זכויות מול המשטרה ומאבק באלימות משטרה

אילוסטרציה: מפגינה עם מגאפון בהפגנה בתל אביב, 30.5.2026. צילום: "תיעוד מחאה" בווטסאפ בהפגנה שנערכה ב-13.6.2026 בכיכר פריז בירושלים החרימה המשטרה ממפגינות וממפגינים ציוד הגברה, מגפונים ותופים. כפי שנמסר למפגינים שנכחו במקום ולכלי התקשורת על ידי המשטרה, החרמת הציוד נעשתה בתואנה שאסור להרעיש לפני צאת השבת. למחרת בבוקר פנינו למשטרה וליועצת המשפטית לממשלה. עו"ד ניצן אילני ציינה כי כפי שנפסק פעמים רבות, אין להגביל את חופש המחאה ללא הסתברות קרובה לוודאי לפגיעה ממשית, קשה ורצינית בבי

אילוסטרציה: הפגנת חרדים נגד הגיוס. צילום: יוסי זמיר, STOCK-SJ ב-2.6.2026 פנינו למפכ״ל המשטרה ומ"מ היועץ המשפטי למשטרה בעקבות שימוש מסוכן ומנוגד לדין באמצעים לפיזור הפגנות במהלך מחאות של קבוצות מהחברה החרדית. בתיעודים מאירועי המחאה שנערכו יום קודם לכן נראו שוטרים משליכים רימוני הלם לתוך קהל מפגינים צפוף, לרבות לעבר מפגינים שישבו על הכביש ובסביבת ילדים, בניגוד לנוהל המשטרתי, שאוסר להטילם במרחק של פחות מחמישה מטרים מהמפגינים ומחייב זהירות מיוחדת כשנמצאים במקום ילדים. עוד תועדה מ

Fotokon | | Dreamstime.com © ב-27.5.2026 הגשנו את התייחסותנו לתזכיר חוק של משרד המשפטים, שמציע להפוך להוראת קבע את הוראת השעה המאפשרת חיפוש בבית או במקום ללא צו, לצורך איתור תיעוד או מצלמה שעשויים לשמש ראייה לביצוע פשע חמור או עבירות נשק. מדובר על הוראת שעה משנת 2023 שמאפשרת לשוטר, בהתקיים נסיבות מסוימות, לעשות חיפוש בבית או במקום ללא צו שופט. ההוראה כיום כוללת שתי עילות: חיפוש לצורך איתור נשק או חלק מנשק, וחיפוש לצורך איתור מצלמה. בתזכיר מוצע להוריד את העילה של חיפוש נשק בטע

חסימות בלוד. צילום: עביר ג'ובראן, האגודה לזכויות האזרח בחודשים האחרונים אירעו מספר מקרים שבהם המשטרה הציבה חסימות על דרכי הגישה ליישובים ערביים, בטענות כלליות של מאבק בפשיעה ובהברחת אמצעי לחימה. החסימות שיתקו עורקי תחבורה מרכזיים, הקשו או מנעו את הכניסה והיציאה ליישובים, שיבשו את שגרת חייהם של התושבות והתושבים ופגעו בזכויות היסוד שלהם, ובראשן חופש תנועה וכבוד האדם. בפניות ששלחנו ליועצת המשפטית לממשלה, למפכ"ל המשטרה וליועץ המשפטי למשטרה טענו כי הצבת החסימות מהווה ענישה קולקטיב

האגודה לזכויות האזרח עתרה לבג"ץ ב-17.12.2025 בשמם של אוהדי הפועל תל אביב נגד מפכ"ל המשטרה, בדרישה להפסיק את המדיניות הלא חוקית של המשטרה, אשר מונעת כניסת אוהדים ואוהדות למגרשים בשל לבושם, או בשל נשיאת תכנים פוליטיים שנויים במחלוקת. בעתירה מפורטים שורה של אירועים שהתרחשו בשבועות האחרונים שבהם מנעו שוטרים מאוהדי הפועל תל אביב להיכנס למגרשים בגלל חולצות עם כיתוב פוליטי נגד המשטרה, נגד השר הממונה על המשטרה ונגד תנועת כך שהוצאה מחוץ לחוק. בעתירה טענו כי מדיניות המשטרה פוגעת בחופש

החוק ונוהלי המשטרה מאפשרים לשוטרים, במצבים מסוימים, לבצע על אדם שנעצר או מעוכב חיפוש גופני, שיכול להיות לעיתים חיפוש בעירום חלקי או אפילו בעירום מלא. כל סוג של חיפוש מותר בנסיבות אחרות ולמטרות אחרות – למשל, לוודא שהעצור לא נושא נשק או לחפש ראיה שהוא החביא על גופו כשיש חשד סביר לכך. בכל מקרה החיפוש אמור לשרת את מטרות החקירה הפלילית והשמירה על ביטחון הציבור, והוא צריך להתבצע מאחת הסיבות שנקבעו בחוק ובנהלים, ולהיות בהיקף המינימלי שדורשות הנסיבות. אסור לשוטר לבצע חיפוש לצורך עניש

האגודה לזכויות האזרח עתרה ב-31.3.2026 לבג"ץ, בדרישה להורות למשטרה ולפיקוד העורף לאפשר קיום הפגנות בזמן המלחמה עם איראן, ובמיוחד הפגנות שמתקיימות בסמיכות למרחבים מוגנים. בעתירה נטען כי מאז פרוץ המערכה עם איראן, מסכלת המשטרה בשיטתיות הפגנות נגד המלחמה ומפזרת באלימות את המפגינים, בתואנה כי הנחיות פיקוד העורף אוסרות על התקהלות. זאת גם אם משתתפים בהן יחידים או עשרות בודדות, וגם כשההפגנה מתקיימת לצד מקלטי ענק, כמו זה המצוי בכיכר הבימה בת"א. בעתירה נטען כי בהנחיות פיקוד העורף ובמגבל

ב-30.3.2025 הגישה האגודה לזכויות האזרח בקשה להצטרף כ"ידידת בית המשפט" למספר עתירות נגד מינויו מחדש של איתמר בן גביר לשר לביטחון לאומי. בבקשה צוין כי האגודה מעולם לא פנתה בעבר לבית המשפט בנושא חוקיות מינוי שר, אולם כעת – לאחר למעלה משנתיים של כהונה – התברר שכהונתו של בן גביר מביאה להעמקת הפוליטיזציה במשטרה ולהפרה קשה של זכויות אדם בשלל תחומים – תופעות המתעצמות בשל "רוח המפקד" שהוא מייצר בשטח. הבקשה מתייחסת בין היתר לפעולות ולהתבטאויות של השר הנותנות גיבוי ועידוד אלימות משטרתית

שוטרים מפנים מפגינה בכיכר הבימה בתל אביב, 15.6.2025. צילום: אריק סגל, "תיעוד מחאה" בווטסאפ המלחמה ביוני 2025 ("עם כלביא") המלחמה במרץ 2026 ("שאגת הארי") המלחמה ביוני 2025 ("עם כלביא") מאז פרוץ העימות עם איראן ב-13.6.2025 הובאו ברשתות החברתיות ובתקשורת עדויות של מפגינות ומפגינים על פיזור אלים של מחאות שקטות על ידי המשטרה, כולל מעצר מפגינים. כך למשל במחאה שקטה בכיכר הבימה בתל אביב בקריאה לסיום המלחמה, שבה השתתפו כ-40 איש שעמדו במרחק זה מזה כדי להימנע מהתקהלות; במשמרת מחאה שקטה

האגודה לזכויות האזרח עתרה לבג"ץ ב-18.8.2025 בדרישה לאסור על המשטרה להשתמש בפרשים לפיזור הפגנות. לכל הפחות, דרשנו לתקן את הנהלים הנוגעים לשימוש בפרשים באופן שיבטיח את בטיחות המפגינים – בין השאר לאסור על שימוש בפרשים במקביל לשימוש באמצעים נוספים לפיזור הפגנות, להתנות את השימוש בפרשים בקיומה של דרך מילוט למפגינים, לאסור על השימוש במושכות להצלפה במפגינים ועוד. העתירה מתארת כיצד הוגמשו בשנים האחרונות נוהלי המשטרה בעניין שימוש בפרשים בהפגנות, באופן שמאפשר לשוטרים להשתמש בסוסים באופ

צילום: גיל לוין ב-16.6.2024 פנינו ליועצת המשפטית לממשלה, למפכ"ל המשטרה וליועץ המשפטי למשטרה, בעניין התנהלות המשטרה כלפי עיתונאים וביחס לעבודת הסיקור העיתונאי. בפנייה, שכתבו עו"ד ניצן אילני ורכזת חופש המחאה סיון תהל , תיארנו מקרים שבהם המשטרה מנעה מעיתונאים לסקר אירועים שונים, לעיתים תוך שימוש בכוח, אלימות קשה או מעצרי שווא, או שלא העניקה להם הגנה כשהותקפו. לפנייה צורפו עדויות רבות, הן מאירועי "מצעד הדגלים" בירושלים והן מאירועי פיזור הפגנות ומעצרי מפגינים ברחבי הארץ. בנוסף לפג

ב-1.2.2026 עתרנו לבג"ץ בשם ארבעה תושבי לוד בדרישה להסיר חסימות בטון שהציבה המשטרה בשכונות ס"א וס"ח בעיר, שבהן חיים מאות תושבים ערבים. בשכונת ס"א הוצבה חסימה מוחלטת, ואין כל דרך חלופית ליציאה או כניסה, ובשכונת ס"ח הדרך החלופית עוברת דרך אזור תעשייה שהגישה אליו קשה ותשתיותיו פגומות. החסימות גורמות לשיבוש חמור בשגרת החיים, מונעות גישה לשירותי חירום, ופוגעות בזכויות האדם של תושבי השכונות, לרבות הזכות לחופש תנועה, לכבוד, לבריאות, לחיים ולשלמות הגוף, לחינוך ולשוויון. בעתירה נטען כי