכם לבין המראיין.
בהצלחה בריאיון העבודה ובהשארת רושם ראשוני טוב!
אם אתם רוצים למצוא עבודה יותר מהר, למצוא את כל המשרות המתפרסמות ברשת ובמהירות, לשדרג את קורות החיים, לעבור ראיונות עבודה בקלות, להתייעץ בנוגע למסלולי קריירה וקידום, להתייעץ בנוגע לשכר ותנאים, לנהל קריירה מוצלחת, צרו קשר – טלפון: 072-2503344 דוא"ל: [email protected]