Jekyll2021-09-28T13:51:34+00:00https://b48.club/feed.xmlעל הכיבוש, על הדיכוי, ועל החופש שהולך ונעלם 2019-11-29T00:00:00+00:002019-11-29T00:00:00+00:00https://b48.club/2019/11/29/prisoners-of-the-occupation<p>זוכרים איך זה להיות ילדים? את התחושה של החופש? של המרחבים? התחושה של לצאת מהבית בבוקר ולא לדעת, ולא לדאוג, ולא לפחד משום דבר? לחטוף איזה פיתה מהמטבח, להתחמק מהחיבוק של אמא ולרוץ החוצה כדי לפגוש את השמש? זוכרים את המנוחה המתוקה ליד המעיין עם המים הכי צלולים בעולם? זוכרים את התחושה של האדמה בין האצבעות? את הליטוף של העשבים? את הרוח?</p> <p>ואת הזיפים של אבא שחוזר בערב, מגרדים ודוקרים ועדיין איך רציתם רק להמשיך ולהתפלש בהם? להריח אותו, את היום שלו, ולחיות בתוך החיבוק החם שלו?</p> <p>וזוכרים איך באמצע הלילה פורצים לכם חיילים הביתה? קורעים לכם את המזרונים ושופכים את השמן על האורז במטבח? שוברים את הצנצנות עם החמוצים שהכנתם עם אבא שלכם? זוכרים איך הם צועקים ומכים את אבא שלכם עם הקת של הרובה? וכשאמא באה לנגב לו את הדם מהעיניים איך הם בועטים גם בה? זוכרים איך הם צחקו, החיילים האלה, כשהיא נפלה?</p> <p>וזוכרים איך זה שבפעם הבאה שאתם רואים את אבא שלכם זה רק בכלא, אחרי נסיעה של ארבע שעות באוטובוס? ואיך הוא נראה חלש, ושבור? ואיך כשאתם מנסים לגעת בו איזה חייל צועק עליכם ואבא שלכם משפיל את העיניים? ואיך אתם מחכים לדואר כל יום כדי לראות אם הגיע מכתב ממנו? ואיך הוא מבטיח שהוא יחזור אליכם, ואף פעם לא מקיים? ואיך אתם כועסים עליו, ולא סולחים לו, ולא מבינים למה?</p> <p>וזוכרים איך השמש מחממת קצת פחות, והמים במעיין קצת פחות צלולים? ואיך העשבים הופכים לאט לאט לקוצים, ואיך הרוח מפסיקה ללטף ומעיפה לכם חול לתוך העיניים?</p> <p>וזוכרים איך הכעס בתוככם גדל בכל פעם שאתם רואים עוד חייל משפיל עוד מישהו שאתם מכירים? וזוכרים את הפעם הראשונה שדיברתם על הכעס הזה? וזוכרים איך פתאום הבנתם שאי אפשר יותר? שאלה לא חיים שראוי לחיות אותם, ככה? מדוכאים? מושפלים?</p> <p>וזוכרים איך החיילים שוב פורצים לכם לתוך הבית באמצע הלילה? והפעם בשבילכם? וזוכרים איך בכלא כבר אין שמש בכלל? ואין עשבים, ואין מעיין, ואין רוח?</p> <p>זוכרים את זה?</p> <p><img src="/img/2019-11-29-00.jpg" alt="prisoners of the occupation" /></p> <p style="text-align: center;">צילום: דוד קפלן</p> <p>אחד מכל חמישה גברים פלסטינים נעצר על ידי חיילים ישראלים. אתה לא, אתה לא, אתה לא, אתה לא, אתה כן. אתה לא, אתה לא, אתה לא, אתה לא, אתה כן. הכלא הוא חלק מהמציאות הפלסטינית, מציאות שמוכתבת כבר עשרות שנים על ידי כח קולוניאליסטי זר שקוראים לו ישראל.</p> <p>לי קוראים איברהים, ואני אקח אתכם לראות את המציאות הזו, את האכזריות מאחורי חומות הבטון שבניתם סביבנו, ומאחורי חומות ההכחשה והשקר שבניתם סביבכם. חשבתם שאם תכלאו אותנו גם תשכחו אותנו, אבל זה לא עובד ככה. כדי להאכיל את המפלצת הזו שיצרתם אתם צריכים להקריב קורבנות אדם. את הילדים שלכם אתם מקריבים אליה. את הנפש שלהם, שהופכת יותר גסה ויותר מסואבת בכל פעם שהם משפילים אותנו. את עצמכם אתם מאבדים.</p> <p>מאחוריו, מוקרנות המילים של מותווכל טאהא, כמו גלים בים: “כל בתי הכלא נעים בלילה / מאחורי החומות / חולמים על בוקר ועל מהפכה”</p> <p><a href="https://www.tmu-na.org.il/?CategoryID=220&amp;ArticleID=4912">לינק לעמוד ההצגה</a></p>

זוכרים איך זה להיות ילדים? את התחושה של החופש? של המרחבים? התחושה של לצאת מהבית בבוקר ולא לדעת, ולא לדאוג, ולא לפחד משום דבר? לחטוף איזה פיתה מהמטבח, להתחמק מהחיבוק של אמא ולרוץ החוצה כדי לפגוש את השמש? זוכרים את המנוחה המתוקה ליד המעיין עם המים הכי צלולים בעולם? זוכרים את התחושה של האדמה בין האצבעות? את הליטוף של העשבים? את הרוח?

2019-09-15T00:00:00+00:002019-09-15T00:00:00+00:00https://b48.club/2019/09/15/go-vote<p>מאז שניתנה לי הזכות - הצבעתי. הצבעתי גם שכבר הבנתי שהצבעה היא במובן מסוים נרמול של הכיבוש. הצבעתי גם כשידעתי שהמשחק כאן אינו דמוקרטיה ושזו לא מדינה דמוקרטית. אי אפשר להחזיק במקל משני קצותיו. גם להנות מתדמית של מדינה חופשית שאזרחיה מנווטים אותה על פי רצונם וגם להחזיק מיליוני בני אדם חסרי זכות הצבעה הנתונים לגחמותיו של משטר צבאי. אנחנו לא בגן, והשקרים היפים האלה שסיפרנו לעצמנו פעם כבר לא מחזיקים מים. או שלכולם יש זכות הצבעה או שזו לא דמוקרטיה אמיתית. אנחנו, לחלוטין, בדלי השני.</p> <p>גם אחוזי הצבעה נמוכים זה לא משהו לפחד ממנו. אחוזי הצבעה גבוהים בבחירות זה דבר שרואים במקומות שבהם יש דיקטטורות שנהנות מ-98% מצביעים וכולם למנהיג היקר. דווקא ארה”ב, על כל חולשותיה, היא מדינה בה המוסדות הדמוקרטיים חזקים, ואחוזי ההצבעה נמוכים.</p> <p><strong>אז למה בעצם להצביע?</strong></p> <p>להצביע זו פריבילגיה, וככזו - יש לנצל אותה לטובת אלה ממנה היא נשללת. גם אם אני לא שלם עם האקט עצמו, לפחות אוכל לנצל אותו למען אלה שהברירה הזו לא ניתנת להם. להתכחש לפריבילגיה הזו זה לוותר לחלוטין על כל סיכוי לעתיד משותף. זה לשבת בצד ולזעוף. כל עוד אין אלטרנטיבה אמיתית לאי-הצבעה, ברירת המחדל חייבת להיות השתתפות, אם לא למעני אז למען אחרים.</p> <p>השיח הציבורי היום הוא מזעזע, אבל הוא לא הגיע לשם לבד. “אישי ציבור” דוגמת מירי רגב, אורן חזן, יונתן אוריך, איילת שקד, יאיר נתניהו, ועוד רבים אחרים - הצליחו לדרדר את מעמדה המפוקפק ממילא של הפוליטיקה לתהומות אין חקר. הם משחקים על הפחדים הקמאיים ביותר של ציבורים שלמים, זורעים שנאה, פחד, ופילוג, לטובת צבירת כח והשפעה ובניגוד גמור לאינטרסים של תושבי המדינה. אי הצבעה פירושה תמיכה אקטיבית בהמשך המגמה הזו. הימנעות מפעולה גרועה כמו תמיכה בצד הלא נכון. אומרים שמקום הכי חם בגיהנום שמור למי שבזמנים של משבר מוסרי שומר על נייטראליות, ואני, אני מעדיף את המזגן.</p> <p>אז נכון, אין באמת הבדל בין הליכוד לבין כחול לבן, ובין כחול לבן לבין העבודה, ובין העבודה לבין מרצ. כל עוד מפלגות ציוניות מחזיקות את הקואליציה - שינוי אמיתי לא יהיה כאן. עם זאת, יש הבדל משמעותי בין מפלגה ציונית כמו מרצ לבין מפלגה ציונית כמו הליכוד, שאיבדה כבר מזמן כל אידיאולוגיה והפכה לקומץ המקדם פלוטוקרטיה עם ניחוח גזעני עמוק. אם כבר משטר ציוני, שיהיה בתמיכת מרצ ולא בתמיכת כהנא.</p> <p>פומו. Fear of missing out. לעולם לא אסלח לעצמי אם בבוקר ה-18 בספטמבר אתעורר להובלה של 300 קולות לטובת גוש התומך בנתניהו. זה נשמע מופרך, אבל כבר היו דברים מעולם. במקרה כזה, הצדקה של אי הצבעה תהפוך לקשה עד בלתי אפשרית. בשביל הסיכוי הקטן (באמת קטן) שזה יקרה - עדיף לבלוע את הצפרדע וללכת לשלשל פתק בקלפי. אם הפער יהיה גדול ומוחץ לטובת נתניהו - ניחא. מה כבר בזבזתי?</p> <p>כשנכדינו ישאלו אותנו מה עשינו בזמן עליית הגזענות הלאומנית של שנות האלפיים - מה נגיד להם? שלא הצבענו כי זה הרגיש לנו כמו הבעת עמדה מוסרית נעלה? ברצינות - נסו לשאול את עצמכם של עוד כמה עשורים וראו אם התשובה אינה מגוחכת בעיניכם. אני נכשלתי.</p> <p style="text-align: center;"><img src="/img/2019-09-15-00.png" alt="give her your vote" /></p> <p><strong>נרצה או לא נרצה, אנחנו ישראלים</strong></p> <p>קל, לעיתים, כשמאלני, לאמץ את הנרטיב הפלסטיני. זה סיפור קלאסי של החלש מול החזק, דוד מול גוליית. אבנים מול טנקים. אבל התייצבות אוטומטית לצד הפלסטיני המדוכא היא במידה מסוימת הונאה עצמית. אני לא עומד במחסומים, איש לא פושט על הבית שלי באישון לילה ולוקח את ילדי למרתפים שונים ברחבי הארץ, יש לי זכות בחירה, יש לי חופש שפלסטינים רבים יכולים רק לחלום עליו, ולהגיד “סולידריות” זה פשוט לא מספיק. זה חשוב, כמובן, אבל רחוק ממספיק. כישראלי - חובה עלי לעשות הכל כדי לסיים את המצב הזה. וללכת להצביע - זה באמת המעט שאפשר לעשות.</p> <p>אם הייתי פלסטיני - לא הייתי מצביע. היאוש מהגזענות המשתוללת, מהאדנות של הציונות הישראלית, ההתנשאות שבאמת לא מבוססת על שום דבר - מזמן היו שוברים אותי. אבל אחרי כל זה - יש פה מפלגות פלסטיניות שרצות תחת רשימה אחת שאומרות “אנחנו לא התייאשנו, תנו לנו לעשות פה שינוי”. התעלמות מהן זה מעבר לאנטי-סולידריות. זו אותה התנשאות דוחה של המפלגות הציוניות שלא רואות בהן שותף לגיטימי. גם אם אני לא מסכים עם הנורמליזציה המסוימת שהן מקדמות, עם הקיבוע של המצב הקיים, המאבק שלהם הוא מאבק סופר-לגיטימי, והבחירה שלא לעמוד לצידן היא בחירה אקטיבית, ולא פסיבית כמו שהיינו רוצים לחשוב.</p> <p>לכן, הצבעה אינה הודאה בקיומה של דמוקרטיה בישראל. היא אינה הודאה שאפשר לשנות משהו במשחק המכור של הפוליטיקה הישראלית, והיא אינה הגשמה של זכות מקודשת. הצבעה היא פשוט הבעת סולידריות, היא תמיכה באלה שכן מאמינים שאפשר לשנות משהו באמצעות השתתפות במשחק, והיא תמיכה בעוד אפיק במאבק הבלתי אלים נגד הכיבוש.</p> <p><strong>הרשימה המשותפת</strong></p> <p>אני מאמין לאיימן עודה. כל התנהלותו בשנים האחרונות היתה הגונה. עודה הוא מסוג הפוליטיקאים שלמרות סלידתי ממקצועם - הייתי רוצה אותו כראש ממשלה. אין לי אשליות שאין לו עיזים בארון, כי אני לא מאמין שיש פוליטיקאי נטול עיזים. פוליטיקה זה משחק מטונף, ואדם נקי לחלוטין לא היה מחזיק שם שעה אחת, אבל עודה מדבר בשפה ישירה, לא מתנצלת, לא מרומזת, ולא קורצת לגבי מה הוא רוצה לעשות ולהשיג ואיזה ערכים חשובים לו. מעטים מאוד הפוליטיקאים שעושים את זה כמוהו.</p> <p>איתו אפשר למנות גם את עאידה תומא-סולימאן שמעטות חברות הכנסת שמתקרבות לעשייה הרבה שלה לטובת אוכלוסיות מוחלשות (ברצינות, אם אתם לא מכירים את פועלה - לכו ללמוד אודותיו), את מטאנס שחאדה, שבניגוד לרבים אחרים לא מרגיש שהוא צריך להתנצל על עמדותיו בנושאי אסירים, מדינת כל אזרחיה, ודיאלוג עם גורמים רדיקלים משני הצדדים, את אוסאמה סעדי שאלמלא פועלו למען האסירים הפלסטינים בבתי הכלא הישראלים מצבם היה קשה משמעותית, את יוסף ג’בארין, את היבא יזבק, ועוד אחרים.</p> <p><strong>אז צאו להצביע, שמאלנים</strong></p> <p>קיבלתם פריבילגיה באמצעותה תוכלו להביע סולידריות ולתמוך באלה המבקשים לשנות. אי הצבעה היא שמירה על ניטרליות בזמנים של משבר מוסרי, ואתכם אני מכיר: חום הגיהנום מייבש לכם את עור הפנים. אז בחיאת, קחו חצי שעה ביום שלישי, וצאו להצביע. אם לא בשביל עצמכם, אז בשביל אלה שזקוקים לקולכם.</p>

מאז שניתנה לי הזכות - הצבעתי. הצבעתי גם שכבר הבנתי שהצבעה היא במובן מסוים נרמול של הכיבוש. הצבעתי גם כשידעתי שהמשחק כאן אינו דמוקרטיה ושזו לא מדינה דמוקרטית. אי אפשר להחזיק במקל משני קצותיו. גם להנות מתדמית של מדינה חופשית שאזרחיה מנווטים אותה על פי רצונם וגם להחזיק מיליוני בני אדם חסרי זכות הצבעה הנתונים לגחמותיו של משטר צבאי. אנחנו לא בגן, והשקרים היפים האלה שסיפרנו לעצמנו פעם כבר לא מחזיקים מים. או שלכולם יש זכות הצבעה או שזו לא דמוקרטיה אמיתית. אנחנו, לחלוטין, בדלי השני.

2019-06-18T00:00:00+00:002019-06-18T00:00:00+00:00https://b48.club/2019/06/18/rape-week<p>אתמול פורסם בתקשורת הישראלית אודות מעשה אונס מזעזע בקטינה בת 7, דבר שהפך מהר מאוד לכלי ניגוח של השמאל בידי הימין הישראלי. הטיעון של מחרחרי השנאה והפילוג היה שמכיוון שהחשוד שנעצר בפרשה הוא פלסטיני - אשמתו היא אשמת כל השמאל הישראלי. ברם, רק בשבוע אחרון נידונו בבית המשפט העליון מספר תיקים קשים ומזעזעים שבמרכזם תקיפה מינית של קטינים, ואיכשהו בהם לא נשמע קולם של תועמלני הימין ודרישות לעונש מוות וגירוש משפחת התוקף לא עלו על הפרק.</p> <p>אזהרת טריגר: ברשימה זו ישנם תיאורים גרפיים קשים של עבירות מין בקטינות, כפי שהם מופיעים בכתבי האישום ובפסקי הדין. התלבטתי מאוד אם להביא את הדברים כפי שהם מופיעים במקור, וההחלטה לעשות כן הגיעה בעקבות הניסיון הנואל להשתמש במקרה הנורא והמזעזע הזה על מנת לנסות ולזכות בהון פוליטי תוך חרחור שנאה ותקיפה של ציבורים שלמים, דבר שעלול להביא לפגיעה ממשית בהם. ליבי עם הקורבנות, וצר לי שהן נגררות לדיון המכוער הזה. אקדים ואומר שאין לי מושג אודות זהותם של החשודים שאת קורותיהם אביא ברשימה הזו, ושזה בכלל לא משנה מה הלאום והדת שלהם.</p> <p>הראשון, מהיום ממש. השופט מזוז נדרש לעניין הארכת מעצרו של חשוד באונס ובעבירות מין נוספות בילדה החל משהיתה בת 6 ולמשך שבע שנים, באחותה הקטנה ממנה בשנה, ובשתי קטינות נוספות.</p> <p>ביום רביעי האחרון, ה-12 ליוני 2019, הגיע לבית המשפט עניין הארכת מעצרו של אדם החשוד בביצוע עבירות מין קשות בבתו שהחלו כשהיתה בת 4(!) בלבד. בהחלטתו תאר השופט י’ עמית את החשדות המיוחסים לאותו אדם, אשר הפך את ביתו הקטנה לכלי לסיפוק תשוקותיו החולניות במשך שנים רבות וכשעוד היתה פעוטה בת ארבע. הוא כותב:</p> <blockquote> <p>“עת היתה המתלוננת בגילאי 4-10, בתדירות יומיומית ובשעות משתנות, נהג הנאשם לקרוא למתלוננת לחדר השינה, להוריד את מכנסיו ואת תחתוניו ולהורות למתלוננת לגעת באיבר מינו עד שהגיע לסיפוקו. בנוסף נהג הנאשם להחדיר את איבר מינו לפיה של המתלוננת עד שהגיע לסיפוקו, ולעתים עד שהקיאה או חשה תחושת חנק”.</p> </blockquote> <p>יום אחד קודם לכן נדרש השופט עמית שוב לעמוד בפני עניין דומה: בן זוגה של סבתן של שתי קטינות, אחת ילידת 2009 והשניה ילידת 2005, נהג לתקוף אותן מינית כשביקרו בבית הסבתא. השופט עמית כותב:</p> <blockquote> <p>“בשנת 2017, כש[ילידת 2009] הייתה בת שבע, ובזמן שהמשיב מסייע לה בהכנת שיעורי בית, נגע המשיב באיבר מינה מתחת למכנסיה ולתחתוניה, חיכך את ידו באיבר מינה והחדיר אליו את אצבעותיו, והכל בניגוד לרצונה. ע.נ. קמה ויצאה מספר פעמים מהחדר, אך בכל פעם שחזרה, שב המשיב והכניס את ידו אל מתחת לתחתוניה. בזמן ביקור נוסף של [ילידת 2009], לימד אותה המשיב כיצד משחקים במשחק מחשב ובו בזמן הכניס את ידו אל מתחת למכנסיה ולתחתוניה ונגע באיבר מינה”.</p> </blockquote> <p>ביום חמישי של השבוע שעבר נדרש השופט מזוז, הפעם, לדון בעניינו של חשוד באונס של בת משפחה, שזו לא עבירת המין הראשונה בה הוא חשוד:</p> <blockquote> <p>“בין השנים 2008-2007 עת הייתה המתלוננת כבת אחת עשרה ועד הגיעה לגיל שתים עשרה, המשיב אנס אותה במספר רב של מועדים. במועד נוסף, כאשר הייתה המתלוננת כבת שש עשרה, ולאחר שהסתיימו היחסים הזוגיים בין אמה למשיב, פגשה המתלוננת את המשיב באופן מקרי ברחוב, הלה רדף אחריה, תפס אותה ואנס אותה חרף התנגדותה”.</p> </blockquote> <p>באותו היום נדרשו השופטות ברון ווילנר והשופט שטיין לדון בעניינו של אדם המערער על הרשעתו באונס אחיותיה הקטינות של אשתו בשעה ששהו בבית הורי האישה בשבתות ובחגי ישראל. להלן מספר מהסעיפים בהם הורשע:</p> <blockquote> <p>“בזמנים שונים, בהם לן המערער, יחד עם אשתו […], בבית חמיו הוא נהג להיכנס לחדרה של [הקטינה] בשעת לילה, להרים את חולצתה, ללטף את בטנה ולגעת באיבר מינה. ברוב המקרים הללו העמידה [הקטינה] פני ישנה ולעיתים הצליחה לגרום למערער לחדול ממעשיו באמצעות אנחות שהיתה משמיעה או על ידי התהפכות במיטתה”.</p> </blockquote> <blockquote> <p>“המערער נהג להפשיל את מכנסיה ותחתוניה של [הקטינה 2] ולהחדיר את אצבעותיו לאיבר מינה. בדומה לאחותה [הקטינה 1], [הקטינה 2] נהגה להעמיד פני ישנה כיוון שפחדה מהמערער וכיוון שחשה בושה. כמו אחותה, [הקטינה 2] ניסתה לגרום למערער לחדול ממעשיו באמצעות התהפכויות במיטתה. אף על פי כן, ברוב המקרים ניסיונותיה כשלו והמערער היה ממשיך במעשיו”.</p> </blockquote> <blockquote> <p>“בעת ששתי האחיות, [הקטינה 1] ו[הקטינה 2], ובני משפחתן בילו את חג ראש השנה בבית נופש יחד עם המערער ואשתו. ילדי המשפחה, וביניהם [הקטינה 2], נהגו אז לישון יחדיו על מזרנים בסלון הבית. המדינה טוענת כי המערער ניצל זאת: הוא נהג לבצע במ’ את מעשי האינוס המתוארים לעיל בזמן שיתר ילדי המשפחה ישנים בסמיכות”.</p> </blockquote> <blockquote> <p>“[הקטינה 1] העידה כי המערער היה נוהג להרים את חולצתה ו”לטייל” על בטנה בתנועת הליכה עם אצבעותיו, מאזור הטבור ועד איבר מינה … בהקשר זה, סיפרה [הקטינה 1] לבית משפט קמא כי כאשר היה מגיע המערער לאזור איבר מינה, היא היתה לרוב נאנחת או מסתובבת על מנת שהמערער יחשוב שהיא התעוררה”</p> </blockquote> <blockquote> <p>“[הקטינה 2] העידה … כי החל מגיל 10 לערך נהג המערער לגעת באיבר מינה ולהחדיר לתוכו אצבעות. לפי דבריה, דבר זה אירע פעמים רבות; כמעט בכל פעם שהמערער היה מגיע להתארח בבית הוריה יחד עם אחותה [של הקטינות]. לדבריה, הדבר היה מתרחש לרוב לקראת אמצע הלילה או לפנות בוקר”</p> </blockquote> <p>מסכת התיאורים ממשיכה והיא מזעזעת, ונכנסת לפרטי הפרטים של התקיפות השונות והמרובות. השופטות והשופט מחליטים פה אחד לדחות את הערעור ולהחזיר את הנאשם לכלא.</p> <p>יום אחד קודם לכן, ביום רביעי האחרון, ישבו כבוד השופטים מלצר, מינץ, ואלרון, בערעור של אדם שבורשע בעבירות מין שביצע בבתה הקטינה של בת-זוגו לשעבר. אותו אדם הורשע כבר בביצוע מעשים מגונים באחותה הקטינה של אשתו דאז, וכן בביצוע מעשה מגונה ומעשה סדום בתוך המשפחה בבנה הקטין של חברתו. בהחלטה מופיעה הצהרתה של הקורבן, בת שבע בעת ביצוע המעשים:</p> <blockquote> <p>“המקרה הראשון היה באחד מהימים בצהריים, אני ממש זוכרת שהיה אור, היינו בסלון אני והנאשם, … ישבנו בסלון וראינו טלויזיה, הנאשם ישב לידי והוא ליטף אותי והוא נגע בי, באיזה שלב אני ממש זוכרת שהוא הכניס את היד שלו מתחת לבגדים שלי, באיזה שלב גם מתחת לתחתונים שלי והוא נגע בי באיבר המין שלי”</p> </blockquote> <p>השופטים מביאים בהחלטתם עדויות של חברותיה מבית הספר היסודי של הקורבן, וגם כאן מחליטים לדחות את ערעורו של הנאשם.</p> <p>ואחרון לרשימה זו, מיום ראשון של השבוע הזה, עוד ערעור בו דנו השופטים סולברג, מזוז, ואלרון אודות הרשעתו של אדם יליד 1985 בביצוע בשורת עבירות מין חמורות שביצע כלפי אחותו, ילידת 1994, במשך קרוב ל-15 שנים, מאז שהייתה כבת 6 ועד היותה כבת ,21 ובעבירות נוספות.</p> <blockquote> <p>“בהיותה בגן הילדים ובטרם מלאו לה 6 שנים, המערער ביצע במתלוננת מעשה סדום תוך שהחדיר את איבר מינו לפיה עד שהגיע לסיפוקו”.</p> </blockquote> <blockquote> <p>“במועד שאינו ידוע במדויק בין השנים 2006-2003 ובטרם מלאו למתלוננת 12 שנים המערער ניסה להחדיר את איבר מינו לפיה. משזו התנגדה למעשים ונשכה אותו באיבר מינו – תקף והכה אותה”.</p> </blockquote> <p>עדותה של הקורבן מצמררת:</p> <blockquote> <p>“בהתחלה הוא (עוצמת עיניים) הוא נגע בי עם מה שעושים פיפי. הוא שם לי מאחורה. […] אחר כך עם מקל. […] ירד לי דם (עוצמת עיניים ומשפילה מבט). מהאחורה מהמקום שהוא הכניס את המקל. המקום שהוא הכניס את המקל משם עושים צרכים”</p> </blockquote> <p>והיא לא היחידה. גם אחותה נפלה קורבן למעשי אחיהם:</p> <blockquote> <p>“הייתי בערך בגיל 10, זה היה שבת בצהריים של קיץ, שבת קיץ ארוכה, שעת צהריים. ההורים שלי כנראה ישנו צהריים, אני לא זוכרת איך בדיוק אבל הגעתי למיטה של [המערערפ ו, כאילו, הוא גם היה שם ואני לידו, הוא הכניס את היד שלו מתחת לבגדים שלי באזור של האיבר, איבר המין, ונגע חיצונית, והוא ביקש ממני שאני אגע לו גם ואני קצת פחדתי. הוא אמר לי ‘אל תדאגי, זה לא כואב, תלחצי’ […] אני זוכרת שלא ידעתי מה לעשות, לא ידעתי. מה עשיתי? שמעתי לו ולחצתי. […] המקרה חרות לי בזכרון […] נזכרתי בזה כל הזמן”</p> </blockquote> <p>הדיון מתארך ונכנס לפרטי הפרטים של המעשים, אבל לי זה הספיק. כל הדברים האלה לקוחים משבוע אחד, בבית משפט אחד בארץ. עשרות תיקים נוספים נידונים מדי שבוע בערכאות נמוכות יותר, ועדיין, אבירי זכויות האדם של הימין התעוררו רק במקרה הזה.</p> <p>אנחנו מוקפים במפלצות. הם יכולים להיות קרובים אלינו, ולא נדע עד שכבר יהיה מאוחר מדי. אונס זה רצח, ואונס של ילדים וילדות הוא קשה שבעתיים, עד כמה שהדבר נשמע בלתי אפשרי. הניסיון לעשות רווח פוליטי על גב הקורבנות הוא בזוי ודוחה, ואלה שמנסים לרכב עליהן הם חלאות שראוי להוקיע, וודאי וודאי לא לתת להם במה או שופר. אני רוצה לקוות שזו הפעם האחרונה שנידרש לומר את הדברים האלה, אבל עם המדרון התלול בו מתדרדר השיח הציבורי שלנו, יש להודות בעצב שזו תקוות שווא.</p>

אתמול פורסם בתקשורת הישראלית אודות מעשה אונס מזעזע בקטינה בת 7, דבר שהפך מהר מאוד לכלי ניגוח של השמאל בידי הימין הישראלי. הטיעון של מחרחרי השנאה והפילוג היה שמכיוון שהחשוד שנעצר בפרשה הוא פלסטיני - אשמתו היא אשמת כל השמאל הישראלי. ברם, רק בשבוע אחרון נידונו בבית המשפט העליון מספר תיקים קשים ומזעזעים שבמרכזם תקיפה מינית של קטינים, ואיכשהו בהם לא נשמע קולם של תועמלני הימין ודרישות לעונש מוות וגירוש משפחת התוקף לא עלו על הפרק.

2019-01-20T00:00:00+00:002019-01-20T00:00:00+00:00https://b48.club/2019/01/20/its-not-just-the-bots-stupid<p>אחת הטענות המושמעות תדיר אחרי כל חשיפה של רשת בוטים כזו או אחרת היא “מה כבר ההשפעה שלהן?” - וזו נקודה חשובה מאוד עליה הייתי רוצה להתעכב ברשימה זו. אבל כדי לענות עליה - יש להבין ראשית מהן הרשתות האלה, מהי מטרתן הטקטית, ומה מטרתו של מי שמפעיל אותן. גם כאן, באופן לא מפתיע - אין רק תשובה אחת.</p> <p>אני מניח לרגע בצד את הרשתות המסחריות (אבקת מרק של “השף הירוק” זה רעל! קנו רק את זו של “השף הסגלגל!”), הדתיות (כנסיית האל הכל יכול מטיוואן, למשל), והחובבניות (רבות מכדי לספור), ורוצה להתמקד באופרציות המשמעותיות יותר, אלה שמושקעים בהן משאבים משמעותיים ומטרותיהן גרנדיוזיות בהתאם.</p> <p style="text-align: center;"><img src="/img/2019-01-20-00.jpg" alt="The big bots project" /></p> <p>לקראת הבחירות, הרשתות הללו הופכות אלימות וסוערות יותר ויותר, והכל לצורך בחישה בשיח וזריעת מחלוקות ורוח רעה. למה? בואו נבחן את זה:</p> <p><strong>רשתות הפרעה</strong></p> <p>הרשתות המסוכנות באמת אינן “רשתות השפעה” כמו שנהוג לקרוא להן, אלה שמטרתן לשכנע אנשים להאמין לנרטיב מסוים, אלא “רשתות הפרעה”. מטרתן ערעור האמון במוסדות המדינה, ערעור האמון בדמוקרטיה, וערעור האמונה שיש תוחלת בכלל בניסיון לתקן.</p> <p>חשבו על זה לרגע: אתם ארגון זר עם אינטרסים בתוך המדינה - איך יהיה לכם קל יותר לכבוש עמדות השפעה? כאשר המדינה מאוחדת ומשאביה מופנים לבניה והגנה על עצמה, או כאשר המדינה מסוכסכת בינה לבין עצמה וכשכל צד משקיע את כל משאביו בניסיון לפגוע בצד השני?</p> <p>ראינו את זה בארצות הברית עם הנשיא שלא בחל (לכאורה) בשיתוף פעולה עם האויב הגדול מהמזרח בהעפלתו לפסגה, ראינו את זה בבריטניה, שם פעלו כוחות חיצוניים להשפיע על משאל העם בנושא הברקסיט, וראינו את זה במקומות רבים בעולם בהם מעצמות השקיעו מיליארדים במימון פעילויות שמטרתן סכסוך ופילוג פנימי בקרב אויביהן.</p> <p>ה”בוטים”, כמו שאנחנו קוראים להם, הם רק חלק קטן בתמונה ההרבה יותר גדולה של קמפיין השפעה כזה, ובניגוד למה שנהוג לחשוב - שימוש נכון בהם הוא לא ליצירת אמון, אלא ליצירת חוסר אמון. בארץ - עד כה - ראינו את הדור הקודם שלהם, הרשתות מהסוג הראשון והפרימיטיבי יותר, אבל הסוג השני הוא אפקטיבי ומסוכן פי כמה, ועליו אנחנו צריכים לשים את הדגש כשאנחנו מדברים על השפעות זרות.</p> <p><strong>בחורינו המצוינים</strong></p> <p>במקור, אלה פעולות קלאסיות של לוחמה פסיכולוגית המשוכללות במשך שנים בידי צבאות. קחו למשל קבוצה של אקטיביסטים שפועלת למען מטרה מסוימת, נניח הצלה של נהר במדינה דרום אמריקאית שתאגיד מרושע מבקש לזהם. וקחו למשל גנרל ישראלי בדימוס שמציע שירותי פתרון בעיות מסוג זה על ידי “הנדסה חברתית”, באותן שיטות שפותחו על ידי הצבא. החיבור בין השניים הביא להפעלה של פרופילים מזויפים שהסתננו לתוך קבוצת האקטיביסטים ופשוט פרקו אותה מבפנים. הם פסלו הצעות לפעולה מטעם האקטיביסטים, ובמקומם הציעו הצעות מטופשות ומסוכנות. הם ריפו את ידי האקטיביסטים, זרעו שנאה ופילוג בקרב הקבוצה שפעם היתה מלוכדת סביב מטרה אחת, ולבסוף הצליחו להביא לפירוקה, ובכך למסמוס ההתנגדות לזיהום הנהר.</p> <p>עכשיו קחו את הסיפור הזה ותעלו אותו בקנה מידה. מה שעבד ברמת וועד הבית יעבוד גם ברמה הלאומית. צרו כמות גדולה של פרופילים מסוגים שונים: חלקם ימנים, חלקם שמאלנים, חלקם אנשי מרכז, חלקם משעשעים, ותתחילו להסתנן לקהילות המקוונות. הפרופילים האלה לא מופעלים על ידי מכונות, אלא על ידי בני אדם. לכל פרופיל יש ביוגרפיה מומצאת, סגנון כתיבה, גיל, השכלה, וכל מפעיל אנושי חולש על כמות מסוימת של פרופילים כאלה, בהתאם לגודל האופרציה הכללית. הם יתחבבו על חברי הקבוצה, ילמדו את השפה שלה, ויטמעו בה. כמובן שלא מדובר בפרופיל אחד בקבוצה, אלא בכמה, כך שהם “נפגשים” אחד עם השני, ונותנים זה לזה את הקרדביליות הנדרשת להמשך הפעולה. כך מתנהלים הדברים במשך זמן מה, עד ששלב ההתבססות מסתיים - ואפשר לעבור הלאה.</p> <p><strong>שלב הפעולה</strong></p> <p>בבוא העת, הפרופילים שלכם מתחילים לזרוע קרעים וספק. האם פלוני באמת “משלנו”? האם אלמוני הוא לא שתול של הצד השני? בד בבד, ומכיוון שהפרופילים שלנו כבר חברים מן המניין בקבוצה, הם מתחילים להגיד דברים קיצוניים יותר ויותר. פרופיל שנשתל בצד ימין-רך יוכל לקרוא לטרנספר או רצח עם, ופרופיל שנשתל בצד שמאל יוכל לקרוא לפגיעה בחיילי צה”ל או במנהיגים הישראלים.</p> <p>הקבוצות השונות מתחילות להתארגן לקראת הבחירות, האווירה מתחממת, פרופיל מזויף מצד אחד אומר משהו, פרופיל מזויף מצד שני “מגלה” את האמירה ו”חושף” אותה, וכך משלחים את שתי הקבוצות זו בזו, לשמחת מפעילי הפרופילים.</p> <p>כל זה טוב ויפה, אבל זה לא החלק החשוב יותר באופרציה הזו: באמצעות קמפיין קריאייטיב מתוכנן, מתחילים הפרופילים מימין ומשמאל לתקוף את מוסדות המדינה. בית המשפט, המשטרה, התקשורת, מנגנון הבחירות - הכל מושחת - הכל מכור מראש - לא משנה מה נעשה - הצד השני ירמה ולכן נפסיד. תיאוריות קונספירציה מופרכות, שקרים גסים, הכל הולך כדי למכור את הנרטיב הזה. זה כבר לא עניין של ימין או שמאל - זה עניין של “השיטה רקובה”. וכאן אנחנו מגיעים ללוז העניין: השיטה, הרי, היא הדמוקרטיה.</p> <p><strong>המטרה: פירוק הדמוקרטיה</strong></p> <p>כפי שציינתי, ה”בוטים” הללו, הפרופילים המזויפים, הם רק נשק אחד בארסנל של הארגון שמעוניין להגיע לעמדת השפעה במדינה. הם לבדם לא יצליחו במשימה. כאן נכנס לפעולה מודיעין ישן וטוב: ממפים את הארגונים האנטי-דמוקרטים במדינה, ומתחילים לממן אותם באופן עקיף. הקמת אתנוקרטיה? קח כסף! קידום אי-שיוויון ממוסד? הנה גם לך. רוצה מדינה תאוקרטית? לך על זה. המימון הזה גם מריץ פוליטיקאים בלתי מוכשרים, אם בידיעתם או בלא ידיעתם, על חשבון אנשים מתאימים יותר, בדרך זו הוא גם צובר כח והשפעה במסדרונות השלטון, וגם גורם לכך שבית הנבחרים הופך ל”קרקס של קופים”, כפי שקרא לו פעם איש תעמולה מוכשר.</p> <p>הארגונים האלה הם בשר מבשרה של המדינה, והם חולקים מטרה עם הארגון החיצוני: פירוק הדמוקרטיה. כמובן, לכל אחד מהם יש רעיון אחר של מה צריך לבוא במקומה - אבל האמצעי להגיע לשם דורש החלשת כוחה של הדמוקרטיה - וזה גם האינטרס של הארגון החיצוני, שלו, כמובן, יש תכניות אחרות להמשך.</p> <p>הכסף שמושקע בהם, דרך ארגוני קש ותורמים עלומים, הולך לקידום המטרות האלה, והן מועצמות ברשתות החברתיות על ידי ידידינו הפרופילים המזוייפים. המתודולוגיה שונה, המטרה משותפת. אלה פועלים בעיקר מחוץ לרשת - ואלה נותנים להם במה בתוכה. במקביל - זרוע אחרת פועלת להשפיע על התקשורת באמצעות הפעלת לחץ כלכלי, פוליטי, ואחר, על כלי התקשורת במדינה, הקמה של כלי תקשורת מתחרים שישברו את השוק, והכתבה של כללי משחק אחרים. זה רק עניין של כסף.</p> <p>הארגון החיצוני לא בוחל באמצעים, הרי הוא לכאורה כלל לא נמצא שם. הוא יפיץ שקרים, יתמוך בנרטיבים בלתי אפשריים, יחפור בורות, ואז יצפה מהצד איך שותפיו נאלצים ליישר איתו קו. הרי ברור לכל אדם סביר ששוחד זה רע. ברור לכל אדם סביר שאונס זה רע. ברור לכל אדם סביר ששחיתות זה רע. אבל הארגון החיצוני מעצב את הנרטיב כך שהתנגדות לכל אלה היא מעשה בגידה אנטי-פטריוטי. בדרך זו הוא גם מרחיב את הקרע בעם בין אלה שחושבים שמוסר אנושי בסיסי עדיין נחשב, וגם מערער את האמון ביסוד השיטה. הרי איך אפשר לסמוך על שיטה שמקדשת את הדברים האיומים האלה?</p> <p>בשולי הקמפיין, יריצו הפרופילים האלה, בשיתוף עם חבריהם החדשים (והאמיתיים) אותם ישכנעו שזה רעיון מעולה, תת קמפיין למען אי-הצבעה. “השיטה מכורה”, “רק ככה הם יבינו”, ואמירות מסוג זה, יגיעו שבועות לפני הבחירות, בדרך כלל זה יקרה כלפי מצביעי מפלגות יותר דמוקרטיות במהותן, וכמעט לעולם לא בקרב מצביעי מפלגות אנטי-דמוקרטיות. גם כאן הפצת המסר ש”אין תוחלת” בשיטה הנוכחית הוא התמה המשותפת.</p> <p>במקביל, וכאילו בהפוך על הפוך, האשמה של כל צד את הצד השני בהפעלת פרופילים מזויפים תהפוך את השיח ברשתות לקשה, כשכל אחד יאשים את השני בהיותו בוט או חשבון מטעם. השיח התוך-אזרחי, נשמת אפה של הדמוקרטיה, הורעל בהצלחה.</p> <p><strong>בחירות</strong></p> <p>לארגון החיצוני לא באמת משנה מי ינצח. זאת אומרת - כן יש לו מועמד מועדף אותו הוא מקדם ואותו הוא מעדיף, אבל המטרה הראשונה שלו היא פירוד. הפרד ומשול קלאסי. בין אם ינצח המועמד ובין אם ינצח המתחרה אבל לא יצליח להקים ממשלה, ובין שאם יצליח וזו תיפול תוך זמן קצר - שניהם נצחונות עבורו. כאמור - שלטון חלש הוא מטרת הביניים לפירוק התשתית של המדינה ובניה של תשתית מתאימה יותר שתתיישר עם האינטרסים של הארגון הזר.</p> <p>במהלך השבועות והימים שלפני הבחירות יתחילו לצוף סיפורים שהוכנו מבעוד מועד “פצצות” שישוחררו על ידי מיטב עיתונאי המחמד אותם מטפח הארגון החיצוני בידיעתם או שלא בידיעתם. במקביל, הרשתות החברתיות יתמלאו בשלל שמועות מופרכות יותר ופחות, חלקן יגיעו לתקשורת כ”דיווח על תופעה”, כתבות על “רב סרן שמועתי” עם שלל דוגמאות ישודרו ויודפסו ככל שיתקרב המועד, כך שהשמועות הלא מבוססות הגובלות בתיאוריות קונספירציה הזויות יקבלו יותר במה. אפשר למשל להיזכר בפיצהגייט של קלינטון בבחירות האחרונות שהחלה כפעילות של טרולים במעמקי הרשת ומצאה את עצמה בפריים-טיים של כל הרשתות תוך זמן לא רב, ובמקרים דומים במקומות אחרים בעולם.</p> <p>אמצעים חדשים וקיצוניים יותר יתחילו לתפוס מקום של כבוד בשיח, וטכנולוגיות דוגמת “דיפ-פייק” (Deep-Fake), המאפשרות להדביק קול ותמונה של אדם אחר על דברים של אדם אחר, יקחו בו חלק. האזרחים יאלצו לבחור בין העיניים והאוזניים שלהם, הרואות את אחד המועמדים אומר או עושה משהו, ובין המילה של אותו מועמד שיכחיש שהוא עושה זאת. בפעם הראשונה זה יעבוד, אולי גם בפעם השניה, אבל שוב - כל זה לא משנה - הארגון החיצוני לא מתעניין בזוטות כאלה - מטרתו היא לערער את האמון במערכת כולה, ותוצאת לוואי של זה תהיה ערעור האמון בדרך בה אנחנו צורכים את ה”אמת” שלנו.</p> <p><strong>מה אפשר לעשות נגד זה</strong></p> <p>כל זה נשמע נורא. התמודדות עם שחקן מתחבא, שלא משחק על פי החוקים הרגילים והמגבלות הרגילות, שלא חושש לשקר, להכפיש, לפגוע בנקודות הרגישות ביותר, ושמטרתו בגדול היא להרע - היא לא פשוטה. נקודת האור היחידה בסיפור הזה מגולמת בשלוש אותיות בלבד: ROI. החזר על ההשקעה.</p> <p>בניה של אופרציה כזו היא פעולה יקרה מאוד. הערכות בעולם מדברות על מיליוני דולרים לחודש כדי לעשות את זה כמו שצריך. נניח שבקנה המידה של המדינה שלנו מדובר על עשרות עד מאות אלפים לחודש. זו עדיין השקעה לא קטנה עם רמת סיכון גבוהה יחסית. חשיפה של רשת כזו היא אובדן ישיר של תועפות של שקלים שהושקעו בבנייתה, ואם חלק אחד בתזמורת הקמפיין שתארתי למעלה לא עובד - גם השאר מתחיל לחרוק. אם אין דחיפה של הנרטיב מראש - הוא לא יקלט כמו שצריך. אם אין הפצה שלו בתזמון הנכון - הוא עלול להאבד ברעש הכללי.</p> <p>מכיוון שהשחקנים האלה בכוונה פועלים מחוץ לחוקים הרגילים של המשחק - המערכת לא ערוכה לטפל בהם. הדרך היחידה לדאוג שהפעיליות הזו תצומצם היא דאגה שהעלות שלה תהיה גבוהה מדי בשביל הסיכון והרווח. הפלה של רשת ובה מאות ואלפי חשבונות היא פגיעה ישירה בשיעור ההחזר על ההשקעה, ואם עושים את זה מוקדם - לפני שהרשת התחילה לפעול במלוא העוצמה - מדובר בהפסד נקי לארגון החיצוני המפעיל אותה.</p> <p>זו החשיבה מאחורי <a href="https://botim.online">פרויקט הבוטים הגדול</a> - אין לנו אשליות שנצליח להעלים את התופעה, אבל כן יש לנו אמון שנצליח לפגוע ב-ROI של הפעלתה, כך שבפעם הבאה התקציבים שיופנו לסוג כזה של אופרציה יהיו קטנים יותר, ובהתאם גם הפעילות של הרשתות תקטן. מכיוון שזו לא העבודה שלנו ואנחנו עושים את זה כתחביב, ומכיוון שלוח הזמנים לפני הבחירות לחוץ מאוד, אין לנו ברירה אלא לבקש עזרה מכם, כדי שנוכל להביא אנשים (בשכר הוגן) שיעזרו לנו בפעילות הזו, שיפתחו את הכלים הדרושים לנטר, לנתח, ולאתר את הרשתות האלה על מנת שנוכל לדווח עליהן ולהביא לסגירתן.</p> <p>אם יש ביכולתכם, הקליקו <a href="https://drove.com/.QHc">כאן</a>, ותרמו לפרויקט הבוטים הגדול.</p>

אחת הטענות המושמעות תדיר אחרי כל חשיפה של רשת בוטים כזו או אחרת היא “מה כבר ההשפעה שלהן?” - וזו נקודה חשובה מאוד עליה הייתי רוצה להתעכב ברשימה זו. אבל כדי לענות עליה - יש להבין ראשית מהן הרשתות האלה, מהי מטרתן הטקטית, ומה מטרתו של מי שמפעיל אותן. גם כאן, באופן לא מפתיע - אין רק תשובה אחת.

2019-01-05T00:00:00+00:002019-01-05T00:00:00+00:00https://b48.club/2019/01/05/shabas-criminals<p><strong>רב כלאי א’ ממתקן חולות</strong></p> <p>במתקן “חולות”, בו מחזיקה המדינה פליטי חרב ושוהים בלתי חוקיים מארצות אפריקה, יש מרפאה, שבאותה תקופה הופעלה על ידי החברה האזרחית “ביקור רופא” ומאוחר יותר על ידי חברה אחרת שקלטה חלק מהעובדים. במתקן, שהוא מתקן המופעל על ידי שירות בתי הסוהר, שרת גם “קצין ניהול שוהים” בדרגת רב-כלאי, נקרא לו א’, יליד 1967 שהתגייס לשב”ס בשנת 1992, נשוי ואב ל-3.</p> <p>באחד מערבי החורף הציע רב כלאי א’ לחובשת שהועסקה במרפאה לצאת איתו לסיור במתקן ברכב סיור, שמהלכו ביקש ממנה להאכיל אותו בחטיף ישירות לפיו. למחרת אמר לה א’ כי “הוא לא נרדם אתמול בלילה”, והחל לשלוח לה מסרונים מטרידים. הוא החל רומז בגסות שהוא מעוניין בקשר החורג מהקשר המקצועי באמצעות מסרים ואמירות כגון “בוקר טוב ילדה בדגש על ילדה, אני לא פדופיל”, והחובשת סרבה. בעדותה היא מספרת: “היה לי מאוד קשה, היה לי ברור שהוא כנראה פינטז עלי, שזה כבר לא היה משהו מקצועי או חברי והרגשתי ממש רע, זה מאוד פגע בי”, “הייתי בעיקר מפוחדת, שב”ס הם אלה שהיו אמורים לשמור עלי שם וכבר הרגשתי שאין לי בטחון”. פרוטוקול החקירה מציין שהדברים הללו נאמרו תוך בכי. לדבריה, בעקבות התנהלותו של א’ היא החלה לשאת גז מדמיע.</p> <p style="text-align: center;"><img src="/img/2019-01-05-00.svg" alt="Israeli prison service logo" /></p> <p>באותה מרפאה עבדה אזרחית נוספת בתפקיד מנהלת המרפאה. יום אחד הופיע א’ במשרדה, התיישב מולה, ואז קם לפתע, נעמד לצידה, וליקק את לחיה השמאלית ללא כל הסכמה מצידה. בהזדמנות אחרת הגיעה האזרחית למשרדו של א’ על מנת לדון איתו בנושא מקצועי, וא’, שישב מולה, עשה את אותו תרגיל. הוא קם, הקיף את השולחן שמשני צידיו ישבו, הניח אצבע על שפתיה, ואמר לה: “תמצצי, תנשכי” את האצבע. האזרחית, מרוב פחד, עשתה כדבריו ואז נמלטה מהחדר כשהוא צועק אחריה: “היה לך כיף?!”. א’ זוכר את המקרה אחרת וטוען ש”מה שכן היה מקרה במרפאה ש[היא] נצמדה אלי בפרובוקטיביות עם החזה שלה והתחככה בי”.</p> <p>באותה מרפאה עבדה אזרחית נוספת בתפקיד מזכירה רפואית. יום אחד ישבו היא וא’ במשרד, כשלפתע החמיא לה א’ על הריח שלה, ואז נישק אותה בצווארה כנגד רצונה. לדבריה, כשנישק אותה הנאשם ,היא היתה קפואה, הרגישה רע, הרגישה שהוא חילל אותה. “אני כאישה נשואה וכאישה ששומרת, משתדלת לשמור מצוות הרגשתי שגבר אחר נגע בי, לא בעלי, ומבחינתי זה קווים אדומים לכל דבר.”</p> <p>כמה ימים לאחר מכן, בשיחת טלפון ביניהם, אמר א’: “שמת עוד פעם את הבושם ששמת אז? … רק שתדעי שהצלתי אותך מאונס”. בחקירתו אישר א’ שאמר את הדברים אך לדבריו היה מדובר בבדיחה.</p> <p>במקרה אחר, לאחר שחזרו מנהלת המרפאה והמזכירה הרפואית מחופשה בים המלח, אמר להם א’ שראה בפייסבוק תמונה שלהן מהחופשה, וש”אין מצב שלא עשיתן סקס, אין מצב שלא גמרתן והשפרצתן”. בחקירתו אמר א’ כי “מה שאמרתי לא בהכרח הערה מינית. אני לא מעיר הערות כאלה לנשים”.</p> <p>חשוב לציין, וזה משהו שעולה בפרוטוקול פעם אחרי פעם, שבשעה שבאופן רשמי א’ לא היה המעסיק של העובדות, הוא היה בעל השפעה מכרעת בהחלטה על זהות החברה הזוכה במכרז, והעובדות חששו לפרנסתן. אחת מקורבנותיו אמרה “הוא תמיד הראה כמה כוח יש לו במתקן, כמה השפעה יש לו על אנשים אחרים… הוא נתן תחושה שהוא המנהל של המרפאה והוא אחראי על המרפאה וזה התחום שלו והוא תמיד השרה שם משהו לא נעים, לכלל הצוות, תמיד כשהוא היה מגיע זה היה כזה שכולם בלחץ”. א’ בעצמו אמר במהלך חקירתו “זה החוזה שלהם, אני עומד בינם לבין חוזה של מיליונים”.</p> <p>חובש נוסף, אזרח, העיד כי “היינו מרגישים שהוא המנהל שלנו, היינו נעמדים דום”. הוא גם אישש את עדותה של המזכירה הרפואית וסיפר כי כשיצאה מהחדר לאחר שא’ נישק אותה היא אמרה לו “תודה, תודה שצלת אותי מהבן אדם הזה, ואם לא, אתה לא יודעת [כך במקור, נ.ר.] מה היה קורה שם”</p> <p>ד”ר ג’, שהיה סמנכ”ל חברת “ביקורופא”, העיד כי א’ היה השלישי בהיררכיה של מתקן חולות, מיד אחרי מפקד המתקן וסגנו. התנהלותו של א’, לדבריו, התאפיינה ב”קצת ההפחדות, איומים, אם אתם לא תעשו כמו שאני בדיוק אומר אני אדאג שאתם לא תעבדו פה … היו אפילו משפטים קשים יותר כמו ‘אני אדאג שהחברה לא תמשיך לעבוד’”.</p> <p>ראש צוות החקירה מטעם שב”ס אמרה כי א’ הוא “אחד הנחקרים הקשים והמדאיגים ביותר שנתקלתי בהם במובן זה שהוא חי בעולם שלו הפנטזיונרי… [הנאשם] הפך את הדברים נגד המתלוננות, 5 מתלוננות שונות לגמרי כאילו שהן רצו אותו והן חשקו בו והן בעצם רצו את קרבתו”.</p> <p>א’, מצידו, טוען שנרקמה קנוניה נגדו בין אנשי חברת “ביקורופא”. עדויות נוספות של אנשי שב”ס מטילות את האשם על המתלוננות דווקא, עם לבושן החושפני והתנהלותן “המוחצנת”. חקירה פלילית שנפתחה נגדו נסגרה מ”חוסר ראיות”, וצוות ההגנה של א’ העלה טענות של “רדיפה” מצד שב”ס, והצורך ב”הגנה מן הצדק”. בטיעונים לעונש הוא משווה את מצבו לזה של דרייפוס “שבאים ושוברים לו את החרב וקורעים לו את הדרגות”, והזכיר “את ספרו של קפקא הנלמד במסגרת קורס באוניברסיטה”. לדבריו “את מסע השיימינג הוא כבר עבר, זה מחיר מספיק, זה כבר מספיק עונש, מה שהוא יעבור בהמשך יהיה מספיק עונש”.</p> <p>בין הדין המשמעתי, שנראה כי הוא באמת מנסה לבחון את הטענות לעומקן, קובע כי הוא מאמץ את גרסת המתלוננות מעבר לכל ספק סביר, וקובעת כי גרסתו של א’ לגבי חלק מהאירועים “אינה מתקבלת על הדעת”.</p> <p>נציבת שב”ס הורתה על פיטורי א’, אך ההחלטה הזו הושעתה והמקרה שלו הועבר להחלטת השר לבטחון פנים, גלעד ארדן. עד שזה יקרה (ואם זה יקרה), גזר בין הדין המשמעתי של שירות בתי הסוהר את העונש הבא: נזיפה חמורה, קנס בגובה 20 ימי עבודה, והורדה בדרגה על תנאי.</p> <p><strong>מישר ר’ מבית הספר לקצינים וסוהרים</strong></p> <p>בבית הספר לקצינים וסוהרים של שב”ס שרת קצין בדרגת מישר בתפקיד רכז כשירויות. ר’, על פי הודאתו, עשה לעצמו מנהג להטריד באופן סדרתי עובדות שב”ס ששרתו במתקן וחניכות בקורסי הכשרה מקצועית שנערכו בו, ולמרות שהוזהר על ידי מפקד המתקן אחרי שהצטברו נגדו מספר תלונות, הוא המשיך במעשיו. הוא הציע לחניכות בקורסים שהועברו במתקן “לצאת לאפטר” יחד איתו באכסניה באשקלון, להיפגש איתן אחרי שעות הפעילות. הוא ביקש שיקראו לו “סקסי שלי”, ושלח מסרים בטלפון לפיהם “בא לי מה זה בוסה (נשיקה) עכשיו”. לאחת החניכות בקורס הוא הציע “לנסוע בספונטניות למלון אגמים”, ביקש “חיבוק ארוך”, וביקש לבוא לישון בביתה.</p> <p>ר’, מצידו, הודה כאמור בעובדות, וטען כי “מדובר בתחום האפור שבאווירה של התנהגות שאינה הולמת סוהר”</p> <p>מדובר במספר מקרים, במספר מתלוננות ובמסגרת שני תפקידים שונים בבית הספר אותם מילא ר’ במהלך תקופה של כשנתיים, שהמשיכו למרות אזהרה ברורה מצד מפקד בית הספר. ר’ הטריד סוהרות בקבע, סוהרות חובה, ולפחות בת שירות לאומי אחת. בית הדין המשמעתי קובע כי הוא “ניצל לרעה את תפקידו ומעמדו, ובכך כשל כמפקד וכקצין”, וכי העובדה שהמשיך במעשיו היא “עזות מצח וזלזול”, וכי הוא “פגע בכמעט כל ערך מערכי הארגון”.</p> <p>אחרי הדברים החמורים האלה, הטיל בית הדין המשמעתי את העונש הבא: נזיפה חמורה, הורדה לדרגת רס”ר למשך חודשיים, ועונש של שלושה ימי ריתוק (על תנאי) וקנס של שלושה ימי עבודה (על תנאי).</p> <p><strong>רב הכלאי שלא ידע לקבל “לא”</strong></p> <p>קצין בדרגת רב כלאי ניהל “מערכת יחסים קרובה מאוד” עם קצינה בעלת אותה דרגה. הוא היה קצין משאבי אנוש, והיא היתה קצינת מודיעין. מערכת היחסים הסתיימה ביוזמת הקצינה, ומאז החל מסע הטרדות קיצוני שהגיע לעיתים לעשרות טלפונים ביום, עשרות מסרונים, ותחנונים לאין קץ. כשזה לא עבד, עבר הקצין לאיומים. ראשית, איים שיפגע בעצמו כי הוא מעדיף למות על פני להיות בלעדיה. אחר כך שיפגע בה בגופה, וכשגם זה לא עבד, איים שינצל את מעמדו כקצין שב”ס כדי לגרום לאסיר לטעון שהיתה בינו לבין הקצינה מערכת יחסים רומנטית, טענה שתחסל אותה מבחינה מקצועית. בראשו של הקצין הדברים האלו היו אמורים לגרום לקצינה לחזור ולקיים איתו מערכת יחסים קרובה ובריאה.</p> <p>הקצינה התלוננה על ההטרדה של הקצין, ונפתחה חקירה בעניין. ברם, במהלך החקירה הסתבר שבמהלך הקשר בינו לבין הקצינה, ביצע הקצין, שכזכור היה קצין כח אדם בעל גישה למערכות ניהול הנוכחות בכלא (חלק ממערכת “לביא”), מאות שינויים לטובתה. הוספת שעות עבודה, שינוי שעת הכניסה והיציאה שלה, רישום שעות בימי שישי בהם לא עבדה כלל על מנת שתקבל זכאות לחופש, ועוד. סך הכל כ-300 שינויים בתקופה של כשנתיים.</p> <p>הקצין נעצר, נשלח למעצר בית מלא, ולבסוף פוטר מהשירות. לדבריו, פעולותיו במערכת דיווח השעות נעשו לבקשת הקצינה, שלדבריו לא שילמה כל מחיר על כך. הוא טען ל”אכיפה בררנית”, “אפליה”, ו”אי-צדק משווע”, שכן הוא מעל באמון כששינה רישומים במערכת המחשוב, אך היא זו שנהנתה מהכספים שלא היתה אמורה לקבל. לטענתו “יד עלומה דאגה לה” והיא יצאה לגמלאות בלי להשיב את הכספים שקיבלה לא כדין ואילו הוא צפוי לשלם מחיר גבוה הרבה יותר.</p> <p>בית הדין כתב בהחלטתו להרשיעו על פי הודאתו כי הוא “נהג כאחרון העבריינים אשר על כליאתם מופקד בית הסוהר בו שרת”, ומצטט את השופט חשין שאמר “במעשיו פגע באמון הציבור ובשלטון והוציא שם רע למשרתי הציבור הנאמנים”.</p> <p>אחרי הדברים החמורים האלה, הטיל בית הדין המשמעתי את העונש הבא: נזיפה חמורה, הורדה לדרגת מישר-משנה (קרי, אי שלילת דרגות הקצונה), וקנס בגובה שני שליש משכר המינימום.</p> <hr /> <p><strong>סוף דבר</strong></p> <p>בהמשך לרשימה <a href="https://www.b48.club/2018/12/22/police-criminals.html">הקודמת</a> שעסקה בבית הדין המשמעתי של המשטרה, גם התיקים הללו פורסמו בפומבי, ולא מדובר במידע חסוי. כשעוברים על עשרות תיקים משמעתיים, קוראים את טיעוני השופטות והשופטים לגבי מידת עבריינותם של הנאשמים, ואז נחשפים לעונשים המגוחכים שמקבלים הקצינים והסוהרים הללו, אי אפשר שלא להתמלא בתחושה עמוקה ואפלה של ביזיון.</p> <p>המילים בהחלטות בתי הדין המשמעתיים הללו הן מילים קשות, חותכות, מלאות שאט נפש ממעשי לובשי המדים, ופעמים רבות גם מלאות אמפתיה לגבי קורבנותיהם. פרט למקרים ספורים, בהם בולט המקרה של אחד מרוצחי אבטום זרהום בתחנה המרכזית בבאר שבע, אי אפשר שלא להסכים עם בית הדין. עם זאת, השיניים שיש לבית הדין הזה הם שיני גומי. הקנס הגבוה ביותר שהוא יכול להטיל הוא מגוחך. עונש של “ריתוק על תנאי”, הוא מעבר לבדיחה לגבי חלק מהמעשים המובאים לפניו, ופעמים רבות אפילו השופטים מתפייטים לגבי אוזלת ידם. “עונש משמעתי” אינו עונש מרתיע, ועונש מנהלי - כמו פיטורין למשל - לא נמצא בידיהם ותלוי בחסדי פקידים ופוליטיקאים שידיהם לא תמיד נקיות.</p> <p>עד שלא יוקם מנגנון עם שיניים אמיתיות לנשוך את העבריינים לובשי המדים ולהרחיקם מעמדות כח, נמשיך להיות עדים לטקסים המתקיימים בבית הדין המשמעתי מעת לעת, אבל שינוי אמיתי לא נראה.</p> <p>ותודה לידידי היקר ה’ שעזר בהבאת הדברים לידיעת הציבור.</p>

רב כלאי א’ ממתקן חולות

2018-12-22T00:00:00+00:002018-12-22T00:00:00+00:00https://b48.club/2018/12/22/police-criminals<p><strong>רס”ר ש’</strong></p> <p>באחר צהריים חמים של חודש יוני סייר רס”ר ש’ בניידת המשטרה שלו, כשראה שתי נערות, קטינות, צועדות לצד הדרך. הוא עצר את הניידת שלו על מנת לשוחח איתן, והן סיפרו לו שהן חוסות במעון “בית רות”, הוסטל טיפולי לנערות בסיכון. אחת הנערות אף סיפרה לו שהיא נמצאת שם לאחר שנאנסה על ידי קרוב משפחתה. רס”ר ש’ ביקש מהנערות להיכנס לניידת והסיע אותן לבית רות, תוך שהוא מבקש להחליף מספרי טלפון.</p> <p>מאז אותה פגישה שכנע השוטר, שהיה בן 42 באותה עת, את אחת הנערות להיפגש איתו בלילות, ברכבו הפרטי, כשהוא לבוש במדי משטרה. הוא רכש עבורה סיגריות, ועל פי הודאתו גם גלגל למענה סיגריה. בחקירתו הודה השוטר שהתכתב עם הקטינה במסרונים במשך כחודש, ושנפגש איתה בלילות ברכבו הפרטי למרות שידע כי יש לה הגבלת יציאה בלילות, אך טען שכל מה שעשו היה לדבר, וגם כי הוא נישק אותה. הקטינה סרבה לדבר עם התביעה ולמסור את גרסתה בטענה שהיא “לא רוצה לדבר עם שוטרים”.</p> <p>במהלך הדיון בעניינו (ביד”ם 18-8) טענה התביעה המשטרתית כי “לא יעלה על הדעת ששוטר יפגש מספר פעמים עם קטינה בת 17 [אציין שבכתב האישום מופיע שהקטינה היתה בת פחות מ-17 בעת המפגשים, נ.ר.], ילדה פגיעה שמתגוררת בהוסטל טיפולי ושנאבקת בכל יום לשקם את חייה”. בית המשפט הנכבד שכלל שתי שופטות ושופט כינה את מעשיו של השוטר “כשל מוסרי וערכי מהותי”, וציינו כי “הנאשם הפר את חובתו והפך ממגינו של האזרח למפר חוק”, ו-“הנאשם השתמש באצטלה שהמדים הקנו לו כאוכף חוק ומגנו של האזרח, במקרה זה קטינה, נתן יד להפרת נהלים והוראות חוק ונהג באופן שביזה את המדים ואת הארגון לו הוא משתייך”. אכן דברים כדורבנות, אך על כל האש הזו שופכות השופטות דלי של מים צוננים בעת מתן גזר הדין. למרות “פגם מוסרי וערכי שורשי המעורר שאט נפש”, רס”ר ש’ קיבל “נזיפה חמורה” והורדה בדרגה למשך שישה חודשים, ועוד שישה חודשים של הורדה בדרגה “על תנאי” למשך שנה. וזהו. במשטרת ישראל ימשיך לשרת אדם “מפר חוק” ש”ביזה את המדים ואת הארגון לו הוא משתייך”, כדברי בית הדין.</p> <p style="text-align: center;"><img src="/img/2018-12-22-00.svg" alt="Israeli police logo" /></p> <p><strong>פקד ש’</strong></p> <p>תיירת מארצות הברית נאנסה בתל אביב. כששבה לביתה היא הגישה תלונה ל-FBI, ואלה פנו למשטרת ישראל על מנת שיחקרו את התלונה. פקד ש’ (לא אותו ש’), ראש מחלק פשעים וקצין חקירות בתחנת לב תל אביב, מונה לעמוד בראש החקירה הזו, והוא גבה את עדותה של התיירת באמצעות תוכנת “סקייפ”. מאוחר יותר, כשהתיירת היתה צריכה להגיע לארץ כדי להתעמת עם האנס שלה, הציע לה פקד ש’, שהיה נשוי באותה עת ואשתו היתה בהריון, ללון בבית אימו. כתב האישום נגד ש’ מביא שיחה שהתנהלה בין השניים, בשעה שהתיק עדיין פתוח, וזה הלך בערך ככה (אני מביא את השיחה בקיצור, אך הציטוטים מובאים כלשונם):</p> <p>פקד ש’ שואל “היה לך חבר בחמש השנים האחרונות?”, התיירת אומרת שלא. פקד ש’ ממשיך: “רק תהיתי… אז אף פעם לא היה לך חבר? … אני אסיר תודה על אמונך בי, זה נורמלי, אני חושב שכדאי שתתחילי את הקטע הפיזי שוב כמו חיבוקים עם מישהו שאת סומכת עליו, כמוני … האם היית אי פעם במצב אינטימי עם מישהו, בחור או בחורה?”, והוא ממשיך “אני מחשיב את עצמי כחבר שלך”. כזכור, גורל החקירה בדבר האונס של התיירת היה באותה עת בידיו. מאוחר יותר הזמין הפקד את התיירת “לצאת לשתות, את ואני, אחד על אחד”, ואז, במועד כלשהו, לפני או אחרי שהתברר לו כי התיירת התלוננה על התנהלותו המחרידה, מחק את ההודעות ממכשיר הטלפון שלו.</p> <p>בסיכום הדברים (ביד”ם 18-11) כתבו שתי השופטות והשופט שניהלו את הדיון כי “בית דין זה מורגל, לצערנו, במקרים בהם שוטרים, קצינים ואפילו קצינים בכירים חוטאים בהתנהגות שאינה הולמת ויש בה כדי לפגוע בתדמית המשטרה. במקרה שבפנינו לא רק שהתנהגותו של הנאשם פגעה בתדמית משטרת ישראל, היא אף גרמה נזק רב לתדמיתה של מדינת ישראל” והדגישו זאת גם מאוחר יותר כשציינו כי “הנאשם נזק תדמיתי חמור למשטרת ישראל ולמדינת ישראל, אלא גם בפני גורמי FBI ,אינטרפול ואף בתוך תחומי המדינה – בפני גורמים בפרקליטות”.</p> <p>ומה המחיר על פגיעה איומה כזו בקורבן אונס, בתפקידו, בתדמית המדינה והמשטרה? ניחשתם נכון. “נזיפה חמורה”, הורדה בדרגה לשלושה חודשים (ועוד שבעה חודשים הורדה בדרגה על תנאי), וקנס של 4,000 ש”ח.</p> <p>תלונתה של התיירת נסגרה בעילה של “חוסר ראיות”.</p> <p><strong>פקד ת’</strong></p> <p>במוקד 100 של המשטרה בלוד התקבלה קריאה על אלימות במשפחה. בניידת שנשלחה למקום ישב פקד ת’, וכשהגיע למקום טענה האישה שנמצאה במקום כי ביתה התקשרה בטעות למשטרה. פקד ת’ נתן לאישה את מספר הטלפון האישי שלו, ומאז, “איכשהו” נרקם בינו לבינה “קשר רומנטי”, שנמשך כארבעה חודשים.</p> <p>פקד ת’ נהג לאסוף את האישה במהלך המשמרות שלו והם קיימו יחסי מין בניידת המשטרתית. פעם אחת, בזמן אחד המפגשים, התקבלה קריאה בקשר המשטרתי על חשד לפריצה במושב סמוך. הוא לקח אותה למושב, הוריד אותה בכניסה, עשה מה שעשה, ואז חזר לאסוף אותה על מנת להמשיך ולקיים יחסי מין, כזכור - בזמן שקיבל כסף על משמרת. במקרה אחר בו נפגשו לצורך מפגש אינטימי, לקח פקד ת’ את האישה לאירוע אלימות במשפחה. כשהתעורר הצורך לקחת את העדה לתחנת המשטרה, נסעו שלושתם יחדיו בניידת. כתב האישום מציין לפחות עוד מקרה אחד בו קיימו השניים יחסי מין בזמן המשמרת של הפקד, ומציין גם שהאישה נחשפה לחומר משטרתי חסוי שפוטנציאלית היה יכול לסכן חיי אדם.</p> <p>התביעה המשטרתית טענה ל”פגיעה חמורה בתדמית המשטרה”, וכי הוא הפגין “בוז וזלזול בוטה” ביחס למשטרה ולאזרחים אותם הוא משרת. לדבריהם הוא סיכן את חיי האזרחית בכך שלקח אותה לאירוע שהיה יכול להסלים, ושפגע בפרטיות העדה באירוע האלימות במשפחה. “מדובר בהתנהגות סדרתית, חריגה, ומכוערת שיש בה משום הבעת בוז ואף גזל כלפי הארגון מצד אחד כמו גם פגיעה של ממש בתדמית המשטרה ואמון הציבור מצד שני, ואין להכביר מילים על הנזק שהיה נגרם לו היו מעשיו נחשפים לעיני הציבור”.</p> <p>בית הדין, עם שתי שופטות ושופט, קבע (ביד”ם 18-3) כי “השתלשלות האירועים מושא כתב האישום מבישה, מקוממת ומכעיסה ולא מצאנו בה אף לא קרן אור אחת”. “מדובר במעשים ברף חומרה גבוה ביותר”, הם מציינים, ומיד גוזרים על הקצין עונש של “נזיפה חמורה”, שלושה חודשי הורדה בדרגה, ועוד שלושה חודשי הורדה בדרגה על תנאי.</p> <p><strong>בחילה</strong></p> <p>התיקים עליהם כתבתי כאן פורסמו ברבים, לא מדובר במידע חסוי, עם זאת - לא ראיתי שהם זכו לתהודה כלשהי. יחד איתם פורסמו עוד עשרות רבות של תיקים נוספים, עליהם עברתי וקיטלגתי על פי סוגי העבירות ופרטי המקרה. מעבר עליהם מלווה פעמים רבות בתחושת בחילה, פיזית, אך נראה לי חשוב לעשות זאת ולהביא את הדברים הללו לידיעת הציבור. אולי אם מספיק מכם יתקוממו על הטיפול המביש בשוטרים שסרחו - אפשר יהיה להביא לשינוי המציאות המצחינה הזו.</p> <p>בדומה להחלטה שקיבלנו ידידי ג’ון בראון ואני בסדרת התחקירים <a href="https://licensetokillfiles.wordpress.com/">רישיון להרוג</a> שסקרה תיקי הרג של פלסטינים על ידי חיילים ישראלים, בחרתי שלא לפרסם את שמותיהם של השוטרים המעורבים לא כי אני חושב שראוי להגן על זהותם, שפורסמה כבר על ידי בית הדין המשמעתי של המשטרה, אלא כי אני מאמין שהבעיה כאן היא לא רק שלהם, וכי זו בעיה מערכתית שראוי לטפל בה לא במישור הפרסונלי אלא במישור רחב יותר שיתן מענה ראוי לקורבנות של שוטרים כמו שלושת אלה המוזכרים ברשימה הזו. אדם שבית הדין של המשטרה עצמה קבע כי הוא מהווה ביזיון למדים - לא יכול להמשיך וללבוש אותם. העונשים המגוחכים הללו הם לעג לרש, ואם המשטרה לא יכולה לטפל בעבריינים שהיא מגדלת - אולי הגיע הזמן לשקול מסגרת חוקית אחרת שתדע להרחיק את הגורמים הללו מעמדות כח והשפעה.</p> <p>ותודה לידידי היקר ה’ שעזר בהבאת הדברים לידיעת הציבור.</p>

רס”ר ש’

2018-12-07T00:00:00+00:002018-12-07T00:00:00+00:00https://b48.club/2018/12/07/minor-arrests-in-israel<p>נתחיל בסוף. קטינים ישראלים שאינם יהודים נשלחים לכלא בשיעור שהוא יותר מכפול משיעורם באוכלוסיה. המידע הזה, שהגיע שהגיע כבר לפני יותר משנה בתשובה לבקשת חופש מידע <a href="https://foi.gov.il/he/node/6376">ופורסם</a> רק עכשיו על ידי היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים, מעלה שאלות קשות לגבי מידת הצדק לו זוכים קטינים שאינם יהודים במערכת המשפט הישראלית.</p> <p>אבל בואו נתחיל בהתחלה. על פי המידע של שירות בתי הסוהר, כל שנה נמצאים בחזקת שב”ס בין כ- 3,400 ל-4,000 קטינים תושבי ישראל ועוד כ-1,000 עד כ-2,500 תושבי הגדה ומזרח ירושלים.</p> <p style="text-align: center;"><img src="/img/2018-12-07-00.png" alt="minors in the ips - israel vs opt" /></p> <p>זאת אומרת שלאורך השנים שיעור הקטינים תושבי הגדה המערבית ומזרח ירושלים המוחזקים על ידי שב”ס עמד על בין 20% ל-54%. תנו לזה רגע לשקוע. דו”ח שפרסמו בצלם והמוקד להגנת הפרט בשנת 2017 חושף מעט מהשגרה הזו, ואם עוד לא עיינתם בו - <a href="https://www.btselem.org/download/201710_unprotected_heb.pdf">זה הזמן</a>. פשיטות ליליות של חמושים אלימים, כבילות של 12 שעות (ויותר) בחקירה, חיפוש בעירום, מניעת שתיה, מזון, ושירותים, זו הפרקטיקה ה”רגילה”, גם כשמדובר בילדים בני 12. רבים מהקטינים מדווחים גם על הכרחה לשבת בתנוחות מכאיבות למשך זמן ממושך, מניעת מפגש עם עורך דין או עם הוריהם, מניעת שינה וחקירות במהלך הלילה, ואלימות פיזית של מכות מצד החוקרים הישראלים. החוקרים, כדרך קבע, איימו על הקטינים שיפגעו בהם באמצעות חישמול, הרעיבו אותם, וחשפו אותם לקור קיצוני במשך שעות ארוכות. כמו כן איימו החוקרים על הילדים שאם לא יודו במיוחס להם יפגעו בבני משפחתם, יעצרו אותם, או ימנעו מהם עבודה ופרנסה.</p> <blockquote> <p>“נחקרתי כשלוש שעות, לא הייתי אזוק. החוקר אמר שהוא הולך להקליט אותי והוא גם הקליד במחשב. מדי פעם הוא לחץ על משהו, נדמה לי שאז הוא כיבה את ההקלטה, ואז שני אנשים שעמדו מאחוריי כל זמן החקירה היכו אותי. הם נתנו לי מכות עם אגרופנים על הגב, על הבטן ועל החזה. הם דאגו לא לתת לי מכות על הפנים. הם עשו זאת כמה פעמים. הרגל שלי כאבה והייתה כחולה מהפגיעה של כדור הספוג, אבל לא קיבלתי שום טיפול.” - מ.ש., בן 15 בעת מעצרו</p> </blockquote> <p>עילת הכליאה של קטינים מהגדה וממזרח ירושלים היא בעיקר “ביטחונית”. בשנת 2013 פחות מ-10% מהקטינים שהוחזקו על ידי שב”ס נעצרו בנסיבות “פליליות”. השיעור הזה ירד באופן משמעותי מאז, בין השאר בגלל <a href="https://www.unicef.org/oPt/UNICEF_oPt_Children_in_Israeli_Military_Detention_Observations_and_Recommendations_-_6_March_2013.pdf">התערבות</a> של ארגון יוניצ”ף מטעם האו”ם שכינה את היחס של המשטר הצבאי הישראלי לילדים פלסטינים כ-“אכזרי, לא אנושי ומשפיל”. רבות נכתב על איך הצבא הישראלי הפך מצבא לארגון שיטור מדכא, שרבים מתפקידיו כוללים פגיעה משמעותית בקטינים. בטוחני שרבים מכם יסכימו שזה לא התפקיד של אנשי צבא, ולא לשם כך הם נמצאים שם, אבל בעשורים האחרונים זו המציאות. אפשר להמשיך להכחיש אותה למרות הררי הנתונים והעדויות שמראים את התמונה כפי שהיא, אבל זה באמת מיותר.</p> <p style="text-align: center;"><img src="/img/2018-12-07-01.png" alt="minors in the ips - cause of arrest" /></p> <p>על פי נתונים של צה”ל שפורסמו על ידי <a href="https://law.acri.org.il//he/wp-content/uploads/2017/03/OPT-minors-arrests-2015.pdf">האגודה לזכויות האזרח</a>, שיעור מעצרי הקטינים על ידי השלטון הצבאי בגדה בשנת 2015 עמד על כ-6% מסך המעצרים. על פי נתונים של מועדון האסיר הפלסטיני שטרם פורסמו (ואני מקווה להביא אותם כאן) לגבי השנה, עושה רושם שהשיעור הזה נמצא במגמת עליה.</p> <p>כמה מהעדויות שפורסמו בהקשר הזה מזעזעות ומטלטלות, <a href="https://www.o139.org/2014/05/blog-post.html">וכשפרסמתי</a> כמה מהן לפני מספר שנים <a href="https://www.o139.org/2014/05/blog-post_23.html">נקראתי גם אני</a> ל”שיחה” סמי-ידידותית עם אנשי שב”כ שאמרו לי לחדול. לא עבד להם.</p> <blockquote> <p>“הייתי צמא ורעב. כשביקשתי ללכת לשירותים הם אמרו לי להשתין במכנסיים” - מתוך עדותו של ילד בן 8 שנחקר במשך שעות במגרש הרוסים.</p> </blockquote> <p>אבל הבעיה לא נגמרת בחומת ההפרדה. גם קטינים פלסטינים תושבי ישראל סובלים משיעורי כליאה גבוהים משמעותית משיעורם באוכלוסיה, שבשנת 2014 הגיעו כמעט למחצית ממספר הקטינים הישראלים המוחזקים בבתי הכלא. על פי הנתונים, 87% מהכלואים שאינם יהודים הם מוסלמים, ומסיבה מסוימת שב”ס עושה הפרדה בין “מוסלמים” לבין “בדואים”, כשהאחרונים מהווים כ-9% נוספים ממספר הקטינים הכלואים שאינם יהודים. מעניין לראות שהדרוזים, המהווים <a href="http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201811113">1.6%</a> מאוכלוסיית ישראל, כלואים במספרים נמוכים משמעותית משיעורם באוכלוסיה - פחות מאחוז אחד מסך הקטינים שאינם יהודים המוחזקים על ידי שב”ס.</p> <p style="text-align: center;"><img src="/img/2018-12-07-02.png" alt="minors in the ips - by jewishness" /></p> <p>מבחינת העבירות בעבורן מוחזקים הקטינים, שב”ס חשף את אלה של הקטינים הישראלים בלבד: כמעט מחצית מהקטינים הוחזקו על עבירות אלימות ועבירות על הסדר הציבורי, כעשרים אחוזים נוספים הוחזקו על עבירות רכוש, כ-3% על עבירות סמים, כ-2% על עבירות של חיי אדם, וכ-4% על עבירות על ביטחון המדינה (כן, גם “הסתה בפייסבוק” נכלל שם).</p> <p style="text-align: center;"><img src="/img/2018-12-07-03.png" alt="minors in the ips - by offenses" /></p> <p>“כשהגענו הם הורידו אותי לחדרי החקירות, רק שם הורידו לי את כיסוי העיניים. הם הושיבו אותי על כיסא, הורידו את אזיקי הידיים ואזקו את ידיי לכיסא. הם אזקו גם את רגליי לכיסא. החוקר אמר שיש לי זכות שתיקה. ביקשתי לדבר עם עורך דין, החוקר אמר שייתן לי להתקשר לעורך דין אחרי שאודה. הוא לא אפשר לי לדבר עם אבא” - מ.ע., בן 16 בעת מעצרו</p> <p>התמונה שמצטיירת מהמידע של שירות בתי הסוהר לגבי רצידיביזם (חזרה על עבירות) גם היא אינה וורדרדה. ל-45% מהקטינים הישראלים (שוב, שב”ס מפריד לחלוטין בין קטינים תושבי ישראל לקטינים תושבי הגדה) זו הפעם השניה ויותר בבתי הכלא. לרבע מהם זו כבר הפעם השלישית ויותר, וכמעט 8% מהם כבר נכנסו ויצאו 6(!) פעמים מבתי הכלא. כולם, נזכיר, גילם פחות מ-18. תנו לזה רגע לשקוע.</p> <p style="text-align: center;"><img src="/img/2018-12-07-04.png" alt="minors in the ips - recidivism" /></p> <p>נתון נוסף, שמובא בתשובת שירות בתי הסוהר אך קשה להוציא ממנו ערך אמיתי בדרך בה הוא מוצג, הוא שיעור העצורים מול שיעור המורשעים. דו”ח של ארגון “<a href="https://www.btselem.org/download/201506_presumed_guilty_heb.pdf">בצלם</a>” הראה שבבתי המשפט הצבאיים, בהם, כזכור, נידונים רק פלסטינים, שיעור ההיענות לבקשות הארכת מעצר עומד על כ-90%, ועל פי הדו”ח של <a href="https://law.acri.org.il//he/wp-content/uploads/2017/03/OPT-minors-arrests-2015.pdf">האגודה לזכויות האזרח</a>, 72% מהקטינים שעמדו בפני בית המשפט הצבאי הוחזקו במעצר עד תום ההליכים. לצורך השוואה, שיעור המעצרים עד תום ההליכים בישראל, כולל בגירים, עומד על כ-<a href="https://rhr.org.il/heb/2018/03/30008/">25% בלבד</a>. ויתרה מזאת - על פי דו”ח של <a href="https://www.idi.org.il/media/11152/excessive-arrests-and-their-blow-to-equality-under-the-law.pdf">המכון לדמוקרטיה</a> עולה כי ככלל, יהודים מהווים רק כ-30% מהעצורים עד תום ההליכים. תנו לזה רגע לשקוע.</p> <p>אי אפשר להביט בנתונים האלה ולהמשיך להאמין שמערכת המשפט הישראלית לא מוטה לרעת קטינים שאינם יהודים. החל מהעובדה הפשוטה שלרבים מהקטינים שאינם יהודים יש מערכת נפרדת שמופעלת על ידי אנשי צבא שמראש רואים בהם אויב, וכלה בסקירה של הנתונים של מי בסופו של דבר נרקב בכלא ומי נשלח הביתה, רק בגלל שיוך אתני. יש לזה מילה, אני חושב, וצריך להפסיק לפחד להשתמש בה. יש כאן אפרטהייד דה-פקטו, וכמה שננסה לעצום חזק את העיניים ולטעון אחרת - הוא כאן כבר ממזמן, ואם לא נעשה עם זה משהו - הוא גם לא ילך לשום מקום.</p>

נתחיל בסוף. קטינים ישראלים שאינם יהודים נשלחים לכלא בשיעור שהוא יותר מכפול משיעורם באוכלוסיה. המידע הזה, שהגיע שהגיע כבר לפני יותר משנה בתשובה לבקשת חופש מידע ופורסם רק עכשיו על ידי היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים, מעלה שאלות קשות לגבי מידת הצדק לו זוכים קטינים שאינם יהודים במערכת המשפט הישראלית.

2018-05-15T00:00:00+00:002018-05-15T00:00:00+00:00https://b48.club/2018/05/15/nakba-massacre-names<p>לכל איש יש שם, ומהשיח ביממה האחרונה נעדרו שמות ההרוגים בטבח שביצעו חיילי צה”ל סמוך לגדר המפרידה בין רצועת עזה לבין מדינת ישראל. אז הנה הם, אלה שמות:</p> <ol> <li>וסאל אלשיח חליל, בת 15</li> <li>אחמד אלשאער, בן 16</li> <li>עז אלדין אלסמאק, בן 14</li> <li>לילא אלג’נדור, בת 8 חודשים</li> <li>סעדי אבו סלאח, בן 16</li> <li>סעיד אלחיר, בן 16</li> <li>טלאל מטאר, בן 16</li> <li>אברהים אלזרקה, בן 18</li> <li>אסמעיל אלדאהוק, בן 30</li> <li>אחמד שחאדה, בן 23</li> <li>אחמד אלרנתיסי, בן 27</li> <li>חליל מנסור, בן 25</li> <li>שאהר אלמנדהון, בן 32</li> <li>עמאד אלשיח’, בן 19</li> <li>מחמד אבו סתה, בן 26</li> <li>מחמד חרז, בן 21</li> <li>מחמד אלנג’אר, בן 33</li> <li>מחמוד עסאף, בן 23</li> <li>מסטפא אלמצרי, בן 22</li> <li>יחיא אלדאקור, בן 22</li> <li>מחמד אלעאל, בן 39</li> <li>אחמד אלתתר, בן 28</li> <li>מעתצם אבו לולא, בן 20</li> <li>אחמד אלעדיני, בן 30</li> <li>מחמד דובאר, בן 27</li> <li>מחמוד חסין, בן 24</li> <li>מחתאר אבו חמאש, בן 23</li> <li>בלאל אבו דקה, בן 26</li> <li>אחמד חמדאן, בן 27</li> <li>ג’האד אלפרא, בן 30</li> <li>עז אלדין אלעובטי, בן 23</li> <li>פאדי אבו סלמי, בן 30 - קטוע שתי רגליים</li> <li>עבד אלסלאם והאב, בן 39</li> <li>עלי ח’פאג’ה, בן 21</li> <li>מחמד מקדאד, בן 28</li> <li>מחמוד אבו מעמר, בן 28</li> <li>מחמוד אבו טעימה, בן 23</li> <li>כאמל מהבא, בן 19</li> <li>אנס קדיח, בן 21</li> <li>עבידה פרחאן, בן 30</li> <li>מחמד אלעבדאלה, בן 25</li> <li>מחמוד עקל, בן 32</li> <li>אחמד אלג’רף, בן 26</li> <li>פדל חבשי, בן 34</li> <li>עבד אלרחמן אבו מטר, בן 18</li> <li>מסטפא אלמסרי, בן 22</li> <li>מג’הול אלהובה</li> <li>אחמד אלשוא, בן 24</li> <li>אחמד עטאללה, בן 27</li> <li>זאיד עמר, בן 19</li> <li>עלאא אלח’טיב, בן 28</li> <li>מחמד אלעאמודי, בן 31</li> <li>מחמוד ג’נדיה, בן 21</li> <li>מוסא אבו חסנין, בן 36 - חובש במנגנון ההגנה האזרחית</li> <li>מסעב אבו לילה, בן 28 - קצין במודיעין הצבאי</li> <li>מעתז אלנונו, בן 30 - קצין בשב”כ הפלסטיני</li> <li>ג’האד מוסא, בן 31 - קצין בשב”כ הפלסטיני</li> <li>עומר אבו פול, בן 30</li> <li>טרם פורסם</li> <li>טרם פורסם</li> </ol> <p>שמותיהם של שלושת ההרוגים האחרונים יעודכנו כאשר יפורסמו. יהי זכרם ברוך.</p> <p style="text-align: center;"><img src="/img/2018-05-15-01.jpg" alt="Massacres will not stop the struggle" /></p>

לכל איש יש שם, ומהשיח ביממה האחרונה נעדרו שמות ההרוגים בטבח שביצעו חיילי צה”ל סמוך לגדר המפרידה בין רצועת עזה לבין מדינת ישראל. אז הנה הם, אלה שמות:

2018-04-07T00:00:00+00:002018-04-07T00:00:00+00:00https://b48.club/2018/04/07/incitment<p>כשנכנסו החיילים הישראלים למחנה הפליטים עאידה הסמוך לבית לחם בליל חורף קר בראשית השנה לא היה בכך משום חידוש. גם כשחנו את כלי הרכב המשוריינים שלהם סמוך לאחד הבתים, ועשרות מהם הקיפו אותו, עדיין לא נרשמה התרגשות מיוחדת. היה זה ביתו של ערפה אבו סרור, אסיר השפוט ל-17 וחצי שנות מאסר ומוחזק בכלא ישראלי בדרום, ופקידי השב”כ אוהבים לבקר בבתי משפחות האסירים מדי פעם, להפוך קצת את הרהיטים ולפזר איומים.</p> <p>החמושים הישראלים פרצו לבית והחלו להפוך אותו. הם לקחו מחשב וכמה חפצים נוספים, ואז ביקש אחד מהם לראות את תעודת הזהות של יסמין בת ה-20, אחותו של ערפה. הוא הביט בה רגעים ספורים, והודיע שהם לוקחים אותה איתם. החמושים קשרו את עיניה, אזקו אותה, והובילו אותה לאחד מכלי הרכב המשוריינים שחנו בחוץ, ומשם לחדרי החקירות.</p> <p>זו לא הפעם הראשונה שיסמין נעצרה. שלוש שנים קודם לכן, כשהיתה בת 17, היא שכחה בתיקה סכין קטן בו השתמשה לקילוף פירות כשהלכה לבקר את אחיה בבית הכלא. במחסום צבאי ליד דהריה, כשחיפשו בתיקה, נמצא הסכין הקטן, והיא נעצרה. שלושה חודשים בילתה יסמין בכלא על אותו סכין קטן. זמן קצר מאוד יחסית למקרים אחרים בהם האמינה התביעה הצבאית שהסכין היתה אמורה לשמש לצורך דקירה, וזמן ארוך בצורה בלתי נסבלת בהתחשב בנסיבות בו נמצא הפעם.</p> <p style="text-align: center;"><img src="/img/2018-04-07-0.png" alt="Jasmin Abu Srour" /></p> <p style="text-align: center;">יסמין אבו סרור</p> <p>אבל חזרה לחורף 2018. על מה נעצרה יסמין? האם היא היתה חברה בחוליה שתכננה להשתלט על חגיגות ט”ו בשבט בקרית ארבע? לא. האם היא הכינה במרתף ביתה פצצת אטום שהיתה מאדה את פרדס חנה? לא. האם היא סחרה בסמים או סרסרה בנערות בבורגוס? לא, ולא.</p> <p>אז מה הביא את הצבא הישראלי לשלוח עשרות מאנשיו באישון לילה על מנת לפשוט על ביתה, להפוך אותו, ולקחת אותה למתקן חקירות? ובכן, זה היה פוסט בפייסבוק בן ארבעה ימים. חמש מילים, ארבעה אימוג’ים, ותמונה.</p> <p style="text-align: center;"><img src="/img/2018-04-07-1.png" alt="Inciting post" /></p> <p style="text-align: center;">הפוסט שפרסמה אבו סרור</p> <p>בתמונה, שאינה תמונה מקורית שלה, אגב, אלא כזו שמצאה ברשת, מופיעים זה לצד זה דגל פלסטין ודגל אלג’יריה, כאפיה, סכין, רובה, ומסכת גאי פוקס. המילים, בעברית עילגת, “#עדס, לדקור אותך עד מוות”, והאימוג’ים הם סימן לרדיואקטיביות, סכין, פצצה, ואקדח.</p> <p>מרגישים מוסתים? כי אבו סרור הואשמה ב”הסתה - עבירה לפי סעיף 251 לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] התש”ע - 2009”, ומאז אותו ליל ינואר קר בראשית השנה היא מוחזקת בכלא. אנשי התביעה הצבאית עשו מה שהם בדרך כלל עושים, ודחו את הדיונים בעניינה פעם אחרי פעם כדי ללחוץ עליה להודות במסגרת עסקת טיעון, וכעבור כמה חודשים בכלא - היא נשברה, הודתה ב”הסתה”, ובתמורה קיבלה גזר דין של שבעה חודשי מאסר בפועל, מה שאומר שהיא תשוחרר בעוד כשלושה חודשים. הפוסט, אגב, עדיין מתנוסס ברשת ומסית אנשים על ימין ועל שמאל.</p> <p>המקרה של אבו סרור מאיר פרקטיקה פסולה של דיכוי שמפעילה המשטרה החשאית הישראלית כלפי האוכלוסייה הפלסטינית, וכלפיה בלבד. למשרד המשפטים הישראלי יש מנגנון מיוחד, קו ישיר לחברת “פייסבוק” בו הוא מתגאה שהחברה האמריקאית נענית לרוב בקשות הסרת התכנים שלו. ברם, כפי שראינו, זה לא המקרה. הפוסט עדיין שם.</p> <p>האמת היא, שהמשטרה החשאית הישראלית משתמשת בסעיף ה”הסתה” כחלופה למעצרים מנהליים. זה התחיל בסביבות חודש יוני של שנת 2014, אז נעצר בצו מנהלי תושב מזרח ירושלים אחרי שפרסם פוסט בפייסבוק ובו פסוק מהקוראן. מכיוון שהיה מדובר באדם שהחזיק תעודת תושבות (לא תעודת זהות כחולה, אך במעמד טוב יותר מרוב הפלסטינים בגדה המוחזקים תחת משטר צבאי), הצו לכליאתו ללא משפט דרש את חתימת שר הביטחון, שהיה אז משה יעלון. הבירוקרטיה שנדרשה כדי להוציא את הצו הזה היתה, ככל הנראה, מעייפת מדי בשביל אנשי השירות החשאי הישראלי, ובעבודת מטה פנימית נמצא פתרון קל יותר. למה לטרוח לעבור את כל המסלול המתיש הזה שדרש שתי חתימות של בכירים עסוקים, אם אפשר פשוט לפתוח דפדפן, להקיש בשורת הכתובת את זו של פייסבוק, ולצעוק “גוואעלד”?</p> <p>וזה כמובן נכון וקל יותר כשמדובר ב”סתם” פלסטינים מהגדה. אם פעם היה צריך להשתמש בחוקי חירום דרקוניים, להחתים את אלוף הפיקוד, ולהתמודד עם עתירות על הוצאת הצו תוך צורך לפברק “חומרים חסויים” וללטף את השופטים הצבאיים, עכשיו כל מה שהיה צריך לעשות זה להתחבר לפייסבוק ולשלוח את כנופיית החמושים התורנית באישון לילה לקטוף את הצעיר או הצעירה לחודשים ארוכים בכלא. כדי לוודא שהעצורים לא ישתחררו מהר מדי, דואגים “לדחות” את הדיונים פעם אחר פעם באמתלות קלושות, והנה הפכנו מעצר פסאודו-חוקי שמעורר ביקורת על עצם היותו אנטי-דמוקרטי ונוגד את יסודות המשפט, למעצר אולטרה-חוקי שלא דורש שום אישור או הסכמה. פיותיהם של מבקרי המעצרים המנהליים נסכרים, כי הנה - יש האשמה, ויש הזדמנות להגנה, אבל בפועל - מדובר באותו הדבר בדיוק. מעצר ארוך, שנמשך כל זמן שפקידי השירות החשאי חפצים בכך. טושה.</p> <p>מול עצורים רבים, כולל מול אבו סרור, החוקרים לא מנסים להסתיר את זה. הברירה שניתנה לה (ומופיעה שחור על גבי לבן במסמכים המשפטיים בעניינה) היא להודות ב”הסתה” או שיוציאו נגדה צו מנהלי שיוארך פעם אחרי פעם. שב”כ, אגב, לא מבטיח שלא יוציא צו מנהלי בתום תקופת הכליאה הנוכחית (דבר שמופיע בגזר הדין עצמו).</p> <hr /> <p>אז שימוש לרעה בחוק, שאפילו שב”כ והפרקליטות מודים בו, יש. אבל למרבה הצער - זה לא הכל. בשעה שאתם יכולים לצקצק מול הסטטוס שהעלתה אבו סרור עם הקריאה לדקור יהודים, ולהרהר ביניכם לבין עצמכם שאולי כן צריך להשליך לכלא כל מי שקורא לאלימות כזו, אי אפשר להתעלם מהעובדה שאיכשהו המעצרים הללו קורים רק ללא-יהודים. דף הפייסבוק “גזענים שמדכאים אותי”, שהפסיק לפעול לפני כשנה, עדיין אוגר דוגמאות רבות לקריאות לאלימות קשה פי כמה מזו של אבו סרור. בתמונה להלן יש כמה דוגמאות של ישראלים הקוראים להשליך פצצות, להרוג, לשרוף, לאנוס, להניח מטענים, לעשות פיגועים, להשליך בקבוקי תבערה, ולירות באזרחים ישראלים. מכיוון שלישראלים רבים יש גישה לנשק במסגרת הצבא או מסגרות אחרות, ומכיוון שמדובר באיום לאלימות מיידית, קשה לחשוב על סיבה אחת שאינה גזענית מדוע דווקא אבו סרור נעצרה ולא ניר חי, שלי לימור, נתן איסראלוב, או כל אחד מהשמות בצילום המסך להלן.</p> <p style="text-align: center;"><img src="/img/2018-04-07-2.png" alt="Inciting posts" /></p> <p>אלה כמובן רק מספר קטן מאוד של דוגמאות לשיח הארסי והאלים ברשתות החברתיות, והעובדה שהמשטר הישראלי מנצל את כוחו כדי לדכא רק צד אחד בו, היא צבועה ומתחסדת. אין בדברים האלה לומר שמדובר בשיח שיש לעודד, אך גם לקרוא לזה “חוק” זו חתיכת בדיחה עצובה. אכיפה בררנית ומפלה נגד ציבור אתני אחד היא רק עוד אמצעי דיכוי, ואין בינו לבין צדק דבר וחצי דבר.</p> <hr /> <p>אבו סרור היא אחת מאלפים. אלפי תושבים פלסטינים זומנו ל”שיחות” בעקבות פעילותם ברשת. לא רק בפייסבוק, כמובן. אפילו אינסטגרם וגוגל פלוס זכו להופיע בכתבי אישום על “הסתה”. השיחות, חלקן מנומסות יותר וחלקן פחות, מתבצעות הן על ידי פקידי שב”כ והן על ידי עושי דברם ברשות הפלסטינית. חלקן מתבצעות אחרי מעצר אלים, וחלקן בעקבות שיחת טלפון מנומסת אך תקיפה. השיחות האלה מצטרפות לאלפי הפוסטים שצונזרו והוסרו מהרשת בעקבות פניות של משרד המשפטים הישראלי לחברות הטכנולוגיה, בהליך אנטי-דמוקרטי שמוביל ראש מחלקת הסייבר בפרקליטות ד”ר עו”ד חיים ויסמונסקי.</p> <p>מי שחושב שזה יעצר כאן, טועה טעות חמורה. המגמה ברורה, והיא להחמרת האכיפה המפלה, ולהגברת הצנזורה. אבו סרור שילמה, בינתיים, בשבעה חודשים מחייה על הפוסט שפירסמה, רבים אחרים שילמו הרבה יותר. אתם יכולים לא יכולים להסכים עם דבריה, אפילו לגנות אותם, אבל אם תשתקו עכשיו על מה שנעשה לה, אתה יכולים להיות בטוחים שאתם תהיו הבאים בתור.</p>

כשנכנסו החיילים הישראלים למחנה הפליטים עאידה הסמוך לבית לחם בליל חורף קר בראשית השנה לא היה בכך משום חידוש. גם כשחנו את כלי הרכב המשוריינים שלהם סמוך לאחד הבתים, ועשרות מהם הקיפו אותו, עדיין לא נרשמה התרגשות מיוחדת. היה זה ביתו של ערפה אבו סרור, אסיר השפוט ל-17 וחצי שנות מאסר ומוחזק בכלא ישראלי בדרום, ופקידי השב”כ אוהבים לבקר בבתי משפחות האסירים מדי פעם, להפוך קצת את הרהיטים ולפזר איומים.

2018-02-24T00:00:00+00:002018-02-24T00:00:00+00:00https://b48.club/2018/02/24/the-idf-is-a-terrorist-organization<p>לא מעט ארגונים באזור שלנו מוגדרים כ”ארגוני טרור”, אבל אחד מהם בולט במיוחד. הוא אחראי לפחות ל-2,700 התנקשויות ממוקדות, מאות אלפי חטיפות אלימות של אזרחים, שימוש בפצצות שגבו את חייהם של אלפי ילדים, חטיפת מטוסים וכלי שיט, הוא מטיל את אימתו על מליוני בני אדם, ועדיין זוכה לתמיכה של מדינות רבות בעולם.</p> <p><strong>התנקשויות</strong></p> <p>ב-70 השנים מאז הוקם הארגון הוא אחראי על <a href="http://nationalpost.com/news/world/poisoned-toothpaste-and-exploding-phones-israel-linked-to-2700-assassination-operations-in-70-years">כ-2,700 התנקשויות</a>, טוען עיתונאי ישראלי, המבסס את טענתו על אלפי עמודים של מסמכים וכאלף ראיונות. טלפונים מתפוצצים, <a href="http://nationalpost.com/news/world/poisoned-toothpaste-and-exploding-phones-israel-linked-to-2700-assassination-operations-in-70-years">משחת שיניים</a> שלוקח לה חודש להרוג את הקורבן, <a href="http://www.mako.co.il/news-military/security/Article-449a98746848141004.htm">תרסיסי רעל</a>, <a href="http://www.mako.co.il/news-military/security/Article-e140804765dd641004.htm">טילים הנורים</a> מכלי טייס בלתי מאוישים, <a href="https://en.wikipedia.org/wiki/Ghassan_Kanafani#Assassination">פצצות ברכבים</a>, ועוד ועוד. ההתנקשויות האלה גבו את חייהם של חפים מפשע רבים שאיתרע מזלם להיות סמוך למושא ההתנקשות בעת שהארגון החליט שהגיע הזמן לקפד את חייו.</p> <p><strong>פיגועים המוניים</strong></p> <p>מאז שנת 2000 <a href="https://www.btselem.org/hebrew/statistics/fatalities/before-cast-lead/by-date-of-event">אחראי הארגון למותם של 9,286 בני אדם</a>, מהם 2013 קטינים, וכ-4,329 אזרחים לא מעורבים. מדובר באחד מהארגונים הקטלניים ביותר באזור. הוא לא בוחל בשימוש <a href="https://www.btselem.org/hebrew/gaza_strip/20090521_btselem_to_jag_army_must_stop_using_white_phosphorus">בחומרים כימיים</a> לצורך הרג אזרחים, ועל פי עדויות רבות גם <a href="http://10tv.nana10.co.il/Article/?ArticleID=638611">בחומרים רדיואקטיבים</a>.</p> <p style="text-align: center;"><img src="/img/2018-02-24-0.jpg" alt="mi yemalel" /></p> <p><strong>חטיפות וירי על כלי שיט</strong></p> <p>בראשית חודש פברואר של שנת 2009 <a href="https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3667254,00.html">פשטו כוחות חמושים</a> של הארגון על ספינה שהניפה את דגל טוגו ושיצאה מנמל ביירות. הם חיבלו במכשירי הקשר ובציוד טכני נוסף שהיה על הספינה, וחטפו את נוסעיה לנמל ידידותי לארגון. שנה מאוחר יותר, במאי 2010, <a href="http://www.bbc.com/news/10203726">השתלטו כוחות חמושים</a> של הארגון באלימות רבה על ספינה ששטה תחת דגל טורקי, הרגו 9 מהם ופצעו 20 נוספים. מאוחר יותר הוכרח הארגון לשלם פיצויים בסך 20 מיליון דולר על המתקפה הזו. עוד שנה עברה, ושוב <a href="http://gulfnews.com/news/mena/palestine/israeli-navy-seizes-gaza-bound-french-yacht-1.840215">השתלט הארגון</a> על יאכטה צרפתית, חטף את נוסעיה לנמל ידידותי לארגון, ואף הטריד מינית כמה מהנוסעות. גם ב-2016 השתלט הארגון על ספינה ועליה <a href="https://ashdodonline.co.il/34745/%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%9C%D7%A0%D7%9E%D7%9C-%D7%90%D7%A9%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%97%D7%99%D7%9C-%D7%94%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%9C%D7%98-%D7%A2%D7%9C-%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%AA/">13 נשים</a>.</p> <p>בנוסף, ובאופן קבוע, <a href="https://www.btselem.org/hebrew/gaza_strip/20170622_killing_of_fisherman_muhammad_baker">יורים</a> כלי שיט של הארגון לעבר סירות דייגים אזרחיות, ירי שלעיתים נגמר במוות של אזרחים או בחטיפתם לנמל ידידותי לארגון, שם הם מוחזקים במתקנים מיוחדים במשך זמן רב.</p> <p><strong>חטיפות והפלות מטוסים</strong></p> <p>ב-10 באוגוסט 1973 חטף הארגון את <a href="https://docs.google.com/file/d/0B4lNqBSBfg_dMmRtOXluX2d0OVU/edit">טיסה 006</a> של חברת התעופה העיראקית שיצא מביירות לעבר בגדד והכריח את הקברניט להנחית אותו במדינת אויב, שם השתלטו עליו חברי יחידת העילית החמושה של הארגון. ב-21 בפברואר 1973 הפיל הארגון מטוס נוסעים אזרחי שהיה בדרכו מטריפולי לקהיר, 108 בני אדם נהרגו. לאורך השנים היו מספר “<a href="https://www.nytimes.com/2018/01/23/magazine/how-arafat-eluded-israels-assassination-machine.html">כמעט</a>” חטיפות נוספות, בעיקר בניסיונות להתנקש במנהיגי ארגונים יריבים.</p> <p><strong>חטיפות אזרחים</strong></p> <p>מדי לילה, במשך עשרות שנים, פושטות חוליות חמושות של חברי הארגון על ישובים אזרחיים וחוטפות אנשים ממיטותיהם, פעמים רבות תוך הפעלת אלימות קשה נגדם ונגד בני משפחתם. בשנת 2017 נערכו 6,742 חטיפות ליליות כאלה, ממוצע של 18.4 ליום, כולל שבתות וחגים. בין החטופים גם קטינים רבים (ב-2017 נחטפו 1,467 קטינים) בהם ילדים ממש. את החטופים לוקחים פעילי הארגון למתקנים מיוחדים, שם, על פי עדויות רבות, הם <a href="https://www.btselem.org/hebrew/torture">מעונים</a> ואז מוחזקים למשך חודשים ושנים.</p> <p>בין השאר מכוון הארגון את פעילותו נגד <a href="https://mekomit.co.il/%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%95-%D7%90%D7%AA-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%98-%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%91%D7%9B%D7%9C%D7%90-%D7%94%D7%99/">נבחרי ציבור</a>, והוא חטף והחזיק כ-20 מהם בשנת 2017. נגד <a href="https://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.5563061">חלק מהחטופים</a> לא מנסה הארגון אפילו לטעון שהם עוסקים בהתנגדות, אלא פשוט מחזיק אותם בגלל שאינם מסכימים לשתף עימו פעולה.</p> <p><strong>טרור יומיומי</strong></p> <p>בנוסף לטרור הלילי שמטרתו חטיפת אזרחים, הארגון נוהג להציב מחסומי דרכים אקראיים על מנת לעכב אזרחים, לעיתים במשך שעות ארוכות, ולצורך מנגנון החטיפות שלו. מדי פעם מחליט הארגון להטיל <a href="https://www.btselem.org/hebrew/freedom_of_movement/20171003_kafr_a_dik_collective_punishment">מצור על ישובים שלמים</a> ולמנוע כניסה ויציאה של אזרחים. הארגון גם <a href="https://www.btselem.org/hebrew/topic/punitive_demolitions,">הורס בתים</a> של משפחות שלמות שאחד מבניהן מעז להביע התנגדות לפעילותו, למרות ששאר בני המשפחה לא עשו דבר.</p> <p>הארגון משתמש גם <a href="http://www.mako.co.il/news-military/security-q1_2015/Article-2603f9c96e9db41004.htm">בכלבי תקיפה</a> על מנת להטיל אימה על אזרחים, ומפעיל <a href="https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4352465,00.html">מתקנים ניידים מיוחדים</a> שתפקידם לפזר ביוב ונוזלים מצחינים לתוך הבתים ובתי העסק של אזרחים בעוד פרקטיקה לפגיעה קולקטיבית באוכלוסיה.</p> <p><strong>שימוש בילדים ובאזרחים לקידום מטרות הארגון</strong></p> <p>על מנת לתת לגיטימציה לפעולות הטרור של הארגון נגד אוכלוסיה אזרחית, הוא משתמש בילדים ובמשפחות כדי להשתלט על שטחים, ואז לטעון ללגיטימציה בשימוש בכח על מנת “להגן” עליהם. השימוש בילדים מאפשר לו ליצור מדיניות הפרדה (אפרטהייד) בכל תחומי החיים בשטח שתחת שליטתו, לטובת חברי הארגון ובני משפחותיהם, כמובן.</p> <p>הארגון אף <a href="https://www.10.tv/news/156210">מצטרף</a> לפשיטות של כנופיות אזרחיות על ישובים אזרחיים אחרים על מנת להגן עליהם ולהעניק להם גיבוי במקרה ויפגשו תגובה מצד האוכלוסיה המקומית.</p> <p><strong>הצדקה דתית ואידיאולוגית</strong></p> <p>הארגון מחזיק <a href="https://www.aka.idf.il/main/rabanut/">זרוע דתית</a> אשר מספקת את הבסיס המיתי לפעולותיו, אך גם בקרב שורות הארגון ההצדקות הללו קיימות כבסיס לפעולה אלימה: “<a href="https://www.haaretz.co.il/news/politics/1.2373864">אנו נלחמים כנגד אויב המנאץ שמך</a>”, “<a href="https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/11/ART/839/695.html">מצווה דתית קודמת לפקודה צבאית</a>”, ועוד.</p> <p><strong>תמיכה בינלאומית</strong></p> <p>למרות אלפי ההרוגים ומאות אלפי הקורבנות האחרים שהוא משאיר אחריו, הארגון זוכה לתמיכה בינלאומית נרחבת, ואף לסיוע צבאי וכלכלי ממדינות מובילות בעולם. עד היום <a href="http://www.jewishvirtuallibrary.org/total-u-s-foreign-aid-to-israel-1949-present">העבירה ממשלת ארצות הברית</a> לארגון סכום מדהים של 129 מיליארד דולר, ורק השנה התחייבה להעביר <a href="https://www.reuters.com/article/us-usa-israel-statement/u-s-israel-sign-38-billion-military-aid-package-idUSKCN11K2CI">סכום נוסף</a> של 38 מיליארד בעשור הקרוב.</p> <p><strong>תעמולה</strong></p> <p>מדי שנה מוציא הארגון <a href="https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03679.pdf">מאות מיליוני שקלים</a> על תעמולה. התקציב משומש בין השאר <a href="https://www.haaretz.co.il/news/politics/1.3221868">לחתירה תחת משטרים בעולם</a> כדי לסלק התנגדות לפעילותו.</p> <p><img src="/img/2018-02-24-01.png" alt="IDF is a terror organization" /></p> <p style="text-align: center;">[<a href="https://digitalwords.net/526/">מקור תמונה</a>]</p> <p><strong>ביקורת</strong></p> <p><a href="https://www.openu.ac.il/zmanim/zmanim108/download/zmanim108-harari.pdf">טרור</a> הוא עניין סובייקטיבי. לו חוליות חמושות היו פושטות מדי לילה על נתניה, גדרה, וחיפה, למשל, וחוטפות איתן עשרות תושבים למתקניהן, שם הם היו מעונים ומוחזקים לחודשים ארוכים ואף שנים, אין ספק שהיתה קמה זעקה בקרב הציבור הישראלי שככה אי אפשר להמשיך. לו היו חמושים יורים על סירות אזרחיות ישראליות, היתה קמה קריאה לצאת נגד התוקפים. לו היו רכבים של ארגוני טרור מסתובבים ברחובות צהלה וסביון ומרססים ביוב לתוך הבתים, סביר להניח שהיו מתעוררים תושבי הארץ על מנת להגן על עצמם מול התוקפנות הזו.</p> <p>נטען כי הארגון הזה הוא “צבא” ולא ארגון טרור, אך מהותית, ומבחינה מעשית, הארגון מטיל את חיתתו על תושבי ואזרחי האזור מזה שבעה עשורים, עוסק בכל הפעילויות שנסקרו מעלה ועוד כמה שלא נסקרו, סוגר שטחים כרצונו ומעביר בעלות על שטחים אחרים בכח הזרוע לחברי הארגון וקרוביהם. אז לעטוף את זה בסמנטיקה אפשר כמה שרוצים, אבל מהותית, שום דבר לא יעזור, צה”ל, היום, הוא בעיקר ארגון טרור.</p>

לא מעט ארגונים באזור שלנו מוגדרים כ”ארגוני טרור”, אבל אחד מהם בולט במיוחד. הוא אחראי לפחות ל-2,700 התנקשויות ממוקדות, מאות אלפי חטיפות אלימות של אזרחים, שימוש בפצצות שגבו את חייהם של אלפי ילדים, חטיפת מטוסים וכלי שיט, הוא מטיל את אימתו על מליוני בני אדם, ועדיין זוכה לתמיכה של מדינות רבות בעולם.