​הוועדה לענייני ביקורת המדינה בראשות ח"כ אלעזר שטרן, התכנסה היום לדון בטיפול ניצולי השואה בתקופה זו ובפרט בעקבות הכוונה להעתיק את הרשות לניצולי השואה ממשרד האוצר למשרד לשוויון חברתי. הדיון יתקיים ברקע דו"ח המעקב שקיים המבקר בחודשים האחרונים על טיפול המדינה בניצולי השואה – 'סיוע המדינה לניצולי השואה - ביקורת מעקב -דוח מבקר המדינה -  71א'.

יו"ר הוועדה, ח"כ אלעזר שטרן: ״נושא טיפול המדינה בניצולי השואה, הוא לא דבר שניתן להזניח ובוודאי הוא דבר שנמצא בקונצנזוס שעלינו להתכנס ולדון בו ללא דחייה. הדאגה לניצולי השואה היא מחד חובה בגלל הסבל שלהם ומאידך זכות שלנו שהולכת ופוקעת מול עיננו בזמן שאנחנו עוד יכולים כממשלה לדאוג להם. הטיפול של הממשלה זה קמצוץ ממה שאנחנו חייבים להם.

שמח שעמדת מבקר המדינה היא כמו שחשבתי שלא נכון להעביר את הרשות. מה שעמד מולי הוא הניסיון שנצבר במשרד האוצר. בהכירי את הפעילות כאן בכנסת, נושא ניצולי השואה קיבל קדימויות בגלל שהיה באוצר. על כל זה יש להוסיף את הקורונה שמגבילה את היכולת לתת שירותים. הקורונה מעצימה מצוקות על כל האוכלוסייה המבוגרות אך בפרט אצל ניצולי השואה ששם זה מוקצן עוד יותר. אסור לעשות שינויים בדיוק בזמן הזה.

יו"ר הוועדה הוסיף: "השאיפה שאני רואה לנכון לקדם היא שאין כל הבדל בין הניצולים. היום יש מצב אבסורדי – יש ניצולי שואה שלא צריך להסביר מה הם, אלו המותג 'שורדי שואה' ודווקא הם לא מקבלים הרבה מהשירותים של המדינה. המדינה צריכה להשוות את התנאים הכי מהר שאפשר לכולם ואחר כך ללכת  ולהתחשבן עם גרמניה. לא ייתכן מצב שתקציב שעומד לרשות ניצולי שואה לא מנוצל. על משרד האוצר לפתח את המנגנונים הכי מהיר שיש".

ח"כ מיקי לוי הצטרף בדיון לדרישת יו"ר הוועדה שלא להעביר את הרשות ממשרד האוצר ואמר: "אין למשרד לשוויון חברתי כל יכולת. הרשות נמצאת 50 שנה באוצר. ההעברה היא פוליטית – אם הממשלה הזאת לא הייתה נופחת את נשימותיה אחרונות, זה לא היה קורה. יש בקשות של כל הארגונים שלא להעביר. הרשות גדולה יותר מכל המשרד - אז איך המשרד יכול לעבור לשם?"

ח"כ מיכל קוטלר-וונש, ביקשה לבדוק עם משרד ממבקר המדינה על כך שמתברר שיש פער גדול בסכומי השילומים של 17 מיליארד דולר שלא נדרשו מעולם - כולל נושא השבת הרכוש. נציג משרד המבקר אמר כי בימים אלו עומדת להסתיים כתיבת דו"ח מיוחד בנושא שיפורסם בחודשיים הקרובים.

עו"ד צחי סעד, מנהל החטיבה הכלכלית במשרד מבקר המדינה, אמר בדיון כי עמדת משרד מבקר המדינה שלא להעביר את הרשות למשרד לשוויון חברתי. סעד הציג מפרטי הדו"ח האחרון ואמר: "יחסה של המדינה לניצולי השואה הוא ראי ליחסה של כלל החברה לקשישים. הזמן שנותר לסייע לניצולים החיים בקרבנו הולך ואוזל. לפיכך, יש לבצע ללא כל דיחוי וללא זעזועים מערכתיים, את התיקונים הנדרשים כדי שהניצולים יחיו את חייהם בכבוד ויקבלו את ההכרה שהם ראויים לה". בנתונים שהציג עולה כי על אף ההחלטה מ-2017 שיוקם צוות בין-משרדי בראשות סגן שר האוצר ונציג בכיר ממשרד ראש הממשלה שירכז את עבודת הצוות ויתכלל את פעולות הממשלה בתחום הטיפול בניצולי השואה, בביקורת המעקב עלה כי הצוות הבין-משרדי אמנם הוקם אך עם זאת, הוא אינו מקיים פגישות שוטפות ויש אי-וודאות לגבי המשך תפקודו.

אחד הנתונים המשמעותיים שעלו בדבריו של סעד הוא זה שבשנים 2018 ו-2019 ניצל משרד הרווחה רק כ-30% מהתקציב הכולל של "התכנית לנזקקים" שהסתכם בשנים אלה בכ-30 מיליון ש"ח.

מ"מ מנהלת הרשות לזכויות ניצולי השואה, גליה מאיר אריכא: "דוח מבקר המדינה מהווה מנוף לטיפול בנושאים הקשורים בניצולי השואה. הרשות היא שמתכללת את הצוות הבינמשרדי לטיפול בניצולי השואה כאשר הרשות פועלת להסרת חסמים בירוקרטים שונים והשקת "מסלול ירוק" לקבלת גמלה עבור בקשות של ניצולי שואה. מתקיימת פעילות משמעותית להנגשת דירות עבור ניצולים – שינויי כניסה לבתים, שיפוצי דירות, הנגשות שונות וכדו'. הרשות מקיימת שיתוף פעולה הדוק עם הקרן לרווחת ניצולי השואה, המוסד לביטוח לאומי, משרד השיכון ועוד. אין יום שאין לי שתי פגישות עם משרדי ממשלה. אנו מקיימים שיתופי פעולה רבים ופעולות אופרטיביות לקידום ויישום זכויות ניצולי השואה".

יו"ר הקרן לרווחת ניצולי השואה, חכ"ל לימור לבנת: "הקרן נאלצת למצוא תרומות בהיקף של כ-3 מיליון ש"ח לשנה על מנת להשלים את התקצוב הקשור ללחצני המצוקה. הקרן ביצעה בעבר פניות לוועדת העיזבונות לצורך קבלת סיוע כספי במשך 3 שנים רצופות וכעת בשנה הרביעית בהמשך לבקשה לקבלת מיליון ש"ח לטובת לחצני המצוקה התקבלה מוועדת העיזבונות תשובה שלילית. משרד הרווחה לא ניצל את התקציבים שלו ואף לא העביר אותם לגופים אחרים. אם הכסף היה מועבר לקרן הוא היה מנוצל באופן מיטבי לטובת ניצולי השואה וכך למעשה הכסף חזר לאוצר ולא מומש למטרה אליה הוא יועד".

מנכ"לית המשרד לשוויון חברתי, יעל מבורך: "המשרד יצר קשר עם עשרות אלפי ניצולי שואה וערך מיפוי על מצבם הפיזי ובעיות שונות. נעשתה פעילות עם משרד השיכון לטיפול בדירות ניצולי השואה. הצוות הבינמשרדי מתכנס באופן קבוע מאז שהוא עבר לאחריות המשרד לשוויון חברתי. נמצא מקור תקציבי לנושא הסיעודי לניצולי השואה כמו גם בנושא הקצבאות מקודם כמו גם ועדת התביעות מגרמניה שעשתה צעד משמעותי השנה והעבירה סכום חד פעמי בגובה של 1200 אירו כאשר מתקיימת פעילות וניסיונות לקידום הנושא ולהפיכת מקצבה לתשלום חודשי קבוע".

מרדכי הראלי, ניצול שואה סיפר בדיון על כך שקבוצת מקבלי הרנטה מגרמניה נשכחה וכמעט שלא הוזכרה בדוח המבקר. לדבריו, קבוצה זו הוחרגה מהטבות אחרות שניתנו לקבוצות אחרות כגון מס הרכישה.

ד"ר אירית לקסר ראש אגף גריאטריה במשרד הבריאות סיפרה בדיון שניצולי השואה מהווים כ-30 עד 40 אחוז מהדיירים במסגרות חוץ ביתיות ואלו חוסנו כנגד נגיף הקורונה, "כאשר ישנם ניצולים שלא ניתן לנייד - הצוות העובד מסביבם חוסן במלאו".