 שירות חובה."מלחמה היא גיהנום" היא אמרתו הידועה של וויליאם שרמן, גנרל הצפון במלחמת האזרחים האמריקאית. באטלפילד 3 מאמץ את האמרה הזו ומראה לכם בדיוק כמה גיהנום יכול להיות קונפליקט צבאי מודרני - אבל באותו הזמן הוא גם סוג של גן-עדן לאוהבי משחקי פעולה. המוות במצב העלילתי של המשחק עקב אחרי לכל מקום ותחושת הסכנה וההשרדות כנגד כל הסיכויים הפכו לידידי הקרובים. נאלצתי לזחול, להתכופף ולרוץ כמו משוגע כדי להימלט מהמוות הצמוד לעקבי. מראה המוות הזה אמנם התבסס על מלוא החופן קלישאות הוליוודיות, אבל קלישאות במיטבן. לראות את שדה הקרב ולמות כל תיאור של Battlefield 3 חייב לייחס כמה פסקאות, אם לא פואמה אפית שלמה, לישום האודיו-ויזואלי עוצר הנשימה של המשחק. כולנו ראינו טריילרים וסרטוני משחקיות, אבל גם אלה לא הכינו אותי למציאות של המשחק. איך החיילים רצים בצורה כל-כך ריאליסטית? איך ההדף של הרובים מרגיש כל-כך עוצמתי? איך הפנס ההוא מסנוור אותי בצורה כל-כך... מהפנטת? מנוע ה-Frostbite 2 בו התחדשה הסדרה הוא, במילה, מדהים, וגורם לשדות הקרב להתעורר לחיים סביבכם. אתם תרגישו את ההדף של הפיצוצים עובר דרך הגוף, את הקליעים שורקים לידכם. אנימציות החיילים והבעות הפנים המשכנעות שלהם שוות אלף מילות תסריט; הבעת הפנים המבועתת של חייל אחד היא כל מה שנדרש על מנת לגרום לשיער שלכם לסמור. אני אלך לגיהינום על הטלת הפגם הזו בדבר מרשים כל-כך, אבל כן, המנוע לא מושלם. ידרשו עוד כמה טלאים על מנת לתקן את כל הגליצ'ים המוזרים, כמו גופות שנופלות דרך משטחים או קרטועים בקצב הפריימים, ואולי גם עידכון או שניים לדרייברים של כרטיס המסך, אבל נכון לעכשיו – זה כבר מנוע המשחק הכי מרשים בסביבה. האיכות הזו תגבה מחיר כבד ממערכת המשחקים שלכם. על מנת לצפות במשחק במלוא הדרו תצטרכו להצטייד, מלבד במעבד ארבע-ליבתי לפחות, גם בכרטיס גרפי יוקרתי, אבל ברגע שהמשחק יעלה - וזה יכול לקחת לא מעט זמן, מסכי הטעינה הארורים - לא תתחרטו על אף שקל שהשקעתם. בלי ויטמין B באטלפילד 3 ממשיך את המסורת בה פתחו משחקי הספין-אוף Bad Company וכולל בחבילה קמפיין שלם לשחקן יחיד, אך זה אינו דומה כלל למשחקיות הקלילה של כותרי Bad Company, כולל אותן דמויות ציניות שנחרטו בזכרונם של גיימרים. איפה אתם, פלוגה B? המשחקיות כאן הרבה יותר מתוסרטת וקבועה מראש. אתם תקבלו הוראות לגבי משימות נקודתיות ותתרכזו רק ביעד - המשחק לא יאפשר לכם אחרת. מבנים מתפוצצים בהילוך איטי יש כאן בשפע והרגשת סרט האקשן ההוליוודי - תודה, קול אוף דיוטי - לא תעזוב אתכם לרגע. כצפוי, לא היה לי אכפת לא מהלוחמים הערבים, לא מהפרסים, לא מהרוסים ולא מהאמריקאים שמתו סביבי. הם לא הציפו אותי בהערות ציניות לגבי כישורי הירי שלי או דיברו על אמא שלהם כמו חיילי פלוגה B; הם היו שם סתם בשביל התפאורה. אל תטעו, בתור תפאורה הם עשו עבודתם נאמנה וגרמו לשדה הקרב להיראות מסוכן ובוגדני, אבל לא מדובר בדמויות אלא בניצבים בלבד. מעבר למחסור האנושי הזה, התלונה היחידה שלי על הקמפיין היא ההריגות הזולות שהוא שולף עליך. פעם זה רימון שנזרק למסדרון בו התחבאתי ולא היה לי לאן לברוח, פעם צלף שהגיע משום מקום ופעם לא הספקתי ללחוץ על כפתור בזמן שהמשחק הקציב לי לעשות את זה. זה אחד הדברים המעצבנים יותר שמשחק יכול לעשות: לפסול אתכם שלא באשמתכם. תסריט פיצוצים עד כמה שידעתי בכניסתי למשחק, מנוע Frostbite 2 אמור לספק סביבה ניתנת להשמדה. חיפשתי, אבל במהלך הקמפיין לשחקן יחיד ראיתי רק הרס מהסוג המינורי - אלא אם הגיע זמנו של בניין להתפוצץ על פי התסריט. ניסיון לשגר את כל חומר הנפץ שהיה לי אל מקומות אסטרטגיים במפה לא עזר; המבנים נותרו עקשנים על תילם. רק כאשר נכנסתי למולטיפלייר הבנתי איפה הוא התחבא, מנוע ההרס. הסביבה הניתנת להשמדה לא נמצאת שם רק בשביל הכיף אלא משמשת כהיבט אסטרטגי נוסף אותו תאלצו לקחת בחשבון. אם תהרסו את כל המבנים ליד נקודה אותה צריך לכבוש – לא יהיה לכם איפה להסתתר. עם כל ההתלהבות מדברים שאפשר להרוס, לא הרגשתי בנוח כשהגעתי למצבי האונליין. הקמפיין לשחקן יחיד לא עושה שום דבר על מנת להכין אתכם למולטיפלייר התחרותי, כאילו מדובר במשחקים שונים לגמרי. בעוד הקמפיין מתרכז במשימות רגליות בעיקר וליניאריות לגמרי, מפות המולטיפלייר פתוחות וגם מלאות - ברוב מצבי המשחק - כלי רכב וטיס. אלה דברים טובים, כמובן, כך שלא סבלתי בזמן המעבר - הוא רק היה מוזר בחדותו. במולטי תוכלו לבחור בין חייל סער בעל יכולת ריפוי, מהנדס שיכול לתקן רכבים שניזוקו, סייר שיכול לסמן אוייבים במפה ותומך לחימה שאחראי למילוי התחמושת. כל אחד מהם מצויין בפני עצמו, אך עבודת צוות תהפוך אתכם להרבה יותר יעילים. המשחק גם יתגמל אתכם על שיתוף פעולה, ואתם תקבלו נקודות נסיון גם אם לא תירו את הכדור האחרון שמוריד את המטרה. מסדר כנפיים הו, המטוסים. אילו רק המשחק היה טורח ללמד אותי להטיס אותם. אבל הוא לא. לקח לי הרבה זמן להבין מה עושה כל דבר ואיך לא להתרסק מיד לאחר ההמראה, אבל גם לאחר כל הנסיונות לא הייתי טייס קרב אפקטיבי במיוחד, זאת משום שהמשחק דואג לאזן את כלי הרכב. נגד כל טנק יש RPG ונגד כל מטוס קרב יש עמדת AA; לא שהיה באמת צורך באחת על מנת להפיל את המטוס שלי – אני נוהג להתרסק באופן עצמאי. שאר כלי הרכב הממונעים, מסוקים, נגמ"שים והאמרים תראו מתרוצצים גם הם בשדה הקרב, והם אלה שהופכים את החוויה של באטלפילד לכל-כך מיוחדת ואת המפות הגדולות לאפקטיביות. כמובן שזה לא יהיה משחק באטלפילד ללא מערכת עלייה ברמות והמון, המון תוכן נוסף שתוכלו לפתוח. בין אם אלה רובים חדשים, שכפ"צ עמיד יותר או סתם כובע. כמות התוכן מאסיבית ויקח לכם לא מעט זמן על מנת לפתוח את כולה – או לפחות את זו שרלונטית למקצוע המועדף עליכם. תוסיפו לכל זה קרבות של 64 שחקנים (בגרסת המחשב; הקונסולות מסתפקות ב-24) ויש לכם כאן חוויית מולטיפלייר בלי הרבה מתחרים, כזו שיוצרת מגוון מאוד גדול של סיפורי מלחמה וירטואליים שתוכלו לספר לנכדים. הטענה היחידה שלי כנגד מצבי האונליין היא העדר האפשרות לאכלס את המפה בבוטים. יכול להיות מאוד שימושי אם השרת שלכם לא פופולארי במיוחד. הדילמה כמובן קשורה ל-Modern Warfare 3, שיוצא לשוק כבר בשבוע הבא. אלא אם כל מה שאתם עושים כל היום זה להילחם ברשת, זמן לשני Shooters מרובי משתתפים עבי בשר אין לכם; אתם צריכים לבחור אחד מהם. הסינגל של Battlefield 3 מספק ונראה הכי טוב שיש, אבל אני לא יכול לצאת בהכרזה שהוא טוב מהקמפיין שיציג משחק קול אוף דיוטי החדש. מבחינת המולטיפלייר אני על קרקע בטוחה יותר כשאני אומר שאין לזה של המתחרה, לא משנה כמה המפות החדשות שלו יהיו מוצלחות ומצבי המשחק עם טוויסט, שום סיכוי להרגיש כמו שדות הקרב הענקיים עליהם דוהרים הטנקים של באטלפילד. יאהבו: רוב שחקני הפעולה
|
משחקים קשורים
עוד מעניין בגיימס |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סגור חלון
סגור חלון
תודה על הבקשה.
אני אעבוד קשה ואסרוק את האינטרנט,
ואשלח לך הודעה ברגע שאזהה ירידת מחיר או מבצע.
סגור חלון
ההתראה בוטלה!
