מחזירים את החינוך לכותרות: כך יקבעו האזרחים את החזון החינוכי של הממשלה הבאה

הנה נתון סטטיסטי שלא שמעתם עליו במערכת הבחירות הנוכחית או הקודמת: 42% מאזרחי ישראל אומרים שמבחינתם, תקציב החינוך צריך להיות גבוה יותר מתקציב הביטחון. רוב הציבור, 79%, סבור גם שחוק חינוך חובה, שעליו מבוססת כל מערכת החינוך בישראל, אינו מיושם כלל או מיושם באופן חלקי בלבד. רק 19% אמרו שהממשלה מיישמת את החוק, המסדיר את הלימודים בחינם.

מסקר שערכה תנועת "הכל חינוך" בקרב מדגם מייצג באוכלוסייה, עולה כי ההורים הם כמובן הראשונים לדעת שהכיתות בישראל הן מהצפופות בעולם המערבי, ששכר המורים נמוך במיוחד, וכך גם התקציב לתלמיד, אבל קולם של ההורים והמורים בדרך כלל אינו נשמע.

ורד ליבנה, מנכ"לית הכל חינוך, טוענת כי "מערכת הבחירות עוסקת בעיקר בספינים של פוליטיקאים מכל קצוות הקשת הפוליטית. הציבור מבין כי הפערים ואיכות החינוך הם פצצה חברתית מתקתקת ורק החינוך יכול לפתור אותם. הגיע הזמן שהמערכת הפוליטית תיתן לציבור תשובות ותפעל כדי להבטיח סל חינוך איכותי ושוויוני לכל ילד במדינה".

ואולם כיצד מתקדמים באופן קונקרטי לעבר מדיניות חינוכית שתהיה קשובה לצורכי ורצונות ההורים והמורים?

לדברי אמנון רבינוביץ', מורה להיסטוריה ואזרחות בתיכון זיו בירושלים וממנהיגי תנועת המורים, "יש תחושה קשה שההחלטות בתחום החינוך מתקבלות בחדרי חדרים בין משרדי האוצר והחינוך ללא המורים או ההורים. בקרוב יהיו בחירות. הרבה עניינים עלו על סדר היום, אבל לצערי אף אחד לא מדבר על החינוך.

"למורים ולאנשי חינוך יש הרבה דברים להגיד, אבל הם לא שותפים בקבלת ההחלטות. לא מקשיבים להם. הפוליטיקאים אינם מתחשבים במה שקורה בשטח עד שלא צועקים בהפגנות. כולם אומרים בכל מקום שחינוך זה הדבר שהכי חשוב, אבל במציאות אף אחד לא מדבר על זה ויש תחושה שגם אם תדבר אף אחד לא יקשיב לך. זה משהו שצריך להשתנות".

"המדינה נוזלת לנו בין הידיים"

יובל כהן, מורה בבית הספר נורדאו בנתניה ומראשי תנועת המורים, מסכים עם רבינוביץ'. "לציבור בישראל עדיין אין דרך לשאול את השאלות הקשות, כמו מי קובע את מדיניות החינוך בשבילנו ולמה", אומר כהן.

"כמורה, יש לי תחושה קשה של פוליטיזציה של החינוך והרגשה שהשינוי המהותי שכולנו משוועים אליו לא קורה. כל ממשלה לוקחת את מערכת החינוך למקום אחר, כל אחת לפי האידיאולוגיה הפוליטית שלה. אבל זה תחום רציני ואי אפשר להמשיך יותר בשבשבת הזאת כי זה הורס לנו את מערכת החינוך. צריך להיכנס לתהליך ארוך טווח של 15 שנים או יותר שיבוסס על חזון ותוכנית".

תנועת המורים הוקמה מתוך תנועת ח' זה חינוך, שנוצרה במחאה החברתית כדי לקדם את השיח בציבור על מערכת החינוך. כהן מסביר ש"המחאה הציבורית יצרה שיח אחר וכמיהה לדון על דברים לעומק. הרעיון הוא גם ליצור רב-שיח וגם לקחת אחריות עליו כי המדינה הזאת נוזלת לנו בין הידיים".

במטרה להזניק את הדיון הציבורי בנושאי חינוך למקום גבוה יותר מזה שהוא נמצא בו כיום, עולה בימים אלה לאוויר מיזם חדש של יוזמת ישראל 2021 של TheMarker, תנועת המורים וקרן טראמפ, שהרכיבו קואליציה של כ-30 גופים ותנועות, ובהם החברה למתנ"סים, התאחדות הסטודנטים, התאחדות התעשיינים, התנועה הקיבוצית, כוח לנשים, מרכז השלטון המקומי, סמינר הקיבוצים, עיריית נתניה, עיריית רעננה, עמותת תפוח ועתידים.

לשים את החינוך בראש השיח הציבורי

אתר האינטרנט של המיזם (www.edunow.org.il), מזמן אליו כל אזרח בישראל שהחינוך יקר ללבו כדי לגבש יחד חזון חינוכי למדינת ישראל. גיבוש החזון נפרש על פני ארבעה שלבים, שבסופו יופק מסמך המתאר אותו. כל הגופים החברים בקואליציה התחייבו מראש שהנהלותיהם הבכירות יקיימו דיון בחזון שיגובש - ויפרסמו את התוצאות.

בנוסף, חברי הקואליציה יעבירו את החזון עם כל התהליך שהוביל אליו, לצוות מאה הימים של הממשלה החדשה שתקום, ותעודד את משרד החינוך ואת ועדת החינוך לקיים בו דיון.

החינוך, מאמינים חברי הקואליציה, חשוב יותר מרוב הנושאים ששולטים עשרות שנים בשיח הציבורי, חשוב יותר מהמקום שכל הממשלות העניקו לו ומהמקום שהתקשורת מקדישה לו.

"הרעיון הוא ליצור קול חינוכי בולט ולהעמיק בצורה מקצועית בכל הנושאים. כל מי שרוצה להשפיע על החינוך יכול לקחת חלק בדיונים באתר. המטרה שלנו היא לחייב את הממשלה הבאה לאמץ את מה שהציבור מאמין שאמור להיות בחינוך בישראל", אומר רבינוביץ'.

"הציבור התעורר ולא מוכן שיהיו אנשים שיחליטו בשבילו החלטות בשדה החינוכי. המטרה היא לא לדבר רק על שכר המורים או צפיפות הכיתות אלא גם על פדגוגיה, חינוך וערכים".

ללא מעורבות חיצונית בקביעת החזון

לפני כשבוע נפתח האתר של היוזמה החינוכית להשקה מוקדמת, ומאז נרשמו בו משתתפים רבים והתהליך החל.

בין הנושאים שהועלו כבר לדיון: מורים כקובעי מדיניות חינוכית, חינוך שורשי כמנוע ערכי, שילוב החרדים בלימודי ליב"ה, תנאי ההעסקה של המורות והמורים והחינוך טכנולוגי ככלי לצמצום פערים בין הפריפריה למרכז.

האתר נבנה על פלטפורמה שפותחה על ידי הסטארט אפ הישראלי Qmarkets, שהוקם על ידי נעם דנון ומתמחה באיסוף ועיבוד נתונים ותובנות מקבוצות גדולות. "הדרך שבה התהליך עובד", מסביר דנון, "היא הדרגתית: מגיבוש רשימת נושאים לדיון בסיסית, דרך דיוני שולחנות עגולים אינטרנטיים שבכל אחד מהם המשתתפים מנסחים משפט חזוני אחד ועד לגיבוש המסמך הסופי. כל משפט חזוני שייבחר בסוף יעבור את כל התהליך ולכן ייצג את השקפתם של המשתתפים.

"מרכיב מהותי באתר הוא שיש בו אפס התערבות שלנו בתכני המשתתפים. הכל צריך לבוא מהמשתתפים, בלי אח גדול שבוחש בתכנים. מדובר בתהליך טהור לגמרי בלי התערבות חיצונית. רק המשתתפים קובעים את התוצאה הסופית".

מה אומרים בארגונים החברים בקואליציה?

"לקבוע כמה תקציב צריך לתת לכל תלמיד כדי לספק את צרכיו"

אבי קמינסקי, יו"ר איגוד מנהלי מחלקות החינוך ברשויות המקומיות

>> מגוון הדעות שיבואו לידי ביטוי בתהליך משתקף גם בדגשים של חברי הקואליציה. "הבעיה הכי גדולה שתהיה לממשלה הבאה", אומר אבי קמינסקי, יו"ר איגוד מנהלי מחלקות החינוך ברשויות המקומיות, "היא קודם כל למצוא פתרון כדי לא לקצץ בחינוך. אף שנוספו כספים רבים למערכת בשנים האחרונות נותרו הרבה מאוד צרכים.

"הדבר המרכזי שהממשלה הבאה צריכה לעשות הוא ליצור סל תקציב לכל תלמיד. אחת ולתמיד צריך לדעת כמה עולה תלמיד במדינה - מה התקציב שצריך לתת לכל תלמיד כדי לספק את כל הצרכים שלו. מרמת הניקיון בכיתה, דרך המורה, השרת ושעות ההעשרה. יש לתקצב את התלמידים על פי מדדים ברורים שיקנו לתלמידים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית תוספת תקציב מעבר לתקצוב הבסיסי כדי לצמצם את הפערים ולטפל באפליית התלמידים שנוצרת בפריפריה.

"הנושא השני שחייבים לטפל בו הוא צמצום מספר התלמידים בכיתות. זה מובן מאליו שיש קושי עצום בללמד 40 תלמידים בכיתה. הממשלה צריכה גם להגדיל את השירותים הניתנים לתלמידים מחוץ לתוכנית הלימודים, שישפיעו לטובה על כל הקהילה.

"עושים את זה על ידי שינוי סדר עדיפות בתוך הממשלה, ומי שיעשה את זה צריך להבין ולדעת שהחינוך זו התשובה האמיתית. אנחנו רואים מגמה של שיפור לטובה בשנים האחרונות ורוצים לראות את תלמידי ישראל נמצאים במקום מרכזי בעולם".

"בממשלה הבאה, אחד מכל חמישה תלמידים לא ילמד מתמטיקה, אנגלית או מדעים"

אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ

>> בכהונת הממשלה הבאה", אומר אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ וחבר הוועד המנהל של תנועת "הכל חינוך", "אחד מכל חמישה תלמידים בחטיבות הביניים בישראל לא ילמד מתמטיקה, אנגלית או מדעים.

"אחד מחמישה זה כבר לא עניין של מה בכך, אחד מחמישה זה כבר לא מיעוט שולי. אני סבור שהממשלה הבאה תהיה חייבת לעשות ניסיון משותף ורציני לשלב את החינוך החרדי בלימודי הליב"ה.

"צריך לעכל את גודל הבעיה ואת גודל השעה. לא מדובר רק ביעד חינוכי וגם לא רק באתגר קואליציוני. זהו נושא הנוגע ברקמה העדינה של החיים המשותפים שלנו כחברה. אין לצפות שמשרד החינוך יתמודד עם הנושא לבדו רק בכלים פדגוגיים. הוא יזדקק לגיבוי ממשלתי רחב ולהסכמה מעשית ובהירה עם הקהילה החרדית ומנהיגיה.

"אם שר החינוך ינסה לפעול לבדו, מאמציו יהיו בבחינת עלה תאנה נידף ברוח. אם יזכה לתמיכה ממשלתית אך פעולתו תיעשה רק בכפייה, השפעת מעשיו ותקופת כהונתו לא יאריכו ימים. אין ברירה, יהיה צורך לבוא בדברים כנים וברורים עם ראשי הקהילה ומחנכיה ולבנות עמם אמנה חברתית חדשה.

"מערכת החינוך הציבורית הוכיחה בשנים האחרונות שכשנותנים לה - היא יכולה. כשהממשלה משקיעה ומגדירה יעדים ברורים ומוסכמים, ראשי הערים מוסיפים ודוחפים, מנהלי בתי הספר מנהיגים, המורים מובילים, ההורים תומכים והתלמידים לומדים. תארו לעצמכם איזו התקדמות ישיגו התלמידים החרדים אם יבשילו התנאים לפעולה חינוכית דומה גם בבתי הספר שלהם".

"למרות הגירעון התקציבי - אסור לקצץ יותר מתקציב החינוך"

שמואל אבואב, מנכ"ל אור ירוק

>> "מערכת החינוך בישראל", אומר שמואל אבואב, מנכ"ל אור ירוק ולשעבר מנכ"ל משרד החינוך, "החלה בקידומן של רפורמות חשובות שעשויות להשפיע על דמותה בשנים הבאות. כל קיצוץ בתקציב החינוך יסכן את יכולתה ליישם ולהטמיע שינויים חשובים אלה במערכת.

"יישום חוק חובה לגילי שלוש-ארבע יאפשר לכל ילדי ישראל לזכות בחינוך ציבורי חינם ורפורמת אופק חדש בבתי הספר היסודיים תאפשר לתלמידים ללמוד בקבוצות קטנות ולתמוך בתלמידים החלשים. רפורמת עוז לתמורה תיצור שינוי בבתי הספר התיכוניים, תוך הגברת העצמאות הניהולית ומשיכת כוחות הוראה חדשים ויצירת מסלולי קידום לצוותים החינוכיים.

"בשתי הרפורמות האלה, שכר המורים יגדל באופן משמעותי וכך גם שעות העבודה שלהם, כך שצוות המורים יוכל לשהות בבתי הספר עד שעות אחר הצהריים.

"מערכת החינוך בישראל ספגה בעשור האחרון יותר מ-20 קיצוצים תקציביים, שפגעו קשה בה וביכולותיה להביא את בוגריה לשערי המאה ה-21 עם מטען לימודי וחינוכי ראוי. הרפורמות החדשות החזירו למערכת משאבים חדשים והגדירו מטרות ויעדים לעשור הקרוב.

"הממשלה החדשה שתקום תידרש להתמודד עם גירעון תקציבי בסך כ-15 מיליארד שקל, ירושה מהממשלה הנוכחית. היא תהיה חייבת להחריג את מערכת החינוך מכל תוכנית שתושת על תקציבי הממשלה. בנושאי בחינוך, כל תהליך של שינוי הוא בקנה מידה גדול ואטי ביישומו. כל קיצוץ יביא לעצירת התנופה בה נמצאת מערכת החינוך, אחרי שנים רבות של בלימה".

"המורים מרגישים כמו מהגרים בעולם הדיגיטלי; יש להכין אותם למאה ה-21"

דפנה ליפשיץ, מנכ"לית עמותת תפוח

>> התמורות הטכנולוגיות שכולנו חווינו בעשור האחרון משפיעות באופן משמעותי על הרלוונטיות של שיטות ההוראה הקיימות כיום במערכת החינוך", אומרת דפנה ליפשיץ, מנכ"לית עמותת תפוח הפועלת לצמצום הפערים החברתיים באמצעות הנגשת מידע וטכנולוגיה.

"בעידן שבו רוב המידע והתכנים הנלמדים בבית הספר נמצא ברשת האינטרנט וניתן לרכוש ידע ומיומנויות באמצעים אלטרנטיביים למערכות המסורתיות, נדרש המורה להתמודד עם אתגרים רבים ומורכבים", אומרת ליפשיץ. "אתגרים אלה כוללים את מעמדו המקצועי שלה המורה כבר סמכא בתחומי הדעת שהוא מוביל, הרלוונטיות של ספרי הלימוד מול העושר שמציעות החלופות הטכנולוגיות וקצב המידע המסחרר שדור התלמידים מביא עמו לכיתה. התוצאה היא שרבים מהמורים מוצאים את עצמם בתחושת של "קהילת מהגרים" בעולם הדיגיטלי החדש".

לדבריה "במקביל למאמצי ההצטיידות בתשתית הטכנולוגית החדשנית ביותר, המאמץ החשוב ביותר שנדרש הוא ההשקעה בהכשרתו של המורה להתמודדות עם התמורות שציינתי לעיל, חיזוק תחושת המסוגלות שלו להוות גורם חינוכי משמעותי מול התלמידים ותמיכה בחיזוק מיומנויות המאה ה-21 - קודם אצל המורים ורק אחר כך אצל התלמידים. המהפכה הטכנולוגית ממקדת אותנו בהבנה של הערכים הבסיסיים והחינוכיים שהטכנולוגיה לא יכולה להחליף: היכולת ליצור תקשורת אפקטיבית, היכולת להנהיג עבודת חקר, היכולת לעודד לסקרנות והיכולת לפתח את היצירתיות והדמיון".