
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
שלושת השבועות האחרונים שלי היו קוקטייל חמוץ מתוק. כל פעם שחמוץ לי בלב אני מחפשת ממתקים. ואפילו מוצאת אותם. לא במזווה. (זה גם קורה....אל תגלו...) לממתקים שלי יש ניחוח של אביב פריחות. של שמש מלטפת. של עיניים טובות. של צחוק ילדים. של שמיים אינסופיים ממעל וריח אדמה מבורכת מצמיחת חיים. הממתקים האלה עטופים באריזה מפתה ואני קופצת על כל הזדמנות שנקרית בדרכי. למחשבות המטרידות אני עושה טרנספר אל מעבר להרי החושך. לא תמיד אני מצליחה. חבל שאני לא קוסמת. אז אני בוחרת לברוח מדי פעם לארצות רחוקות שבעצם נמצאות מאד קרוב. לליבי. הכי רחוק שהגעתי לאחרונה זה לים המלח. זה היה בפורים.
ים המוות שהולך ונעלם...כל כך עצוב.
וכ
וכאן בקלי"ה - קם לתחיה ים המלח? ...ממש לא... לצערנו... ליד המקום בו היה מלון ירדני מפואר בשנות השלושים של המאה הקודמת, נותרו מבנים של הירדנים לפני מלחמת ששת הימים ובה שכנה היאחזות הנח"ל לפני שהוקם הקיבוץ מעבר לכביש.
על שמורת נחל דוד בעין גדי ויתרנו. להתחכך עם המוני המטיילים שהגיעו לשמורה זה לא תענוג שרצינו לחוות. העדפנו את הגן הבוטני היפהפה שבקיבוץ עין גדי ולא הצטערנו כלל. עיניכם הרואות...
nמתמתממn,
מ מ מתחת לשיטה המסולסלת הזו "פתחנו שולחן", ליתר דיוק ספסל שחיכה לנו לארוחת בוקר קלילה עם מבט למדבר האינסופי שמשקיט סערות. הבתוליות שבו כה יפה בעיני.
אם הייתי מספרת לכם איך הגעתי לשם בדרך לא דרך הייתי צריכה להקליד כל הלילה סיפור הזוי ומצחיק. מדלגת על הפרטים ורק אגיד שבדרך לים המלח פקדנו (בזכות טעות ניווטית) את מערת הנטיפים בנס הרים. זה היה באמת סוג של נס. פורים. שנים שלא ירדתי למעמקי יופיה המהפנט. כ-150 מדרגות שצריך גם לעלות. לא כל יום פורים... :)
את הלילה העברנו בירושלים,כאן בבית היפהפה הזה שנראה כפנינה ארכיטקטונית. אגיד רק שלא תוכו כברו ...
בצילום למטה קצת מבתיה של שכונת בקעה שחרוטה בספר זכרונותי מהתקופה הירושלמית של חיי, וכל זאת לא לפני שהתענגנו גם בעין כרם על סימטאותיה הציוריות.
זוכרים את הפסל הסביבתי "עמודי עץ הזית" שהוקם בסמוך לקיבוץ רמת רחל?
ועד שמצאתי את "עמודי עץ הזית", גילינו גן ארכאולוגי מרשים מהתקופה הביזנטית ובמקום הזה השקפנו דרומה לכיוון בית לחם, כשפתאום הגיחו מולי יאיר שטרן ובנו שי...לך ספר לו שאמא שלו, היתה המורה למוסיקה שלי בתיכון (רוני זמיר ז"ל אלמנתו של אברהם שטרן "יאיר" מייסד לח"י). הצמתים האלה בהם אני נפגשת עם העבר...כל כך אהבתי את האישה המיוחדת הזו שחייבת לה את אהבתי למוסיקה.
ובקיר הזה אין אפילו מקום לתחוב פתק...אז אנצור את הפתק שלי בליבי ואתפלל חזק לימים יפים....ושתמיד אצליח למצוא את היופי גם כשלא הכל כזה...
*מקדישה פוסט זה לאיש יקר שכבר לא יכול לטייל ולא בטוחה שיגיע לקרוא זאת. על אחד הקירות בביתו היה שלט: "תאמר תודה בכל בוקר כשאתה קם, השאר זה בונוס"... |
תגובות (30)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מלא תודה אביה יקירה! חג שמח♥
תודה רבה! שמחה שבאת ! מה היינו עושים ללא הומור? :)
חג שמח מכבית!
אמן ואמן :) תודה לך יקרה!
לבועז משכים הקום...תודה רבה!
חג אביב שמייח :)
*
חזרו הכוכבים ברוך השם, אז אני כבר לא מתפדחת להגיב בלי לככב מי שאני רוצה.\
אף פעם לא קרה לי שנגמרו פתאום, כנראה היה פיגור של יום יומיים בחלוקה, כי אחרת לא הגיוני.
אוהבת את המתוקים שלך חברה,
אוהבת גם את המלוחים שלך וגם את החמוצים.
אוהבת את דרך ההסתכלות והראייה שלך, ואת הצילומים.
המשך שבוע טוב וחג שמח
תודה שבאת אחאב יקר ♥
תודה תודה תכשיט מתוקה :)
תודה רבה קלועה יקרה! תמיד כייף לטייל ולהנות ♥
תודה שרי יקרה...שמחה שאהבת♥ גם אני תמיד אוהבת לשוטט בארץ הממתקים :)
תודה רבה גילה יקרה! אני בעד למצוא את הטוב גם כשהוא לא...
להבדיל נזכרתי באותו אחד שטען שהכל שחור אצלו והוא בר מזל שכשגילה שהאבטיח שבחר יצא לבן :)
תודה מרסיה יקרה...נייחל לימים יפים במה שתלוי בנו...♥
דבי יקרה אכן מרפא ומחייה נפשות היופי הזה...תודה לך!
תודה רבה עמוס יקר! כולנו צריכים לאמץ משפט זה...
אהבתי את הממתקים שלך!!!
כיף לשוטט איתך!!! ❤