ספיישל Another Side of Bob Dylan

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

בשנת 1964 בוב דילן כבר הפך לכוכב הפולק הבולט בארה”ב, לזמר מחאה מוערץ וקולו של דור. בפברואר של אותה שנה הוא שחרר את The Times They Are A- Changin, שרק חיזק לחלוטין את כל הטייטלים שנתנו לו. חצי שנה לאחר מכן, באוגוסט 64′, יצא הפולו-אפ ואלבומו השני לאותה שנה – Another Side of Bob Dylan. אלבום שמציין עכשיו 60 שנה ליציאתו.

בוב דילן Another Side

אמנם “Another Side” לא כלל להיטים בסדר גודל של הסינגלים המוכרים שקדמו לו. למרות שבמהותו ואיכותו, הוא לא ממש נופל מהם. דילן קצת זנח פה את הצדדים הפוליטיים והמחאתיים שהיו הרבה יותר בולטים לפני כן, אבל מבחינת אלבום פולק נטו, הוא נהדר. עם הצדדים הרומנטיים והאישיים שיצאו פה.

אף אחד לא ידע זאת בזמנו, אבל זה גם אלבום הפולק המלא האחרון של דילן, לפני שעבר לחשמל ב-1965. אלבום שהשלים את רביעיית אלבומי הפולק המופשטים בתחילת הקריירה של בוב. בהמשך לסדרת הספיישלים על דילן ברדיו הקצה, הקדשתי שעתיים ל-Another Side, לכבוד שישה עשורים ליציאתו. ניתן להאזין באתר הקצה וממש פה:

פלייליסט:

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל Sleeps With Angels

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

אחרי הקאמבק הנפלא שלו ללב התהילה החוזרת והחיבוק המיינסטרימי שגרמו האלבומים Freedom, Ragged Glory ו-Harvest Moon, ניל יאנג המשיך לרכוב יצירתית בשנות התשעים, שהיה גם עשור קאמבק של קרייזי הורס. לאחר סיבוב הופעות שהשפיע עליו עם Booker T. & the M.G.’s והכינוי החדש של “הסנדק של הגראנג'”, יאנג שחרר את אחד האלבומים המעניינים שלו בניינטיז – Sleeps With Angels.

ניל יאנג Sleeps With Angels

אלבום שמציין השבוע 30 שנה ליציאתו. עם רוקנ’רול מגוון וגם לא מעט רגש שמחליף את הדיסטורשן, הקשר הקרוב עם פרל ג’אם והמוות של קורט קוביין וגם אלבום שהראה צד נוסף של ניל והסוסים, מעבר לחשמל המלוכלך.

לכבוד שלושה עשורים ליציאתו, כל השעתיים של הרמוניה דרומית הוקדשו לספיישל Sleeps With Angels ושנת 1994 בקריירה של יאנג. האזינו באתר הקצה ופה למטה.

פלייליסט:

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל On The Beach

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

בסוף 1973, אחרי הטור של Time Fades Away וביטול האלבום Tonight’s The Night הטרי, ניל יאנג היה באחת התחנות הכי אפלות, מוזרות, רגשיות ויצירתיות שלו בקריירה. המוות של החברים דני וויטן וברוס בארי עדיין ריחף מעל ראשו וגם היחסים עם זוגתו ואם בנו, קארי סנודגרס, התפוררו מול עיניו.

כל הדברים הללו הובילו את יאנג לכתוב ולהקליט שורה של שירים חדשים. כאלו שבסופו של דבר ירכיבו את האלבום On The Beach, ששוחרר החודש לפני 50 שנה. אלבום שכולל את אי הוודאות עם חייו, שברון לב, המשך ההתרחקות מהמיינסטרים והאפלוליות הקסומה של תקופת ה-Ditch Trilogy בדיסקוגרפיה של יאנג.

ניל יאנג On The Beach

האלבום לא הצליח מסחרית בזמן אמת וגם לא התקבל ממש בטוב, אבל עם השנים קיבל את הסטטוס כאחד האהובים ביותר על מאזיני ניל יאנג (כולל כותב שורות אלו). למרות שהתכחש לו הרבה שנים, לא יצא לטור לגבות אותו וביצע את שיריו מעט פעמים בלייב, On The Beach נשאר אחת היצירות הנפלאות שלו מאז ועד היום. עם הקו המחבר בין Tonight’s The Night לאלבום הגנוז Homegrown.

לציון יובל שנים, המשכתי את סדרת ניל יאנג שלי ברדיו הקצה, הפעם עם ספיישל On The Beach וכל המוזיקה שקשורה אליו ומסביבו ב-1974. עם הסיפורים, חיבורים אישיים והבנייה של האלבום המצוין. כזה שהגיח מצלקות כואבות וכנות אמנותית וחשופה.





רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל .Born In The U.S.A

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

אחרי הטור הגדול של The River, ברוס ספרינגסטין התיישב לכתוב שורה ארוכה של שירים חדשים. חלקם הוקלטו כדמואים שיצאו בסופו של דבר באלבומו הבא, Nebraska. אבל בסשנים של אותו אלבום הוקלטו עוד עשרות שירים, מהם בסופו של דבר נבנה האלבום Born In The USA. אלבום שונה לחלוטין מהפשטות והמלנכוליות היפה של “נברסקה”. אלבום שהביא לו את ההצלחה המסחרית הגדולה בקריירה.

ברוס ספרינגסטין Born In The USA

עם שיר נושא שלא הובן נכון, סיפורים נוספים על זיכרונות, מעמד הפועלים, והפוסט-טראומה של מלחמת וייטנאם, שעטופים בסאונד יותר בומבסטי של פופ-רוק, הוא שחרר השבוע לפני 40 שנה את Born In The USA. מהאלבומים החשובים של האייטיז, לא רק בקריירה שלו עצמו. לציון ארבעה עשורים לצאתו לעולם, הקדשתי לאלבום ספיישל. עם השירים שנכנסו ולא נכנסו אליו, הסיפורים, ביצועי הלייב וכל המסביב לאלבום הקלאסי הזה של הבוס.

ניתן להאזין באתר הקצה ופה למטה:

פלייליסט:

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל פרידה מדיקי בטס

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

דיקי בטס הלך לעולמו אתמול. ממש לא מזמן ציינתי לו פה יום הולדת 80. תמיד היה מבחינתי אחד הגיטריסטים הגדולים ביותר. לפני כמה שנים עבר שבץ ואז תאונה שהכניסה אותו למצב קריטי. סבל הרבה מבעיות בריאות, אבל איכשהו קם והמשיך. הפעם הוא נכנע ועזב את העולם הזה עם המון חשמל, סולואים וג’אמים מופלאים של גיטרות לאורך כל הקריירה שלו.

הוא היה אחד מהחברים המקוריים של ה-Allman Brothers כמובן. עכשיו ג’יימו המתופף הוא השריד האחרון מהליין-אפ המקורי של תחילת הדרך בסוף שנות השישים. דיקי שיתף פעולה עם כל שלושת הגיטריסטים הענקים האחרים של האולמנים בתחנות השונות של הלהקה. לצד דוויין אולמן עד מותו המוקדם, שאחרי מותו דיקי בלט הרבה יותר בכתיבת השירים ובתור הגיטריסט הבכיר בהרכב.

ספיישל פרידה דיקי בטס

הוא היה שם גם בתקופת הקאמבק בסוף שנות השמונים והתחייה המחודשת הפשוט מופלאה של האולמנים בשנות התשעים, לצד וורן היינס. בכל הזמן הזה הוא המשיך ליצור ולהיות אחראי על שורת שירים נהדרים. וגם הספיק להיות לצד דרק טראקס בתקופה קצרה ב-1999/2000, לפני שפוטר מהלהקה אחרי סכסוכים רבים עם גרג אולמן.

בטס אחראי על המון קטעים ושירים כ”כ טובים של האולמנים. גם מוכרים ומייצגים מאוד, וגם פחות מוכרים אך לא פחות טובים. כאלה שבחלקם מאזינים אולי אפילו לא מודעים לכך שהשם שלו חתום עליהם, או לא שמעו, כי הם נמצאים באלבומים פחות מוכרים. וגם בקריירת הסולו שלו יש יופי של דברים, גם מעבר לסולו הראשון של 1974.

רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל Second Helping

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

חודשיים בלבד אחרי יציאת אלבום הבכורה, Lynyrd Skynyrd כבר התחילו להקליט שירים נוספים לפולו-אפ שלו. כשהם על גל הצלחה של תחילת הדרך, עם הפקה נוספת של אל קופר ומתקפת שלוש הגיטרות של רוזינגטון-קולינס-קינג, הם גיבשו את השירים שיצרו את Second Helping, אלבומם השני שיציין השבוע 50 שנה ליציאתו.

אלבום שנפתח עם הלהיט הגדול של סקינרד, שהיה התשובה של רוני ואן זאנט ל-Southern Man ו-Alabama של ניל יאנג. עם רצון להראות את הצד הטוב והלא גזעני של הדרום. כזה שהרבה חשבו שפתח יריבות עם יאנג, אבל כזו שלמעשה הייתה רק במוזיקה, לצד המון אהדה והערכה בין שני המוזיקאים.

לינרד סקינרד Second Helping

אבל Second Helping הוא ממש לא רק הלהיט ההוא. זה אחד מאלבומי הרוק הדרומי הטובים של הסבנטיז ובכלל, הרבה בגלל כל מה שהגיע אחריו. עם כמעט 7 הדקות המופלאות של I Need You, מהבלאדות הדרומיות היותר בלתי מוערכות של סקינרד מבחינתי. עם הסאונד הקלאסי שלהם ב-Don’t Ask Me No Questions ו-Workin’ For MCA שהגיעו עם ההצלחה והסיפורים האישיים של ההרכב. עם. כל ה-Swamp/Boogie/Rock של The Needle and the Spoon והיופי בהגשה והסיפור של The Ballad of Curtis Loew.

כל זה יחד עם הקלידים האדירים של בילי פאוול ואותו הקול של המנהיג רוני ואן זאנט, בנוסף לסאונד הגיטרות המוכר והקליט. אלו שגם מסיימים את האלבום עם הקאבר הענק ל-Call Me The Breeze של ג’יי ג’יי קייל, שסקינרד הפכו מקאנטרי-רוק רך לפצצה של חשמל מהביצות של ג’קסונוויל, פלורידה, באחד מהקאברים הכי טובים לדעתי שנוצרו. יובל שנים אחרי יציאתו, זה אלבום שנשמע טרי ומצוין.





רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל 40 שנה ל-Reckoning

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

אחרי הצלחת אלבום הבכורה, R.E.M המשיכו מיד לבסס את מעמדם כאחד ההרכבים האלטרנטיביים החדשים הטובים בסביבה. עם שורה ארוכה של שירים טריים (שהיו אופציה גם לאלבום כפול) הם הקליטו בזמן קצר את הפולו-אפ של Murmur. הפעם אף יותר משופשפים באולפן ועם איזה שינוי והתקדמות בכתיבה ומלודיות.

התוצאה הייתה Reckoning, ששוחרר בדיוק היום לפני 40 שנה. האלבום השני הנהדר שהוליד שירי R.E.M קלאסים כמו “So. Central Rain” ו-“Pretty Persuation”, יחד עם הרגש האישי של “Camera”, הסאונד החזק האחר של “Seven Chinese Bros” ו-“Rockville” ושאר הקטעים שהרכיבו פולו-אפ מצוין בדרך למעלה של R.E.M לאורך שנות השמונים.

R.E.M. Reckoning

לכבוד יום הולדת 40 לאלבום, אני והחבר שלומי צ’רקה נפגשנו שוב להמשך סדרת R.E.M שלנו. הפעם עם שעתיים שהוקדשו ל-Reckoning וכל הסיפורים, קטעים נדירים, חיבורים אישיים והמוזיקה של הלהקה ב-1984 מסביב לאלבום השני שלהם, בדיוק ארבעה עשורים לאחר שיצא לאוויר העולם.

ניתן להאזין לספיישל באתר הקצה ופה למטה. בהמשך קישורים לשאר הספיישלים בסדרה.

פלייליסט:



רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל 20 שנה ל-Almost Killed Me

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

זה היה בסביבות 2005/2006, כשנכנסתי ממש חזק לדרייב ביי טאקרס. מספר פעמים בזמן שיחות עם חברים מהקהילה בפורומים, שאלו אותי – “Are you into The Hold Steady too?”בפעמים הראשונות התשובה שלי הייתה לא, אבל אני כנראה צריך. במיוחד בשיחות על שתי הקהילות של הלהקות והמוזיקה שהיא די שונה, אבל יש בה משהו מדבק משותף.

כשהלכתי סוף סוף לבדוק איך נשמעים הצלילים מאחורי השם שנזרק אליי במשך תקופה, ההולד סטדי בדיוק שחררו את האלבום הרביעי שלהם, Stay Positive. אבל רציתי להתחיל מההתחלה. אז קניתי את האלבום ההוא שאפילו לא ידעתי בהתחלה את שמו, כי לא היה כתוב על העטיפה. אותה עטיפה של קולאז’ מסקרן שנראה שלקוח מאיזה לילה מטורף של מוזיקה, שתייה ומפגשים. מהלילות שמדברים עליהם שנים אחר כך.

החלטתי ללחוץ פליי לראשונה באמצע הליכה ארוכה למסיבת יום הולדת של אחי. הקול של קרייג פין החל להוביל אותי דרך העשורים האחרונים עד לנקודת ה-Meta העצמית והקמת הלהקה שאני בדיוק שומע. ואז הגיע פיצוץ הגיטרות והריפים של טד קובלר שהוביל לחשמל של The Swish, לטירוף של Most People Are DJ’s, מהשירים שהקדימו את זמנם, היופי של Certain Songs עם המיט לוף והבילי ג’ואל ואחד המשפטים הראשונים של ההולד סטדי שדיבר לי ישר ללב:
“Certain songs they get so scratched into our souls”.


רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל 50 שנה ל-Radio City

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

אחרי שאלבום הבכורה שלהם לא זכה למספיק חשיפה והצלחה, חברי Big Star איבדו בסוף 1972 את כריס בל, שעזב את הלהקה עם האכזבה והידרדרות מצבו האישי. אבל הטריו של אלכס צ’ילטון, ג’ודי סטיבנס ואנדי האמיל המשיכו הלאה, עם כתיבת שירים והקלטות. כש-1973 דפקה על הדלת, כבר היו להם מספר שירים חדשים, אותם ביצעו בהופעות והקליטו בסשנים.

בחודש מאי של אותה שנה נערך גם כנס עיתונאי הרוק בממפיס, בו הופיעו, ואחריו קיבלו קצת חשיפה שהיו זקוקים לה. במהלך אותה שנה, בזמן שכריס בל עובד רחוק על מוזיקה משלו, הם גיבשו עם המפיק ג’ון פריי את השירים שבסופו של דבר יבנו את אלבומם השני. האלבום Radio City ששוחרר בפברואר 1974.

ספיישל Radio City ביג סטאר

כמו קודמו, גם הוא לא נתן להם בזמן אמת את רמת ההכרה וההצלחה שבאמת הגיעה להם, וביסס את עצמו כאוצר מוזיקלי, אלבום קלאסי ומשפיע רק שנים אחר כך. לציון 50 שנה ליציאתו, שידרתי ספיישל לאחד האלבומים הכי ראויים לכזה פוקוס, עם שעתיים שהוקדשו ליובל שנים ל-Radio City. הפולו-אפ הנפלא ל-Number One Record, אלבום פאוור-פופ מושלם ותוצר משובח נוסף מבית היוצר של ביג סטאר, מהלהקות הכי Underrated בהיסטוריה.

האזינו באתר הקצה וגם כאן:

פלייליסט:





רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה:

ספיישל Planet Waves

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

את שנת 1974 בוב דילן פתח עם לייבל חדש אחרי שעזב את קולומביה רקורדס, ועם אלבום וסיבוב הופעות חדשים שיחזירו אותו לשיתוף פעולה צמוד ומוצלח עם The Band. לאלבום קוראים Planet Waves, ששוחרר היום לפני 50 שנה.

אלבום מצוין עם חברי The Band, שהחזיר את דילן לרמת כתיבה ויצירה של סינגר-סונגרייטר קלאסי, שנעדרה ממנו קצת באלבומים קודמים. מבחינתי האישית זה אחד האלבומים היותר Underrated של דילן בקריירה ושמחתי להקדיש ספיישל של שעתיים לו ולסיבוב ההופעות של 74′ של בוב ודה בנד. עם הסיפורים, חיבורים אישיים, מחשבות וקטעי הלייב מאותה התקופה.

בוב דילן Planet Waves

ניתן להאזין באתר הקצה ופה למטה (בצירוף בסוף עם כל הספיישלים הקודמים שהקדשתי לדילן):

פלייליסט:



רגע, יש עוד! לחצו לקריאת המשך הפוסט >>
אהבתם? שתפו את זה: