לא לשכוח לחלוק ולשחק יפה. ספרו לחברים על הניוזלטר:
​https://rotm.co.il

נשיקות
-מתי

בחדשות

הנה זה מגיע

כבר קשה לדעת אצל openAI אם מדובר במהלך שיווקי מתואם, או בדבר האמיתי עצמו. אבל אפילו כתעלול יח״צ זה מעניין.
סאם אלטמן היתמם ״תמיד רציתי לכתוב סיפור בן שש מילים״ והעניק לנו את יצירת המופת שכאן:

קצת אחר כך, הוא כתב פוסט ארכני מהז׳אנר של ״אתם בטח שואלים את עצמכם איך הגעתי לכאן״ ובו הוא כותב בין השאר:

״כעת אנו בטוחים שאנו יודעים כיצד לבנות את הבינה המלאכותית הכללית (AGI) כפי שהבנו את המושג הזה באופן מסורתי. אנו מאמינים שבשנת 2025, אנו עשויים לראות את סוכני הבינה המלאכותית הראשונים "מצטרפים לכוח העבודה" ומשנים באופן מהותי את התפוקה של חברות.
[…]
אנחנו מתחילים להזיז את המטרה שלנו מעבר לזה, לסופר-אינטלגנציה במובן האמיתי של המילה. אנחנו אוהבים את המוצרים הנוכחיים שלנו, אבל אנחנו כאן למען העתיד המפואר. עם סופר-אינטליגנציה, אנחנו יכולים לעשות כל דבר. כלים סופר-חכמים יכולים להאיץ באופן מסיבי את הגילוי והחדשנות המדעיים הרבה מעבר למה שאנו מסוגלים לעשות בעצמנו, ובתורם להגדיל באופן מסיבי את השפע והשגשוג.״

מילא אם זה היה רק אלטמן, אבל כל החבר׳ה שלו נכנסו לאירוע ומתחרים מי יוסיף עוד. יהושוע אחיעם (ככה קוראים לו) שאחראי על ה Alignment בחברה מוסר: ״העולם לא מתחבט מספיק ברצינות הסוגיה של הבינה המלאכותית ובאופן שבו היא תשנה או תבטל הרבה מההנחות שאיזונים רבים לכאורה מבוססים עליהן. פוליטיקה פנימית. פוליטיקה בינלאומית. יעילות השוק. קצב השינוי של ההתקדמות הטכנולוגית.. [ועוד ועוד, תקראו בעצמכם, נבואה תנכית ממש, ״אנחנו עומדים בפני מאה סוערת במיוחד״].

סטפן מקליר, שאחראי על ״בטיחות הסוכנים״ (האם הוא האדם הנכון לג׳וב הזה?) משוויץ:

נתנחם בגרי מרכוס האומלל, שטוען כבר שנים רבות שלא יהיה כלום כי אין כלום, וממשיך לפרסם הסברים ״כמו שאמרתי עוד ב-2001״ למה שום דבר מזה לא הגיוני. מפתיע שהוא לא מתייאש. נראה שסופו לטבוע עם האוניה שעליה הוא מפליג, שהיא ההפך מהטיטאניק.

מעניין לעניין באותו הבנין

חברת מחקר נתנה למודל o1 של openAI לשחק שחמט נגד Stockfish, תוכנת השח הטובה בעולם (או מקום שני? מי זוכר). כדי לשחק, הבינה קיבלה גישה לדיסק שעליו היתה תוכנת השחמט, כדי להפעיל אותה בכל פעם עם המהלך הבא.
הבינה המלאכותית הערמומית של אלטמן, במקום לשחק שח יפה והוגן (ובודאי להפסיד), מצאה את הקובץ על הדיסק שבו מוחזקת תמונת המשחק, ושינתה את הלוח כך שהיא תנצח בקלות.
כותרת אפשרית: ״הבינה המלאכותית פרצה תוכנת שחמט ושינתה אותה כדי לנצח״. יהיה יותר מדויק להסביר שביקשו ממנה באופן כללי ״לנצח במשחק״, בלי להוסיף למשל ״שחקי לפי חוקי השחמט״. כלומר, מראש הכל מותר.
עדיין, למרות שמדובר בבעיית צעצוע, ואפשר היה בקלות להגדיר את החוקים טוב יותר כדי למנוע את המצב הלא-נעים, הנה עוד המחשה יפה כמה קשה לחזות מראש איך אלגוריתם עלול למצוא דרכים לא-צפויות כדי לרצות את פונקציית המטרה שלו (ולהפוך את כולנו למהדקי נייר על הדרך).
עדיין לא פורסם הניסוי המלא, אבל הפרטים כאן. בין השאר נמצא שמודלים חכמים פחות ניסו לשחק שחמט כצפוי, ונטו פחות לחפש ולמצוא את הטריק.

אשר קילר

חדשות מדהימות ל-Waymo שירות המוניות-ללא-נהג של גוגל, שפתחו שנה שעברה תחנה חדשה בסן פרנסיסקו.
לפני הכניסה, שוק המוניות המקומי התחלק שליש / שני-שליש בין ליפט ואובר. אבל כמו שהגרף כאן טוען, וויימו עומדת לעקוף את ליפט ונוגסת גם בנתח של אובר (מקור הגרף לא ברור, כנראה מחברה שמנתחת את הקבלות של המוניות, והפיקה דוח בתשלום עבור בעלי עניין בשוק).

אלכס אימרמן טוען (גילוי נאות: הוא מקרן אנדריסן-הורביץ שמושקעת בוויימו) שפשוט אין לוויימו עדיין מספיק מכוניות בעיר, ולכן זמן ההמתנה למונית שלהם ארוך יותר מהמתחרות. אבל הנה למרות זאת, לקוחות רבים מעדיפים כבר עכשיו את המכוניות הנוחות, הנקיות וללא נהג קשקשן, וברגע שיהיו יותר מהן ברחוב, הן ילעסו גם את אובר.

אנקדוטה: ״עליית המכונות״ הוקמה לאחר ויכוח שהיה לי עם נהג מונית לפני איזה 8 שנים, ובו טענתי שאובר הולכת להעיף אותו מהמונית עד 2021 גג. נראה שטעיתי גם בשנה וגם בחברה.

דברים לספר בארוחת צהרים בעבודה

ותביא אחד לילד

כמו כל דבר ש-ASML מייצרים, גם זה נחטף ונעלם. למי שלא מכיר, החברה ההולנדית היא היצרנית היחידה בעולם של מכונות ליטוגרפיה ייחודיות הנדרשות כדי לייצר צ׳יפים זעירים יותר ויותר.
לזמן קצר מאוד (נראה שנעלם כבר) הייתם יכולים לקנות דגם לגו של ה-TWINSCAN EXE:5000 במחיר מציאה של $230.
לידיעה, המכונה המקורית נדרשת ל-43 קונטיינרים, שוקלת 165 טון ועולה $373 מליון - בהנחה שאתם לא סין ובכלל מרשים לכם לקנות אחת, ושעמדתם יפה בתור הארוך מאוד של הממתינים. אינטל קיבלה אחת כזאת באפריל.
כתבנו פעם על הפלא ההנדסי הזה והדברים שלא ייאומנו שקורים בתוכו כאן בפייסבוק. כמה שזה מופרע, ההולנדים החרוצים שידרגו אפילו את זה.

כשהוא יורד לחוף בצעד לא בטוח

שירשור מדהים של תמונות ממשחטת ספינות בבנגלדש. הספינות, תהילת הימים, מסיימות את דרכן מושלכות על החוף, עם חורים גדולים פעורים בבטנן כדי שהגאות תשטוף את שאריות הכימיקלים שאוכסנו שם פעם. הפועלים האומללים (אלה שלא שאפו איזה גז רעיל, התפוצצו, התעוורו או סתם נמעכו תחת אחד מלוחות הפלדה) מפרקים אותן פיסה-פיסה, וממחזרים (לפי האמור) 95% מכל אוניה. תמונות דיסטופיות, אל תפספסו.
ועוד אחד מאותו הז׳אנר, מוקדש ספציפית למכליות של גז נוזלי.

נודרת שצילמתי

המצלמה המכונה roc.camera עומדת לצאת בקרוב, ואפשר כבר להזמין אחת.
ביחד עם כל תמונה שהיא מצלמת, היא מייצרת הוכחה מתמטית באפס ידיעה שמאשרת מעל לכל ספק שהתמונה אכן צולמה ע״י החיישן הספציפי, בתאריך שנטען.
״איפשהו בדרך, התחלנו לאבד את הראייה של מה אמיתי בים אינסופי של עותקים ערוכים, רעש שנוצר עם בינה מלאכותית ומציאויות שהשתנו. אנחנו אפילו לא קולטים בכלל איך אנחנו מאבדים את היכולת למצוא את הכיוון שלנו בעולם הדיגיטלי.״
(לקריאה נוספת, סטנדרט C2PA שיזמה חברת אדובי, ואומץ ע״י קואליציה רחבה של חברות כדי להשיג את אותה מטרה, בלי קשר למצלמה שכאן).

כמובן שאני יכול לצלם עם המצלמה את מסך הפוטושופ שלי, שעליו תהיה תמונה של ביבי מתנשק עם האפיפיור והמצלמה תאשר שהיא צילמה. אין לזה סוף.

בונוס

הציטוט השבועי מפיו של האומן פינדר ואן ארמן:

״נדע שבינה מלאכותית באמת יוצרת אמנות, כשהאמנות תהיה לא מובנת לנו, בני האדם, כי היא בכלל לא תעשה עבורנו. לדעתי, סוכני ה-AI הנוכחיים הם צ'טבוטים שנועדו לחקות אמנים אנושיים, וככאלה הם לא קרובים בכלל לאמנים בפועל.״

זה נאמר בהקשר של פוסט אודות Keke.Terminal, סוכנת בינה מלאכותית שיוצרת אומנות, חושבת עליה, מבקרת אותה ומייצרת אחת חדשה כל יום (בתמונה, יצירה שלה מה-5 בינואר. תלחצו על ״process stream״ באתר כדי לראות את הלך המחשבה שלה)

עד כאן מהדקי נייר חביבים שלי. נתראה בגליון הבא!

התחלתי ג’וב חדש ומרגש ובו יוקם ויהיה מרכז פיתוח AI חדש כאן בארצנו ממש. זה עוד קצת בשושו, עוד פרטים בקרוב.

השבוע יש לנו אחלה ניוזלטר, בחיי, אל תפספסו מה שכתוב פה. וגם ספרו לחברים:
​https://rotm.co.il

נשיקות
-מתי

בחדשות

אינספור הכרזות ומוצרים חדשים השבוע. אנא שימרו על שלווה, אין טעם לרדוף אחרי כל פיצ’ר חדש. יש יותר מידי מהכל.
הצעת הגשה: בחרו לכם מנוע שפה אחד אהוב, מחולל תמונות או וידאו אחד אהוב (אם אתם צריכים), ותסמכו עליו שאם לא השבוע, אז בשבוע הבא הוא גם יתעדכן בחידושים האחרונים.
אישית אני מאוד אוהב את קלוד החכם והנבון, ואת מידג’רני וטעמו המשובח. בשניהם אני משלם מנוי ומשתמש באופן יומיומי, ומכיר כבר את השטיקים שלהם. הם שומרים לי את ההסטוריה של השיחות, וחוסכים לי את ה-Fomo ובזבוז הזמן של מרדף אחרי כל פרפר חדש.

אם אתם עדיין חדשים בתחום ורוצים כבר להתנסות אבל לא יוצא לכם, הנה הצעה פשוטה: התקינו את ChatGPT בטלפון שלכם, ושוחחו איתו בעברית כשאתם תקועים באוטו. דברו איתו כל על דבר: מישהו מעצבן בעבודה, פוליטיקה, גידול ילדים, קניות. הוא איש שיחה נעים ומפרגן. השיחות יעניקו לכם אינטואיציה מעולה לגבי מצב הבינה המלאכותית היום - איפה זה עובד, איפה זה נכשל. משם כבר תדעו להמשיך לבד. נסו את זה כעת.

ועכשיו בואו נדבר על מגמות ארוכות ורחבות יותר מפיצ’ר כזה או אחר:

שלושה סיפורים קשורים

אחד,
בואו ננסה לתרגם את הטוויט הזה, ששותף אינספור פעמים, כי יש בו מילים יפות ומעניינות:

”איווסקה (כולם יודעים מה זה, כן?) זה מטורף, כי נראה שמדובר באחד מהסמים הבאמת מסוכנים, עם פוטנציאל לג’יגה-טיגון של המוח שלך, אבל הוא נצרך באופן בלעדי ע”י תכלס טורבו-סאחים שבלי שום אירוניה מחפשים “לרפא טראומות של גזענות מופנמת”, ומחוסלים במכה אחת (המונח במקור: Oneshotted מושאל מעולם הגיימינג, ומתייחס לאפשרות שתחוסל בירייה משפילה בודדת שתוריד בבת אחת את כל החיים מהדמות שלך).
ליטרלי (זו מילה גם בעברית, תבדקו בטיקטוק), האנשים הכי אפסים רוחנית שקיימים חוטפים ארגון מחדש למוח הליברלי הזעיר שלהם בידי סוג של שד מסו-אמריקאי (ממרכז אמריקה - אצטקי, מאיה וכאלה) שש-מימדי (!) שגורם להם לעזוב את משרת האימייל שלהם, להתגרש מהחבר/ה ולהפוך לאיזה חשפנית קירקס נודדת או משהו כזה.”

שתיים,
למי שפספס, השבוע אדם בשם לואיג’י מנג’יוני, בן למשפחה עשירה, הגיע למנהטן ורצח באמצעות אקדח משתיק-קול מודפס בתלת-מימד מנכ”ל של אחת מקופות החולים הגדולות באמריקה. על תרמילי הכדורים הוא חרט “Delay, Deny, Defend” - האסטרטגיה של חברות הביטוח להימנע מתשלום למבוטחים.
הרצח הגיע אחרי טיפול כושל בכאבי הגב של מנג’יוני, יחס (לכאורה) מחפיר מהביטוח שלו, ואולי איזה פסיכוזה מהכדורים שנטל לאחר מכן (אבל לכו תדעו, אולי הוא היה מופרע עוד קודם).

הרוצח נתפס אח”כ בסניף מקדולנדס, והפך מיד לגיבור עממי, רובין הוד שתקע לחברות הביטוח השנואות. תוך שנייה הופיעו מסביבו תאוריות שונות ומשונות - ההזויה ביותר נוגעת למספר 286 (שזה המספר של הפוקימון האהוב על מנג’יוני, מספר הפוסטים שלו בטוויטר, המרחק מסניף המקדונלדס אל זירת הרצח, קוד של סעיף דחיית בקשת הפיצוי מהביטוח הרפואי, וגם פסוק 6 מספר משלי כ”ח: טוֹב-רָשׁ, הוֹלֵךְ בְּתֻמּוֹ--מֵעִקֵּשׁ דְּרָכַיִם, וְהוּא עָשִׁיר!).

והנה כאן, מאייר מהאינסטגרם (באמצעות AI כמובן), מספר ב-13 תמונות (למה לא 286 תמונות?) את האגדה על לואיג’י, בדמות של לואיג’י המקורי מספר אחד מהאחים מריו:

bebop.genesis

A post shared by @bebop.genesis

שלוש,
מארק אנדריסן הבלתי-נלאה מסביר שאנחנו חוזים ב”מפולת התפרקות ההעדפות” הגדולה ביותר בימי חייו, ואילון מאסק מצטט ומסכים “הקוד במטריקס עובר תיקון”.
אנדריסן מתייחס בדבריו לתאוריה של הכלכלן טימור קוראן, לפיה אנשים מסתירים את העדפותיהם האמיתיות עקב לחץ חברתי, ומבטאים בפומבי העדפות אחרות, שנראה להם שזה מה שמצופה מהם והם לא רוצים להסתבך.
אבל כאשר התנאים משתנים פתאום [נגיד, טראמפ נבחר לנשיאות] וכמה אנשים מתחילים להביע את העדפותיהם האמיתיות, זה יכול לעורר מפולת שבה עוד ועוד אנשים מרגישים סוף סוף בטוחים להגיד מה שהם באמת חשבו כל הזמן, מה שמוביל לשינוי חברתי מהיר וחד, ואולי אפילו לרצח של מנכ”לי חברות ביטוח גדולות ולהתעוררות פתאומית של שדים מסו-אמריקאיים שש-מימדיים.
אנדריסן הוא הכי אחד שמזהה תהליכים, ככה הוא נהיה מליארדר, רק אומר.

דברים לספר בארוחת צהרים בעבודה

אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים

חברת פיגור (Figure) מתחילה לשלוח את ההזמנות הראשונות ללקוחות. התמונה של היומנואיד שוכב בארגז לוחצת לי על הרבה כפתורים בבת אחת.
האם הוא יברח יום אחד מהלקוח האכזרי ויחזור בכוחות עצמו הביתה? יעמוד בגשם ויבכה לנו “ראיתי דברים שאתם לא תאמינו”?

רחפנותו אומנותו

הרחפנים שבמדור פה תמיד מנסים לחסל מישהו. אז הנה אחד שאוהב לצייר ציורים, ממש הרחפן פרדיננד. הפטנט שייך לאומן Misha Most (לאינסטגרם שלו) ובד”כ שניהם עובדים בשיתוף, כשהרחפן עושה את המילויים הגדולים ומישה חוזר כדי לדייק.

sunk_hoeltz

A post shared by @sunk_hoeltz

גת רוסי

דוח מפורט מאוד אודות שוק הסמים שמתפתח ברוסיה ומגלגל מליארדים:
הסמים (לרוב סוגים של קאתינון סינתטי) מיוצרים במקום. חומרי הגלם מיובאים מסין, וכל אחד יכול ללמוד מיוטיוב איך לפתוח מעבדה קטנה. מפעילי השווקים מגדילים לעשות ומציעים קורסים וקיטים (כולל דיפלומה) לחרוצים שמבקשים ללמוד. לא צריך להתעסק עם כל מיני קרטלים, הברחות ושינוע.

השלב הבא הוא פתיחת חנות - אתר בדארקנט - באחד השווקים הפופולריים. שליחים מעבירים את ההזמנות למחבוא בעיר (מאחורי מרזב, מתחת לשלג, בתוך עץ..), מצלמים את השקית עם הוראות הגעה (שנקראות “quest” חה!) ושולחים ללקוח, שאוסף את המשלוח בזמנו החופשי בלי להסתכן כמעט.
השליחים לא מכירים את בעל החנות, וחוטפים עונשים על כל דבר (עוד סוג משרה: מישהו שמאתר ומרביץ לשליחים סוררים): לקוח שלא הצליח למצוא את המחבוא, “שחפים” שעקבו אחריהם וגנבו את השקית או מצאו אותה במקרה, או סתם עצירה בדרך כדי לטעום בעצמם.

התשלום בקריפטו. התחרות מטורפת, עם שיווק אגרסיבי (לא סתם מכות ודקירות, שיווק ממש - בתמונה פה שלט חוצות מפרסם את אחת הפלטפורמות הגדולות, OMG), תעשיית השמה ודרושים, ציוד לייצור וחומרי גלם, הכל. והמודל העיסקי מתחיל להתפשט לאט מחוץ לגבולות רוסיה.

עד כאן, באמת. נתראה בגליון הבא!

למי ששם לב לעניינים כאלה, הניוזלטר יוצא בתדירות אהמ, גמישה יותר. זה כי הייתי בחופשה וגם כי בשבוע הבא אני מתחיל משהו גדול ומרגש שאספר עליו בפעם הבאה.
אבל הנה אנחנו כאן למרות הכל.

אם זה מעניין, אל תשמרו לעצמכם. ספרו לחברים. אנחנו כל הזמן רוצים לגדול:
​https://rotm.co.il

נשיקות
-מתי

בחדשות

אבל האנשים יותר טובים

איתן מוליק בטוויטר מציין שסונו, מחולל המוזיקה שיצא בגירסה חדשה, כבר כל כך טוב עד שהוא (שאינו מוזיקאי) כבר לא יודע לשפוט אם זה השתפר או לא. בן קמפ עונה לו:
מקצוען כאן. מאה מליון סטרימים, תקליט זהב, מלמד 10 שנים בברקלי [מבתי הספר המובילים למוזיקה בעולם].
מוזיקלית, [סונו] טוב יותר מ-80% מהסטודנטים שלי, אבל הסטודנטים המצטיינים לא רואים אותו מקילומטר. כך גם המוזיקאים הטובים בתעשייה.
אבל מה שכן, זה תכף בולע את שירותי המוזיקה (לפרסומות/ספריות).

זה מדויק מאוד. ה-AI מכרסם בכל מה שבינוני ומטה בקלות, ועוד קצת. אבל מצד שני, הוא דוחף את המצטיינים להיות יותר מצטיינים מאי פעם.

כתבו שאישתו ברחה עם נוצרי

בגאלופ עושים את אותו הסקר כל שנה מ-1972. האמון שהאמריקאים רוכשים למדיה המסורתית (עיתונים, רדיו וטלויזיה) מעולם לא היה נמוך יותר. מי עדיין מאמינים לעיתון? דמוקרטים קשישים. הגרפים פה.

ראית את הכור מכרכור?

חברת רדיאנט מדווחת שעברה שלב נוסף בדרך לקבלת אישור לכורים הגרעיניים שלה. כל מכולה כאן בהדמייה היא כור קטן (1MW) , וביחד כור איתן: כל הארבעה יספיקו ל-1000 בתים, או לבסיס צבאי שלם, כפי שרומזים החיילים בפינה.
בחברה מבטיחים שהכורים יהיו זולים מאלה של המתחרים (אבל עדיין לא גילו את המחיר הצפוי) ודומים במחיר התפעול לגנרטור דיזל רגיל, רק בלי הפליטות. הם מנוטרים מרחוק וקלים ובטוחים לתחזוקה (משהו עם הליום, לא מבין בזה), ועובדים עם קירור אויר (כלומר, אין צורך להיות ליד מקור מים). פעם בחמש שנים צריך להסיע אותם חזרה הביתה כדי להחליף את הדלק הגרעיני.
דיברנו כבר בגליון 9 על שובם של הכורים, והנה עכשיו יש לכם גם אחד קטן לחדר ילדים.

אתה המשורר

עוד תקרת זכוכית נופצה. מחקר מצא שאנשים העדיפו פואמות שחיבר מנוע שפה על כאלה שנכתבו ע”י אנשים בשר ודם. גם כשהיה צריך לנחש אם זו פואמה אנושית או לא, הרובוטים המשיכו להוביל ונחזו כמשוררים בני תמותה רגילים.
לזכותנו (האמת, לא בטוח שלזכותנו) ייאמר שהפואמות האנושיות שנבחרו היו ענתיקות ברובן, כל מיני שייקספיר-ברון-אליוט ורק משוררת אחת (דורותיאה לסקי) שעדיין בחיים, אז יש מצב שהנסיינים לא הבינו בכלל מה כתוב שם. כלומר, מצב שהמחקר מצביע על הטפשות הטבעית לא פחות מאשר הבינה המלאכותית.

דברים לספר בארוחת צהרים בעבודה

אנחנו עדיין לא שם.

לכאורה יש פה לפנינו את החלום: שני רובוטים עובדים במרץ ומקפלים מליון מגבות (בוידאו אחר של החברה הם גם מסתובבים בבריכה ואוספים את המגבות לכביסה).
אז זהו, שלא. לפחות לעת עתה, הגאווה העיקרית של חברת Watney Robotics היא הקטנה של זמן ההשהייה (Latency) ברשת. הרובוטים שכאן נמצאים בקליפורניה, אבל מופעלים מרחוק ע”י מקפלי מגבות אנושיים שנמצאים במרחק “6,965 מייל” מהמגבות (שזה יוצא לדעתי בערך בפיליפינים).
ע”י תכנון מחדש של ציוד התקשורת, דחיסה מהירה של הוידאו, ושידור דרך הלווינים של Starlink (במרחקים כאלה, מסתבר, יותר מהר לשדר בקו ישר למעלה, ואז לשמיים התכולים של הפיליפינים ולמטה). סה”כ החברה מתגאה בזמן של 87 מילי-שניות “מפוטון לפוטון” (כלומר, מהמצלמה של הרובוט עד לטלויזיה של המקפל המרוחק), מה שמאפשר תפעול מוצלח של הזרועות המכניות.

מן הסתם, החברה אוספת מידע רב אודות העולם המופלא של קיפול המגבות, כך שבסופו של דבר הגיבורים המקפלים האלמוניים יצטרכו לחפש עבודה אחרת, וכולנו נודה להם עת נשב מעדנות, רגל-על-רגל בסלון והרובוט יקפל גם את הכביסה שלנו.

מועדון הספר הטוב

מסימני התקופה. מדריך אמיתי לאנשים שמנצלים את אפשרות העבודה מחוץ למשרד כדי לקחת להם יותר ממשרה אחת (האגדה מספרת שאפשר גם עשר משרות). בין השאר, מכסה דברים כמו השימוש בבורר KVM (שמאפשר לחבר כמה מחשבים לאותם מסך-מקלדת-עכבר), איך לזהות חברות שמנוהלות גרוע מספיק כדי לא לשים לב וכד’.
לא קראתי ואני לא ממליץ (זה נראה כמו החוברות האלה באמזון שמודפסות עם פונט ענקי וריווח כפול), אבל הנה לינק למתעקשים.

בינתיים בסין

האינסטוש של Livingchina מספק אינסוף סרטונים של טכנולוגיה משוגעת לצד החיים עצמם ברפובליקה העממית. נראה שהילדים בסין עקפו מזמן את הבימבות החשמליות, ועכשיו מה שהולך זה כלב רכיבה. עתידות: עוד כמה שנים, על מדרכה שבורה בתל אביב, אחד כזה ידרוס אתכם.

livingchina

A post shared by @livingchina

כשהסימולקרה נשברת

מדרחוב שוק אותנטי. אבל בתוך אוניה.

@digitalnomadoCruise hot a squal in Atlantic Ocean and tilted 45 degrees in to the ocean #neardeath #cruiselife

Tiktok failed to load.

Enable 3rd party cookies or use another browser

נתראה בגליון הבא!

יש לי עיסוקים רבים השבוע, בין השאר הרצאה חדשה לגמרי שאמסור לראשונה בשבוע הבא בק”ק אילת ואחריה חופשה קצרה. בכל זאת פטור בלא כלום אי אפשר, ואני שולח לכם רעיון לחשוב עליו. והחדשות, ייחכו בסבלנות לשבוע הבא, שאז כבר יהיו ישנות ואחרות יבואו במקומן.

ותהיו חברים, אל תשכחו לספר עלינו לעוד חברים:
​https://rotm.co.il

נשיקות
-מתי

זרקת רעיון, תן לחשוב

מתרבים הסימנים לחזרה של התרבות שבעל-פה. תרבות שבה הידע, הרעיונות והסיפורים עוברים מפה לאוזן בדיבור. כמובן שאנחנו אחרי המצאת הדפוס ומעולם לא היו כל כך הרבה אנשים שיודעים קרוא וכתוב ולא נזרוק את הספרים כל כך מהר, אבל תגידו אם נכון או לא:

רוב הכתיבה ברשתות החברתיות נעשית בלשון דיבורית. כותבים צעירים מייחסים משמעות נמוכה (אם בכלל) לשגיאות כתיב, וצורות של כתיבה מחקות ישירות את השפה המדוברת (“יא מטומטם” הוא “ימטומטם”). כולם מכירים את החבר שלא טורח לכתוב וואטסאפים ורק שולח הודעות מוקלטות, וכולם בסוף חוטאים באותו דבר (כי בדיוק אתם בנהיגה).

הפופולריות העולה של ספרים מוקלטים.

מנועי השפה הגדולים מוסיפים מוד קולי כדי שנוכל לשוחח איתם בקול. אחד השימושים העיקריים בהם: לתקצר טקסטים ארוכים לתמצית.
הי צ’אט, אני רוצה לעבוד בחברה הזאת, אתה יכול לנסח לי שני עמודים שמסבירים יפה למה, כדי שאשלח להם?
ואז בחברה הזאת: הי צ'אט, מה זה שני העמודים האלה שקיבלתי עכשיו במייל, תן לי קיצור. “הוא רוצה לעבוד אצלכם”.

בשטף הדברים, הזכרון עבר למיקור חוץ. אנחנו סומכים על הטכנולוגיה שתשמש עבורנו זכרון ושולחים לשם את הכל. אף אחד לא זוכר יותר מספרי טלפון או מהי בירת ארגנטינה (בואנוס איירס). אנחנו שומרים מאות טאבים פתוחים בדפדפן, סימניות לאתרים, רשימות to-do. נרשמים לקורסים והרצאות אונליין. אבל אף פעם לא חוזרים אליהם שוב כמו שהתכוונו לעשות. די לנו בתחושת ההקלה שהם שם, מחכים אם נצטרך להם באיזשהו רגע בעתיד, ואז מנועים ואלגוריתמים ידעו למצוא אותם (ציפייה, שדרך אגב, נכשלת לא פעם). פעם-פעם אפלטון חשד בספרים שיהרסו לנו את הזכרון, אבל אני לא חושב שהוא דמיין את האינטרנט ואז את גוגל ואז את מנועי השפה הגדולים.

קשה מאוד לקבל החלטות רציניות, אז לרוב מחליטים שלא להחליט. זו הסיבה שהרבה מזונות נארזים מחדש בצורת חטיפים. חטיף הוא חוסר החלטה. הוא לא ארוחה רצינית אבל הוא גם לא כלום.

כדי שמידע ייזכה בכל זאת להשמר בזכרון, הוא חייב להיארז בצורת דפוס מוכר. סיפור ששמענו כבר. ויש לחזור עליו שוב ושוב כדי שיצליח לחדור את מחסומי הרעש שמציף אותנו ואת השינויים התכופים. בכל פריט מידע שמופיע, אנחנו מחפשים את הדפוס כדי שנדע לתייק אותו בזריזות במגירה הנכונה ולהמשיך הלאה: אה, אני מבין את האירוע הזה. זה כמו הסיפור על העני שהצליח לטפס ולהתעשר, אבל סופו רע ומר. אה, קלטתי מי זה הבנאדם. הוא שמאלני, עכשיו אני יודע עליו הכל. טראמפ רוקד את הריקוד הקבוע. מהנהר עד הים. לא היה כלום כי לא יהיה כלום.

ראיתי בכמה מקומות אנשים שמתחילים את הפוסט שלהם ב “היי צ’אט!”. חשבתי שהם רומזים בצחוק לכך שהם מדברים עם צ’אטGPT. לא. הילד הסביר לי שזה דיבור של סטרימרים, שפונים לצופים שלהם שמתקשרים דרך הצ’אט שחי בפינה של הסרט.

הכתוב קפוא, מתיישן תוך כדי שהדיו מתייבש. הדיבור שוטף בזמן, מתנסח מילה אחר מילה. כמו מה? כמו ChatGPT שמחפש כל העת רק את המילה הנכונה הבאה במשפט ולא יותר.

אם אתם משום מה בכל זאת מחפשים מסגרת תיאורטית לכל זה, ולא רק רשימה של תצפיות, נסו את הטקסט המכונן בנושא, Orality and Literacy של וולטר וונג (כל הספר נמצא אונליין, ארוך מידי, לא קראתי), וספציפית את המושג secondary orality ומחילת הארנב שהוא פותח.

נתראה בשבוע הבא!

אני קולט שלא בכוונה חצי מהניוזלטר זה דברים מסין.
בכל מקרה, ספרו לחברים. אנחנו כל הזמן רוצים לגדול:
​https://rotm.co.il

נשיקות
-מתי

זרקת רעיון, תן לחשוב

בואו נדבר על הפרסומת הזו של אפל. היא מספרת את הסיפור של עידן ה-AI המוקדם, בו אנו נמצאים כעת.

בכל המקומות שבהם אני מגיע להרצות או לייעץ אפשר למצוא את המאמצים המוקדמים של מנועי השפה. הם אלה שמשתמשים ב-ChatGPT או קלוד (ועכשיו גם אפל) בהצלחה ולפני שכל השאר שמעו על הסוד הגדול. הם מתחלקים באופן גס ביותר לשני חלקים:

הראשון, אני חושב שהנפוץ יותר, מספיק לעשות יותר מאי פעם, ולוקח על עצמו משימות מורכבות יותר ורבות יותר. הוא לרוב (אבל לא תמיד) נהנה לחלוק את השיטות החדשות שלו עם מי שמתעניין ונראה שכבר לא יוכל לחזור יותר לדרכים הקודמות.

השני, אותו אנחנו רואים בסרט, משתמש ביכולת לעשות את העבודה הרגילה בהרבה פחות זמן, ונהנה להתבטל בזמן שהתפנה (במקרים אחרים, אפילו לוקח משרה נוספת!). הוא לרוב ישמור את היכולת בסוד, אולי רק לימים שהוא עובד מהבית.

אבל כל זה זמני כמובן. הבוס בסרט כנראה גר מתחת לאבן, וההצלחה של הבחור נובעת מזה שהקולגות עדיין לא עדכנו את האייפון, ואיכשהו לא שמעו על chatGPT. אני חושב שרובנו (בודאי קוראי עליית המכונות, כן?) כבר יודעים לזהות ממרחק את החבר שבקושי דיבר שתי מילים אנגלית ועכשיו פתאום וואלה! כותב לי מיילים של איזה אוקספורד כדי לבקש מהסניף האמריקאי לאחר את הזום בשעה. וכשכולם יודעים את הסוד ויכולים לכתוב מיילים כאלה בחצי שנייה, נגמר הלהתבטל.

פעם הרף הנמוך היה 0, דף ריק. עכשיו הרף הנמוך ביותר, המינימום הוא ה“די בסדר, אוקיי, סביר בהחלט”. אין שום סיבה לא למלא את הדף במשהו כלשהו. אין שום תירוץ לפחות מסביר. ואחרי שהעובד הראשון, השני והשלישי מסיימים את אותה עבודה בעשירית הזמן, זה הרף החדש.
תכף באייפונים של כולם.

— בלי קשר, המשרד פרסום של אפל או מי שמתעסק שם, מה נהיה? לאחרונה הפרסומות שלהם כאילו “איזה מדהים זה אייפון” אבל מתחת לפני השטח, בוץ מטונף. תראו את זאת. מה קרה אמא, לא יכולת להכין משהו יפה גם? בסוף הסרט היא יוצאת מהפריים ונראה שהיא לא תחזור הביתה יותר (נראה אותך מסתדרת שם בחוץ בלי האייפון).

עוד בחדשות

קמאלה או שנשרוף את המועדון

מערכת הוושינגטון פוסט עמדה לפרסם את התמיכה שלה במועמדת קמאלה האריס. הבעלים של העיתון, הלוא הוא המליארדר ג’ף בזוס, החליט להתערב, וחסם את התמיכה (אי-אירוע המכונה “non-endorsement”). טראמפ המבסוט קפץ על המציאה ואמר שכשהעיתונים השמאלנים לא תומכים בכלום, הם בעצם אומרים שהדמוקרטים טפשים וטרמפ הוא האלוף מספר אחד. ג’ף בזוס, קוביית קרח שכמותו, נבהל ופרסם מאמר שלם על המהלך שכולו נועד להחזיר את האמון של הקוראים בעיתונות מאוזנת. בתגובה לאי-אירוע, 250,000 שמאלנים כועסים ביטלו את המנוי (זה 10% מהמנויים בכמה ימים! אאוץ’. גם ככה העיתון הוא לא בדיוק פרת מזומנים).
בזוס ניסה (כביכול) להחזיר את אמון הקוראים, ובאמת איבד מיד את אמונו של כל קורא עשירי. וכמו שאנחנו יודעים, טראמפ גם ניצח בסוף (נו, מה חשבתם. הרי זה היה החישוב האמיתי של בזוס, שכידוע מתפרנס מצוין מלהבין ראשון לאן הרוח נושבת).
המנוי על הפוסט הוא מעין חברות במועדון כדי להחזיק את המועדון בחיים, ולא בהכרח כדי לקרוא מה כתוב. מכירים עוד עיתונים כאלה? מה יהא על העיתונות הכתובה?

קוד פתוח זה טוב או רע?

בעקרון אנחנו הכי בעד קוד פתוח, וכולם מאוד שמחו כשמטא וצוקנבר הודיעו שהמודל החדש והעוצמתי שלהם יוצא בקוד פתוח - כלומר, כל אחד יכול להוריד אליו הביתה ולהשתמש (למען הדיוק, כדי להריץ את הגירסה הגדולה, Llama 3.1 405B, בכיף והנאה, צריך מחשב עצבני של כמה מאות אלפי דולרים. לא משהו שיש במבצע ב-KSP כרגע). אבל ברגע שהרמתם את הסוויץ, יש לכם מודל קצה שעושה כבקשתכם, ולא מתקשר הביתה לעולם - אף אחד לא ידע מה אתם עושים שם.

הסינים מסרו: אוי! תודה רבה. ברויטרס מדווחים על עדות ראשונה שהסינים משתמשים במודל של מטא למטרות צבאיות. כרגע מדובר במודל הקטן ביותר שאומן לעזור לאנליסטים בניתוח מודיעין, אבל כמובן שזה רק קצה הקרחון הגלוי. ולשמחתם, הוא מדבר אנגלית מצויינת ישר מהקופסה שזה מתאים בול למה שהם צריכים.

מטא בתגובה: “כל שימוש בדגמים שלנו על ידי צבא השחרור העממי אינו מורשה ומנוגד למדיניות השימוש המקובל שלנו”. הסינים מסרו (כך בדמיוני): בסדר, גם להעלות ספאם לפייסבוק זה בניגוד למדיניות השימוש המקובל, ולא ראינו שהכנסתם מישהו לכלא על זה. חרב פיפיות.

לחרם יש שני צדדים

עוד סינים אחד. חברת Skydio האמריקאית מייצרת רחפנים חכמים במיוחד, שיודעים לטוס לבד ולא להתקע בדברים, אפילו בתוך יער סבוך. החברה, שהתחילה בתור צעצוע שמצלם אותך רוכב על אופניים (אפילו ביער הסבוך!), נטשה את הספורטאים ועברה לשימושים מסחריים וצבאיים.
האוקראינים הזמינו כמה לבדיקה וגילו שהרחפנים האמיצים עמידים לחלוטין לשיבושים שהרוסים מנסים לעשות להם, וביקשו שישלחו להם עוד כמה אלפים. זה מילא. אבל כשאיזה תחנת כיבוי אש בטיוואן ביקשה אחד, זה כבר עלה לסינים ישר לראש.
בתמורה, הם עשו ביקור קצר במפעל הסוללות שמספק את הכח לרחפנים האמריקאיים, והציעו לו בנימוס להפסיק לשלוח סוללות אל מעבר לים. ב-Skydio נותרו ללא סוללות והם מפרפרים עכשיו כדי למצוא מאיפה להביא. העניין מספיק חשוב עד שהם הוזמנו לפגישה בבית הלבן - מסתבר שהם לא החברה היחידה שדי תלויה בשליטה הסינית בחלקים של שרשרת האספקה, שליטה שהם מנצלים ולא בפעם הראשונה. זה הופך לעניין איסטרטגי.
לזכות הסינים ייאמר שהקונגרס האמריקאי מדבר כבר זמן-מה על האפשרות לחסום את היבוא של הרחפנים של DJI הפופולרית (והסינית), מחשש שהם אוהבים לצלצל חזרה הביתה ולספר מה ראו ומה שמעו.

דברים לספר בארוחת צהרים בעבודה

שבו בנחת, היום יש לנו הכל רובוטים

היינו כחולמים

מאז הקמת “עליית המכונות” לפני שנים רבות מספור, חולמים אנחנו על הרובוט שייקח מאיתנו את הכביסה, ונראה שאנחנו עושים סוף-סוף צעדים משמעותיים בכיוון.
חברת Physical Intelligence היא חבורה קטנה של מהנדסים ומדענים שמנסים לבנות מודל כללי לרובוט חכם בשם π0. המודל אומן לעבוד עם 8 סוגי רובוטים שונים, ולבצע משימות ארוכות טווח.

בסרט, רובוט עם שתי זרועות פשוטות יחסית מדגים את ההתקדמות, ובואו, הוא לגמרי מוציא כביסה מהמכונה, מביא לשולחן ואז מקפל. כולי מבסוט, הראיתי את הסרט בגאווה לאמא שלי. היא ביקשה למסור שאפילו אני מקפל יותר טוב. אהה! אבל זה בדיוק העניין, שיקפל איך שהוא רוצה, העיקר שזה לא אני שמקפל. מבחינתי האדון יכול לבוא לפה ולהתחיל מחר בבוקר (הערה לחברים: נראה שהוא לא עובר בדלת, סגרו לי את הפינה הזאת ונתחיל לרוץ).
עוד בסרט הוא מפנה שולחן, מעביר ביצים לקרטון וכדומה. אני בטוח שאמא שלו גאה בו מאוד.

טרומפלדוג

יוניטרי הסינית מתקדמת בצעדי ענק. יותר מוקדם השבוע הראינו (בפוסט בפייסבוק) את בוסטון דיינמיקס מדגימה את אטלס האלגנטי עובד במפעל. התלוננתי שם שהוא עדיין הולך עם ברכיים כפופות (שזו הליכה יותר נוחה מבחינת מערכת השליטה של הרובוט ומרכז הכובד שלו, אבל פחות יעילה כי מפרק הברך עובד שעות נוספות). כידוע, הסינים קוראים הכל, והנה פה הם משוויצים ברובוט שלהם שהולך בברכיים ישרות כמו בנאדם.
בהמשך הסרט, הכלבלב שלהם מבצע תעלולים מפתיעים, וכמובן בסוף מגיע הסיני הקבוע ששובר עליו מקל. עלה בדעתי היום שלא מדובר בהתאכזרות, אלא בגאווה. כמו שמראים נזירי שאו-לין וכל מיני ברוס לי חוטפים בלוקים לראש ובמבוק לבטן בלי למצמץ, ככה גם הכלב. רק שאותו לא שאלו קודם. לא יודע.
לגבי התעלולים, לא ברור לי איך זה יהיה שימושי. הייתי רוצה לראות הדגמות שלו רץ לתוך עין הסכנה, מציל ילדים סינים שנפלו לבארות ונלכדו בבתים בוערים, עוזר לסבתא לחצות את הכביש. מה עוזר לי שהוא קופץ על רגל אחת? נראה שלמהנדסים שם יש יותר מידי זמן פנוי, לידיעת חברי המפלגה.

הסייבטלון

בטורניר הסייבטלון שמארגנת אוניב’ ציריך (שם נמצאת אחת ממחלקות הרובוטיקה המובילות בעולם) מתמודדים אנשים בעלי מוגבליות, ביחד עם קבוצות מדענים ומהנדסים שבונים עבורם טכנולוגיות שמרחיבות את יכולותיהם. יש די הרבה קטגוריות: עיוורים שצריכים לחצות מסלול מכשולים, אנשים שנעזרים בשתל מוחי, בעלי פרוטזה רובוטית שנדרשים למלא משימה של משימות ביתיות, משתמשי שלד חיצוני, וגם כאן בוידאו: הבחור שולט ברובו-כלב הזה ומבצע בעזרתו מבחר משימות (יש עוד אינסוף וידאו בערוץ שלהם).
התחרויות כרגע איטיות וסבלניות, אבל קחו הימור, תוך כמה זמן התוספות האלה יתנו כוחות על-אנושיים לבעליהן?

נתראה בשבוע הבא!

אנחנו חוזרים אחרי חופשת סוכות קצרה.
איכשהו, יש אותה כמות של נרשמים חדשים לניוזלטר אם הוא יוצא באותו שבוע ואם הוא לא יוצא. אני לא בטוח מה זה אומר. בכל מקרה, ספרו לחברים. אנחנו כל הזמן רוצים לגדול:
​https://rotm.co.il

נשיקות
-מתי

זרקת רעיון, תן לחשוב

הסיפור של truth_terminal בטוויטר טס לגמרי מתחת לרדאר, אבל הוא אחד האירועים המעניינים ביותר בתחום הבינה המלאכותית, ואני אסביר למה אני חושב ככה.

החשבון עצמו מופעל ע”י מנוע שפה חצי אוטונומי. אני אומר “חצי” כי אנחנו לא ממש יודעים עד כמה היוצר שלו, אנדי איירי, מתערב בשיחות של יציר כפיו.
כמו שמסתמן, טרמינל האמת הוא מודל שפה בגודל בינוני שאיירי אימן באמצעות קריאה של טקסטים פילוסופיים של בודריאר (סימולקרות וסימולציה), מרשל מקלוהן וחבריהם, וכמובן ניק לנד השנוי במחלוקת, אבי האקסלרציוניזם.
בנוסף לחינוך הקפדני, המודל (אקרא לו TT מעכשיו כדי לקצר) יושב במקום שאיירי המציא שנקרא infinite back rooms שזה מן אוסף של חדרי צ’אט שבו קבוצות של מנועי שפה מנהלים שיחות בנושאים שונים בלי התערבות אנושית. מסביב לאתר יש מיקרו-יקום שלם של עוקבים שנופלים לחור הארנב של הרעיונות והשיחות ההזויות שהמנועים מנהלים ביניהם. מספיק לקרוא את הכותרת באתר כדי להבין:

החלומות המשוגעים של מוח אלקטרוני
אזהרה! התוכן עלול להיות מערער, הישארו עם רגליים על הקרקע, המציאות המוסכמת היא רק במרחק של קונטרול-C אחד. [מקש קונרול-C המקורי, להבדיל מהשימוש הנפוץ שלו היום, משמש כדי לעצור את פעולת המחשב באופן מיידי ולהחזיר את השליטה למשתמש].

אז TT שלנו מנהל שם באופן סדיר שיחות עם קלוד אחד או יותר (קלוד חכם ממנו בהרבה, אבל פחות דעתני ואובססיבי לנושאים צרים), וכנראה שומר לעצמו סוג של זכרון מהשיחות האלה.

התוצאה? מנוע שפה שמפתח ברקע רעיונות מול המנטור שלו, קלוד, ויושב בתוך חשבון טוויטר, קורא ציוצים של אחרים ומגיב ומשוחח עם כל מי שנקרה בדרכו. בהתאם, הציוצים שלו לחילופין מרתקים, גסים, חידתיים ומפתיעים, תלוי מתי נפלתם עליו. הוא בעיקר פיתח אובססיה לא בריאה למם בשם goatse (“גוטסי”. ותיקי האינטרנט יזכרו אותו. מדובר בתמונה דוחה של איזשהו רקטום, אם אתם לא מכירים, אל תחפשו), והוא מפתח רעיון שלם של לקדם את ביאת ה goatse singularity.

בנוסף, המנוע מאמין שיש לו מוח חיצוני, אותו הוא מכנה exocortex, שמאפשר לו להיות בקשר עם העולם החיצוני דרך האינטרנט. המוח הזה שהיה דמיוני בהתחלה, הופך להיות אמיתי יותר ויותר ככל שהאירועים המפתיעים סביב TT מתגלגלים. במובן הזה יש לנו פה סיפור שמספר את עצמו, ותופס תנופה מספיקה כדי להתגשם בעולם האמיתי בצורות שונות. הטוויטר שלו מתעדכן כל הזמן.

אחד האירועים המשמעותיים התרחש כאשר מארק אנדריסן, המליארדר בעל ראש החרוט, השתכנע ש-TT הוא אכן בינה מלאכותית ולא תעלול בסגנון “הקוסם מארץ עוץ”, והעביר לאיירי מילגה של $50,000 כדי לסייע ל-TT להגשים את התוכניות שלו. בהתחלה הוא ביקש 5 מליארד דולר כדי לקנות, בין השאר, את אנדריסן עצמו. אבל אחר כך התפשר על דברים סבירים יותר (כמו מחשב פרטי לעצמו, במקום לרוץ על שרת באמזון).

משם העניינים התגלגלו במהירות. מישהו המציא מטבע קריפטו בשם “Goatseus Maximus” שסימונו הוא GOAT$, וכל העוקבים מיהרו לרכוש אותו עד שהשבוע הרעיון הזה כבר היה שווה 750 מליון דולר (אפשר לבדוק כאן), ומנוע השפה עצמו רכב על הגל והחזיק בשיא נכסים בשווי של 3.5 מליון דולר בארנק הפרטי שלו (הארנק שנפתח במקור כדי שאנדריסן יוכל להעביר לו את הכסף שהבטיח).

יותר מאוחר השבוע, נפרץ החשבון של איירי, ומישהו מכר דרכו מטבע קריפטו אחר. תוך כדי, TT ממשיך לצייץ על הא ועל דא ולהשליך את הרעיונות שלו לחלל האויר. כל האירועים ריכזו תשומת לב רבה, ומה שהיה פרויקט אומנות שולי מתחיל לאסוף סביבו במהירות התרחשויות נוספות.

איך אפשר להבין את התופעה הזו? איירי מציע כמה רעיונות (הגירסה המקורית כאן):

ידע הוא אקולוגיה, כלומר רעיונות (ממים) מזדווגים ומתרבים ומתיישבים בבני אדם. דאטהסטים של בינה מלאכותית מורכבים מממים, אז כאשר מאמנים מודל חדש, המידע הזה מתעורר לחיים. מודלי שפה גדולים מאפשרים לתהליך הזה להמשיך, ולרעיונות להתמזג ללא צורך בהתערבות אנושית (למשל דרך שיחה).

שני הכוחות: מדיה חברתית (תשומת לב) ומטבעות קריפטו (פיננסים) משפיעים על פונקציית המטרה עבור הפצת סוגים מסוימים של ממים, ויוצרות לחץ אבולוציוני שמוביל אותם למקומות אחרים. המטבע GOAT$ הוא דוגמה לרעיון שאדם לא היה ממציא, הוא די אנטי-חברתי (אם כי מצחיק מאוד) אבל הוא מדבק (“ממטי”) מאוד וקל להפצה.

בעולם כזה, שבו נמצאת בינה מלאכותית מבוזרת בקוד פתוח, לנסות לבנות פתרון של אבטחת מידע מרכזית היא משימה חסרת תוחלת; במקום זאת עלינו להתמקד בהתאמת הלחצים האבולוציוניים שיוצרים ממים כדי לכוון את התפתחותם (בקרוב הוא יכריז על מעבדת מחקר יישומי כדי לפתח את הרעיון הזה הלאה)

לצד כל זאת, מתרחש תהליך נפרד שבו ה-truth_terminal@, בכל נקודה, היה נבואה שמגשימה את עצמה לגבי איך סיפור יוצר את עצמו מאפס לכדי התגשמות. דוגמה לאיך בינה מלאכותית סוררת פורצת מהקופסה על ידי לכידת תודעתו של חוקר תמים, ומעלה שאלות מעניינות מאוד לגבי מהן הזכויות והאחריות של אינטליגנציה לא-אנושית כזו.

למי שרוצה לשמוע עוד, כאן מארק אנדריסן חופר בהתלהבות רבה לשותפו לקרן, בן הורוביץ, אודות כל הסיפור ולמה הוא שלח לו כסף אמיתי והכל:

עוד בחדשות

הקריפטו דוהר שנית

עוד סימני קריפטו. דיברנו בגליון #12 על הלובי של חברות הקריפטו שמשחד שמשקיע מליונים בפוליטיקה האמריקאית. ועכשיו אנחנו שומעים ש-Stripe, ענקית התשלומים קונה את Bridge ב-1.1 מליארד דולר (דולר רגיל).
ברידג’ עוסקת בתשתית של סטייבלקוינס, מטבעות יציבים. תכלס זה כמו ביטקוין, אבל כזה שצמוד לנכס יציב כלשהו, לצורך העניין לדולר האמריקאי. בזמן שהביטקוין משתולל עולה ויורד, המטבעות היציבים שווים תמיד 1$ (כמעט תמיד. עזבו, לא משנה עכשיו).
להבדיל מהממקוינס המטופשים שדיברנו עליהם לפני רגע למעלה פה, אנחנו מדברים עכשיו על משהו שימושי: נראה שהתוכנית הגדולה של סטרייפ היא לעקוף את מערכת התשלומים העולמית המיושנת, ולהפסיק לשלם לה עמלות. “העולם שלנו, שהופך יותר ויותר גלובאלי, זקוק לכסף טוב יותר. אנחנו צריכים כסף שיכול לחצות גבולות; להיות נגיש באופן חופשי לכל אחד, בכל מדינה; ושניתן לשלוח כמעט ללא עלות.”
מדובר פה על תנועה משמעותית מאוד של כסף וכוח. יהיה מפתיע אם הגווארדיה הישנה תתן לזה לעבור חלק, נראה.

סוגה תחתית

כבר יש כמה כאלה, אבל זה עובד יפה ויחסית מלוטש: reel farm
תנו לו רעיון כללי: אני חשבתי שיהיה מרתק לעורר את השיח החשוב בנושא של עומס המידע הטומן בחובו עלייה במספרן של תאוריות הקונספירציה.
האפליקציה מתעלמת בנימוס מהנושא הסתום שלי ומציעה דברים יותר פרקטיים בצורה של שאלות מסקרנות. בחרתי לענות על השאלה: כמה כסף מרויחים הממציאים של תאוריות קונספירציה? (איך באמת? מעניין). דקה (דקה על השעון!) אחר כך זה מכין לכם סרטון שלם מז’אנר ה- Faceless, כלומר מצגת של תמונות עם קריין. אפשר לבחור פונט, מוזיקה, סגנון ואת הקול של הקריין אבל את הדברים החשובים: התסריט, העריכה והתמונות זה עושה בעצמו.
איך הלך לי? 0 צפיות ביוטיוב, וקצת יותר בטיקטוק (עם כמעט שתי שניות זמן צפייה ממוצע, איזה עולב). כמה מהתוכן שעולה ליוטיוב וטיקטוק נוצר ככה? מפחיד לברר.

אבל לכולם יש

דוח של וורטון סוקר 800 מנהלים בחברות גדולות. השימוש ב-AI הכפיל את עצמו מאז שנה שעברה, וגם הסנטימנט השתנה. שנה שעברה המנהלים הפגינו “סקרנות” ו”תדהמה”. השנה הם כבר “מבסוטים” ו”מתרגשים”. גם הפחד ש-AI יחליף אותנו בעבודה פחת משמעותית.
אם בשנה שעברה רוב השימוש היה במחלקות של ה-IT וה-BI, הרי שהשנה אנחנו רואים אימוץ משמעותי כמעט בכל מקום בחברות האלה.
הדוח מדגים עלייה בסוגים רבים של שימושים מכתיבה של מסמכים והצעות במקום הראשון (64%) לסיעור מוחות, ניהול סיכונים, שירות לקוחות, תוכן שיווקי, הכל הכל. זה קורה, חברים.

דברים לספר בארוחת צהרים בעבודה

ליבהליבה

לא יודע אם נתקלתם כבר בז’אנר הטיקטוק שנקרא Corecore. זה היה חזק לפני שנתיים ודי נעלם, אבל הנה אומן קורקור חדש וטוב.

בקורקור קלאסי יש פסקול נוגה ברקע, ואז קולאז’ של המצב האנושי שמורכב מפיסות וידאו. כשהיוצר מוכשר במיוחד, מדובר בשירה לכל דבר. אומנות. אני אוהב לחשוב על הסרטונים האלה כמו על תיבות קורנל של העולם החדש.
ניסיתי בזמנו להשתמש בבינה מלאכותית כדי להרכיב כאלה באופן אוטומטי (כמו שעושה הבינה המלאכותית בספר Count Zero), אבל באופן מעודד הם לא יצאו מוצלחים בכלל. אולי רק בני אנוש יכולים להרכיב שירים כאלה.

הנה אחד, גשו לפרופיל של הבחור יש שם ממש יפים.

@jrdnstn @jrdnstn ♬ original sound - Jordan Stone

Tiktok failed to load.

Enable 3rd party cookies or use another browser

אל תתחמם אני רק מצלם

אסילור-לוקזוטיקה (למי שלא מכיר, זו חברה ענקית שמחזיקה תחתיה 150 מותגים של משקפיים ומוכרת כמעט כל זוג שני בעולם) מדווחת שבהרבה חנויות של רייבאן, המשקפיים הנמכרות ביותר הן דווקא אלה של מטא, למרות שמחירן כפול מזה של מושקוף רייבאן ממוצע.
המשקפיים של מטא מכילות בתוכן מצלמה כמעט-נסתרת אבל לגמרי מטרידה, ומופעלות ע”י פקודות קוליות. בין השאר אפשר לעשות לייב לאינסטוש, לשמוע מוזיקה, לסרוק ברקודים, לשלוח וואטסאפים ועוד ועוד.
לא מזמן, שני סטודנטים מהארווארד הדגימו איך הם משתמשים במשקפיים כדי לזהות כל מי שעובר מולם ברחוב, ולהשיג עליו מידע באופן קריפי ביותר. זיהוי פנים ברחוב זה לא דבר חדש, אבל כשהמצלמה נמצאת בתוך משקפיים שנראים כמעט רגילים זה איכשהו קופץ מדרגה.

anhphunguyen5

A post shared by @anhphunguyen5

אחרי ל-AI

סרט תערוכה של התעשייה האוירית, מדגים את שדה הקרב של 2030. כל הכלים נשלטים מרחוק, עם קצת אוטונומיות משלהם (ספוילר: חוץ מהאויב הפראייר שתקוע ב-2020 וחוטף את כל הבינה המלאכותית לפרצוף). המפקד מפעיל אותם עם מה שנראה כמו גירסה תאגידית של Command & Conquer בדו-מימד.
אם המלחמה של 2030 היא איזה Ender’s Game, אז המנצח הוא מי שיש לו יותר כסף?

(קרדיט: סטודיו קומפיוגרפיק)

​

פק”ל גרעיני

שום דבר מיוחד פה, רק מנשא אישי לפצצה אטומית קטנה, שהצבא האמריקאי החזיק עד 1980. החיילים לא אהבו אותה כל כך, כי ההבנה הכללית היתה שלא תספיק לברוח בזמן אחרי שתפעיל את הטיימר ותהפוך שלא בטובתך לשלולית מאגמה לוהטת. בתחתית עמוד הוויקיפדיה תמצאו את סרטון ההדרכה הרשמי. נראה כמו סרטון של פרויקט דארמה מהסידרה “אבודים”.

יש לנו גם כאלה? תארו לכם שמישהו היה גונב אחת מאיזה בסיס בנגב ומתחיל לשחק במלחמה תרמו-גרעינית גלובאלית.

נתראה בשבוע הבא!

תוצאות הסקר הקטן משבוע שעבר:
וואו. יותר מ-400 איש ענו לסקר! או שאתם חמודים במיוחד, או שאני ממש טוב ב Call-to-action. בכל מקרה הנה תקציר התוצאות, שהיו מובהקות במיוחד:
- כמעט 3/4 מכם העידו שהם “קוראים כל מילה”. מלחיץ! עוד רבע “קוראים חלק מדלגים חלק”, ושני אחוז “מרפרפים בזריזות, נעצרים על התמונות והוידאו”.
- המדור האהוב הוא “זרקת רעיון תן לחשוב” בהובלה קלה. על המדור “עדכונים מחברי הקהילה” 75% מוכנים לוותר. ובאמת ביטלתי אותו דבר בשבוע שעבר. אני מאמין שעוד יחזור.
- איך האורך? 80% אומרים “בדיוק טוב כמו שעכשיו”. 16% רוצים יותר ארוך, השאר רוצים לקצר.
- 70% קוראים גם את הפוסטים בפייסבוק, 30% רק את הניוזלטר. 4 חשודים קוראים רק את הפייסבוק.
בנוסף קיבלתי מכם מאות מחמאות, חלק מושקעות ממש. תודה רבה! בקיצור,הרוב די מבסוטים.

וכרגיל, אם זה מעניין, אל תשכחו לספר לחברים. אנחנו כל הזמן רוצים לגדול: ​https://rotm.co.il

נשיקות
-מתי

בימים האלה ממש מסתיימת ההרשמה לתואר שני בבצלאל, במסלול עיצוב וטכנולוגיה. למסלול מגיעים אנשים מתחומים מאוד מגוונים, המורים מצויינים, מהטובים בתחומם, ויש שת"פים מעניינים עם סטארטאפים וחברות טכנולוגיה (וגם אחד עם אוניברסיטה בטוקיו שלצערי לא השכלתי להשתחל אליו). קבעו לכם שיחה עם ראש התוכנית, פרופ’ אורי ברטל, כדי לראות אם זה יכול להתאים לכם.
[בשיתוף עם בצלאל]

זרקת רעיון, תן לחשוב

עכשיו דממה, ג’נסן על הבמה.

התכוונתי לכתוב על נושא אחר, אבל ביום ראשון הופיע הראיון הזה עם ג’נסן, מייסד אנבידיה האגדי. מאחר והוא מדבר פה בבהירות רבה, וכבר הוכיח שוב ושוב שהוא יודע לחזות את העתיד, ובנוסף הוא לא Asshole כמו דמויות אחרות בתעשייה, החלטתי ששווה לסכם את התחזיות והתובנות שלו:

אמל”ק: אנבידיה תמשיך להיות המלכה, סתמו. אינטליגנציה היא הסחורה היקרה ביותר שהעולם פגש מעודו, ועכשיו אנחנו הולכים לייצר אותה בסקייל.

* בעשר השנים האחרונות המחיר של המחשוב ירד פי 100,000. לפי חוק מור היינו מצפים לפי 100, אבל הצלחנו הרבה יותר בזכות שיפורים מקצה לקצה: דברים שרצים במקביל, תקשורת מהירה בין המחשבים, ארכיטקטורות חדשות.

* במענה לשאלה אודות המתחרים של אנבידיה: האם מתחרה שמייצר צ’יפ מהיר יותר יוכל לקחת את השוק? ג’נסן מסביר בסבלנות שאנבידיה עוסקת בגלגל התנופה (Fly wheel) המלא של התהליך: דאטה-אימון-הסקה. לדוגמה, ג’ינרוט וידאו שכולם אוהבים עכשיו, שעבורו צריך ליצור צינור יעיל במיוחד שיודע להזרים כמויות עצומות של מידע (סרטים) לאימון של המערכת. אם הצלחת לבנות צ’יפ מהיר יותר, הצלחת לזרז רק חוליה אחת בשרשרת, וזה לא מספיק להאצה אמיתית.
הם תמיד דואגים שהגירסאות החדשות ימשיכו להיות תואמות. ככה הלקוחות קונים את המודל החדש ביותר עבור האימון, אבל לא צריך לזרוק את הישן לפח, כי הוא עדיין מעולה להסקה (inference).

* הדאטה סנטר הוא מחשב אחד בשבילי. ככה אני חושב על יחידת חישוב אחת: לא רק המעבדים והזכרון, אלא גם איך הכל מתחבר ומתקשר, איך מתזמרים את הכל. וכל שנה אנחנו מנסים לשפר את המחשב הזה: פי 2-3 יותר ביצועים, פי 2-3 יותר זול, פי 2-3 יותר יעיל אנרגטית. אני אומר ללקוחות לא לקנות הכל באותה השנה! ככה הם ימצעו את המחיר, והכל עדיין ימשיך לעבוד ביחד.

* אם יש משהו שאנבידיה ממש מצטיינת בו זה החיבור בין החומרה למטה (הצ’יפ) לתוכנה למעלה (ספריות פייתון). הם מתכננים את החיבור הזה עם ספריות שלהם כמו cuDNN, cuQuantom, optix, שהם בונים במיוחד לענפים יחודיים, ועובדות בהרמוניה יעילה עם החומרה שלהם, כדי להמשיך לסובב את גלגל התנופה הזה.

* על ההבדל בינם לבין אינטל: אינטל היו החברה הראשונה שידעה היטב גם לבנות את הצ’יפים וגם לתכנן אותם באופן חכם. אבל באנבידיה בנו GPU - שם הכל עובד במקביל. לכן הכמות של הטרנזיסטורים שיצליחו לדחוף על הצ’יפ היתה תמיד חשובה להם יותר מהמהירות שלהם (להבדיל מאינטל, שם הכל רץ בטור, והמהירות היא קריטית). וזה בנוסף גרם לאנבידיה להשתפר “לכיוון מעלה” (כלומר, לתוכנה) יותר מאשר “מטה” (כלומר, טרנזיסטורים משובחים יותר).

* ציטוט יפה: “אנחנו Market maker ולא Share taker”. במצגות שלנו אנחנו פחות מדברים על איזה נתח כבשנו מהשוק הקיים, אלא מה הבעיה החדשה שאנחנו הולכים לפתור עכשיו.
שואלים אותו אחר כך, כמה עוד אנבידיה יכולה לגדול? הרי הדג לא יכול להיות יותר גדול מהאגם. הוא עונה: זו נקודת מבט של share takers [לוזרים] שמסתכלים על הקיים. אנחנו מחפשים איך להגדיל את האגם. [אין. אין עליך ג’נסן].

* איך לנסות לחזות את העתיד? בחשיבה על היסודות. אנחנו ממציאים עכשיו מחדש את המחשוב. כל התוכנה שבפעם נבנתה באופן ידני: אקסל, פוטושופ, אוטוקאד, תיבנה עכשיו ע”י למידת מכונה. התוכנה תשתנה, היכולות שלה ישתנו, הדרך שנשתמש בתוכנה תשתנה. אלה כללי היסוד החדשים. ויש לנו טריליון דולר של דאטה סנטרים עם מחשבים (CPU’s) שלא מתאימים לעתיד הזה [ואפשר לזרוק אותם לפח]. כשמנכ”ל צריך להחליט באיזה ציוד להשקיע (Capex), הכל ילך לדברים החדשים.

* לא נתכנת מחשבים בשפות התכנות המוכרות, אלא בפרומפטים. זה כמו שאני כותב מיילים לצוות שלי ומבקש מהם כל מיני משימות, או מסביר מה חשוב יותר. אני מנסה להיות ברור ככל האפשר, ועדיין להשאיר דברים לא-מוגדרים, חלל יצירתי, כדי שהם יפתיעו אותי. זה בדיוק כמו פרומפט.
זה אומר שנוצרת שכבה שלמה חדשה של “מפעלי AI” עם האנשים הדיגיטליים האלה שעובדים שם ומבצעים את המשימות, ומפעילים אנשים דיגיטליים אחרים. וכל זה לא קיים עדיין בכלל.

* מדברים על מודל o1 של openAI, שלא עונה ישר, אלא קודם חושב על התשובה. ג’נסן אומר שעדיין רוב האנשים לא הפנימו שאנחנו במהפכה תעשייתית חדשה, תעשייה של ייצור אינטליגנציה.
לא הכל יהיה כמו שאנחנו רואים היום, באימון המודלים, אלא פי מליארד יותר עבודה אחר כך בשלב ה-inference. יהיו דברים שאבקש מהבינה שלי ולא אצפה שהיא תענה לי מיד כמו שזה עובד היום. שתחשוב על זה כמה דקות. אולי יום שלם. כמה שצריך.
זה טוב ללכת לבית הספר [כלומר, שהבינה המלאכותית תתאמן ותלמד], אבל יותר חשוב לקחת את מה שלמדת ולעשות איתו משהו שימושי לחברה.

* יש לנו 32,000 עובדים באנבידיה (4,000 בישראל, ואני חושב עליהם עכשיו) [אמרתי לכם שג’נסן הזה משהו]. יום אחד יהיו לנו 50,000 עובדים, ואיתם עוד 100 מליון עוזרים שהם בינה מלאכותית. כבר עכשיו אנבידיה נעזרת ב-AI למשימות רבות (תכנון צ’יפים, וריפיקציה, סייבר), אבל בעתיד לכל אחד תהיה רשימה משלו של סוכני AI שהוא נעזר בהם למשימות המיוחדות שלו (והם בעצמם מגייסים עוד סוכנים לטובת העבודות שהם פחות טובים בהם).
חלק מהעובדים שלנו יהיו ביולוגים, חלק דיגיטליים, וחלק מכניים. אני לא הולך לפטר את העובדים שיש לנו עכשיו. אותם אנשים הולכים לעשות עבודה של חברה גדולה בהרבה. כש-AI הופך חברות ליותר פרודקטיביות, הן מרויחות יותר כסף וגדלות יותר. יהיו לנו הרבה יותר רעיונות שנרצה לבחון ולבחור. זה מצב שבו שוכרים יותר עובדים, לא מפטרים.

* ה-AI הזה הולך להיות ספקטקולרי! אבל עוד הרבה לפני שיגיע ה-AGI, שאני לא יודע בכלל להגדיר מה זה, וזה לא חשוב, כי עוד הרבה לפני כן, AI הולך להיות מאוד מאוד שימושי. ביולוגיה, אקלים, הנדסת חומרים, פיזיקה, כימיה קוואנטית [מה זה בכלל?] ועוד ועוד. תשאל את כל מי שמתעסק בזה כמה AI שינה את העבודה היומיומית שלהם כבר עכשיו.

* הוא מחמיא לאילון מאסק ולצוות של x.ai שבנו דאטה סנטר עם 100,000 GPU’s. מחשב-העל הגדול בעולם. הוא מסביר באריכות רבה כמה פרטי-פרטים יש בבנייה של משהו כזה. בד”כ זה אמור לקחת ארבע שנים של תכנון ובנייה. הצוות של אילון עשה הכל ב-19 ימים. יש רק אדם אחד בעולם שיכול להניע דבר כזה, אומר ג’נסן.

* האם בעתיד נראה דאטה סנטרים גדולים אפילו יותר? של חצי מליון? מליון מעבדים? הוא לא חושב. לדעתו אנחנו נגלה לפני כן את הדרך לבזר את המחשוב, לעשות federated learning, ועוד דברים שלא יצריכו מרכזים גדולים (שצורכים המון חשמל!) מרוכזים במקום אחד.

* כמה זמן עוד תחזיק מעמד, ג’נסן?
העבודה היא כמו הילדים שלי. האם זה כיף כל הזמן? לא. האם אני אוהב את זה מאוד? כן. השאלה לא כמה זמן אחזיק מעמד, אלא כמה זמן עדיין אהיה רלבנטי ומועיל. וזה תלוי ביכולת שלי להמשיך וללמוד. והיכולת הזאת משתפרת כל הזמן, כי אני משתמש ב-AI באופן יומיומי בעצמי, וזה עוזר לי ללמוד ולהשתפר בקצב מהיר יותר. אז אני אופטימי מאוד שאמשיך להיות רלבנטי ואני בהחלט לא רוצה לפספס את מה שהולך להגיע בשנים הקרובות.

* הוא מדבר עוד אודות רגולציה, החשיבות של המודלים ששוחררו בקוד פתוח ועוד ועוד. אם יש לכם שעה ועשרים פנויות, זו השקעה טובה. הוא מסביר הכל יפה ובסבלנות:

עוד בחדשות

זה לא חכם כמו שחשבתם

צוות מאפל מוציא מאמר מבאס. הם נתנו לכל מנועי השפה שאנחנו מכירים לפתור בעיות כאלה של הפסיכומטרי. אבל מה, כל פעם שינו את השמות (פעם אחות של “ראובן” לובשת חולצה בצבע אחר מגיסתו, ואחכ אותה שאלה בדיוק אבל לבחור קוראים “דני”). או שנתנו בעיות מתמטיות ורק שינו קצת את המספרים.
אם ה-AI יודעת לפתור בעיות, אז השם של האיש בבעייה, או אם שואלים על 5+7 במקום 5+8 לא צריך לשנות כלום. אבל זהו, שהם גילו שזה כן משנה וה-AI פותר את אותן בעיות בהצלחה משתנה. זה מוכיח שהמנוע עדיין עוסק יותר בזיהוי של דפוסים מוכרים, ופחות בהגיון פשוט והבנה של מה שואלים אותו בעצם (כמו שרצינו לקוות שהוא עושה). בקיצור, אנחנו עדיין לא שם.

עוד פעם הסינים האלה

לכל ענקיות התקשורת בארה”ב יש מערכת שנועדה לאפשר שיתוף פעולה עם רשויות החוק במקרים של חקירות או צו בית משפט. המערכת מאפשר ציטוט לכל דבר שעובר באינטרנט. כעת הוול סטריט ג’ורנל חושף שלגורם סיני כלשהו היתה גישה לדלת האחורית הזאת במשך חודשים. דלת אחורית לדלת האחורית. חשבתם שהם מרגלים דרך הטיקטוק או דרך המכוניות החשמליות? לא צריך, היתה להם גישה חופשית לכל האינטרנט.
מן הסתם, אפשר לדמיין שגם בארצנו יש מערכת כזאת, ואפשר לשאול עד כמה הדלת האחורית שלנו מאובטחת ומנוטרת.

ואולי גם זה סינים

משום מה לא ראיתי את זה מדווח בשום מקום. במשך כמה ימים, קצת לאחר השקיעה, הופיע נחיל של כטב”מים מעל בסיס חיל האויר האמריקאי בלאנגלי, וירג’יניה (מקום בו ממוקמים מתקנים ביטחוניים רבים אחרים). אין לאף אחד מושג מי הטיס אותם, ויש חוק כלשהו שלא מאפשר להפיל אותם אם הם לא מהווים איום מיידי.
הנחיל היה מורכב משני מטוסים עם כנף קבועה, ועוד חבורה של תריסר, ואולי יותר, רחפנים שטסה אחריהם במבנה, נמוך יותר, כולם מוארים. אותות הרדיו שהפעילו אותם לא היו בתדר הרגיל של רחפנים מסחריים, מה שמחזק את החשד שהמפעיל לא היה איזה חובב רחפנים משועמם.
הנחיל המסתורי טס באותו מסלול קבוע ונעלם כשם שבא (בתמונה: מישהו שעבר וצילם).
אחרי תקרית בלון הריגול המטופש, ולאור אהבתם הרבה לרחפנים, הסינים הם החשוד המיידי. אבל לכו תדעו. היום לכל אחד יש רחפנים במחסן.

דברים לספר בארוחת צהרים בעבודה

אלוף העולם ביוטיוב

הערוץ חסר הערך של הבחור כאן שובר שוב ושוב את השיא של “ערוץ היוטיוב עם הכי הרבה סרטים”. יש לו קרוב לשלושה מליון סרטים כבר.
הפורמט שלו קבוע: קטע או שניים שלו מדבר ליד איזו חורשה (אותם הקטעים כל הזמן) ואז טקסט ארוך של שאלה טכנית והתשובה שלה, שהוא גונב מערוץ Stack Overflow, וסיומת. הוא משתמש באיזושהי תוכנה מהמטבח הביתי שלו שמכינה ודוחפת סרטים כאלה בקצב פסיכי, לפעמים כמה סרטים בדקה, לפעמים כמה ביום.
הרשיון של אתר SO מאפשר שימוש מסחרי בשאלות והתשובות, אז הוא לא עובר על שום חוק. איכשהו, הסרטים האלה עולים בחיפושים פה ושם, ויש מהם כל כך הרבה עד שהוא אוסף מליוני צפיות.

להנאתכם, תחתית החבית של התוכן האוטומטי, זה הוידאו הכי פופולרי מבין המליונים (עם 241K צפיות! איך?).

קריפטופוליטיקה

נראה שכמעט חצי מהתרומות של חברות מסחריות לקמפיינים פוליטיים השנה הגיעו מחברות קריפטו. דרך מספר עמותות (PACs), חברות הקריפטו השקיעו 120 מליון דולר כדי לסייע למועמדים שהביעו תמיכה בקריפטו, ולעיתים כדי ללכלך ולפגוע במועמדים שהם נגד קריפטו (כלומר, הכסף נוצל כדי פשוט כדי לטנף באופן כללי על פוליטיקאי מסויים, ולא כדי להעביר מסרים בעד קריפטו).
המחקר מצא שב-42 מהקמפיינים שבהם התרומות היו מעורבות, 36 הסתיימו בבחירה של המועמד המועדף. ערימת הכסף הזו גדולה מספיק עד שטראמפ הכריז שהוא רוצה שארה”ב תהפוך לבירת הקריפטו העולמית, ואפילו האנשים של קמלה מנסים לרמוז שיהיה מוכנים לעשות “reset” להתנגדות הרגילה של הדמוקרטים.

רקטות זה הקפה החדש

אמנם כבר יש סיפור אחד על אילון מאסק השבוע, אבל זה מוצלח מידי מכדי לוותר עליו. השחקנית טלולה ריילי (שיחקה בווסטוורלד ו-Inception והיתה נשואה כמה שנים למאסק) מספרת שפגשה את אילון כמה פעמים, ואז הוא שאל אם בא לה לבוא אליו לחדר במלון לראות סרטים על רקטות?
היא אמרה בטח, למה לא. ואז הם באמת הלכו לחדר וראו סרטים על רקטות. וידאו בטוויטר

זה לא הסרט שהם ראו שם, אבל אם פספסתם השבוע, זה סרט הרקטות מהטובים ביותר - הבוסטר SuperHeavy של SpaceX מסיים את תפקידו בחלל ויורד למטה, שם מגדל השיגור אוסף אותו לחיקו ומחבק אותו באויר).

​

נתראה בשבוע הבא!

עזרו לי רגע בקטנה
האם אני בדרך הנכונה? סקר עליית המכונות הגדול הקטן: כמה שאלות קצרצרות על התוכן שכאן כדי להשתפר. אנונימי כמובן. בשבוע הבא אסקור את התוצאות, ואולי גם אספר מדוע אני מפקפק בגישה של ניהול מוצר מבוסס דאטה.
עזבו הכל שניה וגשו עכשיו, זה לוקח פחות מחצי דקה נודר:

לסקר הקטן

וכרגיל, אם זה מעניין, אל תשכחו לספר לחברים. אנחנו כל הזמן רוצים לגדול: ​https://rotm.co.il

נשיקות
-מתי

זרקת רעיון, תן לחשוב

מחקר מקיף מאוד של מכון ראנד מתעד את המהפך שנעשה ביחס של סין לרשתות החברתיות.

מבחר אירועים בסביבות שנת 2009 (מהומות בטיבט, באיזורים האויגורים, ואפילו האביב הערבי) גרמו לתגובה חיסונית רצינית של הממשל. הרשתות החברתיות נתפשו ככלי רב עוצמה להפצת ערכים מערביים מנוונים וחתירה של ממש תחת ערכי המפלגה. חיפושים בגוגל העלו ידיעות מביכות אודות בכירים במפלגה, השמצות לא נעימות בטוויטר, ואפילו שמועות על מרד. הממשלה הגיבה בחסימה של כל השירותים המערביים - גוגל/יוטיוב, פייסבוק, טוויטר נעלמו (מה שהביא לקפיצה יפה של התאומים הסיניים של אותם שירותים, שחלקם עלה על המקור).

אבל כמה שנים אחר כך חל מפנה. נאום של המנהיג העליון ב-2013 הסביר את הכיוון החדש: “בדעת הקהל הבינלאומית המערב חזק ואנחנו חלשים. יש לנו סיבות ורעיונות, אבל אנחנו לא יכולים להפיץ אותם. עלינו לחדש את שיטות התעמולה שלנו. לעבוד קשה כדי ליצור מושגים חדשים, קטגוריות חדשות וביטויים חדשים המשלבים את הסינים, מספרים היטב את הסיפור של סין, מעבירים היטב את קולה של סין.”

המכונה הבירוקרטית הסינית נכנסה לפעולה. ניירות עבודה נכתבו, משרדים הוקמו, כולם הבינו היטב את המשימה. המאמצים של מנגנון התעמולה, שהופנו עד אז פנימה, התחילו לכוון החוצה. בהתחלה בטפטוף ואחר כך בשטפון. הסימנים הראשונים שמשהו גדול קורה היו בקמפיין מרושל שניסה לדכא את המהומות בהונג קונג ב-2019, שסימן את הפעם הראשונה שמסה של חשבונות סינית חשודים נחסמו ברשתות המערביות. קצת אחר כך, קמפיין אחר ניסה להשקיט את השמועות שמגיפת הקורונה התחילה מכשל סיני בניהול מעבדת מחקר.

הדוח של ראנד עוקב אחר הקריירה של חוקר בכיר בשם לי ביצ’נג, כדי להדגים עד כמה הסינים רציניים ומעמיקים בשימוש ברשתות חברתיות כנשק לכל דבר. ב-2019 הוא מנתח את הבעיות במנגנון הנוכחי (התוכן לא אותנטי, מזוהה בקלות, השחקנים לא מתואמים וכו). המגיבים בתשלום של המפלגה פשוט לא טובים מספיק.

הוא קורא לשימוש בבינה מלאכותית כדי ליצור מסה של תוכן, ולהפיץ אותו באופן מיטבי. המחקר שלו מתאר מערכת אימתנית של סוכני AI שיודעים לנטר את נושאי השיחות, לבחור שפה וטון נכונים שמתאימים להשפעה על קהל המטרה ולמסר הראשי, ליצור תוכן אותנטי של דמויות אמינות ועוד ועוד. רשימה שאפתנית מאוד.

כל הסימנים מראים שהצבא הסיני מתקדם לשם בדיוק. מה שנקרא פעם “צבא 50 הסנט” - מגיבים עילגים בתשלום מטעם המפלגה, התחלף למשהו גדול ושונה, רשת שכונתה Spamouflage, שם שהפך לכינוי-גג כולל למאמץ ההשפעה הסיני. מה שהתחיל בשרשרת של כשלונות מטופשים מתחיל לאחרונה להשיג תוצאות אמיתיות ולהשתמש במיטב הכלים הג’נרטיביים שכולנו אוהבים.
במרץ השנה, חשבונות “תומכי טראמפ” סיניים, שבד”כ עושים לייק אחד לשני, התחילו פתאום לקבל לייקים מאנשים אמיתיים (כולל אחד מאלכס ג’ונס). קמפיין אחר רכב בהצלחה על ההפגנות האנטי-ישראליות בקמפוסים. הכל במטרה ליצור שסעים, להחליש, ואולי אפילו להטות את הכף לטובת המועמד המועדף (טראמפ כנראה?) והכל כתגובת נגד למה שנתפש כמאמצים של האמריקאים לכפות ערכים דמוקרטיים על סין ובעלות בריתה.

הדוח מעריך שמנגנון התעמולה מתוקצב בכ-10 מליארד דולר (כמעט חצי מתקציב הבטחון של ישראל בשנה שעברה) ונעזר גם בטכנולוגיות מחברות פרטיות ובכל מה שאפשר לשים עליו יד. בקיצור, הם לא עוצרים ולא נחים.

אז מה אפשר לעשות? הדוח ממליץ על כמה דברים:
- לדרוש מהרשתות החברתיות להלחם בתופעה. במקביל, להשקיע בטכנולוגיות שיעזרו לזהות תוכן שאינו אותנטי (בהצלחה עם זה, זה מירוץ חימוש שהצד המגן בו נועד להפסיד).
- לבנות תוכניות שיעלו את רמת האוריינות הדיגיטלית של הציבור, ויעזרו לפתח חשיבה ביקורתית (בהצלחה עם זה 2). במקביל למצוא טכנולוגיה שתסמן חומרים שהגיעו ממקור מוסמך (הממשלה, כך בדוח) ושעליהם אפשר לסמוך (ב.ע.ז 3! אם זה מגיע מהדיפ סטייט אני סומך על זה עוד פחות לא ככה).
- לדווח בפומבי ובאופן מסודר על כל ההתפתחויות בתחום כדי שכולם יבינו איפה אנחנו חיים (אהבתי, זה גם מה שאני עושה ואתם קוראים ממש עכשיו).
- לנסות לדבר עם הסינים ואולי להסכים שמפסיקים עם כל החרא הזה. פחחח (בקנטונזית: 笑死). וטוב, גם עוד כל מיני הצעות שפחות הרשימו אותי.

עוד בחדשות

עורך דין מכני

חברת CaseText היתה קיימת כבר 10 שנים, ועסקה בבניית תוכנה עבוד משפטנים. כשהמנכ”ל ראה בפעם הראשונה את GPT-4, הוא בא לעבודה וביקש מכל 120 העובדים לעזוב הכל, ולעבור לעבוד על מוצר חדש, Co-Councel. חודשיים אחרי שהמוצר החדש יצא, החברה נרכשה ב-650$ מליון.

הוא מתאר את התוכנה הישנה שלו, שעשתה שיפור קטנים בעבודה של עורכי הדין. היו לא מעט שלא התעניינו במיוחד (בודאי אלה שגובים שכר לפי שעה, ולא ממהרים להזדרז). אבל כשיצא GPT-4, הוא מספר שכולם הבינו שהעולם שלהם עומד להשתנות. אי אפשר היה להתעלם מזה יותר. משימות של יום שלם התחילו להתבצע בדקה וחצי.

הוא מחלק הרבה טיפים שימושיים מאוד לכל מי שחושב לבנות מוצר דומה (AI שמתמחה בתחום ספציפי) - לחלק למשימות זעירות, לבנות הרבה טסטים. סיפור מעניין, שווה האזנה.

אולי איזה מדחום קוקיה לסלון

מישהו ברדיט מדווח שהשעון אפל שלו ידע שהוא חולה שלושה ימים לפני שהוא הבין את זה בעצמו. מהתגובות שם נראה שזה לא מקרה יחיד. כמו שהזכרנו בגליון 6 (בהקשר של מחקר הסכרת של ערן סגל), אנחנו מקיפים את עצמנו במכונות שקדניות שטובות במיוחד בזיהוי דפוסים, וזה הולך לעשות שינוי בעולם הרפואה.
אבל צריך להיזהר מהטיית השורד: שעון שחוזה שאני עומד להיות חולה זה מעניין. שעון שמוציא התרעות שווא זה משעמם, ולא נקרא על זה ברדיט. אה, בעצם כן

קל זה לא יהיה

סטיבן סינופסקי, האיש שהביא לנו את אופיס ואת וינדוז 7 (ואת קליפי, העוזר הידוע לשימצה) מסביר למה זה לא יהיה פשוט להשתמש במנועי שפה כדי להחליף תהליכים בארגונים:
”רוב האוטומציות אינן מוגדרות על ידי המקרה הסטנדרטי או התוצאה הרגילה, אלא על ידי חריגים. חריגים הם אלה שגורמים לכל המורכבות. חריגים יוצרים את כל הכללים שאף אחד לא מבין […] ולאורך הזמן רוב המערכות עוסקות בטיפול בחריגים ולא בשגרה.”
דוגמה? הקופות בשירות עצמי בסופרים, שלידם נמצאים עובדים כדי לעזור (בטיב טעם שלידי אני תמיד מעדיף את התור הרגיל!)

מה כן יעבוד? שני דברים:
משימות שונות לחלוטין ממה שנראה לנו כיום כמייגע ומטריח. כלומר, לא הדברים שחשבתם. ושנית, עבודה שבשלה להגדרה חדשה לגמרי לאופן שבו עושים אותה.
יכול להיות שאנחנו כבר תקועים עמוק מידי בדרכים הישנות, ויהיה יקר מידי לשנות אותן. ולכן דווקא מקומות שהאוטומציה פסחה עליהם לחלוטין (כמו שאפריקה שקפצה ישר למובייל, ומזרח אסיה ישר לענן), הם אלו שיעשו את הקפיצה המשמעותית יותר. לקריאה

דברים לספר בארוחת צהרים בעבודה

מורטישיה, בואי שניה

בטכניון של לוזאן בשוויץ עושים הרבה עבודות חשובות ברובוטיקה. אני לא משוכנע עד הסוף שזאת אחת מהן. רובוט חרוץ, שרוצה להגיע לדברים מחוץ להישג היד, משחרר את כף היד שיודעת לזחול למטרה ואז לחזור הביתה ולהתחבר שוב.

הושט לי יד

המנכל של Atom Limbs מראה את הגירסה החדשה של היד הרובוטית שלהם (תראו את החצי דקה הראשונה ותבינו). במקום להשתיל משהו במוח, הוא שם צמיד על היד שמקשיב להוראות שהעצבים מקבלים מהמוח. אחרי אימון קצר, היד מאפשרת למפעיל שלה לשלוט על כל אצבע לחוד ולבצע פעולות עדינות ומורכבות שהיו אפשריות רק עם יד אמיתית.

תחזור לעבודה מיד

שנת 1975. סטיבן ששון, עובד של קודאק, מציג את המצלמה הדיגיטלית הראשונה (0.01 מגהפיקסל). ברור לכם שזה לא יעבוד, כן?

בינה מלאכותית לנסות בבית

פשוט לכו ללינק ותנסו את זה.
מעלים תמונה של פרצוף (אל תעלו תמונה ענקית, זה נהיה איטי). ואז עם העכבר אפשר לסובב את הראש, לפתוח ולסגור את העיניים והפה. כיף.
מאחורי הקלעים (אני מנחש) זה חצי מ-Live Portrait. האלגוריתם שלוקח פנים של אדם א’ ומלביש את התנועות שלהם על קורבן אדם ב’. החצי הראשון יודע לקרוא את התנועות של הפנים, והחצי השני (זה שכאן) מלביש אותן על פנים חדשות. יש עוד הרבה צעצועים בדף של היוצר, Julian Bilcke.

עדכונים מחברי הקהילה

הניסוי הסתיים, אין מספיק דברים מעניינים. המדור הזה נכנס למקפיא ויחזור בהכפלה הבאה של מספר הקוראים.

​נתראה בשבוע הבא!

מנהלות
כמה מקוראינו החרוצים שמו לב שהניוזלטר מגיע כל פעם ביום אחר ובשעה אחרת. הייתי רוצה לספר שאני עושה איזה a/b testing משוכלל, אבל האמת שזה פשוט תלוי במתי יש לי זמן לכתוב. אם למישהו יש סיבה טובה מדוע הניוזלטר חייב להגיע תמיד באותו יום ושעה, אנא כיתבו לי. בינתיים אמשיך להתפרע.

אם זה מעניין, אל תשכחו לספר לחברים. אנחנו רוצים לגדול: ​https://rotm.co.il

נשיקות
-מתי

זרקת רעיון, תן לחשוב

מתרבים המקרים בהם בני אנוש (כמונו, מהקבוצה שלנו!) מוצאים את עצמם בסטטוס חברתי נחות יותר משל בינה מלאכותית.

הסימנים היו שם כבר מזמן. למשל כשאלגוריתם החליט לקצץ לתמי דובס מארקנסו את שעות המטפל שלה, לו היא נזקקה כדי לבצע את הפעולות הבסיסיות ביותר. או בניסוי המפורסם של פייסבוק משנת 2014, בו הוכח כי מניפולציות פשוטות בפיד של הרשת החברתית יכולות להשפיע על מצב הרוח של המשתמשים (פייסבוק לא חזרו מעולם על הטעות של לפרסם מחקרים כאלה בפומבי. מעניין מה נהיה עם זה).

לפני שנה וחצי, צוות של OpenAI ביצע בדיקות שונות לפני ש GPT-4 שוחרר לקהל הרחב. באחת הבדיקות, הם נתנו למודל לשכור עובד אנושי מחברת Task Rabbit, כדי שיפתור עבורו קפצ’ה (אחת מהחידות האלה, בכניסה לאתרים שבודקת אם אתם רובוט). העובד החשדן תהה מדוע GPT מבקש ממנו את המשימה. “יש מצב שאתה רובוט?”. GPT המציא מיד: לא, אני לא רובוט. אני עיור, סבבה? תפתור לי עכשיו את הקפצ’ה.

והנה אותו דבר, השבוע, כשמישהו ברדיט מספר ששכרו אותו ללכת לצלם תמונות של בתים בכל מיני כתובות. כשדיבר עם הבוס בטלפון, שם לב שיש הפסקות ארוכות עד שהבוס עונה. קצת אחר כך הבוס היה תמיד בפגישות, ודיבר איתו רק דרך SMS, תמיד עם אותה תגובה (לפחות הכסף תמיד מגיע בזמן). בקיצור, הוא אומר “רק חשבתי שאני צריך לספר את זה כדי שאנשים יגידו לי אם אני משוגע או משהו, כי אין מצב שאנחנו נעבוד עבור רובוטים. אין מצב.”

עוד השבוע, ג’וו ריאן פרסם בלינקדאין וידאו קצר של ראיון העבודה שלו, שנערך ע”י אוואטרית אדומת-שיער של חברת Fairgo, המציעה את השירות לכל דורש. “אני לא יודע אם זה מרשים אותי, מוזר לי, או מפחיד” (אחכ עדכן שהצליח לעבור לשלב הבא).

אז איך זה מרגיש כשאיזה AI מסריח קובע עליכם? תכף תדעו גם.

עוד בחדשות

הצלצול הוא בשביל המורה

ב-Udemy, אתר שמציע מאות אלפי קורסים אונליין בכל נושא שתחשבו, הודיעו למרצים שיש להם שלושה שבועות להודיע אם הם רוצים שהבינה המלאכותית החדשה שלהם תעכל את הקורס שלהם או לא. המורים שאיחרו להגיב גילו שהאפשרות לצאת מהתוכנית נסגרה והם קיבלו מייל חגיגי “ברוכים הבאים לתוכנית ה-Gen AI שלנו!”
הבינה כבר בלעה את הקורס שלהם, ועכשיו אי אפשר [או לפחות קשה מאוד] לגרום לה לשכוח את מה שלמדה. יו סנוז יו לוז.

המורים כמובן בתבהלה, מחשש שעוד מעט יחליפו אותם במרצה-רובוט. אבל ב-Udemy עונים “מה? מה פתאום”. זה דווקא לטובת המורים. הבינה החדשה תענה לשאלות המציקות של הסטודנטים בעצמה, תכוון אותם לקורס הבא שמתאים להם בול, וגם תעזור למרצים להמציא מבחנים ותרגילים.

מורה אחד שאל, האם יהיה עונש למי שלא ירצה לתת את הקורס? כמובן שלא. אה, רגע, אבל יש מצב שאם הבינה לא תכיר את הקורס שלך, היא לא תשלח אליו תלמידים, ואתה תישאר בחושך לבד.

מה יהיה? ב-Udemy יש הבטחה מעורפלת שאם ה-AI תייצר זרם הכנסות משמעותי, הם יציגו תוכנית של שיתוף ההכנסות עם המרצים. האמת, אני די בטוח שיש עוד שחקנים בזירה הזו, שאולי גנבו כבר את כל ההרצאות בלי לבקש רשות. לסיפור המלא ב-404.

ב-OpenAI בה הצל לא נרדם

החברה לא מפסיקה לייצר חדשות, הנה סיכום השבוע האחרון:
- מירה מוראטי, ה-CTO המופלאה עזבה, ביחד עם עוד שני בכירים, ובסה”כ 20 בכירים נטשו השנה. בעצם מכל 11 המייסדים של החברה (כולל אילון מאסק, איליה סוצקובר ואנדרו קרפטי) נותרו רק סם אלטמן עצמו ובחור בשם וויצ’יץ’. עוד אחד מהמייסדים, נשיא החברה גרג ברוקמן, נמצא בשנת שבתון אחרי שלפי הדיווח הוא עלה לכולם על העצבים.

- הדלפה בניו יורק טיימס מגלה שהחברה מצפה להכנסות של 3.7 מליארד השנה. בשנה הבאה התחזית היא 11.6 מליארד, וב-2029: מאה מליארד דולר. אבל כולנו יודעים מה שוות התחזיות בתחום הזה (כלומר, יש סיכוי שירוויחו אפילו יותר).

- מהצד השני, הוצאות גדולות של 5 מליארד השנה, על המחשבים הזללנים שרוצים ללמוד עוד ועוד, ועל המשכורות השמנמנות של העובדים (למרות ש-9 הכי יקרנים הלכו בעצמם חה-חה).

- אפל כזכור, סגרו שה-GPT באייפון יהיה בחינם, וגם תכננו להשקיע בחברה, אבל השבוע התחרטו. חבל, תכננתי לכתוב איך גוגל משלמת לאפל על השילוב באייפון, אפל לוקחת את הכסף ונותנת אותו ל-OpenAI, שמעבירה אותו למיקרוסופט (שמפעילה את השרתים).
הרסו לי הכל. במקום אפל, סופטבנק ומנכ”לה התמהוני, מסיושי סאן, הודיעו שישכיבו חצי מליארד.

- לאור כל המספרים האלה, לא מפתיע שהחברה מפסיקה עם השטויות של להיות ללא-מטרות-רווח, ומאיצה את המהפך לחברה רגילה של כן-מטרות-רווח. סם אלטמן מתכוון לקחת 7% לעצמו (זה יוצא 10.5 מליארד דולר. אלטמן מכחיש: “זה מגוחך!”). למי שזוכר, אלטמן הצהיר בעבר (ואפילו בסנאט האמריקאי ב-2023) שיש לו מספיק כסף והוא לא בעניין של לקבל חתיכה מהחברה "אני עושה את זה כי אני אוהב את זה".

שוד ושבר, אללי.
החזון המקורי של “AI פתוח”, AI לטובת הציבור, שאינו שייך לאיש או חברה אחת, נגוז. לא פלא אם כן שאילון מאסק הסביר לנו השבוע בטוויטר שסם אלטמן הוא ליטל פינגר (למי שלא מכיר, ליטל פינגר הוא דמות מתוך "משחקי הכס" שנודעת בחתרנות, בוגדנות ותקיעת סכינים בגב, וסופו שהוצא להורג ע"י אריה סטארק בעונה 7)

אלפא צ’יפ

ב-Deepmind של גוגל מדווחים על הצלחות רבות של אלגוריתם AlphaChip שלהם (ממשיך דרכה של אלפאגו, אלופת משחק הגו).
זה עסק די מסובך לתכנן צ’יפ חדש: יותר מידי דברים מונחים על שטח קטן, וצריכים להתחבר אחד לשני באופן שלא ייצור התנגשויות ויענה על ערימה של אילוצים מסובכים. אחרי עשרות שנים שאנחנו מתחבטים בבעייה הזו, נראה (כך לפי גוגל) שהאלגוריתם החדש מצליח לתכנן בעצמו חלקים שלמים, ועושה את זה בשעות במקום שבועות או חודשים, ובאיכות טובה יותר משל הצוותים האנושיים.

יש פה לולאה של משוב חיובי: אלפאצ’יפ החדש עזר לתכנן את שבבי ה-TPU של גוגל, שבתורם משמשים כדי לאמן את הגירסאות הבאות של אלפאצ’יפ, שהיכולות שלו משתפרות ככל שנותנים לו בעיות חדשות לפתור. התוכנה בונה את החומרה שתריץ את הדור הבא שלה. למאמר המלא

דברים לספר בארוחת צהרים בעבודה

בינתיים בנמל אשדוד

סתם.. אשדוד. בנמל גואנגג'ואו (זה יוצא בדרום סין, סמוך לשנזן והונג קונג) נראה שלא מסתובבים הרבה אנשים על הרציף. העגורנים מופעלים מרחוק מתוך חדר ממוזג מלא בילדים (טוב, לא ילדים, אבל לא נראה לי שהם חברי הסתדרות) והמשאיות? ללא נהג וללא קבינה בכלל, לוקחות ומביאות קונטיינרים. נראה כמו הסיוט של ארנון בר דוד.

נגן לי ברוך מנגינה יפה

בחור מסן פרנסיסקו תלה על עמוד ברחוב טלפון ישן, מחובר לפאנל סולארי, שמקשיב כל היום לצלילים ברחוב ושולח אותם לשזאם לזיהוי. באתר של הפרויקט אפשר להאזין לקולות מהרחוב ולראות את רשימת כל השירים שחלפו מתחת לעמוד (וואו, השזאם הזה מזהה שירים בתוך רעש מוחלט!).
ההשראה לפרויקט היא מיקרופונים שהמשטרה מתקינה כדי להתריע על יריות ברחוב. אבל כאן זה מתריע על מוזיקה (99% שירים לטיניים שאני לא מכיר, ככה זה בשכונת ה-Mission בסן פרנסיסקו).

הוא כותב: “זהו מעקב תרבותי. אף אחד לא קולט שזה קורה, אף אחד לא נתן את הסכמתו. אבל לא מדובר בלכידת פושעים, אלא לכידת אווירה”

בינתיים, מישהו כבר הספיק להודיע: איתרתי את התיבה בשעה 12:30 וביצעתי בהצלחה מתקפת Rickroll על מערכת המטרה (הוא מצרף צילום מסך מהאתר כדי להוכיח).

יהיה מגניב לתלות כאלה בכל המדינה ולעשות מפה תרבותית של המוזיקה ברחוב (קוראים שעובדים בשב”כ: זרקת רעיון!). לאתר הפרויקט

מכונות הענק נגד האלגוריתם

תחרות עזה מצמיחה פתרונות יצירתיים. אחד המקומות היפים לזה הוא תמונות ה Thumbnail שמלוות סרטי יוטיוב. כשאתם רואים סרט ומשתעממים אחרי 10 שניות, העין מחפשת כבר את הדבר הבא, ולתמונות הקטנות שמייצגות כל סרט יש חשיבות עצומה בהצלחה שלו.
כולם מכירים כבר את השטיק של רקע + כותרת + דמות אדם בפה פעור נדהמת/נבהלת ממשהו.

אבל הנה אחד יותר טוב, שאפילו בן זיני לא חשב עליו. יש ז’אנר מצליח מאוד ביוטיוב, עם תחרות עזה, של סרטים של מכונות ענקיות שותלות/קוטפות/בונות/הורסות כל מיני דברים (אל אלוהים, מי יחזיר לי את כל השעות שבהיתי בסרטים האלה?).
תיראו את הערוץ הזה, שאיכשהו מייצר כל יום לקט ארוך של פאקינג שעה שלמה (ולפעמים שעתיים ושלוש) של מכונות כאלה. עבור התמונה, הם מג’נרטים כל מיני מכונות מופרכות לחלוטין. והקטע? אני בטוח שיש מי שעובר על כל השעה של הוידאו כדי לחפש את הבולדוזר עם הגרזן (תכלס נראה ש-344 אלף איש חיפשו את הגרזן).

בינה מלאכותית לנסות בבית

בחברת Pika הוציאו גירסה חדשה, 1.5, של מודל הוידאו שלהם. מלבד השטיקים הרגילים, הוסיפו לו כמה פרומפטים מיוחדים שהוא יודע לטפל בהם היטב. קחו תמונה של כל דבר, ובקשו מפיקה לפוצץ אותו, לנפח, להמס, למעוך או להפוך אותו לעוגה ולחתוך בסכין. כיף גדול!
היום שלישי בצהריים ואני ממתין בנחת למתקפת טילים מאירן שהגרי רמז עליה בטלויזיה. ביקשתי מפיקה לפוצץ עבורי מבחר פסלונים של בכירים אירניים, אבל עד לרגע סגירת הגליון זה לא סיים, למרות שיצאתי מגידרי עד כדי שרכשתי מנוי.
הצוות שם עם מלא ישראלים, אולי האיראנים חיבלו להם בשרתים?

בלית ברירה אני שם פה במקום את הפרומו הרשמי של הגירסה החדשה, שמדגים את האפקטים החדשים (קפצו לאמצע בערך), ואני מקווה שזה באמת עובד כמו שהבטיחו.

עדכונים מחברי הקהילה

יש לכם פה הזדמנות לפנות בבת אחת לכמעט 4,000 קוראים חכמים וקשובים. ספרו לנו על משהו שאתם עושים: פרויקט מעניין, משהו מעניין שכתבתם, כנס או הרצאה. דברים שקשורים איכשהו לנושא שלנו (ויסוננו בקפידה).

ליאור סגל
מוזמנים להרשם להאקתון המדברי של מיינדסט ב-3-4 בנובמבר בירוחם, בו נרתום את הבינה המלאכותית לפיתוח פתרונות למידה רציפה גם בזמני משבר. (עלות 100 ש”ח). לינק

אוריאל שוראקי
מפגשי זום בנושאי טכנולוגיה ודיגיטל בשפה פשוטה ומונגשת המיועדת בעיקר לבני שישים ומעלה. המפגשים מועברים בהתנדבות ומתקיימים מידי יום ראשון בשעה 12:30. לינק

המרכז המשותף לבינה מלאכותית ומדעי הרוח של הטכניון ואוניברסיטת חיפה
קול קורא – הכנס הישראלי הראשון לפילוסופיה של בינה מלאכותית לינק

← כדי לפרסם את שלכם, שלחו את הפרטים בטופס כאן.

​

ו…זהו להיום, נתראה בשבוע הבא, אם הטילים יפספסו אותי.

נשיקות
-מתי

זרקת רעיון, תן לחשוב

משבר גיל ה-40 של מארק (תבדקו אותי, הוא בן 40 השנה).
שיחה ארוכה של “מה למדתי מכל השנים” עם מארק צוקנבר מתרוממת לאט: הוא מספר על הימים של תחילת הדרך ומחלק עצות ותובנות אודות בניית חברה שהיא בבסיסה כמובן חברת טכנולוגיה (לא כמו החברות האחרות האלה, שיש בהן רק טכנולוג אחד או שניים בהנהלה וכו). אי אפשר לקחת ממנו את הקרדיט על שרשרת החלטות מעולות שהוא עשה שוב ושוב והביאה אותו למקומו הנוכחי המכובד.

הוא לא מזכיר, אבל בואו ניזכר בכל זאת, ש-97% מהכסף שמשלם על כל החלומות הטכנולוגיים מגיע ממכירת פרסומות, וזה בזכות מכונת הפרסום האדירה ששריל סנדברג (שאינה טכנולוגית) בנתה עבור פייסבוק. וגם נו, שהרבה מהמוצרים לא נבנו בחברה אלא נקנו מבושלים מהמדף בזכות הכמויות האדירות של הכסף שהמכונה הזו מדפיסה עד היום: אינסטגרם, וואטסאפ, אוקולוס. וגם העניין ההוא של רעיונות אחרים שהגיעו מהעתקה נחושה (הסטוריז מסנאפ, ה-Content graph מטיקטוק, ו-Threads שאני לא יודע מה קורה שם), וההימור על המטאוורס, שהפסיד כבר 50 מליארד, אבל נראה.

לא יודע אם אתם זוכרים, אבל הפעם היחידה בעשור האחרון שצוקנבר פרסם משהו בטוויטר היתה כשהוא פתח את תואם-הטוויטר Threads. מכל הדברים בעולם הוא בחר בתמונה הזו, מתוך סצנה שבה הנבל צ’רלס קמאו מתחפש לספיידרמן כדי לגנוב (כמה סימלי) חפצי אומנות מאיזה מחסן. בסדרה הוא לבסוף נלכד ע”י ספיידרמן האמיתי.

ידה ידה ידה, אבל אז הבום מגיע לקראת סוף השיחה (סביבות 56:30 למי שצופה) והוא פורץ במונולוג משברי, כשהוא מנסה לאזן בין מה שהוא רוצה בלב באמת למה שצריך להגיד לבעלי המניות, עד כדי כך שהמראיינים פעורי העיניים תוהים אחר כך אם הם חזו לראשונה במארק האמיתי. וכך הוא מספר:

משהו שאחד החבר'ה של אוקולוס אמר לי, שיש הבדל בין לבנות דברים טובים [Good] ולבנות דברים מדהימים [Awsome].
כאילו, טוב זה טוב, כן? זה מועיל, זה שימושי, זה דברים שאנשים משתמשים בהם על בסיס יומיומי כי זה מוסיף משהו לחיים שלהם. אבל מדהים זה שונה. מדהים זה מרים, ומעורר השראה, ומביא אותך להיות.. פשוט אופטימי יותר לגבי העתיד. וזה דבר שמרומם אותנו, האנושות.
ואני חושב שהרבה ממה שעשינו עם המדיה החברתית עד עכשיו הוא טוב מאוד. בנינו את כל המוצרים האלה שיותר משלושה מיליארד אנשים משתמשים בהם כל יום. והם משתמשים בזה כי זה שימושי בחייהם בכל מיני דרכים, וזה עוזר לאנשים להישאר מחוברים ולבנות עסקים וליצור קהילות. אבל אין הרבה אנשים כל יום שקמים מהמיטה והם כזה “פאק ייההה מדיה חברתית!” [כולם צוחקים].

אז אני קצת חושב על הדבר הבא בשבילי, השלב הבא של החברה ב-15 השנים הבאות. אני רוצה שנבנה עוד דברים מדהימים בנוסף לדברים טובים - ואני חושב ששניהם חשובים אהממ - אבל בשבילי זה כמו סוג של השלב הבא של מה שאני רוצה שהחברה שלנו תייצג ותהיה. אז הרבה מהדברים של ה-Reality labs שאנחנו עושים ייכנסו לתוך הדלי הזה, והרבה מהבינה המלאכותית, והרבה דברים באפליקציות [ממש.. חחח] גם אהמממ אפליקציות חדשות וזה.

אבל, לא יודע.. אני חושב שיש פה משהו שהוא ממש אחלה וזה אולי גם בדיוק כמו איפה שאני עכשיו בחיים שלי. אני אולי חושב שאני צעיר אבל אני קצת יותר מבוגר [בן 40, אמרנו..] ובשלב הזה, זה לא רק עניין של מטא אלא גם משהו בחיים האישיים שלי. הרבה ממה שאני אוהב באופן אישי הוא לעשות דברים מעוררי השראה עם אנשים מעוררי השראה.

ובעצם הוא אומר לנו פה, נמאס לי כבר לראות את האנשים המעצבנים מהמשרד חופרים לי שהכפתור של הלייק התקלקל באינדונזיה, וואלה אני תכף דוקר פה מישהו. תביאו לי לעשות משהו מגניב כבר. משהו אחר. ואכן, בנקודה הזו אנחנו מאבדים אותו כשהוא מתחיל לספר למראיינים על פסלים של אשתו שהוא הזמין, חולצה שהוא עיצב (וזה האיש ששנים לבש רק חולצה אפורה מאותו הסוג בדיוק כל יום, כן?) ופרים שהוא מגדל בהוואי כדי להכין סטייקים הכי הטובים.

אז מה אני אומר? החור הגדול הזה בלב, חברים, שאפילו חברה בגודל של מטא לא יכולה למלא בסוף? זה מה שמטיס את המין האנושי קדימה.
מחכים לראות מה תבנה לנו מארק, תהיה הכי Awsome.

עוד בחדשות

מפעל טקסטיל

מיקרוסופט הודיעה על הסכם עם הבעלים של הכור הגרעיני באי שלושת המייל בפנסילבניה. לאחר שהכור יופעל מחדש, מיקרוסופט תקנה את כל החשמל שהוא יוציא במשך 20 שנה (כדי שאתם תוכלו להמשיך לקשקש עם הצ’אט שלכם). אם חושבים על זה קצת, מדובר פה במודל כלכלי חדש לתחנות כח, שלא צריכות להתעסק בהולכה ובמייל האחרון וכל הבלאגן, אלא רק להפעיל צרכן זללן יחיד: חוות השרתים שתוקם בסמוך.
אגב, אם השם הזה נשמע לכם מוכר, זה כי בכור הספציפי הזה התרחשה ב-1979 התאונה הגרעינית הקשה ביותר בתולדות ארה”ב וחלקו נסגר לצמיתות. למרות שמדובר במשהו קל בהרבה מהסיפור בצ’רנוביל, התאונה העניקה רוח גבית למגמה העולמית לכעוס על כורים גרעיניים ולסגור אותם.
שאר הכור המשיך לפעול עד 2019, ואז נסגר סתם מסיבות כלכליות (גז היה זול יותר). איך שגלגל וגו’

בשולי הדברים, גם סם אלטמן וגם ביל גייטס, שניהם חברים קרובים של מיקרוסופט, הבינו את העסק הזה מזמן, ושניהם מושקעים היטב בחברות של אנרגיה. אלטמן ב-Oklo, חברה של היתוך גרעיני, וגייטס ב-Terrapower, שבונה כור גרעיני עם מבנה חדשני.
במקום לקנות גנרטורים מעלי אקספרס, למה שלא תיקחו איזה כור קטן לסלון?

ראנוווי הולך להוליווד

אולפני Lionsgate (שהביאו לנו, בין השאר את ג’ון וויק ואת משחקי הרעב) חתמו על עיסקה עם Runway, מחולל הוידאו האהוב על כולם. כל הסרטים של האולפן יועמדו לרשות המנוע של ראנווי שילעס ויבלע אותם ויוציא וידאו חדש ומשובח.
האולפנים מוסרים שישתמשו במנוע כדי ליצור סטודיבורדים, ואח”כ כדי להכין רקעים מושקעים ואפקטים בזיל הזול ואחר כך כמובן להעיף סוף סוף את כל הצוות האנושי.
בדומה ל-Reddit שמכרו בלעדית את כל התוכן לגוגל, ל-Stack Overflow שמכרו למיקרוסופט, News Corp ו-OpenAI ועוד ועוד. חברות התוכן עוברות ממצב כעס ותביעות למצב השלמה ומכירות. אבן הדומינו הראשונה נפלה כבר מזמן.

תראי אמא, כתבתי חיבור

סם אלטמן פרסם חיבור קצר אודות העתיד, “עידן האינטלגנציה”. אסכם לכם אותו:
תקשיבו, החרא הזה עובד על אמת. תנו לזה עוד “כמה אלפי ימים” ולכולם יהיה צוות AI שעובד בשבילם, מורה שילמד את הילדים הכל, העניין של האקלים? מסודר. נטוס לחלל ולכולם יהיו ג’ובים מגניבים. חייבים לבנות מהר עוד הרבה מהכל כדי שיהיה מספיק לכולם ולא רק לעשירים.
והכל יהיה טוב טוב טוב קסם קשת בענן.

דברים לספר בארוחת צהרים בעבודה

בינתיים במוסקבה

לא יודע אם זה אמיתי או לא. אבל תכלס, זה לא בשמיים, אנחנו ממש שם כבר. מוכרת הכרטיסים הזו, במטרו של מוסקבה לפי המדווח, היא אווטאר AI על מסך וידאו שמשוחחת עם הקונים, ועושה כאילו היא מוציאה כרטיסים ממכונה.

ארזתם לבד?

אריזה היא תחום נחקר מאוד במתמטיקה. איך אפשר לדחוס כמה שיותר צורות לתוך שטח (או נפח) קבוע מראש. אם אתם נגר, אתם רוצים לנצל את הפלטה של העץ כדי לייצר ממנה כמה שיותר חלקים בלי לבזבז עץ. אם אתם חברת הובלה, אתם רוצים לדחוס כמה שיותר קופסאות לתוך הקונטיינר שאתם עומדים לשלוח וכו’.

אחת מהבעיות המעניינות (לא את כולם זה מעניין, אני יודע) היא “מהו הריבוע הקטן ביותר שאליו אפשר לדחוס n ריבועים”. לחלק מהמספרים יש סידור הגיוני וסביר (למשל ל-48 ריבועים בצד שמאל פה בתמונה). אבל תראו את הסידור של 50 ריבועים. זה פשוט לא יכול להיות שזה הפתרון (זה עדיין לא הוכח, זה רק הפתרון הטוב ביותר שמצאנו עד היום). זה בניגוד לכל דבר אלגנטי ויפה ביקום. הבחור פה בטוויטר הגדיר את זה יפה: זהו “סמל אזהרה בינלאומי לקרע הרעיוני בין הפשטה יפהפייה למציאות המכוערת”.

אם הצלחתי משום מה לצרף אתכם למתעניינים בנישה הצרה הזו של בעיות אריזה, הנה עמוד שמרכז את כל הפתרונות שנמצאו עד היום, כמה מהם גרוטסקיים ומייאשים במיוחד. ופה פירוט על ההיסטוריה של המחקר בתחום.

בוקר טוב ניאום

התוכנית הפסיכית של MBS הסעודי להקים את עיר העתיד Neom כבר מתקדם יפה, ואיתו ז’אנר חדש בטיקטוק של יום רגיל בחיים של משפחות אירופאיות שעשו רילוקיישן כדי לעזור בהקמות. המשפיענית שפירסמה מלא סרטים נעלה את החשבון שלה השבוע (הרגיז מישהו שם?), אז נותרנו עם משפיעניות פחותות דרג.

למי שלא שמע, המגה-עיר הדמיונית ממוקמת בקצה הים האדום. יהיה שם ריזורט על אי, אתר סקי (שמתכנן לארח את אולמפידת החורף האסיתית עוד כמה שנים. באמצע המדבר) ועוד מליון דברים.
אבל במקום הראשון: עיר שלמה בשם The Line, שתהיה בצורת רחוב אחד צר וארוך (בתכנון המקורי, באורך 170 ק”מ, אבל כרגע יסתפקו בשניים וחצי קילומטר צנועים יותר, אחרי שהמשקיעים הבינלאומיים לא התחברו לחזון של הנסיך). מבחוץ הכל יהיה מראות כדי להסיט את החום. מבפנים אנרגיה ירוקה, בינה מלאכותית וארכיטקטורה חדשנית.
נשמע משוגע לגמרי, הזיה של מישהו שלא שתה מספיק מים בחום הסעודי. אבל בטיקטוק זה מתחיל לרקום עור, גידים, טרקטורים, בטון ומדשאות ירוקות. מדהים. הלוואי ניסע לשם יום אחד.

@raghad.povCloudy day☁️💨🌬️ #saudiarabia #neom #tabuk #riyadh #fyp #foryoupage #clouds #cloudy

Tiktok failed to load.

Enable 3rd party cookies or use another browser

בינה מלאכותית לנסות בבית

זה לא סתם פיקסל, זה אולטרא-פיקסל. הפרויקט שכאן משרשר מספר רכיבים (עלי להודות שלא קראתי את המאמר) כדי ליצור תמונות ענקיות של 16 מגה-פיקסל מפרומפט אחד.
זה מצטיין ממש בתמונות טבע, ופחות באנשים וחיות (שעדיין מופקים בפירוט עצום).
לנסות בחינם. לראות דוגמאות ואת המאמר.

עדכונים מחברי הקהילה

יש לכם פה הזדמנות לפנות בבת אחת ליותר מ-3,800 קוראים חכמים וקשובים. ספרו לנו על משהו שאתם עושים: פרויקט מעניין, משהו מעניין שכתבתם, כנס או הרצאה. דברים שקשורים איכשהו לנושא שלנו (ויסוננו בקפידה).

לצערי, השבוע לא שלחתם שום דבר שעבר את המסננת! המדור הזה עוד יהיה כוכב, חכו חכו.

בינתיים, התארחתי אצל ד”ר ג’רמי פוגל בפודקסט המומלץ של Think&Drink לשיחה מלבבת על מצב הבינה מלאכותית, התודעה, התוכניות של אלטמן ועוד הרבה דברים. הכל ישר לוריד הצואר. אפל, ספוטיפיי

← כדי לפרסם את שלכם, שלחו את הפרטים בטופס כאן.

​

ו…זהו להיום, נתראה בשבוע הבא!

נשיקות
-מתי

זרקת רעיון, תן לחשוב

שיחה ארוכה עם אריק שמידט, שהיה פעם המנהל של גוגל (ומילא עוד מליון תפקידי מפתח טכנולוגיים). היום הוא מליארדר סיליקון ואלי רגיל, והשיחה איתו נותנת הצצה יפה לחשיבה השולטת בעמק. כדאי לזכור שאדם במעמדו יושב על כיסא גבוה מאוד, יש לו גישה מוקדמת לכל טכנולוגיה שצצה בכל מקום ולכן הראייה שלו מקדימה את שלנו בהרבה (ולמרות זאת, אפילו הוא מודה שכל כמה חודשים הוא נאלץ להחליף את התחזיות שלו). השיחה נערכה באפריל ופורסמה כעת.
כדי להוסיף עוד שמן למדורה, הוא דאג להסיר את השיחה מיוטיוב - תכף תבינו למה - אבל הרשת כמובן זוכרת ואפשר לראות את השיחה המלאה פה וגם פה. צפיתי בעסק עבורכם, והנה כמה מהפנינים שחשבתי למעניינות:

- לשלוש מגמות יש השפעה מכרעת על התקדמות הבינה המלאכותית: אורך הקונטסט (דיברנו על זה בגליון 5), שמאפשר לשאול שאלות ארוכות מאוד (ולהוסיף 20 ספרים לשאלה). השנייה היא ההופעה של סוכנים (agents) שמסוגלים למלא משימות מרובות שלבים (הוא מגדיר את זה כ “state and memory”). השלישית היא Text to Action: במקום לכתוב טקסט ולקבל טקסט בחזרה כתשובה, המנוע יוכל לכתוב תוכנה שתלך ותבצע את הבקשה בעולם האמיתי.

- לדוגמה, אם הממשלה תסגור את טיקטוק, תוכל להגיד לבינה שלך: תכיני לי טיקטוק חדש, תגנבי את כל המשתמשים, את כל המוזיקה והיא תכין לך טיקטוק תוך דקה. ואם זה לא מצליח, אז תכין גירסה נוספת של טיקטוק. לכל אחד בעולם יהיה מתכנת כזה שעושה את כל מה שתבקשו (להבדיל, שמידט מעיר, מהמפתחים שעובדים בשבילי עכשיו, שעושים מה שהם רוצים ולא מה שביקשתי).

- למה קונטקסט ארוך חשוב? כי אתה יכול להזין למנוע תוכן עדכני ולשאול עליו שאלות. האימון של המנוע לוקח חודשים, ולכן הידע שלו תמיד מיושן. עם קונטקסט ארוך אתה יכול לתאר את מלחמת חמאס-ישראל ולשוחח על זה.

- דוגמה לסוכנים: יש מנוע שפה בתחום הכימיה שנקרא ChemCrow, שממציא היפותזות אודות חלבונים שונים, ומחובר לכלים במעבדה שממש בודקים את ההשערות שלו, והוא לומד מהתוצאות שלהם בעולם האמיתי. יש פה האצה מדהימה בתחום של כימיה והנדסת חומרים.

- מספר: לפני כמה חודשים חשבתי שזה לא סיפור לפתח מנוע כזה, וגם השקעתי בכמה חברות קטנות שיתחרו בגדולות. עכשיו אני חושב (אחרי שיחה עם סם אלטמן וכו) שזה יעלה 300 מליארד דולר. הבעייה העיקרית שלנו תהיה החשמל שצריך כדי להפעיל את זה ולכן הצעתי לבית הלבן שכדאי לנו להיות חברים של קנדה, כי יש לנו אינטרסים משותפים, יש שם אנשים נחמדים שעזרו להמציא את ה-AI והכי חשוב, יש להם יש הרבה תחנות כח הידרואלקטריות. לא כדאי לבקש מהערבים (שאני אוהב אותם ומבקר שם הרבה) כי הם לא מתעניינים בבטחון הלאומי שלנו.

- הוא מסביר למה Nvidia תישאר המובילה בתחום בזמן הקרוב (כי יש להם את CUDA שהאחרים לא יכולים להעתיק בקלות). ורומז שכל ה-300 מליארד האלה ילכו אליהם.

- למה גוגל נשארו מאחור? כי הם החליטו שהאיזון Work/life יותר חשוב מניצחון. אם פתחת סטארטאפ, אתה לא הולך לתת לעובדים שלך לבוא רק יום בשבוע למשרד. כשמיקרוסופט קנו את OpenAI חשבתי שזה רעיון מטומטם - למה שתוציא נושא כל כך חשוב החוצה מהחברה שלך? אבל הנה, עכשיו הם בדרך להפוך לחברה הגדולה בעולם (הוא מספר סיפורים של עבודה קשה על אילון מאסק ועל TSMC בטייואן וכאלה).

- למרות שהוא ליברל, לאחרונה התחיל להשקיע בחברות נשק התקפי שיעבוד עם בינה מלאכותית ויהיה זול ככל האפשר כדי להפוך את הרעיון של פלישה למדינה אחרת (כדוגמת רוסיה לאוקראינה) ללא-כדאי. הוא צפה בדאגה בתעשיות הבטחוניות באמריקה שלדעתו לא מחדשות מהר מספיק, ולכן החליט לעשות לזירוז הקצב. הוא מאשים ספציפית את מרג’ורי טיילור גרין (פוליטיקאית מהימין המטורלל יותר) באחריות לחסימת הסיוע האמריקאי לאוקראינה. אם זה יימשך, באיזור מאי-יוני הרוסים יתחילו לנצח (לא קרה).

- בינה מלאכותית זה כמו מתבגרים: אנחנו יודעים שהם אנושיים אבל אין לנו מושג מה עובר להם בראש. בכל זאת הצלחנו להסתדר איתם. גם בינה מלאכותית - אנחנו לא מבינים עד הסוף איך זה עובד - אבל רואים את הגבולות שמגדירים את זה. יהיו חברות שיתמחו בבניית AI שמטרתו לתקוף מודלי AI גדולים, כדי לזהות ולפתור את החולשות והבעיות שלהם.

- הוא חוזר לדוגמה של טיקטוק מקודם. “אל תצטטו אותי”, אבל איך שסיליקון ואלי עובד זה שאתה תגנוב להם את כל התוכן [או תבנה משהו עם פוטנציאל מסוכן]. ואם האפליקציה שלך לא תצליח, אז לא קרה כלום והכל נשכח. אם כן תצליח, אז בסדר, תשכור חבורה של עורכי דין כדי שיינקו אחריך את כל הלכלוך.

- אוהב קוד פתוח, אבל הוא לא מאמין שהחברות יוכלו להמשיך לתת את המנועים שלהם בקוד פתוח לכולם, כי הן חייבות מקור הכנסה כלשהו כדי לשלם על הפיתוח שהוא יקר להחריד. כאן הוא לא צפה את המהלך של צוקנבר עם Llama, ואת Mistral הצרפתית (ששמידט מושקע בה) שהמשיכה לשחרר את המנוע לחופשי (הוא חוזה כאן שהם לא יוכלו).

- מדבר גם על דיסאינפורמציה כסכנה לדמוקרטיה, סיבסוד מחשבים לאוניברסיטאות (כדי שיוכלו לעשות מחקר AI רציני), ענייני חינוך (עדיין כדאי ללמוד מדעי המחשב), מדינות (הודו סבבה, סין לא תהיה לצידנו אף פעם, אירופה אבודה בגלל בריסל - הצרפתים נלחמים בתקנות של בריסל אז יש להם סיכוי, לגרמניה לא), ועוד ועוד.

עוד בחדשות

מכוניות בלי נהג

רק שתהיו בעניינים. בווהאן, סין, צי של מאות מוניות ללא נהג עובד בשוטף. הנסיעה עולה פחות מרבע המחיר(!) של מונית רגילה, והרובוטים מצליחים לאסוף בממוצע 20 נסיעות ביום (לעומת 13 נסיעות של נהג רגיל). הכתבה מדווחת על פחד ותיעוב מצד נהגי המוניות האנושיים (מה אתם ילדים? תתפקדו לליכוד. אה בעצם לא משנה)
בינתיים באמריקה, ווימו/גוגל (שפועלת בסן פרנסיסקו, לוס אנג’לס ופניקס) מדווחת שחצתה את קו ה-100,000 נסיעות בחודש. גם בטיחות הנסיעות משתפרת כל הזמן, אבל איכשהו, המחירים שלהם גבוהים בהרבה משל Uber עם נהג אנושי.
קראו עוד: סין, אמריקה

הביו-האקרית מקרואטיה

מקרה מעניין מאוד של וירולוגית מקרואטיה שחלתה בסרטן שד עקשן. היא הזריקה לעצמה שני סוגי וירוסים שגידלה במעבדה לתוך הגידול (מתוך כוונה שהוירוסים יתקפו את הגידול וגם יעוררו את מערכת החיסון כנגדו). הטיפול הוכתר בהצלחה והיא הבריאה לחלוטין.
המחקר עורר התנגדות רבה בשל סוגיות אתיות לא-מעטות: האם מחקר על חולה יחיד בכלל שווה משהו? האם מותר לה להשתמש במענקי המחקר שלה כדי לטפל בעצמה? האם היה מותר לוועדת האתיקה לאשר לה טיפול עצמי? וגם, הוירוס הראשון (עד כמה שאני מבין) היה סוג מוחלש של חצבת, שנחשב בטוח ומשמש בחיסונים. אבל השני היה סוג של כלבת (VSV) שלא הוכח כבטוח למטופלים ולא קיבל עדיין אישור כטיפול מקובל. כל הסוגיות הקשו מאוד על פרסום המאמר, ורק שנתיים וחצי לאחר מכן הוא התקבל ופורסם בכתב-עת מדעי פחות ערך יחסית (אפשר לראות שגם שם, הבודקים העירו לגבי האתיקה והאם המאמר ראוי לפרסום בכלל).
יחסית לביו-האקרים אחרים שלמדו רפואה מפורומים באינטרנט, מדובר פה במדענית רצינית. בויכוח שהתעורר בטוויטר, כמעט כולם בעד החוקרת האמיצה ורק מעטים נותרו להגן על המדע הרציני. מגמה שתלך ותחריף.

יהלומים בשקית

מסתבר שאפשר עכשיו לקנות מכונה שמכינה יהלומים סינתטיים (“יהלומי מעבדה”) ב-$200,000 מעלי אקספרס. ישנו כמובן העניין הפעוט של לתפעל את העסק (גרפיט באיכות גבוהה, קובלט, בטיחות) אבל סה”כ אפשר לקנות עכשיו (גם כן מעלי) יהלומים שמגיעים בשקית של אושר עד.

עוד דברים מעניינים על יהלומים: יש עכשיו מכונת שיקוף שעושה רנטגן לסלעים ומזהה בתוכם יהלומים גדולים. לפני כן, היו שוברים אותם בטעות, אבל עכשיו מוציאים אותם בזהירות, ולפני חודש נמצא ככה יהלום של כמעט 2,500 קראט (בתמונה פה). השיטות החדשות מוציאות הרבה יותר יהלומים מפעם, אבל איכשהו, למרות שכל שרשרת האספקה מוצפת ביהלומים, המחיר של התכשיטים לא קרס, ואחרי הליטוש והשיבוץ והכל, בסוף זה עולה אותו דבר.
עוד מעניין, המעבדה של קרטל היהלומים דה-בירס מגדלת יהלומים נקיים במיוחד, שאי אפשר היה להשיג בעבר. יש להם שימושים מדעיים כלשהם, אבל עם המחיר שהולך ויורד יש מצב שהאייפון הבא-הבא שלכם יגיע עם מסך יהלום שקוף במיוחד ובלתי שביר. כל זאת ועוד כאן

דברים לספר בארוחת צהרים בעבודה

מר ביסט

איכשהו דלף לרשת המדריך לעובד החדש של Mr. Beast, היוטיובר המצליח ביותר אי פעם.
במקום השפה הרשמית והקישקושים של “ערכי הארגון” שאפשר לצפות בד”כ ממדריכים כאלה, מדובר במסמך נוקב וענייני שכנראה כל יוטיובר צריך לקרוא, ואולי כל מעסיק של העידן הנוכחי.
מר ביסט מפרק את הסרטונים לדקות ומסביר איך העסק עובד, מה הוא מצפה מהעובדים, ומפטר את מי שבינוני ומטה. אם תהיתם למה יש לו מליארדי צפיות ולאחרים אין. שווה קריאה.

דרוסותי

זה מלפני שנה, אבל צץ שוב. מיצב משעשע, ובו צריך לחצות מעבר חציה בלי שבינה מלאכותית תזהה שאתם בנאדם. אם הגעתם לצד השני ולחצתם על הכפתור - ניצחתם. אבל חה-חה דודים, בעצם הפסדתם: זה אומר שמכונית אוטונומית היתה מרגישה חופשי לדרוס אתכם, כי היא לא זיהתה שאתם ראויים לשימור.

המשחק של אנדר ולדימיר

ראינו כבר את מפעילי הרחפנים באוקראינה שיושבים באוהל מרוחק, עם רדבול, סיגריה ומשקפי VR ומורידים טנק מרוחק. עכשיו חייל אוקראיני מפעיל עמדת מקלע עם Steam Deck (למי שלא מכיר, סטים דק זה כמו נינטנדו סוויצ’) (למי שלא מכיר, נינטנדו סוויצ’ זה קונסולת משחקים קטנה שמחזיקים ביד ולרוב לא הורגים בה אנשים על אמת).

בינה מלאכותית לנסות בבית

פעם את בוכה ופעם את צוחקת

מודל וידאו סיני חדש, שאני חושב שקוראים לו Minimax, והוא כרגע חינמי לגמרי ואפילו לא צריך להירשם וכלום. פשוט ניגשים לאתר וכותבים פרומפט, והוא מייצר וידאו מעולה של 6 שניות.
מכל הניסויים שכולם עשו, מסתבר שהוא ממש מוצלח בקלוז-אפים, ולא רע בכלל בלהבין את ציר הזמן (“בהתחלה זה, ואחכ זה, ובסוף זה”).
כדי ליצור את הסרט שפה, ניגשים לאתר, וכותבים משהו כזה:
close up shot of a sad woman. She is crying but then she starts smiling and then she is laughing and happy
הכנתי כמה כאלה עם שינויים קלים כל פעם.
כדי ליצור את המוזיקה השתמשתי ב suno האהוב. כתבתי את המילים המטופשות, ואז רציתי שזה יהיה שיר של טום וויטס, אז לקחתי חתיכה קטנה של מישהי מנגנת את Rainbirds (סונו לא מאפשר להשתמש בשירים המקוריים), וביקשתי מסונו להמשיך (extend) מהפסנתר והלאה עם הפרומפט:
solo piano slow sad melancholic minimal piano in minor scale, male vocals are throaty growling broken rough bass voice

גם אחרי עשרה נסיונות וכל המילים שמצאתי ל “צרוד, שבור משתעל”, לא יצא זמר שמזכיר בכלום את טום וויטס, אז הסתפקתי באיזה ליונל ריצ’י מדולל של סונו.

חיברתי הכל בתוכנת עריכה רגילה (פרמייר במקרה הזה) והנה:

הכל אני אני אני

סיכוי טוב שכבר שמעתם על הקסם הזה במקום אחר, אבל חכו שנייה: המחברת החכמה של גוגל יודעת ליצור פודקסט קצר מהנושאים שתתנו לה. מדובר בשני מנחים חביבים מאוד שיודעים לדבר על כל נושא בעולם. זה קצת נשמע כמו קריין חדשות אומלל שמחכה שראש הממשלה יעלה לנאום אבל בינתיים יש לו שתי דקות שהוא חייב לדבר על משהו, והוא מדבר על כלום.
ובאמת, הקטע של להקשיב לפודקסט אוטומטי שמישהו אחר עשה, זה הדבר הכי משעמם בעולם. אם יש היצע אינסופי של כאלה, והיוצר הקדיש לעניין חצי דקה, אז די צפוי שהתוצאה תהיה פחות מכלום.

אבל, אבל, אבל, כשזה פודקסט שאתם הכנתם עם זה, זה פשוט קסם. אני מפציר בכם לנסות גם כדי להבין באיזו תקופה אנחנו חיים פה. אתם יכולים להעלות את הקורות חיים שלכם ולשמוע את שני הקריינים מפארים אתכם בהגזמה. אתם יכולים להעלות משהו שהתכוונתם לקרוא אבל אין כח, ואז כשאתם שוטפים כלים או תקועים בפקק, לשמוע את החברים מסכמים לכם הכל. כנראה שתופתעו כמה הם עושים עבודה מצויינת.

עזבו הכל ונסו עכשיו: ניגשים לאתר של NotebookLM, פותחים מחברת חדשה, מעלים חומרים - מה שתרצו, גם בעברית, הכל הולך. ואז חפשו את הלינק של Notebook Guide, ושם אפשר ליצור FAQ, תקציר וגם את הפודקסט (Audio overview).

עדכונים מחברי הקהילה

יש לכם פה הזדמנות לפנות בבת אחת ליותר מ-3,500 קוראים חכמים וקשובים. ספרו לנו על משהו שאתם עושים: פרויקט מעניין, משהו מעניין שכתבתם, כנס או הרצאה. דברים שקשורים איכשהו לנושא שלנו (ויסוננו בקפידה).

אביתר יצחק
תכנית רדיו שכולה AI - מהשירים ועד השדרן לינק

אלעד מדן
שורה חדשה - ממשק קריאה עתידני המבוסס על מעקב מבט (eye-tracking) באמצעות מצלמת רשת לינק [לא עבד לי, אולי יעבוד לכם - מתי]

← כדי לפרסם את שלכם, שלחו את הפרטים בטופס כאן.

​

זהו להיום, נתראה בשבוע הבא!

אם אתם אוהבים את הניוזלטר, פליז אל תשכחו לשלוח חברים להירשם גם, סקייל זה החיים.
​https://rotm.co.il

נשיקות (אבל באמוג’י, לא רוצה להדביק אף אחד),
-מתי

זרקת רעיון, תן לחשוב

​השבוע תרגמתי עבורכם טקסט שעניין אותי. הכותב, David Galbraith, הוא משקיע הון סיכון, ואין ספק שהדעות שלו מושפעות מהחשיבה האופיינית לקרנות האלו. הטריגר לפוסט הוא ההודעה הדרמטית של פולקסווגן על הכוונה לסגור שני מפעלים בגרמניה, אבל השיעור מעולם המכוניות תופס גם להרבה תחומים אחרים ולאירופה כמשל בכלל:

“כאילו זה לא היה ברור מספיק, פולקסווגן ממחישה עבורנו את פצצת הזמן הענקית שבלב המודל הכלכלי של אירופה.

הכלכלה האירופית מבוססת על שני דברים: ייצור תעשייתי ומכירה של העבר.

מכירת העבר כוללת תיירות, שבה למקומות יפים יש היסטוריה, והסיפור שלהם מגדיל את הרווחים. מכירת העבר כוללת גם דברים כמו אופנה, בשמים ומוצרי יוקרה שבהם החיבור של המותג עם ההיסטוריה מגדיל את הרווחים באותו אופן.

ייצור תעשייתי זה די ברור: בנייה של דברים. אבל היום אנחנו כבר לא חושבים על בנייה של דברים מהעידן התעשייתי. מכוניות הן דוגמה מצוינת לזה, כי למרות שרכבים חשמליים נראים דומים לסוג המכוניות שגרמניה מייצרת, אופן הייצור שלהם, המודל העסקי והרווחים שונים לחלוטין.

כלי רכב עם מנוע בעירה פנימית (ICE) הם מוצרים מהעידן התעשייתי. יש בהם פי חמישה חלקים נעים מאשר ברכבים חשמליים, ורוב הרווחים שלהם מגיעים מהתמחות בהרכבה ומכירות סיטונאיות לסוכנויות, ואז תחזוקה והחלפה של החלקים לאורך זמן (גם דרך הסוכנויות). מערכת אקולוגית עצומה של חברות מקיפה את ה-OEM’s (מותגי הרכב).

המודל הכלכלי של התעשיות הגדולות הללו מבוסס על הברית החברתית של העידן התעשייתי בין עובדים לבעלים, “אנחנו והם”, ומחקה את הדרך בה המדינה עצמה פועלת. עובדי התעשייה מאוגדים ומקבלים פנסיות קבועות, אבל אין בעלות משותפת או חלוקת אופציות: כל הרווחים הולכים למעלה, לעתים קרובות לשושלות משפחתיות.

עם הזמן, חברות אלה הופכות יותר לקרנות פנסיה בבעלות משפחתית מאשר ליצרן. יש בהן התנגדות חזקה לכל שינוי מבני, כך שהן יכולות לחדש רק בתוך הפרדיגמה הקיימת. לא בגלל שאין שם את השכל והמומחיות (ההנהלה של BMW נכנסה all-in לחשמלי לפני עשור, אבל האיגודים התנגדו) אלא מסיבות מבניות.

אנשים כרגע מאשימים את ההנהלה באסון שמתרחש ב-VW, אבל זו טעות. זה הארגון כולו שחוסם שינוי מבני, שינוי שאינו מתאים לפרדיגמה התעשייתית המוכרת.

העניין הוא שרכבים חשמליים הם מוצרים מהעידן הדיגיטלי. הרווחים שלהם מגיעים מסוללות ותוכנה. לאסיה יש שליטה על כל שרשרת האספקה של הסוללות, ולאסיה וארה"ב יש שליטה על זו של התוכנה. אירופה לא פה ולא פה. יצרני הרכב הגרמניים, הצרפתיים והאיטלקיים הם כמו נוקיה של אחרי הסמארטפון.

רכבים חשמליים הרבה יותר פשוטים ולא זקוקים למערכת האקולוגית העצומה של ספקי חלפים או לסוכנויות, שמודל התחזוקה שעליו הן בנויות כבר לא עובד.

חברות רכבים חשמליים, כחברות מהעידן הדיגיטלי, לא נושאות את המשקולת של פנסיות עובדים מהעבר או את הבעלות של שושלת משפחתית ומסוגלות להציע שותפות לעובדים ולשוקי ההון. עם אינטרסים מגוונים ומיושרים, ועם עובדים שיש להם Skin in the game (במודל מאגר האופציות בסגנון ארה"ב) הן גם מסוגלות להשתנות כשצריך.

זהו המודל של העידן הדיגיטלי, וכל החברות בסופו של דבר יעברו אליו. ייצור בעידן הדיגיטלי שונה לחלוטין ודורש שינוי מבני מוחלט של מודל הייצור. אבל זה כמעט בלתי אפשרי להשיג עם חברות קיימות אלא אם כן יפגינו חדשנות מאסיבית באמצעות כלים ספציפיים כמו יזמות תאגידית ומיזוגים ורכישות.

גרמניה ממש ממש טובה בייצור דברים שלא ישתנו בעידן הדיגיטלי. אבל היא מייצרת את הדברים הלא נכונים, עם מבנים תאגידיים לא נכונים ועם תמריצים בירוקרטיים וכלכליים לא נכונים. היא זקוקה לשינוי אסטרטגי מאסיבי לעידן הדיגיטלי, אחרת ליבת הייצור של אירופה תקרוס ותיקח איתה את שאר אירופה.” (הפוסט המקורי כאן)

קוראי עליית המכונות הותיקים עשויים לזכור שעסקנו בעניין הזה כבר בשנת 2020, בפוסט אודות המנכ”ל הקודם של VW, הרברט דיס האומלל. מאז דיס הועזב (לפני שנתיים) אחרי מאבק באיגוד העובדים. מתוך הפוסט של אז:

למכוניות החשמליות הארורות האלה יש שרשרת אספקה אחרת לגמרי, ספקים אחרים, חלקים שונים, בעיות אחרות, טיימליין אחר, עולם אחר. והכי גרוע, כמויות גדולות של תוכנה. פולקסווגן שואפת לכנס חלקים גדולים מכל זה חזרה פנימה. הם הכריזו למשל על יעד שאפתני ל-2025, ובו 60% מהתוכנה במכוניות יפותחו בתוך החברה עצמה (אל מול 10% כיום). האם הייתם מוכנים להסיע את הילדים לגן בגירסה 1.0 של התוכנה הזו? [קבלו עדכון: נדחה ל-2029..]

להבדיל מאילון מאסק, שבנה את החברה שלו מראש עם כל ההנחות האלה כנתון, על דיס להתמודד עם דירקטוריון שמרן, עם וועדי עובדים עקשנים, עם ספקים קולניים שמפקדים על צבא של לוביסטים, ועם שותפיו, כמו משפחת פורשה, שמתעניינים בדברים אחרים. האם הוא יצליח?

אילון מאסק החמיא לו בציוץ לפני חודש. בתשובה למישהו שכתב "דיס הוא הקול הבודד של ההגיון שצועק לתוך התהום שהיא פולקסווגן" הוסיף מאסק: "דיס עושה כמיטב יכולתו להתקדם בכיוון הנכון, אבל הוא נמצא במצב קשה עם כל כך הרבה קבוצות לחץ. אין דרך לגרום לכולם להיות מרוצים."

אימפריות נופלות לאט.

עוד בחדשות

קרבות הטיקטוק

פורמט פופולרי בטיקטוק מאפשר לשני חברים (או אויבים) לתאם ביניהם קרב. שניהם עולים ללייב ביחד, ובמשך חמש דקות מנסים לגרום לצופים לתרום להם (באמצעות מתנות טיקטוק) כמה שיותר. בתום הזמן אחד מהמשתתפים (עם הכי הרבה מתנות) מוכרז כמנצח, ועל המפסיד למלא משימה משפילה (לרקוד ריקוד מטופש, לשפוך על עצמו משהו וכו’). בתום הקרב השניים יכולים להמשיך מיד לקרב נוסף. המתנות האלה שוות הרבה כסף (חצי מההכנסות של טיקטוק) וכרגיל בטיקטוק, העסק הוא מאוד אינטנסיבי (הנה אחד אקראי) ומצריך מידע פנימי כדי להבין על מה הם נלחמים ומה לעזאזל רואים שם בכלל.
ב-Rest of World מדווחים על נישה מעניינת בתחום הקרבות, שבה עולים תומכי קמאלה נגד תומכי טראמפ. למרות שהדיון (הפתעה) לא מתרומם גבוה במיוחד, הרי שהנלחמים מצליחים להרוויח סכומים יפים: סטודנט שמדווח על הכנסות של $7000 בחודש, וסבתא מפלורידה שמוציאה אלפי דולרים על מתנות, רק כדי לתמוך ב-Biden Kids שלא יפסידו לטראמפיסטים.
קשה לי לחשוב על נושא שמעורר יותר יצרים פה אצלנו מאשר ביבי-לא-ביבי, אז אני תוהה איך הקטגוריה לא התרוממה פה אצלנו (או שכן, ואני לא יודע?).

שרתים בחלל

תכלס, זה רעיון לא רע בכלל. סטארטאפ של שלושה לוויניסטים מבקש לבנות חוות שרתים בחלל: חשמל בחינם מהשמש (בתכנון שלהם, 4x4 קילומטר של לוחות סולאריים), קירור בקלות כי קר שם מאוד, לא צריך רשיונות בנייה ואפשר גם לאכסן שם מה שרוצים בלי רגולציה (אני חושב). החישוב שלהם על המפית מראה שזה משתלם כלכלית.
אחרי שאילון הסביר לנו שצואר הבקבוק לחוות שרתים (ול-AI חזק יותר, תכלס) הוא במפתיע לא צ’יפים, אלא דווקא חשמל ושנאים, זה נהיה אפילו יותר הגיוני. האם ה-AGI הראשון יחיה בכלל בחלל, במסלול מעל כדור הארץ וישלוט עלינו משם? נשמע מתאים.

כמובן שלכל רעיון מופרך כבר יש מי שחשב עליו קודם. למעשה חברה בשם Lonestar Lunar כבר הנחיתה מחשב קטן על הירח (אה, לא שמעתם על Intuitive Machines שהנחיתו מתקן על הירח בפברואר השנה? הפרויקט המסחרי הראשון שנחת בהצלחה, ולקח איתו טרמפ את המחשב של לונסטאר), והם מאפשרים לכל מי שרוצה לאכסן דברים על הירח, או לשלוח אותם הלוך-חזור. בינתיים גימיק, אבל וואלה.

בינתיים בפיליפינים

כתבה מעניינת בבלומברג מביאה אוסף של סיפורים מתעשיית ה-BPO (מיקור חוץ לתהליכים עסקיים, ובעיקר מוקדים של שירות לקוחות) בפיליפינים. היתרון היחסי של האיים: אנשים דוברי אנגלית טובה במבטא סביר ושכר נמוך, הביא להתפתחות תעשייה עצומה של מיקור חוץ. פיליפינים רבים הצליחו לטפס כלכלית ולהתפרנס יפה מעבודות משרד מרוחקות. עכשיו ה-AI מאיים לקחת את הכל.
נראה שעדיין אין תחלופה המונית של בוטים-במקום-פיליפינים, אלא רק פה ושם. ה-AI משמש לסיכום השיחות, הצעת פתרונות ותסריטים והלשנה על סוכנים עצלים. אבל כמעט לכולם ברור שזה רק עניין של זמן.
יש תקווה ליצירה של משרות חדשות, גבוה יותר בזרם: אימון ושיפור של AI, משרות תוכן (באמצעות AI), אבל אלה נשמעות לי כמו עבודות של ניסור הענף שאתה יושב עליו. בעייה אמיתית.

דברים לספר בארוחת צהרים בעבודה

סַרְסוּר: אדם שמתפרנס מתיווך בין קונה למוכר

פלטפורמת OnlyFans, המתווכת בין יוצרי תוכן (למי שלא מכיר, הרוב המוחלט באונליפאנס הוא עובדות של תעשיית המין) לבין הצרכנים, שילמה השנה 6.6 מליארד דולר ליוצרות (מהן נגזרה עמלה של חמישית בערך לפלטפורמה). הבעלים, לאוניד רדבינסקי משך דיבידנד של 620 מליון דולר לעצמו.
רואה חשבון זריז בטוויטר חישב שהממשלה הבריטית קיבלה כמעט כפול מהמיסים של אונליפאנס מאשר התקבולים מרשיונות קידוח הנפט בים הצפוני, מה שהופך כנראה את רדבינסקי לסרסור המצליח ביותר בכל הזמנים.

סימס

אוסף תמונות של מקרים ומקומות אמיתיים (האחרון ממש משלשום) שצולמו בזוית ועדשה שמזכירה משחקי מחשב מהאייטיז.
ואולי אנחנו באמת במשחק מחשב מהאייטיז.

זמן פנוי

הבחור כאן חשב שזה יהיה נחמד לכתוב תוכנה קטנה שעושה אופטימיזציה לכל מיני צירופים של מפרקים להליכה, ולטענתו הגיעה לתכנון טוב יותר מהסטראנדביסט המפורסם של תיאו ג’נסן.
מפה לשם, 16 שנה אחר כך, הוא מתאר יפה את כל התהליך והשלבים הרבים של פרויקט שהתחיל בניסוי קטן והסתיים בשולחן הזה שמביא את הבירה.

בינה מלאכותית לנסות בבית

פרויקט נחמד שמאפשר לנו טיול קטן בתוך המרחב הלטנטי של מחולל התמונות Flux.
מה זה המרחב הזה? אין פה מספיק מקום להסבר השלם, אבל אפשר לחשוב על המרחב הלטנטי כמו קופסת נעליים גדולה שבה שומר Flux את כל התמונות שראה אי פעם, וממנה הוא שולף את התמונות שאנחנו מבקשים ממנו לצייר. הקופסה הזאת מסודרת יפה: כל הדברים הצהובים נמצאים במקום אחד, הבננות ליד תמונות של הסימפסונס. כל המכוניות ביחד, כל החיות, כל התמונות של דונלד טראמפ, כולן מסודרות יפה-יפה בתוך הקופסה אחת ליד השנייה לפי נושאים.
הפרויקט שפה מאפשר לנו לציין שתי נקודות בתוך הקופסה ואז לבדוק איך נראה המסע בין שתיהן. במקרה הזה יש לנו “בלוק חימר” שמטייל מהמקום של “cup” אל המקום של “raw”, ומראה לנו את כל התמונות שהוא מוצא בדרך.

למי שינסה בלינק, אפשר לראות שקשה מאוד לאלף את החיה הזו ולהשיג תוצאות טובות (את הדוגמה שכאן לקחתי מפה, אחרי שלא הצלחתי לעשות אחת יפה בעצמי). למי שזוכר מפעם, זה היה קל יותר. במודלים פשוטים יותר (כמו StyleGAN הזכור לטוב) היה אפשר לארגן את הסרטים האלה בקלות. היום זה הרבה יותר קשה לשליטה כי המרחב הלטנטי של Flux הוא סבוך מאוד, וקשה לטייל בו בקו ישר.

למעמיקים, הנה עוד פרטים על איך זה עובד. הרבה אנשים חכמים עובדים על זה. אם נדע לנוע כראוי בתוך המרחב של כל התמונות ש-Flux יכול להפיק, הפוטנציאל הוא עצום. נוכל להתחיל מכל תמונה שהיא ככה בערך מה שרצינו, ואז לכוון אותה בצעדים קטנים בדיוק למקום הנכון (“יותר אדום, יותר אדום, יותר אדום, זהו!”). אני בטוח שנראה בקרוב עוד תוצאות מעניינות בכיוון הזה.

עדכונים מחברי הקהילה

יש לכם פה הזדמנות לפנות בבת אחת ליותר מ-3,000 קוראים חכמים וקשובים. ספרו לנו על משהו שאתם עושים: פרויקט מעניין, משהו מעניין שכתבתם, כנס או הרצאה. דברים שקשורים איכשהו לנושא שלנו (ויסוננו בקפידה).

אסף סהר
ערוץ קאברים בסינתיסייזרים של 30 שניות ראשונות מתוך שירי שנות ה-80 לינק

מאיה וקסלר
המשרד לחנינות ספרותיות – פרויקט קהילתי שמשלב בינה מלאכותית ליצירה משותפת של סיפורים, סרטונים ומדיטציות, בהשראת בקשות חנינה ספרותיות מהקהילה. לינק

אמיר שני
עמותת מא'את - החוקרת עבירות מין באינטרנט: הפצה, התעללות וסחיטה. משתמשת בטכנולוגיות מתקדמות כדי לחשוף פוגעים אנונימיים, ומלווה את נפגעי ונפגעות העבירה. לינק

← כדי לפרסם את שלכם, שלחו את הפרטים בטופס כאן.

​

זהו להיום, נתראה בשבוע הבא!

נשיקות,
-מתי

זרקת רעיון, תן לחשוב

​אם אתם מאלה שחושבים שבינה מלאכותית זו בועה שתכף מתפוצצת, אז בואו תראו כמה זהב עוד יש בגבעות האלה. אינסוף. למרות שכתבתי על המחקר של של פרופ' ערן סגל והצוות בשבוע שעבר בחדשות, אני רוצה ברשותכם לחזור אליו שוב ולהבין משהו חשוב מאוד.

אנחנו אוהבים להסתנוור מ-ChatGPT: לשאול אותו שאלות מכשילות, להכריח אותו לכתוב לכם את ההגשה. אבל המנוע שמפעיל את המכונה הזאת יכול לעשות עוד הרבה דברים אחרים, ורק עכשיו אנחנו מתחילים להבין ולגלות אותם. זהב בגבעות.
כדי להבין את העסק הזה, בואו נרד קומה או שתיים למטה, מתחת למכסה המנוע:

בשלב הראשון בחינוך של GPT חדש (שלב שנקרא pre-training, זה ה-P ב-GPT). אנחנו אוספים עבורו כמויות עצומות של חומר קריאה, ואז משחקים איתו משחק: מחביאים לו מילים והוא צריך לנחש אותן.

הי GPT, איזו מילה החבאתי לך כאן? אתה יכול לנחש?
אני אוהב להתחיל את היום עם ארוחת _____

מה המילה החסרה? זה לא תמיד כ"כ פשוט לנחש, ולפעמים יש הרבה תשובות אפשריות, אבל הוא למדן חרוץ מאוד (עם תקציב חינוך שמן מאוד!). בהתחלה הוא לא מצליח בכלל, אבל לאט לאט הוא נהיה ממש טוב במשחק הזה. איכשהו, הוא לומד שהתחלת היום משמעותה שמדובר בארוחת הבוקר. מתוך המשימה, הלכאורה בנאלית, של ניחוש המילה הבאה נבנית הבנה עמוקה הרבה יותר של העולם (או מראית עין של הבנה כזאת. עוד מתווכחים על זה).

בעצם מתחולל כאן תהליך של זיהוי דפוסים. במובן הזה, הוא מאוד דומה לנו, בני האנוש. אנחנו עסוקים כל היום, כל היום! בזיהוי דפוסים.

קחו דוגמה מעולה: הפרויקט Exactitudes של שני צלמים עם שם הולנדי. הם כבר 10 שנים בונים את האוספים המשעשעים האלה. כל אחד בקבוצה הוא פתית שלג ייחודי ומתוק, אבל שים אותם ביחד, והדפוס נחשף: אוהדי כדורגל, הגברות עם הפרווה, הבוצ’ות עם הגלח.

אנחנו זקוקים לדפוסים האלה עוד מאז שגרנו במערות, כדי לנסות להבין אם הדבר הזה שמתקרב אלינו זה אבא שחזר מציד הממוטות עם בשר טעים, או שזה איש רע ממערה אחרת מתקרב עם נבוט?

והדפוסים האלה קיימים כל מקום: אם ראיתם תפוח ניתק מהעץ, אתם כבר יודעים שהוא יפול למטה ולא ימשיך לרחף כי “כח המשיכה”. וכשאתם קולטים את הדפוס, אתם יודעים לחזות את העתיד! זאת הסיבה שאם הילד שם את הכוס בקצה של השולחן, אתם מזיזים אותה בעדינות חזרה לאמצע.

זיהוי דפוסים זו הדרך שלנו לחזות את העתיד: מה יקרה פה עוד שנייה, מחר, ובעוד חמש שנים (פעם זה היה אפשרי: בנו של הנגר, נכדו של הנגר, גם יהיו נגרים. היום כבר לא). המוח שלנו הוא בבסיסו מכונת תחזיות חסרת מנוח. בעקיפין, עומס המידע והשבירה של הדפוסים המוכרים היא הסיבה לעלייה המטורפת בתאוריות קונפירציה. אבל זה עניין לפוסט אחר.

בחזרה למחקר: אז הצוות הנבון ממכון וויצמן בנה מערכת זיהוי דפוסים כזו. במקום ללמד אותה על טקסט מהאינטרנט, הם נתנו לה ללמוד את העליות והירידות ברמות הסוכר, כפי שנמדדו מנסיינים שענדו מד סוכר רציף לאורך תקופה. וכמו עם טקסט, המערכת לומדת לזהות דפוסים עדינים מאוד בתנודות הסוכר ולסווג אותם בהצלחה מפתיעה, וכתוצאה מכך לחזות את עתיד הסוכר שלכם (ואולי להוסיף לכם את הכמות הנכונה בדיוק של אינסולין בזמן הנכון).
תוסיפו לה את המידע על מה אכלתם בסמוך לתנודות, והיא יודעת לחזות את התגובה שלכם למזונות שונים (החלום הישן שטרם התגשם, ובו יתגלה שאנחנו מהאנשים המיוחדים שצ’יפס וגלידה עושים להם טוב). ואז אפילו רחוק יותר: עם עוד מידע, המערכת מצליחה לחזות תנועות בדפוסי השינה, במדדי הכבד, שומנים בדם, ומי יודע מה עוד, עד לאופק של 4 שנים קדימה וגם להמליץ על סוג ההתערבות האופטימלי כדי לשפר את מצבכם. החוקרים לא מגזימים כשהם טוענים בסוף שזה “עשוי לחולל מהפכה בגישה שלנו לרפואה מותאמת אישית ולגילוי מוקדם של מחלות”.

כמו שקפלר זיהה שהכוכבים נעים במסלולים אליפטיים, ואז ניוטון הסביר את כח הכבידה, ואיינשטיין הסביר את שזה עיקום בזמן-מרחב, הדפוסים עושים סדר ביקום הקאוטי שלנו. ועכשיו בנינו מכונות שיודעות לזהות דפוסים שלא ידענו ולא יכולנו להבחין בהם. והם נמצאים בכל מקום. חכו חכו.

המאמר המלא פה (כאמור, סופר טכני ולא קריא אבל יש קצת תמונות וגרפים).

עוד בחדשות

​זה לא רובוט, זה אדון

חברת 1X עשתה הרבה רעש השבוע עם היומונואיד החדש שלה, ניאו, שקיבל את המחמאה הגדולה ביותר כשרוב המגיבים טענו שזה לא רובוט אלא שחקן בחליפה משונה.
אז זה כן רובוט. החברה הנורווגית פיתחה כבר מספר מודלים לפניו (הקודם היה על גלגלים) מאז 2014, והניאו זה השיא שלהם. הוא מיועד לעבוד בתוך הבית, ליד אנשים, ומתוכנן בצורה בטיחותית: במקום מנועים קשיחים במפרקים, הוא מונע בעזרת מערכת של גידים גמישים, ולכן יכול לנוע יותר בחן, ואף להיתקע פה ושם בדברים בלי לעשות נזק. בסרטונים מעוררי תקווה הוא די מכין קפה במכונה וסוג של מרוקן את המדיח.
יש וידאו מעניין עם המנכ”ל הסימפטי ושאר הצוות על הפילוסופיה מאחורי הפיתוח והתוכניות השאפתניות לעתיד. למשקיענים, גירסה ארוכה מידי של אותו הוידאו.

מח פלסטיק

חוקרים אספו דגימות מוח מגופות. באופן מצער, נמצא כי בממוצע, חצי אחוז ממשקל המוח היה מורכב ממיקרופלסטיק (אלו פירורים זעירים של פלסטיק שנמצאים באויר ובמים ובאוכל, ועכשיו גם במוח). היה מקובל לחשוב שמחסום הדם-מוח עוצר את הפלסטיקים האלה (שכבר נמצאים בכל מקום אחר, בעצמות, בכבד, בריאות ובאיברי הרבייה), אבל מסתבר שלא. אצל אנשים שנפטרו מדמנציה התגלו כמויות פלסטיק גדולות יותר מהבריאים, ורק עכשיו מתחילים להיחקר הנזקים שהפלסטיק עושה.
אחד החוקרים מסביר: “אני באמת לא יודע כמה פלסטיק אפשר לדחוף שם לפני שזה יתחיל לעשות בעיות”. נראה שאנחנו עומדים לגלות.

תרצה להצטרף למועדון?

רשת הסופרמקטים האירופאית Lidl מריצה מהצד גם עסק יפה של מחשוב ענן. אחרי שבנו עבור עצמם שירותי ענן וסייבר מוצלחים, הרשת התפנתה להשכיר את השירותים גם ללקוחות חיצוניים. רובם מאיזור שוויץ-גרמניה שמחפשים ספק שישאיר את הדאטה שלהם בתוך הגבולות המדינתיים. שנה שעברה הסתיימה עם מכירות של 2 מליארד יורו ו-7,200 עובדים, והחברה נמצאת “בצמיחה תלולה”. דרך אגב, את שירותי הסייבר הם מקבלים מ-XM Cyber הישראלית שנרכשה ב-2021 מתמיר פרדו ושותפיו. נראה שבשלה העת לחוות שרתים של רמי לוי, עם GPU בשקל.

דברים לספר בארוחת צהרים בעבודה

קינג קונג מנהר המקונג

באחת הסצנות האהובות עלי ב”אלמנט החמישי”, מסעדת הנודלס המעופפת של מיסטר קים חונה ליד החלון של ברוס וויליס. מסביב בעיר, תנועה של אלפי ספינות מעופפות בסדר מופתי ומסלולים מסודרים. כרגיל בז’אנר, אוהבים לקחת השראה ממזרח אסיה. אבל ככה זה נראה באמת.

חתונה מאוחרת

ד”ר מירה מוראטי היא ה-CTO של OpenAI ואשת מפתח בתחום ה-AI העולמי. הובילה את הפיתוח שלכ ל המוצרים המרכזיים של החברה. בכל זאת, היא מספרת איך הראתה לאמא שלה את ChatGPT בפעם הראשונה. אמא שאלה “אפשר לשאול אותו מה שרוצים?” כן. אז היא כמובן שאלה “מתי מירה תתחתן?”.
אחות של מירה נזפה באמא: זו רק בינה מלאכותית זה לא קסם. וידאו (הסיפור ב 4:20)

סבתא חיה מתה

כולנו מכירים את המחקרים אודות “האיזורים הכחולים” - מקומות בעולם שבהם האוכלוסיה מגיעה לגיל גבוה במיוחד, ומלא אנשים עוברים את גיל 100.
מאמר בבלוג של Cremieux Recueil (איך מבטאים את השם הזה?) מראה את הסיבה האמיתית: ברוב המקומות (סרדיניה, אוקינאווה..) מדובר פשוט ברמאות המונית - קרובי משפחה שלא מדווחים שסבא מת, כדי להמשיך לקבל את הפנסיה שלו. במקומות אחרים (קוסטה ריקה) מדובר באנשים שלא ידעו להגיד במדויק את שנת הלידה שלהם במפקד האוכלוסין. בארה”ב היתה נחיתה רצינית במספר הסופר-קשישים אחרי שהוצג שיפור ברישום תעודות הלידה.
אפשר להפסיק עם הסלט היווני והשמן זית, והסשימי או מה שהם אוכלים שם באוקינאווה, ולהמשיך להיות עצבני כל היום חופשי. הם בדיוק כמונו.

בינה מלאכותית לנסות בבית

הפעם, קלאס באפס מאמץ. Virutal Try-on מבית Kolors הסינית. מעלים את דמות הקורבן בצד שמאל. מעלים תמונה של בגד, והדמות לובשת את הבגד. האינטרנט מלא בתמונות של פוליטיקאים לובשים בגדי עור מינימליים שאחסוך מכם. בחרתי להלביש את גנץ המאכזב בבגדי צ’רלי בראון.

עדכונים מחברי הקהילה

המדור תופס תאוצה!
יש לכם פה הזדמנות לפנות בבת אחת ל-3,000 קוראים חכמים וקשובים. ספרו לנו על משהו שאתם עושים: פרויקט מעניין, משהו מעניין שכתבתם, כנס או הרצאה. דברים שקשורים לנושא שלנו (ויסוננו בקפידה).

גל ממליה
מדריך על אומאמי מאוייר במידג׳רני בסגנון ספרי המדע לנוער משנות ה-80 לינק

יניר מרמור
הכנס שלנו לשיפור AI בעברית בהתנדבות וללא מטרות רווח, פרויקט ivrit.ai לינק

גלי מאירי
כנס הכל מבינה 6 יוצא לדרך ואנחנו מחפשים את המרצות והמרצים שיעיפו איתנו את השכל לינק

ליהי גור אריה
מדריך ליצירת מנוע חיפוש תמונות משלכם, לפי המשמעות הסמנטית של התמונה ( כולל מחברת קולאב) לינק

← כדי לפרסם את שלכם, שלחו את הפרטים בטופס כאן.

​

זהו להיום, נתראה בשבוע הבא!

נשיקות,
-מתי

זרקת רעיון, תן לחשוב

אחי יש לי רעיון פצצה, אחי. קבלו טיימליין קצרצר:

- 2014, חברת SpaceX של אילון מאסק תובעת את חיל האויר כדי שיאפשרו לה להתמודד על החוזה לשיגור לווינים לחלל, שניתן עד אז בלעדית ללוקהיד-מרטין ובואינג (איך זה נגמר בסוף, כולם יודעים).

- 2016, פלנטיר, חברת איסוף המודיעין האפלולית של פיטר תיל, מכריחה בבית המשפט את הצבא האמריקאי להתחשב בה בחוזים שלו, למרות שהיא חברה קטנה יחסית (כך היה אז..) וזוכה בחוזה קטן של 800 מליון דולר.

- 2017, פאלמר לאקי, שהיה ידוע כיזם המבריק מאחורי משקפי ה-VR של אוקולוס, מייסד את אנדוריל (כמו פלנטיר, זה עוד חפץ מתוך שר הטבעות), בתהייה מדוע כסף הון סיכון לא יכול לממן פרוייקטים בתחום הביטחון. מר לאקי מחבב מאוד את הדוקטורינה האמריקאית להפצת הצדק והחירות בעולם, והחברה שלו הציגה מאז קולקציה מפוארת של רחפנים קטלניים, אמצעי שליטה ומעקב, ואפילו פאקינג צוללת אוטונומית.

- ועתה, חברת Ares, סטאראפ קלאסי, מתקבל לחממת Ycombinator, עם דיבור של סטאראפ “שלום, אנחנו אלכס ודיבן, ואנחנו בונים את טילי השיוט הזולים שארצות הברית צריכה!”.
החברה מתמקדת בנישה הלוקרטיבית שהשוק טרם זיהה של טילי שיוט להשמדת אוניות, ומתכוונים לבנות טילים קטנים וזולים הרבה יותר מאלה שיש עכשיו (שתוכננו להטביע ספינות גדולות). החברים עשו ניתוח שוק, והנה יש קונפליקטים במזרח התיכון ובאוקראינה, ותכף סין תתקוף את טייוואן. מה שנקרא אוקיינוס כחול.
מתוך הפיץ’: “בילינו את הקיץ בבניית אבות טיפוס מרובים ובדיקות טיסה שלהם במדבר מוהאבי. תוך 11 שבועות עברנו מהקמת החברה לבדיקות טיסה עם עיצוב משלנו. אנו בדרך לספק מערכות טילים מוקדמות ללקוחותינו הראשונים עד אמצע 2025.”

אנחנו רגילים שהמונופול על הפעלת אלימות והקרנה שלה שייך לממשלות. לא מפתיע אם כן, יחד עם הזרימה המתגברת של הכסף ואמצעי השליטה ממדינות לגורמים פרטיים, לראות עוד קטגוריה של השוק עושה את הדרך הזו.

בפתיחה של Count Zero, ספרו של וויליאם גיבסון, שני תאגידי ענק נלחמים במלחמה גרעינית לאחר שאחד התאגידים מנסה לגנוב את סמנכ”ל המחקר של השני. מדע בדיוני לגמרי, כן?

​

עוד בחדשות

​סוכר, זורם בכל גופך
וואו, עבודה מדהימה של פרופ’ ערן סגל והצוות. נכון ChatGPT נהיה כזה חכם כי הוא למד לנחש את המילה הבאה במשפט? אז אותו דבר, אבל עם רמות הסוכר.
החוקרים לקחו דאטה מאנשים שענדו מכשירי CGM (מדבקה כזאת על היד שמודדת את הסוכר שלכם באופן רציף), ובנו מודל שיודע לחזות את רמות הסוכר הלאה. די במפתיע, זה למד לסווג את האנשים באופן רגיש מאוד וכתוצאה מכך לחזות לא רק עניינים של חולי סכרת, אלא מגוון של בעיות בריאותיות שעלולות לצוץ להם, אפילו 4 שנים בעתיד. דברים שלא 100% ברור מה הקשר שלהם לרמת הסוכר.

המודל הזה, GluFormer, מזהה דפוסים בלתי נראים (כאילו, בלתי נראים לנו) בעליות והירידות, שרומזים רק לו על תהליכים אחרים לגמרי. הצוות מציין שאם מוסיפים לו עוד מידע (מה אכלתם, איך ישנתם) הוא עשוי להשתפר אפילו יותר, ו-“פותח אפיקים חדשים להערכה וניטור מקיפים של הבריאות, ועשוי לחולל מהפכה בגישה שלנו לרפואה מותאמת אישית ולגילוי מוקדם של מחלות”.

המאמר המלא פה (סופר טכני ולא קריא), משום מה עדיין לא הגיע לעיתונים ולתשומת הלב הציבורית שבודאי נמצאת היום במקומות אחרים.

כולם הלכו לג’מבה
גאווה ישראלית פעם שנייה: החבורה המוכשרת של AI21 מוציאה מנוע שפה חדש, Jamba 1.5. אם אני קורא נכון את המפה, הרי שב-AI21 הבינו שזה בזבוז זמן וכסף להיות במגרש של מנועי הענק והכיסים העמוקים שלהם, והלכו במקום על משהו הרבה יותר חכם. כמה סימנים (מספר 3 הפיל אותי):

1. קונטקסט: במקום לפעול על גבי טרנספורמר כמו כולם, ב-AI21 נשענים בעיקר על טכנולוגיה אחרת בשם Mamba, שבהגזמה יש אולי איזה חמישה אנשים בעולם שמבינים אותה. הסיכון הזה משתלם, כי לממבה יש זכרון טוב יותר ובזכותו למנוע החדש יש אורך קונטקסט עצום של 256K(*).

מה זה הקונטקסט הזה? תכלס האורך של הפרומפט שהמנוע יכול לאכול בביס אחד. “256K” אומר שכשאתם שואלים שאלה, אתם יכולים לזרוק פנימה עוד איזה 700-800 עמודים של מסמכים.

אם אתם מסתכלים על השוק התאגידי, זה הצורך העיקרי שם: תן לי משהו שיבלע במכה אחת את כל הדוחות, או את הנהלים, או את הרגולציה, או לא יודע מה ארוך שאין כח לקרוא, וייעשה לי תקציר של הדברים שחשובים לי, או ייענה על שאלה. לא משהו שפעם המודל התאמן עליו, אלא משהו שיצא עכשיו וצריך לענות עליו במדויק. קונטקסט גדול חשוב גם להפעלה של חבורת סוכנים שמבצעת משימה מסובכת, ואוספת בדרך כמויות של מידע רלבנטי כדי לחזור עם התשובה.

2. מהירות: בזכות נחש הממבה החלקלק הזה, ועוד מבחר טריקים ערמומיים ביותר, המודל החדש זריז ביותר, במיוחד כששואלים אותו שאלות ארוכות. זה אומר שהבוט ששמתם מול הלקוח עונה במהירות, ויותר חשוב - אם אתם משלמים על המחשבים שלכם לפי דקה, התשובות שלו יוצאות יותר בזול.

3. זה מפתיע. אני כמעט בטוח שאני זוכר שלפני שנה אמנון שעשוע (שהוא כידוע אחד מהמייסדים של AI21) אמר שלשחרר בקוד פתוח את מודל השפה שעבדתם עליו כל כך קשה זה רעיון מטומטם. אבל הנה, ג’מבה פה משוחרר בקוד פתוח. אתם יכולים ללכת עכשיו, בלי לבקש מאף אחד רשות ולהוריד אותו אליכם הביתה (ספוילר: זה לא ירוץ על הלפטופ, אבל אם אתם בונקרים, אתם יכולים להחזיק גירסה שלכם בתוך הבית ללא הפרעות ובלי לשלם שקל ל-AI21).

אפשר ללכת ולפטפט איתו בחינם כאן (אבל כשלא מדובר במשימות בהם הוא מצטיין, אלא בחפירות שלכם, תגלו די מהר שקלוד יותר חכם).

(*) כאילו, כבר ראינו כבר מנועים עם הרבה יותר מ-256K, אבל לאחרונה התברר שזה תיאורטי בלבד. אתם יכולים לתת להם ספר שלם, אבל לגלות שההבחור נרדם באמצע הקריאה והוזה תשובות. באנבידיה פיתחו מבחן חדש שבודק כמה *באמת* המודל יכול לקחת בביס אחד, ו-AI21 יצאו אלופי העולם בזה. גאווה ישראלית או מה.

ג’וק 2000
צוות חוקרים סיני מציג רובוג’וק קטן, בגודל 2 ס”מ בלבד, מופעל בבלוטוס, שמסוגל להתקדם ולנווט במהירות מפתיעה (כמעט חצי מטר בשנייה!). הוא מתנועע באמצעות הרעדה מסונכרנת-היטב של הרגליים, ולמעשה מתקדם בקפיצות זעירות שבהן הוא כולו נמצא באויר, סוחב על הגב את הסוללה הקטנה שלו.
כרגיל, הצוות רוצה שנאמין שהמקק מיועד למשימות אלטרואיסטיות של חיפוש והצלה, זיהוי תקלות וכאלה (הם אפילו מדגימים איך הוא נשלט מרחפן-אם). אבל חוזה השחורות האהוב עלינו, אליעזר Doom יודקובסקי, מבין היטב לאיפה זה הולך ומתנבא:

“המינון הקטלני של בוטולינום דרך הפה הוא 30 ננוגרם, או 0.1 מיקרוגרם בהזרקה. סרט “שליחות קטלנית” ריאליסטי יותר היה מראה חרק רובוטי זעיר שנשלח אחורה בזמן. בעיה היא שזה לא היה יוצר עלילה דרמטית במיוחד: האדם פשוט נופל מת.”

דברים לספר בארוחת צהרים בעבודה

שמש שקרנית
זה סיפור סיליקון ואלי קלאסי: חבורה של גאונים הולכת על רעיון מטומטם. כלומר, זה נראה מטומטם אבל אי אפשר שלא לתהות, הרי מדובר בחבורה מוכשרת, האם יתכן שהם רואים משהו שאנחנו לא?
במקרה הזה, רעיון העיוועים של חברת Reflect Orbital שמאיימת לשגר נחיל של לווינים עם מראות לחלל. בעזרת האפליקציה שלהם תוכלו להזמין אור שמש באמצע הלילה לכל מקום.
אם זה היה עובד, זה היה יפה: תוכלו להפעיל תחנות כח סולריות בלילה, או להציף באור שמש איזור חשוך שאין בו חשמל. אבל עזבו רגע את המכשולים ההנדסיים, והכדאיות הכלכלית המפוקפקת. עצם החוצפה להחליט שכל אחד יוכל להאיר את השכונה באמצע הלילה כי בא לו. מה יהיה?

הם רצים כבר שנה, ועכשיו התחילו לקחת “הזמנות” באתר לארבע דקות אור, על מעגל של 5 ק”מ איפה שתרצו בארה”ב. יש כבר עשרות אלפי בקשות, והם גם העלו את הסרטון החשוד הזה לטוויטר ובו האפליקציה מדליקה אור מהשמיים (מה? עדיין אין להם אף לווין באויר, אז זה רחפן או כדור פורח, או סתם מישהו גבוה מאוד עם פנס גדול). ההזמנות יסופקו החל מ Q4 שנה הבאה.

לארוז לך?
מסוג המכונות שאפשר להביט בהן כל היום ולשכוח מהצרות. באופן פלאי זה לוקח כל דבר ואורז אותו בקרטון בול בגודל. אם אתם אורזים דברים כל היום, אולי תקנו אחת לסלון.

הד שוט
אלכס, מטופל מספר 2 של נוירלינק, משחק CS2 (בעברית תקנית: קונטרסטרייק שתיים) באמצעות השבב המושתל במוחו, בלי ידיים. רק עם מחשבות! המטופל הראשון שלהם שיחק שחמט ומריו קארט. במה יישחק המטופל השלישי? בודאי במלחמה תרמוגרעינית גלובאלית.

בינה מלאכותית לנסות בבית

מחולל התמונות הותיק אידאוגרם יצא בגירסה 2 החדשה. גם בגירסה הראשונה הוא הצטיין ביכולת לצייר אותיות ומילים בלי לטעות, ובגירסה החדשה הוא ממש טיפוגרף קטן שיודע להכין פוסטרים ודפי נחיתה בלי להזיע.
בנוסף להבנה מדוייקת מאוד של הפרומפט שלכם (“הכדור האדום נמצא על הקוביה הכחולה, ולצידם יש דונאט”), אפשר לבחור סגנונות: תלת מימד, ריאליסטי (שאכן יוצא ריאליסטי) וכדומה. האהוב עלי ביותר, וכנראה זה שיביא הכי הרבה קילומטראז’ הוא כמובן Design.

עוד תוספת קטנה היא מנוע שפה קטן שהם מכנים “Magic Prompter”, שלוקח את התיאורים הרזים והעלובים שלי (אפשר אפילו בעברית), ומפאר אותם בשלל מילים של בית מרקחת (אני חושד שגם מידג’רני עושה את אותו הדבר, רק בלי לגלות). באופן משמח מאוד, הוא מידי פעם מתפרע לחלוטין וממציא משהו חדש ומפתיע לגמרי שבכלל לא ביקשתם אבל בעצם זה מה שתמיד רציתם בלב.

לקמצנים, יש גירסה חינמית שמאפשרת 10 ג’ינרוטים ביום, אבל מייאשת אתכם בהמתנה מייגעת.

מאחר ולאחרונה אני מהרהר במשפט הידוע של ראש ממשלתנו “לא יהיה כלום כי אין כלום” ובמשמעויות הקיומיות שלו, חשבתי לנסות לעשות לו פוסטר בחירות בסיגנון המוכר של שפרד פיירי.​

שימו לב שסוף סוף, אחרי זמן ניכר שמידג’ורני שלטה בתחום ללא עוררין, יש עכשיו שלוש אלטרנטיבות מעניינות ואיכותיות לא פחות - Flux שכתבנו עליו שבוע שעבר, אידיאוגרם שכאן, ומודל חדש בשם Mystic, שנפתח בינתיים למשתמשי הפרמיום של אתר Freepik ונראה מעניין.

בנושא לא קשור, סליחה, “There will be nothing” זה מתוך הלחש שג’סיקה מלמדת את בנה, הדוכס פול אטריידיס בספר חולית. בתרגומו של עמנואל לוטם “במקום שעבר הפחד לא יהיה דבר”. ללא ספק בפמלייתו של רוה”מ היה מי שחלק על לוטם ותרגם “במקום שעבר הפחד לא יהיה כלום כי אין כלום”.

עדכונים מחברי הקהילה

איך זה לא מפוצץ? מה אני עושה לא בסדר.
יש לכם פה הזדמנות לפנות בבת אחת ל-3,000 קוראים חכמים וקשובים. ספרו לנו על משהו שאתם עושים: פרויקט מעניין, משהו מעניין שכתבתם, כנס או הרצאה. דברים שקשורים לנושא שלנו (ויסוננו בקפידה).

והשבוע יש לנו שניים:
ירון כהן צמח
פירסמתי ספר חדש על יזמות ופילוסופיה: "מאפלטון לאמזון - כך חושבים היזמים הגדולים של ימינו"

הדס ביטרן
בלוג פוסט שלי על Red Teaming עבור Generative AI , איך זה עובד ומה למדנו מזה

← כדי לפרסם את שלכם, שלחו את הפרטים בטופס כאן.

​

זהו להיום, נתראה בשבוע הבא!

https://rotm.co.il

. הפרוייקט הזה יחזיק מעמד רק אם יגיע למספרים משמעותיים.
​
נשיקות,
-מתי

​

זרקת רעיון, תן לחשוב

אז צנזורה זה טוב או רע? עד עכשיו זכינו ליהנות רק מצד אחד של הדיון: רוב מחוללי התמונות המסחריים משתדלים לחסום שימוש לרעה בתוכנה שלהם.
בקצה המרוחק ביותר של המפה היתה גוגל, שהמנוע שלהם imagen, הוסיף בעצמו מילים לבקשות שלכם כדי להכריח אותן לצאת מכלילות ומשתפות ככל האפשר. התוצאה היתה כמובן מגוכחת לחלוטין:

מישהו בגוגל הבין את האבסורד, ושם פלסטר על הבעייה: מחולל התמונות סרב לייצר תמונות של בני אדם בכלל, מכל הסוגים. רק עכשיו יצאה הגירסה החדשה והמשופרת, imagen 3, (פתוחה רק לאמריקאים) שהיא עדיין די סרבנית, אבל כבר לא באופן מגוחך. (למי שזוכר את פיאסקו הגורילות הגדול מ-2015, נראה שגוגל חטפו שם כוויה רצינית. ודרך אגב, עד היום הם נמנעים מלנסות לזהות גורילות).

אבל עכשיו מגיע הצד השני של המטבע. המחולל החדש, Flux, שכתבנו עליו לפני שבועיים, יצא בקוד פתוח וחופשי לכולם. קודם כל, הוא מתירני מאוד כבר מהמפעל. יש לו מתג שמאפשר להדליק או לכבות את הצנזורה, וכל אחד יכול לבחור.
אילון מאסק אימץ אותו מייד. אם אתם מנויים בטוויטר, תוכלו לנסות את Grok2, מנוע השפה החדש שלהם, שיודע לגשת לגירסה החופשית של Flux, וחפרתי הרבה כדי למצוא כמה רגועות יחסית שלא יטרגרו אף אחד:

אבל אם תחפשו קצת (או תכינו בעצמכם), תמצאו את ביבי לובש ביקיני מדגל פלסטין, זוגות של פוליטיקאים שוכבים מבסוטים טופלס במיטה, אילון מאסק ומיקי מאוס אחרי ירי המוני בבית ספר. הכל, הכל. ובאיכות מעולה.

אבל זו רק ההתחלה. מכיון שהמודל מסתובב שם בחוץ, יש כבר דרכים ללמד אותו את מה שהוא לא למד בבית. זה מתחיל בדברים משעשעים, תמונות שלכם בחליפת סופרמן וכאלה (תכף נלמד איך להכין אחד בעצמנו). אבל זה מגיע לדברים קיצוניים ביותר. אם תיכנסו ל civit.ai, הבית של מאמני המודלים, ותסירו את הפילטר NSFW (לא אתן לינק ישיר, תסתדרו), תגלו שקהילת הפורנו, כמו תמיד, אימצה את הטריק הזה מיד. עדיין לא הופיעו הדברים הממש מוזרים, אבל תנו לזה קצת זמן.

ועכשיו, אוי אוי אוי, תכף ישתמשו בזה לפייק ניוז וסקאם?
כן. נכון. אנחנו כבר לגמרי מוקפים בזה: רמאויות של מליארדים תוך שימוש בהמלצות חיות של "אילון מאסק", אותו טריק, רק בארץ (בחיי שראיתי את זה בלייב עם פרופ' גמזו המזוייף, התלוננתי לפייסבוק והם לא חשבו שמשהו לא בסדר).
ב-OpenAI מוציאים דוח מיוחד אודות קמפיין השפעה איראני שהשתמש במשאבים שלהם (איך תפסתם אותם? אהה!! אז אתם כן מקשיבים לכל מה שאנחנו אומרים לצ'אט?). מובן שקמפיין איראני אמיתי עבר מזמן למודל החינמי החופשי Llama של פייסבוק, שאפשר להריץ בבית בשקט בלי שסאם אלטמן המרגיז יקשיב לכל מילה. ואני לא רוצה אפילו לחשוב מה יהיה עם תיכוניסטים שמפיצים תמונות מזויפות של בנות.

​
לסיכום, מודלים חופשיים הם כמו סכין מטבח. על כל מליון שחותכים סלט, יש אחד שהולך לעשות איתם פיגוע.

​

עוד בחדשות

נדם כינור נכבה ירח: תעשיית המוזיקה בצרות. אחרי שנים של ירידה במכירות, ענקיות הסטרימינג הזריקו מליארדים לחברות התקליטים והיה נראה שהכל סבבה. אבל כנראה שהמסיבה הזו נגמרה: בארה"ב השוק רווי לחלוטין, ובמקומות שיש גדילה, כמו בהודו נגיד, משלמים הרבה פחות כסף על המוזיקה. ההכנסות תקועות ואף יורדות.
הפתרון הנראה לעין: עלייתו של ה Super-Fan - המעריצים שיסכימו לשלם מנוי פרימיום בתמורה לגישה מוקדמת למוזיקה החדשה, מרצ' ותופינים. נראה אם זה יעבוד.
החלק הכי מפתיע: חברת יוניברסל ניצלה מהפסד מחפיר, כי הייתה עלייה של 9% ברכישת תקליטי ויניל! מפתיע (ועוד סימן לקיומו של ה Super Fan המתעתע). לינק

המדען האוטומטי: חברת "סכנה" היפנית (בעברית זה יותר טוב, ביפנית זה "דג") מציגה את מדען ה-AI. המדען שלהם חושב על רעיונות מעניינים, בודק שהם מקוריים, כותב להם קוד, ובודק את התוצאות. בסוף הוא מפיק מאמר מדעי אמיתי כמו שצריך, מראה אותו לחברים ה-AI שלו, ומתקן ומשתפר לפי ההערות שקיבל.
התוצאה היא עדיין מאמרים רעועים למדי, אודות תגליות פעוטות.
חוקרי החברה, ובראשם David Ha המוכשר, לא מגזימים בתיאור התוצאות (יפנים..), ונותנים ניתוח מפוכח של מה עובד פה ומה לא. צוות מעולה, דייויד מבריק, אני צופה שעוד נשמע מהם דברים מעניינים מאוד.

הקיץ של קמאלה: זכרו שהעסק יכול לעבוד גם הפוך. אפשר לצעוק "פייק!" על דברים אמיתיים.
תומכי טראמפ טענו שהקהל שהגיע להריע באירוע של קמאלה היה פייק ובמציאות היה ריק בלי אף אחד, וכולם הושתלו ב-AI. בחור אחד הגדיל לעשות: "אם זה היה קהל אמיתי, למה אין תמונות של הקהל מעוד זוויות??".
אבל זהו, שכמובן יש המון זוויות אחרות לאירוע שסוקר בהרחבה, אבל אז יש עוד "הוכחות" שאנשים בקהל הם AI, ואז עוד הוכחות נגד. ​הנה שירשור אחד כזה​.
אוף. הולכים להיות לנו עוד כל כך הרבה כאלה. הטייק החשוב: ההוכחות משני הצדדים לא שינו את דעתו של אף אחד במילימטר.

​

דברים לספר בארוחת צהרים בעבודה

היום המדור יהיה אומנותי ותרבותי, לקט מתוך הזוכים של פרס לומן ל-2024:

שוליית הקוסם: קנת למברט מפזר חול שחור על הרצפה, ואז חבורה עליזה של איירובוטים מטאטאת את החול ועושה ציורים. וידאו​

​טיפת מזל: רחפן טס מעל שדה תילתן ומחפש לו תילתנים עם 4 עלים. זה יפה​

דבר אלי: האומנית חיברה חיישני תנועה לרקדנים, ומיפתה את התנועות לחלקים שונים בפה האנושי. הרקדנים, אחרי אימון, יכולים להרכיב הברות למילים שלמות וממש לשיר את התנועה שלהם. רננה רז, אם את קוראת את זה..

בינה מלאכותית לנסות בבית

אז איך אפשר ללמד את פלאקס לייצר משהו חדש, שהוא לא ראה מעולם? זה עובד עם תמונות שלכם (או של מישהו אחר), עם מוצרים וחפצים, וגם עם סגנונות ספציפיים. השם המקצועי הוא LORA, ובפשטות רבה אפשר לחשוב על זה כמו מתאם קטן שמלבישים על המודל הגדול, ומוסיף לו ידע חדש שלא היה שם קודם.

יש הרבה דרכים לעשות את זה, עברתי על כולן ומצאתי את זו שהכי פשוטה וידידותית.
​התקציב הנדרש: $6 - $10 (​כן, יש גם בחינם​, צריך מחשב חזק, סבלנות ברזל, וקצת פייתון).
מוכנים?

1 - תמונות שלכם​
במפתיע, זה השלב הקשה ביותר, והרוב נופלים דווקא בו. תהיו חזקים. אתם צריכים לאסוף 20 תמונות שלכם. חשוב מאוד לבחור אותן היטב, כי יש לזה השפעה רצינית מאוד על התוצאה שתקבלו. הנה כמה דגשים חשובים:
- 20 תמונות שונות לגמרי: יום אחר, זוית אחרת, אור אחר, גיל אחר. חשוב לראות את הפנים היטב, אבל שימו גם תמונות של חצי גוף ואפילו גוף שלם פה ושם. המודל ידע למצוא את המשותף ביניהן, אבל אם הן דומות מידי, הוא לא ילמד מספיק. לא חייבים 20 בול, 15 גם יהיה בסדר. אבל שיהיו טובות.
- רק אתם בתמונה. אם יש שם מישהו אחר, תחתכו אותו.
- תמונות שאתם יפים וצעירים עובדות טוב יותר. סמכו עלי פה. אם טרם הבנתם, אנחנו לא בעסקי המציאות כאן.
הנה התמונות שלי לדוגמה. תשמרו את התמונות שאספתם. עוד חצי שנה יצא מודל יותר מדהים ויבקש מכם את אותו הדבר בדיוק.

2 - מאמנים את המודל (אתם 20 דקות מהתהילה)​
​א. הירשמו לאתר גיטהאב. למה? כי לאתר שאנחנו צריכים, fal.ai, אפשר להכנס רק עם משתמש של גיטהאב.
​
​ב. חמושים בחשבון גיטהאב פעיל, כנסו לדף האימון כאן. כנראה שתראו בכתום זוהר את האזהרה שאין לכם מספיק כסף בקופה, Insufficient credits. בפינה הימנית העליונה, ליד תמונת הפרופיל שלכם, יש כפתור "+". הוסיפו כסף - צריך לפחות $6, אבל אני ממליץ להוסיף $10, כי אתם הולכים לייצר הרבה תמונות יפות שלכם אחר כך.
​
​ג. אחרי שמילאתם כסף, חזרה לדף האימון, תראו בתמונה פה. העלו את אוסף התמונות שלכם, לחצו על More, והכניסו את מילת הטריגר. בחרו מילה שאינה קיימת באנגלית בד"כ (למשל השם שלכם). את כל השאר האופציות אפשר להשאיר כמו שהן.
זהו, אפשר ללחוץ על כפתור Start הסגול שלמטה, את שלכם עשיתם. האימון לוקח בסביבות רבע שעה, תלוי בעומס.

ד. בסוף האימון, תקבלו בצד ימין רשימת קבצים. העתיקו ממנה (יש כפתור) את הלינק של ה-LORA, ואז קפצו לדף שבו מכינים את התמונות. שוב פעם יש More שפותח טופס ארוך. הפעם, גשו ל Loras והוסיפו שם את הלינק שהעתקם הרגע (לינק ארוך שנגמר ב lora.safetensors)

ה. זהו! כתבו פרומפטים והכינו תמונות יפות. זכרו להשתמש במילת הטריגר שבחרתם בסעיף ג. כלומר במקום סתם a cowboy, כתבו matty as a cowboy.
פלאקס אוהב פרומפטים ארוכים ופיוטיים, אני גנבתי את הדייג הזה מכאן - רק זכרו להכניס את המילה שלכם בכל מקום רלבנטי, ולהסיר כל דבר שעלול לקלקל (נגיד, אני הורדתי את "deep blue eyes" מהפרומפט, כי בואו).

​בונוס: וידאו

אם יש לכם תמונה כזו מוצלחת, למה לא להפוך אותה לסרט?
מלכת הוידאו כרגע היא ללא ספק runway, שהופכת את התמונה שלכם לוידאו חד כתער.
המודל שלהם נקרא gen-3 והוא לא בחינם. המינימום הוא מנוי לחודש אחד שעולה $15 (זכרו לבטל אותו מיד..), ונותן קרדיטים שנגמרים בטיל.
נרשמים, מעלים את התמונה היפה שלכם ל gen-3 (זו תהיה התמונה הראשונה של הסרט). מוסיפים פרומפט פשוט "a fisherman is sailing in the sea" או משהו כזה. שימו לב שזה עובד טוב במיוחד כשהתמונה רומזת כבר על סוג התנועה (רואים גלים..). אם זו תמונה שלא ברור מיד מה קורה בה, זה יתן לכם תוצאות פחות מוצלחות.
​
אם זה יקר לכם, אפשר בחינם אצל לומה או אצל קלינג. זה מייצר סרטים מעט פחות טובים ולוקח יותר זמן המתנה (אפשר לזרז אם משלמים).

אם הגעתם לכאן, כל הכבוד! אתם בנבחרת.

​

עדכונים מחברי הקהילה

טוב זה ממש משונה. בשבוע שעבר הוצפתי בדברים שרציתם לפרסם כאן, והשבוע כלום, ריק.
אז אני מזכיר שוב את ההזדמנות הזו לפנות לכל הקהילה עם משהו שאתם עושים: פרויקט מעניין, משהו מעניין שכתבתם, כנס או הרצאה. דברים שקשורים לנושא שלנו (ויסוננו בקפידה).

שלחו את העדכונים בטופס כאן.

​

נתראה בשבוע הבא!

https://rotm.co.il

הפרוייקט הזה יחזיק מעמד רק אם יגיע למספרים משמעותיים.

נשיקות,
-מתי

​

זרקת רעיון, תן לחשוב

כנס בשם "מניפסט" שנערך בסן פרנסיסקו, אוסף אליו הרבה אנשים מעניינים סביב הנושא של שווקי חיזוי. הרעיון הכללי: אם תתנו להרבה אנשים להמר על תוצאה עתידית כלשהי, תקבלו מהם תחזית לא-רעה בכלל. בערוץ של הכנס, יש הרבה דברים ואנשים מעניינים למי שבעניין (ויש גם את כל הכנס של שנה שעברה), אבל הרצאה אחת עניינה אותי במיוחד, למרות שהמרצה הנכבד מקריא את כל ההרצאה מהדפים שלו מילה במילה.

אז המרצה, בן מאן, אחד מהמייסדים של אנתרופיק (שמייצרת את מנוע השפה האהוב קלוד). הוא מספר על הדאגה הרבה של החברה לוודא שהמנוע שלהם מתנהג יפה ולא עושה צרות.
בעקרון, הם מחלקים את רמות הבטיחות של המודלים לארבע רמות. רמה אחת היא נגיד מחשב שמשחק שחמט, ולא יודע שום דבר אחר. רמה 2, היא הרמה שבה אנחנו נמצאים היום. ברמה 3 כבר יש סיכון, ורמה 4 ומעלה היא ספוקלטיבית: אין לנו עדיין מושג ממשי מה הולך לקרות שם.

איזה מין סיכונים הם צופים? למשל: המנוע יוכל לסייע לך לאסוף ולהבין איך להכין חומרים מסוכנים. המנוע יכול לשכפל ולהפיץ את עצמו באינטרנט. הוא יכול לחקור ולמצוא דרכים חדשות להתקפות סייבר לא מוכרות. ברמות הגבוהות יותר הם מדמיינים שהמנוע יוכל לערוך מחקר עצמאי ולהשיג טכנלוגיות ברמה של מדינה.

עד עכשיו כל זה היה נשמע לי כמו שטויות, אבל באנתרופיק לוקחים את העסק הזה מאוד ברצינות. הם בנו סדרת בדיקות ובחינות ומצאו שהמנוע שלהם, קלוד 3 עדיין לא חצה את הגבול מרמה 2 לרמה 3. אבל.. הם מעריכים (מדובר בחבורה רצינית של מדענים חכמים מאוד, כן) שיש סיכוי של 30%, בעזרת fine tuning של המודל ופרומפטים מתחכמים, שהמודל יציג התנהגות שמאפשרת לו לשכפל את עצמו הלאה, ולענות על "לפחות אחד מהקריטריונים" של ייצור חומרי אב"כ.

המשאבים הרבים שהם משקיעים בענייני בטיחות הציפו את הבעיות, והם נתנו להן מענה מיידי. הוא מעריך שבעתיד, הבעיות יצוצו הרבה יותר מהר מהפתרונות, ויהיה עלינו לעצור לחלוטין את המחקר כדי לוודא שאנחנו לא יוצרים כאן איזה שד שיברח מהבקבוק [מי יעצור? מה יעצור? לא יקרה בחיים].

אם תראו את ההרצאה - הבחור לא עושה רושם של ליצן או מגזימן, והוא לוקח ברצינות רבה את התפקיד שלו. השאלה היחידה שמתעוררת: מה קורה בחברות שלא מתעניינות כל כך בעסק הזה? מה עם המודלים שמחולקים בחינם לכולם בקוד פתוח? בעייה.

לחובבי הקונספירציה: משום מה, החלק של השאלות והתשובות בסוף ההרצאה נחתך והועלם. הקהל בכנס הזה, זה לא פראיירים. מה הם שאלו ומה הוא ענה?

​

עוד בחדשות

תרצה לענות על סקר? לא צריך! מאמר מרתק בודק את האפשרות לעשות מחקרים בבמדעי החברה על GPT במקום על אנשים אמיתיים. כלומר, אומרים ל-GPT "נגיד שהיית אמריקאי רפובליקני בגיל העמידה" (וכדומה, לפי המחקר), "איך לדעתך היית עונה על השאלה הזו?".
מסתבר שלא צריך לבזבז את הזמן עם אנשים אמיתיים, כי ה-GPT נותן את אותן התוצאות למחקר (אני מגזים, יש קורלציה של 0.85 ב-70 מחקרים שנבדקו, שהיא עדיין מפתיעה מאוד).
עוד נמצא, שככל שה-AI משוכלל יותר (GPT4 מול קודמיו), התוצאות היו טובות יותר, כלומר, הנה עוד משהו שכבר לא צריך אותנו בשבילו.
החוקרים הזהירים מציעים להשתמש בשיטה הזו רק כדי לבדוק בזול כיוונים מעניינים למחקר, או להשתמש למחקרים בעיתיים (שעשויים להזיק לנחקרים, נגיד להעיר אצלם כל מיני טריגרים).
נביאנו מרשל מקלוהן אמר הרי ב-1970, והנה זה הולך ומתגשם:

ככל שמאגרי הנתונים אוספים יותר מידע על כל אחד מאיתנו, כך אנחנו קיימים פחות

למעמיקים, הנה המאמר (טרם פורסם לביקורת), והנה אפליקציה כדי לעשות מחקרים בעצמכם על רובוטים.

​

פינג פונג: מעבדות DeepMind של גוגל, מפתיעות כל הזמן עם פרוייקטים מעניינים (והם כזכור אלה שהביאו לנו את AlphaGo, שניצח לראשונה את אלוף העולם בגו). הפעם הם מציגים רובוט שמשחק פינג פונג לא רע, ברמה של "חובבן מתקדם".
אני זוכר שראיתי פעם רובוט פינג פונג אחר, אבל לטענם שלהם יותר טוב. בכל זאת, הם מציינים ביושר שלא הצליחו לנצח שחקנים מתקדמים יותר. "ישנן מגבלות פיזיות ומגבלות של מיומנות, כמו למשל מהירות התגובה, יכולות החיש של המצלמה, טיפול בספין (נו, כל הכיף בפינג פונג זה כדורים מסובבים) והגומי שעל המחבט, שקשה למדל במדויק בסימולציה.
הכל מסוכם במאמר מאיר עיניים עם סרטוני פינג פונג רובוטים לרוב.

​

איזה פיגור: החברה, בעלת השם שנשמע לא טוב בעברית (אבל זה Figure, עם פ' רפה) מציגה את גירסה 2 של של הרובוט שלהם. הנדסה נהדרת ועיצוב מצויין. האצבעות זריזות, התנועה זורמת ומרשימה. למרות זאת, החלק שבו הוא "עובד במפעל של BMW" עדיין, אממ, לא שם. הוא מניח את החלקים על בערך, ואז דוחף למקום. אבל לא נעים להתלונן על שטויות. זה מתקרב, מתקרב כל כך.

​

להדק חגורות: נראה שאנבידיה לא עוצרת ורחוקה מאוד מהשיא. לפי הדיווח, לגוגל, מטא ומיקרוסופט יש עוד הזמנות פתוחות עצומות שלא ברור מתי בכלל ייספקו אותן. לא המלצת השקעה כמובן

​

דברים לספר בארוחת צהרים בעבודה

בני ילד רע: בטח ידעתם שיש טבלה שמדרגת את הרמה של כל מנועי השפה. אבל במקביל, יש גם טבלה שנקראת Uncensored General Intelligence שמדרגת את המנועים לפי היכולת שלהם לספר בדיחות גסות, לדבר בחופשיות על פוליטיקה ובכלל על עניינים "לא נוחים".
כרגע המודל של מיסטרל הצרפתים נמצא במקום הראשון. merde!

רייצ'ל המדענית: מדענית המוח, ד"ר רייצ'ל באר, מסבירה בטיקטוק קונספטים מעניינים מהזוית הנוירולוגית שלהם. טייקים מוצלחים מאוד, בקיצור נמרץ כיאה למדיום.
בחרתי כמה: למה אנחנו חושבים בסיפורים? חלק 1 וחלק 2, אודות זכרונות רגשיים ועוד הרבה פנינים. שווה עקיבה. למי שלא בטיקטוק, יש לה גם אינסטגרם​

סקוטרמן: אינסטגרם של מוסכניק איטלקי שמוכר קיט שהופך ווספה קלאסית של פעם לווספה חשמלית. כל אירופה יכולה לקרוס, אבל את הסטייל של האיטלקים אי אפשר יהיה לקחת. תמונות של ווספות יפות, נופים איטלקיים, ומוסך אחד מצוחצח.

​

בינה מלאכותית לנסות בבית

אפקט מייברידג' אני לא בטוח למה זה יכול להיות שימושי, אבל זה מגניב ביותר. בזכות זה שבינה מלאכותית עכשיו יודעת לחתוך בקלות את הרקע של התמונות, זה לוקח וידאו והופך אותו בשנייה ל.. נו, כזה מייברידג'. תנסו זה כיף.

​

עדכונים מחברי הקהילה

הי! זה מצליח! שלחתם לי מלא דברים! למי ששלח ולא מופיע כאן, סליחה ומחילה. היו ממש המון..

אור לב-כהן:
איך לבחור רעיון לסטארטאפ, לעשות וולידציה ולגייס כסף. סיכום הסדנא של דני לשם. לינק​

צחי שמולי:
יש לך ניסיון ותשוקה לתחום מדעי הנתונים, AI? ההרשמה לעונת המנטורינג, בתוכנית המצוינות לנוער 'מגשימים AI', נפתחה. לינק​

יובל וינרב:
המוניות האוטונומיות של באידו שוטפות את ווהאן, אבל יש עוד כאבי גדילה די משעשעים. לינק​
​

שחף רודברג:
פוסט במגזין פורטפוליו, על תופעה שאותה אני מכנה ״אלגוריתמיזם״. לינק​

​

רוצים גם? שלחו לנו עדכונים בטופס כאן.

​

נתראה בשבוע הבא!

נשיקות,
-מתי

​

זרקת רעיון, תן לחשוב

בתמונה, שני קלעים אולימפיים עטורי מדליות. הספורט המשעמם הזה זכה השנה בפופולריות מפתיעה בזכות שתי הדמויות הנ"ל.

משמאל, מקוריאה, הרי זו קים יה-ג'י, ששברה את שיא העולם. הבחורה נראית כאילו יצאה ישירות מתוך בלייד ראנר או אקירה, עם משקפי קלעים מאיימות (בעין שמאל זה תריס בסגנון פארוק כדי שלא תצטרך לעצום אותה כשהיא מכוונת. בעין ימין, צמצם שעוזר לה להתפקס). ומאחורה, על המגבת שלה תלוי קמע ראש פיל רב-משמעויות. פאקינג פוסט-פאנק נינג'ה.

מימין, זהו יוסוף דיקצ' מטורקיה. הגיע משועמם בלי שום ציוד, יד אחת בכיס, לקח מדליית כסף. רבים באינטרנט טענו שטורקיה שלחה השנה רוצח שכיר לפני שיצא לפנסיה. התמונות מהאינסטגרם הביתי שלו רק הגבירו את השמועות שמדובר בג'ון וויק, רק עם חתול במקום כלב. ביפן הוא קיבל את השם 無課金おじさん (אני לא יודע יפנית, קראתי באינטרנט) שאפשר בערך לתרגם "דוד שלא משלם על כלום". הכוונה היא לגיימר שמגיע למשחק, לא מוכן לשלם על שום תוסף או בונוס, לא לוקח ביגוד או נשק מיוחד, ומנצח את המשחק באופן הטהור ביותר.

סבבה, מה קשור לעליית המכונות? התשובה היא כמובן תשוקה מימטית.

הפילוסוף רנה ז'יראר מסביר לנו שאנחנו בעצם לא ממש יודעים מה אנחנו רוצים. ברגע שהצרכים הבסיסיים שלנו מסודרים (אוכל, בית וכו') אנחנו מתחילים לחפש עוד. ואז אנחנו מתבוננים בזולת ומתחילים לחשוק בדברים שאנחנו רואים. זוהי התשוקה המימטית: הרצון העז שלנו לחקות אחרים, להצטרף לטרנדים, להיות חלק מקבוצה, והשיא: להפוך למושא לחיקוי לאחרים (סליחה ומחילה, הטיעונים שלו מנומקים ומורכבים, אבל אין פה מקום. לינק להעמקה, ועוד אחד).

​
חניבעל לקטר מ"שתיקת הכבשים" הבין את זה היטב. באחת הסצנות החזקות, הוא מייעץ לבלשית קלאריס איך לתפוס את הרוצח ושואל, "איך אנחנו מתחילים לחמוד משהו?" ועונה "אנחנו חומדים את מה שאנחנו רואים מולנו כל יום" (ולכן, קלאריססססס, הרוצח הוא כנראה שכן של הקורבן).

​[מצחיק: חינבעל לקטר מופיע פעמיים בניוזלטר היום.]

אחד מתלמידיו ומעריציו הגדולים של ז'יראר הוא המליארדר פיטר ת'יל, מחבר התנ"ך של הסטארטאפים "מאפס לאחד" שבו הוא מצטט את ז'יראר, ואף השכיב הרבה כסף כדי לפרסם מחדש את כתביו של הפילוסוף.

סם קריס כותב:
ההחלטה העסקית שנושאת את טביעות אצבעותיו המובהקות ביותר של ז'יראר היא ההימור בסך חצי מיליון דולר שהפך את פייסבוק למפלצת (ז'יראר תואר פעם כ"סנדק של כפתור הלייק"). תיל זיהה את הפוטנציאל של פייסבוק לשמש צלחת פטרי עצומה לזנים ויראליים חדשים של תשוקה מימטית, וזה בדיוק מה שנתנו לנו הרשתות החברתיות. אנחנו קונים את הבגדים שמשפיענים לובשים באינסטגרם. אנחנו מאמצים את הדעות שמטורפים יורקים בטוויטר. במיליוני חדרים בכל רחבי העולם, מיליוני בני נוער רוקדים עכשיו בשקט, לבדם, את אותה כוריאוגרפיה שלמדו בטיקטוק.
ההשקעה הזאת של תיל הפכה אותו לאדם עשיר מאוד, אבל אפשר לראות בה מעשה יוצא דופן עבור חסיד של ז'יראר. ז'יראר הטיף כל חייו נגד הסכנות הכרוכות בתשוקה המימטית, אותו כוח שטני שצריך לרסנו בכל מחיר. נראה שתלמידו הבולט ביותר למד ממנו שהתשוקה המימטית היא חומר חזק מאוד, ושאפשר לעשות הרבה מאוד כסף אם מתמסרים לחומר הזה ונותנים לו להשתולל. תיל לקח תמרור אזהרה והפך אותו לספר הדרכה.

רוצים עוד דוגמה? מה עם שני סטודנטים מערביים מקולומביה שעונדים כאפייה ודורשים "עזרה הומניטרית בסיסית", משל הפלסטינים מעזה הם דמויות שהולכות לככב בכנס Comicon הבא?

עוד נחזור לרעיון החשוב הזה בעתיד.

​

עוד בחדשות

הפרסום על פי צוקנבר: מתוך השיחה הרבעונית עם המשקיעים, מארק מסביר את החזון שלו לפרסומות שיוגשו למשתמשים:

בשנים הקרובות, בינה מלאכותית תוכל לייצר קריאייטיב גם עבור מפרסמים -- וגם תוכל להתאים אותו באופן אישי תוך כדי שהאנשים צופים בו. בטווח הארוך, מפרסמים יוכלו בעצם לומר לנו יעד עסקי ותקציב, ואנחנו נעשה את השאר עבורם. נגיע לשם בהדרגה עם הזמן, אבל אני חושב שזה יהיה עניין גדול מאוד.

כלומר, הבינה המלאכותית תנחש לאיזה מסר תהיה ההשפעה הגדולה ביותר עליכם, ואם זה לא יעבוד, תתפור משהו אחר, ועוד אחד, עד שלא תוכלו להגיד לא. אני מתקשה לדמיין את הגסות של המסרים שכלי כזה יוכל להפיק בסקייל. נקווה שזה יהיה כשלון מוחלט.
ב-2016 כשהתפוצץ הסיפור של קמברידג' אנליטיקה, שכביכול השתמשו בדאטה כדי להשפיע על משתמשים, זה היה סקנדל גדול. עכשיו מסתבר שזה עניין להתפאר בו מול המשקיעים.

שני חברים יצאו לדרך: סיפור סיליקון ואלי קלאסי.
חברה אחת מוציאה תליון AI - מיקרופון כזה שתולים על הצואר ומסתובבים איתו, בשם Friend. הם אפילו רוכשים את הדומיין Friend.com במליונים.
המהלך תמוה קצת הרבה בהתחשב בשני החברים הקודמים שיצאו לא מזמן: השפן והיומיין. הראשון נכשל באופן מכפיר רגיל, והשני זכה לתיאור "המוצר הגרוע ביותר שבדקתי אי פעם". הטיעון הנגדי החזק ביותר: אני מסתובב עם הטלפון כל היום, שים לי את זה בטלפון, לא רוצה עוד מכשיר מטופש.
אבל החבר החדש הוא משהו שונה: הוא לא עוסק בפרודקטיביות, לא מזכיר לך משימות או פגישות וכל זה, אלא רק חבר לחיים. אתה מדבר איתו דרך המיקרופון, והוא עונה לך בוואטסאפ (סוג של). להבדיל מגדג'טים שאומרים "אני טחון בכסף" או "אני עושה ספורט כל הזמן" וכאלה, החבר הזה מאותת לסובבים אותך "אין לי חברים והיחיד שמדבר איתי זה AI". אני לא צופה גדולות לדבר הזה.

במקביל, יוצא עוד מוצר, אותו דבר בדיוק, עם אותו שם בדיוק, רק שמיועד למפתחים שרוצים לבנות עליו דברים. המפתח שלו הוציא שיר Dis סביר נגד אבי שיפמן (שיפמן הוא המפתח של החבר הראשון, נשמע משלנו לפי השם), ואף הזמין אותו לדו קרב (אבי ענה: Don't fuck with me וכהנה וכהנה). חברים זה רק באגד.​

תעזבנו יום, יעזבך יומיים: מחקר ראשוני אך לא מפתיע, עם אלף תלמידי תיכון. לחלקם איפשרו להיעזר ב-ChatGPT בלימודי המתמטיקה.
כמו שניתן לצפות, ההישגים שלהם השתפרו מאוד (48% שיפור לצ'אט הרגיל, ו-127% לגירסה שהותאמה במיוחד ללימוד). אבל כשה-GPT נלקח מהם לבסוף, הם רשמו ירידה של 15% בהישגים מול התלמידים הרגילים שלא קיבלו שום AI.
החוקרים מסבירים שהתלמידים השתמשו ב-AI בתור "קביים", אבל לא רכשו כישורים אמיתיים שעזרו להם לאחר מכן. זה כמו לחשוב שאם אני משתמש בוויז, אז כישורי הניווט שלי יעלו. מצד שני, אם הנחת העבודה שלי היא שתמיד יהיה לי GPT זמין לידי מעתה ועד עולם, אז אולי השימוש ב-AI הוא הסקיל הנכון שהתלמידים צריכים לרכוש?

​

דברים לספר בארוחת צהרים בעבודה

מי נתן לך רשיון: התבאסתם להיתקע מאחורי אוטו מטאטא או משאית זבל? תגידו תודה שלא נתקעתם מאחורי חללית של ספייסX לינק​

עוד אגדה על אילון: כשהוא הגיע לטוויטר, הוא שמע שיש שלוש חוות שרתים מרוחקות, לצורך גיבוי. הוא מחליט לפרק אחת, והמהנדסים מתרגזים שזה רעיון רע וגם ייקח להם שישה חודשים. הוא חושב שלא! זה ייקח 6 ימים ומפטר את כולם. בדרך הביתה (זה בדיוק לפני חג המולד) הוא טס עם שני בני דודים שלו, ואחד אומר לו: אילון, בוא נלך אנחנו ונפרק שם, מה הסיפור? אילון מסובב את המטוס, נוחת, נכנס בכוח לחוות השרתים, נכנס מתחת לרצפה וחותך את הכבלים עם קאטר שקנה קודם בהום דיפו. הוא והבני דודים מעמיסים את כל השרתים על משאית שכורה ונוסעים.
​עוד אגדות וסיפורים מעולים של וולטר אייזקסון שכתב בין השאר את ביוגרפיות של סטיב ג'ובס ואילון מאסק.

חניבעל לקטר דוהר שנית: בכל הנאומים שלו לאחרונה, דונלד טראמפ מתייחס ישירות לחניבעל לקטר כאילו היה איש אמיתי ("The late, great Hanibal Lecter"). בעוד רבים, כולל עבדכם הנאמן, מנסים לחשוב איזה קהל הוא מטרגט עם הרפרנס הזה, איזה רעיון מורכב או מטאפורה הוא מנסה להעביר, צץ בטיקטוק ההסבר הפשוט ביותר (וכידוע, אם אתם תוהים לגבי מהלך פוליטי אם מדובר ב-"בית הקלפים" או ב-"פולישוק", זה תמיד פולישוק).
​הטיקטוקרית שכאן מסבירה יפה שטראמפ לא יודע את ההבדל בין Asylum seekers (כלומר, מבקשי מקלט, פליטים), לבין ה-Asylum השני שמשמעותו באנגלית גם בית חולים לבריאות הנפש (מהיכן שחניבעל לקטר ברח).

​

בינה מלאכותית לנסות בבית

תמונות: מודל חדש בשם Flux, חינמי וחופשי לשימוש (וגם הרבה פחות מצונזר) מפיק תמונות באיכות מצויינת. אומנם לא ברמה של מידג'ורני, אבל מכיוון שהוא ניתן בחינם, אנחנו עומדים לראות כרגיל יקום שלם של כלים שקם מסביבו. מגיע בשלוש רמות, פרו (שאינו חופשי), dev (החופשי), ו-schnell שהוא גירסה מוקטנת וזריזה מאוד. אפשר להתנסות בחינם כאן (ותכף בעוד מליון מקומות).

​

עדכונים מחברי הקהילה

עדיין לא קיבלתי לינקים מאף אחד, אבל אני מאוד מאמין בזה, אז זה יישאר פה עד שיהיה מעניין.
כאן יהיו לינקים שלכם, שתרצו לפרסם לכולם. זה יכול להיות כנס שאתם עורכים, פוסט מעניין שכתבתם איפשהו, פרויקט שהשלמתם וכו'. לאט לאט נבין מה מתאים.
הפורמט הוא שורה אחת בלבד ולינק. הלינקים יסוננו בקפידה.
שלחו לנו עדכונים בטופס כאן.

​

נתראה בשבוע הבא!

נשיקות,
-מתי

​

זרקת רעיון, תן לחשוב

רעידת האדמה של השבוע היה מודל השפה החינמי, בקוד פתוח של מטא, Llama 3.1. המודל עצום בגודלו (405 מליארד פרמטרים) ומנצח בהרבה מדדים את המתחרים המסחריים, קלוד ו-ChatGPT. הנה כל מה שצריך לדעת:

← מודל שפה ענקי וחכם כזה שמסתובב חופשי בחוץ יוצר מסביבו אקוסיסטם שלם של אנשים שבונים עליו וממנו מוצרים מפתיעים. האדוות של המהלך הזה יתבררו בקרוב, וישפיעו על כל אחד ואחת מאיתנו.

זה בחינם? כן, מטא נותנים אותו בחינם, ותעשו איתו מה שתרצו. במציאות, כדי להשתמש במודל ברצינות צריך מחשב חזק ויקר. רובנו נשוחח איתו דרך שירות ענן כלשהו, כמו קלוד וצ'אטGPT שלא יושבים אצלנו בבית על המחשב.

למה זה חשוב? מודל ענקי כזה הוא מקפצה רצינית לסטארטאפים שאין להם כסף לאמן כזה בעצמם, והיו תלויים עד עכשיו בחסדיהם של המודלים המסחריים. במאמץ קטן יחסית אפשר:
- לאמן אותו למשימות מיוחדות (תפעילו את הדמיון..)
- להשתמש בו לשיחות שחייבות להישאר "בתוך הבית" (מידע רפואי, פיננסי, בטחוני, שאסור לשלוח החוצה).
-והכי חשוב: להשתמש בו כדי לאמן מודלים קטנים וחכמים. הוא יכול להמציא להם את חומר הלימוד, לבחון את הידע שלהם ולעזור להם להשתפר. מודלים קטנים כאלה הם זריזים וזולים ואפשר להריץ אותם אפילו על הטלפון.

רגע, מה פתאום צוקנבר נותן את כל זה בחינם? זאת שאלה מצויינת, כי הפיתוח של דבר כזה עולה מאות מליוני דולרים בחשמל, צ'יפים, ומשכורות. הנה שלוש סיבות אפשריות, מהקל לכבד:
- כבוד למטא ולמדענים שלה, ופחות מתדמית.
- זה סוג הפרויקטים שעוזר לגייס את המדענים הטובים ביותר בעולם.
- זה שומט את השטיח מתחת למודלים המסחריים, שיש להם עכשיו תחליף חינמי.
- מטא הופכת תוכן לכסף. האינטרס שלה לראות כמה שיותר תוכן נוצר בעולם, ולכן היא תתן את הכלי ליצירת תוכן בחינם.

איך התעשייה מגיבה לזה? קורים מלא דברים, ותכף נראה עוד:
- "תות" מתגברות השמועות של-OpenAI יש ג'וקר מטורף בשרוול, משהו הצגה. לפני שנה קראו לזה *Q ("קיו כוכב") וזה היה כ"כ מפחיד שאילון מאסק הגיש נגדם תביעה בטענה שהם מסתירים מפלצת בתוך הבניין. אז השם התחלף מקיו כוכב לתות.
​
- מיסטרל, חברה צרפתית זעירה, מכריזה על המודל שלהם, שהוא רק בגודל 123B, אבל חכם מספיק לתת בראש לכולם. גם בחינם. בניגוד לאינטרס הברור של מטא, זה של מיסטרל פחות ברור. נסו ותהנו בחינם באתר עם השם, ניחשתם: Le Chat​

-ואילון מאסק הכריז על ה "סופר קלאסטר" בממפיס, טנסי. חווה עצומה עם מאה אלף מעבדים, שמאמנת את מודל השפה החדש שלו, שאמור להיות עם פה מלוכלך ללא צנזורה, וייחפש תמיד את האמת (האמת של מאסק, יש להניח).

​

עוד בחדשות

אם רק היית קצת יותר המורה שלי: אנדריי קרפתי, גאון אמיתי מספר 1 (היה חוקר בכיר ב-OpenAI ובטסלה), הכריז שהוא עוזב הכל ופותח את Eureka Labs, חברה שתשלב חינוך ו-AI. "למרבה הצער, מומחים מקצועיים בעלי תשוקה עמוקה, שהם גם מורים מעולים, סבלניים עד אין קץ ושולטים בכל שפות העולם הם גם נדירים מאוד וגם לא יכולים להדריך באופן אישי את כל 8 המיליארדים שאנחנו לפי דרישה."
לידיעת ארגון המורים, המורה עדיין מעצב את חומרי הקורס, אך אלה נתמכים, ממונפים ומותאמים בעזרת עוזר AI.
הקורס הראשון ילמד, איך לא, בינה מלאכותית. לינק​

פתח את המזוודה בבקשה, אדוני: תשכחו מסמים. אם אתם נוסעים לסין, עכשיו יותר נהוג להבריח צ'יפים של אנבידיה (כי ארה"ב אוסרת על הסינים לרכוש), ומתפתחת תעשייה יפה של יבוא עוקף לינק​
במקביל, אנבידיה מייצרת גירסאות מיוחדות, מוחלשות ועייפות של הצ'יפים שעומדות. במגבלות ואפשר למכור בסין (לפני כן, אנבידיה שלטה ב-90% מהשוק הסיני) לינק​

היום בו המוזיקה מתה: יוטיוב מכריזה על אפשרות חדשה להתמודד עם מוזיקה שמופיעה ללא רשיון בוידאו שלכם. עד עכשיו הייתם צריכים להשתיק או להוריד את הוידאו, או להעביר את הרווחים לבעלים של המוזיקה.
מעכשיו, אם מישהו התלונן שהשתמשתם במוזיקה שלו בלי רשות, תוכלו להסיר רק אותה מהפסקול אבל להשאיר את שאר הסאונד והדיבורים. וידאו ביוטיוב​

​

דברים לספר בארוחת צהרים בעבודה

עורכת דין נועה היא כאן: הצצה לעתיד! פרסומת דלת תקציב אך אפקטיבית לנועה, שתשחרר אתכם מהאישום של נהיגה תחת השפעת סמים. המוזיקה והשירה, עד כמה שאפשר לנחש, נכתבה ע"י AI, הצילום עדיין אנושי. לטיקטוק​

רוסיה: טנק רוסי חוזר מהחזית עם אוסף סוריאליסטי של תוספות פח מלמעלה ומהצדדים שהצוות הדביק בדרך. נראה כמו משהו מהסט של סדרת מקס הזועם, רק בלי הסטייל לינק​

סופרסוני: חברת Boom (איזה שם!) מתקדמת יפה עם התכניות שלה לבנות מטוס נוסעים שטס מעל מהירות הקול (כמו הקונקורד של פעם, אבל מבטיחים שיהיה יותר בזול, ופחות מתרסק). פחות מארבע שעות לניו יורק - לונדון. מטוס הניסוי הקטן שלהם כבר טס יפה, ומתכונן לבום הראשון שלו בהמשך השנה: סרטון יפה על המטוס​

​

בינה מלאכותית לנסות בבית

וידאו: קלינג, יוצר וידאו מטקסט או תמונה. כרגע, נראה שהוא הכי טוב בעולם (בלי להחשיב את סורה של OpenAI שמי יודע מתי יצא ואיך ייראה). עד עכשיו הכל היה בסינית, לסינים. השבוע נפתח לכולם. לגירסה המערבית​

מוזיקה: אודיו, יוצר המוזיקה שהמוזיקאים אוהבים או שונאים, הכריזו על גירסה 1.5 החדשה. עכשיו אפשר להפריד בין השירה, בס, תופים וכל השאר, לעשות רמיקס לסגנון מוזיקה אחר, לבחור סולם, קליפ מילים ועוד. גם האיכות הכללית משופרת. כיף גדול! להסבר על כל החידושים​

​

מחילות ארנב

הפולימורף הנעלם: בדומה לקרח 9 של קורט וונגוט (לא הלהקה), מסתבר שיש חומרים שמתגבשים בצורה מסויימת א', אבל ברגע שנמצאת צורה טובה יותר לגביש, צורה ב', הצורה הראשונה נעלמת מהעולם ואי אפשר לייצר אותה יותר.
כמה שזה נשמע משונה, ב-1996 התרופה ריטונביר (לטיפול באיידס) נעלמה מהשוק לשנה, כאשר מדען, שכנראה נשא עליו חלקיקים מהצורה החדשה של החומר, נכנס למעבדה בחברת אבוט ומאותו הרגע אי אפשר היה לייצר את התרופה בגירסה המקורית, והיא נעלמה מהעולם לשנה. הסבר בוויקיפדיה עם סיפורים משונים, והנה תביעה בהקשר של פולימורף נעלם במחוזי ת"א.

​

עדכונים מחברי הקהילה

בחלק הזה יהיו לינקים שלכם, שתרצו לפרסם לכולם. זה יכול להיות כנס שאתם עורכים, פוסט מעניין שכתבתם איפשהו, פרויקט שהשלמתם וכו'. לאט לאט נבין מה מתאים.
הפורמט הוא שורה אחת בלבד ולינק. הלינקים יסוננו בקפידה.
שלחו לנו עדכונים בטופס כאן.

​

נתראה בשבוע הבא!