הומו סאפיינס

האם אתם יכולים לחשוב על סטנדאפיסט או קומיקאי שסבל מהפרעה נפשית? מה בדבר סופר/ת או משורר/ת? אולי נזכרתם ברובין וויליאמס שסבל מהפרעה דו-קוטבית, או חשבתם על הסופרת וירג’יניה וולף שגם היא סבלה מההפרעה דומה, ויש הרבה דוגמאות אחרות.

ישנם לא מעט  סופרים, משוררים, שחקנים וקומיקאים שמתמודדים עם הפרעות נפשיות והקשר בין יצירתיות ומחלות נפש מוכר בספרות המחקרית כבר זמן רב. מחקרים מראים שאנשים יצירתיים כמו סטנדאפיסטים, אמנים, ומדענים סובלים בשכיחות גדולה יותר מסכיזופרניה. דוגמא בולטת לכך היא ג’ון נאש, המתמטיקאי הידוע זוכה פרס נובל לכלכלה שמחקריו בתורת המשחקים היו פורצי דרך, ושדמותו ומאבקו בסכיזופרניה הונצחו בספר ובסרט נפלאות התבונה. מחקר אחר מצא שאנשים שסובלים מסכיזופרניה היו בעלי סיכוי גבוה יותר לעבוד בעבודות יצירתיות (כאלו שבתחומים מדעיים ואמנותיים). להמשיך לקרוא ←

אחת הטענות המושמעות לעתים קרובות נגד ההשפעות ההרסניות של כלי התקשורת, היא שהיא מציגה דימויים מעוותים או לא מציאותיים של אנשים ובעיקר נשים שמובילים לאידיאל רזון והפרעות אכילה אצל נערות. הייצוגים הללו כוללים בעיקר נשים רזות ויפות באופן קיצוני, ונעזרים באמצעים מלאכותיים כמו מייקאפ או פוטושופ כדי ליצור אידיאל יופי שלא קיים באמת ובלתי מושג. המראה הנפוץ של דוגמנית צעירה, סימטרית ועור חלק פונה ליצרים האדפטיביים שנוצרו במהלך האבולוציה, אבל הוא מוצג בצורה קיצונית ולא פרופורציונלית (ראו כאן את הפוסט על האבולוציה של היופי). על פי התאוריה שהמייצגת הבולטת שלה היא נעמי וולף, הדימויים הלא מציאותיים בטלביזיה, קולנוע, מגזינים ושלטי חוצות, גורמים להפרעות אכילה בשל הניסיון הכושל להדמות לאידיאל יופי בלתי אפשרי. להמשיך לקרוא ←