הבלוג של שימי

לפני יומיים נכנסתי לאתר רכבת ישראל ובאחד מהלינקים מצאתי את התמונה הזו:

אתם רואים נכון, רכבת ישנה ברציף רכבת חדיש לחלוטין…

תהיתי מאד על הדבר המשונה הזה… ולכן העלתי את השאלה לחבר'ה בפורום תחבורה ציבורית שבתפוז, חבר'ה שפשוט יודעים הכל. והנה, התשובה לא איחרה לבוא.

התשובה מאד הפתיעה אותי…

loco58:
"קרונות ישנים בתחנת האוניברסיטה – הגרוטאות הנ"ל היו בשימוש הרכבת עד לפני כשנתיים-שלוש (עד להגעת קרונות הסימנס לארץ).

למזלנו, בשנה האחרונה הם עברו למקומם הראוי – רובם נגרטו וחלקם הועברו למוזיאון הרכבת."

החלטתי לא להמשיך בדיון שם שלא יגיע לשום מקום ולכתוב קצת על התקופה הזו (שנות ה־ 90) של הרכבת.

הידעתם שהרכבות האלה היו מאד בטוחות? שיא הבטיחות היתה אז, לא פיספסו שום פרט, באמת. הנה כמה דוגמאות:
*בכדי לעלות על הרכבת היה צריך לבצע קפיצה קטנה. הילדים, יכלו לרדת למדרגה הראשונה ולעלות לאט־לאט (הרכבת חיכתה די הרבה זמן בתחנה, שלא כמו היום שבורחת אחרי כמה שניות), המדרגה הראשונה היתה נמצאת קצת מתחת לשפת הרציף – אמרתי בטיחותי… בטיחותי והגיוני.

*בכדי לעבור מקרון לקרון קודם כל היה צריך קצת אומץ, כי לראות תחת רגליכם את החצץ בזמן שהרכבת דוהרת זה די מפחיד… התגברתם? עכשיו עיברו מהר לקרון השני במהירות כדי שלא תיפלו למסילות.

*דלתות הכניסה לרכבת היו ידניות לגמרי, ובדר"כ הסדרן נאלץ לסגור אותן במהירות כאשר הרכבת כבר התחילה בנסיעה, בטיחותי לחלוטין…

*כרטיסן, אדם אשר מנקב את כרטיסיית הרכבת ובודק שכולם שילמו על הנסיעה. זה היה חלק מהרכבת, מה שלא בהכרח קורה כיום.

*מהירות הרכבת אפשר לומר שהיתה בין 5 כוחות חמורים ל־ 10 כוחות סוסים, די מרשים ביחס לזה שהיא הצליחה איך שהוא לזוז. אך למרות זאת הצליחה להשיג טלטלות…

*צריפי הרכבת היו צריפים. הילדים כיום לא יבינו זאת… פעם הכל היה אחרת, חול וחול וחול, לא כמו היום שהכל נראה מרשים ונהדר…

*בא לכם משהו לאכול או לשתות ברכבת? אין בעיה, בשביל זה היתה את עגלת החטיפים והשתיה, בתוך הרכבת, כי מה לעשות, בצריפים לא היה אפשרי למכור…

לשמחתי או לצערי עברתי את הנ"ל בילדותי, חוויה מדהימה ומרגשת ללא ספק, אם כי מסוכנת ברובה.
ילדים, היום אתם כבר יכולים לצחוק על רכבת ההפתעות הזו, זו הייתה אחת הרכבות אם לא ה־ !
בתקווה שהדברים לא יחזרו יותר לעולם כמובן… (למרות שיש מי שחולק עליי והיה נותן כל הון כדי לנסוע שוב ברכבת כזו. מבין אותו לגמרי, גם אני הייתי רוצה, לפחות עוד פעם אחת):

eran2020:
הייתי נותן כל הון בעולם לנסוע שוב ברכבת כזאת.

כשהייתי ילד ונסענו ברכבת הזאת לאירוע בחיפה,
או לנופש בבית מלון בנהריה.

אני זוכר היטב את הטלטלות של הרכבת,
ואת הדלת בין קרון לקרון שהיינו פותחים וסוגרים,
וכמובן את עגלת השתייה והחטיפים.

פעם לנסוע ברכבת
הייתה חוויה נעימה,
בלי תקלות, בלי צפיפות,
עם מושבים נוחים וחלונות שאפשר לפתוח אותם.

לסיכום, אני חייב לומר כמה מילים על הרכבת: נראה שכל רכבת ישראל פשוט הסתמכה על הבריטים ולא עשו כלום… הכל ישן…
ב־ 2008 עם רכבות כאלה? סיוט. רכבות משנות ה־ 90 (לדעתי יותר). הרי היה ברור לכם שלא אסיים מבלי להתלונן על חברת הרכבת… מתבקש.

אגב, חלום קטן שמאוד הייתי רוצה שייתגשם (שאין סיכוי שייתגשם כיום): עיר מקלט.
כן, כזו שצריכים בה מפת התמצאות, עיר לכל דבר, עם תשתית רכבות… אה, ברכבות יש בעיה, במיוחד עם כמות התאונות שיש בישראל