אחת הסוגיות המרכזיות שנותרו מעורפלות בשעות שעברו מאז הכריזה מיקרוסופט על קונסולת המשחקים החדשה שלה, ה-Xbox One, היא האם וכיצד מתכוונת הענקית האמריקאית לאפשר את המשך קיומו של שוק המשחקים המשומשים.
זה התחיל מהשערות לפיהן הקונוסולה החדשה לא תאפשר הפעלת משחקים משומשים כלל – השערות שהביאו לנפילת מניות Gamestop שמעל רבע מהכנסותיה כיום מגיעות מהמסחר במשחקים כאלו – והמשיך במסרים מעורפלים יותר, ופחות, על תוכניותיה של מיקרוסופט בעניין. "ה-Xbox One תוכננה לאפשר ללקוחותינו למכור ולהחליף משחקים ברשתות הקמעונאיות", כתב Major Nelson , מבכירי Xbox Liveבבלוג שלו, אך הדגיש שהחברה לא אישרה עדיין מה מודל הפעולה המתוכנן לכך, ומאוחר יותר הבהיר בכיר אחר בחברה כי תהיה מערכת שתאפשר "לסחור במשחקים משומשים בחנויות". גם הוא עמד על כך כי הפרטים המלאים עדיין לא פורסמו ויוכרזו רק "בזמן המתאים".
מה שאושר בינתיים הוא שהתקנת משחק על הכונן הקשיח של הקונסולה החדשה, תחייב הפעלה אינטרנטית שלו, שתקשור אותו לחשבון המשתמש, ומאותו רגע, לא יהיה צורך יותר בדיסק כדי לשחק את המשחק. כמו ב-steam ודומיו, המשתמש הרשום יוכל להפעיל את המשחק גם מקונסולות אחרות (לדוגמה אם יתקין את דיסק המשחק אצל חברים או על קונסולה של בן משפחה) אך מכיוון שכל עותק שנרכש מקושר לחשבון יחיד, לא ניתן יהיה לשחק בו במקביל במספר קונסולות, ולכן גם אין משמעות ממשית למכירת או השאלת דיסק המשחק לאחרים – שכן אלו כאמור לא יוכלו להשתמש בו מתוך חשבונם שלהם.
אז כיצד בכל זאת ניתן יהיה למכור ולהחליף משחקים? בעניין זה, כאמור, מסרבת מיקרוסופט לספק פרטים נוספים אולם כמות סימני השאלה אינה רבה במיוחד. ראשית ברור שיידרש מנגנון שיאפשר לבטל את הקישור שבין המשתמש הרשום למשחק. מכיוון שהקישור הזה מבוצע כנראה באופן חד פעמי מול שרתי מיקרוסופט בשלב התקנת המשחק על הדיסק הקשיח, לא תדרש בהכרח מחיקה של ההתקנה עצמה, אבל כן יידרש הליך של אימות מול מיקרוסופט שימחק את הרשאות המשתמש להפעיל את המשחק, השמורות על הקונסולה, ו"ישחרר" בכך את העותק הפיסי להתקנה מחדש על קונסולה אחרת.
הבעיה היא, ששום דבר בעותק הפיסי של המשחק לא מצביע על כך שההליך הזה אכן בוצע, ולכן תידרש מערכת נוספת של אימותי משחקים, שתאפשר לבדוק האם ההרשאות על דיסק מסוים פנויות להתקנתו כמשחק חדש, עוד לפני שמנסים לעשות את ההתקנה עצמה. מערכת כזאת יכולה להיות פשוטה מאד ונגישה לכלל הלקוחות, לדוגמה על ידי אתר אינטרנט של מיקרוסופט לתוכו ניתן יהיה להזין את המספר הסידורי של הדיסק, ולקבל אישור שהדיסק אכן פנוי להתקנה ולא מקושר למשתמש רשום.
מערכת כזאת יכולה אמנם לפתור את הסכנה בביצוע עסקה פנים אל פנים – בחנות או סתם בין שני אנשים – אולם אין בה לתת מענה לעסקה מרחוק – באמצעות eBay ודומיו, שכן גם אם המספר הסידורי של הדיסק יפורסם על ידי המוכר באופן שיאפשר לקונה לבדוק שהדיסק במצב "כמו חדש", הרי שמצבו של הדיסק יכול להשתנות בשלב כלשהו לפני שיגיע לידי הקונה, ומטעמים של סודיות ופרטיות גם יהיה קשה לקונה להוכיח במצב כזה כי לא הוא, אלא אדם אחר, הוא זה שנרשם כבעלים חדש. בנוסף, הפעלתה של מערכת כזאת תהיה כרוכה בעלויות למיקרוסופט, ולכן ספק אם תעמיד אותה כשירות חינמי לציבור.
היבט נוסף שצריך להביא בחשבון הוא שמיקרוסופט מעוניינת ללא ספק לקבל תמורה בגין כל מכירה של משחק משומש. את התמורה הזאת היא יכולה לדרוש מהמוכר, על ידי גביית תשלום בגין השירות של "שחרור" העותק הפיסי להתקנה מחודשת, או מהקונה, על ידי גביית תשלום בשלב התקנת עותק שמסומן במאגרים ככזה שהותקן והוסר, או משניהם.
כדי לפשט את הבעיה הזאת, ולפתור את הסיכון בביצוע עסקאות שאינן פנים אל פנים, נראה שמיקרוסופט מתכוונת לתעל ולמקד את שוק המשחקים המשומשים ברשתות החנויות בלבד כפי שגם נרמז בדבריהם של המנהלים שהוזכרו קודם – ושדיברו רק, ולא במקרה לדעתי, על מכירה והחלפה "בחנויות".
אז איך זה יעבוד? החנויות ייהנו מן הסתם, משירותי אימות מהירים שיוודאו שהמוכר הסיר את ההתקנה מחשבונו לפני המכירה, או אף יאפשרו הסרה מרחוק מתוך החנות בתנאי שהקונסולה מחוברת באותה עת לאינטרנט כגון על ידי הקצאת עמדה מיוחדת לקונים לתוכה יזינו את פרטי המשתמש והסיסמה שלהם ויסרקו את הברקוד של דיסק המשחק שהם מבקשים למחוק מחשבונם. הקונים מצדם, יוכלו לסמוך על המוניטין של הרשתות, ומדיניות האחריות ושירות הלקוחות שלהן, כדי להבטיח שהמשחק המשומש שהם קונים, בחנות או באמצעות האינטרנט, פנוי ובטוח להתקנה. למעשה, אף את פתיחת ההרשאה וההתקנה עצמה הם יכולים להתחיל מרחוק, מתוך החנות ובאמצעותה אינטרנט.
במודל הזה, תוכל מיקרוסופט גם לגבות תשלום מהרשתות על כל קניה, במתכונות מסחריות שונות כגון אחוז ממחיר העסקה, שמספקות מצדן גמישות שאינה מתאפשרת במודל של גביית תשלום בתעריף קבוע מהלקוחות עצמם, בין אם בשלב הקניה ובין אם בשלב המכירה. כך גם ניתן למנוע צורך בהליך של תשלום כפול – על הדיסק עצמו בחנות, ועל התקנתו כמשומש בבית. הקונה משלם פעם אחת על הדיסק המשומש – בחנות, וזאת מצדה אחראית להתחשבנות מול מיקרוסופט.
סימן השאלה היחיד שנותר אם כך, הוא האם בכוונת מיקרוסופט להסתפק במתן עדיפות לרשתות בשוק המשומשים, או להפוך אותן לשחקנים היחידים בשוק זה. את האפשרות השניה היא יכולה ליישם לדוגמה על ידי כך ששחרור נעילת משחק מחשבון תהיה פעולה שניתן יהיה לבצע רק מתוך החנויות, בחיבור מרחוק לחשבון המשתמש ולקונסולה שלו, ולא על ידי משתמשים פרטיים בבית.
לדעתי התרחיש של חסימת שוק המשחקים המשומשים הפרטי הוא פחות סביר. במקום זאת ניתן להניח שמיקרוסופט תאפשר לשני הערוצים להתקיים – ערוץ פרטי שיחייב את המוכר או הקונה, או שניהם, בתשלום אגרה על חילופי הבעלים וישאיר אותם בחוסר בטחון עד להשלמת העסקה, מה שיפגע במיוחד בעסקאות מרחוק, וערוץ מסחרי – פשוט, בטוח ונוח, שבשל מודל התמחור שלו גם יאפשר לו אולי להיות אטרקטיבי יותר במחיר מהערוץ הפרטי.
מכל מקום, סביר להניח, שהסיבה שמיקרוסופט לא נכנסת בשלב זה לפרטים היא שטרם גיבשה את רשימת הרשתות שיפעלו בשוק המשומשים, ומודל העבודה המדויק מולן, כמו גם שטרם החליטה אם היא מתכוונת לאפשר לשוק הפרטי להתקיים, ובאיזה מידה. החלטה שכשלעצמה עשויה להיות תלויה בתוצאות המו"מ עם הרשתות השונות, המתנהל מן הסתם גם ברגעים אלו ממש.
Posted with Blogsy
GamesGirl 