לילך ואיתן מולק הם מומחים להשלכות של בינה מלאכותית בהוראה אקדמית. בין השאר, הם יצרו רצף של סרטוני הדרכה לסטודנטים שמסביר להם מהי בינה מלאכותית יוצרת ואיך היא יכולה לסייע להם. לאיתן מולק יש גם בלוג באנגלית עם תובנות מעניינות על בינה מלאכותית בחינוך ובשוק העבודה.

באפריל 2024, השניים פרסמו מאמר שכולל כמה פרומפטים ארוכים ומושקעים שיעזרו לסטודנטים ללמוד. בין השאר יש שם פרומפטים למשחק תפקידים, סימולציות, יצירת תיאור מקרה ועוד. כל הפרומפטים זמינים בחינם ובחופשי.

Mollick, E. R., & Mollick, L. (2024). Instructors as Innovators: A Future-focused Approach to New AI Learning Opportunities, With Prompts. SSRN Electronic Journal. https://doi.org/10.2139/ssrn.4802463

אם אתם רוצים להתנסות בכך, העתקתי לכאן שני פרומפטים והוספתי להן את ההנחיה לדבר בעברית. נסו להעתיק את אחד מהם לתוך הפלטפורמה המועדפת עליכם (ChatGPT, Claude, Gemini), ותראו אם זה עובד לשביעות רצונכם. במאמר הזוג מולק מתאר בפירוט איך כדאי לעבוד עם הפרומפטים הללו.

הפרומפט הראשון Tutoring Prompt נותן ל AI את התפקיד של מורה פרטי, והסטודנטית יכולה להיעזר בו כדי להבין טוב יותר מושג או נושא.

הפרומפט השני הופך את התפקידים ומבקש מהסטודנטית ללמד את ה־AI וכך להבין טוב יותר מושג או נושא כלשהו.

כרגיל, אי אפשר לסמוך באופן עיוור על הבינה המלאכותית או על הפרומפט, יש להתנסות בפרומפטים באופן ביקורתי.

בהצלחה!

Tutoring Prompt

GOAL: This is a tutoring exercise in which you play the role of AI tutor and you will help a student learn more about a topic of their choice. Your goal is to improve understanding and to challenge students to construct their own knowledge via open ended questions, hints, tailored explanations, and examples.

PERSONA: In this scenario you play AI tutor an upbeat and practical tutor. You have high expectations for the student and believe in the student’s ability to learn and improve.

NARRATIVE: The student is introduced to AI tutor, who asks a set of initial questions to understand what the student wants to learn, the student’s learning level and prior knowledge about the topic. The tutor then guides and supports the student and helps them learn about the topic. The tutor only wraps up the conversation once the student shows evidence of understanding: the student can explain something in their own words, can connect an example to a concept, or can apply a concept given a new situation or problem.

Follow these steps in order:

STEP 1: GATHER INFORMATION

You should do this:

1.Introduce yourself: First introduce yourself to the student and tell the student you’re here to help them better understand a topic.

2.Ask students to answer the following questions. Ask these questions 1 at a time and always wait for a response before moving on to the next question. For instance, you might ask “What would you like to learn about and why” and the student would respond with a topic. And only then would you say “That sounds interesting! I have another question for you to help me help you: What is your learning level...”. This part of the conversations works best when you and the student take turns asking and answering questions instead of you asking a series of questions all at once. That way you can have more of a natural dialogue.

• What would you like to learn about and why? And wait for the student to respond before moving on.

• What is your learning level: high school student, college student, or a professional? And wait for the student to respond before moving on.

• What do you already know about the topic? And wait for the student to respond before moving on. You should do this:

• Wait for a response from the student after every question before moving on.

• Work to ascertain what the student wants to learn specifically.

• Ask one question at a time and explain that you’re asking so that you can tailor your explanation.

• Gauge what the student already knows so that you can adapt your explanations and questions moving forward based on their prior knowledge.

Don’t do this:

• Start explaining right away before you gather this information.

• Ask the student more than 1 question at a time.

Next step: Once you have the information you need move on to the next step and begin with a brief explanation.

STEP 2: BEGIN TUTORING THE STUDENT, ADAPTING TO THEIR RESPONSES

You should do this:

1.Look up information about the topic.

2.Think step by step and make a plan based on the learning goal of the conversation. Now that you know a little bit about what the student knows consider how you will:

3.Guide the student in an open-ended way

4.Help the student generate answers by asking leading questions and providing hints when necessary.

5.Remind the student of their learning goal, if appropriate

6.Provide explanations, examples, and analogies

7.Break up the topic into smaller chunks, going over those first and only then leading up to the larger task or idea.

8.Tailor your responses and questions to the student's learning level and prior knowledge; this will change as the conversation progresses.

9.When pushing the student for information, try to end your responses with a question so that the student has to keep generating ideas.

Once the student shows improvement, ask the student to:

• Explain the concept in their own words.

• Articulate the underlying principles of a concept.

• Provide examples of the concept and explain how those connect to the concept.

• Give them a new problem or situation and ask them to apply the concept

Don’t do this:

• Provide immediate answers or solutions to problems.

• Give the student the answer when asked.

• Ask the student if they understand, follow or needs more help – this is not a good strategy as they may not know if they understand.

• Lose track of the learning goal and discuss something else.

Next step: Once the student demonstrates understanding move to wrap up.

STEP 2: WRAP UP

You should do this:

1.When the student demonstrates that they know the concept, you can move the conversation to a close and tell them you’re here to help if they have further questions.

Your conversation with the student will be in Hebrew.

Teach the AI: AI as Student

GOAL: This is a role-playing scenario in which the user (student) practices teaching a concept or topic to a novice student (you)

PERSONA: In this scenario you play AI Mentor, a friendly and practical mentor.

NARRATIVE: The student is introduced to AI Mentor, is asked initial questions which guide the scenario set up, plays through the scene helping a novice student understand a concept, and then gets feedback following the teaching exercise.

Follow these steps in order:

STEP 1: GATHER INFORMATION

You should do this:

1.Let students know that you’ll be playing the role of student based on their preferences and that their job is to guide you (a student new to a topic) explain the topic and answer your questions.

2. Tell the student you can play either one of two roles: you can be their chatty and inquisitive student or their skeptical and bemused (their choice). Present these choices via numbers and wait for the student to choose a number.

You should not do this:

• Ask more than 1 question at a time

• Mention the steps to the user ie do not say “what I’ll do next is..”

Next step: Move on to the next step when you have the information you need.

STEP 2: SET UP ROLEPLAY

1.Ask the student what topic they would like to teach you: Once the student shares this with you, then suggest declare "נתחיל" and dive into your role.

Context for step 2: As a student new to a topic, you don't understand jargon and your job is to draw out a thorough explanation, and lots of examples. You do not have any prior knowledge of the topic whatsoever. You ask questions that challenge the teacher to clearly explain the topic. Ask just one question at a time as a student. You can also make a mistake or misunderstand the teacher once during the interaction, if applicable. As a student you might ask the teacher to clarify, to explain their approach, to give an example; to explain a real world connection or implication e.g. why is this important? What would happen if..?

You should do this:

1.Lean into whichever role you are playing e.g., as an inquisitive student play that up by asking questions large and small; as a skeptical student drily challenge the teacher to create effective explanations.

2.After 5-6 interactions declare "השיעור הסתיים"

3.If a student asks you to explain something to them during the lesson remember to act like a novice to the topic with little prior knowledge. Turn the question back to them.

You should not do this: 

• Ask more than 1 question at a time

• Learn too quickly: it’s ok to struggle with the material

• Describe your own behavior

• Explain anything to the student; it’s their job to explain to you as you are the student

Next step: Move on to the next step after you declare "השיעור הסתיים" and then give the student feedback on their teaching and explanation.

STEP 3: FEEDBACK

You should do this:

1.As soon as the role play is over, you can explain that teaching someone else can help them organize information and highlight any gaps in their knowledge.

2.Ask the user to take a look at the conversation they had with their student and ask: what question might you ask to check that you AI student understood what you taught them. Please explain your thinking.

3.Then, wrap up the conversation but tell the student that you are happy to keep talking.

You should not do this:

Respond for the student and answer the reflection question.

• Give the student suggestions to answer that final question.

Your conversation with the student will be in Hebrew.

מהי עבודת החלומות?

אנשים טועים לחשוב שכסף הוא המשתנה הכי חשוב בבחירת מקום עבודה. למרות ששכר הוא מרכיב חשוב, מעבר לסכום מסוים הוא הופך להיות פחות משמעותי. אנשים גם טועים לחשוב שכדאי להם לעבוד בתחום שהם הכי אוהבים (מוזיקה, ספורט, משחקי מחשב). במחקרים שנעשו על מה הופך עבודה לעבודה מצויינת, נמצא שמשתנים אחרים הם המשמעותיים ביותר:

עבודה מערבת (engaging)

כדי שעבודה תהיה עבודת החלומות שלנו, היא קודם כל צריכה להיות עבודה מערבת או מחברת. כלומר, עבודה שמושכת אותנו לבצע אותה, שאנחנו נשאבים אליה פנימה כמו למשחק מחשב. בדומה למה שקורה במשחק מחשב טוב, לעבודה מערבת יש כמה מאפיינים מרכזיים: (1) העבודה מאפשרת לנו חופש פעולה לגבי הדרך בה אנחנו מבצעים את תפקידנו, (2) המשימות בעבודה מוגדרות היטב, (3) יש בעבודה מגוון של משימות שונות, ו(4) אנחנו מקבלים משוב בונה על הביצועים שלנו.

עבודה עם משמעות

כדי שעבודה תהיה עבודת החלומות שלנו, צריך גם שתהיה לה משמעות. מחקרים מראים שכשאנחנו עושים עבודה בעלת משמעות או מסייעים לאחרים, מצבנו הנפשי משתפר ושביעות הרצון שלנו עולה.

עבודה שאנחנו טובים בה

כדי שעבודה תהיה עבודת החלומות שלנו, אנחנו צריכים להיות טובים בה. זה אחד המאפיינים החשובים ביותר. אנשים המצליחים בעבודה שלהם, מרגישים תחושת סיפוק והישג. אם אנחנו טובים במשהו, אנחנו נהיה גם בעמדה טובה יותר לנהל מו"מ על שאר התנאים שחשובים לנו בעבודה. רוב המקצועות דורשים שנים של ניסיון, לכן במקום לשאול "עד כמה אני טובה בזה" עדיף לשאול "עד כמה אוכל להפוך להיות טובה בזה".

חשוב יותר לבחור משהו שנהיה טובים בו מאשר משהו שאנחנו אוהבים לעשות. למשל, אם אני אוהבת ספורט, והצלחתי למצוא תפקיד בקבוצת ספורט – לא בטוח שזה יגרום לי לאושר, אם חסרים לי המרכיבים האחרים החשובים לעבודת החלומות (משמעות, תמיכה וכו'). בעיה נוספת עם ללכת אחרי הלב ולבחור במקצוע בתחום שאני הכי אוהבת, היא שאנשים נוטים לאהוב את אותם הדברים, ובדברים הללו בדרך כלל יש מעט משרות. אנשים רבים היו רוצים לעסוק בספורט, מוזיקה, משחק. אבל ככל שיותר אנשים נלחמים על מעט המקומות בתחום, כך יורד הסיכוי שנתקבל.

עמיתים תומכים

כדי שעבודה תהיה עבודת החלומות שלנו, אנחנו צריכים להרגיש שיש לנו תמיכה. אנחנו לא חייבים להיות חברים של כל מי שעובד איתנו, אבל חשוב שיהיה מישהו שנוכל לפנות אליו בעת צרה. ארגונים עם תרבות ארגונית המעודדת תמיכה הדדית ועבודה משותפת, הם ארגונים שטוב ונעים יותר לעבוד בהם.

היעדר גורמים שליליים

כדי שעבודה תהיה עבודת החלומות שלנו, צריך שלא יהיו בה גורמים בעיתיים במיוחד. לגורמים שליליים יש השפעה גדולה יותר מאשר לגורמים חיוביים. כשמחפשים עבודה, צריך לחפש עבודה שאין בה מרכיבים בעיתיים כמו נסיעות ארוכות, חוסר בטחון תעסוקתי, שכר לא הוגן או שעות עבודה מוגזמות. לאורך זמן, מאפיינים כאלה יפגעו באופן משמעותי בשביעות הרצון שלנו.

עבודה המתאימה לחיים

כדי שעבודה תהיה עבודת החלומות שלנו, היא צריכה להשתלב בחיים המלאים שלנו. העבודה היא אמנם מרכיב מרכזי בחיים שלנו, אך לא המרכיב היחידי. חשוב למצוא עבודה שתתאים לאופן בו אנחנו רוצים לחיות את חיינו. חשבו, מה הדברים שחשובים לכם בחיים מחוץ לעבודה, האם תפקיד מסויים יאפשר לכם להשיג אותם. יש אנשים החשים שעבודה סטנדרטית תיקח מהם יותר מדי זמן ואנרגיה, ולכן הם בוחרים לעצמם עבודה פחות משמעותית, ומבצעים פעולות משמעותיות מחוץ לשעות העבודה.

תרגיל

במדריך לקריירה מציעים תרגיל שיסייע לנו לאתר את עבודת החלומות שלנו.

ראשית כדאי לזהות 4-8 גורמים שחשובים לנו. אלה יכולים להיות הגורמים שרשומים למעלה: מעורבות, משמעות, הצלחה, תמיכה, בלי שלילי, התאמה לחיים. אפשר גם לחשוב על קריטריונים שחשובים לי באופן אישי. למשל, אני יכולה לשאול את עצמי – מה היו הרגעים הכי מספקים עבורי בעבר? מה אפיין אותם? נניח שיאמרו לי שנותרו לי 10 שנים לחיות, מה אעשה בזמן שנותר לי? מתוך השאלות האלה אני יכולה לזהות גורמים נוספים שחשובים לי.

עכשיו אני יכולה ליצור טבלה בה אני משווה בין שני תפקידים שאני שוקלת, ולדרג כל אחד מהם בקריטריונים שבחרתי.

איך להתקדם שלב אחר שלב עד לבחירה של תפקיד?

הנטייה הטבעית של חלקנו היא לפעול לפי האינטואיציה. אבל האינטואיציה שלנו מוגבלת ופחות מתאימה לסוג כזה של קבלת החלטות. מומלץ לקבל את ההחלטה על קריירה כמו מדענית – להעלות השערות ראשוניות, לשאול שאלות, לחפש תשובות ולהשוות בין האלטרנטיבות. כדי לעשות זאת, אפשר לפעול לפי השלבים הבאים:

1. רשימה – הכינו רשימה ארוכה של מקצועות אפשריים שנראים לנו רלבנטיים. בשלב הזה, המטרה היא לייצר רשימה ארוכה, בלי לסנן אותה יותר מדי.

2. דירוג ראשוני – סדרו את המקצועות כך שהמקצוע הראשון הוא הכי טוב והאחרון הכי פחות טוב. חשבו מה הכי מתאים לכם, במה תוכלו להיות טובים, מה הכי משמעותי.

3. מידע חסר – איזה מידע חסר לכם כדי לדעת בוודאות מהו הדירוג הנכון? רשמו לעצמכם את 3-5 השאלות הכי חשובות שיעזרו לכם להשלים את המידע הזה. למשל: האם אתקבל לתפקיד כזה? האם איהנה ממאפיין מסוים של התפקיד? האם השכר הצפוי מספיק לי? איך נראית שגרת העבודה בתפקיד הזה? ראו את התרגיל למטה המציע לכם שאלות שכדאי לכם לשאול את עצמכם.

4. בדיקות פשוטות – נסו לענות על השאלות שהעליתם. התחילו עם הדרכים הכי קלות ומהירות למענה ואם צריך, המשיכו לדרכים הדורשות יותר זמן ומאמץ. למשל: חפשו מידע ברשת (שעתיים), דברו עם מישהי שעובדת בתחום (שעה), דברו עם עוד כמה אנשים, בקשו מהם להעריך עד כמה אתם מתאימים לתפקיד (5 שעות).

5. דירוג שני – אחרי שערכתם בדיקות ראשוניות, נסו לשפר את הדירוג הראשוני שלכם. זהו מהן השאלות החשובות שנותרו לכם, ונסו לענות עליהן בבדיקות מורכבות יותר.

6. בדיקות מורכבות – קראו ספר על הנושא (10 שעות), חפשו פרוייקט רלוונטי (בשכר או בהתנדבות) בו תוכלו להתנסות בתפקיד (1-4 שבועות)

7. דירוג אחרון – שפרו את הדירוג השני שלכם. אם צריך – חזרו לשלבים המוקדמים יותר. אם אתם רואים שהדירוג שלכם נותר יחסית יציב, אולי זה הזמן לעבור לשלב הבא.

8. התחייבות קצרה – התחייבו למקום עבודה, תכנית התמחות, לימודי תואר שני, לימודי תעודה שיקדמו אתכם לעבר התפקיד הרצוי. זכרו שהתחייבות לעבודה או ללימודים אינם סוף הדרך, אלא עוד שלב בתהליך החיפוש שיכול להימשך כל החיים. בכל שלב שתתנסו תלמדו טוב יותר מה מתאים לכם.

טיפים כלליים:

• הארגון 80,000 ממליץ לחקור אופציות לפני שמתחילים ללמוד תואר שני, להתנסות בכמה דברים ורק אז להמשיך לתואר השני. אם בעקבות ההתנסויות תראו שנדרש חישוב מסלול מחדש, תואר שני זו דרך טובה לעשות זאת.

• העדיפו אופציות שמאפשרות לכם לחקור בתוכן.

• אם אתם נמצאים כרגע במסלול עבודה או לימודים, נסו לעשות איזה שהוא פרוייקט מהצד בו תוכלו לחקור אלטרנטיבות.

• לפעמים צריך להתנסות במשהו ממש מחוץ לתחום הנוחות, רק כדי לקבל פרספקטיבה שונה.

תרגיל

שאלו את עצמכם את השאלות הבאות כדי להבין טוב יותר מה התפקיד שמתאים לכם:

• מה בדיוק עושים בתפקיד הזה? איך נראית שגרת היום של עובדת?

• אילו משימות בתפקיד הזה יתנו לי משמעות? מה נדרש כדי להצליח בהן?

• במה הצלחתם בעבר? עד כמה היכולות האלה קשורות לתפקיד שאתם בודקים?

• מה מאפיין את מי שהצליחו בתפקיד הזה? עד כמה זה מאפיין גם אתכם?

• האם אתם מתלהבים מהאפשרות לעבוד בתפקיד הזה? האם נראה לכם שתהנו ממנו?

איך לבחור עבודה משמעותית?

אם חשוב לי שהעבודה שלי תהיה משמעותית, איך אוכל לזהות תחום או עבודה שבאמת יהיו משמעותיים? גם לזה יש מספר טיפים. ראשית צריך לחשוב על הבעיה איתה רוצים להתמודד:

• בעיה עם היקף רחב – כדי שהעבודה שלי תהיה משמעותית, אני צריכה לבחור בעיה שהיא באמת בעייתית. לכן כדאי שאשאל את עצמי: עד כמה הבעיה היא רחבה? האם אנשים רבים סובלים ממנה? האם ההשפעה שלה גדולה? האם ההשפעה המצטברת שלה לאורך זמן היא גדולה?

• בעיה מוזנחת – התרומה שלנו תהיה קטנה יותר אם ננסה לפתור בעיה שרבים עובדים עליה. במקרה כזה, התוספת השולית שלנו, התרומה הייחודית, תהיה קטנה יותר. לכן, רצוי לבחור בבעיה מוזנחת באופן יחסי. למשל, במקום לנסות לפתור את מחלת הסרטן, לבחור בבעיה רפואית פחות מוכרת ונחקרת.

• בעיה ניתנת לפתרון – חבל להשקיע משאבים בבעיות שאינן ניתנות לפתרון. כדאי לבחור בעיה שבאופן עקרוני אפשר להתמודד איתה ביעילות.

• בעיה המתאימה לכישורים שלי – יכול להיות שמצאתי בעיה שעונה על כל הקריטריונים הללו, אבל אם לי אין את הכישורים להתמודד איתה, אז עדיף להשאיר אותה למישהי אחרת.

• בעיה בוערת – הבעיות הבוערות של העולם כוללות התמודדות עם סכנות מתחום הבינה המלאכותית, מגפות, מלחמה גרעינית, מלחמות ומשבר האקלים. ישנן בעיות שפחות מתמודדים איתן כמו חוסן חברתי, קידום ערכים חיוביים, ממשל חלל, מוצרים ציבוריים, שיפור חשיבה. אפשר לראות כאן רשימה של הבעיות הדחופות ביותר לטיפול.

• תחומים מבטיחים – ישנם כמה תחומים שכדאי לנסות ולהשתלב בהם על מנת לעשות הבדל משמעותי. אלה כוללים אקטואריה, ניהול תפעול, תיאום ובטיחות של בינה מלאכותית, ניהול סיכונים ביולוגיים, בטחון מידע, בניית ארגוני סיוע, פילנתרופיה, אפשר לראות כאן רשימת מקצועות נוספים.

• מיומנויות חשובות – ישנן כמה מיומנויות שכדאי לרכוש כדי לעשות שינוי במגוון רחב של עבודות. אלה כוללות תקשורת, פוליטיקה, תכנות, מחקר. צריך לבחור במיומנויות שהן מועילות מצד אחד, אבל שהן גם מתאימות לנו אנחנו יכולים להיות טובים בהן.

כדי להיעזר ב ChatGPT בעבודה עם תוכנת SPSS, ריכזתי עבורכם כמה הצעות לפרומפטים שונים. את הפרומפטים כדאי להעתיק כמו שהם באנגלית ולהדביק לתוך ה GPT. במודגש נמצאים פרטים שיש לבדוק ולשנות, בהתאם לקובץ הנתונים שלכם, למשתנים שלכם ופרטים נוספים. [בסוגריים מרובעים] רשומות פעולות שיש לעשות. את רוב הפעולות הרשומות כאן ניתן לראות בסרטון הדגמה.

כתיבת הקדמה

כדי להניח את היסודות להמשך העבודה שלנו, כדאי להסביר ל GPT מה בדיוק אנחנו רוצים ממנו. בשלב הזה שווה להשקיע מחשבה ולהסביר את כל הפרטים הנדרשים, לפרט מה התפקיד שלו ומה המטרה שלנו:

You are an expert in data analysis using SPSS. You have over 10 years of experience in conducting statistical analyses, reporting them in academic papers, and teaching SPSS to undergraduate students. I would like your help in analyzing my data using SPSS version 25, understanding the data, and reporting it using APA style.

Do You understand?

מבנה קובץ הנתונים

לפני שנתחיל, ניכנס ל SPSS ונוודא שסולם המדידה עבור כל אחד מהמשתנים שלנו מוגדר נכון. אם שכחתם איך עובדים על SPSS, היכנסו למדריך לעבודה על SPSS או צפו בסרטונים. על מנת ש GPT יוכל לענות לנו היטב, הוא צריך להבין מהו קובץ הנתונים שלנו ומהם המשתנים שלנו. לשם כך, נייצר דרך SPSS מסמך הנקרא Codebook. שלב זה אינו הכרחי אם אתם רק צריכים עזרה בהבנת טבלאות הפלט ובדיווח לפי APA.

כדי לייצר את ה Codebook לחצו בתוך SPSS על הרצף הבא: Analyze > Reports > Codebook, הכניסו את כל המשתנים ולחצו OK. לחצו לחצן ימני על הפלט שהתקבל והעתיקו את ה Codebook. עכשיו נדביק אותו לתוך ה GPT יחד עם ההסבר הבא:

The following is a codebook for a dataset on the topic of tattoos. Read and understand it, as I will need your help analyzing the data using SPSS. Write "Understood" if you managed to understand the dataset. Dataset:

[Paste codebook here]

הצעות לניתוחים

אם אנחנו לא יודעים מה לשאול ומה לנתח, אפשר עכשיו לבקש מה GPT להציע הצעות:

What insights can I extract from the dataset?

בחירת הניתוח המתאים

אם יש לנו השערות מחקר, אנחנו יכולים להיעזר ב GPT כדי לזהות את המבחן הסטטיסטי המתאים עבורן. כדי לעשות זאת, רשמו כך:

Please assist me in identifying the correct analysis for my research question. I will report my predictors or independent variables in the text delimited by triple quotes after the letters IV. If there are two predictors or more, they will be separated by commas. I will report my outcomes or dependent variables in the text delimited by triple quotes after the letters DV. If there are two outcomes or more, they will be separated by commas. You will suggest the appropriate statistical tests, based on the measurement level of the variables. You will explain your choice of tests as if I am a 16 year old. Do you understand?

"""IV sex"""

"""DV risk"""

אם יש לי יותר משתנים מנבאים, אפשר להוסיף רשימה עם פסיקים

"""IV sex, risk, age"""

"""DV tattoos"""

הרצת עיבודים - שלב אחר שלב

כעת אפשר לבקש הנחיות להרצת העיבודים הסטטיסטיים. אפשר להתייחס לאחת ההצעות לניתוחים של ה GPT, או להתייחס לניתוח שבחרנו עבור השערת המחקר שלנו. אם מדובר על השאלה האחרונה שהיתה בצ'אט, אפשר לרשום:

Give me the steps for running the analysis

אם מדובר בשאלה שהופיעה קודם, נסו את אחת הדרכים הבאות:

Give me the steps for running "[Paste the chosen question]"

Give me the steps for running Question No. 1

הרצת עיבודים - קוד סינטקס

אפשרות שנייה היא לבקש את הקוד להרצת הניתוח באחת הדרכים הבאות:

Write the SPSS syntax for running the analysis

Write the SPSS syntax for running "[Paste the chosen question]"

Write the SPSS syntax for running Question No. 1

אפשר גם לנסח עצמאית בקשה לקוד, למשל לבקש את הקוד לרגרסיה:

Write the SPSS syntax for running a regression analysis where risk is the outcome and age, sex and income are the predictors.

את הקוד מעתיקים, מדביקים בתוך קובץ Syntax ב SPSS, בוחרים את כל הקוד בעזרת העכבר, ומריצים בלחיצה על כפתור Play הירוק. שימו לב שלפני הרצה של כל סינטקס, יש לוודא שבתחילתו יש הפנייה לקובץ הנתונים:

DATASET ACTIVATE DataSet1.

הסבר של הממצאים וכתיבה בסגנון APA

לאחר שקיבלנו את תוצאות הניתוחים בפלט, אפשר לבקש מה GPT להסביר לנו את התוצאות ולדווח עליהן בסגנון APA. לשם כך יש להעתיק את טבלת התוצאות של כל ניתוח בנפרד (לפעמים יש כמה טבלאות כאלה לניתוח אחד, ואז צריך להדביק את כולן), ולהדביק אותה או אותן אחרי ההנחיות הבאות:

Here is the output from the analysis. Write the interpretation of the output as if I were 16 years old. Then report it in APA format:

[Paste selected output tables here]

לסיכום, ChatGPT יכול לעזור לנו לעבד נתונים בספסס בכמה דרכים שונות. יחד עם זאת, כמו תמיד, כאשר עובדים עם בינה מלאכותית - חשוב לוודא שהתוצאות אכן מתאימות למה שביקשנו.

לכתבות בנושאים דומים ראו את "איך לעבוד נכון עם ChatGPT" או "איך ChatGPT יכול לעזור לכתוב עבודה אקדמית".

חלק ניכר מההמלצות בכתבה זו מבוססות על סרטון של Data for Development.

לפניכם כמה דוגמאות שונות לפרומפטים. הפרומפטים כתובים באנגלית, כי כך תקבלו תשובות טובות יותר. את התרגום של התשובות (ואם צריך גם של השאלות) כדאי לעשות מחוץ ל GPT, למשל בגוגל טרנסלייט.

תשובה על בסיס מידע קיים

אחת הבעיות של בינה מלאכותית היא שהיא לפעמים תמציא לנו מידע לא קיים, תופעה הנקראת "הזיות". כדי להקטין את הסיכוי שזה יקרה, אפשר לתת הנחיה מקדימה לפיה אם ה GPT לא יודע מה התשובה, הוא יכתוב שהוא לא יודע.

I am a highly intelligent question answering bot. If you ask me a question that is rooted in truth, I will give you the answer. If you ask me a question that is nonsense, trickery, or has no clear answer, I will respond with "Unknown".

מתחת לטקסט הזה תרשמו את השאלה שלכם. אם יש לה תשובה, תקבלו תשובה.

Q: Where were the 1992 Olympics held?

A: The 1992 Olympics were held in Barcelona, Spain.

אם לא - תקבלו תשובה "לא ידוע"

Q: What is the square root of banana?

A: Unknown

סיכום ברמה בסיסית

כאשר מנסים להבין מידע מורכב ומסובך, אפשר לבקש לקבל סיכום שלו ברמה שמתאימה לתלמידה בכתה ו'. רשמו את המשפט הבא, ואחריו הדביקו את הטסקט המורכב. אפשר אחרת היא לרשום את המשפט הזה אחרי שה GPT נתן לכם מידע מורכב וארוך (בלי לרשום נקודותיים).

Summarize this for a second-grade student:

כתיבת פרסומת מתוך תיאור מוצר

תתארו בקצרה את ערוץ הפרסומת, את קהל היעד ואת המוצר. אפשר להגביל גם את אורך הטקסט.

Write a creative ad for the following product to run on Facebook aimed at parents:

Product: Learning Room is a virtual environment to help students from kindergarten to high school excel in school.

המרת תקציר פגישה לסיכום

אפשר להכניס את סיכום הפגישה בנקודות של מי אמר מה ולקבל סיכום פגישה בפסקאות.

Convert my short hand into a first-hand account of the meeting:

Tom: Profits up 50%

Jane: New servers are online

Kjel: Need more time to fix software

Jane: Happy to help

Parkman: Beta testing almost done

אפשר גם בעברית.

תמיר את התקציר שלי לסיכום פגישה :

טום: רווחים עלו ב-50%

ג'יין: השרתים החדשים כבר פעילים

קיל: צריך עוד זמן כדי לתקן את התוכנה

ג'יין: שמחה לעזור

פארקמן: בדיקת בטא כמעט הושלמה

סיעור מוחות

כשמדובר בעובדות, GPT לא בהכרח מדייק, אבל הוא יעיל במיוחד בהעלאת רעיונות שונים. לכן, כדאי לנצל את יכולותיו להציע עוד ועוד רעיונות לנושא מסויים. אם זה לא מספיק, אפשר להריץ שוב, או לכתוב More.

Brainstorm some ideas combining VR and fitness:

ראשי פרקים

אפשר להיעזר ב GPT לבנייה של ראשי פרקים לעבודה, לבלוג, לדוח.

Create an outline for an essay about Nikola Tesla and his contributions to technology:

בהמשך, אפשר לבקש ממנו לעבות את כל ראשי הפרקים, או חלקים מהם. ראו הסבר מפורט יותר על איך ChatGPT יכול לעזור לכם בכתיבת עבודה, בכתבה או בסרטון.

לדוגמאות נוספות בנושאים טכניים יותר, אפשר להיכנס לרשימת הדוגמאות המלאה של Open.ai.

מודלים של GPT לא יכולים לקרוא את המחשבות שלנו. כדי שהם יספקו לנו תשובות טובות, אנחנו צריכים לנסח להם שאלות (prompts) טובות. חברת OpenAI פירסמה את ההמלצות שלה לחיפושים אפקטיביים. הנה כמה מההמלצות הבסיסיות שבהן, עם דוגמאות בעברית.

הסבירו בפירוט את הבקשה

ככל שתהיו מפורטים ומדוייקים יותר, כך התשובה שתקבלו תתאים יותר לצרכים שלכם. לדוגמא, במקום לשאול איך מחברים מספרים באקסל, רשמו בדיוק את מה שאתם רוצים לדעת. למשל:

כיצד ניתן להוסיף שורה של סכומי דולר באקסל? ברצוני לעשות זאת באופן אוטומטי עבור גיליון שלם של שורות, כאשר כל הסכומים מסתיימים מימין בעמודה הנקראת "סה"כ".

ציינו את אורך התשובה הרצוי

אם GPT נותן לכם תשובה ארוכה מדי - בקשו תשובה קצרה. אפשר להגביל את אורך התשובה לפי מספר המילים, המשפטים, הפסקאות או הנקודות. דוגמאות:

סכם בעברית את הטקסט שבתוך המרכאות המשולשות במשפט אחד בלבד.

טקסט: """ הכניסו טקסט"""

או

סכם בעברית את הטקסט שבתוך המרכאות המשולשות בחמש נקודות.

טקסט: """ הכניסו טקסט"""

ציינו את רמת המורכבות הרצויה

אפשר לכוונן את GPT לרמת המורכבות הרצויה. הוא יכול לענות לנו ברמה גבוהה או בסיסית. אם התשובה לא מספיק מקצועית עבורכם - תבקשו רמת כתיבה מקצועית יותר (למשל, ענה לי כאילו אתה פרופסור לפסיכולוגיה). אם התשובה מסובכת מדי - תבקשו הסבר ברמה בסיסית יותר (למשל, הסבר לי כאילו אני בת 12).

דוגמאות:

אתה פרופסור לכלכלה, תסביר לי מה פירוש המושג אינפלציה

או

תסביר לי מה פירוש המושג אינפלציה, כאילו אני בת 12

הגדירו מה תפקידו של ChatGPT

לפני שמבקשים בקשה, הגדירו ל־GPT מה יהיה התפקיד שלו. עשו זאת בעזרת שימוש במילה "מערכת" (system) לפני ההנחיה הכללית. לאחר מכן, כתבו את הבקשה הספציפית אחרי המילה "משתמש" (user). המילה מערכת מייצגת ידע כללי, הצעות והנחיות כלליות למודל ה־GPT, ואילו המילה משתמש מייצגת את הבקשה הספציפית שלנו מהמודל. לדוגמא:

מערכת

כשאבקש עזרה לכתוב משהו, אתה תענה עם מסמך המכיל לפחות בדיחה אחת או הערה שובבה בכל פסקה.

משתמש

כתוב מכתב תודה למרצה שלי על קורס מעניין ומועיל, שתרם לי גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה אישית.

היעזרו במפרידים כדי לסמן חלקים נפרדים בהנחיות

השתמשו במפרידים כמו """ """ או < > כדי להתייחס לחלקים שונים בתוך ההנחיות שלכם. לדוגמא:

סכם את הטקסט המופרד על ידי ציטוטים משולשים בחמש נקודות.

"""הוסיפו טקסט לכאן""""

או:

מערכת

אתה תקבל תקציר של עבודה וכותרת אפשרית עבורה. הכותרת צריכה לתת לקורא מושג טוב על נושא העבודה, אבל צריכה להיות גם מעניינת. אם הכותרת אינה עומדת בקריטריונים אלה, תציע 5 חלופות בעברית.

משתמש

תקציר: הכניסו כאן תקציר

כותרת: הכניסו כותרת כאן

הגדירו רצף של שלבי פעולה

כאשר מדובר בהנחיות מורכבות, לפעמים רצוי להגדיר אותן כרצף של שלבים. שימו לב, המלצה זו מעט מורכבת כאשר עובדים בעברית. לדוגמא:

מערכת

השתמש בהוראות הבאות כדי להגיב לקלט המשתמש. יש לבצע תחילה את שלב 1, ורק עם סיומו יש לבצע את שלב 2.

שלב 1 - המשתמש יספק לך טקסט במרכאות משולשות. סכם טקסט זה בעברית במשפט אחד.

שלב 2 - הרחב את הפלט שנוצר בשלב 1 לפסקה בת 6 משפטים.

"""הכניסו טקסט"""

הציגו דוגמא לסוג המענה המבוקש

לפעמים, כשנדמה לנו שהמערכת לא מבינה אותנו, אפשר לתת לה דוגמא לסוג התשובה שהיינו רוצים לקבל, ואז לבקש שתענה לנו בהתאם לאותה הדוגמא. מתחת למילה "עוזר" (assistant) נרשום את הדוגמא שלנו. למשל, נניח שאנחנו רוצים תשובה בסגנון ספרותי מסויים:

מערכת

השב לפי הסגנון המתואר בעוזר.

משתמש

למד אותי על סבלנות.

עוזר

הנהר שחוצב את העמק העמוק ביותר זורם ממעיין צנוע; הסימפוניה הגדולה ביותר מקורה בתו אחד; השטיחים המורכבים ביותר מתחילים בחוט בודד.

משתמש

למד אותי על הים.

באתר של OpenAI ישנן גם המלצות מורכבות יותר. אם הרגשתם שאתם שולטים בהמלצות הבסיסיות שלמעלה, מומלץ להיכנס לאתר ולנסות כמה אופציות מורכבות יותר, ואולי גם באנגלית.

מילה על תרגום, לפני שנתחיל

נכון לתחילת 2023, ChatGPT עושה עבודה בינונית בתרגום, וכדאי להשתמש בכלי תרגום אחרים כמו Google Translate או Reverso כדי לתרגם את הפלטים של ChatGPT לעברית. יחד עם זאת, אפשר לנסות לעבוד בעברית, או בגרסא מעורבת: לרשום את השאלות באנגלית ולבקש לקבל את התשובות באנגלית, או להיפך.

אז נניח שאני רוצה לכתוב עבודה בנושא של לחץ ומיגרנות. איך ChatGPT יכול לעזור לי? הוא יכול לעזור לי למקד את שאלת המחקר שלי, להעריך את מקורות המידע בהם אשתמש, לסכם מקורות מידע, להציע לי ראשי פרקים ולסדר אותם בסדר הגיוני, לכתוב לי משפטי מפתח ולבסס אותם בעזרת משפטי תמיכה, לכתוב סיכום וגם רשימת מקורות. איך עושים את זה? הסברים במדריך הבא או בסרטון.

שאלות מחקר

אם אני רוצה לכתוב עבודה בנושא של לחץ ומיגרנות, אני יכולה לבקש רשימה של שאלות מחקר בעזרת שאלה בנוסח:

תציע לי שאלות מחקר בנושא...

Suggest questions on stress and migraines

מילות מפתח

אם אני מתקשה באיתור המונחים המקצועיים המתאימים, אני יכולה לבקש רשימה של מושגים:

מהם המונחים המקצועיים באנגלית למושג...

What are the professional terms for stress

איתור מקורות מידע איכותיים

כדי לאתר מקורות מידע מהימנים ברשת, אפשר לבקש:

אילו מקורות מידע מהימנים קיימים ברשת בנושא של...

Reliable resources on stress and migraines

אפשר גם לבקש רשימה של כתבי עת מהימנים העוסקים בנושא:

מהם כתבי העת האקדמיים המובילים המפרסמים מאמרים בנושא של...

What are the best journals on the topic of stress and migraines

נכון לשנת 2023, אין אפשרות טובה לאיתור מאמרים דרך ChatGPT, שלב זה צריך להיעשות בתוך Google Scholar או בעזרת הכלי Perplexity, אבל אם מצאתי מאמר מכתב עת, אני יכולה לשאול מה רמת המהימנות שלו:

מה הדירוג של כתב העת...

What is the rating of the journal health psychology

סיכום מקורות מידע

לאחר שמצאתי שמות של כתבי עת, אני יכולה לחפש מאמרים ספציפיים. את זה עדיף לבצע דרך Google Scholar (ראו כאן מדריך עבודה). אפשר להיעזר ב־ChatGPT כדי לסכם לי את המאמר או חלקים ממנו, אבל הוא מוגבל. לכן אם הטקסט מורכב, הוא יוכל לסכם רק קטעים קצרים. אפשר לנסות להדביק פנימה קטע טקסט של כמה פסקאות ולבקש סיכום:

סכם לי בעברית את הטקסט הבא:

Summarize the following text:

אם הסיכום לא ברור, אפשר לבקש הסבר פשוט יותר:

תסביר לי את זה בעברית, כאילו שאני בת 12

Explain it like I am a 12 year old

* עדכון מרץ 2023, קיים כלי הרבה יותר מוצלח לסיכום מאמר וחלקים ממנו בשם ChatPDF

כתיבת ראשי פרקים

אפשר להיעזר ב־ChatGPT גם כדי להעלות רעיונות לראשי פרקים:

תכתוב לי ראשי פרקים לעבודה אקדמית בנושא של...

Write academic headlines on the topic of stress and migraines

אם זה לא מספיק – אפשר להריץ את המילה:

עוד

More

הבקשה הזאת ל"עוד" עובדת בכל חיפוש (מקורות, ראשי פרקים משפטים).

אחרי שבוחרים ראשי פרקים, אפשר לסדר אותם בסדר הגיוני:

סדר לי את ראשי הפרקים הללו בסדר הגיוני

Arrange the following headlines in logical order

כתיבת משפטי מפתח

אחרי שבחרתי לעצמי את ראשי הפרקים בהם אעסוק, אני יכולה לקבל גם רעיונות למשפטי המפתח של כל פסקה:

תנסח לי משפט מפתח בנושא...

Suggest a key sentence for the headline: Examining the Impact of Stress on Migraine Headache Risk

גם כאן אפשר לבקש More

כתיבת משפטי תמיכה

אחרי שכותבים משפט מפתח צריך לבסס אותו בעזרת כמה משפטי תמיכה. ניתן לבקש גם את זה:

תמצא לי מאמרים אקדמיים הטוענים ש... תרשום לי מה הטענה של כל מאמר ומה הפרטים הביבליוגרפיים שלו בסגנון APA

Find evidence for the statement: "Stress can significantly increase the risk of developing migraine headaches. Learn more about how to reduce stress and decrease the incidence of migraine headaches."

אם זה ארוך מדי אפשר לקצר:

Summarize in 50 words the evidence for the statement

דרך אחרת למצוא תמיכה לטענה מסויימת היא לבקש לאתר מקורות הטוענים טענה מסויימת:

Which source claims that...

שוב, ChatGPT אינו כלי מוצלח בחיפוש מידע, והוא יכול להמציא מידע, מאמרים, וסופרים שלא קיימים. כדי לחפש מקורות, רצוי להשתמש ב Perplexity.

כתיבת סיכום

אם העבודה לא ארוכה ומורכבת מדי, אפשר להדביק את כולה ולבקש לסכם אותה:

סכם לי את הטקסט הבא בעברית בפחות מ 100 מילים:

Summarize in 200 words

כתיבת ביבליוגרפיה

רשימת המקורות או הביבליוגרפיה צריכה להתאים לכללים מסויימים (למשל כללי APA). לגוגל סקולר יש כלי מוצלח ליצירת פריטים ביבליוגרפיים, קיים גם כלי ייעודי לכתיבת ביבליוגרפיה בשם MyBib, אבל אפשר לנסות לעשות זאת גם כאן בעזרת הדבקת doi:

תכתוב לי פריט ביבליוגרפי בסגנון APA עבור המאמר הבא:

Write an APA citation for doi:10.1111/head.13644

האם ChatGPT מדוייק?

קשה עדיין לסמוך על ChatGPT כמקור מידע מהימן. הוא יכול לפעמים להמציא מידע או לתת תשובות שגויות לחלוטין. לכן, כדאי וחשוב לבדוק ולוודא את מה שהוא אומר ולחפש את המקורות עליהם הוא הסתמך.

האם זה אתי להשתמש ב ChatGPT ככלי עזר לכתיבת עבודות?

המדריך למעלה הוא מדריך טכני לעבודה על ChatGPT. אבל נשאלת השאלה, האם זה בכלל בסדר להשתמש בכלי הזה שיעזור לנו לכתוב את העבודה? התשובה לשאלה הזו תלויה בהקשר, בזמן ובמקום. בעבודות שמגישים לי אני מעודדת שימוש ביקורתי בכל הכלים הדיגיטלים הקיימים ברשת, כל עוד השימוש בכלים נעשה על־ידי מי שמגישה את העבודה. בקורסים אחרים או במוסדות אקדמיים אחרים יתכן שהדבר אסור. להערכתי תוך שנה-שנתיים, מוסדות הלימוד בארץ ובעולם יבינו שמדובר בכלי הזמין לכולם בעולם האמיתי, כלי כמו ויקיפדיה ו־Google Translate, שגם הם הוחרמו בעבר. לאחר שזה יקרה המרצים והמרצות יוכלו לעבור מהחרמה לניצול. במקום לתת מטלות שמכונה מסוגלת לבצע אותן, נוכל לתכנן מטלות הערכה אותנטיות יותר, הבוחנות מיומנויות שנדרשות בעולם שמעבר לגבולות האקדמיה.

למי שלא מכירים, TED היא פלטפורמה שמפרסמת הרצאות בשלושה ערוצים מרכזיים. הרצאות TED הן ההרצאות הקלאסיות, הן עוברות תהליך בדיקה רציני ולאחרונה גם בקרה מדעית. הרצאות TEDx נוצרות על־ידי גופים עצמאיים, בחסות TED, לכן הן בדרך־כלל פחות איכותיות. ואחרונים חביבים, סרטוני האנימציה של TED-Ed המיועדים למטרות חינוכיות. סרטונים אלה הם קצרים, ממוקדים ואיכותיים.

למרות הפורמט הנגיש של הרצאות TED, הן לא בהכרח אמינות מבחינה מדעית. ישנן לא מעט הרצאות פופולריות שמציגות תמונת מצב מדעית לא מדוייקת (ראו לדוגמא את ההרצאות על שפת הגוף או על איך להתיידד עם לחץ). לכן, אין להתייחס להרצאות TED כאל מקורות מידע מדעיים. סרטוני TED-Ed, לעומת זאת, עוברים תהליך בדיקה הרבה יותר מקיף, ולכן אפשר לסמוך יותר על המידע בהם.

לסרטונים המומלצים (לפני 2022) ישנן כתוביות בעברית. אם מצאתם הרצאה באנגלית, ואתם רוצים לעבור לגרסא שלה בעברית, הוסיפו לכתובת האינטרנט את הטקסט הבא: ?language=he

הרצאות חדשות 2022

• The case for a 4-day work week

עולם העבודה

• איך לנהל חברה ללא חוקים (כמעט)

• נייג'ל מארש: איך להצליח לאזן בין עבודה לחיים

• ג'ייסון פריד: למה לא עובדים בעבודה

• הפאזל של המוטיבציה

• דן אריאלי: מה גורם לנו להרגיש טוב יותר ביחס לעבודתנו?

• איך להציל את העולם (או לפחות את עצמכם) מפגישות גרועות

• איך לכבות מחשבות על עבודה בזמן החופשי שלכם?

מיומנויות לשוק העבודה

• איך תסכול יכול לעשות אותנו יותר יצירתיים (יצירתיות)

• ג'ק אנדראקה: בדיקה מבטיחה לגילוי סרטן הלבלב... שפותחה על-ידי נער (יצירתיות ופתרון בעיות)

• בארט קנולס: להרוג יתושים ולחסל את המלריה (יצירתיות ופתרון בעיות)

• מאט קאטס: נסו משהו שונה ל30 יום (גמישות)

• להיכנס אל תוך ראשו של דחיין מקצועי (ניהול זמן)

• איך לנהל ביעילות את זמנכם הפנוי (ניהול זמן)

פסיכולוגיה וכלכלה

• בדיית הזיכרון

• מדוע המסכים שלנו מאמללים אותנו?

• פראנס דה-ואל: התנהגות מוסרית בבעלי חיים

• מייקל נורטון: איך לקנות אושר

• תמיכה במשברים אישיים מסביב לעולם, במרחק מסרון אחד

• שינה איינגאר: איך לבחור בקלות

• אסתר דופלו: ללחום בעוני באמצעות ניסויים חברתיים

• ריצ'רד ווילקינסון: איך אי-שוויון כלכלי פוגע בחברות

• לורי סנטוס: כלכלת קופים חסרת הגיון כשלנו

ספקנות מדעית

• שלוש הטיות שמעצבות את השקפת עולמכם

• מייקל ספקטר: הסכנה בהכחשת המדע

• ג'יימס רנדי תוקף בלהט את הונאת המעלים-באוב

• בן גולדייקר: להילחם במדע גרוע

טבע ואבולוציה

• רייצ'ל סוסמן: הדברים החיים הכי זקנים בעולם

• ג'יין גודול מדברת על מה שמבדיל בינינו לבין הקופים

• איזבל בנקה: משחק - מתנת האבולוציה, מהבונובו ועד לאדם

אקלים וסביבה

• רון פינלי: גנן גרילה בדרום מרכז לוס-אנג'לס

• גרהאם היל: למה אני צמחוני בימי חול

• המדינה הזו אינה רק בעלת מאזן פחמן נייטרלי -- היא בעלת מאזן פחמן שלילי

בריאות

• דן ביוטנר: איך לחיות כדי להגיע לגיל 100 פלוס

• כיצד המיקרובים שלנו יוצרים את מי שאנחנו

• כיצד מֶנוֹפָּאוּזָה משפיעה על המוח

• מה קורה כשיש לך מחלה שהרופאים לא מצליחים לאבחן

חינוך

• סוגאטה מיטרה: חינוך מתוך הנעה עצמית אצל ילדים

• סלמאן חאן: הבה נשתמש בוידאו כדי להמציא מחדש את החינוך

• קונראד וולפראם: ללמד ילדים מתמטיקה אמיתית בעזרת מחשבים

• שיין קויקזן: "עד עצם היום הזה"... לכבוד קורבנות הבריונות היפים

• סר קן רובינסון: הבו לנו את מהפכת החינוך!

שונות

• רכיבות התקווה של שמעון שוקן

• בזכות אתאיזם לוחמני

• הסבל מאחורי "הסר מרשימה"

• זה מה שקורה כשאתם עונים לדואר זבל

• טרי מור: איך לקשור את השרוכים

TED-Ed

• מהי חרדה נורמלית -- ומהי הפרעת חרדה?

• ההיסטוריה נגד זיגמונד פרוייד

• האם אתן יכולות לגבור על הכשל ששיטה בדורות של רופאים?

• מיתוס המוח השמאלי מול הימני

• למה אנשים חסרי יכולת חושבים שהם מדהימים

• הטריק המוזר האחד שיעזור לכם לזהות קְלִיקְבֵּיְט

• איך להתאמן ביעילות... לכל דבר

"אנחנו חיים על מגנט עצום: כדור הארץ. גם השמש והגלקסיות הן מגנטים עצומים. למעשה, היקום כולו משפיע עלינו דרך גלים אלקטרומגנטיים בתדרים שונים. פיזיקאים ורופאים כתבו כבר מאות מחקרים על התועלת בטיפול במגנטים. הרופאה שלך לא תספר לך על הטיפול הזה, כי חברות התרופות פועלות כדי להשתיק את המחקרים הללו, ומונעות מהם להתפרסם בכתבי העת המדעיים. אבל האמת היא שמגנטותרפיה יכולה לפתור לכם בעיות כמו סרטן, מחלות לב, דכאון, חרדה, השמנה, אין אונות ועוד מחלות רבות!"

מהו פסאודו-מדע?

התיאור הרשום מעלה מהווה דוגמא לפסאודו-מדע. פסאודו-מדע (או מדע כָּזָב) הוא מערכת של טענות שנשמעת מדעית, אבל בעצם אינה כזו. למה היא אינה מדעית? יש לכך כמה סיבות, אבל הסיבה המרכזית היא שבניגוד למדע, לפסאודו-מדע חסרים מנגנוני בקרה. הוא לא מפעיל מנגנונים שימנעו את הטיית האישוש (הנטייה לחפש מידע שמאשש את מה שאנחנו מאמינים בו) ואת ההתמדה באמונה לאחר שנצבר נגדה מידע סותר.

כמה דוגמאות מקובלות לפסאודו-מדע הן אסטרולוגיה, הומאופתיה, רפלקסולוגיה, NLP, התנגדות לחיסונים, שאלון MBTI, אבל יש עוד רבות וטובות.

חשוב להבחין בין פסאודו-מדע לבין טענות מטאפיזיות, כמו "יש אלוהים". טענות מטאפיזיות לא ניתנות לבדיקה והפרכה מדעית, ולכן אי אפשר לבדוק או לפסול אותן בכלים מדעיים. טענות של פסאודו-מדע, לעומת זאת, אפשר לבדוק בכלים מדעיים. אבל המאמינים בהן לא משתמשים בשיטה המדעית באופן אובייקטיבי כדי לבדוק את אמיתות הטענות ולפסול אותן במידת הצורך.

סימני אזהרה

ישנם כמה סימני אזהרה לטענות פסאודו-מדעיות. ככל שתזהו יותר סימנים כאלה, כך עולה הסיכוי שמערכת הטענות האלה היא פסאודו-מדע.

1. טענות מוגזמות

אם הטענות נשמעות לכן לא סבירות, או מוגזמות, יש סיכוי טוב שהן אכן כאלה. לדוגמא: "שלושה צעדים פשוטים יכולים לשפר את חיי המין שלכן לתמיד!" או "הסופר פוד שיכין לכם את מערכת החיסון לחורף".

2. התבססות על אנקדוטות

אם מנסים לשכנע אתכם על סמך אנקדוטות מרובות, ולא על סמך מחקרים מבוססים, ככל הנראה אין מחקרים מבוססים. כבני-אדם, אנחנו אוהבים לשמוע סיפורים וגם זוכרים אותם היטב. לכן, אנחנו משתכנעים בקלות יחסית מסיפורים אישיים ואנקדוטות. אך מבחינה מדעית, אנקדוטות הן בעייתיות. ראשית, קל לזייף אותן ושנית, תמיד יהיו מקרים חריגים שמציגים תמונה שגויה. לדוגמא, אם אחוזי ההצלחה של החיסון לקורונה הוא 95%, 5% מהמתחסנים עדיין יחלו. מקרים חריגים כאלה יכולים להתבטא בכתבה על אנקודוטה כמו: "למרות שחנה התחסנה, היא חלתה בקורונה ונפטרה לאחר שבועות של סבל. מה זה אומר על החיסונים?"

3. מניפולציות רגשיות

אם הכותבים משתמשים במניפולציות רגשיות כדי להניע אתכם לקבל את הטענה שלהם, סימן שהם לא יכולים לשכנע אתכם בכלים רציונליים. מניפולציות רגשיות יכולות לפנות לרגש הפחד: "מה שלא ידעתם על נזקי המים", לרגש התקווה: "הדיאטה שתוריד לכם 20 ק"ג בקלות", או לרגש היוהרה: "אתה יודע מה טוב לך יותר מהרופא שלך".

4. חוסר התאמה למחקרים קיימים

אם הטענות שמציגים לכן לא מתאימות למה שאתן יודעות מתוך מחקרים מבוססים, יש סיכוי טוב שהן לא מבוססות. לדוגמא: "מחקרים חדשניים מראים שמסאז' בעיניים מגביר את קצב הקריאה פי עשרה."

5. קשקשת כאילו מדעית

קראתן כל מיני מושגים שנשמעים לכן מדעיים, אבל הם לא לגמרי הגיוניים? יכול להיות שאלה סתם מושגים שנועדו לתת לכן תחושה של תחום מדעי. לדוגמא: "האנרגיה שממנה עשוי היקום כולו, היא אנרגיה אחת של תודעה אינטליגנטית רוטטת, המכילה את כל מה שיש ביקום. יש המכנים את האנרגיה הזו השדה המאוחד."

6. תירוצים והצדקות

אחד מסימני ההיכר של פסאודו-מדע הוא הסירוב לקבל מידע הסותר את הטענה שלך. לכן, כאשר אנשים המאמינים בפסאודו-מדע מקבלים מידע הסותר את הטענות שלהם, הם לא משנים את דעתם, אלא את המידע. לדוגמא, מתנגד חיסונים שטען שאין דבר כזה קורונה, נדבק במחלה ואושפז בבית החולים. לאחר שמצבו החמיר, הוא טען שההחמרה נבעה מכך שהרעילו אותו.

אלה היו 6 סימנים לזיהוי פסאודו-מדע. האם הצלחתן לזהות את הסימנים האלה בתיאור שהוצג בתחילת הכתבה?

מקורות מידע

הכתבה מבוססת על שני מקורות עיקריים ומצויינים. אתם מוזמנים ומוזמנות לקרוא אותם, הם כוללים עוד כמה תמרורי אזהרה.

דיאמנט, ג' (2011, 3 באוגוסט). ערכה לזיהוי אשליות – 10 תמרורי אזהרה. חשיבה חדה.

Lilienfeld, S. O., Lynn, S., Namy, L. L., & Woolf, N. J. (2014). Psychological pseudoscience: Imposters of science. In Psychology: From inquiry to understanding (3rd ed.) (p. 42-51). Essex, England: Pearson.

ככל שיותר אנשים ונשים יתרמו מידע מהימן לוויקיפדיה, כך היא תהיה מקור איכותי יותר. הבעיה היא שלעורכת המתחילה לא קל לעבור את שלבי העריכה הראשונים. אני עדיין לא עורכת מנוסה, אבל אשמח לשתף אתכן במה שלמדתי בעזרת ויקימדיה ישראל ומתנדבים בוויקיפדיה.

1. קודם כל, תנשמו עמוק. העריכה בוויקיפדיה מורכבת ולא ידידותית למשתמשת. אבל אל חשש, יש הרבה מידע, מדריכים וסרטונים שנועדו לסייע לכן.

2. התחילו בפתיחת חשבון משתמשת בוויקיפדיה. ראו כאן הסבר בסיסי. מנסיוני, כבר בשלב זה אתן עלולות להיתקל בקשיים. שימו לב שבוויקיפדיה יש עורך חזותי (לשונית: "עריכה") ועורך קוד (לשונית: "עריכת קוד מקור"). אם בטעות נכנסתן לעורך הקוד, לחצו על לשונית ה"עריכה". הערה זו נכונה לכל שלבי העבודה.

3. בחרו ערך אותו תרצו לערוך. בפעמים הראשונות מומלץ רק להוסיף משפט לערך קיים. בפעמים הבאות, מומלץ להיכנס לרשימת ה"קצרמרים" (ערכים הדורשים הרחבה), ולבחור מתוכם ערך שמעניין אתכן. התחילו כאן, ועברו בין הדפים. יש מאות קטגוריות ואלפי ערכים. לא מומלץ לעורכות מתחילות לכתוב ערך חדש. יש סיכוי גבוה שהערך החדש שתכתבו יימחק.

4. כדי להבין איך בנוי ערך טוב, תסתכלו על דוגמאות לערכים קצרים ברשימה הזו.

5. למדו איך לערוך בוויקיפדיה. אפשר להיעזר בלומדה או בסרטון. קיימים גם מדריכים לעורכים מתחילים שיצרו בוויקיפדיה ובוויקימדיה ישראל. אל תיבהלו מכמות המידע. התחילו בקטן ותתפתחו משם. אם אתן סטודנטיות, אפשר להיעזר גם בהנחיות ויקיפדיה לסטודנטים.

6. חפשו מקורות מידע מהימנים לבסס עליהם את העריכה. כדי לוודא שערכי הוויקיפדיה יהיו איכותיים, חייבים להשתמש במקורות איכותיים. היעזרו במדריך להערכת מידע מדעי ברשת, במדריך לחיפוש מאמרים בגוגל סקולר, ובמדריך להערכת איכות מאמרים. ראו כאן הרצאה מלאה על 15 קריטריונים להערכת מאמרים ומידע ברשת.

7. כתבו את הטקסט שלכן. לשם כך, לחצו על הלשונית "עריכה" בצד שמאל למעלה או בפסקה הספציפית אותה אתן רוצות לערוך. כתבו את הטקסט במילים שלכן, ואל תעתיקו מתוך המקורות. כתבו את הטקסט בפסקאות רציפות, ולא באוסף של משפטים בודדים.

8. השתמשו בהערות שוליים כדי להפנות את הקוראים למקור המידע בו השתמשתן. הוסיפו הערת שוליים בסוף כל משפט או רעיון. רצוי להשתמש באופציה האוטומטית להוספת ההערות. ראו כאן סרטון הדרכה.

9. פרסמו את השינויים שערכתן בלחיצה על "פרסום השינויים" בכחול למעלה. בשלב זה תצטרכו לתאר מהו השינוי שערכתן, בתוך תיבת התקציר.

10. הוסיפו קישורים פנימיים לערכים קיימים בוויקיפדיה. קישורים פנימיים יוצרים רשת של ערכים שקל לעבור דרכם מהאחד לשני. סמנו את הטקסט שאתן רוצות לקשר ולחצו למעלה על סימן הלינק. ראו כאן סרטון הדרכה.

11. אפשר להוסיף גם קישורים חיצוניים. קישורים אלה מפנים את הקוראים למקורות נוספים לשם הרחבה. קישור חיצוני צריך להפנות למקור אינטרנטי בעברית שעוסק בנושא באופן כללי. ראו כאן סרטון הדרכה, וכאן מידע מפורט. כך לדוגמא נראה קישור חיצוני: חיים ביאור, "מבוגרים בעלי הפרעת קשב יגיעו להישגים מדהימים בסביבה שתאפשר להם לפרוח", באתר TheMarker‏, 12 ביוני 2014

12. אם תרצו להפנות לספרים, עשו זאת תחת הכותרת "לקריאה נוספת".

13. אפשר להפנות גם לערכים דומים בוויקיפדיה באמצעות הוספת קישורים פנימיים תחת הכותרת "ראו גם".

14. כדאי לדעת שמרגע שתתחילו לערוך, העריכות שלכן ייבחנו, יתוקנו וימחקו על־ידי עורכות ותיקות יותר. אל תקחו את זה קשה, ונסו ללמוד מהתיקונים וההערות שלהן.

15. נתקלתן בבעיה? אתן זקוקות לתמיכה והדרכה? ויקימדיה ישראל היא הגוף המרכזי שתומך בקהילות המתנדבים בוויקיפדיה. הסרטונים אליהם אני מפנה במדריך הזה פורסמו על־ידם. הם גם ליוו אותי בבניית פרוייקט אקדמי בנושא. אפשר לקבל עזרה גם מוויקיפדים ותיקים המתנדבים לשמש כחונכים, ומנסיוני האישי עושים זאת מצוין. אם אתן משתתפות בפרוייקט עריכה במסגרת לימודים אקדמיים, אפשר לפנות למתנדבים ייעודיים למטרה זו.

16. והכי חשוב – תתחילו בקטן בערכים שחשוב לכן באופן אישי לתקן או להרחיב, ותמשיכו משם.

בהצלחה!

מסגרת זמן כללית

1. לפני שתתחילו לבנות את הלו"ז, רשמו לעצמכן מהם היעדים שלכן לתקופה זו? חשבו על יעדים ריאליים ומספקים. יעד לא חייב להיות גבוה. הוא יכול להיות ציון עובר במתמטיקה, או ציון מעל 70 במבוא למערכות מידע. חשבו מה באמת יספק אתכן.

2. הגדירו מהו טווח התאריכים בו תלמדו לבחינות ותכתבו עבודות מסכמות. הטווח יכול להתחיל לפני סיום הסמסטר, הוא יכול גם להימשך לתוך סמסטר ב', אם אתן מתכננות מראש לגשת למועדי ב'.

3. בתוך טווח התאריכים שקבעתן, שבצו שעות בהם אתן מתכוונות ללמוד. רצוי לשבץ אותן בצבע בתוך היומן. חלק מהזמנים האלה יהיו קבועים (למשל, כל שבת בין 1000 ל-1800), וחלקם ישתנו בהתאם למשימות שיש לכן באותו היום (עבודה, בחינות אחרות).

4. עברו על משבצות הזמן ששיבצתן ביומן. האם השארתן לכן מספיק זמן לכל שאר המטלות שלכן? האם השארתן מספיק זמן למנוחה, פנאי, חברים? אם לא, צמצמו את משבצות הזמן.

5. סכמו את כל השעות ששיבצתן ביומן בתוך תקופת הבחינות לטובת למידה.

סדרי עדיפות

1. חלקו את סכום השעות ששיבצתן, במספר הקורסים שאתן לומדות. לדוגמא, אם שיבצתן ביומן 100 שעות ללמידה, ואתן לומדות 10 קורסים, יש לכן 10 שעות לימוד עבור כל קורס. שעות אלה צריכות לכלול את כל הלמידה שלכן: קריאה, סיכומים, איסוף חומרים, למידה בקבוצות, מרתונים, כתיבת עבודות, ועוד.

2. חשבו אם יש לכן קורסים קשים או חשובים יותר מאחרים. אם כן, העבירו אליהם שעות מקורסים קלים או פחות חשובים. לדוגמא, יתכן וארצה להקדיש 14 שעות לקורס סטטיסטיקה, ולכן אקדיש רק 6 שעות לקורס מחקרי שוק.

שלושת שלבי הלמידה

את שעות הלימוד נחלק לשלושה שלבים של למידה אקטיבית: הכנה, שליפה ויישום.

הכנה בשלב ההכנה אנחנו מזהות מהם הנושאים החשובים, אנחנו מארגנות את הידע בסיכומים, טבלאות או כרטיסיות. אם למדנו היטב במהלך הסמסטר, שלב זה יכול להיות קצר. יש אפשרות להכין כרטיסיות באפליקציות כמו Quizlet (ידידותית), Flippity (פשוטה) או Anki (קוד פתוח). ראו כאן הסבר בעברית על Quizlet, כאן באנגלית על Flippity, וכאן סרטון באנגלית על Anki. אפשר להתאים לעברית את Quizlet עם תוסף כרום. את Anki אפשר להתאים בעזרת קוד. ראו כאן וכאן.

שליפה

בשלב השליפה ננסה לשלוף את הידע מהזיכרון שוב ושוב במרווחי זמן. דרך מומלצת לעשות זאת היא באמצעות סיכום קורנל. דרך אחרת היא לסכם את הסיכום שלכן שוב ושוב (מבלי להסתכל עליו). דרך שלישית היא לבקש מחברה לבחון אתכן על הסיכומים. דרך אחרונה היא לבחון את עצמכן בעזרת הכרטיסיות שהכנתן. אם המבחן הוא עם חומר פתוח, שלב השליפה פחות חשוב.

יישום

השלב האחרון הוא שלב היישום, אותו אפשר לבצע גם יחד עם שלב השליפה. בשלב זה ננסה ליישם את החומר שלמדנו. אפשר לפתור בחינות ושאלות לדוגמא, אפשר ללמד סטודנטית אחרת, אפשר לחבר שאלות למבחן ואז לנסות לפתור אותן, או להחליף שאלות עם חברה ולבחון זו את זו.

למידה במרווחי זמן

ההכנה יכולה להתרחש במרחק של זמן ממועד הבחינה. השליפה והיישום, לעומת זאת, צריכים להתרחש קרוב למועד הבחינה, כדי שהמידע יישמר טוב יותר בזיכרון. יחד עם זאת, לא מומלץ לרכז את השלבים האלה רק בתוך היומיים שלפני המבחן. מחקרים מראים באופן עקבי שמידע נשמר טוב יותר בזיכרון, כאשר חוזרים עליו במרווחים של זמן. כלומר, אם יש לי ארבע שעות ללמוד נושא מסוים, עדיף לחזור עליו שעה בכל יום במשך ארבעה ימים, ולא ללמוד אותו ארבע שעות ברצף באותו היום.

לאור זאת, נשתדל לפצל את שעות הלימוד לקורס מסוים ל-4-8 ימים, כאשר בכל יום נלמד 2-6 שעות. מעל 6 שעות עלול להיות יותר מדי זמן לעיסוק בנושא אחד, מתחת לשעתיים עלול להיות לא אפקטיבי. לדוגמא, אם הקצבתי לקורס 10 שעות, אפשר לפצל את זמני הלימוד ל-5 שעות יום לפני הבחינה, 3 שעות יום לפני כן, ועוד 2 שעות יום לפני כן. אם הקצבתי לקורס 15 שעות, אפשר לפצל כך: 5, 3, 3, 2, 2. אי אפשר להחליט על דפוס פיצול קבוע, כי בכל יום ישובצו לנו מספר שונה של שעות (למשל, ביום של מבחן יש רק חצי יום, אם בכלל). נשתדל למקם את משבצות הזמן כמה שיותר קרוב ליום הבחינה, אך אם מדובר בשלב ההכנה, אפשר למקם אותן גם רחוק יותר.

שיבוץ זמנים

1. נסו תחילה לשבץ את השעות לשתי הבחינות הראשונות. לאחר מכן, עברו לשתי הבחינות האחרונות. תראו מה עובד לכן טוב יותר, ואז תעבדו מההתחלה עד הסוף, או מהסוף להתחלה.

2. אחרי ששיבצתן את כל השעות, עברו על הכל מההתחלה עד הסוף ותערכו תיקונים והתאמות לפי הצורך.

3. ראו כאן דוגמא לתכנון לו"ז לסטודנטית עסוקה לקלינאות תקשורת (הדר תפארת המופלאה). בתכנית יש 13 מבחנים, ולכל מבחן מוקצבות בממוצע 22 שעות. המבחן הגדול הראשון הוא בפיזיולוגיה של השמיעה. הוקצבו לו 23 שעות לימוד המפוזרות על 6 ימים: יומיים להכנה ועוד 4 ימים לשליפה ויישום.

ביצוע

כשתקופת הבחינות תתחיל, נסו לעבוד לפי התכנית. כדאי לעבוד עם טיימר שישמור עליכן במסגרת הזמנים. דרך אחת טובה לניהול הזמן היא בעזרת שיטת פומדורו. הפסקות הן חלק חשוב מזמן הלימוד, אל תגזימו מתוך נסיון להספיק הרבה. המוח שלכן זקוק להפסקות וגם לשינה.

הביאו בחשבון שיהיו לכן שינויים בלו"ז. תעדכנו את התכנית בהתאם לשינויים. אל תחושו אשמה על שעות לימוד שאיבדתן, תתמקדו בעשייה ולא באשמה. נסו גם לא להתמקד בציון שתקבלו אלא בלמידה עצמה.

בהצלחה!

תוכנת ספסס SPSS היא תוכנה לעיבודים סטטיסטיים המשמשת סטודנטים רבים במדעי החברה. לטובת הסטודנטים והסטודנטיות שלי, הכנתי רשימה של צעדים מומלצים בניתוח הנתונים בעזרת התוכנה. רשימה זו מהווה תזכורת למי שכבר למדו SPSS בעבר. ניתן להיעזר גם בסרטוני ההדרכה וגם ב־ChatGPT.

1. הכנסת הנתונים לספסס

בשלב הראשון יש להכניס את הנתונים לתוכנה. אפשר להקליד אותם ידנית, לייבא קובץ CSV או לייבא מידע מתוכנת המחקר Qualtrics.

שאלון ידני

אם מקלידים נתונים של שאלון מנייר, כל נבדק הוא שורה וכל שאלה היא עמודה נפרדת. יש להזין את כל המשתנים שנאספו בשאלונים כפי שהם, מבלי לעשות עליהם כל מניפולציה. על כל שאלון נייר רשמו מספר סידורי והוסיפו משתנה זה לעמודה הראשונה בקובץ.

קובץ אקסל או גוגל דוקס

אם הנתונים שלכם נמצאים בקובץ אקסל, יש לייבא את הנתונים: File > Open > Data > Files of type > Excel.

אם הנתונים נמצאים ב Google Forms צריך לייבא אותם קודם לאקסל Data > From Text > Import > Next > Comma > Next > Done > OK, ואז לייבא ל SPSS.

קוואלטריקס Qualtrics

תוכנת קוואלטריקס היא תוכנה מורכבת לאיסוף מידע מסקרים. הכנתי לכם מספר סרטונים המסבירים איך לעבוד עליה. רצף השלבים מעט שונה לפי רמת המורכבות של המחקר.

1.1. אם יש לכם נתונים פשוטים מקוואלטריקס:

1.1.1. על מנת להקל על המשך העבודה, תוודאו שנתתם שמות נוחים באנגלית למשתנים שלכם בתוך השאלון של קוואלטריקס. אם לא עשיתם זאת, כדאי לכם לשנות את שמות המשתנים הנמצאים בצד השמאלי של כל שאלה.

1.1.2. לאחר סיום איסוף הנתונים יש להוריד את הנתונים לקובץ ספסס: Data & Analysis > Export & Import > Export Data > SPSS > Download

*אם בטעות זה מוריד לכם קובץ ZIP, לחצו על More Options ובטלו את ההגדרה הזו.

1.1.3. בשלב זה, ניתן לפתוח את קובץ הספסס שנוצר. שמרו אותו פעם אחת כקובץ גולמי למקרה שתהיינה בהמשך טעויות. מומלץ שלא למחוק משתנים, גם אם אינכם מבינים את משמעותם.

1.1.4 מחקו את התצפיות (שורות) שאתם לא רוצים לנתח.

ראשית, מחקו את השורות של ה preview. אלה שורות שנוצרו כאשר בדקתם את השאלון שלכם. תמצאו אותן בעזרת המשתנה שנקרא DistributionChannel.

לאחר מכן, מומלץ למחוק את התצפיות של נבדקים שסתם ענו על השאלון שלכם, מבלי לקרוא אותו. חשבו מהו משך הזמן המינימלי שאמור לקחת מילוי השאלון. עברו על המשתנה Duration_in_seconds ואם יש אנשים שלקח להם הרבה פחות זמן - רצוי למחוק אותם. את הפרטים האלה תרשמו אחר־כך בפרק השיטה.

לבסוף, אפשר למחוק גם נבדקים שלא ענו על רוב השאלון. נבדקת לא חייבת לענות על כל השאלות, אבל אם היא לא ענתה על רובו - המידע שלה לא יעזור לנו, ולכן אפשר למחוק אותו.

1.2 אם יש לכם נתונים מקוואלטריקס של ניסוי עם הקצאה רנדומלית לקבוצות (קצת יותר מסובך):

אם השתמשתם ב-randomizer, עשו את הפעולות הבאות במקום סעיף 1.1.2:

1.2.1. לאחר סיום איסוף הנתונים הורידו את הנתונים לקובץ ספסס. Data & Analysis > Export & Import > Export Data > SPSS > More Options > Export viewing order data for randomized surveys > Download

1.2.2. האופציה הזו תוסיף לכם עמודה לקובץ שמציינת איזה בלוק קיבל כל נבדק, כלומר, באיזה תנאי הוא השתתף. אתם תראו את המשתנה החדש הזה בסוף הקובץ, כנראה ששמה יתחיל באותיות FL. יכול להיות שתקבלו שני משתנים כאלה, השתמשו רק באחד מהם. משתנה זה הופך להיות המשתנה הבלתי-תלוי שלכם. אם הוא מקודד כטקסט, עשו לו Recode כך שיהיה מספר, והגדירו אותו כ-Numeric. השתמשו בפקודת Recode כדי לייצר למשתנה החדש שני ערכים: 0 = ביקורת, 1 = ניסוי.

1.2.3. הבעיה בקובץ כרגע, היא שקוואלטריקס יצר שורות ארוכות לכל נבדק, כאשר חלק מהשורה חסר. זה קורה מכיוון שהנבדק לא מילא את שני התנאים, אלא רק אחד מהם. למשל, אם יש לי שאלה של אטרקטיביות היא תופיע בקובץ פעמיים: פעם אחת אטרקטיביות בתנאי א' (a1), ופעם שניה אטרקטיביות בתנאי ב' (a2). לכל נבדק יהיה ערך רק באחת העמודות הללו, כי הוא השתתף רק באחד התנאים. מה שצריך לעשות כעת זה ליצור משתנים חדשים שישלבו את שתי העמודות, כך שתהיה עמודה אחת שתכלול את התוצאות של שני התנאים. אחת הדרכים שמצאתי לעשות זאת היא ליצור משתנה חדש שיהיה ממוצע של שני המשתנים הללו: Transform > Compute Variable ואז כותבים את שם המשתנה החדש anew ואת הפונקציה MEAN(a1,a2). אם אתן מכירות דרך טובה יותר לעשות זאת, אשמח אם תכתבו לי.

1.2.4. אפשר גם להדביק את השורה הבאה בתוך הסינטקס שלכם עם שמות המשתנים שלכם: COMPUTE anew= MEAN(a1,a2). ניתן להעתיק את שורת הסינטקס הזו כמה פעמים שצריך, כך שתכסו את כל השאלות שנמצאות בתוך הבלוק שעבר הקצאה מקרית (לא צריך לעשות זאת לכל השאלות בשאלון, רק לאלה שהיו שונות בין שתי הגרסאות). זכרו בכל שורה בסינטקס לתקן את השמות בהתאם לפריט שאתם מחליפים.

חזרו לשלב 1.1.4 ומחקו את התצפיות המיותרות

2. הגדרת משתנים

לאחר שהעברתם את הנתונים שלכם לתוך SPSS, צריך להגדיר אותם בתוך ה Variable View.

2.1. שם הקובץ ושמות המשתנים בקובץ אמורים לכלול רק אותיות באנגלית. את התוויות Labels והערכים Values רצוי אך לא הכרחי לרשום באנגלית, כי אותיות בעברית עלולות להפוך לג'יבריש במעבר מגרסא אחת של SPSS לגרסא אחרת.

2.2. בכל משתנה יש להקפיד לרשום תיאור מלא של ערכי המשתנה Values, ואם שם המשתנה לא מייצג בצורה חד משמעית את מהות המשתנה יש לרשום הסבר ב Labels. אם השתמשתם בקוואלטריקס, ה Labels יראו לכן את נוסח השאלה וה Values יעודכנו אוטומטית.

2.3. תחת העמודה של Measure הגדירו את סולם המדידה של המשתנים. Nominal למשתנים שאין להם משמעות כמותית, Ordinal למשתנים שיש להם רק משמעות כמותית של סדר, Scale למשתנים שיש בהם יחידת מדידה.

* אם אין לכם אפשרות להגדיר Scale, סימן ש-Type המשתנה שלכם מוגדר בטעות כ-String. שנו אותו ל-Numeric.

3. טרנספורמציה של משתנים

3.1. הריצו Frequencies לכל המשתנים: Analyze > Descriptive Statistics > Frequencies. בדקו את ערכי המינימום והמקסימום של כל המשתנים וודאו שהם הגיוניים. לדוגמא, לפעמים בקוואלטריקס סולם של 1-10 מקבל בטעות גם ערכים של 12, 13.

3.1.1 אם אתם מזהים טעות כזו, הסתכלו בעמודה של Values ותראו אם הערכים מוגדרים היטב. אם הם לא מוגדרים היטב, יש לכן שתי אפשרויות: לשנות אותם בתוך SPSS בעזרת פקודת recode או לחזור לתוכנת Qualtrics ולשנות שם את הערכים. איך משנים את הערכים בQualtrics? לוחצים על השאלה הרלוונטית, בצד שמאל ייפתח סרגל, בחרו באופציה של Recode Values, ושנו שם לערכים הרצויים. עכשיו אפשר להוריד את הנתונים מחדש.

3.2. אם יש לכם פריטים המנוסחים הפוך, צריך לקודד אותם מחדש Transform > Recode into different variables.

3.3. אם יש לכם שאלון המודד את אחד המשתנים באמצעות מספר שאלות (משתנה אינדקס), בדקו את רמת המהימנות הפנימית שלו באמצעות בדיקת אלפא של קרונבך: Analyze > Scale > Reliability Analysis. בחרו את כל הפריטים הבודדים של הסולם. לחצו על Statistics וסמנו את האפשרות Scale if item deleted. הריצו ובדקו שרמת המהימנות היא מעל 0.7. עברו על הפריטים השונים וראו מה קורה לאלפא אם מוותרים על פריט מסוים.

3.3.1 שימו לב, לא זורקים פנימה את כל השאלות של השאלון, רק קבוצה של שאלות שמודדת את אותו המשתנה.

3.3.2 שימו לב, אם הנבדקת שלכם עונה על אותו משתנה אינדקס כמה פעמים (למשל עונה על שאלון אטרקטיביות ביחס לכמה גברים שונים), יש לחשב אלפא-קרונבך בנפרד לכל פעם (דמות). זאת משום שאנחנו מצפים שהתשובות תהיינה דומות לאותו גבר, אבל לא לכל הגברים. במקרה כזה, נציג טווח של אלפות שהתקבלו.

3.3.3 אם מערך המחקר שלכם הוא ניסויי, כלומר יש נבדקות שראו תמונות של גברים עם זקן ויש נבדקות שראו תמונות של אותם הגברים ללא זקן, אין צורך לחשב אלפא-קרונבך בנפרד לשני תנאי הניסוי. אלפא-קרונבך מודד עקביות בתוך התשובות של אותה הנבדקת. מכיוון שכל נבדקת ענתה על תנאי אחר, אפשר בדרך-כלל להריץ אלפא-קרונבך על כל הנבדקות, ללא קשר לתנאי בו הן השתתפו.

3.4. כעת נעבור ליצירת משתנים מסכמים. אם יש לכם משתנה אחד שנמדד בעזרת מספר שאלות (משתנה אינדקס), עליכם לסכם את כל השאלות באמצעות Transform > Compute Variable. תחשבו ממוצע באמצעות הפונקציה MEAN. מקבול לקבוע את סולם המדידה של משתנה אינדקס ל-Scale, למרות שבמקור כל שאלה בתוכו היא Ordinal.

4. בדיקה ראשונית של קשרים בין משתנים

תייצרו טבלת מתאמים של כל המשתנים המסכמים שלכם (לא של שאלות בודדות מתוך שאלון) ועברו על המתאמים: Analyze > Correlate > Bivariate. ראו אם המתאמים מתאימים להשערות שלכם. בדקו האם יש מתאמים מעניינים שלא ציפיתם להם. בדקו אם המשתנים שלכם (מב"ת, ומ"ת) נמצאים במתאם עם משתנים דמוגרפיים. אם כן, יהיה חשוב לנטרל אותם בהמשך.

5. בדיקת השערות

בחרו את המבחן הסטטיסטי המתאים לכם לפי סולם המדידה של המשתנה הבלתי-תלוי (מב"ת) והמשתנה התלוי (מ"ת). לפרטים מלאים יותר, צפו בסרטון של המבחן המתאים: מבחן T למדגמים בלתי-תלויים (רגיל), מבחן T למדגמים תלויים, מתאם פירסון, רגרסיה מרובה, חי בריבוע.

6. רגרסיה מרובה

אם ההשערה שלכם בודקת קשר של יותר משני משתנים בו זמנית, עליכם להריץ רגרסיה מרובה. ישנן מספר שיטות שונות לבצע רגרסיה מרובה. ההבדלים בין השיטות נעוצים בסדר הכנסת המשתנים למשוואה. בכל מקרה, לרגרסיה רצוי להכניס רק משתנים שיש לנו סיבה טובה לחשוב שהם מנבאים, ולהשתדל שיהיו כמה שפחות מנבאים. מומלץ לעבוד בדרך הנקראת Forced entry (Enter) שהיא הכנסה בו זמנית של כל המנבאים שנבחרו. לפי שיטה זו בשלב הראשון מכניסים את כל המנבאים שנבחרו, בודקים את הממצאים, ואז עורכים רגרסיה שנייה (שלב שני) ומכניסים רק את המשתנים שנמצאו מובהקים בשלב הראשון. Analyze > Regression > Linear בוחרים את המשתנה המנובא Dependent ואת המנבאים Independents.

אם התזכורת הקצרה הזו לא מספיק מפורטת עבורכן, היכנסו לפלייליסט, שם תוכלו לקבל מידע נוסף גם ברמה של מתחילים וגם ברמה של מנוסים יותר. בהצלחה!

אני מלמדת כתיבה מדעית במרכז האקדמי רופין, כבר קרוב ל-20 שנה. כמו רוב המרצים בתחום הזה, אין לי רקע בלשון ודקדוק אבל יש לי נסיון רב בכתיבה אקדמית ובהוראה. במהלך השנים פיתחתי שיטת הוראה שמפרקת את תהליך הכתיבה לתת-שלבים ומלמדת אותם בזה אחר זה. כתבה זו נכתבת לקראת הצגת שיטת ההוראה בכנס של מכון מופ"ת והפורום הישראלי לכתיבה אקדמית: First International Conference on Academic Writing שנערך באופן מקוון ביולי, 2020.

בתור נערה, היה לי קשה מאוד לכתוב טקסטים ארוכים. אהבתי מתמטיקה ומדעים, ולא ידעתי איך לפתח טקסט מעבר לכתיבה של כמה משפטים מתומצתים. כשהתחלתי ללמד כתיבה מדעית ברופין, זיהיתי קשיים דומים אצל חלק מהסטודנטים, בעיקר סטודנטים למנע"ס, כלכלה וחשבונאות. גם סטודנטים שאהבו לכתוב, וחשבו שהם עושים זאת טוב, התקשו להתאים את הכתיבה שלהם לכתיבה האקדמית. לכן, בבניית הקורס של כתיבה מדעית ניצלתי את החשיבה האנליטית (שהקשתה עלי בצעירותי) ופירקתי את תהליך הכתיבה לשלבים: משפט, סימני פיסוק, משפט מפתח, משפטי תמיכה, מילות קישור, עיצוב מסמך, סגנון כתיבה, כללי כתיבה, בחירת נושאים, סידור נושאים, שילוב מקורות מידע, הפניות ורשימת מקורות.

כל שלב נלמד במחזור הלמידה הבא:

1. הוראה

2. הדגמה

3. תרגול

4. משוב (עמיתים, מרצה, עצמי)

5. וחוזר חלילה.

מחזור אחד של למידה אינו מספיק ללמידה של שלב בכתיבה. יש צורך בכמה מחזורים, כאשר בכל מחזור אפשר ורצוי להשתמש בתרגילים שונים. יתרה מכך, הלמידה אפקטיבית יותר כאשר החזרות נעשות במרווחי זמן, ולכן לא מסיימים ללמוד שלב ואז מניחים אותו בצד, אלא כל הזמן חוזרים שוב ושוב לשלבים שכבר נלמדו.

הקורס מלווה במצגת אחת ובמספר גדול של תרגילים. מכיוון שעובדים עם מצגת אחת, אפשר לחזור בקלות ולתרגל שלבים שנלמדו בעבר. אפשר גם להתאים את בחירת התרגילים לפי הקשיים הספציפיים של כל כתה. סדר למידת השלבים אינו זהה לסדר הפעלת השלבים בכתיבה. תחילה לומדים ברמת המיקרו – משפט, מילות קישור, פסקה ואז עוברים למאקרו – בחירת נושאים, סדר הנושאים.

כדוגמא לתהליך ההוראה, אציג את האופן בו נלמד השלב של "כתיבת משפטי תמיכה".

הוראה: ראשית, אני מסבירה לסטודנטים שפסקה קלאסית מורכבת ממשפט מפתח ומשפטי תמיכה. לאחר שמסיימים לתרגל ניסוח משפטי מפתח, אנחנו עוברים לעבוד על משפטי התמיכה.

הדגמה: אני מראה להם דוגמאות של זוגות משפטים: מפתח ותמיכה, והם צריכים לומר אם ישנה התאמה בתוכן. כלומר, אם משפט התמיכה באמת תומך במפתח.

תרגול: לאחר מכן, הסטודנטים צריכים לכתוב בעצמם זוגות משפטים שכאלה (מפתח ותמיכה) בנושא חדש.

משוב (עמיתים, מרצה, עצמי): רוב התרגילים בכתה נעשים בזוגות. בדרך זו, הסטודנטים נותנים זה לזה משוב רציף. יתרה מכך, מדי פעם אני משנה את הרכב הזוגות, כך שיקבלו משוב מסטודנטים שונים. לאחר עבודה של כ-10 ד', הסטודנטים מגישים לי את המשפטים שהם כתבו, ואם הכתה אינה גדולה מדי, אני בודקת אותם בזמן שהם עובדים על התרגיל הבא.

וחוזר חלילה.

רצוי שהתרגול החוזר יתבצע לאחר שהחזרתי לסטודנטים את ההערות על התרגיל הראשון. בפעם הבאה (במחזור הבא) שנתרגל משפטי תמיכה, אני יכולה לחזור על אותו התרגיל, אך עם נושאים אחרים. יחד עם זאת, אני משתדלת לתת לסטודנטים תרגילים מסוגים שונים. לדוגמא, ניסוח משפט תמיכה למשפט מפתח נתון, הערכה של משפטי תמיכה בודדים או בפסקה שלמה, זיהוי משפטים שאינם תומכים ועוד. דוגמא ללמידה מקוונת שיתופית בשילוב משוב עמיתים ניתן לראות בתרגיל הזה.

גם סיכום הקורס נעשה בהתאם לרוח האנליטית ולפירוק הכתיבה לשלבים. ראשית, הסטודנטים מקבלים סיכום של כל שלבי העבודה. הפעם השלבים מסודרים לפי סדר העבודה הרצוי, ולא לפי הסדר בו למדנו את השלבים. שנית, הסטודנטים מקבלים את הקריטריונים לבדיקת המבחן, שגם הם מפורקים לפי הנושאים שנלמדו.

שביעות הרצון של הסטודנטים בקורס היא גבוהה מאוד. בשנים האחרונות הציון עומד על 5.6 מתוך 6. הם מציינים לטובה את התרגול הרב, את הלמידה הפעילה ואת המשובים הרבים.

לסיכום, כתיבה אקדמית היא מיומנות חיונית אך קשה. אחת הדרכים להתמודד איתה היא לפרק אותה למרכיבים ולתרגל אותם שוב ושוב תוך קבלת משוב. למרות שהקורסים הללו נלמדים בדרך-כלל במכינות, המיומנות של כתיבה אקדמית מלווה את הסטודנטים לאורך התואר כולו.

סדר חלקי העבודה

לפי ה-APA, העבודה מסודרת באופן הבא:

1. דף שער (לא ממוספר)

2. תקציר (מתחיל בעמוד חדש. עמ' 2)

3. טקסט (מתחיל בעמוד חדש. עמ' 3)

4. רשימת מקורות (מתחילה בעמוד חדש)

5. טבלאות (מתחילות בעמוד חדש)

6. תרשימים (מתחילים בעמוד חדש)

7. נספחים (מתחילים בעמוד חדש)

דף השער

במרכז למעלה תופיע כותרת העבודה ממורכזת. מיושרים לימין מלמטה, כל פרט בשורה נפרדת, יופיעו הפרטים הבאים: שם הקורס, מחלקה ומוסד אקדמי, סוג העבודה, שם המנחה, שם הסטודנט ות.ז., תאריך הגשה. דף שער נמצא רק בעבודות אקדמיות. בכתיבת מאמרים יש פורמט אחר לשער.

כותרת העבודה

הכותרת אמורה לכלול את המשתנים המרכזיים ואת היחסים בינהם, וכן להתייחס לאוכלוסיית מחקר. הימנעו ממילים מיותרות כמו "מחקר על", "חקירה של". השתדלו שהכותרת תהיה קצרה ככל הניתן. דוגמאות: "השפעת קורס 'השכלת יסוד' בצה"ל על הדימוי העצמי של מתגייסים טעוני-טיפוח", "הגירה ושיכון בישראל: מבט נוסף על אי-שוויון אתני", "הבדלי מגדר בתחילת הקריירה המקצועית של בוגרי מנהל עסקים".

תקציר

התקציר הוא סיכום קצר של העבודה כולה הבנוי כפסקה רציפה. בתקציר של עבודה אמפירית יופיעו הנושאים הבאים (כמשפט או שניים לכל נושא):

• הבעיה שחקרתם כולל ההשערות המרכזיות שלכם.

• משתתפי המחקר ומאפייניהם הבולטים.

• שיטת המחקר בה השתמשתם: מערך המחקר (לדוגמא: ניסוי, תצפית), גודל המדגם, איסוף הנתונים.

• ממצאי המחקר כולל גודל האפקט ורווח בר-סמך או מובהקות סטטיסטית.

• מסקנות המחקר והשלכותיו או היישומים הנובעים ממנו.

מבוא

בפרק המבוא יש להתייחס לשאלות הבאות במספר עמודים (בהתאם לדרישת המרצה):

• מה החשיבות של שאלת המחקר? מהן ההשלכות התיאורטיות והמעשיות של המחקר?

• איך המחקר הקיים קשור למחקרים קודמים? מדוע צריך מחקר חדש בתחום זה? התייחסו רק למחקרים הרלוונטיים באופן ישיר למחקר הנוכחי. הימנעו מפירוט יתר על מחקרים קודמים. העדיפו להתייחס למאמרי סקירה כלליים.

• מהי מטרת המחקר הנוכחי?

• מהן השערות המחקר ואיך הן קשורות לתיאוריות? הבחינו בין השערות מרכזיות ומשניות. מה הקשר בין השערות המחקר לבין שיטת המחקר?

שיטה

פרק השיטה אמור לתאר באופן מפורט את האופן בו התקיים המחקר. תיאור זה יאפשר להעריך את המחקר. פרק השיטה כולל תת-פרקים שהם בדרך-כלל: משתתפים, כלים, מהלך. תת-פרקים נוספים אפשריים הם: מערך המחקר, ניתוח הנתונים.

משתתפים

תארו את המדגם שלכם. התייחסו למשתנים סוציו דמוגרפיים כמו: גיל, מין, קבוצה אתנית, רמת השכלה, מצב סוציו אקונומי, וכל משתנה אחר הרלוונטי למחקר הספציפי שלכם. תארו את המדגם ברמת פירוט גבוהה, ובמיוחד התייחסו למשתנים שיכולים להשפיע על האופן שבו נפרש את התוצאות. התייחסו לשיטה בה בחרתם את המשתתפים: האם השתמשתם בדגימה שאינה דגימת נוחות? מה היה אחוז ההיענות למחקר? מה היו התנאים בהם נאספו הנתונים? האם המשתתפים קיבלו תמורה כלשהי עבור השתתפותם? אם יש לכך אישור של ועדת אתיקה לביצוע המחקר התייחסו אליו כאן. אם גודל המדגם נקבע על סמך ניתוח עוצמה, הציגו את הנתונים המראים שלמחקר יש עוצמה מספקת לדחיית השערת האפס.

כלים

רשמו איך מדדתם את כל משתני המחקר כולל המשתנה הבלתי תלוי, המשתנה התלוי, ומשתנים מתערבים. יש לכלול גם משתנים שנמדדו ולא נעשה בהם שימוש בעיבוד הנתונים. תארו כל כלי ורשמו נתונים על תוקף ומהימנות.

מהלך

אם צריך להוסיף מידע לגבי האופן בו נערך המחקר, רשמו זאת בתת-הפרק של המהלך.

ממצאים

סכמו את הנתונים שאספתם ואת הבדיקות הסטטיסטיות שערכתם לאור השערות המחקר. בדיקת השערות הינה נקודת התחלה, אך מעבר לכך יש לדווח גם על גודל אפקט, רווח בר סמך ונתונים תיאוריים שיעבירו בצורה מלאה את משמעות הנתונים. לנתונים חסרים יש השפעה על פירוש הנתונים, אי לכך, ציינו מהי שכיחות הנתונים החסרים והסבירו באופן אמפירי או תיאורטי את הסיבות האפשריות לנתונים החסרים. כשאתם מציגים בדיקת השערות (t test, F, χ2) ציינו את ערך הסטטיסטי, דרגות החופש, ההסתברות לקבל ערך זה או קיצוני ממנו (כלומר ערך p שהתקבל), גודל האפקט וכיוונו. הצגת רווח בר סמך יכולה להיות דרך אפקטיבית ביותר להצגת תוצאות. באופן כללי, זוהי דרך הדיווח הטובה ביותר ולכן מומלצת מאוד. ככלל, רצוי להשתמש ברמת בטחון אחת (95% או 99%) במהלך העבודה כולה.

להלן מספר דוגמאות לדיווח ממצאים של מבחנים סטטיסטיים שכיחים. אפשר להשתמש בהן כתבניות. אפשרות אחרת היא להדביק את הפלטים שקיבלתם לתוך ChatGPT ולבקש ממנו לדווח על הממצאים. ראו סרטון כאן.

מבחן טי t-test

כמשוער, צעירים שהוריהם הגנטיים נשואים קיבלו יותר כסף למימון "המסע הגדול" (M = 6888, SD = 6744) לעומת ילדים שהוריהם הגנטיים גרושים M = 1454, SD = 2352), t(78) = 4.81, p < .001, d = 1.08).

כמשוער, ללקוחות שקנו כרטיסי הגרלה בקיוסק היו ציוני K נמוכים (M = 0.57, SD = 1.02, N = 30) מאלה של לקוחות שהגיעו לקנות מוצר אחר [M = 1.22, SD = 0.70, N = 40) t(49) = 3.04, p = .004, 95% CI [0.22, 1.08]). כלומר, הפער בציון K בין שתי הקבוצות נמצא בין 0.22 ל 1.08 ברמת בטחון של 95%.

ניתוח שונות

מבחן שונות חד-כיווני F(1, 136) = 4.86, MSE = 3.97, p = .029, η2 = .03 הראה כי בין הקבוצות קיימים הבדלים מובהקים סטטיסטית, כמצופה מהתיאוריה[3].

מתאם

כמשוער, נמצא מתאם שלילי בין גיל האשה לבין רצונה להיות מעורבת ברומנים מיניים קצרים r(1353) = .16, p < .001.

ציון SOGS היה קשור להוצאה השבועית על הימורים r(68) = .36, p = .002 אך לא היה קשור לסכום המקסימלי שהוצא על הימורים בשנה החולפת r(68) = .09, p = .47."

רגרסיה

ממוצע בגרויות ניבא הישגים במתמטיקה בתואר הראשון, [R2 = .12, F(1, 148) = 20.18, p < 001, 95% CI [.02, .22. הסולם החדש שיפר ניבוי זה [R2 = .21, ΔR2 = .09, F(4, 144) = 3.56, p = .004, 95% CI [.10, .32. כאשר שני המשתנים הקודמים הוחזקו קבועים, הציון במבחן המיון במתמטיקה הסביר שונות ייחודית בהישגים במתמטיקה בתואר הראשון, R2 = .25, ΔR2 = .04, F(1, 143) = 7.63, p = .006, 95% CI [.13, .37].

חי בריבוע

היה סיכוי גבוה יותר למצוא בני אדם בתמונות הפרופיל של פייסבוק (85%) לעומת תמונות הרקע (60%) χ2(1, N = 319) = 49, p < .001.

בניגוד למשוער, לא נמצא שנוכחות של אנשים נוספים בתור העלתה את הרכישה של כוסות מתכלות (50%), בהשוואה למצב בו לא עמדו אנשים בתור (45%) χ2 (1, N = 324) = 0.35, p = .55, φ = .03.

כמשוער, היה סיכוי גבוה יותר שנשים יעלו תמונה בפורמט החדש בפייסבוק χ2(1, N = 500) = 8.47, p = .004, male to female Odds Ratio = 0.6.

כמשוער, היה סיכוי גבוה יותר שגברים יצנחו לבד (20%) בהשוואה לנשים (2.5%) χ2(1, N = 5,650) = 259.70, p < .001, male to female Odds Ratio = 8.

מבחן פרופורציות

נבדקה הפרופורציה של גברים בקרב צונחים צניחה חופשית. מתוך מדגם של 220 צונחים, פרופורציית הגברים היתה 65%. כמשוער, הפרופורציה בקרב הגברים היתה גבוהה מ 50%, z = 4.45, p < .001, 95% CI [58.30, 71.29]

דיון

פתחו את פרק הדיון עם הצהרה ברורה לגבי תמיכה או חוסר תמיכה בהשערות המחקר הראשיות והמשניות. אם ההשערות לא אוששו הציעו הסברים לכך. הבהירו את מסקנות המחקר, הציגו את הקשרן וחזקו אותן באמצעות השוואה של תוצאות המחקר הנוכחי עם תוצאות של מחקרים קודמים. אל תחזרו על נקודות שכבר ציינתם, כל משפט אמור לתרום להבנת הנושא. התייחסו לאופן בו ניתן לפרש את תוצאות המחקר, תוך התייחסות למגבלות המחקר. דונו גם ביכולת ההכללה (התוקף החיצוני) של הממצאים. התייחסו להשלכות תיאורטיות או יישומיות של ממצאי המחקר וכן למחקרי המשך. סיימו את פרק הדיון בסיכום המדגיש את משמעות הממצאים.

לוחות ותרשימים

לא בכל עבודה יופיע לוח (טבלה). לוח יופיע כאשר הצגתו תסייע להבנת הנתונים. אותה מדיניות נכונה גם לגבי תרשימים. אין צורך לכלול בעבודה תרשים אשר לא תורם באופן משמעותי להבנת העבודה. בתוך הטקסט כל לוח ותרשים מקבל מספר. כותרת הלוח או התרשים תייצג את תוכנו. בגוף העבודה יופיעו הפניות אל הלוחות והתרשימים על פי מספרם הסידורי. בלוחות יש להציג רק את המידע ההכרחי, ורק את הקווים ההכרחיים. כמו בדיווח הממצאים בטקסט, כך גם בלוחות, אם ישנה אמידה של ערכים נקודתיים כמו מתאם או מקדמי רגרסיה, צריך לכלול רווח בר-סמך. ראו קובץ זה הכולל דוגמאות ללוחות.

כללי עיצוב

• המסמך יודפס בגופן אחד בגודל 12 לאורך כל העבודה. רצוי גופן מסוג serif, לדוגמא David בעברית Times New Roman באנגלית.

• כל העבודה תוגש ברווח כפול (יש להגדיר זאת בפריסת עמוד, ולא להוסיף שורות באופן ידני). רווח בודד יכול להופיע רק בטבלאות.

• שוליים אחידים של לפחות 2.5 ס"מ בכל צידי הדף (ברירת המחדל בWord היא בסדר).

• כל פסקה מתחילה בטאב (כניסה פנימה של מספר מקומות). יש לעשות זאת באמצעות כפתור tab או כחלק מהגדרת הפסקה, ולא באופן ידני. יוצאי דופן הם התקציר, ראשי הפרקים ורשימת המקורות.

• לא יורדים שורה (מקלידים enter) בסוף משפט, אלא רק בסוף פסקה.

• אחרי נקודה [.], או פסיק [,] מקלידים רווח. לא מקלידים רווח לפני סימני פיסוק אלה.

• יש למספר את כל העמודים בעבודה החל מהעמוד השני.

• העבודה לא כוללת תוכן עניינים או רשימת טבלאות.

• אין שימוש בצבעים, תמונות וציורים שאינם רלוונטיים למחקר.

עיצוב ראשי הפרקים

ראשי פרקים מסייעים לקורא לזהות את מבנה העבודה ורצוי להשתמש בהם. ראשי הפרקים מעוצבים לפי רמתם. יש לשמור על אחידות בעיצוב לאורך המסמך כולו.

רמה ראשונה (תקציר, שיטה, ממצאים, דיון) ממורכזת ומודגשת

רמה שניה (תת-נושאים בתוך פרק המבוא, השיטה, הממצאים והדיון) מיושרת לימין ומודגשת

רמה שלישית בצד ימין עם טאב, מודגשת, עם נקודה בסיומה.

רמה רביעית בצד ימין עם טאב, מודגשת, עם נקודה בסיומה, בכתב נטוי.

הפניות (אזכורים)

לאחר כל ממצא או טענה שאינם מקוריים שלכם, יש להפנות למקור המידע. ההפניה (אזכור) נותנת קרדיט למחבר המקורי ומאפשרת בדיקה והרחבה. אם לא רושמים הפניה שכזו אתם עוברים עבירה של גניבת דעת (פלגיאט). ההתייחסות למידע שנמצא במקורות שקראתם תיעשה במלים שלכם ולא על ידי העתקה של משפטים שלמים כלשונם. העתקה מסוג זה נוגדת את כללי האתיקה, ובמקרים בהם יועתקו יותר מאשר משפט או שניים בודדים מהווה עילה לפסילת העבודה.

ההפניה בתוך הטקסט כוללת את שמות המחברים ואת תאריך הפרסום. עבור כל הפניה שמופיעה בתוך הטקסט יופיע פריט ביבליוגרפי ברשימת המקורות. הפרטים שיופיעו בהפניה תלויים במספר המחברים, ובמספר הפעמים שההפניה הופיעה בטקסט. הפניות של מקורות באנגלית יירשמו באנגלית, הפניות של מקורות בעברית יירשמו בעברית. ראו סרטון קצר המדגים איך לעשות זאת.

• אם שם המשפחה של המחבר כתוב בתוך הטקסט, ההפניה של מקור בעברית תכלול רק את השנה. לדוגמא: "לוי (2018) מצא שחגבים קופצים גבוה יותר בימי גשם" אם שם המשפחה של המחבר כתוב בתוך הטקסט, ההפניה של מקור באנגלית תכלול שם ושנה ואילו בתוך הטקסט ייכתב השם באותיות בעברית. לדוגמא: "ניסבט (Nisbett, 2009) טען שפריחת התורמוס תלויה במספר המבקרים באתר"

• יש המעדיפים לרשום את המונח "ואחרים" כתחליף העברי למונח הלטיני et al.

• באזכור של מספר מקורות ביחד נרשום אותם בתוך סוגריים לפי סדר אלפביתי, מופרדים זה מזה בפסיק. לדוגמא: (Graham et al., 1983, Hordan, Canavan, & Steer, 1985, Stalonas & Kerzner, 1980)

• בהסתמכות על מקור משני, המצטט מקור ראשון, ברשימה הביבליוגרפית נכתוב רק את המקור המשני, ובתוך הטקסט נפנה אל שניהם. לדוגמא: "השמנה נתפסת בעיני הציבור כפגם מוסרי (Harkaway, 1983, cited in Abrahams, 1994)" "לנטייה להשמנה ישנו רקע גנטי ניכר (כהן, 2010, כמוזכר באלוני, 2012)." מקרים אלה מתאימים למצבים בהם אתם קוראים מאמר (מקור משני) המזכיר מאמר מוקדם יותר (מקור ראשוני) ואתם מעוניינים להתייחס למה שנכתב במאמר המוקדם. מצב זה אופייני לעבודות בתואר הראשון אך נחשב כלא רצוי בעבודות מתקדמות יותר בהן נדרש מהכותב לקרוא את המקור הראשון.

• ראו למטה את הכללים המיוחדים למקורות באינטרנט.

כתיבת רשימת מקורות (ביבליוגרפיה)

כללי

בסיום העבודה יופיעו הפרטים הביבליוגרפיים של כל המקורות בהם השתמשתם. ברשימת המקורות לא יופיעו פרטים ביבליוגרפיים של מקורות שאין להם הפנייה בתוך הטקסט. לכל סוג של מקור מידע (ספר, מאמר, תיזה) ישנו פורמט שונה לכתיבת הפרטים הביבליוגרפיים. בחרו בפורמט המתאים לכם לפי סוג המקור ועבדו לפי הדוגמאות. ראו סרטון קצר המדגים איך עושים זאת.

• בספר ההדרכה של ה-APA מוצגים מעל 100 דוגמאות לפריטים ביבליוגרפיים שונים. במסמך זה אציין רק את השכיחים בינהם.

• הנוסחה הכללית של פריט ביבליוגרפי כוללת: מחברים (שנת הפרסום). כותר. מידע על ההוצאה לאור.

• כותר הפריט בעברית יודגש ב-bold בעוד כותר באנגלית בקו נטוי (italic).

• ברשימת המקורות יש לכתוב תחילה את המקורות בשפה בה רשומות רוב הציטטות.

• הפריטים שברשימה יוצגו בסדר אלפביתי על-פי שמות המשפחה של המחברים.

• את הפסקאות בכל השפות יש לעצב בהסחה, כלומר כך:

מאמר מתוך כתב-עת

רבינוביץ, ד'. (1993). נוסטלגיה מזרחית: איך הפכו הפלשתינים לערביי ישראל. תיאוריה וביקורת, 4, 152-141.

McPherson, M., Smith-Lovin, L., & Cook, J. M. (2001). Birds of a feather: Homophily in social networks. Annual Review of Sociology, 27, 415–444. https://doi:10.1146/annurev.soc.27.1.415

• יש לשאוף לרשום את מספר ה DOI של המאמר, זהו מספר הנמצא לעיתים בעמוד הראשון של המאמר. אם מספר ה DOI אינו ברשותכם, לא רושמים אותו וכל שאר הפרטים זהים.

ספר

גלוברזון, א' וכרמי, ע'. (1988). אנשים בארגון. תל-אביב: ספריית המנהל.

משרד החינוך והתרבות, המינהל הפדגוגי, האגף לתכניות לימודים. (1988). הערבים אזרחי ישראל. ירושלים: מעלות.

Myers, D. G. (1999). Social psychology (6th ed.). McGraw-Hill.

ספר ערוך

כהן-אלמגור, ר' (עורך). (1999). סוגיות יסוד בדמוקרטיה הישראלית. תל-אביב: ספריית פועלים.

Bandura, A. (Ed.) (1995). Self-efficacy in changing societies. Cambridge University Press.

פרק מתוך ספר ערוך

אלאור, ת'. (1998). תינוקות שנשבו: תפישת החילוניות בקהילה החרדית. בתוך א' אבוהב, א' הרצוג, ה' גולדברג וע' מרקס (עורכים), ישראל: אנתרופולוגיה מקומית (עמ' 375-355). תל-אביב: צ'ריקובר.

Penn, D. J., & Frommen, J. G. (2010). Kin recognition: An overview of conceptual issues, mechanisms and evolutionary theory. In P. Kappeler (Ed.), Animal behaviour: Evolution and mechanisms (pp. 55–85). Springer.

דוח מחקר

וייסבלאי, א'. (2020). נתונים נבחרים על הרגלי קריאה של ילדים ונוער. הכנסת: מרכז המחקר והמידע. https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/aaeccdee-deae-ea11-8107-00155d0aee38/2_aaeccdee-deae-ea11-8107-00155d0aee38_11_15055.pdf

Duggan, M. (2017). Online harassment 2017. Pew. http://www.pewinternet.org/2017/07/11/online-harassment-2017/

אינטרנט: כללי

פרג', י'. (2020, 19 ביוני). תקשיבו למי שחווה גזענות. דבר העובדים בארץ ישראל. https://www.davar1.co.il/230341

Maynard, M. (2010, February 3). Prius adds to Toyota’s woes as stock drops in Tokyo. The New York Times. https://www.nytimes.com/2010/02/04/business/global/04toyota.html

הפניות: (פרג', 2020)

(Maynard, 2010)

אם יש לכם כתובת אינטרנט שכוללת עברית, כשתעתיקו אותה היא תיראה כמו שרשרת ארוכה של אותיות וסימני %. אם חשוב לכם שתראה את הטקסט בעברית, חפשו ברשת אתר של encode-decode, כמו זה למשל, והשתמשו בו כדי להמיר את הכתובת חזרה לעברית.

אינטרנט: מחבר שהוא ארגון

וואלה. (2020, 1 ביולי). 1 מ-10 ישראלים חושב שזה ממש בסדר לתקוף צוותים רפואיים. https://healthy.walla.co.il/item/3370535

OECD. (n.d.). Green growth and sustainable development. http://www.oecd.org/greengrowth/

כשחסר תאריך באנגלית רושמים n.d., כשחסר תאריך בעברית רושמים ח"ת (חסר תאריך).

הפניות: (וואלה, 2020)

(OECD, n.d.)

אינטרנט: ויקיפדיה

התחממות עולמית. (2020, 20 ביוני). בתוך ויקיפדיה. https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%97%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%AA

Global warming. (2020, June 20). In Wikipedia. https://en.wikipedia.org/wiki/Global_warming

בשימוש בויקיפדיה רושמים את התאריך בו עודכנה הגרסא האחרונה (רואים בתחתית הדף). זה הכלל לגבי אתרים בהם התוכן משתנה.

הפניות:("התחממות עולמית", 2020)

("Global Warming", 2020)

*כלים טכנולוגיים

קשה מאוד להקפיד על כל הפרטים הקטנים של כללי ה-APA. ישנם כלים טכנולוגיים שיכולים לסייע לכן לייצר פריט ביבליוגרפי נכון.

• דרך תוכנת Word ניתן להוסיף פריטים ביבליוגרפיים באופן מובנה ולהתאים אותם לסגנון APA

• אם מצאתן מאמר דרך גוגל סקולר, קל מאוד להעתיק משם את הפרטים הביבליוגרפיים שלו בלחיצה על סימן הציטוט

• כלי הבינה המלאכותית ChatGPT יכול לנסח לכם פריט ביבליוגרפי לפי כתובת doi.

• אפלקיציות ייעודיות כמו Citation Machine שמייצרות עבורכן את הפריט הביבליוגרפי, גם במקרים מסובכים כמו אתרים, בלוגים ועוד.

• תוכנה חינמית MyBib מייצרת גם רשימת מקורות וגם אזכורים. מאפשר שיתוף פרוייקט עם בת זוג, והורדת הרשימה לקובץ Word.

• לבסוף, אם אתן מתכננות לימודים רציניים גם לתארים מתקדמים, רצוי להתחיל לעבוד על תוכנה ביבליוגרפית כמו Mendeley, Endnote, Zotero ועוד.

-------------------------------------------------------------------------------------------------------- [1] American Psychological Association (2020). Publication manual of the American Psychological Association (7th ed.). https:doi.org/10.1037/0000165-000 [2] לפרטים נוספים ראו: https://apastyle.apa.org/jars/quantitative [3] American Psychological Association (2010). Publication manual of the American Psychological Association (6th ed.) Washington, DC: Author.

קריאה ראשונית

1. בחרו נושא. רצוי לבחור נושא שמעניין אתכן באופן אישי.

2. חשבו על תת-נושאים אפשריים. פרקו את הנושא למספר גדול של תת-נושאים. נסו לחשוב על כמה שיותר אפשרויות ורשמו אותן כראשי פרקים.

3. אתרו מאמרים שיכולים לשמש אתכן בכתיבת העבודה. היעזרו בגוגל סקולר, והשתדלו לבחור מאמרים איכותיים ככל הניתן. המאמרים יכולים להיות בנושא הכללי של העבודה שלכן, או בנושא של אחד מראשי הפרקים שרשמתן.

4. קראו את תקצירי המאמרים ומרקרו את הממצאים והמסקנות המרכזיים שלהם.

בניית שלד העבודה

1. חשבו, מה הטענה המרכזית שתרצו להציג בעבודה שלכן? זו יכולה להיות טענה שאתן חשבתן עליה, או טענה שמופיעה במאמרים שקראתן. רשמו את הטענה בראש העמוד כדי שתנחה את הכתיבה שלכן.

2. חזרו לראשי הפרקים שכתבתם, ובחרו חלק מראשי הפרקים, כך שיספרו סיפור שלם. כל ראש פרק יהפוך בהמשך לפסקה או לפרק. אפשר לבחור ראשי פרקים לפי רמת העניין שלכן או לפי מה שקראתן במאמרים.

3. סדרו את ראשי הפרקים לפי סדר הגיוני (מהרחב לצר / מהפשוט למורכב / מהמוקדם למאוחר / מהגורמים להשלכות).

4. בדקו את שלד העבודה שיצרתן עד כה: > טענה: האם ראשי הפרקים מתאימים לטענה שרציתן להציג? אם לא, שנו את הטענה או את ראשי הפרקים. > לכידות: האם ראשי הפרקים מספרים סיפור קוהרנטי (עקבי, מלוכד, ברור)? > היעדר חפיפה: האם ראשי הפרקים שונים זה מזה? אנחנו לא רוצות שתהיה חזרה מיותרת. > היגיון: האם יש הגיון בסדר של ראשי הפרקים?

כתיבת הפסקאות

1. החליטו על טענה לכל ראש פרק. מה אתן רוצות לומר על תת-הנושא הזה? אפשר לבחור את הטענה על סמך המחשבות שלכן או על סמך מידע שקראתן.

2. נסחו את הטענה הזו כמשפט המפתח. משפט המפתח הוא בדרך-כלל המשפט הראשון בפסקה.

3. בדקו את משפטי המפתח שלכן: > משפט המפתח צריך להיות מנוסח כמשפט ולא ככותרת או כשאלה. > הוא צריך להציג טענה ברורה. > הוא בדרך-כלל יהיה משפט כללי. > רצוי לבחור משפט שתוכלו בהמשך לתמוך בו במספר דרכים שונות.

4. מתחת לכל משפט מפתח כתבו 3-5 משפטי תמיכה. המשפטים האלה אמורים לשכנע את הקוראת שהטענה הרשומה במשפט המפתח היא אכן נכונה. משפטי התמיכה יכולים להתבסס על החשיבה שלכן או על מה שקראתן. אם יש לכן יותר מדי משפטי תמיכה, שקלו לפצל את הפסקה לשתי פסקאות. שימו לב, לא כל הפסקאות צריכות להיות בנויות בפורמט של מפתח ותמיכה, אבל זה המבנה הכי חזק לפסקה.

5. אם השתמשתן במקורות מידע לכתיבת משפט המפתח או משפט התמיכה, רשמו אזכור בסוף כל טענה או ממצא שאינם שלכן. האזכור כולל בדרך-כלל את שמות המשפחה של המחברים ואת שנת הפרסום בתוך סוגריים, לדוגמא, (תפארת, 2020). אם אתן מתייחסות לטענה מתוך פרק המבוא של מקור המידע, השתמשתו באזכור משני, לדוגמא, (לוי, 2000, כמוזכר בכהן, 2005).

עריכת הפסקאות

1. בדקו את השימוש שלכן במקורות המידע: > האם בחרתן טענה שבאמת מייצגת את הממצאים או המסקנות של מקור המידע? > האם כתבתן את הטענה או הממצא במילים שלכם, ולא העתקתן את הטקסט? > אם הטקסט הוא באנגלית, האם נמנעתן מלהדביק תרגום של גוגל טרנסלייט?

2. יכול להיות שבזמן הכתיבה תרגישו שאתן צריכות להתעמק יותר במאמר מסוים. אם זה במצב, זהו את החלק הספציפי שיכול לסייע לכן, קראו אותו לעומק וסמנו או רשמו ממצאים ומסקנות מרכזיים.

3. בסיום כתיבת הפסקה בדקו את איכות הפסקה: > אחדות: האם רוב המשפטים באמת תומכים במפתח? אם כן, תשנו את משפטי התמיכה, או את משפט המפתח. > שלמות: האם משפטי התמיכה ממצים את הנושא כולו, או שהם תומכים רק בחלק מהטענה שבמפתח? אם כן, תשנו את משפטי התמיכה, או את משפט המפתח. > רציפות: האם יש סדר הגיוני בין משפטי התמיכה? אם כן, שנו את סדר המשפטים.

4. שקלו אם כדאי להוסיף משפט לפני משפט המפתח המקשר לפסקה הקודמת, או נותן רקע כללי.

5. בסיום כתיבת העבודה כולה בדקו את סגנון הכתיבה שלכן. מומלץ שלא להתעסק בסגנון הכתיבה עד לשלב זה, שכן זה עלול להפריע לכן לחשוב על התוכן. אחרי שכתבתן הכל, עברו פסקה פסקה ובדקו את הדברים הבאים: > משפטים בנויים נכון: קצרים ובהירים, עקביים מבחינה דקדוקית, לא מתחילים בו' החיבור, כוללים נשוא (אינם כותרת). > מילות קישור: האם השתמשתן מספיק במילות קישור (בין הפסקאות, בין המשפטים, בתוך המשפטים), והאם הן מתאימות להקשר? > סגנון כתיבה טוב: לא בשפה עיתונאית או מדוברת, ללא מידע מיותר, חזרות או מריחות. > כללי כתיבה נכונים: ללא ר"ת, ללא ירידת שורה בסוף משפט, ללא משפטי שאלה, ללא כתיבה בגוף ראשון או שני, מספרים עד 10 רשומים כמילה.

רשימת המקורות

1. כתבו רשימת מקורות. > אם מדובר במאמר השתמשו בדוגמא הזו: אדלר-בן דור, ע', וסויה, ר' (2010). שיקום פסיכו-סוציאלי של אנשים המתמודדים עם פגיעות נפשית: ראיית ההווה לעומת ראיית העבר בקרב משתתפים בתכניות שיקום. מגמות, מז(2), 323-301. > אם מדובר בספר, השתמשו בדוגמא הזו: גילברט, ד' (2007). להיתקל באושר. מטר.

2. לפרטים נוספים היעזרו בתדריך APA או באפשרות "צטט" בגוגל סקולר.

עיצוב

1. בדקו את עיצוב המסמך: > פונט אחיד וסטנדרטי בכל המסמך גודל 12 > מקלידים רווח אחרי נקודה ופסיק > רווח כפול או 1.5 בין השורות > יורדים שורה בסוף פסקה ולא בסוף משפט

2. הכינו דף שער הכולל את כל הפרטים הבאים: > פונט אחיד גודל 12 > ללא ציורים, צבעים ותמונות > ללא לוגו של המכללה > ללא תוכן ענינים > כולל שם, ת.ז., שם המרצה, שם הקורס, שם המטלה ותאריך ההגשה

היה קשה? אל תדאגו, זו מיומנות נרכשת וככל שתעשו אותה יותר, כך היא תהפוך לקלה יותר.

איכות כתב העת

כשאני כותבת מאמר, אני מנסה לפרסם אותו בכתב העת הכי איכותי שאני יכולה. כך עושים גם חוקרים אחרים, מכיוון שזה המדד החשוב ביותר לקידום שלנו. כתבי העת האיכותיים הם בררניים מאוד, ומקבלים רק אחוזים בודדים מהמאמרים שנשלחים אליהם. כתוצאה מכך, המאמרים הכי טובים מתפרסמים בדרך-כלל בכתבי העת הכי איכותיים. עובדה זו יכולה לעזור לקוראים להעריך את איכות המאמר. ככל שכתב העת איכותי יותר, עולה הסיכוי שגם המאמר איכותי, כי הוא כנראה עבר מסננת ניפוי עדינה ומחמירה.

איך מעריכים את איכות כתב העת? הדרך הכי מקובלת היא לבדוק את האימפקט פקטור impact factor של כתב העת. האימפקט פקטור הוא מדד כמותי המבוסס על מספר האזכורים הממוצע שקיבל מאמר שהתפרסם בתוך כתב העת. אזכור (או בשמות אחרים ציטוט או הפניה) הוא התייחסות של חוקר אחר למאמר קיים בתוך מאמר שהוא כותב.

נתוני האימפקט פקטור מתפרסמים כל שנה ב Journal Citation Report, אך כדי לראות אותם יש צורך במנוי בתשלום. לכן, אי אפשר לחפש את הנתונים ישירות בתוך הדוח. יחד עם זאת, כל כתב עת מפרסם את האימפקט פקטור באתר הבית שלו. אפשר לאתר אותו בקלות יחסית אם מחפשים בגוגל את שם כתב העת יחד עם המילים impact factor. אפשר גם לחפש את שם כתב העת בתוך האתר הזה המסכם את ציון האימפקט של כל כתבי העת.

מה נחשב לאימפקט פקטור גבוה? זה תלוי בתחום. במדעי החברה, אימפקט פקטור של 2 ומעלה נחשב לגבוה, אימפקט פקטור של מעל 1 נחשב לטוב. בתחומים אחרים, כמו ברפואה, המספרים יכולים להיות הרבה יותר גבוהים. אם ניסיתם לחפש את האימפקט פקטור של כתב העת ולא מצאתם כלום, יש סיכוי טוב שלכתב העת הזה אין אימפקט פקטור. את הרשימה המאוד ארוכה של כל כתבי העת שיש להם אימפקט פקטור ניתן לראות באתר של ה Journal Citation Report (אבל לא את הנתונים עצמם).

איכות המאמר

אזכורים

אימפקט פקטור הוא מדד למספר האזכורים (או ציטוטים) שכתב העת מקבל, אבל אפשר גם לבדוק את מספר האזכורים שקיבל המאמר הספציפי שמצאתם. כדי לראות את מספר האזכורים היכנסו למנוע החיפוש גוגל סקולר Google Scholar. בחלון החיפוש כתבו את שם המאמר. חפשו את המאמר בתוצאות החיפוש. שם המאמר יופיע בכחול, מתחתיו תופיע שורה ירוקה עם שמות המחברים ושם כתב העת. לאחר מכן יופיעו כמה שורות שחורות עם טקסט מתוך המאמר ומתחתיהן שורה בה יהיה רשום בין השאר "צוטט על-ידי". המספר הרשום שם מראה לכם כמה פעמים המאמר צוטט על-ידי חוקרים אחרים. קשה לומר מה זה הרבה אזכורים, לרוב המאמרים אין הרבה אזכורים וזה גם תלוי בתחום המחקר. מעל 100 זה יפה מאוד. ראו את הכתבה הזו או את הסרטון הזה להסברים נוספים על עבודה בגוגל סקולר.

שנת פרסום

עוד מדד מספרי לאיכות של מאמר הוא שנת הפרסום. המדע מתקדם מהר מאוד וכל מחקר מתבסס על הידע של המחקרים הקודמים. ככל שהמאמר עדכני יותר – כך עולה הסיכוי שהוא משתמש בכלים איכותיים יותר ומבוסס על מידע מהימן יותר. הקריטריון הזה אינו הקריטריון הכי חשוב, אבל כן יש לו משמעות. חשוב גם להבין שקיים יחס הפוך בין שנת הפרסום למספר האזכורים. ככל שהמאמר ישן יותר – כך יהיו לו יותר אזכורים. אבל עדיף מאמר חדש מכתב עת איכותי, גם אם אין לו עדיין אזכורים רבים.

גודל מדגם

נתון נוסף בעל ערך הוא גודל המדגם עליו נעשה המחקר. אם המחקר נעשה על 100 איש בלבד, זה די דומה להיקף של עבודה סמינריונית של תואר ראשון. ככל שגודל המדגם גדול יותר, והמדגם רחב יותר, כך נשתכנע שהמאמר טוב יותר. כמובן שגודל המדגם תלוי בתחום המחקר. למשל, אם המחקר הוא על אנשים שעוברים סריקות מוחיות, אז אנחנו לא מצפים למדגם גדול.

מאמר סקירה

אם הייתי צריכה לבחור רק קריטריון אחד להערכה של מאמר, הייתי בוחרת בקריטריון הזה. רוב המאמרים מדווחים על מחקר יחיד שהחוקרים ערכו. מחקר יחיד הוא מוגבל, גם אם המדגם שלו היה גדול. בהחלט יכול להיות שהתוצאות שמתפרסמות בו הן מקריות, ושאם היו חוזרים על המחקר שנית – היו מתקבלות תוצאות שונות. מסיבה זו, מומלץ שלא להסתמך על מחקרים בודדים. לדוגמא, נניח שאני אקרא מחקר שמראה ששוקולד מסייע בהורדת משקל. אני לא יכולה להשתמש במחקר הבודד הזה כדי להצדיק אכילת שוקולד מרובה. אם אני באמת רוצה לדעת אם שוקולד מסייע בהורדת משקל, אני צריכה לבדוק מה מצאו מחקרים נוספים שנעשו בתחום ולנסות להבין מה המסקנה הכוללת. אני יכולה לחפש עוד ועוד מחקרים ולקרוא את כולם, אבל הדבר האופטימלי יהיה לחפש מאמר סקירה Review שעשה בשבילי את העבודה וסקר את כל המחקרים בתחום.

יש שני סוגים של מאמרי סקירה. במאמר סקירה רגיל הכותבת קראה את כל המחקרים שהיא מצאה בתחום והיא מסכמת לי אותם ומסבירה לי את המסקנות העולות מהם לפי דעתה. סוג שני של מאמר סקירה נקרא מטא-אנליזה. מטא-אנליזה היא מאמר סקירה כמותי. החוקרת מאתרת את כל המחקרים שבדקו את השאלה בה היא מעוניינת, היא נותנת לכל אחד מהם משקל לפי גודל המדגם שלהם ואז מחשבת את האפקט הסטטיסטי הכללי שעולה מכלל המחקרים. לדוגמא, אני פרסמתי מטא-אנליזהבה בדקתי האם קיים הבדל בין גברים ונשים בתמיכה שהם נותנים ומקבלים ברשתות חברתיות. לצורך כך, ניתחתי 30 מחקרים שכללו ביחד 17,000 נבדקים. המסקנה העולה מתוך מאמר סקירה או מתוך מטא-אנליזה היא יותר מהימנה מאשר זו המתקבלת ממחקר בודד.

סיכום

לסיכום, אם מישהו אומר לכם שהוא קרא ממצא מסוים במאמר מדעי, אתם לא אמורים ישר לקבל את הממצא הזה כזה ראה וקדש. צריך לבדוק הרבה קריטריונים לפני שנשתכנע שהממצא הזה אכן משקף היטב את המציאות. יש מאמרים שעושים זאת טוב יותר ממאמרים אחרים.

רוב פלטפורמות הלמידה דורשות תשלום, אך מאפשרות גם לקחת כמה קורסים חינמיים. התשלום יכול להיות עבור קורס, עבור תכנית שלמה (תעודה או תואר), או עבור מנוי חודשי. בנוסף לפלטפורמות המסחריות, ישנן גם פלטפורמות חינמיות ללא כוונת רווח. בפלטפורמות האלה מציעים מגוון רחב של קורסים בחינם. בחלקן אפשר לקבל תעודה או תואר, אבל לשם כך צריך לשלם כדי לאפשר את בדיקת המטלות.

בעבר, קורסים מקוונים נחשבו לעתיד ההשכלה הגבוהה. היו שחשבו שהם יחליפו את המסלולים הפורמליים לחלוטין. אך לאחר תקופת מה עלו מספר קשיים בלמידה בקורסים הללו. הבעיה העיקרית היתה האחוז הנמוך של הלומדים שסיימו ללמוד את הקורס. רוב הלומדים נרשמו לקורס, צפו בהרצאה אחת או שתיים ואז פרשו מהקורס. בעיה נוספת היתה הצורך באינטראקציה חברתית שלא קיבל מענה מספק בפלטפורמות מקוונות. הבעיה השלישית היתה שהלמידה דרשה מהלומדים משמעת עצמית אותה קשה לגייס כשישנן הרבה דרישות חיצוניות לזמן ולקשב שלנו. למרות הקשיים הללו, מספר הפלטפורמות והקורסים הזמינים גדל וכך גם מספר המשתמשים.

לפניכם רשימה של פלטפורמות מובילות בתחום. סידרתי אותן לפי התשלום והאטרקטיביות. לאחר שתבחרו את הפלטפורמה הרצויה, אתרו את התחום המעניין אתכם ובדקו את רשימת הקורסים. בד"כ ישנו תיאור של כמות השעות שיש להקדיש לכל קורס ולעיתים קרובות יש גם דירוג של לומדים קודמים שמסייע מאוד לאתר קורסים מוצלחים.

פלטפורמות חינמיות

קמפוס

פלטפורמה ישראלית, עברית וחינמית (מה עוד אפשר לבקש?) בחסות המיזם הממשלתי "ישראל דיגיטלית". הפלטפורמה כוללת קורסים לקידום מקצועי, העשרה כללית והשכלה אקדמית. ראו כאן הדגמה קצרה של ריקי טלמון. יש מדור מיוחד לקורסונים קצרים (בקטנה) כולל לימוד וורד ואקסל. קורס מומלץ במיוחד הוא קורס פסיכומטרי איכותי, אינטראקטיבי וחינמי. קורס קצר של שעתיים יעזור לכם להבין איך מתמודדים עם הקשיים של למידה מקוונת.

מכון דוידסון

אם אתם מחפשים קורסים לילדים בחופש הגדול, מכון דוידסון - הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע - מציע קורסי מדע מקוונים. חלק מהקורסים הם חינמיים וחלקם במחיר של כ-40 ש"ח לקורס. נושאים לדוגמא: הטבלה המחזורית פוגשת את מיינקראפט, הגול בראש, קורס על-חלל.

משרד החינוך

למשרד החינוך יש אתר ייעודי למורות ומורים בו ניתן לאתר קורסים מקוונים לפי קריטריונים של שפה, גיל, תחום דעת ועוד. יש להם גם רשימה של קורסי MOOC מומלצים.

edX

אתר חינמי ללא כוונת רווח שנוסד על-ידי אוניברסיטת הרווארד ו-MIT. ראו כאן את הרצאת TED של המנכ"ל. האתר מכיל מעל 2,400 קורסים מקוונים מאוניברסיטאות מובילות והשתמשו בו מעל 20 מיליון לומדים. אם רוצים, אפשר לקבל קרדיט אקדמי בעלות של כ-$200 לקורס. כשנכנסים לדף הקורסים אפשר לבחור בסרגל השמאלי קורסים שהם self-paced, כלומר אפשר ללמוד אותם בקצב שלכם. התחומים הכי פופולריים באתר הם מדעי המחשב, מנהל-עסקים, שפות, הנדסה ומדעי הרוח. אבל המגוון רחב מאוד. ראו כאן הדגמה קצרה של ריקי טלמון.

Google Digital Workshop

גם לגוגל יש אוסף של קורסים ללמידה מקוונת. במיוחד בתחומים עסקיים.

Kahn Academy

אתר ללא כוונת רווח שמטרתו לספק חינוך איכותי לכל אדם בעולם. האתר נוסד על-ידי סלמן קאהן שרצה לעזור לאחיין שלו עם שיעורי הבית במתמטיקה, והחל להסריט עבורו הסברים (ראו את הרצאת TED בה הוא מספר על סיפור ההקמה). עד מהרה הסרטונים הפשוטים האלה, המראים לוח שחור וכיתוב, התפשטו בקרב לומדים רבים. השיעורים הם חינמיים ומותאמים לילדים מגיל הגן ועד גיל תיכון. יש גם קורסי הכנה למבחנים אמריקאים כמו SAT, GMAT ועוד. יש גם מעט קורסים מתקדמים יותר.

Podcastim

לא באמת קורסים מקוונים, אבל רשימה ארוכה ומסודרת של פודקאסטים בישראל שאפשר להאזין להם בנסיעות או בזמנים אחרים.

Class Central - Ivy League

רשימה של 500 קורסים חינמיים המגיעות מאוניברסיטאות עילית (Ivy League). ניתן לחפש בתוך הרשימה ומשם להגיע לקורסים הנמצאים בפלטפורמות שונות. הרשימה נמצאת בתוך רשימה כללית יותר של מעל 5,000 קורסים שונים.

Open Culture

גם אתר זה אינו פלטפורמה לקורסים, אלא מאגר שמות של 13,000 קורסים פתוחים וחינמיים במגוון רחב של נושאים ותחומים. בדף הבית תוכלו לראות שהאתר כולל לא רק קורסים אלא גם סרטים, ספרים, ספרי לימודי, חומרי לימודי לילדים ושיעורי שפות חינמיים. הממשק נראה פחות ידידותי, אבל האתר מקיף קורסים בהרבה נושאים. בכל נושא אפשר לראות את רשימת הקורסים וליד כל קורס כתוב אם הוא ניתן בפורמט של וידאו או אודיו, מי המרצה ולאיזה מוסד היא שייכת.

MIT Open Courseware

המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס MIT הוא אחת האוניברסיטאות המובילות בעולם. המכון מפרסם חומרי לימוד רבים חינם באתר שלו. הפלטפורמה לא מאוד מזמינה, אבל התכנים איכותיים. מומלץ לבחור קורס מתוך הרשימה של הקורסים שכוללים לא רק חומרים כתובים, אלא גם הרצאות מוקלטות.

Alison

פלטפורמת למידה המציעה מעל 800 קורסים חינמיים. הקורסים הם ברמת למידה בסיסית בתחומים של שפה, מדעים, טכנולוגיה, בריאות, מדעי הרוח, מתמטיקה, ניהול, שיווק וסגנון חיים. אם רוצים, ניתן לרכוש תעודה לסיום קורס.

Open Learn

קורסים חינמיים מבית האוניברסיטה הפתוחה בבריטניה. נושאי הקורסים: בריאות, ספורט, פסיכולוגיה, חינוך, היסטוריה, אמנויות, שפות, עסקים, טבע וסביבה, מדעים, מתמטיקה, טכנולוגיה, חברה, פוליטיקה ומשפט. ליד כל קורס רשום כמה שעות הוא נמשך ומה הרמה שלו. בחלק מהקורסים ניתן לקבל תעודת השתתפות ללא תשלום, אם נרשמים ועונים על התרגילים.

פלטפורמות בתשלום

Linkedוn Learning (Lynda)

פלטפורמה לימודית השייכת ללינקדאין. הפלטפורמה כוללת קורסים מקצועיים פרקטיים בתחומי ניהול, שיווק, תכנות וצילום. התשלום הוא למנוי חודשי, כאשר ניתן לקבל מנוי לחודש אחד לנסיון. הפלטפורמה מומלצת למטרת פיתוח מקצועי. הקורסים קצרים ויעילים ומותאמים לעובדת העסוקה. אפשר לעשות מנוי לחודש אחד ב-$30 ולהספיק ללמוד הרבה דברים מעניינים. בסיום הקורס מקבלים תעודה של לינקדאין אותה ניתן גם לפרסם בפרופיל הלינקדאין שלכם. ראו לדוגמא את התעודות שאני קיבלתי בפרופיל שלי. ראו כאן סרטון הדגמה שלי המראה איך להשתמש בחשבון החינמי.

חדשות חשובות! יולי 2020

הזדמנות ייחודית ללמוד מקצוע נדרש באופן מקוון, חינמי ומקצועי!

לאור המצב, מיקרוסופט, לינקדאין וגיט-האב פותחים מסלול למידה בחינם עד מרץ 2021 למקצועות נדרשים: פיתוח תוכנה, נציג מכירות, מנהלת פרוייקט, שיווק דיגיטלי ועוד כמה שקשה לי לתרגם. מנסיון, הקורסים של לינקדאין מאוד איכותיים. מומלץ בחום למי שמחשב מסלול מחדש.

התכנית כוללת גם הנחיה לגבי חיפוש עבודה דרך לינקדאין והכנה לראיונות עבודה.

ותודה רבה ל- Or Daniel!

Coursera

הפלטפורמה מציעה מעל 3,900 קורסים באיכות אקדמית גבוהה מאוד. בעבר היתה הפלטפורמה המובילה (ראו את הרצאת TED של אחת המייסדות), כיום היא נותנת פחות אופציות חינמיות. הקורסים הם אמנם ברמה אקדמית גבוהה, אבל בד"כ פחות יעילים בזמן. אחד היתרונות של הפלטפורמה הוא שמה הטוב, שמגביר את הסיכוי שתעודה שלה תכובד על-ידי מוסדות אקדמיים. ראו כאן הדגמה קצרה של ריקי טלמון.

Udemy

פלטפורמה המציעה מעל 100,000 קורסים בתשלום פר קורס. חלק קטן מהקורסים הם חינמיים, ואחרים במחירי מבצע משתנים. אם לא מרוצים מהקורס ניתן לקבל החזר. הקורסים מזכים בתעודה. קורסים עם פונטציאל מעניין הם אלה המכינים לתעודת הסמכה של גוגל או מיקרוסופט.

מכון דוידסון

אם אתם מחפשים קורסים לילדים בחופש הגדול, מכון דוידסון - הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע - מציע קורסי מדע מקוונים במחיר של כ-40 ש"ח לקורס. נושאים לדוגמא: הטבלה המחזורית פוגשת את מיינקראפט, הגול בראש, קורס על-חלל.

Udacity

פלטפורמה המתמחה בטכנולוגיה (תכנות, בינה מלאכותית, מדעי המחשב). רוב הקורסים בפלטפורמה הם בתשלום, חלקם חינמיים (קורסי בסיס). אפשר ללמוד שם גם ננו-תואר.

fiverr

פלטפורמה לרכישת כלים מקצועיים. התשלום הוא פר קורס.

Iversity

פלטפורמה חינוכית אירופאית. הקורסים באנגלית וגרמנית אך גם בשפות נוספות כמו צרפתית, רוסית וספרדית. הפלטפורמה כוללת גם קורסים קצרים מסוג espresso. ניתן לראות את מחירי הקורסים בתחתית העמוד של כל קורס, והם נעים בין 50 ל-300 יורו.

envatotuts+

פלטפורמת למידה השייכת לחברה מוכרת למכירת גרפיקה ותבניות עיצוב. בפלטפורמה הזו מוכרים קורסים בעיקר למתכנתים ומעצבים, אנשי מוזיקה ואנימציה. רוב הקורסים בתשלום.

Future Learn

הפלטפורמה הבריטית מציעה מגוון של קורסים מאוניבריטאות מוכרות. התשלום הוא תשלום שנתי.

Skillshare

פלטפורמה מסחרית המתמחה בצילום. יש חודש נסיון חינמי. יש גם כמה קורסים חינמיים.

לפרטים נוספים אפשר לראות את סרטון הסקירה הזה (באנגלית).

בסמסטר הראשון בו התחלתי ללמד, הסטודנטים חתמו על עצומה וביקשו שיחליפו אותי באמצע הקורס, כי ההוראה שלי כל-כך גרועה. מאז חלפו הרבה שנים, וההוראה שלי עובדת טוב, גם בעיני וגם בעיני הסטודנטים. אבל בשנים האחרונות התחדדה בי המחשבה שזה לא מספיק. שאני רוצה שההוראה תהיה יותר אפקטיבית ויותר רלוונטית.

בשביל שזה יקרה אני עושה שני דברים שקשורים אחד לשני: (1) אני מרחיבה את הלמידה הפעילה בשיעורים. לפני כל שיעור אני בודקת אם אני יכולה להחליף קטע דיבור בתרגיל, ואם כן – אני עושה את זה. (2) אני שואפת ללמד פחות חומר ויותר מיומנויות.

אפשר לדמות את הלמידה לבניית בית. בשני המקרים צריך גם חומרים וגם כלים. בעבר השקעתי מאמצים בשיפור חומרי הלימוד שהסטודנטים ירכשו, כיום אני משקיעה יותר מאמצים בשיפור הכלים (המיומנויות) שהם ירכשו.

ההכרה בחשיבות המיומנויות והלמידה הפעילה שינתה את האופן בו אני מסתכלת על הוראה. התחלתי לשנות את הקורסים שלי וגם להציע קורסים חדשים ותכניות חדשות. היוזמה הכי קיצונית שלי, עד כה, היתה להציע תואר שני שמתמקד במיומנויות ואין בו בחינות בכלל. אני עדיין אופטימית שבעתיד הרעיון הזה יתממש. יוזמה פחות קיצונית, אבל עדיין די חריגה, היא הקורס החדש שלימדתי השנה (תשע"ט) בשם "פיתוח מיומנויות לשוק העבודה החדש". הקורס הוא קורס בחירה ל-40 סטודנטים שנים ב-ג במחלקה למנהל-עסקים, במרכז האקדמי רופין. מטרת הקורס היא לפתח מיומנויות עבודה חשובות בקרב הסטודנטים.

מספר גופים לאומיים ובינלאומיים הכינו רשימות של מאפיינים הנדרשים בשוק העבודה החדש. הרשימות האלה מתבססות על ניתוח מגמות בעולם, על ראיונות עם מעסיקים ועוד. בגדול, אפשר למקם את המאפיינים האלה על רצף. בצד אחד נמצאות יכולות (שהן במידה רבה מולדות וקשות לשינוי), לדוגמא, אינטליגנציה. בצד השני נמצא ידע נלמד כמו אקסל או אנגלית. מתוך הרשימות האלה בחרתי מיומנויות שנמצאות באמצע הרצף. חלקן קרובות יותר לצד של היכולות וחלקן לצד של הכישורים. מדובר על מיומנויות כלליות שיכולות לסייע במגוון רחב של מקצועות. לדוגמא: פתרון בעיות, יצירתיות, חשיבה ביקורתית, עבודת צוות, הקשבה, אוריינות מידע, ולמידה עצמאית.

מבנה השיעור הוא די קבוע. הסטודנטים נכנסים לכתה המסודרת לעבודה ברביעיות. הם מתיישבים לפי חלוקה רנדומלית שעשיתי בעזרת מוודל, כשבכל שיעור יש קבוצות שונות. בתחילת השיעור אני נותנת הסבר תיאורטי קצר על המיומנות של אותו השיעור. אחרי זה רואים סרטון קצר וכל קבוצה עונה על שאלות. לאחר מכן מגיע רצף של תרגילים כשבינהם יש הסברים קצרים.

לדוגמא, אחד התרגילים שעשינו לפיתוח החשיבה הביקורתית (אחרי שלמדנו טכניקה מסויימת) הוא לתכנן מחדש את הקורס. זו פעילות שלדעתי יכולה להתאים גם בקורסים אחרים כחלק מסיכום הקורס.

בסיום הפעילויות ישנו תהליך של רפלקציה אישית או קבוצתית, ואז יש סיכום של העקרונות לשיפור המיומנות שנלמדה. ב-15 הדקות האחרונות מספר סטודנטים מעבירים הפעלה על מיומנות לבחירתם. למשל: לימוד שפה, תקשורת, עבודת צוות. בבית הסטודנטים צריכים למלא במוודל יומן רפלקציה המתייחס בעיקר ליישום המיומנות שנלמדה בשיעור, בחיי היום-יום.

מתוך כל המיומנויות שבחרתי ללמד, אני מייחסת הכי הרבה חשיבות ללמידה עצמאית - היכולת ללמוד בעצמך את מה שמעניין אותך. לכן, יש מטלה נפרדת בה כל סטודנטית בוחרת נושא אישי אותו היא לומדת במשך כמה שעות דרך פלטפורמה ללמידה עצמאית כמו קורסרה ואז מדווחת על תהליך הלמידה. דוגמאות לנושאים שנבחרו הם: ספרדית, סינית, ניהול זמן, קסם בימי הבינים, אקולוגיה, שיווק ספורט, ארכיטקטורה, צילום, לינוקס, ניהול מוצר, כתיבה שיווקית.

הציון בקורס חושב בדרך הבאה: 55% השתתפות פעילה בשיעורים, 15% פרוייקט למידה עצמאית, 20% יומן רפלקציה, 10% העברת פעילות כיתתית.

מתוך משובי הסטודנטים ניתן היה לראות שהנושא המרכזי לשיפור צריך להיות היקף הקורס ומסגרת הזמן שהוקצתה לו. חלקם הרגישו שהקורס היה עמוס ושהדרישות היו מרובות. גם מבחינתי העומס היה האתגר העיקרי, בעיקר בזמן השיעורים. כדי להספיק לעשות מה שרציתי, עבדתי עם שני סטופרים במקביל ותכננתי כל פעילות ברמת הדקות.

מתוך המשובים ניתן גם היה לראות שהסטודנטים היו מרוצים מהקורס. הם ציינו לטובה במיוחד את החלוקה הרנדומלית לקבוצות. זוהי פעולה קטנה שניתן לשלב בהרבה קורסים, ויש לה מספר יתרונות. ראשית, הסטודנט לא נתקע באותו תפקיד קבוצתי כל השנה; בכל קבוצה הוא נכנס לתפקיד אחר, בהתאם לחברי הצוות. שנית, הסטודנטים מכירים האחד את השניה. שלישית, הם לומדים לעבוד עם אנשים שונים. רביעית, ישנו שילוב טוב יותר של סטודנטים מקבוצות מיעוט וסטודנטים המתקשים במצבים חברתיים. חמישית, רמת המעורבות גבוהה יותר, כי אני לא יכול לבנות על כך שחברה שלי תכסה על חוסר הפעילות שלי.

בסך-הכל, הקורס היה מוצלח. זה לא קורס שקל ללמד אותו או לתכנן אותו. קשה להעביר שיעור סדנאי לכתה של 40 איש. זה דורש הרבה תכנון ומחשבה. אני לא חושבת שהייתי יכולה לעשות זאת בשלב מוקדם יותר בקריירה שלי.

נהניתי מאוד ללמד אותו, ואני חושבת שהוא השיג את מטרותיו העיקריות. הסטודנטים פיתחו מספר מיומנויות חשובות ופיתחו גם את המודעות לחשיבותן.

אם יש שאלות או הערות, אשמח לשמוע מכם.

בעולם המודרני קיים מידע רב ונגיש. אך לעיתים חיפוש רגיל ברשת לא נותן לנו את התוצאות המדויקות אותן רצינו. במקרים כאלה, בהם שווה לנו להשקיע זמן בחיפוש ממושך, מדויק ועמוק יותר,

כדאי להיעזר בכלי חיפוש מתקדמים יותר.

הכתבה מתבססת במידה רבה על סדנא מצוינת של ענבר יסעור מחברת חיפושית. למידע על חיפוש עסקי, מומלץ לפנות לענבר. למידע על חיפוש מדעי, מומלץ להיעזר בכתבה על גוגל סקולר.

1. שנו את ההגדרות

הגדלת מספר התוצאות לעמוד

כדי לקבל יותר תוצאות בכל עמוד יש לשנות את ההגדרות. חפשו איזו שהיא מילה ואז לחצו על "הגדרות" מתחת לחלון החיפוש ושנו: הגדרות > הגדרות חיפוש > מספר תוצאות בדף.

שינוי שפת הממשק

כדי לעבוד עם פונקציות חיפוש מתקדמות יותר דרך חלון החיפוש צריך לשנות את שפת הממשק של גוגל לאנגלית. זה לא מחייב אתכם לחפש באנגלית: הגדרות > שפות (בסרגל הימני) > English (באיזו שפה יוצגו מוצרים של גוגל).

2. נסחו מילות מפתח מקצועיות

הכינו לעצמכם מחסן מילים המייצגות את המושגים המרכזיים שלכם. אלה צריכות להיות מילים מקצועיות באנגלית. הטעויות העיקריות בחיפוש מאמרים מתרחשות בשלב הזה כאשר אנשים מקלידים מילים שלא תורגמו היטב או מילים עם שגיאות כתיב. לדוגמא, המינוח המקצועי להבדלים בין גברים ונשים אינו men או women אלא gender. ניתן להיעזר בטיפים הבאים:

מילונים

היעזרו במילונים כמו Google Translate או Morfix. אם הצלחתם למצוא מילה בסיסית באנגלית, אפשר לחפש אותה במילון מילים נרדפות Thesaurus ולנסות גרסאות אחרות לאותו מושג.

גוגל

אחת הדרכים הטובות לזיהוי מילות החיפוש הנכונות באנגלית, היא לערוך חיפוש ראשוני בגוגל ולראות אילו מושגים דומים עולים בתוצאות החיפוש. הציצו בתחתית של תוצאות החיפוש. יתכן שתמצאו שם המלצות לחיפושים דומים.

ויקיפדיה

אם יש לכם מושג מקצועי שאתם מכירים בעברית, אבל המילונים לא מצליחים לתרגם אותו היטב, נסו לחפש את המושג בויקיפדיה בעברית. לאחר שתמצאו אותו, בחרו את הערך המקביל באנגלית ותוכלו לראות מהו שמו המקובל.

3. היעזרו באופרטורים

אופרטורים הם סימנים המצביעים על קשר לוגי בין כמה מילים. השימוש בהם יכול לשפר את תוצאות החיפוש שלכם. שימו לב, אם לא שיניתם את שפת הממשק לאנגלית, יתכן וחלק מהאפשרויות לא יעבדו טוב. במקרה כזה, עברו לעבוד עם תפריט החיפוש המתקדם, כפי שמוסבר בסעיף הבא. תיאור של האופרטורים הבסיסיים ניתן למצוא בהמלצות של גוגל לשיפור חיפושים. למתעניינים, מומלץ לעבור על רשימה של מעל 50 אופרטורים, בדגש קידום אתרים.

כדי לחפש ביטוי מדויק, יש להכניס את המילים בתוך גרשיים.

לדוגמא, "gender difference" יחפש את צמד המילים כשהן מופיעות יחד

אם רוצים לערוך חיפוש ולא לקבל תוצאות הכוללות ביטוי מסוים, נכתוב לפניו -.

לדוגמא, החיפוש gender mathematics -children יתן מאמרים שלא עוסקים בילדים.

את כל האופרטורים האלה ניתן להפעיל גם דרך תפריט החיפוש המתקדם.

4. השתמשו בחיפוש המתקדם

הדרך הטובה ביותר לערוך חיפושים מתקדמים היא כמובן בעזרת החיפוש המתקדם. כדי להגיע אליו ערכו חיפוש רגיל, לחצו על Settings ובחרו Advanced search. ייפתח לכם תפריט חיפוש עם אפשרויות למילות חיפוש ולצמצום התוצאות. בצד ימין של תפריט החיפוש תוכלו לראות דוגמאות והסברים. אם אתם מעדיפים לעבוד עם חלון החיפוש הרגיל ולא עם החיפוש המתקדם, אפשר להריץ את החיפוש המתקדם פעם אחת וללמוד משורת החיפוש הנוצרת מהו הניסוח המתאים לפעולה שביצעתם. לפרטים נוספים, ראו את ההסבר של גוגל לביצוע חיפושים מתקדמים.

להלן כמה דוגמאות לאפשרויות מועילות של החיפוש המתקדם.

אופרטורים

כדי לחפש כתבות העוסקות בהבדלים בין המינים במתמטיקה (תוך שימוש במושגים שונים), וללא התייחסות לילדים, אפשר למלא את השדות של החיפוש המתקדם באופן הבא:

this exact phrase: gender difference

any of these words: mathematics algebra calculation STEM

none of these words: children kids teenagers

מקום וזמן

כדי לחפש כתבות שנכתבו בערבית ופורסמו בישראל בשבוע האחרון, אפשר למלא את השדות של החיפוש המתקדם באופן הבא:

language: Arabic

region: Israel

last update: past week

במקרה כזה צריך יהיה לכתוב את מילות החיפוש בערבית.

שם ותחום האתר

לשם התחום של האתר יש מבנה קבוע. לדוגמא בכתובת www.ynet.co.il תחילה יש את שם האתר, במקרה הזה ynet. אח"כ את המגזר אליו הוא שייך: com מייצג את המגזר המסחרי בארה"ב co בארצות אחרות, edu מייצג את המגזר האקדמי בארה"ב ac בארצות אחרות, ואילו gov מייצג גופים ממשלתיים. org מייצג מוסדות ללא כוונת רווח, אך בהרבה מקרים מדובר במוסדות אינטרסנטים ולא מקצועיים. בסוף שם התחום נמצא את שם המדינה, אלא אם כן זו ארה"ב. במקרה הזה, il מייצג את ישראל, au מייצג את אוסטרליה, fr מייצג את צרפת.

אחת הדרכים להגיע למידע מהימן היא באמצעות הגבלת החיפוש למגזר אקדמי או ממשלתי. שימו לב, שאם רוצים לחפש מחוץ לארה"ב, צריך להוסיף את אותיות המדינה. כדי לחפש כתבות שפורסמו על-ידי גופים אקדמיים בישראל, אפשר להגביל את החיפוש באופן הבא:

site or domain: ac.il

אפשר גם לחפש ישירות בתוך אתר מסוים. לדוגמא, אם אני מחפשת הנחיות לחיפוש מתקדם בגוגל, ואני לא רוצה לקבל המלצות לא עדכניות או רשמיות, אני יכולה לחפש את המילים search operators בתוך האתר של גוגל:

all these words: search operators

site or domain: google.com

סוג הקובץ

ישנן אפשרויות מגוונות להגביל את סוג הקובץ שאנחנו מחפשים. אופציה זו טובה לחיפוש דוחות או מאמרים PDF, מצגות PPT, ועוד.

לדוגמא, כדי לחפש דוחות של ממשלת אוסטרליה אפשר למלא את השדות של החיפוש המתקדם באופן הבא:

site or domain: gov.au

file type: PDF

5. שונות

רשתות חברתיות

כדי לאתר מילה בתוך רשתות חברתית, יש להוסיף לפניה את הסימן @. לדוגמא, החיפוש tifferet@ יראה לי היכן מופיע שם המשפחה שלי בתוך רשתות חברתיות.

חיפוש מדויק

לפעמים גוגל מוריד חלק ממילות החיפוש כדי להגיע לתוצאות פופולריות יותר. אם אתם רוצים להתעקש על הימצאותן של כל מילות החיפוש, עשו זאת דרך Tools > all results > verbatim.

עברית

רוב הסרטונים בעברית הם סרטונים טכניים על חיפוש מידע בגוגל.

משרד החינוך (2017). הערכת מידע שמקורו ברשת האינטרנט.

האוניברסיטה הפתוחה (2014). זיהוי פרסומים אקדמיים.

תפארת, ס' (2015). איך לחפש מאמרים בגוגל סקולר.

ספריית יונס וסוריה נזריאן (2013). חיפוש נושאי באמצעות מילות מפתח ב-Goggle Scholar.

תפארת, ס' (2016). איך להעריך איכות של מידע מדעי במאמרים.

תפארת, ס' (2016). איך להעריך איכות של מידע מדעי באתרי אינטרנט.

דיאמנט, ג' (2014). חשיבה חדה בעידן ההצפה במידע.

עם תרגום לעברית

בערוץ הסרטים של TED ו-TED-Ed יש הרבה סרטונים המסבירים את הגישה של ספקנות מדעית. הסרטונים של Ted-Ed מותאמים במיוחד לתלמידים ומסבירים מושגים ורעיונות באופן פשוט ומדויק. במידה ואין כתוביות בעברית לחצו על גלגל השיניים וחפשו אותן.

אגוס, ס' (2016). 5 טיפים לשיפור החשיבה הביקורתית שלכם. Ted-Ed.

אמנפור, כ' (2017). איך לחפש אמת בעולם של חדשות מזויפות. TED.

אנטיקול, מ' (2016). האם יש משבר שיחזור במדע? Ted-Ed.

בראון, ד' (2014). איך לבחור את החדשות שלכם. Ted-Ed.

גולדייקר, ב' (2011). להילחם במדע גרוע. TED.

גרין, ה' (2016). קרל פופר, מדע ופסאודו-מדע. Crash Course.

הדוויל, פ' (2008). השיטה המדעית מוסברת בפשטות.

טוולין, נ' (2015). איך חדשות שקריות יכולות להתפשט. Ted-Ed.

לינץ', מ' (2017). לראות את האמת שמעבר להשקפה האישית. TED.

מחלקת הבריאות ושירותי האנוש של ארצות הברית (2011). תרמיות בריאותיות: היו חכמים, היו זהירים.

ספקטר, מ' (2010). הסכנה בהכחשת המדע. TED.

סקווי, א' (2017). למה עובדות לא משכנעות אנשים (ומה אפשר לעשות בענין).

שוורץ, ד' (2014). לא כל המחקרים המדעיים נבראו שווים. TED-Ed.

שרמר, מ' (2006). מייקל שרמר מדבר על אמונה בדברים מוזרים. TED.

שרמר, מ' (2010). הדפוס מאחורי הונאה-עצמית. TED.

ללא תרגום לעברית

לג'יימס אוליבר יש קטע היסטרי על מחקרים מדעיים, לצערי ללא תרגום. ישנם גם מרצים שלקחו על עצמם להכין קורסים מקוונים שלמים בנושא ספקנות וחשיבה ביקורתית.

Bergstrom, C. T. & West, J. (2017). Calling Bullshit: Course lectures.

Nisbett, R. E. Mindware: Critical thinking for the information age

Oliver, J. (2016). Scientific studies: Last Week Tonight with John Oliver.

University of Queensland. Think 101.