ללוש!

הקיץ כבר לגמרי כאן, עונת הרחצה נפתחה בכל הבריכות עם מתקנים ומתנפחים ובתוך כל החום הזה יש לי משהו אחד להגיד לכם – ארטיק מגנום ביתי. דמיינו את הצליל של ציפוי שוקולדי מתפצח ואחריו גלידת וניל אלוהית עם הפתעות נמסה לכם על הלשון. ועכשיו תנו לי לגלות לכם סוד – זה ממש פשוט להכנה אז נא לפנות מקום במקפיא.

אפשר אולי לחזור לגיל הזה?

הכל התחיל משיחת טלפון עם רות הBestie שלי (אנקדוטה נוסטלגית: רות ואני חברות כבר כמעט 30 שנה – טירוף, היא מכירה אותי עוד מימי ארגז החול בגן עדה) שסיפרה שהם קיבלו מתנה תבניות סיליקון להכנת ארטיקים ושאולי נעשה איתן פוסט מגניב לבלוג. ברור שקפצתי על הרעיון ובשבת האחרונה  לפני חודש (קצת התעכבתי בכתיבה) באתי לרות, שתינו קפה קר ורקחנו ביחד את הדבר הטעים והמושחת שלפניכם. הטועמת המתוקה שלנו אישרה שזה מאוד טעים אם תהיתם.

זמן הכנה ברוטו: ארבע שעות לפחות (תלוי במקפיא שלכם)
זמן הכנה נטו: שעה
כמות: 4 ארטיקים בגודל סטנדרטי

מגנום מושלם לקיץ שמכינים בבית

הסבר מקוצר למקצוענים:

*מכינים קרמל מלוח ← מכינים קרמל מהסוכר, מוסיפים שמנת חמה בהדרגה, ובסוף את קוביות החמאה והמלח ומצננים בטמפ' חדר
*מכינים את הארטיק ← מקציפים שמנת יחד עם אינסטנט פודינג למרקם יציב, ממיסים את השוקולד הלבן, מוסיפים אליו את הוניל ומקפלים אותו בהדרגה אל השמנת המוקצפת
*ממלאים את תבניות הארטיק עד לחצי גובה בגלידת הוניל, מכיניסים לייצוב קצר במקפיא, מזלפים מעל קרמל/שוקולד מומס ושאר רעיונות מושחתים
*ממלאים את התבניות עד הסוף בגלידת הוניל ומכניסים לייצוב של כמה שעות במקפיא
*כשהארטיקים קפואים ונפרדים בקלות מהתבנית מוציאים וטובלים בשוקולד המומס שעורבב עם השמן (צריך להתקרר קצת אחרי ההמסה, טמפ' אידאלית היא 30º)
*מקשטים בעוד בוטנים קצוצים ומתחילים ללקלק או שומרים בקופסא אטומה במקפיא

הסבר מפורט למקצוענים לעתיד:

המתכון הבא מושלם בתור ארטיק אבל יכול בכיף גם להפוך לגלידוניות או אפילו סתם גלידה ביתית מושחתת אם לא בא לכם להצטייד באביזרים מיוחדים.

מתחילים מלהכין רוטב קרמל מלוח כדי שהוא יספיק להצטנן קצת. הכמות יותר גדולה ממה שהמתכון מצריך אבל קשה להכין בכמות קטנה וחוץ מזה שהרוטב הזה נשמר במקרר כמה זמן שתרצו והוא גם משדרג כל קינוח בעולם, לדוג' את אלה: רוטב מעל הפחזניות, קישוט על צלחת הפנקוטה או אפילו שידרוג לעוגת תפוחים הכי ביתית שיש.

קרמל מוצלח מתחיל ונגמר בדבר אחד – סיר/מחבת עם ציפוי טפלון מעולה שלא נדבק אליו כלום. אני הכי אוהבת להכין אותו בקלחת (סיר עם ידית ארוכה) הכי פושטית אבל מצוינת שקניתי פעם באיקאה כי זה ממש מקל גם על ההכנה וגם על השטיפה. אם אין לכן סיר עם ציפוי טפלון אפשר גם להכין בסיר רגיל רק להיות יותר זהירים ויכול להיות שתצטרכו להשרות במים רותחים כדי לנקות אח"כ.

כל פעם לשפוך רק שכבה דקה של סוכר לסיר

טוב אז תסבירי כבר איך מכינים – צודקים,התפזרתי. מחממים קצת את הסיר על האש לפני שמתחילים וכשהתחתית כבר חמימה מתחילים לשפוך בכל פעם שכבה דקה של סוכר לסיר. איך יודעים מתי אפשר לשפוך עוד שכבה? כשרואים שכל כמות הסוכר הקודמת ששפכתם נמסה והגיעה לצבע חום ענברי. ומה עשים אם מתחיל לעלות עשן ויש ריח שרוף? מורידים לכמה שניות מהאש, מטלטלים את הסיר ושופכים עוד שכבה של סוכר שתוריד את הטמפ' של הקרמל ורק כשהעינינים נרגעים מחזירים לאש.

כשסיימתם את כל כמות הסוכר מביאים לסף רתיחה את השמנת במיקרו או על האש ומוסיפים בהדרגה אל הקרמל תוך כדי טלטול הסיר – זה יבעבע אז זהירות.
עכשיו מנמיכים את האש, מוסיפים את החמאה והמלח ומערבבים בכף או מטרפה. אגב – שכחתי להדגיש שבכל שלבי ההכנה של הקרמל לא מכניסים פנימה שום כף או כלי, זה יוריד את הטמפ' של הקרמל ויגרום לו להתגבש סביב הכלי ולהתפרק. כשהקרמל מוכן – מעבירים לקערה ומניחים בצד.

גלידת וניל ושוקולד לבן בלי הרבה סיבוכים: מקציפים את השמנת המתוקה עם האינסטנט פודינג למרקם יציב. בינתיים ממיסים במיקרו את השוקולד הלבן בפולסים קצרים ומוסיפים אליו את הוניל. ונשאר רק לאחד ביניהם בהדרגה, הכי פשוט שיש. ואגב אפשר גם פשוט להוסיף לגלידה הזאת פירות אם פחות בא לכם על הקרמל והשוקולד, נגיד מנגו נשמע לי כמו תוספת סופנית.

מתחילים במלאכת הארטיקים – לוקחים את תבנית הארטיקים שברשותכם (זה מה שאנחנו השתמשנו בו), מוודאים שפיניתם מקום במקפיא וממלאים עד חצי גובה. אם התבנית שלכם היא עומדת ולא שוכבת כמו זאת אז תמלאו קצת, תזלפו קרמל ותערבבו עם סכין כמו שעושים עם עוגת שיש.

!!! O M G

מכניסים למקפיא ל10 דק' לייצוב קצרצר של הקרמל ואז ממלאים את התבניות עד הסוף. עכשיו מכניסים את הארטיקים להקפאה של כמה שעות טובות או אפילו לילה, אני מבינה אותכם – ההמתנה קשה מנשוא בדברים האלה אבל חייבים.

כשהארטיקים שלכם סיימו להתייצב מכינים את ציפוי השוקולד לגימור מושחת כהלכתו. ממיסים את השוקולד בכלי יחסית צר וגבוה במיקרו בפולסים קצרים וכשהוא הוא כבר כמעט כולו נמס נותנים ערבוב והכל נמס לגמרי. מוסיפים את השמן והבוטנים ונותנים לו להתקרר לטמפ' של בערך 30° שזה אומר שלא חם כשנוגעים בתערובת עם האצבע.

והחלק הכי כיפי- טובלים את הארטיק בציפוי שוקולד, מפזרים מעל עוד כמה הפתעות ומניחים על נייר אפייה אחרי שמנערים קצת את השוקולד העודף. אפשר לאכול מיד או לשמור במקפיא בקופסא אטומה לכמה זמן שתרצו (או בעצם לכמה זמן שתצליחו).

שינויים / שידרוגים וניסויים
אז כמו שכתבתי בתחילת הפוסט אפשר גם להכין את המתכון הזה כגלידוניות אישיות, פשוט מכינים בתוך תבנית סיליקון של קרח בכל צורה שיש לכם ואחרי שמקפיאים אפשר לצפות בשוקולד באותו האופן בדיוק. רות אפילו הגדילה לעשות והזריקה לתוכם מהקרמל המלוח ♥

ולעצלנים במיוחד אפשר להכין פשוט כגלידה בקופסת פלסטיק רגילה ולעשות כמה שכבות באמצע של השוקולד והקרמל, גם טעים בטירוף!

שיהיה לנו קיץ חם ומגניב

שבועות זה ה-חג של אוהבי האפייה והקונדיטוריה. כל הרשת מפוצצת במתכונים לעוגת גבינה הנוסטלגית של סבתא של אנשים (טוב נו, גם אני פרסמתי כזה שנה שעברה), קישים, פשטידות ושלל מאפים ולחמים. ובתוך כל ההשראה הזאת אני תמיד נאבדת ולא יודעת איזה מתכון לפרסם ומה להכין לארוחת חג בעצמי. אז החלטתי להתייעץ, ועם מי ראוי להתייעץ אם לא עם העוקבים היקרים שלי? אז עשיתי הצבעה והגרלה בעמוד פייסבוק של הבלוג והרוב הכריע שעוגת שמרים מלוחה it is, חייבת להודות שקלעתם בול וזה מה שהכי התחשק לי להכין.

רועי תפס אותי מצלמת תמונת טיזר לזוכה בהגרלה

מפאת הלו"ז הצפוף נכנסתי ישר למטבח והתחלתי בנסיונות. חייבת להודות – הייתי בטוחה שעל הנסיון הראשון אני קולעת כי מה כבר יכול להיות רע בבצק שמרים עם תבלינים וגבינות? כלום! אבל אני הבטחתי לכם עוגת שמרים מלוחה ולא עוד מתכון ללחם, וזה התגלה כמאתגר יותר. אז ניסיתי בכל מיני צורות ותוספות עד שמצאתי את הגירסא המושלמת והנה היא לפניכם. זמן הכנה ברוטו: שלוש שעות (ככה זה שמרים, צריכים זמן לתפוח) זמן הכנה נטו: שעה כמות: תבנית אינגליש קייק רחבה / תבנית עגולה בקוטר 18-20 ס"מ צמת שמרים מלוחה

הסבר מקוצר למקצוענים: *קוצצים את עשבי התיבול או טוחנים יחד עם הקמח במעבד מזון *מערבבים את כל החומרים היבשים *מכניסים את הביצה והמים ולשים לבצק אחיד *מטמיעים את החמאה הרכה אל הבצק (אם אתם בלי מיקסר אפשר להמיס אותה ולשפוך יחד עם המים) *לשים לבצק אחיד וגמיש ומתפיחים – שעה בחוץ או לילה במקרר *בינתיים מטגנים את הכרישה/הבצל *אחרי שהבצק הכפיל נפח מרדדים אותו לעלה מלבני *מפזרים את כל התוספות והגבינות שבחרתם – כרישה/בצל זה חובה *מגלגלים לשתי רולדות וקולעים צמה *מתפיחים שוב כמעט שעה *מברישים בביצה, מפזרים מלח גס ואופים ב170 מעלות כ40 דקות *גן עדן זה כאן! הסבר מפורט למקצוענים לעתיד: בכל פעם שהדס (חברה טובה שלי) מדברת איתי על הבלוג היא מבקשת שאפרסם מתכונים שלא דורשים מיקסר ומעבד מזון כי יש לה מטבח קטן בקיבוץ והיא אוהבת לבשל רק עם  הבייסיקס "למה תמיד יש אצלך מצרכים מוזרים במתכונים?". אז למרות שהמתכון הזה הוא לבצק שמרים שזה כאילו מסובך (ממש לא מסובך) החלטתי להכין אותו בצורה הכי ידנית שאפשר והוא מוקדש להדסי כפרה עליה ולכל אותם אנשים שמתעקשים לא לקנות מיקסר. כמובן שאם יש לכם מיקסר בנמצא תשתמשו בו כי זה יקצר לכם תהליכים :) מתחילים מלקצוץ את עשבי התיבול שבחרתם. הבהרה – כשכתבתי 2 צרורות נדיבים התכוונתי ממש נדיבים, אשכרה תקחו את כל השקית שקניתם בסופר ותקצצו אותה אל הקמח אחרת זה לא ייתן את הצבע והטעם שאנחנו רוצים לקבל. כשהכל קצוץ מערבבים בקערה את עשבי התיבול עם כל היבשים (קמח, סוכר, מלח, שמרים), יוצרים גומה במרכז, שופכים אליה את הביצה ואת החמאה הרכה ומתחילים ללוש – בהדרגה מוסיפים את המים הפושרים עד לקבלת בצק גמיש ורך. טעות נפוצה שאתם לא הולכים ליפול בה: כשלשים בצק ביד אחרי כמה זמן הידיים מתמלאות בצק דביק ונראה לנו שחייבים להוסיף לבצק עוד קמח כי אחרת אין סיכוי שנצליח לעבוד איתו. טעות! הדרך היחידה לבדוק את מצב הבצק היא לשטוף ידיים, לייבש אותן ורק אז לנסות שוב ללוש אותו בעדינות ורק אם הוא ממש ממש דביק תוסיפו עוד קמח. כי עודף קמח = צמת שמרים יבשה ולא עסיסית. מכדררים את הבצק לכדור חלק ואחיד, משמנים את חלקו החיצוני ומניחים בקערה עטופה בניילון נצמד להתפחה. אם יש לכם זמן שימו את הבצק ללילה במקרר, אם לא שעה תפיחה בחוץ. כשהבצק יכפיל את נפחו הוא מוכן לעבודה, אתם תדעו שהוא מוכן כי הוא יהיה עגלגל ורך ואם תתקעו בו אצבע תצליחו ליצור בלי שום מאמץ גומת חן מקסימה.בזמן שהבצק שלכם תופח בואו נדון בקצרה בנושא המילוי. ההמלצה שלי היא כזאת, אם אין לכם בעיה שייצא לכם כיכר לחם משודרג אתם יכולים לוותר על חלק מהתוספות ולהסתפק רק בגבינה קשה כלשהי ושום כתוש. אבל אם בא לכם גירסא מלוחה של משהו שדומה יותר לעוגת שמרים אז צריך שלמילוי יהיה מספיק נפח וטעמים. ולכן צריך שיהיה גם ירק כלשהו – הכרישה עבדה מעולה, אני מניחה שגם בצל יעשה את העבודה. מטגנים את הכרישה בשמן זית עד להזהבה יפה ואפשר כבר להוסיף אליה את השום הכתוש בזמן הטיגון. שאר התוספות דורשות רק חיתוך גס ואת הקשקבל/כל גבינה שבחרתם עדיף לגרד בפומפיה. כשהבצק תפח ומוכן מפנים את השיש לעבודה, מקמחים קצת ומרדדים את הבצק לעלה מלבני די גדול. מפזרים על הבצק גושים של גבינה כחושה, כרישה, עגבניות מיובשות, זיתים, קשקבל ועלי בזיליקום וקצת מלח גס – אני מכורה למלח גס. מגלגלים רולדה הדוקה משני צידי המלבן (קצת כמו ספר תורה מגולגל), חותכים בין שתי הרולדות עם סכין, מהדקים את הסגירה של כל אחת מהן שלא יישפכו וקולעים מהן צמה סיבובית. *טיפ – בניגוד להרגל שלנו לקלוע צמה מקצה הרולדה במקרה של עוגות כדאי תמיד להתחיל מהמרכז כדי שהוא ייצא יפה ומשם להגיע לשני הקצוות. התפחה אחרונה ומכניסים לתנור – אני מבטיחה! אתם בטח שואלים את עצמכם מה הקטע של ההתפחה השניה הזאת, כבר התפחנו את הבצק פעם אחת אז בשביל מה צריך לעשות את זה שוב? אז אני אנסה לנמק ואולי אצליח לשכנע אותכם שזה כדאי. ההתפחה השניה נעשית אחרי שהמאפה כבר מעוצב לצורה הסופית שלו ובשלב הזה אנחנו רוצים שהוא יקבל נפח לפני הכניסה לתנור, למה? ברגע שמכניסים את המאפה לתנור החם השכבה העליונה מתקשה ומקבלת קראסט ואם הצורה שבחרנו למאפה היא הדוקה וחזקה הבצק לא יספיק לתפוח במרכז והחלק העליון שהתקשה ימנע ממנו לעלות והמאפה ייצא דחוס. הצלחתי לשכנע קצת? * טריק מדליק – אם לא חם בחוץ ובא לכם שזה יקרה מהר אפשר להתפיח גם בחום הכי מינימלי של התנור 50° ולזרז את ההתפחה. מברישים בביצה, מפזרים עוד קצת מלח גס ומכניסים לתנור שחומם ל170° ל40 דקות. סיימתם! אם אתם מתכננים להביא את זה לאנשהו שיהיה בהצלחה עם ההתאפקות עד האוכל. ממליצה לכם להכין כמה טעימות קטנות חוץ מהעוגה החגיגית כי השף חייב לטעום שהאוכל לא מורעל לא? :) שינויים / שידרוגים וניסויים כבר שיתפתי אותכם שהדרך למתכון הסופי היתה רצופת נסיונות וטעימות (הוי השמנמנות), אז הנה עוד כמה רעיונות לצורות שאפשר לעשות בהן את המאפה האלוהי הזה.

שושנים קלאסיות

אופציה ראשונה – שושנים. עושים רולדה מהבצק, חותכים ל7-8 חתיכות ומעמידים בתבנית. קלאסי. אופציה שניה – "תלוש אותי" גירסא שמתאימה לנשנשנים בינינו. חותכים את המלבן עם כל התוספות לרצועות שרוחב שווה, מניחים אותן אחת על השניה ואז חותכים לריבועים. מסובבים את הריבועים ומניחים בתבנית ככה שכשהמאפה ייצא נוכל לתלוש כל פעם רק שכבת בצק אחת בלי להזדקק לסכין. מ מ כ ר.

לחם "תלוש אותי"

אופציה שלישית – לחתוך לשושנים קטנות ולהניח בתבנית מאפינס, הכי קל.

למי שאין זמן לשטויות

אופציה רביעית – שיעור יצירה. זאת איזה צורה שראיתי בפינטרסט וממש התלהבתי אבל היא דורשת הרבה התעסקות ולא בהכרח שווה את זה. קורצים מהבצק עיגולים, ממלאים כל אחד וסוגרים כמו טורטליני שכזה. מניחים בספירלה בתבנית או בצורת פרח. חמוד אבל לא שווה את ההשקעה. אם הגעתם עד לכאן מגיע לכם צל"ש – אז אני אאחל לכם חג שמח, המון אוכל טעים ושמחה בלב ♥

מכירים את זה שאתם טועמים מנה במסעדה ותוקפת אותכם אובססיה שעד שאתם לא נכנסים למטבח ומשחזרים את המנה אין לכן מנוח?! אז לי זה קורה הרבה :) לאחרונה האובסיה היא לרוזמרין במנות מתוקות. זה התחיל כשישבתי בשאפה בר בשוק הפשפשים, שזה מקום ממש כיפי וחמוד עם אוכל טעים (לא מקבלת אחוזים). ולקינוח הזמנו עוגת רוזמרין עם שמנת ומעל ריבת גויאבות, זה היה מגניב כמו שזה נשמע, אפילו יותר מגניב ממה שזה נשמע. גילוי נאות – לא כל מי שהיה איתי התלהב, אבל עזבו – מה הם מבינים?! אז תיפטרו מכל הדעות הקדומות שיש לכם ולכו לקטוף כמה ענפי רוזמרין בגינה מתחת לבית.

מאז כבר עשיתי במטבח לא מעט נסיונות – עוגה בחושה של לימון ורוזמרין (חמודה), עוגת רוזמרין ושמן זית ללא גלוטן (כשלון חרוץ) וגולת הכותרת היתה ( פאם פא פאאם) הפיננסייר שמן זית ורוזמרין שהוא פינוק קטן עם טעם מגניב שלא אכלתם כבר מיליון פעם. אזהרה – אם אתם מהטיפוסים שמזמינים לקינוח באופן קבוע קרם ברולה או פונדנט שוקולד אני לא בטוחה שתתאהבו כמוני אבל יאללה תנסו ואולי תופתעו לטובה. חוץ מזה שהבטחתם לי בעמוד פייסבוק של הבלוג שאם אני מפרסמת אתם מנסים.

זמן הכנה ברוטו: 40 דקות
זמן הכנה נטו: 25 דקות
כמות: 40 פיננסיירים קטנטנים ( ½2 על 5 ס"מ) / 12 קאפקייקס קטנים (קוטר 5 ס"מ)

פיננסייר שמן זית ורוזמרין
3 חלבונים (100 גר')
שקית אבקת סוכר (100 גר')
1/3 כוס קמח (45 גר')
½ כוס שקדים טחונים (40 גר')
½ כפית אבקת אפיה (1 גר')
2 כפות שמן זית + כף חמאה (סה"כ 40 גר')
1 כף דבש (10 גר')
2 כפיות רוזמרין טרי קצוץ
פטל קפוא #אםבאלכםלהשקיע#

הסבר מקוצר למקצוענים:
*קוצצים את הרוזמרין ומערבבים בקערה עם אבקת סוכר, קמח, שקדים טחונים ואבקת אפייה
*במקביל מקציפים את החלבונים לקצף יציב (זה בלי סוכר אז הוא לא יהיה לגמרי חלק ומרנגי)
*מקפלים את קצף החלבונים אל היבשים בשלוש פעמים עד לקבלת מסה אוורירית ובהירה
*מחממים בסיר קטן את החמאה ומוסיפים את הדבש שיתרכך
*שופכים אל המסה את החמאה, השמן והדבש תוך כדי ערבוב עדין
*משמנים את התבנית וממלאים כל שקע כמעט עד הסוף
*מקשטים בכמה עלי רוזמרין מלמעלה
*אופים 15-17 דק'  בתנור שחומם ל 170° (הפיננסיירים צריכים טיפה להשחים)
*כותבים לי תגובה בבלוג/פייסבוק/מייל כדי לדווח אם אהבתם כי אני סקרנית ממש!

התחביב החדש שלי :) שיפוץ רהיטים

הסבר מפורט למקצוענים לעתיד:

נתחיל מההתחלה. מה זה בכלל פיננסייר? אז הפיננסייר היא עוגה/עוגייה צרפתית קטנה ועסיסית שמכינים באופן מסורתי בתבנית מלבנית קטנה שדומה בצורתה למטיל זהב. אחד המאפיינים הכי חשובים של הפיננסייר הוא שיש בו חמאה מושחמת שנותנת טעם אגוזי אבל דווקא במתכון הזה ויתרתי על הענין כי רציתי שיוכלו להרגיש את הטעם של השמן זית.

מתחילים מלקצוץ את עלי הרוזמרין, אם אתם רוצים שהטעם יהיה ממש עדין ויתפזר באופן שווה אפשר אפילו לטחון את הרוזמרין יחד עם הקמח אבל בעיני כיף להיתקל בביס עם רוזמרין. אחרי שקצצתם את הרוזמרין מערבבים בקערה את כל היבשים (שקדים טחונים, קמח, אבקת הסוכר) עם הרוזמרין הקצוץ.

מקציפים את החלבונים במיקסר לקצף יחסית יציב, השיטה המסורתית היא להקציף עם מטרפה ידנית אז אם אתם סובלים ממחסור (חמור) במיקסר תוכלו להקציף ידנית. שימו ♥ – לא הוספנו לחלבונים סוכר ולכן לא נקבל מרקם חלק ויציב של מרנג אלא קצף לבנבן ויחסית בועתי וזה בסדר.

עכשיו נקפל אל הקצף אל היבשים בשלוש נאגלות. אתם יכולים לראות בתמונה את השינוי של המרקם עם התקדמות הקיפולים, עדיף להשתמש בלקקן בשביל זה כי זה הכי פשוט ועוזר לשמור על הקצף מבלי לשבור אותו יותר מדי. אנחנו רוצים להגיע בסוף לתערובת אחידה ובהירה במרקם קליל על גבול הנוזלי.

נותר רק להכניס את החמאה ושמן הזית וסיימנו. מחממים במיקרו או בסיר קטן את החמאה להמסה, מוסיפים אליה את הדבש שיתרכך קצת ויהיה קל לערבב אותו ולבסוף מוסיפים אליהם את השמן זית. מוסיפים את כל הנוזלים בזרם דק ואיטי אל הבלילה תוך כדי ערבוב.

משמנים את התבנית שבחרתם להשתמש בה, אם זאת תבנית סיליקון מספיק ספריי שמן אבל אם זאת תבנית מתכת עדיף לשמן עם חמאה כדי שהפיננסיירים לא יהרסו בהוצאה מהתבנית.
ממלאים כל שקע כמעט עד הסוף בעזרת מד ליטר או כף ומפזרים מעל כמה עלעלי רוזמרין או פטל קפוא אם החלטתם לפנק.

אופים ב170° 15-17 דקות, הפיננסייר צריך להיות שחום למעלה אבל עדיין רך בפנים. אפשר להיעזר בשיטת הקיסם העתיקה כדי לבדוק. קחו בחשבון שאם החלטתם להוסיף פטל או כל פרי אחר הוא מפריש נוזלים ויכול להיות שתצטרכו עוד איזה דקותיים בתנור.

הלהיט הכי גדול הוא שאפשר ואפילו מומלץ להקפיא את הפיננסיירים כי זה נשמר מעולה ומפשיר תוך 10 דקות בדיוק ומתייצב לכם בהקשב בצלחת הכייפית שליד הקפה. למה אני רוצה שתקפיאו אותם? כי אם בחרתם לשים פרי בפיננסיירים כל יום יופרשו עוד נוזלים לתוכו והוא יהפוך להיות סמרטוטי, אז חבל – למקפיא בלי להתווכח!

יש תקופות בחיים, גם לאנשים שיש להם בלוג. אולי במיוחד לאנשים שיש להם בלוג.

יש תקופות שבהן הכל חייב לקרות מהר מהר, חושבת על מתכון, קמה בשבת בשבע בבוקר והופכת את כל המטבח כדי להכין ולטעום כבר. מצלמת, כותבת, עורכת ובום – לא עברו 48 שעות וכבר הרעיון שחלמתי עליו בלילה יצא לאוויר העולם הוירטואלי.

ויש גם תקופות אחרות – נמרחות על גבול העצלות. בתקופות האלה מצלמים מתכון בסוף ינואר ומתכננים לפרסם אותו בפברואר ואז אולי לפורים או לבחירות ואז פתאום כבר הגיע פסח ועוד לא ישבתי לכתוב. אבל מעולה כי זה מתכון ללא גלוטן אז יצא בול. אבל אפילו לזה בקושי מספיקים ומפרסמים בבוקר של ליל הסדר (בתקווה).

זמן הכנה ברוטו: 30 דקות
זמן הכנה נטו: 15 דקות
כמות: 60 עוגיות (מגש וחצי של תנור)

דוגמניות פיצוחים
1 חלבון
4 כפות סוכר (60 גר')
קורט מלח
2 כוסות פיצוחים עם יחס לטובת שקדים (240 גר')

הסבר מקוצר למקצוענים:
*מפרידים חלבון מביצה אחת ומערבבים במטרפה עם הסוכר והמלח
*שופכים פנימה את כל הגרעינים שבחרתם לכם
*מערבבים עם הידיים עד שהחלבון מצפה את כל הגרעינים (זה ייראה לא מספיק חלבון אבל תסמכו עליי)
*מכינים 2 מגשים עם נייר אפייה וקערת מים לטבילת הידיים
*עורמים ערימות קטנות וחמודות של התערובת על נייר האפייה, אפשר לצופץ זה לא תופח
*אופים 15-17 דק' בחום של 170°
*מחכים שיתקרר ושומרים בקופסא אטומה (נשמר לפחות שבועיים)

הסבר מפורט למקצוענים לעתיד:

זה מתכון בלי תירוצים. לא צריך שום מכשיר חשמלי, שום ידע מוקדם והתוצאה גם אלגנטית (לא סתם אני קוראת להן דוגמניות) וגם טעימה בקטע אחר. הצלחתי לשכנע אותכם כבר לקום מהספה וללכת לבדוק איזה גרעינים יש לכם בבית?

מתחילים מלהפריד חלבון (הלבן) מביצה אחת ולערבב אותו במטרפה ידנית או מזלג עם הסוכר והמלח.
אני יודעת שהטרנד עכשיו הוא להחליף את החלבון במים של שימורי חומוס (תיכנסו לפה אם עוד לא שמעתם על זה) אבל כמו שכבר הסברתי הפוסט הזה צולם בינואר וזה היה לפני שכל עולם הטבעונות היה כמרקחה סביב הלהיט החדש.

מוסיפים 2 כוסות מלאות בגרעינים ואגוזים לבחירתכם, הכל הולך – שקדים, בוטנים, צנוברים, גרעיני חמניה, גרעיני דלעת, שומשום, אגוזי לוז, פקאן… נו הכל הולך, הבנתם. אני ממליצה בחום לתת עדיפות לשקדים על פני שאר הגרעינים כי בעיני הם הכי מוצלחים.

*נכון שזאת קערה מהממת? זאת מתנה מחברתי האהובה נועה, תודה נועל'ה והעם דורש שתחזרי לחוג קרמיקה בדחיפות (אתם מכירים אותה מהפוסט הזה).

עכשיו מערבבים את כל הסיפור הזה טוב טוב עם הידיים. יש מצב שתחששו שאין מספיק חלבון כדי לצפות את כל הפיצוחים אבל אני מבטיחה לכם שזה מספיק. ברגע שנשארת שלולית חלבון מתחת לעוגיה זה נהיה כמו חביתה מבאסת ולכן אנחנו צריכים רק מספיק חלבון כדי להדביק ולא טיפה יותר.

מכינים שני מגשי תנור עם נייר אפיה וליד קערה עם מים כדי שתוכלו לטבול את הידיים במהלך ההכנה. ופשוט מתחילים ליצור תלוליות קטנות של העוגיות – אני אוהבת לעשות את זה עם הידיים אבל מי שפחות אוהב יכול גם להיעזר ב2 כפיות.
שימו ♥ הגודל האידאלי הוא בערך כמו אגוז מלך שלם לפני הקילוף, ממליצה לא לעשות את העוגיות גדולות מדי כי אז קשה להפריד אותן מנייר האפייה וגם יצאו לכם פחות, לא חבל?

אין בעיה לצופף את העוגיות על המגש כי הן לא תופחות בכלל

מחממים תנור ל170° ואופים 15-17 דקות, העוגיות צריכות להשחים קצת אבל לא להישרף. אם עשיתם אותן גדולות יותר משלי (למרות שכבר הסברתי שלא כדאי) תצטרכו עוד זמן אפייה כדי שהמרכז גם ייאפה ולא יידבק לכם.

זהו, מחכים שיתקרר. נשמר בקופסא אטומה לפחות שבועיים, בעיני אפילו חודש אם יש לכם הפרעת אכילה ועוד לא סיימתם אותן.

שיהיה לכולנו חג חירות שמח, בואו נשתדל להיות מנומסים בפקקי הקניידעלך והגפילטע פיש מחר ואל תפסיקו לאפות בגלל שפסח – יש מלא מתכונים ללא גלוטן.

כמה אופציות למי שעוד לא נסגר על קינוח לערב חג:
קרם בוואריה מהמם – מתכון נוסטלגי מפסח 2011
עוגת פאדג' שוקולד וארל גריי  – מ ה מ מ ת, אפשר בלי הארל גריי אם אתם פחדנים
באונטי
גלידת סורבה ביתית (בלי הגביעים)

לא מתה על ולנטיינז דיי, כי אני לא בעד חגי צרכנות שמשרתים בעיקר חנויות שוקולד ודוכני פרחים. אבל למרות ההתנגדות העקרונית יש הרבה אנשים שאני אוהבת והחלטתי שיהיה נחמד לנצל את ההזדמנות הזאת כדי להראות להם את זה, אז הרי לכם ההמצאה שלי לולנטיינז – "אהבה על מקל".

אז לא משנה איפה האהבה שלכם כרגע – לידכם בסלון, ביבשת בקצה השני של העולם בנסיעת עבודה (אההאם אההאם) או אולי אפילו מחכה בסבלנות שתפגשו אותה, הכי טוב שבינתיים תכנסו למטבח ותכינו את המיני פאיים החמודים האלה, זה גם טעים, מ מ ש. שיהיה חג אהבה שמח.

זמן הכנה ברוטו: 45 דקות
זמן הכנה נטו: 30 דקות
כמות: 20 עוגיות (קוטר 4.5 ס"מ)

מיני פאי על מקל

הסבר מקוצר למקצוענים:
*מכינים בצק פריך (יבשים ← חמאה ← מים)
*מקררים בקטנה
*מרדדים על משטח מקומח וקורצים עיגולים בעזרת קורצן/כוס
*מניחים חצי מכמות העיגולים על נייר אפייה ושמים מקל במרכז העיגול, מהדקים קצת ושמים מעל חצי כפית ריבה
*קורצים לב קטן במרכז העיגולים שנותרו ומניחים אותם על העיגולים שכבר על התבנית
*מהדקים את קצוות הפאיים עם קצה של מקל או מזלג
*אופים רבע שעה בתנור שחומם ל170°
*מפיצים את האהבה שלכם ♥

הסבר מפורט למקצוענים לעתיד:

מתחילים מלהכין בצק פריך של פאי, אבל אתם יודעים מה ממש כיף? זה בצק סופר קל להכנה והוא מתמסר ולא עושה שום בעיות. באמת הוא קסם כזה של בצק שאפילו אם ממש תתעללו בו (בתרגום חופשי: תתנו לילדים לרדד אותו) הוא עדיין ייצא טעים.

אז לוקחים את המעבד מזון, מה עוד לא קניתם? אז לפחות קטן כזה וגאוני יש לכם? יופי, הוא יספיק. אם אין לכם אז אני הולכת להקדיש רגע לספר על המכשיר המעולה הזה (ולא, לא קיבלתי כסף ממישהו אני פשוט ממש אוהבת אותו), זה עולה איזה 150 שקל ומוכרים אותו כקוצץ ירקות אבל בפועל הוא משמש אותי להכל – לקצוץ עשבי תיבול, לרסק עגבניות ובמיוחד להכין בצק פריך. אז קניתם? אם אין לכם אפשר גם להכין את הבצק ידנית.

מכניסים אל המעבד מזון קמח, סוכר ומלח ומערבבים לכמה שניות. אח"כ מוסיפים חמאה חתוכה לקוביות ונותנים עוד כמה פולסים טובים עד שיש לכם מרקם של חול. השלב הסופי הוא להוסיף 3 כפות מים קרים (מהמקרר, אחרת הבצק יהיה פחות נוח) ולערבב בכמה פולסים מהירים. ברגע שהבצק מתחיל להתגבש לפירורים גסים להפסיק לערבב – אתם צריכים להגיע למצב שהבצק עוד בפירורים אבל אם מרימים אותו ומועכים הוא מתגבש למשטח אחיד. אם גם אחרי דקה של ערבוב הוא לא התגבש אפשר להוסיף בהדרגה עוד כף מים.

מאחדים את פירורי הבצק לגוש אחד, עוטפים בניילון נצמד ומכניסים למקרר לרבע שעה. אפשר גם ישר לעבוד איתו אם אתם חסרי סבלנות כמוני.
מקמחים את משטח העבודה ומרדדים את הבצק לעלה יחסית דק של פחות מחצי ס"מ, הבצק עוד קצת מתנפח באפייה ויש שתי שכבות שלו אז צריך להקפיד שהוא לא יהיה עבה מדי. ברגע שיש עלה מרודד קורצים מספר זוגי של עיגולים עם קורצן עוגיות או כוס, אני קרצתי עיגולים בקוטר של ½4 ס"מ.

מניחים חצי מכמות העיגולים על תבנית עם נייר אפייה, בחצי השני של העיגולים קורצים לב קטן במרכז. אם אין לכם קורצן של לב אפשר גם עוד עיגול קטן עם פקק או משהו מאולתר.

עכשיו מגיע הקטע הכיפי והיצירתי – בוחרים מילוי. המילוי האהוב עלי הוא ריבת תות קסומה של סבתא לייצ'ו, מה אתם לא מכירים את סבתא לייצ'ו? אז אני אספר לכם עליה.

סבתא לאה היא הסבתא האהובה של רועי (את רועי אתם כבר מכירים) שתמיד כשתשאלו אותה היא תגיד שהיא לא אוהבת לבשל והיא לא זוכרת איך להכין כלום. אבל כל המקפיא שלה מלא בקופסאות בשביל הנכדים והמדפים במזווה עמוסים בצנצנות ריבה עם תאריך על המכסה וטעם שרק מישהי שמכינה את הריבות האלה כבר 40 שנה יודעת לשחזר כל פעם מחדש בלי מתכון.
אז אם אין לכם ריבה של סבתא לייצ'ו אפשר לשים ריבה קנויה (עדיף מפרי קצת חמצמץ), ממרח שוקולד או כל מילוי אחר שיש לכם בבית. אבל הכי טוב שתבקשו מסבתא לייצ'ו איזה צנצנת, אולי השארנו אחת.

מתחילים להרכיב – מניחים במרכז כל עיגול שעל נייר האפייה מקל סוכריה או שיפוד ומהדקים אותו לבצק כדי שיצליח להחזיק אח"כ את המיני פאי. מעל קצה המקל שמים חצי כפית מילוי (אם הוא לא נוזלי אפשר אפילו יותר) וסוגרים בעיגול עליון עם חור בצורת לב.

עכשיו מהדקים את השוליים ועושים חריצים עדינים בעזרת המקל של הסוכריות או עם קצה של מזלג, אם אתם ממש רוצים להיות קפדנים אפשר גם למרוח על שולי העיגול התחתון ביצה כדי שהפאי לא ייפתח באפייה.

אתם ממש קרובים לסיום – נשאר רק לחמם תנור ל170° ולהכניס את הפאיים שלכם לרבע שעה.
אחסון – נשמר בחוץ בקופסא אטומה כמה ימים, אפשר גם להקפיא ולהוציא כל פעם רק כמה פאיים לטמפ' החדר.

*אני הברשתי חלק עם ביצה מעל והם יצאו קצת יותר זהובים אבל זה לא הבדל משמעותי אז בעיני אפשר לוותר – בתמונה למטה הפאיים שבצנצנת לא מוברשים והשניים שעל המפית כן הוברשו בביצה.

מקווה שיהיה לכם שבוע נפלא ושתמיד תזכו לאהוב ולהיות נאהבים ולסיום שיר קטן על אהבה שתפס את אוזניי בימים האחרונים.

*את המקלות אפשר למצוא במחיר מופקע בחנויות של מוצרים למסיבות או דברי קונדיטוריה, בטוח שגם אפשר למצוא בזול ב-ebay.

אגב – זה גם אחלה דבר לפיקניקים לשבתות שמשיות ומפנקות