זֶה־שִׁירַי אֲשֶׁר־לִי יַעֲנוֹד אֶת־נְגִינָתוֹ לְךָ סָבִיב סָבִיב, בְּנִי, כִּזְרוֹעוֹת אַהֲבָה עֲנֻגּוֹת.

זֶה־שִׁירִי אֲשֶׁר־לִי יִגַּע אֶל־פְּנֵי מִצְחֲךָ כִּנְשִׁיקַת בְּרָכָה.

כִּי־תֵשֵׁב לְבַדְּךָ וְיָשַׁב שִׁירִי מִצִּדְּךָ וְלָחַשׁ לְךָ עַל־אָזְנְךָ, וְכִי בַקָּהָל תֵּשֵׁב וְהִקִּיף עָלֶיךָ רוּחַ מִמֶּרְחַקִּים.

שִׁירִי יִהְיֶה לְךָ כִּשְׁתֵּי כְנָפַיִם לַחֲלוֹמוֹתֶיךָ לָשֵׂאת אֶת־לִבְּךָ עַד לִגְבוּלוֹת זֶה אֲשֶׁר לֹא־נוֹדָע.

כְּכוֹכָב נֶאֱמָן יִהְיֶה לְרֹאשְׁךָ בִּרְבוֹץ חֶשְׁכַת לַיְלָה עַל־פְּנֵי נְתִיבֶךָ.

בְּבָבוֹת עֵינֶיךָ יָשַׁב שִׁירִי וְאֶת־עֵינֶיךָ יֵט אֵל־קֶרֶב לֵב כָּל־דָּבָר.

וְאִם־הַחֲרֶשׁ יַחֲרִישׁ קוֹלִי עִם־מוֹתִי וְדִבֶּר שִׁירֵי בְּלִבְּךָ הֶחָי.