דרישות התפקיד:
• תואר ראשון בתחום רלוונטי (מדעי החברה, משפטים וכדומה)
• ניסיון בקידום מדיניות והיכרות טובה עם עבודת הכנסת והממשלה
• היכרות מעמיקה עם סוגיות חברתיות-כלכליות בישראל
• מחויבות לשוויון, צדק חברתי ופמיניזם
• כישורי כתיבה ויכולת ניסוח ניירות מדיניות ברמה גבוהה
• יחסי אנוש מצוינים ויכולת עבודה בצוות

היקף העבודה: חצי משרה. העבודה כרוכה בנסיעות.

נא לשלוח קורות חיים ומכתב נלווה המסביר על התאמתך לתפקיד (בקובץ אחד) עד ליום 8.4.2025 לדוא"ל: jobs@adva.org.

רק פניות מתאימות תענינה.

הפוסט למרכז אדוה דרוש.ה: מקדמ.ת מדיניות הופיע לראשונה ב-מרכז אדוה.

חרף מציאות זו, ההתנהלות התקציבית ממשיכה להתבסס על צעדים נקודתיים והארכות שעה, ללא מסגרת תכנון סדורה. היעדר תוכנית כלכלית מוסדרת מעמיק את חוסר הוודאות, פוגע בהתאוששות האזרחית ומכביד על יציבות החברה והמשק.

תקציב 2025 טרם אושר במלואו ועבר רק קריאה ראשונה, מצב היוצר אי ודאות תקציבית המקשה על תהליכי השיקום. הכספים שיועדו להתמודדות עם השלכות המלחמה אינם מוזרמים במלואם, והרשויות המקומיות בצפון ובדרום, שתושביהן פונו ונדרשים להשתקם, מתקשות לגבש תוכניות פעולה ולהוציאן לפועל. מילואימניקים.ות ובני.ות משפחותיהם שחזרו להתמודד עם אובדן הכנסה ואי ודאות כלכלית, עסקים הנמצאים בסיכון ותשתיות הדורשות שיקום – כולם ניצבים בפני מציאות מורכבת, בעוד המענה התקציבי נותר חלקי וללא מתווה ברור.

שיקום החברה והכלכלה מחייב יעד מדיני מקיף. על הממשלה לגבש תוכנית רב-שנתית עם מסגרת תקציבית יציבה ויעדים כלכליים וחברתיים ברורים, שיבטיחו את חוסנה של החברה הישראלית ויתמודדו עם השלכות המלחמה.

הפוסט מדיניות תוספתית ללא תוכנית: ההוצאה להתאוששות ושיקום בגין מלחמת ה-7 באוקטובר הופיע לראשונה ב-מרכז אדוה.

מדריך זה נכתב בימים בהם מתחוללת בישראל מלחמה קשה. המלחמה פרצה לאחר שנה של מאבקים על דמותה של הדמוקרטיה הישראלית ולאחר משבר מגפת הקורונה שפקד את העולם ואת ישראל. השלכותיהם של משברים אלו על מקומן של נשים בחברה ובכלכלה הולכות ומתבהרות ועמן האיום על מעמדן של נשים. לצד השלכות אלו ניתן לזהות ההזדמנויות לבנייה של חברה דמוקרטית וצודקת שערך השוויון המגדרי מהווה בה נדבך חיוני.

באמצעות מקרי בוחן מהארץ ומהעולם, אנו מדגימות כיצד פילנתרופיה מודעת-מגדר מצליחה להוביל לשינוי משמעותי ובר-קיימא. מקרים אלו ממחישים את הפוטנציאל האדיר הטמון בגישה זו – ממימוש ערכים של שוויון וצדק, ועד ליצירת השפעה חברתית-כלכלית רחבה והגברת אפקטיביות המענקים.

המדריך מבוסס בין היתר על עבודת מחקר, המזהה אתגרים והזדמנויות להטמעת מגדר בנתינה הפילנתרופית. המדריך אף מנגיש ידע אודות פערים מגדריים בישראל במגוון תחומים של נתינה פילנתרופית: תעסוקה, בריאות, רווחה, חינוך, אלימות וביטחון אישי, מעמד אישי, סביבה, תרבות וספורט. עבור כל תחום מוצגים אתגרים מרכזיים כמו גם אפשרויות וכיווני פעולה לעשייה פילנתרופית שיש בה בכדי לצמצם פערים ולקדם שוויון.

המדריך מספק מגוון רחב של ערוצי פעולה, החל מתמיכה בתוכניות ייעודיות לנשים ועד להטמעת חשיבה מגדרית בעשייה הפילנתרופית הקיימת. נתונים כמותיים ואיכותניים, יחד עם הצגה וניתוח של מקרים מעוררי השראה, מהווים בסיס איתן לפעולה מיידית ולהובלת שינוי משמעותי. המדריך אף כולל כלים פרקטיים שיסייעו לכם.ן להתחיל או להעמיק את העשייה המגדרית בקלות. אנו מאמינות כי פילנתרופיה מודעת-מגדר אינה רק הדרך הנכונה, אלא גם הדרך החכמה להשיג השפעה בת-קיימא.

מהי פילנתרופיה בעדשה מגדרית ומה המשמעות שלה?

חשיבה על מגדר בכל היבט של קבלת החלטות. עדשה מגדרית יכולה להיות מיושמת בנושאים מגוונים ובתהליכים רבים כולל עיצוב מדיניות, פיתוח פרויקטים, שותפויות, פעולות ותוכניות פנים וחוץ ארגוניות ותהליכי מימון ותקצוב. פילנתרופיה בעדשה מגדרי ת מביאה בחשבון את חוויות החיים, הצרכים, החסמים והאילוצים של נשים בהשוואה לגברים ומחלקת את משאביה בהתאם, במטרה לקדם צדק ושוויון בתחומי החיים השונים.

המחקר והמציאות מצביעים על כך שתוכניות ״אוניברסליות״ ו״ניטרליות״ למגדר, אינן מטיבות לרוב עם כלל האוכלוסייה באופן שווה. כאשר נסיבות החיים והמאפיינים הייחודיים של נשים, נערות וילדות אינם מובאים בחשבון, הן מודרות הלכה למעשה מטווח ההשפעה של העשייה הפילנתרופית. כך, נשים, נערות וילדות שממילא נהנות ממשאבים מעטים יותר בהשוואה לגברים, מפסידות פעם נוספת.

מטרות המדריך

• לסייע לקרנות פילנתרופיות ולתורמי ם לכלול באסטרטגית הנתינה שלהם שיקולים מגדריים בכל תחום.
• להציע ידע וכלים מעשיים לקרנות ותורמים.ות שמעוניינים להיכנס לתחום המגדר, בהתבסס על דוגמאות מרכזיות מפעילות פילנתרופית בזירה החברתית בישראל.
• לספק ידע וכלים הנוגעים לפוטנציאל ההשפעה של העשייה הפילנתרופית בתחום המגדר – הן עבור נשים, נערות וילדות בישראל והן עבור ההחברה בכללותה.

אנו מזמינות אתכם.ן להצטרף למסע של שינוי חברתי עם אימפקט משמעותי ומשנה מציאות.

הפוסט פילנתרופיה בעדשה מגדרית: המדריך המלא לקידום שוויון מגדרי דרך נתינה אסטרטגית הופיע לראשונה ב-מרכז אדוה.

פערי השכר המגדריים בישראל משתנים בין היתר בהתאם לגיל וללאום. כך, השכר החציוני בקרב שכירים יהודים המועסקים במשרה מלאה עולה עם השנים ומגיע לשיאו בקבוצת גיל 54-45. הפערים המגדריים בקבוצה זו מתרחבים עם הגיל ומגיעים לשיא של 33% לקראת גיל פרישה. לעומת זאת, שכירים ערבים משתכרים שכר נמוך יותר,  והפער המגדרי בקרבם מגיע לשיא של 33% כבר בקבוצת הגיל 44-35. מיעוט התצפיות של שכירים ערבים בגילאים מבוגרים יותר לא מאפשר את הצגת הפערים המקבילים לקראת פרישה. הנתונים מדגישים את הנחיתות הכפולה של נשים ערביות – בגילאים בהם שכרן החציוני הוא הגבוה ביותר (44-35), השכר שלהן נמוך בכ-32% מהשכר של הנשים היהודיות בקבוצת הגיל המקבילה.

פערי השכר המגדריים, הנצברים לאורך הקריירה, מתבטאים לבסוף בהבדלים משמעותיים בגובה דמי הפנסיה. בשנת 2022 46.2%  מהגברים (יהודים וערבים) בני 67 ומעלה היו זכאים לפנסיה מהעבודה,  והפנסיה החציונית שקיבלו עמדה על 6,139 ₪. לעומתם, רק 36% מהנשים בגיל 65 ומעלה קיבלו פנסיה מעבודה, והפנסיה החציונית שלהן הייתה נמוכה יותר, ועמדה על 4,646 ₪ בלבד.

חסמים מבניים בשוק העבודה, לצד נורמות חברתיות והאחריות לעבודות משק הבית שעדיין מוטלת במידה רבה על נשים, מובילים להיווצרות פערים בהזדמנויות תעסוקה ואלו מתורגמים בתורם לפערים בשכר. לקראת גיל הפרישה, פערים אלו מתעצמים מה שמותיר את הנשים חשופות יותר לסיכון לעוני, לתלות כלכלית במערכת הביטחון הסוציאלי ובבני זוג או בני משפחה אחרים, ולחסמים בפני קבלת טיפול רפואי איכותי ועוד. הקשיים שחוות נשים מבוגרות מקרינים על נשים בגילאי עבודה, בשל הציפיה החברתית מהן לשמש כמטפלות עיקריות בבני משפחתן. מצב זה יוצר מעגל המשמר פערים ומהווה חסם נוסף לשילוב שוויוני של נשים בשוק העבודה.

צמצום פערי השכר בגילאי העבודה יכול לתרום משמעותית לצמצום פערים כלכליים ועוני בקרב האוכלוסייה המבוגרת. מעבר לכך, בחינה מחודשת של מדיניות הביטוחים הפנסיוניים עבור עובדים המועסקים במשרות חלקיות או זמניות, וכן בתקופות היעדרות בשל לידה וטיפול בילדים קטנים, עשויה לתרום תרומה חשובה לרווחת הנשים בגיל פרישה.

[1] פער בשכר חציוני בקרב שכירים בגילאי עבודה (25-64) המועסקים במשרה מלאה (30 שעות עבודה שבועיות או יותר).

הפוסט בין השכר לפנסיה: הפערים המגדריים נותרים בעינם הופיע לראשונה ב-מרכז אדוה.

הפער המעמדי בנגישות לממ"ד נשמר כאשר מדובר באוכלוסיות תושבים של אותם ערים ויישובים – ערים ויישובים עם אותה רמת סיכון מבחינת האיום של ירי טילים. בערים באר שבע ואשדוד – בהן הסיכון לחוות איום של טילים גבוה יותר באופן יחסי – פערי המיגון בין העשירונים הגבוהים לנמוכים אפילו עמוקים יותר מאשר הפער הארצי: בבאר שבע, רק 14% ממשקי הבית בעשירון הראשון מתגוררים בבתים עם ממ"ד לעומת 88% ממשקי הבית בעשירון העליון (שיעור כפול פי 6); ובדומה לבאר שבע, באשדוד, רק 22% ממשקי הבית בעשירון הראשון לעומת 94% ממשקי הבית בעשירון העליון, מתגוררים בבית עם ממ"ד (שיעור כפול פי 4).

הפקרת המיגון לשוק הפרטי אינה פוסחת על יישובי קו העימות – בייחוד בצפון, אך גם ביישובי הדרום המצויים מחוץ לגבול ה-7 ק"מ עם רצועת עזה: כ-15% ממשקי הבית ביישובים שמצויים בטווח של 4-0 ק"מ מגבול לבנון סוריה נותרו ללא מענה מיגוני כלשהו – כאשר במרבית המקרים מדובר על משקי בית ערבים, שסובלים מאפליה מתמשכת בתחומי התכנון והבניה. בעיר אשקלון – שספגה אינספור מטחי ירי בסבבי לחימה שונים – 43% מדירות המגורים חסרות ממ"ד. מרבית דירות אלה ממוקמות בשכונות המוחלשות. במרחב הדרומי, לצד תושבי.ות השכונות המוחלשות באשקלון, תושבי.ות היישובים הבדואים בנגב נותרו גם הם ללא מעני מיגון ושילמו על כך בחיי אדם.

בבסיס ההפקרה הזו של תחום המיגון בישראל מצויה אידיאולוגיה ופרקטיקה של הפרטה. נכון להיום, הפתרון העיקרי להוספת מיגון בדירות קיימות מתבסס על תוכניות של התחדשות עירונית. האפשרות לקדם תוכניות של התחדשות עירונית תלויה בהיתכנות הכלכלית – כלומר, באפשרות של יזמים להפיק רווח מספיק. כתוצאה מכך, דירות רבות בישראל, בעיקר באזורי הפריפריה ומחוץ לאזורי הביקוש, נותרות מחוץ לתוכניות ההתחדשות העירונית, ומחוץ לערוץ העיקרי שמאפשר מיגון.

במקום להפקיר את המיגון לכוחות השוק, ראוי שהמדינה תנסח תוכנית כוללת לצמצום פערי המיגון בישראל. תכנית שתכלול יעדים ברורים לעליה בשיעור המיגון, שתתעדף אוכלוסיות מוחלשות שאין בכוחן לממן לעצמן ממ"ד, שתסבסד תוכניות התחדשות עירונית בהיקפים מותאמים לצורך בשטח ושתהיה רכיב מתוך מדיניות כוללת לקידום דיור שוויוני בישראל – דיור שיכלול גם מיגון מפני ירי טילים, אבל גם חיזוק מפני רעידות אדמה, וגם שיקום והתחדשות של מבנים ישנים ולקויים כך שיהיו ראויים למגורים.

הפוסט מרכז אדוה בכנסת: מהפקרת המיגון לשוק הפרטי למדיניות ציבורית של סגירת פערי המיגון הופיע לראשונה ב-מרכז אדוה.

מושב ב:7. מושב מרכז אדוה – הצגת מחקרים עדכניים של חוקרי וחוקרות המרכז
שעה 13:15-14:30, בנין ,2 כיתה 129

יו"ר: ד"ר יעל חסון, מנכ"לית מרכז אדוה ואוניברסיטת בן גוריון בנגב

• חובות וחדלות פרעון בחברה הערבית, מקס גרובמן, מרכז אדוה, ד"ר מירי אנדבלד סבג, מרכז אדוה ואוניברסיטת בן גוריון בנגב וד"ר יובל לבנת, מרכז אדוה
• ׳בית משלָּךְ': אי-שוויון מגדרי בדיור, ירון הופמן-דישון, מרכז אדוה ואוניברסיטת בן גוריון בנגב, ד"ר יעל חסון, מרכז אדוה ואוניברסיטת בן גוריון בנגב ותהילה שרעבי, מרכז אדוה
• מגמות בעבודה בשכר נמוך ובתמורה לעבודה בישראל, נוגה דגן בוזגלו, מרכז אדוה, ד"ר מירי אנדבלד סבג, מרכז אדוה ואוניברסיטת בן גוריון בנגב ואתי קונור-אטיאס, מרכז אדוה
• חיוניות, שקופות ומודרות: השלכות המלחמה על נשים בישראל, ד"ר יעל חסון, מרכז אדוה ואוניברסיטת בן גוריון בנגב, הדס בן אליהו, מכון ון ליר בירושלים, ונוגה דגן בוזגלו, מרכז אדוה

מתדיינת: אתי קונור אטיאס, מנהלת אקדמית, מרכז אדוה

לתוכנית הכנס המלאה | להרשמה לכנס

הפוסט כנס אספנט-ישראל 2025: מושב מרכז אדוה הופיע לראשונה ב-מרכז אדוה.