חיות משובטות בארצות-הברית

FDA: "הערכת סיכון"

ב-27.12.2006 פרסם מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) טיוטה של דו"ח הערכת סיכון לגבי מוצרי מזון מחיות משובטות ומצאצאיהן. לפי הדו"ח, בשר וחלב מבקר, מחזירים ומעזים משובטים "בטוחים לאכילה כמו המזון שאנו אוכלים בכל יום" (טענה אירונית לאור הקשר ההדוק בין צריכת מוצרים מן החי במערב לבין המחלות הסופניות הנפוצות ביותר). המינהל אף קבע שאין צורך בסימון מיוחד למוצרים אלה. FDA יקבל את תגובות הציבור לנושא עד 2.4.2007 ולאחר מכן יגיש את החלטותיו הסופיות. עד אז, מתבקש המגזר החקלאי להימנע משיווק מוצרי מזון מחיות משובטות ומצאצאיהן, בהתאם להסכמה שהתקבלה באופן וולונטרי בעניין בשנת 2001 ושרוב תעשיות בעלי-החיים (אך לא כולן) פועלות בהתאם לה. בעיתונות האמריקאית ההערכות הן שמוצרים מחיות משובטות ייכנסו לשוק בהיקף מסחרי משמעותי תוך חודשים עד שנים. בישראל, לפי ידיעות אחרונות, מנהל השירותים הווטרינריים מסר שאין כוונה להשתמש בשיבוט עגלים, תוך התאמה עם התקן האירופי ולא האמריקאי.

הפרה Liz 2 ושיבוט שלה, מתוך פרסומת של חברת הביוטכנולוגיה Cyagra לשיבוטים בתעשיית החלב (2004) 

עמדת ארגוני הצרכנים

ארגונים בארצות-הברית הודיעו שייאבקו נגד עמדת FDA, בעיקר מתוך חשש לבריאות הצרכנים וכן מטעמים דתיים. לפי כתבה ב-foodconsumer.org, סקר שנערך בקיץ 2006 מצא ש-65% מהציבור האמריקאי חשים "אי-נוחות" בעניין חיות משובטות, ו-50% "מתנגדים בתוקף" לצריכת בשר מחיות משובטות. על רקע זה תמוהה במיוחד עמדת FDA, לפיה אין צורך בסימון מיוחד למוצרים מחיות משובטות. דו"ח FDA מסתמך על בדיקות קצרות-מועד בלבד של כימיקלים במוצרים ושל בריאות החיות המשובטות. מסכם כתב foodconsumer.org:


אחת מן הטענות שהעלו ארגוני צרכנים היא, שהמערכת החיסונית של חיות משובטות חלשה יחסית, והחזקתן בחיים תחייב שימוש בתרופות בנוסף על השימוש הנרחב הנהוג בתרופות במשקים תעשייתיים כיום; המדובר בכימיקלים שיגיעו לבסוף גם לגוף הצרכנים. התאחדות הצרכנים של אמריקה תבקש מחברות מזון ומסופרמקטים לסרב למכור מזון מחיות משובטות. לדבר קרול טאקר פורמן מההתאחדות, "לא הסוכנות ולא מדעני בעלי-חיים מוסמכים לומר לנו האם ומתי זה מקובל מבחינה אתית שבני-אדם ישנו את הטבע המהותי לחיות." סבלן של החיות כתוצאה משיבוט עולה בדיון הציבורי בעיקר בעקיפין. לדבר טאקר פורמן לרשת CBS, "ה-FDA מתעלם ממחקר המראה שהשיבוט מוביל ליותר מקרים של מוות ודפורמציה בחיות בהשוואה לטכנולוגיות רבייה אחרות." כזכור, היונק המשובט הראשון מתא בוגר, הכבשה דולי, נולדה בפברואר 1997 ומתה בגיל 6 בעקבות מחלת ריאות, לאחר שסבלה מדלקת פרקים.

עמדת התעשייה

תעשיית הביוטכנולוגיה היא המרוויחה הישירה מדו"ח FDA, ובמיוחד חברת .ViaGen Inc מטקסס, המחזיקה ברוב הפטנטים בתחום ושיבטה בשנה החולפת 65 פרות ופרים וחמישה סוסים. המחיר לשיבוט גבוה מאוד ויאפשר הגברת הריכוזיות של תעשיות הבשר והחלב. תעשיות הבשר פרסמו תמיכה בדו"ח FDA; תעשיית החלב הגיבה באופן זהיר יותר, בטענה שעדיין מוקדם לדעת אם השיבוט ישמש בתעשייה זו. אנשי FDA והתעשיות מציפים את העיתונות בהבטחות "מרגיעות", לפיהן חוות-הדעת של המינהל חלה רק על שיבוט ולא על הנדסה גנטית; כלומר, על יצירת צאצאים גנטיים זהים לחיות "משובחות באופן טבעי" ולא על שכפול חומר גנטי לאחר התערבות במעבדה, המאפשרת חיבור תכונות הזרות זו לזו. ד"ר לריסה רודנקו, יועצת ביוטכנולוגיה בכירה במרכז למדעים הווטרינריים, FDA, אמרה לעיתון יחסי ציבור של חקלאים (Truth About Trade and Technology):


דברי יועצת FDA מבטאים היטב את עמדת התעשייה ואת הטעיית הציבור שהיא נוקטת. טכניקות הרבייה שציינה רודנקו כלל אינן גובות מהחיות "מחיר מזערי". מעבר לפגיעה הקיצונית בחיות במהלך הניסויים המובילים לפיתוח כל טכניקה כזו ולסבל הכרוך בשימוש בטכניקות אלה באופן שוטף (ריסון אלים, התערבות כירורגית), החיות ה"משובחות" שעתידות לעבור שיבוט יהיו תוצאה של עיוות קיצוני באמצעות ברירה מלאכותית. אין ולא כלום בין ברירה מלאכותית לבין "תכונות רצויות שהופיעו באופן טבעי"; טכניקה זו נועדה ליצירת תכונות גוף רווחיות לחקלאים, כגון עודף שרירים על חשבון תקינות השלד, מערכת הלב-ריאה והמערכת החיסונית; השיבוט יאפשר שעתוק של מבנה גוף מעוות כזה. בנוסף לכך, אין ספק שהשימוש המסחרי הגלוי בשיבוט יסלול את הדרך להכנסת ההנדסה הגנטית לשימוש נרחב, על העיוותים הקשים שהיא מוסיפה לברירה המלאכותית.

מתוך פרסומת של חברת Cyagra לשיבוטים בתעשיית הבשר (2002): שיבוט של הפרה Woodhill Evergreen 120. המחיר ששולם ב-1998 עבור הפרה "התורמת" ממחיש את עוצמת האינטרסים שמאחורי עסקי השיבוט: 200,000 דולר.