1. שיר של חצי צהריים

נכתב לפני 11 חודשים

2. איזה סיפור קטן שכתבתי

רון ישב בכיתה ליד החלון בשיעור טבע השמש חיממה לו את המצח ועשתה לו נעים וחם בפנים. המורה רותי סיפרה שרוב הגוף שלנו עשוי מים. איך זה יכול להיות חשב לעצמו, איך זה יכול להיות שרוב הגוף שלי זה מים? בערב לפני הארוחה היה מוטרד מאוד אמא אמרה שזה נכון ואבא אמר שיותר מ70 אחוז מהגוף שלנו זה מים ורון לא הבין בדיוק למה אבא התכוון.
בהפסקה למחרת כשכל הילדים רצו למגרש הוא הלך צעד אחר צעד , לאט לאט, כי פחד לעשות גלים בתוכו, ושכל גופו יתחיל לסעור ולגעוש. הוא בכלל לא רצה ללכת למגרש ,במקום הוא הלך בשקט למקלט שמאחורי בי"ס שם היתה פינה עם קצת דשא שאהב לשבת בה. הוא השעין את רגליו לקיר ועמד על הראש ."רון מה אתה עושה" שמע קול מאחוריו זו היתה נעמי זהבי החברה הכי טובה שלו, היא הצטרפה מיד להיפוך.
"נעמי, את זוכרת שרותי אמרה אתמול שרוב הגוף שלנו הוא מים – אז אני רוצה שהמים יגיעו לכל פינה בתוכי . רוב הזמן הם יורדים רק לרגליים , ומה עם מים שאני רוצה שיגיעו גם לראש? ואולי גם יש בי הרבה דגים בתוכי ואצות , וגם ספינות , ואולי גם לוויתנים קטנים קטנים שוחים בתוך הגוף שלי ,הייתי רוצה לצלול בתוכי ולראות."
הם חזרו לישיבה וכמו שכשפותחים את הברז בגינה ומחכים כמה שניות שהמים יזרמו מהצינור ככה הרגישו רון ונעמי איך המים חוזרים מהראש ומתפשטים לאט לאט בכל הגוף . הם חיכו שהמים יגיעו גם לכפות הרגליים , וכשהגיעו המים לכל אצבע בכף הרגל הם קמו בזהירות והתחילו ללכת לכיתה כשהמים בתוכם עושים אדוות קטנות מצד לצד.

נכתב לפני שנה ו-2 חודשים