יָצָאתִי לַשּׁוּק וָאֲחַלֵל אֶת קְדֻשַּׁת בְּדִידוּתִי,
שְׁאוֹן הַבְלֵי רִיק הֲמָמָנִי…
וַיִּדַּד מִמֶּנִּי גְאוֹנִי
וּמַגַּע הַחֻלִּין טִמְּאָנִי…
וּבְשׁוּבי לְנָוִי עִם נֵטֶל עוֹפֶרֶת בִּלְבָבִי –
וָאֵדַע, נִסְתַּלְּקָה הַשְּׁכִינָה!
הָאַלּוֹן בַּחַלּוֹן לֹא שָׂח לִי,
לֹא דִבְּרוּ הַצְּלָלִים בַּפִּנָּה…
עָצַמְתִּי אֶת עֵינַי וָאֵרֶא: בָּאֳרָחוֹת שׁוֹמֵמוֹת
הִיא תוֹעָה אִלֶּמֶת וְשַׁחָה,
מִתְאַבְּלָה עַל בְּנָהּ, עַל יְחִידָהּ,
שֶׁהִכְזִיב מִבְטַחָהּ.
וָאֶדֹּם מִמַּכְאוֹב… מִשְתַּתְּפִים בְּצַעֲרִי וְשׁוֹתְקִים
הִבִּיטוּ בִי כָתְלֵי אֲבָנַי…
וְאֵיךְ יְנַחֲמוּנִי? וּמֵתִי
עוֹד מֻטָּל לְפָנַי…
תרע"א
המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות