במשך שנים רבות נעשים מאמצים שונים למניעת זיהומים, לטיפול בנחלים ושיקום נחלים בישראל. יחד עם זאת, דרוש שינוי רוחבי ועמוק בסיפור הנחלים, בשינוי מקומם בסדר היום של מקבלי ההחלטות בישראל ובהתאמת מנגנוני הניהול והמימון בהתאם. מטרת המהלך הנה לבחון את החסמים המערכתיים לשימור ושיקום נחלים בישראל ויצירת תוכנית אסטרטגית, כולל יעדים ומפת דרכים למימוש. למהלך נבחרה חברת ייעוץ אסטרטגית המלווה את הפרויקט ומורכבת משיתוף פעולה של MNS ייעוץ, גפן ייעוץ ארגוני ודני עמיר תכנון סביבתי.

כצעד מכונן למהלך, הוקמה שותפות רחבה ואסטרטגית להובלת התהליך, בה חברים נציגים בכירים מרשות המים, מנהל התכנון, רשות מקרקעי ישראל, משרד החקלאות, לצד המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים.

במהלך שנת 2023 העבודה על התוכנית מתקדמת באמצעות צוותי עבודה העוסקים בנושאי המים בנחלים (איכות ומשטר הזרימה), שיקום הנחלים (כולל יצירת כלי תומך החלטות כבסיס להגדרת השיקום), ומנגנוני ניהול, קבלת החלטות ותקצוב. למעלה מ-40 נציגי משרדי ממשלה, רשויות ממשלתיות, רשויות ניקוז נחלים ורשויות נחל, מועצות אזוריות, אקדמיה וחברה אזרחית פועלים בצוותי העבודה. את המהלך מלווה גם פורום מקצועי בין מגזרי ורב תחומי. התוכנית תושלם בתחילת שנת 2024 ותוצג להערות ותיקוף הפורום הרחב.

להצטרפות לפורום הרחב ולמידע נוסף ניתן ליצור קשר עם מאיה מילרד גבעון [email protected]

תוכנית אסטרטגית לשימור ושיקום נחלים -מצגת הסבר- אוגוסט 23

תאור גרפי שנעשה במהלך מפגש הפורום הרחב השני שנעשה בכישרון ע"י טל קמיל

הפוסט תכנית לאומית אסטרטגית לשימור ושיקום נחלי ישראל הופיע לראשונה ב-אַגְמׇא.

קהילה מקצועית מיטיבה עונה על מספר צרכים עיקריים, ובהם: הצורך לפגוש עמיתים שחולקים את אותם אתגרים, לייצר שיתופי פעולה וחיבורים, קידום יוזמות ורעיונות חדשים, קבלת גישה למידע וידע חדשני והרחבת היריעה המקצועית, שיתוף ידע על ידי מומחים והזדמנות לקבלת הכרה, הזדמנות לחידוד תכנים באמצעות חשיפתם וקבלת פידבק מקהילה אוהדת עבור מומחים ומתחילים.

השתייכות לקהילה המקצועית מייצרת תחושות שותפות גורל ושותפות לדרך המאפשרות לייצר תנאים תומכים להובלת מהלכים להם נדרשת הכרה רחבה בקרב אנשי ונשות מקצוע (לדוגמא קהילת המתמחים, עו"ס ועוד).

הקהילה המקצועית של אגמא

אגמא הינה מרכז ידע חדש העוסק בקידום הניהול האגני המשלב בישראל, שיקום נחלים, ניהול מקיים של הנגר העילי וניהול סיכוני שטפונות.
הקהילה המקצועית של אגמא היא הלב הפועם של מרכז הידע. בקהילה שלנו נמצאים מהנדסים, מתכננים, אדריכלים, אדריכלי נוף, אקולוגים, הידרולוגים, אנשי ונשות קהילה, וכל הפועלים בסביבת אגני ההיקוות והנחלים בישראל. אנחנו נמצאים בהפריה הדדית תמידית עם חברות וחברי הקהילה.

שיתוף הקהילה שצורכת את המידע אל מול הפערים הקיימים בשטח ובצרכים העולים, מהווה את המצפן שלנו. דרך העיניים של אנשי ונשות המקצוע אנחנו מצליחים לזהות את הצרכים ולהביא לכם את הידע והמידע הרלוונטיים ביותר. חברי וחברות הקהילה תורמים מזמנם ומהידע שלהם לטובת הקהילה ובכך יוצרים תנועה  להתפתחות והתרחבות מקצועית והזנה הדדית מתמשכת.

אנחנו באגמא גם מארגנים מפגשים מעשירים בין חברי הקהילה. הפלטפורמות המרכזיות הן ימי עיון, הרצאות מומחים, סדנאות ידע ופעילויות מגוונות. במסגרת הפעילויות, החברים בקהילה יכולים לשתף רעיונות, לשוחח על אתגרים מקצועיים, לחלוק את ההבנה שלהם בנושאים משתנים, וליזום פרויקטים משותפים.

לכן, אנו מזמינים ומזמינות אתכם להצטרף לקהילה המקצועית של אגמא ולהשתתף במפגשים ובפעילויות המרתקות שנערכות, כדי לחלוק ולהפיק את המרב מהידע הפרקטי והמקצועי שנמצא על שולחנכם, לשתף אותנו בצרכים המקצועיים ובפערים שאתם מזהים בשטח ולשתף בידע שלכם כדי לקדם את הטמעת הגישה האגנית המשלבת לניהול אגני היקוות ולשפר מצב הנחלים בישראל.

לינק להרשמה למפגש הקהילה הקרוב – ליחצו כאן

מוזמנים ומוזמנות להצטרף לרשימת התפוצה שלנו – כאן בתחתית העמוד או לפנות ישירות ליעל טבצ'ניק – [email protected]

הפוסט הקהילה המקצועית של אגמא הופיע לראשונה ב-אַגְמׇא.

פרויקטי הדגמה הם פרויקטים שהוגדרו מלכתחילה למטרות הדגמה ולמידה (פרויקטי הדגמה – Demonstration Projects) ואחד המאפיינים המרכזיים שלהם הוא היותם רב תחומיים, ועוסקים בצורה אינטגרטיבית במגוון רחב של נושאי תוכן בהם אקולוגיה, הידרולוגיה וניקוז, נוף ושימושי פנאי ונופש.

לפרויקטי הדגמה פוטנציאל ליצירת השפעה "משנה מציאות" בקרב מקבלי החלטות והעוסקים בתחום. דוגמא מובהקת ניתן למצוא בפרויקטים שיזם המרכז לשיקום נחלים הבריטי (RRC) בתחילת שנות ה-90. שני פרויקטי הדגמה שבוצעו בנחלים בבריטניה במרחב החקלאי והעירוני יצרו שינוי גישה שהובילה לאפקט רוחבי, כך שהלכה למעשה כתוצאה ישירה מההדגמה פרויקטים העוסקים בתחום הנחלים אימצו גישות ותהליכי עבודה חדשים, גם מבלי שהוגדרו למטרות הדגמה.

זהו תחום חדש בישראל שאנחנו מקדמים יחד עם שותפים רבים, והוא מהווה ערוץ פעולה מרכזי למימוש המטרות של אגמא. באמצעות פרויקטי ההדגמה ניתן לרתום שותפים לקידום ביצוע בפועל, להוכיח היתכנות או כדאיות ולייצר למידה מבוססת עשייה (learning by doing) לשיקום נחלים ולקידום פתרונות מבוססי תהליכים טבעיים שמייצרים win-win באגני ההיקוות.

פרויקטי הדגמה נותנים מענה לפערי ידע או לחוסר בניסיון מעשי הקיימים בשטח, שעד כה לא היו אמצעים ולא ניתנה תשומת לב מספקת להתמודד איתם.

מוזמנים ומוזמנות להכיר קצת יותר את המתודולוגיה של פרויקטי ההדגמה בעבודה מקצועי שפרסמנו לאחרונה:

• מיפוי ואפיון הצרכים ליישום פרויקטי הדגמה בשיקום נחלים בישראל – ריכוז, כתיבה ועריכה: שי לוי, ד"ר אלדד אלרון

כיום אגמא שותפה לשלושה פרויקטי הדגמה משמעותיים ואנחנו מזמינים אתכם להצטרף לקהילה המקצועית שעוקבת אחרי הפרויקטים, לומדת תוך כדי התקדמותם ומשפיעה עליהם גם מבחוץ.

• שיקום מעלה נחל נהלל – מוזמנים לעקוב אחרי בלוג הפרויקט ולעיין בכל החומרים המעולים של הפרוייקט כאן
• הפרויקט הלאומי לשיקום נחל ציפורי – מוזמנים לצפות בסדרת המפגשים המקוונים הפרויקט הלאומי לשיקום נחל ציפורי – מאחורי הקלעים ועוד המון חומרים כאן
• שיקום אקו הידרולוגי בשמורות הדיפלה, שפך נחל דליה וביצת נחל דליה – מוזמנים לצפות בסרטון הסבר אינפורמטיבי, ומגוון כלים וחומרים כאן

לאחרונה יצאו לדרך שלושה פרוייקטי הדגמה ולמידה: שיקום נחל עין זהב, שיקום עינות קישיון ונחל קוסמת והטמעת פתרונות מבוססי טבע בנחל שורק.

 את המהלך מלווה וועדה רחבה של גורמי ממשל וגופים ציבוריים בראשותו של פרופ' אורי שמיר.

הפוסט פרויקטי הדגמה לשיקום נחלים הופיע לראשונה ב-אַגְמׇא.

• דגש על העתיד בצד ניסיון העבר: התאמה לצפי גידול האוכלוסין, לפיתוח המואץ ולשינוי האקלים; תהליכי תכנון מקבלים שימת לב יתרה; לימוד היסטוריית השיטפונות וההצפות.
• דגש על עקרון המניעה: שימור תשתית הנחלים ופשטי ההצפה הטבעיים – תחילה.
• מידע הנוגע לכדאיות כלכלית ואקולוגית והצעת פתרונות שתועלתם מוכחת.

תכנית לניהול סיכוני שיטפונות:

המתודולוגיה מנחה את רשויות הניקוז ביצירת תכנית לניהול סיכוני שיטפונות. התכנית היא כלי יישומי לניהול סיכוני הצפות ושיטפונות מבוסס מידע, המגשר בין השפה התכנונית לבין שפת ההידרולוגיה והניקוז, ומדגישה את הצורך הדחוף בחיזוק הממשק בין רשויות הניקוז והנחלים, המכירות היטב את השטח שהן אמונות עליו, לבין מוסדות התכנון והפיתוח ברמה האזורית והלאומית.

התכנית כוללת:

1. גיבוש תמונת מצב עתידית של הפיתוח בתחום האגן.
2. גיבוש בסיס מידע אודות סיכוני הצפות בתחום פשט\י הצפה באגן הניקוז.
3. בניית תכנית מענה אגנית המורכבת ממגוון פתרונות להימנעות מיצירת הנזקים ולצמצום הנזקים תוך שימוש בכלים תכנוניים וכלכליים.

תוצאות רצויות:

1. הערכת מיקום פשט ההצפה העתידי של הנחלים לאור תרומת הנגר העתידית מאזורים מפותחים, התורמים את הנגר למורד.
2. הערכת גובה הנזק הכלכלי הפוטנציאלי בפשט ההצפה העתידי במצב בו לא יעשה דבר על מנת לצמצם את ההצפות והנזק.
3. התראה לגבי שימושים רגישים המצויים כבר כיום בסכנת הצפה, ורצוי לשקול למצוא עבורם פתרונות נקודתיים מידיים.
4. טיוב התכנון בכל הרמות: הסטת פיתוח מתוכנן לאזור שמחוץ לאזור הסכנה, או ביצוע התאמות מסוגים שונים של התכנון והפיתוח באופן שיצמצם את פוטנציאל הנזק (אסטרטגיות מניעה התאמה)
5. בחינה והשוואה בין חלופות שונות של פתרונות הנדסיים – אקו-הידרולוגיים כמענה להגנה על שימושי קרקע קיימים כיום, או כאלו שלא ניתן לייצר שינוי משמעותי בתכנון שלהם – באופן הממקסם את התועלת של חלופת ההגנה. זאת באמצעות שימוש בכלי בחינה של עלות-תועלת, אשר מפנימים גם את עלויות הפרויקט לצד תועלות כלכליות (הנזק שנחסך) ותועלות נוספות, כגון יצירת שטח ציבורי פתוח איכותי לתושבים הגרים בסביבת הנחל.
6. שמירה על שטחים פתוחים, ומניעת פיתוח, באזורים במעלה אגן הניקוז שיידרשו לצורך ניהול נגר בעתיד.
7. בניית כלי עבודה ומערכי עבודה שיאפשרו טיפול שוטף מיטבי ביוזמות תכנוניות בתחום אגן הניקוז.

שותפים:

בניית תכנית לניהול סיכוני שטפונות דורשת יצירת שיתוף ושותפות עם גורמי התכנון הפועלים באגן, מראשית העבודה. לוועדות התכנון המקומיות ולרשויות המקומיות השפעה הן על שלב איסוף החומרים, דיוקים ומהימנותם והן על שלב הצגת התוצרים וההתייעצות לגביהם.

קישור לאתר המציג את המתודולוגיה לניהול סיכוני שטפונות – לחצו כאן

הפוסט מתודולוגיה לניהול סיכוני שיטפונות של משרד החקלאות ופיתוח הכפר הופיע לראשונה ב-אַגְמׇא.

אנו רואים במהלך זה הזדמנות להטמעת עקרונות משמעותיים של התפיסה האגנית המשלבת ולחיזוק היכולות המקצועיות בתוך רשויות הניקוז. התהליך, שמובילים נציגי המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות וילווה על ידי נציג אגמא, יכלול חידוד ודיוק היעדים, בחינת חלופות והטמעת פתרונות מבוססי טבע בתכנון  ובביצוע, והטמעה של שיטות עבודה שיביאו בין היתר לטיוב הפרוייקטים ולפוטנציאל גבוה להמשכיותם. בנוסף, אנו רואים בתהליך זה הזדמנות עבורכם לתרום לעיצוב ובניית כלי הערכה לפרוייקטי שיקום נחל בישראל וצמצום סיכוני שטפונות באמצעים מבוססי טבע.

התהליך כולו מלווה על ידי צוות משותף למשרדי הממשלה ואגמא יחד עם צוות רשות הניקוז והנחלים.

סל השירותים המוצעים לצוותים שזכו לליווי כולל:

• סיוע בתיקוף ודיוק מטרות, יעדים ומדדי הצלחה לפרוייקט (כחלק מדרישות הקול הקורא)
• סדנאות מקצועיות לאנשי צוות הפרויקט בנושאים הרלוונטיים לפרויקט תוך מיקוד בפתרונות מבוססי טבע, וריבוי תועלות.
• מפגשים לשיתוף ולמידת עמיתים
• מידענות בנושאי תוכן עיקריים בפרוייקט ככל ויידרש
• שיקוף תובנות מתהליך העבודה תוך כדי התקדמות
• פרסום הפרויקט ותובנות מתוכו בערוצי תוכן שונים לקהל מקצועי ממגוון תחומים

כלל הפעילויות הללו אינן משפיעות על לוחות הזמנים של הפרוייקט, אלא נועדו לסייע לקדמו באופן מיטבי.

הפרויקטים המלווים במסלול זה הם:

1. נחל חילזון – שיקום מקטע ליד שעב; מול רשות ניקוז ונחלים גליל מערבי
2. עין פירחה (נחל רז); מול רשות ניקוז ונחלים כרמל
3. נחל עירון – מקטע ליד עין שמר; מול רשות ניקוז ונחלים שרון
4. נחל ירקון – מקטע החיבור בין היובלים הדר וקנה לירקון; מול רשות נחל הירקון ורשות ניקוז ונחלים ירקון
5. נחל גרר – מקטע בלב העיר רהט – מול מנהלת נחל גרר, ורשות ניקוז שקמה-בשור
6. נחל כתף – מפעל ניקוז – מול רשות ניקוז שקמה-בשור

הפוסט ליווי פרויקטי שיקום נחל הופיע לראשונה ב-אַגְמׇא.

כל אחד מהסרטונים עוסק בסוגיה נבחרת ומציג מגוון פרויקטים רלוונטיים שיכולים להוות מקור למידה והשראה עבור אנשי ונשות מקצוע העוסקים בתחום.

את הסקירות ביצעו ומציגים אנשי ונשות אגמא.

ריכזנו את כל הסקירות עבורכם כאן:

שיקום מעין בראיה אגנית

את הסקירה על שיקום מעין בראיה אגנית מציגה ליאור קמחג'י גפני – רכזת תוכן באגמא.

עוסקים גם בשיקום מעיין בראיה אגנית? נשמח להחליף אתכם מחשבות ומידע. תהנו!

לצפייה במצגת לחצו כאן

מודלים לניהול שטחים פתוחים וקהל

את הסקירה על מודלים לניהול שטחים פתוחים וקהל מציגה מאיה מילרד גבעון.

מנהלים שטחי נחל? יש לכם דוגמאות או רעיונות לניהול קהל? נשמח להחליף אתכם מחשבות ומידע.

לצפייה במצגת לחצו כאן 

שיקום נחל והתחדשות של איזורי תעשיה

את הסקירה השלישית על שיקום נחל והתחדשות של איזורי תעשייה מציגה ליאור קמחג'י גפני.

מתכננים איזורי תעשיה? זיהיתם נחל לצד תעשיה? נשמח להחליף אתכם מחשבות ומידע.

לצפיה במצגת לחצו כאן

מרכזים חינוכיים בסביבת נחל

את הסקירה על מרכזים חינוכיים בסביבת נחל מציגה רז סימון.

מקימים מרכז חינוכי? רוצים לשלב בין נחל וחינוך ולא יודעים איך? נשמח להחליף אתכם מחשבות ומידע.

לצפיה במצגת לחצו כאן

פתרונות מבוססי טבע לניהול סיכוני שטפונות בשטחים פתוחים

את הסקירה על פתרונות מבוססי טבע מציגות רעות סלומון וליאור קמחג'י.

מעוניינים להטמיע פתרונות מבוססי טבע ולא יודעים איך? נשמח להחליף אתכם מחשבות ומידע.

לצפיה במצגת לחצו כאן

שפה עיצובית אגנית

את הסקירה על שפה עיצובית אגנית מציג ברק קסטרו.

מעוניינים להטמיע שפה עיצובית אגנית ולא יודעים איך? נשמח להחליף אתכם מחשבות ומידע.

לצפיה במצגת לחצו כאן

תחזוקת נחלים ומתקני ניהול נגר

את הסקירה בנושא "תחזוקת נחלים ומתקני ניהול נגר" מציג שי גלעד

גם אתם מתלבטים סביב התחזוקה לאחר שיקום נחל? יש לכם ולכן רעיונות נוספים שיוכלו ללמד אחרים? נשמח לשמוע ולהחליף מידע.

לצפיה במצגת לחצו כאן

שיקום נחלים ככלי להעצמת החוסן העירוני

את הסקירה בנושא מציגה אלונה קומזקו

גם אתם מתענינים בדרכים להעצמת חוסן עירוני? יש לכם ולכן רעיונות להעמקת הקשר בין נחל לעיר? נשמח לשמוע ולהחליף מידע.

לצפיה במצגת לחצו כאן

הפוסט סקירות מקצועיות בנושאי שיקום ושימור נחלים ובתי גידול מימיים הופיע לראשונה ב-אַגְמׇא.

לתחרות הוגשו 19 הצעות לתכנון מחודש ושאפתני למרחב נחל הגעתון בנהריה ע"י 19 צוותי תכנון רב תחומיים. בעמוד זה תוכלו לעיין בהצעות שהוגשו מבלי לצאת מהבית 🙂

רגע לפני שתצללו לעבודות, חשוב לנו לציין שזו הפעם הראשונה בישראל בה תחרות תכנונית מביאה אל השולחן את מחזיקי העניין השונים, מתוך אמונה שיחד, נוכל למצוא פתרונות חדשניים מותאמים ומקיימים יותר, בראייה ארוכת טווח.

למידע נוסף על התחרות – לחצו כאן

ההצעות הזוכות בתחרות:

ההצעה הזוכה במקום הראשון בתחרות: הצעה מספר 14 – אפיק נופי – עירוני

צוות: Studio Sabra: דר׳ אדר׳ גבריאל שווקה ואדר׳ רותם שניצר שווקה, סטודיו תאו: אדר׳ נוף רוני גורן ואדר׳ ניקולס פצ׳רסקי, לבנט אדריכלים: אדר׳ רועי טל, David Ramirez Infante Water management.

לצפייה בהצעה המלאה – לחצו כאן

ההצעה הזוכה במקום השני: הצעה מספר 7 – גדה עירונית

צוות: תו אדריכלים, לקשטיין-מרגלית אדריכלים, אדר' נוף צופיה רוזנר סלע, הידרולוג יוני גורן, בהשתתפות אדר' לודמילה זברוסקובה, נעה נוימן, איסראא עומרי ואיבתיהאל רג'ב.

לצפייה בהצעה המלאה – לחצו כאן

ההצעה הזוכה במקום השלישי: הצעה מספר 2 – סיפורי מים סביבות חיים

צוות: ז"ק – רייכר, מתניה ז"ק ואורי רייכר בשיתוף יעל המרמן-סולר, מורן פיתוח וייעוץ, ייעוץ: סוטובסקי מערכות אזרחיות, מורן הנדסת דרכים, ירוק 2000 אגרונומים

לצפייה בהצעה המלאה – לחצו כאן

ההצעה הזוכה בציון לשבח: הצעה מספר 6 – סיפור אהבה של עיר ונחל

צוות: אדריכלים ראשיים: אורבן מיקס מקס וקרופניק מאירוביץ (אדר' טל שדה, אדר' מריאן מאירוביץ, אדר' יניב מאירוביץ) אדריכלים משניים: Dell’Ariccia Leibovitch Architects (יעל ליבוביץ ואדר' סימונה דל אריצ'ה, יועצי נוף: צ'סלר-סולומון אדריכלי נוף (אדר' נוף שירי סולומון ואדר' נוף ארי פיין), הידרולוג ומהנדס חקלאי: מ. רוזנטל מהנדסים בע"מ, אקולוג שי לוי MSc' משרד הביטט-פרו.

לצפייה בהצעה המלאה – לחצו כאן

הצעות נוספות שהוגשו לתחרות:

הצעה מספר 12 – לגעת.ון
עלתה לשלב השני של התחרות, כחלק מחמשת ההצעות שעלו לשלב זה.

צוות: אדר' ד"ר אורית שמואלי, אדר' אלה שר, דוד קסלמן, ברבים אדריכלות נוף: אדר' נוף יעל בר מאור, אדר' נוף אוריה גולדשטיין, אדר' נוף נווה נתן, אדר' תמר שושן, שי בקל, מעצבת אורבנית. הידרולוגיה וניקוז: אור לץ.

לצפייה בהצעה המלאה – לחצו כאן

הצעה מספר 4 – GAATON St.ream

צוות: DNR תכנון ואדריכלות: ד"ר רונית דוידוביץ-מרטון, אדר' ליהי עין-גדי דוידוביץ, מתכננת דיה חי וערין ג'ברה, שריג וקסמן אדריכלי נוף: לב וקסמן, UVAL הנדסת מים ייעוץ ותכנון בע"מ: הידרולוג איתמר הלפרין, אקולוג: ד"ר רון פרומקין.

לצפייה בהצעה המלאה – לחצו כאן

הצעה מספר 3 – רצף עירוני בין טבע לים

צוות: אדר' אולריך יעקב בקר, אדם ו רחוב, אדר' אריאל שרעבי, אריאל שרעבי אדריכלות ובינוי ערים, אדר' נוף ערן געש, ערן געש אדריכלות נוף ותכנון סביבתי, מהנדס רפי הלוי, נהרא ופשטיה

לצפייה בהצעה המלאה – לחצו כאן

הצעה מספר 5 – נהריה בצבעי הגעתון

צוות: מתווה עירוני – יעל סיון-גייסט, צפנת הרמן, לודמילה מקסימוב, רם איזנברג עיצוב סביבה – רם איזנברג, יונתן חבצלת, נוי הר-חן, Rainsource – ראובן ארביב, אורי שפר, פאדיה את שריף – פאדיה זועבי

לצפייה בהצעה המלאה – לחצו כאן

הצעה מספר 8 – מהמובל למרחב

צוות: אבירם אדריכלים – גרינשטיין הר-גיל נוף ותכנון סביבתי. הידרולוגיה: מאיר רוזנטל אקולוגיה: אריק רוזנפלד.

לצפייה בהצעה המלאה – לחצו כאן

הצעה מספר 10 – ממעלה ההר, מעומק הים, לאורך העיר

צוות: בוכמן הוקמן אדריכלים: הצעה 11 מאוחד מאיר בוכמן, איילת הוקמן, שירה הוקמן, דוג אלחנתי אדריכלות נוף, פלגי מים: אורן יוסף.

לצפייה בהצעה המלאה – לחצו כאן

הצעה מספר 11 – מים. עיר. תיירות. תנועה

צוות: אדריכלות: אדריכל אריק חגי, אדריכלות נוף: אדריכל נוף גד ברקאי, הידרולוגיה: ד"ר {אנג'} אלעזר במברגר. בעלים ומנכ"ל הידרוגרין בע"מ.

לצפייה בהצעה המלאה – לחצו כאן

הצעה מספר 13 – נחל-עיר-נחל

צוות: אדריכלות: אדר' אסף אוזן, אדר' רעות ווינשטין, ליאת ליאל אדר' נוף, ניצן ממון.

לצפייה בהצעה המלאה – לחצו כאן

הצעה מספר 15- קהילה יוצרת נחל – נחל יוצר קהילה

צוות: פרחי צפריר אדריכלים – בהשתתפות שלי ברעם, טל אשכנזי, מיטל חכמון, טליה בלחסן, סתיו לוי, ברמן ברוט אדריכלי נוף – בהשתתפות יובל תשובה, עופר תמיר, אלון ברנע, הדר כהן, לוטם פת, אפיק הנדסת סביבה והידרולוגיה – יוליה אלכסנדרוב, חגית וינר, נמרוד חלמיש.

לצפייה בהצעה המלאה – לחצו כאן

הצעה מספר 16

צוות: אדר' שי יעקובוביץ לביא.

לצפייה בהצעה המלאה – לחצו כאן

הצעה מספר 17 – אזור. נחל. עיר

צוות: סטודיו קריסטל בשיתוף עם אדר' דני גינס ואדר' נוגה קריסטל.

לצפייה בהצעה המלאה – לחצו כאן

הצעה מספר 18

צוות: Bea Architects & Town Planners ISRAEL / IFADUR sas d'architcture FRANCE Arch. Batia Svirsky Melloul , ARCH . Alessia Tonnetti Guy Arch. Thierry Melot אדריכלות נוף: מילר-בלום ושות' תכנון סביבתי- אדריכל איתן מילר הידרולוגיה גילגל הנדסה אינג' גיל ניסים, אינג' גל שאטר יועץ תנועה: מהוד הנדסה – אינג' אלי קוגלר.

לצפייה בהצעה המלאה – לחצו כאן

הצעה מספר 19 – נחל געתון בחזרה לחיים

צוות: ליר אדריכלים בשיתוף אדר' תימור בשקייב, מתכנן עיר גלב ויתקוף, אינג' מיכאל דינקין ואינג' גרגורי אדלמן, אדריכל נוף רובי עמיר

לצפייה בהצעה המלאה – לחצו כאן

הפוסט תערוכת ההצעות שהוגשו לתחרות הפומבית לתכנון אורבני בנהריה – 'מפגש עיר נחל' הופיע לראשונה ב-אַגְמׇא.

הפתרון לבעיה הוא ניהול הנגר, שמשמעותו היא איסוף ושימוש במי הנגר כמה שיותר קרוב למקור היווצרותם, זאת ע"י שימוש ושילוב בין מגוון כלים נופיים והנדסיים להולכה, השהייה, איגום, חלחול והחדרה – על מנת לצמצם למינימום את הוצאת הנגר מחוץ לשטח תכנית הבניה.

מסמך המדיניות לניהול נגר עירוני מהווה מהלך משלים לתכניות נוספות המקודמות במינהל התכנון העוסקות במתן פתרונות לניהול סיכוני שיטפונות ובאמצעים לניהול נגר בראיה אגנית, מתכללת וצופת פני העתיד.

הנושא נדון במועצה הארצית ב-06.04.2021. המועצה ברכה על המהלך, והחליטה לאמץ את מסמך המדיניות וכן החליטה להעביר את תיקון 8 לתמ"א 1 להערות הוועדות המחוזיות.

הערות הועדות המחוזיות נדונו בולנת"ע בדצמבר 2021 והנושא נדון בשנית במועצה הארצית ב 04.07.2023 , אשר החליטה להמליץ לממשלה על אישורו

מיד עם אימוץ המסמך על ידי המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, חברו מנהל התכנון, משרד החקלאות ואגמא, המרכז לאני היקוות ונחלים, למהלך משותף לביצוע הטמעה יעילה של המדיניות בקרב כלל קהלי היעד הרלוונטים, ממוסדות התכנון ועד אנשי התפעול והתחזוקה.

תכנית ההטמעה, שכבר החלה ותתבצע בשנים 2021-2022 כוללת מגוון פעולות כגון: הקמת אתר אינטרנט ייעודי, לומדות (ללמידה עצמאית) סדנאות יישומיות בהתאמה לקהלי היעד השונים, וובינרים ותוכנית מדידה והערכה אשר תסייע לצוות למדוד את יעילות פעולות ההטמעה ולהשתפר תוך כדי תנועה!

הפוסט מדיניות לניהול נגר עירוני של מנהל התכנון הופיע לראשונה ב-אַגְמׇא.

• מקום ראשון:  Studio Sabra: דר' אדר' גבריאל שווקה ואדר' רותם שניצר שווקה. סטודיו תאו: אדר' נוף רוני גורן ואדר' ניקולס פצ'רסקי לבנט אדריכלים: אדר' רועי טל, David Ramirez Infante Water management
• מקום שני: תו אדריכלים, לקשטיין-מרגלית אדריכלים, אדר' נוף צופיה רוזנר סלע, הידרולוג יוני גורן, בהשתתפות אדר' לודמילה זברוסקובה, נעה נוימן, איסראא עומרי ואיבתיהאל רג'ב
• מקום שלישי: ז"ק – רייכר, מתניה ז"ק ואורי רייכר, בשיתוף יעל המרמן-סולר ומורן פיתוח וייעוץ
• ציון לשבח:  אדריכלים ראשיים: אורבן מיקס מקס וקרופניק מאירוביץ (אדר' טל שדה, אדר' מריאן מאירוביץ, אדר' יניב מאירוביץ) אדריכלים משניים: Dell' Arriccia Leibovitch Architects (יעל ליבוביץ ואדר' סימונה דל אריצ'ה, יועצי נוף: צ'סלר-סולומון אדריכלי נוף (אדר' נוף שירי סולומון צ'סלר ואדר' נוף ארי פיין), הידרולוג ומהנדס חקלאי: מ. רוזנטל מהנדסים בע"מ, אקולוג שי לוי MSc משרד הביטט-פרו.

מוזמנים ומוזמנות להכיר את כלל ההצעות שהוגשו לתחרות כאן

ההצעה הזוכה משיבה את נחל הגעתון לתודעה ולזהות העירונית. תכנון מרחב הגעתון מקדם התפתחות עתידית על ידי עיבוי עירוני בר קיימא תוך כדי התבססות על המפגש והאיחוד שבין המים, העיר, הטבע והקהילה.

• מים: תכנון חתך נחל פתוח ומפותל לכל אורך הגעתון המשנה את אופיו בהתאם למפגשים השונים עם עיר ומאפשר לבוא במגע עם מופעי המים על צורותיהן השונות. פיתול הנחל והרחבתו מאפשרים האטת זרימת הנגר, מגדילים את קו הממשק עם המים, ומעודדים התפתחות בתי גידול שונים לאורך הנחל. גובה הגדה המשתנה, השיפוע שלה וחומריות האפיק מגדילים את המגוון הביולוגי לאורכו. החתך המשתנה בהתאם לספיקות שונות, בשילוב עם מערכת לניהול הנגר העירוני, מחוללים התחדשות ומביאים את סיפור המים לקדמת הבמה כנחל איתן לעתיד.
• עיר: הפיכת תוואי הנחל ללב הפועם של נהריה מאפשר עיצוב עירוני מוכוון קהילה, המתעדף הולכי רגל ותחבורה ציבורית על ידי שילוב צירים ירוקים המושתתים על השלד העירוני ההיסטורי שקושרים את רחוב הגעתון אל העיר. תכנון מרחב הגעתון מקדם התפתחות עתידית על ידי עיבוי עירוני מתמשך.
• טבע: יצירת המשכיות אקולוגית בין מעלה נחל הגעתון אל המורד. חיזוק המערכת הטבעית על ידי שתילת מינים מקומיים לאורך הגעתון ברצועות רחבות, שימור האקליפטוסים הקיימים, הרחבת הדלתא של הנחל ויצירת מוקד טבע חופי.
• קהילה: שילוב פרוגרמות המעודדות התפתחויות קהילתיות בסביבת הגעתון ליצירת זיקה רגשית כגון מכרז חינוך הסברה, חקלאות עירונית, מקומות מפגש, תרבות, ואומנות.

התכנית מציגה שלוש התמקדויות באזורי מפתח לאורך הגעתון:

• שכונת הפארק: ההצעה מזהה שטחים שאינם מבונים במזרח העיר ומציעה לייצר רצף של פארקים עירוניים בהם שטחי הצפה ואגירת מים. העיצוב של הנחל במקטע זה מחבר למורשת העירונית של נהריה על ידי הזיקה לחקלאות ויצרת מוקדי חינוך והסברה. תכנון שכונת מגורים חדשה על דופן הפארק מקדמת את פני המגיעים לנהריה מדרום וכוללת מעבר המשכי מתחת לכביש 4 המייצר רציפות של זרימת המים, תנועת הולכי רגל, שבילי האופניים והמרחב הירוק החדש, ובכך מקודם חיבור חלקי העיר השונים.
• המע"ר: ההצעה מייצרת שער כניסה חדש לעיר נהריה שנחל הגעתון נמצא במרכזו. הסתת הנחל במפגש עם כביש 4 דרומה מאפשרת כניסה של הנחל דרך מבני התחנה המרכזית והרכבת המחודשת. תכנון מחודש של מערך תנועת הרכבים והתחבורה הציבורית במתחם מייצר כיכר עירונית חדשה עם מופע נחל רחב. 
• מרכז השדרה: הפיכת שדרות הגעתון לפארק לינארי כוללת את שימור עצי האקליפטוס לאורך הנחל אשר מעבר לתרומתם הנופית, האקולוגית והאקלימית מהווים סמל עירוני. בתוואי תעלת הבטון הקיימת מוצע שביל הולכי רגל רחב ומוצל עם גשרונים המחברים בין גדות הנחל. לאורך התוואי המחודש מתוכננים נתיבי תחבורה ציבורית מדרום ורחוב משולב חד סטרי מצפון. הדופן הצפונית של הגעתון אורבנית, מדורגת ומאפשרת המשך הפעילויות קיימות. הדופן הדרומית של הגעתון היא דופן רכה המאפשרת מיסוך עירוני של נתיבי התחבורה הציבורית וכיסים של טבע עירוני לאורך הנחל. מרחב חדש זה מהווה תשתית ירוקה המקדמת התחדשות עירונית על ידי עיבוי המרקם הקיים ועידוד יצירת מבננים בעלי חצרות פנימיות המאפשרות טיפול בנגר המקומי. הוספת מגורים ותעסוקה על קומת מסחר פעילה, מקדמת יצירת מרחב עירוני שוקק לצד אווירה קהילתית אינטימית.
• הדלתא: כאן, ההצעה מייצרת מרחב אורבני חדש לפעילויות של אומנות, אירועי תרבות, מלאכה ותיירות. הנחל באזור זה מתרחב ומייצר מפרצים אורבניים המהווים מוקדים עירוניים על רקע טבע עירוני ייחודי. 

כך, שהשילוב בין שבין הטבע, המים, העיר והקהילה, מלווה את התכנון לאורך קני המידה השונים.

תחרות זו הינה פורצת דרך במובן של שותפות רחבה, חוצה תחומי ידע. זו הפעם הראשונה בישראל בה תחרות תכנונית מביאה אל השולחן את מחזיקי העניין השונים, מתוך אמונה שיחד, נוכל למצוא פתרונות חדשניים מותאמים ומקיימים יותר, בראייה ארוכת טווח. התחרות שואפת להנכיח את הנחל במרחב העירוני על ידי הפניית התכנון העירוני אל הנחל ובכך להשיבו לתודעה הציבורית ולמקסם את התועלות הציבוריות ממנו. נחל הזורם בעיר, ומהווה נכס טבעי, תשתיתי ועירוני הוא הזדמנות לפעול הלכה למעשה בהתאם לגישה האגנית האינטגרטיבית לסייע במינוף השטחים הטבעיים והציבוריים לטובת רווחת התושבים.

שותפים לתחרות: עיריית נהריה, משרד הבינוי והשיכון, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, מרכז אגמא לאגני היקוות ונחלים, רשות ניקוז ונחלים גליל מערבי ותכנית 'העירה' בתמיכת קרן ברכה, בשיתוף עם התאחדות אדריכלים ובוני ערים בישראל (ע"ר), האיגוד הישראלי של אדריכלי נוף (ע"ר) .

חבר השופטים : אדר' אריה רחמימוב- יו"ר משותף לחבר השופטים, אדר' דניאלה פוסק- יו"ר משותף לחבר השופטים, מר רונן מרלי- ראש עיריית נהריה- שופט, אדר' ורד סולומון ממן- אדריכלית ראשית משרד השיכון- שופטת, אדר' יהונתן כהן ליטאנט- שופט, ד"ר ג'ניה גוטמן- משרד החקלאות ופיתוח הכפר- שופטת, מר ערן אטינגר- סמנכ"ל משאבי סביבה במשרד החקלאות ופיתוח הכפר לשעבר – שופט, אדר' נוף עליזה ברוידא – שופטת, אדר' נוף תמר דראל פוספלד – שופטת, אדר' עודד קוטוק- שופט, גב' אורלי גבישי סוטו- מנכ"לית רשות הניקוז- שופטת, אדר' אריה גונן  – מזכיר חבר השופטים.

משקיפים: אדר' אסתי כהן ליס, משרד הבינוי והשיכון, רוני לוי, מנהל מחלקת תכנון עיר, עיריית נהריה, אינג' ליאור לוי, מהנדס מועצה אזורית מטה אשר, נציג.ת לשכת התכנון המחוזית.

הפוסט מפגש עיר נחל – תחרות לתכנון אורבני בנהריה הופיע לראשונה ב-אַגְמׇא.

יוזמת התחרות נולדה במטרה לפתח פרויקט שיקום של מרחב נחל שיהווה מודל ומופת למימוש מלוא תרומותיו של הנחל לחברה ולסביבה. התחרות התקיימה במהלך 2020, במסגרתה נבחנו 14 הצעות שהוגשו על ידי רשויות ניקוז ורשויות נחל לפרויקטי שיקום מרחב נחל, באזורים שונים בארץ. לאחר תהליך סינון נבחרו 8 הצעות שמתוכן 4 הצעות מובילות הגיעו ל"שלב המתקדם" של התחרות ובמסגרתו זכו למענק להרחבת הפיתוח הרעיוני ולגיבוש תפיסת היישום לפרויקט. הזוכה בתחרות היא ההצעה לשיקום אינטגרטיבי כולל של אגן נחל ציפורי שגובשה בהובלת רשות ניקוז ונחלים קישון. הפרויקט יוצא לדרך ממש עם עליית אתר זה.

ועדת היגוי מקצועית:

פרופ' אורי שמיר – הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, הטכניון.
אדם קולמן – ארכיטקט, מעצב ומתכנן אורבני.

ד"ר אלישבע סדן – חברת סגל אמריטוס בבית ספר לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית ע"ש פאוול בראוולד, האוניברסיטה העברית.
ד"ר ירון הרשקוביץ' – מנהל המרכז הלאומי לאקולוגיה אקווטית, אוניברסיטת תל אביב.
איתי פרימן – יו״ר פורום מנכ״לי רשויות הניקוז והנחלים ומנכ"ל רשות ניקוז ים המלח.
חולוד עזאם – מנהלת אשכול צפון בחברה הערבית, החברה להגנת הטבע.
מוטי קפלן מתכנן תמ"א 1, מתכננים בע"מ.
Dr. Harve Piegay – Research Director at the Franch National Center for Cientific Research
Martin Janes – CEO, UK Restoration Center, EU Center for River Restoration

את התהליך ליווה פורום תומך שכלל נציגים ממשרדי ממשלה, אקדמיה וגופים מובילים נוספים.

מטרות פרויקט "שיקום מרחב נחל":

• להשיא את המאפיינים והתפקידים הטבעיים של הנחל הנבחר ולהביאו למצב אקולוגי טוב מבחינת מגוון, תפקוד ויציבות בתי הגידול, הן בגוף המים והן לאורך רצועת החיץ וכמסדרון אקולוגי. זאת, תוך מניעה של סיכוני זיהום ושמירה על איכות מים גבוהה, וכולל ניהול מושכל של הנגר העילי וסיכוני הצפות.
• לספק לקהילות הקרובות ולציבור הרחב מרחב משותף איכותי לנופש ופנאי.
• להפוך את מרחב הנחל למוקד לקידום וחיזוק המודעות הסביבתית. זאת ע"י יצירת מודל פעולה שיתוף הציבור בקבלת החלטות בתהליך שיקום הנחל.
• לקדם פיתוח כלכלי המתבסס על תפקוד אקולוגי בר קיימא של הנחל במרחב.
• לעורר השראה בציבור הישראלי לגבי הערך החברתי הכולל וריבוי התועלות המוחשיות משיקום מרחבי נחלים, אשר תדחוף למימוש מדיניות ממשלתית, אזורית ומקומית מתאימה.
• להוות מודל להסדרה של היחסים, האינטרסים והפעילויות במרחב הנחל לטוב משותף.

"שיקום מרחב נחל" | אתר תערוכה

הפוסט שיקום מרחב נחל הופיע לראשונה ב-אַגְמׇא.