לפני האיתחול

הפעילות של המחתרת בכלא החלה לצבור תאוצה, ולודה ובלעם החלו לגייס עוד ועוד אסירים לתוכניותיהם. לצורך כך הם הפכו את תאו של בלעם לחדר מועדון, והציבו שומר גברתן בכניסה שהיה צריך לסנן את הנכנסים. הגברתן ביקש שם וסיסמה מכל מי שרצה להיכנס לתאו של בלעם ולהצטרף לדיונים המחתרתיים, ומי שלא ידע את הסיסמה, או שהסיסמה שהיתה בידיו לא תאמה את הרשימות של הגברתן, לא הורשה להיכנס.

אבל בכלא פעלה גם מחתרת אחרת, שרצתה מאוד לדעת מה נאמר בחדרו של בלעם. לצורך כך נעמד אחד מחבריה בדיסקרטיות על יד הגברתן והאזין קשב רב לסיסמה שנאמרה בכל פעם שמישהו מחברי המחתרת של לודה ביקש להיכנס. עכשיו, כשהיתה בידו הסיסמה והוא ראה למי היא שייכת, הוא העביר אותה לחבריו, ואלה יכלו גם הם לעבור את הגברתן. לא טוב, חשבו בלעם ולודה. סיסמה זה לא מספיק.

באגף ההפרדה בכלא של המשטר מוחזק כל אסיר בתא קטן משלו במשך כל שעות היממה. התאים מסודרים אחד ליד השני במסדרון ארוך כאשר בדלתותיהם הכחולות יש פתח דרכו מוכנסים מגשי האוכל שלהם ומדי פעם ספרים ומגזינים של בישול אזרי, המטבח החביב על מפקד הכלא.

על מנת לתקשר זה עם זה משתמשים האסירים בשירותיו של יעקב, מחלק המזון בכלא. הם נותנים לו מכתב, אומרים לו למי יש להעביר אותו, ויעקב מעביר. מכיוון שיעקב לא מכיר את האסירים בשמותיהם, על האסיר השולח לציין את מספר התא בו נמצא היעד שלו ולא את שמו. ברם, ומדי פעם מחליפים הסוהרים בכלא את מיקום האסירים בתאים, כך שמי שביום ראשון היה בתא מספר 4, למשל, ביום שלישי כבר נמצא בתא מספר 6. בעיה.

בלעם הסתבך. מפקד הכלא שלח אותו לצינוק אחרי שסרב לעמוד על רגל אחת ולדקלם את “אנה קרנינה” כפי שצווה, והודיע לו שלמחרת הוא מתכוון לכתוב מכתב להעברתו למתקן אחר, סימפטי אפילו פחות. לודה, מפקדת המחתרת בה חבר בלעם, החליטה לסכל את תכניתו המרושעת של מפקד הכלא.

היא יצרה קשר עם פעיל מחתרת ושכנעה אותו לכתוב המון מכתבים למפקד הכלא. הפעיל כתב כל הלילה, ובבוקר שלח מאה מכתבים המוחים על היחס לכלואי המחתרת. מפקד הכלא ישב כל היום וקרא את המכתבים, וכך לא היה לו זמן לכתוב את מכתב ההעברה של בלעם. “נהדר”, אמרה לודה לפעיל המחתרת, “תמשיך ככה”. מפקד הכלא הפדנט לא יכול שלא לטפל בדואר הנכנס, ולכן כל עוד יהיו המון מכתבים כך הוא לא יתפנה לטפל בעניינו של בלעם.

בכלא נפל דבר. שאול, מפעיל הקנטינה, פוטר. מסתבר שבן הדוד של מפקד הכלא פתח חברה שמייצרת מכונה מופלאה לממכר מוצרי קנטינה, ומאחר שמשפחה זו משפחה, החליט מפקד הכלא שזה יהיה פתרון מושלם להתקנה במתקן הכליאה שהוא מנהל. כבר למחרת בבוקר הגיעה המכונה החדשה להחליף את שאול שהבטיח “אני עוד אשוב” כשנפרד בדמעות מהסורגים שהיו ביתו ב-15 השנים האחרונות.

כדי להפעיל את המכונה, הסביר בן הדוד לאסירים, יש לעמוד מולה ולהגיד בקול ברור: “מכונה מכונה, תני לי X ממדף ה-Y, אני אסיר מספר Z, תודה”. תגידו לה מה אתם רוצים, מאיפה אתם רוצים את זה, ומי אתם. למשל: “מכונה מכונה, תני לי טורטית ממדף החטיפים אני אסיר מספר 6, תודה”. המכונה שלנו היא משהו משהו, התגאה בן הדוד. מבינה עברית על בוריה והיא תעשה כל מה שתגידו לה!