סם סימון, "משפחת סימפסון" וזכויות בעלי-החיים
סם סימון היה אחד היוצרים הפוריים ביותר בתחום הטלוויזיה – על-אף שהוא זכור במיוחד בתור אחד מאנשי הצוות שיצר את "משפחת סימפסון", היה לו חלק ביצירה של מגוון רחב של תכניות טלוויזיה נוספות, ביניהן "חברים", "המופע של דרו קארי" ו"חופשי על הבר" ("Cheers"). היצירה הבולטת ביותר בקריירה שלו, "משפחת סימפסון", תוכננה במקור כעיבוד לסדרת הקומיקס של גריינינג "החיים בגיהנום" ("Life in Hell"), אך מכיוון שגריינינג לא היה מעוניין לאבד את זכויות היוצרים על הקומיקס, הרעיון שונה. סימון אמנם עזב את צוות ההפקה של הסדרה לאחר מספר עונות, אך הוא המשיך לקבל תמלוגים על חלקו בהפקתה עד מותו.
את כוונתו להוריש את הונו לצדקה (לאחר שאובחן לפני כשנה כחולה באופן סופני בסרטן המעי הגס) חשף בראיון ששודר בפודקאסט WTF, בהנחיית הקומיקאי מארק מרון. למרות מחלתו, הפגין סימון בראיון גישה אופטימית ומעודדת, כשהוא מדגיש שהוא חי חיים מספקים ומלאי-יצירה, ושהוא עוזב את העולם בידיעה שהוא עשה כמיטב יכולתו לתמוך במטרות בהן הוא מאמין.
חלק גדול מהונו החל לתרום כבר בעודו החיים – בין השאר, מימן קניית ספינה חדשה (הנקראת על שמו) לארגון "Sea Shepherd", ארגון הנאבק בציד לא-חוקי של לוויתנים ודולפינים. באחוזתו של סימון מנוהל בית מחסה לשיקום כלבים פגועים, בחלקם הגדול כלבים שהוצלו מקרקסים או ממופעים שונים. סימון גם תומך נלהב בטבעונות, ובין השאר גם מממן רשת של בתי-תמחוי המחלקים ארוחות טבעוניות לנזקקים.
"משפחת סימפסון" וזכויות בעלי-חיים
סימון לא היה הצמחוני היחיד בין אנשי צוות התכנית "משפחת סימפסון" – בין השאר, גם דן קסטלנטה, השחקן המדובב את קולו של הומר סימפסון (באופן אירוני, דווקא אחת הדמויות חובבות-הבשר ביותר שנראו על המרקע). הסדרה נקטה מימיה המוקדמים ביותר בקו אנטי-ממסדי, שאינו נמנע מלבקר מוסכמות חברתיות – והדבר בא לידי ביטוי גם בעיסוק שלה בנושאי זכויות בעלי-חיים. הדבר בא לידי ביטוי בפרט דרך דמותה של ליסה, שהפכה לצמחונית במהלך העונה השביעית של הסדרה.
הרעיון להפוך את דמותה של ליסה לצמחונית נולד באופן מקרי, כחלק מבדיחה משנית בפרק בעונה השישית. בפרק זה ניתנה הצצה לעתידה הרחוק של ליסה, בתור אישה בוגרת, 15 שנים בעתיד. בסצינה שבה ליסה-העתידית ובן-זוגה מונים את התכונות המשותפות שלהם, ומזכירים ביניהן "שנינו חסרי הומור לגבי הצמחונות שלנו". הרעיון הזה מצא חן בעיני צוות ההפקה, שהחליטו להפוך את הצמחונות לתכונה קבועה של ליסה, ובעונה הבאה הוחלט להפיק פרק המוקדש לסיפור הפיכתה של ליסה לצמחונית.
הפרק נכתב על-ידי דיוויד אקס כהן, שהמשיך אחר כך ליצירת הסדרה המצוירת פיוצ'רמה. כהן מחשיב את כתיבת הפרק בתור התרומה הגדולה ביותר שלו לסדרה "משפחת סימפסון". במהלך הפרק, ליסה מבקרת בפינת ליטוף, ובעקבות כך מתחילה לראות את הקשר בין הטליים שפגשה שם, לבין בשר-הטלה שבצלחתה – סיטואציה המוכרת כנראה גם מחייהם האמיתיים של רבים מהצופים. לאחר שהיא מחליטה להפסיק לאכול בשר, שאר בני-משפחתה, ובפרט אביה חובב-הבשר, אינם מגלים סובלנות לאורח-החיים החדש שלה. גם בבית-הספר (בו היא מסרבת להשתתף בנתיחת בעלי-חיים) ובין חוג חבריה היא נתקלת ביחס עוין ביחס לצמחונות שלה. היא זוכה, בסופו של דבר, לעזרה בלתי-צפויה מבעל המכולת השכונתית, אפּוּ, המתגלה כטבעוני, ומסייע לליסה ללמוד כיצד לשמור על שלום בית סביב שולחן האוכל למרות חילוקי-הדיעות הערכיים עם בני משפחתה.
הפרק מצליח לבקר בחריפות כמה מהטענות המושמעות נגד צמחונות – בין השאר, בסצינה בה מוקרן בפני בני כיתתה של ליסה סרטון תעמולה של תעשיית הבשר, "Meat and you", במטרה לענות על השאלות שמעלה ליסה. בסרטון מוצגים באופן פארודי כמה מהטיעונים הנפוצים המשמשים להצדקת אכילת בשר, בין השאר "אילו לפרה הייתה הזדמנות, היא הייתה אוכלת אותך ואת כל היקרים ללבך!" ו"זו שרשרת המזון!" (המומחשת באופן גרפי על-ידי תרשים בו חיצים מפנים מינים שונים של בעלי-חיים אל קיבתו של האדם).
בפרק הופיעו, ככוכבים אורחים, הזמר פול מקרטני ואישתו לינדה, שידועים כפעילים בולטים לקידום צמחונות. בני הזוג מקרטני התנו את השתתפותם בתכנית בכך שליסה תישאר צמחונית גם בהמשך הסדרה. ואכן, הצמחונות של ליסה המשיכה להיות מוזכרת במהלך הסדרה, ולשמש כרקע גם לעלילות פרקים נוספים – למשל, בפרק מהעונה ה-19 בו בין בארט וליסה משתפים פעולה על-מנת להציל עגל משחיטה.
מדי פעם, ההומור של התכנית הפנה חיצי לעג עוקצניים גם כלפי דמויות צמחוניות, וביקר גם התנשאות וחוסר-סובלנות בתוך התנועה לזכויות בעלי-חיים (כך למשל, כשהופיעה בתכנית דמות של נער טבעוני המותח ביקורת על ליסה על כך שהיא רק צמחונית ומסביר שהוא "טבעוני בדרגה חמש – לא אוכל שום דבר המטיל צל"). אך למרות זאת, התוכנית ביטאה לרוב אהדה לזכויות בעלי חיים, והציגה את נקודת המבט של אלו המנסים להגן על בעלי-החיים – כמו גם של בעלי-החיים עצמם.
