יו"ר הקואליציה מאיים להחזיר את השידור הציבורי לידי הפוליטיקאים
דוד ביטן לא רק מנסה לבטל את הקמת תאגיד השידור החדש ולפגוע באופן אנוש בעובדיו ובאמינות השידור הציבורי. על הדרך הוא רוצה גם להוריד הגנות ישנות מפני התערבות ממשלתית ברשות השידור
כותב אורח: יאיר טרצ'יצקי
אני לרוב אדם די מאופק, אבל הצעת החוק של ח"כ דוד ביטן לסגירת תאגיד השידור הציבורי היא אחד הטקסטים הכי הנבזיים שראיתי. קשה לחשוב על נוסח מזיק לשידור הציבורי בישראל, ושמכפיף אותו לפוליטיקאים, יותר מההצעה הזו של יו"ר הקואליציה. הצעת החוק לוקחת את הרע מכל אחד מהחוקים הקיימים – זה של רשות השידור וזה של התאגיד – ומוסיפה להם עוד רע חדש.
מה זה בעצם אומר?
1. חוק רשות השידור הישן (כמו גם חוק התאגיד) הכיל איסור זיקה לפוליטיקאים למי שממונה למועצת הרשות או לוועדת האיתור לתפקיד המנכ"ל. בהצעת החוק החדשה דוד ביטן מבקש לבטל את האיסור, ובכך לאפשר לפוליטיקאים לשתול מקורבים שישפיעו על הליכי המינויים והבקרה על השידור הציבורי.
> פעילות דיור ציבורי הפריעו לכחלון באירוע ראש השנה: "לא עומד בהבטחות"
2. בחוק רשות השידור הישן התקציב מבוסס על גביית אגרה ישירות מהציבור. בחוק התאגיד יש תקציב קבוע, ללא שליטת פוליטיקאים, שמוצמד לגובה המדד. למרות החסרונות של כל אחת מהשיטות, שתיהן מנסות להפקיע מפוליטיקאים את היכולת לשלוט בשידור הציבורי באמצעות המימון. הצעת החוק של ביטן עושה את ההפך הגמור: היא קובעת שאת התקציב יקבע שר התקשורת. אין יותר תלות של עיתונאים בפוליטיקאים מזה.
3. ה-יתרון ה-מרכזי בהא הידיעה של חוק התאגיד היה דרך מינוי המנכ"ל, באופן שמרחיק את הפוליטיקאים מהליך הבחירה: שר התקשורת בוחר בהיוועצות עם נשיא בית המשפט העליון שופט בדימוס, שממנה ועדת איתור, שבוחרת חברי מועצה ציבורית, שרק הם מוסמכים למנות את המנכ"ל. לפי הצעת החוק של דוד ביטן, מינוי מנכ"ל השידור הציבורי יחזור לידיים הבטוחות והנעימות של ממשלת ישראל, כפי שהיה בעבר.
4. אחרי שהם סיימו להתעלל בכמעט אלפיים עובדי רשות השידור, ובאופן חסר תקדים החליטו על פיטוריהם באמצעות חוק (ואז בתעמולת בחירות גם השוו אותם לחמאסניקים), עכשיו הממשלה רוצה להתעלל גם במאות העובדים שעזבו מקומות עבודה וחתמו בתאגיד. זאת לא רק רמיסה של כבודם כעובדים וזכותם לפרנסה, אלא גם צלקת עמוקה שתישאר בנפשם של כל עיתונאי השידור הציבורי העתידי – צלקת שתזכיר לכל עיתונאי באיזו קלות השלטון מסוגל לסגור כלי תקשורת כשהוא לא בא לו בטוב. אם עוד נותרו עיתונאים רציניים וביקורתיים שמוכנים לבוא לעבוד בשידור הציבורי, הרי שביטן מנסה להרחיק בכוח גם אותם.
אפשר להמשיך ולהתייחס גם לנתונים הלא מבוססים ולהצדקות המופרכות שמופיעים בדברי ההסבר של הצעת החוק, אבל השורה התחתונה היא אחת: דוד ביטן מנסה לייצר שידור ציבורי בשליטת פוליטיקאים – גוף חלש ומסכן שיותר גרוע גם מרשות השידור בימיה הקשים ביותר וגם מהתאגיד החדש. זה גוף שיוזרמו אליו כמיליארד שקלים מדי שנה – לא כדי לשרת את הציבור עם עיתונות איכותית ועצמאית, אלא כדי לשרת את הפוליטיקאים שיקבעו את התקציב שלו, ימנו את המנהלים וישתלו שם את המקורבים שלהם. בלי בושה, בלי כבוד. פשוט יריקה צינית ומכוערת הישר לפרצוף של הציבור, ואסור להסכים לזה.
יאיר טרצ'יצקי הוא יו"ר ארגון העיתונאים בישראל. אפשר לעקוב אחריו בפייסבוק וגם בטוויטר
> פרס גאמפ: האיש שהיה שותף לכל החלטה אסונית שקיבלה ישראל
יו"ר הקואליציה, דוד ביטן (יונתן סינדל / פלאש90)
אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.
קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.
ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
