אחרי אתנחתא קצרה בשל חרישות בלימודי פסיכולוגיה באוניברסיטה, אני חוזרת עם סדרת טורים חדשה שתתמקד באנשים הפרטיים ובעמותות השונות, העושים ימים כלילות למען חסרי הישע, בני האדם, בעלי הכנף וגם אלו ההולכים על ארבע.
השבוע בחרתי להקדיש את הבמה הזו לאדם שמפעל חייו הן חיות הבר, אביהוא שרווד. בישראל אין כיום תקציבים שמוקדשים לנושא הטיפול בחיות בר פצועות או חולות (בתקווה שמישהו/י יחליט להעלות את הנושא לסדר היום בכנסת) נדמה ששכחנו את בעלי החיים שאינם חתולים או כלבים ולא יכולים להגיע עם בעליהם לטיפול בקליניקות הווטרינריות הפזורות בשכונה.
הנה דוגמא קלאסית: בדיוק בימים אלו, בעונת האביב, כאשר מתחילים הימים להתארך והטמפרטורה עולה, מתחילה עונת החיזור והקינון של העופות ובקרוב מאות ואלפים של גוזלי יונים ינסו לראשונה לעוף. רבים מהם ימצאו את עצמם שרועים על המדרכה מתחת לרגליכם, ללא יכולת להתגונן או לזוז, ובסופו של דבר ימחצו למוות ע"י הולך רגל או אופניים. אז מה עושים? אי אפשר לרוץ עם גוזל של יונה לווטרינר העירוני. כאן נכנס לתמונה אביהוא שרווד.
במושב אלישמע הקים שרווד מרפאה ללא מטרות רווח, שם עוברים מידי שנה מאות גוזלים לקבלת טיפול מסור בהתנדבות מלאה. אם תגיעו לביקור במקום, תמצאו שם גם קיפודים, צביים, סוריקטות, תנים, נמיות, דורבנים ושועלים. אביהוא רצה להסדיר מבחינה בירוקרטית את הנושא של הטיפול בבעלי החיים בביתו, לכן הזמין פקחים של רשות הטבע והגנים, שהסבירו לו שיהיה מוכרח לקבל אישור של "פינת חי" או לחבור למקום קיים עם אישור מסוג זה. כך הוא הגיע לפארק 'ארץ הצבי' ולשם הביא את כל בעלי החיים הנמצאים תחת טיפולו.
רק בזכות התרומות שלכם המקום הזה יכול להמשיך להתקיים. אז בואו נעזור לו לעזור להם.
אפשר לתרום משהו צנוע ישירות לחשבון הפייפל או בהעברה בנקאית: בנק מזרחי-20, סניף 420, חן' 142021, ע"ש אביהוא שרווד.
אז עד הפעם הבאה - אשמח לשמוע גם מכם הצעות או מועמדים שיתאימו לפינה זו. אפשר לציין את שם העמותה או שם המועמד בתגובות, וניצור קשר בהקדם.
