יעד: טבריה
הרכב: משפחתי
נוסעים ב: הונדה סיוויק
ישנים ב: U בוטיק טבריה
קצת תרבות: שופינג בקניון "ביג פאשן" טבריה
מעיר קדושה אחת, ירושלים, לאחרת. את סוף השבוע האחרון עשיתי בעיר יפה ומיוחדת, בה לא ביקרתי שנים - טבריה. רצינו תל אביב, הרהרנו על הרצליה, אבל בשביל באמת להרגיש בחופשה צריך לעשות דרך. אז התנענו את ההונדה ועלינו צפונה לגליל התחתון, לבית מלון השוכן על גדות הכנרת - יו בוטיק. בית המלון מרשת פתאל, שבמהותו בכלל מלון זוגי רומנטי, שליו ו"בוטיקי", אך לקחנו החלטה, לקחת את הילד איתנו. הילד, פעוט בן כמעט 3, מכור לערוץ הופ, ניזון מסנדוויץ' עם חומוס וקורנפלקס, שליט הבית, איתנו בחופשה "רומנטית", אתם בטח מדמיינים כבר מה קרה בהמשך.
U בוטיק הוא מלון חדש יחסית, רק בן שנה, ובן 3 קומות סך הכול. החדרים המפוארים והגדולים יותר הם החדרים הנמצאים בקומה הראשונה והשנייה מול הים ישירות. אנחנו שהינו בחדר מעוצב ומרשים לא פחות, עם נוף לבריכה וגם קצת לים, בעל תקרות גבוהות וחלונות גדולים שמכניסים הרבה אור טוב ואווירה נעימה לחדר. בחדר הזוגי ביקשנו מיטה גם לילד, ועדיין המרחב בחדר הרגיש גדול ולא מחניק. שמחנו לגלות שיש גם אמבטיה וגם מקלחון כיפי ב"שירוקלחת" - מקלחון לנו ואמבטיה גדולה לילד.
אז מה עושים, מאיפה מתחילים את החופשה? עמדנו במרפסת "הרצל" בחדר, רכונים על המעקה, איך עומר אדם שר?, שתינו את הנוף והמתנו שעה וקצת לארוחת הערב הראשונה שלנו. ירדנו לקומת הכניסה, הכנרת מבצבצת מכל חלון. סירה פה, סירה שם, שחפים, וספות נוחות ומחבקות פזורות על כרי דשא ענקיים. עונת הרחצה עדיין לא נפתחה רשמית, פספסנו אותה בשבועיים וקצת. תחילת אפריל-פסח והיינו זוכים לשכשך את רגלינו במים הקרירים של הכנרת, או בבריכה הממש מפתה שנמצאת מולנו.
מתי ולמה "זכתה" הכנרת לכל כך הרבה יחסי ציבור גרועים? של צעירים ששותים אלכוהול בחופיה, לכלוך וזוהמה בכל מקום, טביעות ועוד כותרות שחורות. כל מה שאני רואה מול העיניים, זו פיסה כחולה ומדהימה של ימה. השמש שקעה, נכנסנו לחדר האוכל הבוטיקי, גם כן. נעים פה ומזמין, והאוכל מגוון וטעים. השף מסתובב בין הסועדים ודואג שכולם שבעים ומרוצים, המלצרים ממהרים להביא את שביקשת ואף מנהלת המלון עברה בין השולחנות ובדקה שכולם בטוב, והכל כשורה. ישנה תחושה מאד חזקה שהנהלת המלון חרטו על דגלם לתת שירות אדיב בכל מחיר. הלקוח ראשון, הלקוח צודק וכל עובדי המלון ובעלי התפקידים דבקים מאד במטרה הזו.
יום שישי הגיע, השעון המעורר שלנו, אדם, פעוט פעלתן, מרכז היקום שלנו ושליט המשפחה, החליט ש-06:45 זו שעה סבירה להתחיל את היום השני של החופשה. ארוחת הבוקר הייתה חביבה עליו ועלינו, עם הרבה מתוקים, מיני דגנים, לחמים, ירקות וגבינות, ואווירה טובה. סיימנו לאכול וקינחנו בקפה הפוך ברחבה החיצונית של חדר האוכל. השמש יצאה וחיממה אותנו, ופיסת כנרת קישטה את הנוף. ציפורים, שמיים ציוריים, שלוותה זה כאן.
אחרי ההתאקלמות הנעימה בחדר, האוכל הטוב, והשירותיות שלחלוטין ראויה לציון, חייבים לבדוק מה קורה שם בספא "בוטיק" השוכן לו בקומת הכניסה. ברגע שנכנסתי לפתח הספא ושמתי עלי את החלוק של אנשי החופש, נכנסתי לזון אחר. הראש מתנקה בשנייה, מסך לבן, והגוף מתמסר לתענוגות הגוף והנפש. וכך היה. ויתרתי על השמפניה והפירות בחדר קבלת האורחים, ונכנסתי לחדר הטיפולים. אחרי רבע שעה של עיסוי בידי מטפלת בעלת ידי זהב, כיביתי את כל המערכות, וזהו, דוקטור, זה מה שאני זוכרת.
יום שישי בצהריים, הקסם של היום הזה מתחיל להתפזר בין כל אורחי המלון. הג'קוזי תוסס ותכול, השמיים נקיים, מוזיקת מעליות שקטה ברקע, וזוג אוהבים מתהלך לו לכיוון המעקה הצופה לים, אוחז ידיים. אני מציצה עליהם מהמרפסת של החדר בקומה השלישית. הספקתי להתקלח מקלחת רותחת, לנשום עמוק, מרגישה "כמו חדש", ועכשיו אני מסתכלת החוצה ומצלמת, רק בראש, תמונות יפות מהרגעים הנעימים האלה, עד השקיעה.
לפני ארוחת הערב, יצאנו לסיבוב של שעה סביב הכנרת. נסענו בהונדה סיוויק 1.6 ליטר החדשה, עם צורה חדשה סוף סוף, שהוכיחה רמות חדשות של נוחות נסיעה, גם בכבישים המחורבנים ביותר של הצפון. אדם, ייאמר לזכותו שיתף פעולה יפה, ונהנה מהטיולים שלנו (ומסיור השופינג שאימא עשתה בבוקר בקניון במרכז העיר). זהו, עכשיו אנחנו במלון, ארוחת שישי פתוחה לאורחי המלון, והיא חגיגית ועשירה, ומלאה עד אפס מקום. טעמנו, אהבנו, ונהנו משבירת השגרה הזו. החופשה המשפחתית, טפו טפו, נחתמה בהצלחה.
טיפים
- להגיע בזוג.
- חובה לתאם טיפול בספא.
- אפשר ורצוי לטייל יחד בטיילת מחוץ למלון (יד ביד).
- להגיע בחודשים מאי -יוני, כשעונת הרחצה עדיין לא בשיאה, ולא חם מדי.
- מאוהבים עד השמיים? תגיעו לזריחה באחד המצפים מסביב לכנרת.
- שופינג זו לא מילה גסה גם אם מדובר בחופשה רומנטית, צאו למרכז העיר, יש איפה לקנות בגדים.