לצערי נאלצתי בשבועות האחרונים להתוודע מחדש לאישיות הראיונות הפיקטיבית שלי. זו שחייבים להשתמש בה כדי לא להצטייר כנואשים בפני מעסיקים פוטנציאליים. זו שבמקום לומר "אני רוצה כסות, כסות מפני העולם הרשע!", היא אומרת "אני רוצה להתפתח מבחינה מקצועית".
אישיות הראיונות הפיקטיבית שלי אחראית על עוצמת לחיצת היד, רוחב החיוך, מספר ההנהונים הקשובים. כמו כן, כשאומרים לי דברים כמו "וברור לך שהתפקיד כולל עבודה בסופי שבוע וגם מדי פעם נבקש ממך להכין קפה", היא עונה "כן, כן. אין לי שום בעיה עם זה".
אישיות הראיונות צריכה עזרים משלימים, אביזרים שיכניסו אותי לדמות. בגדי ראיונות. לא ג'ינס, לא מחשוף, לא אדום, לא שחור. אפורים ופסטלים, כפתורים, כאלה. משהו שלובשים אך ורק לראיונות ולאזכרות. אני תמיד מחליטה שתהיה לי תלבושת אחת כזו, אבל אחרי ראיון כושל אני מאשימה את התלבושת ומאמינה שהיא נושאת אנרגיות שליליות, ואז צריך לצאת ולקנות בגדי ראיונות חדשים.
הקניון די שומם בצהריים. המוכרת מדברת ברוסית עם איזה שליח, וגיברת אחת סוקרת את הקולבים במבט עקמומי. השליח יוצא והמוכרת ניגשת אליה ושואלת אם אפשר לעזור.
"אני מחפשת חולצה באיזור השישים שקל, זה מתנה לבחורה בת 19."
"את יודעת איזה סגנון בגדים היא אוהבת ללבוש?"
"כן. היא רוסיה."
"אוקיי…?"
"רוסיות, אל תעלבי, כן? הן אוהבות שהכל עם נוצצים, פאייטים…"
יש ביטוי מעצבן יותר מ"אל תעלבי"?
מי המציא את הביטוי האיום הזה? מה זה "אל תעלבי"? זו פקודה? אם תגידו לי אז אני לא אעלב? בדומה ל"למה את כועסת?", זו גם נבואה שמגשימה את עצמה, גם אם לא עלה בדעתי להעלב, עכשיו כשאמרתם הנה נזכרתי כן להעלב.
אני מבינה, שהכוונה מאחורי המילים היא שאת לא רוצה לפגוע, את פשוט מציינת את העובדה הפשוטה שכל הרוסיות אוהבות פאייטים ולגמרי במקרה בת השיחה שלך היא אחת מאלה. אז למה להגיד ככה? למה לנסות לשלוט ברגשות הזולת? קחי אחריות על עצמך, תגידי "אני לא מתכוונת לפגוע". תגידי "אני לא חושבת על מה שאני אומרת, כי אני קצת מטומטמת". תגידי "אני מטומטמת וזקוקה להשתלת אונה". תגידי "אני מטומטמת וזקוקה להשתלת אונה, אבל יש רשימה ארוכה של ממתינים להשתלה, ובארץ ממעטים לתרום איברים". תגידי "אני זקוקה להשתלת אונה, ואני מחכה שייהרג בתאונת דרכים מישהו עם כרטיס אדי ושהגולגולת שלו תישאר שלמה ושהמשפחה שלו תאשר את תרומת האונה ואז יביאו את האונה בהליקופטר לחדר ניתוח בתוך צידנית עם קרח יבש ויתקשרו אליי שאתייצב מיד. בגלל זה אני תמיד עם הפלאפון פתוח, ולכן לא נעים לי ללכת לתיאטרון אז בעלי ואני לא מנצלים את המנוי שלנו למרות שנורא רציתי לראות את ברנשים וחתיכות".
? 