לאור נפילתו של משטר אסד והתמורות הדרמטיות שחווה האזור, אני מוצא את עצמי חוזר שלוש עשרה שנים אחורה, אל התקופה שלאחר האביב הערבי. אז, בשנה שהגיעה בעקבות הטלטלה האדירה, התמקדו כולם בניתוח כישלונות המודיעין ובהבנת השגיאות שהובילו לאי-חיזוי האירועים הדרמטיים שהרעידו את המזרח התיכון. שאלות רבות נשאלו על מהות השינויים באזור ועל היכולת להבין תהליכים מורכבים בזמן אמת. האם, במרחק של יותר מעשור, למדנו משהו מאז?
להמשיך לקרואבין דמיון למציאות: על התקיפה באיראן
רגעים מסוימים בהיסטוריה מזמינים אותנו להתבונן במראה המורכבת של העבר והעתיד. אחד מהרגעים האלה מתרחש ממש עכשיו, כשהמתיחות בין ישראל לאיראן מגיעה לשיאים חדשים.
להמשיך לקרואקריאה לשבת
מאז שלקחתי הפסקה בכתיבה לבלוג התחלתי לעבור על דברים שכתבתי לעצמי בעבר במחשבה שאולי אעשה איתם משהו. לאור המצב בגבול הצפון והמתח מול אירן החלטתי להעלות פה קישור לשתיים מרשומות אלה שנכתבו בפברואר 2022. אני מקווה שתמצאו בהן עניין.
מעין סיכום: עשור וחצי של יצירה דיגיטלית
כשהקמתי את האתר הזה ב-2010 לא תיארתי לעצמי לאן הוא יוביל אותי. התחלתי בפרסום קטעים מעבודות אקדמיות וסיכומים שכתבתי במהלך לימודי באוניברסיטה. אבל כמו כל דבר בחיים, גם האתר הזה צמח והתפתח. מצאתי את עצמי כותב על כל מה שמעניין אותי – מהמזרח התיכון ועד לימודי מידע, מתולדות ישראל ועד לאקטואליה. האתר הפך למעין מפת דרכים של הידע שלי ושיקף את המסע האינטלקטואלי שעברתי.
להמשיך לקרואעמידה איתנה או נכונות לוויתורים? הדילמה של קבלת החלטות תחת לחץ חיצוני
לפני מספר שנים כתבתי שני מאמרים הממחישים שתי גישות שונות של מנהיגי ישראל כלפי לחצים חיצוניים בסוגיות ביטחוניות. בעוד שהמאמר הראשון הדגיש את העמידה הנחושה של מנחם בגין מול איומי הסנטור ביידן, המאמר השני הצביע על המציאות המרה שאילצה את דוד בן-גוריון להיכנע ללחץ הבינלאומי.
להמשיך לקרואדמוקרטיה מתגוננת בישראל: הדהוד דברי הנס קלזן
דבריו של הנס קלזן בנוגע להגנה על הדמוקרטיה אינם רלוונטיים רק להקשר ההיסטורי בו נאמרו, אלא גם למציאות הפוליטית העכשווית בישראל. כפי שמציין יצחק אנגלרד, המגמות הפוליטיות בישראל של היום מאיימות על קיומה כדמוקרטיה ליברלית.
להמשיך לקרואחזרה לאיום האיראני
בפוסט שפרסמתי לפני כ-4 שנים, דנתי במסמך מעניין שמצאתי בארכיון המדינה, שנכתב לפני 30 שנה. באותו פוסט, הצבעתי על כך שהאתגרים שזוהו במסמך המקורי נותרו רלוונטיים גם בימינו, חרף העובדה שעברו שלושה עשורים.
כדאי לקרוא אותו גם היום. הוא עדיין רלוונטי.
בזכות השכחה – אז והיום
על רקע האירועים האחרונים ובמיוחד המלחמה הנוכחית, ברצוני להדהד את דבריו של יהודה אלקנה כפי שפורסמו עיתון הארץ על רקע אירועי האינתיפאדה הראשונה והדיווחים על מעשי חיילי צה"ל בשטחים. אינני רוצה להשוות אבל תנחשו מה היה קורה למי שהיה כותב דברים כאלה כיום.
לקריאת הדברים לחץ כאן.
לקראת הכרה ואחריות לאומית בעת משבר
בספרו המעמיק מהפך: כיצד מתמודדות מדינות עם משבר ושינוי, חושף ג'ארד דיימונד היבטים מרתקים בתגובתן של חברות למצבי לחץ ומשבר לאומי. ניתוחו של דיימונד מאיר באור ביקורתי את תהליך קבלת ההחלטות של ממשלות ומנהיגים ואת התנהגותה של החברה כולה בעתות של אי-ודאות.
להמשיך לקרואהשלכות ההגירה המוסלמית לאירופה
ב-2016, פנתה אלי גולשת שעוקבת אחר הבלוג וביקשה ממני לכתוב מאמר על השלכות ההגירה המוסלמית לאירופה. אמרתי לה אז שזה נושא מורכב מדי, ושאין לי את הידע והניסיון הדרושים כדי לתת תחזית מדויקת. היום במרחק של שמונה שנים החלטתי לחזור לסוגיה זאת ולהעלות מספר הרהורים בנושא:
להמשיך לקרוא
עולם הידע של יובל 